תזכיר חוק הדואר (תיקון מס'...)(תיקונים שונים), התשפ"א-2021

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק הדואר (תיקון מס' ...), התשפ"א-2021

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

ביום י' בכסלו תשע"ט (18 בנובמבר 2018), מינה שר התקשורת דאז, ח"כ איוב קרא, "ועדה מייעצת לבחינת שירותי הדואר בתחום השמור" בראשות מר דני רוזן (להלן - הוועדה).

שירותי הדואר בתחום השמור, כוללים שירותי איסוף, העברה, חלוקה או מסירה של מכתב, גלויה, דבר דפוס או צרור, שמשקלם אינו עולה על 500 גרם, למען הזולת, וכן תברוקה, והשירותים הכרוכים בפעולות אלה, שמחירם אינו עולה על 5.40 ₪ (להלן - שירותי דואר בתחום השמור).

הוועדה נדרשה לבחון את שירותי הדואר בתחום השמור ורמת התחרות בו, ולגבש המלצות, בין היתר, ביחס לנושאים המפורטים להלן, בשים לב לצורך לחזק ולשמור על היכולת של חברת דואר ישראל בע"מ (להלן - החברה או חברת הדואר) לספק שירות אוניברסאלי לאורך זמן, ובשים לב לטובת הציבור ופיתוח תחרות אפקטיבית בתחום השמור:

בחינת הצורך בהמשך פיקוח מחירים בנוגע לשירותי דואר בתחום השמור; בחינת הצורך בעדכון שירותי דואר בתחום השמור אשר נקבעו כשירותים אוניברסליים; בחינת הצורך בעדכון תקני האיכות והשירות בנוגע לשירותי הדואר בתחום השמור הקבועים ברישיון הכללי שהוענק לחברת הדואר (להלן - הרישיון); בחינת פתיחת שירותי הדואר בתחום השמור לתחרות; בחינת הצורך במתן הוראות בנוגע לגישה למרכזי חלוקה או תאי חלוקה בהתאם לסעיף 5א לחוק הדואר, התשמ"ו-1986 (להלן - החוק) ובחינת הצורך במתן הוראות להשתתפות במימון מתן שירותי הדואר הבסיסיים בהתאם לסעיף 5ג(ג) לחוק.

ביום כ"ז באלול התש"ף (16 בספטמבר 2020), הגישה הוועדה דו"ח מסכם והמלצות מעודכנות, ועיקרו המלצות בעניינים אלה: פתיחת כל התחום השמור לתחרות; מתן אפשרות לחברת הדואר לתת שירותים חדשים (למעט שירותים כספיים) ללא אישור מראש; הרחבת סמכויות הפיקוח והאכיפה של שר התקשורת ומשרד התקשורת הקבועות כיום בחוק, וזאת בדומה להסדרים שהוצעו בהצעת חוק הדואר (תיקון מס' 12), התשע"ו-2016, אשר עברה קריאה ראשונה ביום כ"ג בשבט התשע"ו (2 בפברואר 2016); עדכון רשימת השירותים האוניברסליים; קביעת תעריף מפוקח עבור חלוקת דבר דואר עבור בעל היתר במכרז חלוקה; הסרת הפיקוח על התשלומים אשר גובה חברת הדואר עבור שירותי דואר, וקביעת תשלומים רק עבור מספר שירותי דואר כמפורט בהמלצות.

ביום ב' בחשוון התשפ"א (20 באוקטובר 2020), אימץ שר התקשורת את המלצות הוועדה (להלן - מכתב האימוץ).

לצורך יישום ההמלצות בהתאם למכתב האימוץ נדרשים, בין השאר, תיקונים בחוק, בתקנות שהותקנו מכוחו, ברישיון והיתרים שהוענקו בהתאם לסעיף 1ג לחוק.

בהצעת החוק מוצע לתקן את החוק בהתאם להמלצות הוועדה כאמור לעיל, וכן תיקונים נוספים כמפורט בהצעת החוק.

בנוסף, מוצע לתקן את חוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע"ב-2012 (להלן - תיקון מס' 11). תיקון מס' 11 כולל, בין היתר, תיקונים לחוק אשר נועדו להפריד את פעילות בנק הדואר מחברת הדואר ולהעבירה לחברה בת בבעלות מלאה של חברת הדואר, אשר תיתן שירותים כספיים בעצמה או באמצעות חברת הדואר (להלן - סעיפי ההפרדה). תיקון מס' 11 קובע, בין היתר, כי נדרש לקיים ארבעה תנאים מוקדמים בטרם תבוצע ההפרדה והם: לחברת בנק הדואר בע"מ (להלן - בנק הדואר או החברה הבת) קיים הון עצמי מזערי כפי שהורה המפקח, לבנק הדואר קיים דירקטוריון, בין חברת הדואר ובנק הדואר נחתם הסכם המסדיר את מתן השירותים הכספיים על ידי החברה וכי נחתם הסכם קיבוצי הנוגע לתנאי העסקת העובדים בחברת הדואר ובבנק הדואר (להלן- התנאים המוקדמים). כמו כן, תיקון מס' 11 קובע כי השר ידחה מדי חצי שנה את כניסתם לתוקף של סעיפי ההפרדה, ככל שלא מתקיימים התנאים המוקדמים. עד כה, בחלוף יותר משמונה שנים מפרסום תיקון מס' 11, טרם התקיימו התנאים המוקדמים ועל כן שר התקשורת דחה את יום התחילה של סעיפי ההפרדה בצו שבע עשרה (17) פעמים, והשירותים הכספיים ניתנים בידי חברת הדואר מטעם בנק הדואר.

לפיכך, מוצע לתקן את תיקון מס' 11 כך שמועד כניסתם לתוקף של סעיפי ההפרדה שעניינם, בין היתר, הענקת היתר לבנק הדואר למתן השירותים הכספיים, מתן אפשרות לבנק הדואר לספק את השירותים הכספיים בעצמו והרחבת השירותים הכספיים אשר בנק הדואר יהיה רשאי לתת, ידחה למועד בו התקיימו התנאים המוקדמים. כן מוצע לבטל את הדרישה כי שר התקשורת ידחה כל שישה חודשים את מועד כניסתם לתוקף של סעיפי ההפרדה.

במקביל לתיקון המוצע לתיקון מס' 11, מוצע לתקן מספר סעיפים בחוק הנוגעים למתן השירותים הכספיים, כך שיותאמו לכך שאת השירותים הכספיים נותנת חברת הדואר, ולא החברה הבת.

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות.

אין

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

אין

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

תזכיר חוק מטעם משרד התקשורת:

תזכיר חוק הדואר (תיקון מס'...)(תיקונים שונים), התשפ"א-2021


תיקון סעיף 1	1.	בחוק הדואר, התשמ"ו-1986 (להלן - החוק העיקרי)[1], בסעיף 1 -
			(1) בהגדרה "יוצא", אחרי "כלי טיס" יבוא "כלי רכב";
			(2) אחרי ההגדרה "יוצא" יבוא:
			""כלי רכב" - כלי רכב מנועי המשמש להעברת דברי דואר וכן רכבת;";
			(3) ההגדרה "מדריך הדואר" - תימחק;
			(4) בהגדרה "מפעיל", אחרי "כלי טיס" יבוא "כלי רכב" ואחרי המילה "המטיס" יבוא "המסיע";
			(5) בהגדרה "נכנס", אחרי "כלי טיס" יבוא "כלי רכב";
			(6) ההגדרה "שירותי דואר בתחום השמור" - תימחק.
תיקון סעיף 1ב	2.	בסעיף 1ב(ט) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (1) יבוא:
			"(1א) חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מהתנאים למתן רישיון;".
ביטול סעיף 1ד	3.	סעיף 1ד לחוק העיקרי - בטל.
תיקון סעיף 1ה	4.	בסעיף 1ה לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
			"(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ראה השר כי בעל רישיון פועל באופן העלול לגרום לפגיעה מיידית במתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר או כי הוא פועל באופן העלול לגרום לנזק בלתי הפיך לדברי דואר, או כי הוא פועל באופן העלול לגרום לפגיעה משמעותית ומיידית בתחרות בתחום שירותי הדואר, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון בדבר פעולות שעליו לנקוט או בדבר פעולות שעליו להימנע מלנקוט לשם מניעת הפגיעה כאמור, באופן ובתנאים שיורה, וזאת אף בלי שנתן הזדמנות לבעל הרישיון להשמיע את טענותיו; הוראות כאמור ייכנסו לתוקפן עם נתינתן; השר ייתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע טענותיו כאמור בסעיף קטן (ב) בהקדם האפשרי לאחר כניסת ההוראות לתוקפן.
			(ד) הוראות השר לפי סעיף קטן (ג) יינתנו לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים ממועד כניסתן לתוקף, ואם ביקש השר מבעל הרישיון להמציא לו ידיעה או מסמך הדרושים במסגרת שמיעת טענותיו של בעל הרישיון - ממועד המצאת הידיעה או המסמך האמורים; השר רשאי להאריך את תקופת שלושת החודשים האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
			(ה) מצא השר בתום שמיעת טענותיו של בעל הרישיון, כאמור בסעיף קטן (ג) כי מתקיימים הטעמים למתן ההוראות לבעל הרישיון, רשאי הוא לאשר את ההוראות שניתנו לפי אותו סעיף קטן או לשנותן, ויראו אותן כאילו ניתנו לפי סעיף קטן (ב)."
תיקון סעיף 5א	5.	בסעיף 5א לחוק העיקרי -
			(א) בסעיף קטן (א), הסיפה החל במילים "ורשאי הוא" - תימחק.
			(ב) סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) - יימחקו.
הוספת סעיפים 5א1 ו-5א2	6.	אחרי סעיף 5א לחוק העיקרי, יבוא -
		"שירות חדש			5א1.	החברה תהיה רשאית לתת שירות נוסף על השירותים המפורטים ברישיונה, כאמור בסעיף 5א, למעט שירות כספי (בסעיף זה – שירות חדש), ובלבד שתודיע על כך לשר לא יאוחר מארבעה עשר (14) ימים לפני מועד תחילת מתן השירות; נוכח השר כי החברה אינה עומדת בתקני איכות השירות שנקבעו ברישיונה לעניין משך זמן המתנה ביחידות דואר, בהתאם לכללי מדידה שקבע השר ברישיון בהתאם לסמכותו לפי סעיף 1ב, רשאי הוא להורות לה שלא לתת שירות חדש, למעט אם השירות האמור הוא שירות דואר.
		שירות הדפסה			5א2.	על אף האמור בסעיף 5א1, החברה תהא רשאית לתת שירות הדפסה של דבר דואר באמצעות תאגיד אחר בלבד; ואולם, השר רשאי לאשר לחברה לתת שירות הדפסה ללקוח פרטי שעמד בתנאים שיקבע ברישיונה לעניין זה, אף שלא באמצעות תאגיד אחר, אם נוכח כי הדבר לא יפגע בתחרות בתחום הדואר.
						בסעיף זה, "תאגיד אחר" - תאגיד שהחברה אינה מחזיקה בו אמצעי שליטה או שהיא מחזיקה בו אמצעי שליטה בשיעור שאינו עולה על השיעור שקבע השר לעניין זה ברישיונה."
תיקון סעיף 5ג	7.	בסעיף 5ג לחוק העיקרי -
			(א) בסעיף קטן (א), בפסקה (2), במקום "יקבע" יבוא "רשאי לקבוע";
			(ב) בסעיף קטן (ב), בסופו במקום "שקבע" יבוא "אם נקבעו לפי סעיף קטן (א)(2)."
תיקון סעיף 37	8.	במקום סעיף 37 לחוק העיקרי יבוא:
		"קביעת תשלומים			37.	(א) שירות דואר שלא נקבע לו תשלום לפי סעיף קטן (ה), או שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי לפי אותו סעיף קטן, החברה תדרוש בעדו תשלום סביר.
						(ב) השר רשאי להורות לחברה להודיע לו מראש, בהתאם למתכונת שקבע, על תשלום שבכוונתה לדרוש בעד שירותים כאמור בסעיף קטן (א), וכן על כל שינוי בתשלום כאמור, בטרם מתן השירות או ביצוע השינוי.
						(ג) ראה השר כי החברה מתכוונת לדרוש או דרשה בעד שירות דואר, כאמור בסעיף קטן (א), תשלום שאינו סביר, רשאי הוא לתת לה הוראות בכל אחד מאלה:
							(1) בדבר התשלום שתדרוש בעד אותו שירות דואר, ובלבד שהוראה בדבר קביעת תשלום בעד שירות דואר שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי לפי סעיף קטן (ה), תעשה לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים;
							(2) בדבר התשלום שתדרוש בעד שירות דואר אחר הניתן יחד עם אותו שירות דואר;
							(3) בדבר הפרדת התשלום בעד שירות דואר מסוים מהתשלום בעד מקבץ שירותים, שאותו שירות דואר נכלל בו.
						(ד) בחינת השר, לפי סעיף קטן (ג), אם תשלום בעד שירות דואר, כאמור בסעיף קטן (א), הוא תשלום שאינו סביר, יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על עלות מתן אותו השירות בתוספת רווח סביר, או על תשלום בעד שירות דואר אחר בר השוואה הניתן על ידי החברה או בעל היתר.
						(ה) השר, באישור שר האוצר, רשאי לקבוע תשלומים, תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים, בעד שירות דואר שהחברה נותנת.
						(ו) השר, באישור שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות בדבר הצמדת תשלומים שנקבעו לפי סעיף קטן (ה).
						(ז) השר רשאי לאצול לעובד משרד התקשורת את הסמכויות הנתונות לו לפי סעיפים קטנים (ב) ו- (ג), כולן או חלקן; הודעה על אצילה כאמור תפורסם ברשומות."
תיקון סעיף 53	9.	בסעיף 53 לחוק העיקרי -
			(1) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
				"(א1) ביקש בעל רישיון כללי לקבוע כלל כאמור בסעיף קטן (א) או לשנותו, יודיע על כך לשר לפני כניסתו של הכלל או השינוי לתוקף (בסעיף זה - הכלל המוצע) ויפרסמו באתר האינטרנט שלו, באופן שיקבע השר ברישיון לתקופה שלא תפחת משלושים יום לאחר מועד מסירת ההודעה לשר ופרסומו באתר האינטרנט של בעל הרישיון כאמור, לפי המאוחר מבניהם, אלא אם הורה השר אחרת.
				(א2) על אף האמור בסעיף קטן (א1), השר רשאי לקבוע ברישיון עניינים שקביעת כללים לגביהם ידרשו אישור מראש ובכתב של השר."
			(2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
				"(ג) בעל רישיון כללי יפרסם את הכללים שקבע לפי סעיף קטן (א) או שינה כאמור בסעיף קטן (א1) באתר האינטרנט שלו, ותחילת תוקפם ביום פרסומם, או במועד מאוחר יותר שנקבע בהם. (ד)השר רשאי לאצול לעובד משרד התקשורת את הסמכויות הנתונות לו לפי סעיף קטן (א1) ו- (א2); הודעה על אצילה כאמור תפורסם ברשומות."
תיקון סעיפים 66 עד 68	10.	בסעיפים 66, 67 ו-68 לחוק העיקרי, אחרי "כלי טיס" יבוא "כלי רכב".
הוספת פרק ה'1	11.	אחרי סעיף 76 לחוק העיקרי יבוא:
		"פרק ה'1: פיקוח על מתן שירותים שאינם השירותים הכספיים
		הסמכת פקחים			76א.	(א) השר רשאי להסמיך, מבין עובדי משרדו, פקחים שיפקחו על ביצוע ההוראות לפי חוק זה למעט בכל הנוגע לשירותים הכספיים.
						(ב) לא יוסמך פקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
							(1) הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש פקח ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;
							(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה השר;
							(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר.
		סמכויות פקח			76ב.	לשם פיקוח וביקורת על ביצוע ההוראות לפי חוק זה למעט בכל הנוגע לשירותים הכספיים, רשאי פקח –
							(א) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
							(ב) להיכנס לכל מקום שבו בעל רישיון או מי מטעמו, ובכלל זה סוכן דואר, פועל או מנהל את עסקיו, לרבות כלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
							(ג) לדרוש מבעל רישיון, מכל נושא משרה בו, מפקיד דואר ומגורם אחר הפועל מטעמו של בעל רישיון, לרבות סוכן דואר, למסור לו כל ידיעה או מסמך הנדרשים לדעתו לשם פיקוח וביקורת על פעילותו של בעל הרישיון והכל בתוך תקופה שנקבעה בדרישה ובאופן הקבוע בה; לעניין זה, "מסמך" - לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995^{^[2]};
							(ד) לערוך מדידות או בדיקות במקום כאמור בפסקה (ב) או במתקן המשמש לאספקה או לניטור של שירותים הניתנים בידי בעל רישיון או מי מטעמו או במרכז חלוקה, וכן למסור את המדידות והבדיקות למומחה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת.
		בירור מנהלי			76ג.	(א) היה למנהל הכללי של משרד התקשורת יסוד סביר להניח כי בעל רישיון הפר הוראה לפי חוק זה לעניין שירותים שהוא נותן למעט השירותים הכספיים, רשאי הוא, מנימוקים שיירשמו, לזמן, או להתיר לפקח לזמן, נושא משרה בבעל הרישיון האמור ולשאול אותו שאלות בקשר לאותה הפרה; זימון לפי סעיף קטן זה ייעשה למועד סביר, למשרדיו של המזמין או למקום אחר שיתואם עם נושא המשרה.
						(ב) זומן נושא משרה בבעל הרישיון לפי סעיף קטן (א), יודיע המנהל הכללי של משרד התקשורת או הפקח, לפי העניין, לנושא המשרה שזומן, לפני תחילת התשאול, מהם המעשים שביחס להפרתם יישאל; נושא המשרה שזומן ישיב לשאלות שנשאל, ותשובותיו לא ישמשו כראיה בהליכים פליליים ובהליכים אזרחיים נגדו.
		זיהוי פקח			76ד.	פקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
							(א) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
							(ב) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה."
תיקון סעיף 88א	12.	בסעיף 88א לחוק העיקרי -
			(1) בסעיף קטן (א) -
				(א) במקום פסקה (2), יבוא -
					"(2) העברת כספים בישראל, מישראל לחוץ לארץ ומחוץ לארץ לישראל";
				(ב) במקום פסקה (3), יבוא -
					"(3) הנפקת המחאה בנקאית";
				(ג) פסקה (4) - בטלה;
				(ד) בפסקה (5), במקום "עד (4)" יבוא "עד (3) ו-(7)";
				(ה) אחרי פסקה (6), יבוא -
					"(7) קניה ומכירה של מטבע חוץ."
			(2) בסעיף קטן (א1), פסקה (2) - תימחק.
			(3) בסעיף קטן (ג), בכל מקום, במקום "חברה בבעלות ממשלתית מלאה" יבוא "חברה ממשלתית";
			(4) סעיף קטן (ד) - בטל.
תיקון סעיף 88ג	13.	בסעיף 88ג לחוק העיקרי -
			(1) בכותרת השוליים, בסופה יבוא, "והפרשי הצמדה";
			(2) במקום "לא תשולם ריבית" יבוא "לא ישולמו ריבית והפרשי הצמדה".
תיקון סעיף 88ד	14.	בסעיף 88ד לחוק העיקרי, בסופו, במקום "בה" יבוא "בחברה הבת".
תיקון סעיף 88ה	15.	בסעיף 88ה לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב), במקום "בעל חשבון המבקש" יבוא "מי שמבקש".
תיקון סעיף 88ז1	16.	בסעיף 88ז1 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), אחרי "להוצאה של כספים" יבוא "כל התכתבות עם מקבל שירות כספי וכן כל מידע וממצא שנאסף במסגרת ההתקשרות עם מקבל שירות כספי".
תיקון סעיף 88ח	17.	בסעיף 88ח לחוק העיקרי, אחרי המילה "הכספיים" יבוא "והתחייבויות החברה הבת".
תיקון סעיף 88ט	18.	בסעיף 88ט לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), אחרי "החברה בנותנה את השירותים הכספיים" יבוא "החברה הבת" ובמקום "בה" יבוא "בהן או הפועל מטעמן".
תיקון סעיף 88י	19.	בסעיף 88י לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א) -
			(1) בפסקה (1), אחרי "תשלומים" יבוא "תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים;"
			(2) בפסקה (4), בסופה יבוא "או מנושאי משרה בחברה, העוסקים במתן השירותים הכספיים."
תיקון סעיף 88יא	20.	בסעיף 88יא לחוק העיקרי -
			(1) בסעיף קטן (ד1), אחרי "לתת לחברה" יבוא "ולחברה הבת";
			(2) בסעיף קטן (ה), בפסקה (2), במקום "באישור השרים, לאחר התייעצות עם המפקח" יבוא "באישור המפקח."
תיקון סעיף 88יד	21.	בסעיף 88יד לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב), בפסקה (2), אחרי "מהחברה" יבוא "או מהחברה הבת" והסיפה המתחילה במילים "הוראות ניהול תקין" - תימחק.
תיקון סעיף 88יז	22.	בסעיף 88יז לחוק העיקרי, אחרי פסקה (2) יבוא:
			"(3) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו."
הוספת סעיף 88יז1	23.	אחרי סעיף 88יז לחוק העיקרי יבוא:
		"בירור מינהלי			88יז1.	(א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי החברה או החברה הבת, הפרה הוראה לפי פרק זה, רשאי הוא, מנימוקים שיירשמו, לזמן, או להתיר לפקח לזמן, נושא משרה בחברה או בחברה הבת, לפי העניין, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותה הפרה; זימון לפי סעיף קטן זה ייעשה למועד סביר, למשרדיו של המזמין או למקום אחר שיתואם עם נושא המשרה.
						(ב) זומן נושא משרה בחברה או בחברה הבת לפי סעיף קטן (א), יודיע המפקח או הפקח, לפי העניין, לנושא המשרה שזומן, לפני תחילת התשאול, מהם המעשים שביחס להפרתם יישאל; נושא המשרה שזומן ישיב לשאלות שנשאל, ותשובותיו לא ישמשו כראיה בהליכים פליליים ובהליכים אזרחיים נגדו."
תיקון סעיף 88כא	24.	בסעיף 88כא לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
			"(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי המפקח או פקח להראות מסמך שהגיע אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו לפי פרק זה, לצורך הליך פלילי."
תיקון סעיף 95	25.	בסעיף 95(ב) אחרי "בכלי טיס" יבוא "בכלי רכב".
החלפת כותרת לפרק ז'1 והוספת כותרת סימן א' לפרק ז'1	26.	בפרק ז'1 לחוק העיקרי -
			(1) במקום הכותרת "עיצומים כספיים" יבוא "אמצעי אכיפה מינהליים;"
			(2) לפני סעיף 109א תבוא הכותרת:
		"סימן א': הגדרות".
תיקון סעיף 109א	27.	בסעיף 109א לחוק העיקרי, אחרי ההגדרה "המנהל" יבוא:
		""אמצעי אכיפה מינהלית" - עיצום כספי או התראה מינהלית לפי חוק זה. "הכנסה"- כהגדרתה בפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]."
הוספת כותרת סימן ב' לפרק ז'1	28.	אחרי סעיף 109א לחוק העיקרי יבוא:
		"סימן ב': הטלת עיצום כספי".
תיקון סעיף 109ב	29.	בסעיף 109ב לחוק העיקרי -
			(1) בסעיף קטן (א) -
				(א) ברישה, במקום הסכום הנקוב בה יבוא "400,000 שקלים חדשים או 10% מההכנסה של המפר, בשנה שקדמה לשנת ההפרה, לפי הנמוך מבניהם";
				(ב) בפסקה (1), אחרי "1ה(ב)" יבוא "או (ג)" ובסופה יבוא "או גרימת נזק בלתי הפיך לדברי דואר";
				(ג) פסקה (5) - תימחק;
				(ד) אחרי פסקה (5) יבוא:
					"(6) סיפק שירות חדש מבלי להודיע לשר לפני תחילת מתן השירות, בניגוד להוראת סעיף 5א1;
					(7) סיפק שירות חדש, למעט שירות דואר, בניגוד להוראת השר לפי סעיף 5א1;
					(8) סיפק שירות הדפסה של דבר דואר בניגוד להוראת סעיף 5א2 או בניגוד לתנאים שנקבעו לעניין זה ברישיון;
					(9) הפר הוראה לפי סעיפים 37 (ב) או (ג) לעניין תשלום בעד שירות דואר."
			(2) בסעיף קטן (ב) -
				(א) ברישה, במקום הסכום הנקוב בה, יבוא "200,000 שקלים חדשים או 5% מההכנסה של המפר בשנה שקדמה לשנת ההפרה, לפי הנמוך מבניהם";
				(ב) אחרי פסקה (4) יבוא:
					"(5) לא הודיע לשר או לא פרסם באתר האינטרנט של בעל הרישיון, על כלל מוצע, בניגוד להוראות סעיף 53(א1);
					(6) לא פרסם באתר האינטרנט של בעל הרישיון כלל שקבע לפי סעיף 53(א) או שונה לפי סעיף 53(א1), בניגוד להוראות סעיף 53(ג);
					(7) פעל בניגוד להוראה שקבע השר לפי סעיף 53(ב);
					(8) לא מסר לפקח ידיעה או מסמך לפי דרישה שניתנה לפי סעיף 76ב(ג);
					(9) לא הגיש דוח שנדרש להגישו לפי סעיף 126(א);
					(10) הפר תנאי מתנאי רישיונו או לא ביצע הוראה שניתנה לפי תנאי כאמור בתוך פרק הזמן שנקבע בהוראה."
			(3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
				"(ב1) נתן אדם שירותי דואר בתחום המוסדר, בלא רישיון או היתר, בניגוד להוראות סעיף 1א, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 200,000 שקלים חדשים או 5% מההכנסה של המפר בשנה שקדמה לשנת ההפרה, לפי הנמוך מבניהם."
			(4) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
				"(ג1) הפרה החברה הבת או החברה הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה עליה, כמפורט להלן, רשאי המפקח להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 400,000 שקלים חדשים:
					(1) לא סיפקה לציבור שירות כספי שנקבע כשירות כספי בסיסי בניגוד להוראת סעיף 5ג או חרגה מתקני איכות או שירות שנקבעו לפי הסעיף האמור;
					(2) התנתה מתן שירות כספי בקניית שירות אחר או נכס, ממנה או מאדם אחר, בניגוד לסעיף 88ה7."
			(5) בסעיף קטן (ד) -
				(א) ברישה, במקום הסכום הנקוב בה יבוא "200,000 שקלים חדשים";
				(ב) פסקה (1) - תימחק;
				(ג) אחרי פסקה (9) יבוא "(10) הפרה תנאי מתנאי רישיונה בנוגע לשירותים הכספיים".
תיקון סעיף 109ב1	30.	בסעיף 109ב1 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), במקום "או החברה" יבוא "החברה או אדם".
תיקון סעיף 109ב3	31.	בסעיף 109ב3 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ג), אחרי "המנהל" יבוא "או המפקח, לפי העניין".
ביטול סעיף 109ג	32.	סעיף 109ג לחוק העיקרי - בטל.
תיקון סעיף 109ג1	33.	בסעיף 109ג1(ב), במקום "בהסכמת שר האוצר ושר המשפטים ובאישור הוועדה" יבוא "בהסכמת שר המשפטים".
הוספת סימן ג' לפרק ז'1 וכותרת סימן ד'	34.	אחרי סעיף 109ו לחוק העיקרי יבוא:
		"סימן ג': התראה מינהלית
		התראה מינהלית			109ו1.	(א) היה למנהל או למפקח, לפי העניין, יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 109ב, והתקיימו נסיבות שקבע המנהל, או המפקח, לפי העניין, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להמציא לו הודעה על כוונת חיוב ולהטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות סימן ב', להמציא לו התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה; בסעיף קטן זה, "היועץ המשפטי לממשלה" - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה;
						(ב) בהתראה מינהלית יציין המנהל או המפקח, לפי העניין, מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה, יהא צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור בסעיף 109ד, וכן יציין זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות סעיף 109ו2.
		בקשה לביטול התראה מינהלית			109ו2.	(א) נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור בסעיף 109ו1, רשאי הוא לפנות למנהל או למפקח, לפי העניין, בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה:
							(1) המפר לא ביצע את ההפרה;
							(2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
						(ב) קיבל המנהל או המפקח, לפי העניין, בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת המנהל, או המפקח, לפי העניין, תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.
		הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה			109ו3.	(א) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין סעיף 109ד(א), והמנהל או המפקח, לפי העניין, ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת בהתאם להוראות סעיף 109ב1, בשינוים המחויבים.
						(ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 109ד(ב), והמנהל או המפקח, לפי העניין, ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות סעיף 109ב1, בשינוים המחויבים.
		סימן ד': שונות"
תיקון סעיף 109ז	35.	בסעיף 109ז(א) לחוק העיקרי, במקום המילים "תחול פקודת המסים (גבייה)" יבוא "יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995[3]."
תיקון סעיף 109ז1	36.	בסעיף 109ז1 לחוק העיקרי -
			(1) בכותרת השוליים, במקום "עיצום כספי" יבוא "נקיטת אמצעי אכיפה מינהלית";
			(2) במקום "מעיצום כספי" יבוא "מאמצעי אכיפה מינהלית".
החלפת סעיף 109ח	37.	במקום סעיף 109ח לחוק העיקרי, יבוא:
		"שמירת אחריות פלילית			109ח.	(א) תשלום עיצום כספי או המצאת התראה מינהלית לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות המנויות בסעיף 109ב המהווה עבירה.
						(ב) שלח המנהל או המפקח, לפי העניין, למפר הודעה על כוונת חיוב או המציא לו התראה מינהלית, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.
						(ג) הוגש נגד אדם או תאגיד כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המנהל או המפקח, לפי העניין, אמצעי אכיפה מינהלית בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו."
תיקון סעיף 109ט	38.	בסעיף 109ט לחוק העיקרי -
			(1) במקום כותרת השוליים יבוא "עיכוב ביצוע והחזר";
			(2) סעיף קטן (א) - ימחק.
			(3) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
				"(ב) אין בהגשת עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים על החלטה לפי פרק זה, כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או המפקח, לפי העניין, או שבית המשפט הורה על כך."
			(4) במקום סעיף קטן (ג) יבוא:
				"(ג) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (ב) או ערעור על החלטה בעתירה כאמור, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת סכום העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו."
תיקון סעיף 109ט1	39.	בסעיף 109ט1 לחוק העיקרי -
			(1) בסעיף קטן (א) -
				(א) ברישה, במקום "הטיל המנהל או המפקח עיצום כספי" יבוא "נקט המנהל או המפקח אמצעי אכיפה מינהלית", ובמקום "להטיל עיצום כספי" יבוא "לנקוט אמצעי אכיפה מינהלית";
				(ב) בפסקה (1), במקום "הטלת העיצום הכספי" יבוא "נקיטת אמצעי האכיפה המינהלית";
				(ג) בפסקה (2), במקום "הוטל העיצום הכספי" יבוא "ננקט אמצעי האכיפה המינהלית";
				(ד) במקום פסקה (6) יבוא:
					"(6) שמו של המפר - ככל שהמפר הוא תאגיד."
			(2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
				"(ב) הוגשה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים לפי סעיף 109ט, יפרסם המנהל או המפקח, לפי העניין, את דבר הגשת העתירה ואת תוצאותיה."
			(3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
				"(ב1) על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), רשאי המנהל או המפקח, לפי העניין, לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי סעיף 109ב2, ובלבד שהממונה הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 109ב1."
			(4) במקום סעיף קטן (ד) יבוא:
				"(ד) פרסום לפי סעיף זה בעניין נקיטת אמצעי אכיפה מינהלית כלפי תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין נקיטת אמצעי אכיפה מינהלית כלפי יחיד - לתקופה של שנתיים."
הוספת סעיף 109ט2	40.	אחרי סעיף 109ט1 לחוק העיקרי יבוא:
		"אצילת סמכויות			109ט2.	המנהל רשאי לאצול למנהל מינהל הדואר במשרד התקשורת את סמכותו לנקוט אמצעי אכיפה מינהלית לפי חוק זה."
ביטול סעיף 120	41.	סעיף 120 לחוק העיקרי - בטל.
תיקון חוק הדואר (תיקון מס' 11)	42.	בחוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע"ב-2012[4] -
			(1) בסעיף 12 -
				(א) פסקה (1) - תימחק;
				(ב) בפסקה (2), הרישה המתחילה במילים "במקום" עד "ובכל מקום" - תימחק;
			(2) בסעיף 19, פסקה (2) - תימחק;
			(3) בסעיף 21, פסקה (1)(א) - תימחק;
			(4) בסעיף 27(4) בסעיף (ג), במקום הסכום הנקוב בו יבוא "200,000 שקלים חדשים.";
			(5) בסעיף 56(1), במקום הסיפה המתחילה במילים "שנה מיום התחילה" יבוא "במועד אותו קבע השר בצו, כאמור בסעיף 57(ב) (להלן - היום הקובע), והכל בכפוף להוראות אותו סעיף.";
			(6) בסעיף 57 -
				(א) בסעיף קטן (א) -
					(1) בפסקה (3), הסיפה המתחילה במילים "למעט פסקה (3)" - תימחק.
					(2) בפסקה (5), במקום האמור בה יבוא "סעיף 21(1)(ב)".
				(ב) בסעיף קטן (ב) -
					(1) במקום הרישה יבוא "שר התקשורת (בסעיף זה - השר) יקבע בצו כי במועד הנקוב בו התקיימו התנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (4) (בסעיף זה - התנאים המוקדמים)."
					(2) במקום פסקה (1) יבוא:
						"(1) החברה הבת הודיעה לשר כי יש באפשרותה לתת את השירותים הכספיים בעצמה או באמצעות החברה;"
					(3) בפסקה (2), הסיפה המתחילה במילים "ובלבד שהוראה כאמור" - תימחק;
				(ג) סעיף קטן (ג) - בטל;
				(ד) סעיף קטן (ד) - בטל.
תיקון חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים	43.	בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000[5], בתוספת הראשונה, בפרט 32 בסופו יבוא:
			"(12) החלטת המנהל או המפקח לפי פרק ז1 לחוק הדואר, התשמ"ו -1986."
הוראות מעבר	44.	(א) מפקח שהוסמך לפי תקנות רשות הדואר (הפיקוח על פעולותיה של הרשות), התשנ"ה-1995[6], והסמכתו עמדה בתוקף ערב תחילתו של חוק זה, יראו אותו, לתקופה של שנתיים מיום תחילתו של חוק זה, כפקח שהוסמך לפי סעיף 76א לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 9 לחוק זה.
		(ב) על אף האמור בסעיף 8, תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי החברה), התשס"ח-2007 יהיו בתוקף כל עוד לא בוטלו או שונו לפי החוק העיקרי.
ביטול התוספת	45.	התוספת לחוק העיקרי - בטלה.

דברי הסבר

כללי

ביום ב' בחשוון התשפ"א (20 באוקטובר 2020), אימץ שר התקשורת את המלצות הוועדה (להלן - מכתב האימוץ).

בהצעת החוק מוצע לתקן את החוק בהתאם להמלצות הוועדה כאמור לעיל, וכן תיקונים נוספים כמפורט להלן.

בנוסף, מוצע לתקן את חוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע"ב-2012 (להלן - תיקון מס' 11). תיקון מס' 11 כולל, בין היתר, תיקונים לחוק אשר נועדו להפריד את פעילות בנק הדואר מחברת הדואר ולהעבירה לחברה בת בבעלות מלאה של חברת הדואר, אשר תיתן שירותים כספיים בעצמה או באמצעות חברת הדואר (להלן - סעיפי ההפרדה). תיקון מס' 11 קובע, בין היתר, כי נדרש לקיים ארבעה תנאים מוקדמים בטרם תבוצע ההפרדה והם: לחברת בנק הדואר בע"מ (להלן - בנק הדואר או החברה הבת) קיים הון עצמי מזערי כפי שהורה המפקח, לבנק הדואר קיים דירקטוריון, בין חברת הדואר ובנק הדואר נחתם הסכם המסדיר את מתן השירותים הכספיים על ידי החברה וכי נחתם הסכם קיבוצי הנוגע לתנאי העסקת העובדים בחברת הדואר ובבנק הדואר (להלן- התנאים המוקדמים). כמו כן, החוק קובע כי השר ידחה מדי חצי שנה את כניסתם לתוקף של סעיפי ההפרדה, ככל שלא מתקיימים התנאים המוקדמים. עד כה, בחלוף יותר משמונה שנים מפרסום תיקון מס' 11, טרם התקיימו התנאים המוקדמים ועל כן שר התקשורת דחה את יום התחילה של סעיפי ההפרדה בצו שבע עשרה (17) פעמים, והשירותים הכספיים ניתנים בידי חברת הדואר מטעם בנק הדואר.

סעיף 1

לעניין ההגדרות "יוצא", "מפעיל", ו-"נכנס", הואיל והעברת דברי דואר בין מדינות נעשית לעיתים גם באמצעות מעבר יבשתי, מוצע לתקן את ההגדרות באופן שהוראות החוק בנושא הובלה בין-לאומית יחולו גם על העברת דברי דואר באמצעות כלי רכב, ולא רק באמצעות כלי שיט או כלי טיס. בהתאם, מוצע להוסיף הגדרה של "כלי רכב".

לעניין ההגדרה "מדריך הדואר", לאור שינויים טכנולוגים שחלו בשנים האחרונות, מוצע לבטל את חובתו של בעל רישיון כללי הקבועה בסעיף 120 לחוק, להעמיד לעיון הציבור בכל סניפי הדואר את מדריך הדואר הכולל את הכללים שנקבעו מכח סעיף 53 לחוק. במקום חובה זו מוצע בסעיף 9 להצעת החוק, לקבוע חובה על בעל רישיון כללי לפרסם את הכללים שנקבעו מכח סעיף 53 לחוק באתר האינטרנט שלו. לפיכך, ההגדרה "מדריך הדואר" מתייתרת, ועל כן מוצע לבטלה.

זו נוסחה של ההגדרה אותה מוצע לבטל:

""מדריך הדואר" - מדריך הדואר כאמור בסעיף 120".

לעניין ההגדרה "שירותי הדואר בתחום השמור", בהמשך לתיקון המוצע לסעיף 1ד לחוק (ר' את דברי ההסבר לסעיף 3 להצעת החוק) מוצע לבטלה.

זו נוסחה של ההגדרה אותה מוצע לבטל:

"שירותי דואר בתחום השמור" - שירותי דואר בתחום המוסדר, שמחירם אינו עולה על פי ארבעה וחצי ממחיר משלוח מכתב רגיל בישראל, כפי שהיה בתוקף ביום כ"ח באדר א' התשס"ג
(2 במרס 2003), בהתאם לתקנות לפי סעיף 37(א), למעט שירותי דואר בתחום המוסדר מישראל לארצות חוץ;".

סעיף 2

סעיף 1ב(ט) לחוק קובע את המקרים שבהם השר רשאי לבטל רישיון, להגבילו או להתלותו. מוצע להוסיף לרשימת המקרים גם מקרה שבו חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מהתנאים למתן רישיון, למשל אם הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל רישיון (ר' סעיף 1ב(ה) לחוק), כמקובל בנוסחי חקיקה עדכניים.

סעיף 3

סעיף 1א(ב) לחוק קובע כי לא ייתן אדם שירותי דואר בתחום המוסדר, אלא אם כן קיבל מאת השר רישיון לפי החוק או לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, או שהוא פועל לפי היתר שהוענק לפי החוק.

שירותי דואר בתחום המוסדר מוגדרים כיום כשירותי איסוף, העברה, חלוקה או מסירה של מכתב, גלויה, דבר דפוס, או צרור, שמשקלם אינו עולה על 500 גר', למען הזולת, וכן תברוקה והשירותים הכרוכים בפעולות אלה (להלן - שירותי דואר בתחום המוסדר).

כחלק מפתיחת תחום הדואר לתחרות, בהתאם להחלטת ממשלה מס' 2312, מיום ח' באדר התשס"ב (20 בפברואר 2002) נפתחו לתחרות שירותי משלוח דברי דואר שמחירם עולה על פי ארבע וחצי (4.5) מהמחיר שהיה קבוע למשלוח מכתב רגיל ביום כ"ח באדר א' התשס"ג (2 במרץ 2003) (5.40 שקלים חדשים). החלטה זו חילקה, למעשה, את התחום המוסדר לשני חלקים: התחום הפתוח לתחרות - של שירותי דואר שמחירם מעל 5.40 שקלים חדשים, והתחום השמור - שכלל שירותי דואר פנים ארציים בתחום המוסדר שמחירם מתחת ל- 5.40 שקלים חדשים, שבו פעלה חברת הדואר בלבד.

בחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2004 ובחוק המדיניות הכלכלית לשנת 2004 (תיקוני חקיקה) (תיקון), התשס"ד-2004 נערך תיקון מקיף לחוק שבו נקבעה בסעיף 1ד לחוק מתכונת לפתיחה הדרגתית של שירותי הדואר בתחום השמור לתחרות. בהמשך לכך, בשנת 2006 נפתח לתחרות תחום "הדואר הכמותי" (כהגדרתו בסעיף 1ד לחוק). פעילותם של המתחרים לחברת הדואר הוסדרה באמצעות היתרים שניתנו, לפי סעיף 1ג לחוק. כפועל יוצא, כיום, התחום השמור לחברת הדואר כולל שירותי דואר בתחום המוסדר שמחירם מתחת ל-5.40 שקלים חדשים, למעט שירותי "דואר כמותי".

הוועדה המליצה על הרחבת התחרות בתחום השמור באופן בו התחום השמור יפתח לתחרות מלאה וזאת בין היתר, על מנת לאפשר "מגרש משחקים מאוזן" בין הגורמים הפועלים בתחום חלוקת הדואר לאור הדעיכה בכמות המכתבים הנשלחים בשנים האחרונות ועל מנת לשפר את רמת שירותי הדואר הניתנים לציבור. בהתאם, מוצע אפוא, לבטל את סעיף 1ד לחוק שעניינו פתיחה הדרגתית לתחרות של שירותי דואר בתחום השמור.

זה נוסחו של סעיף 1ד לחוק שמוצע לבטל:

"1ד. (א) בלי לגרוע מסמכויות השר לפי סעיפים 1ב ו-1ג, יפעל השר לפתיחת שירותי דואר בתחום השמור, לתחרות, כמפורט להלן:

(1) לא יאוחר מיום ב' בשבט התשס"ו (31 בינואר 2006) ייפתחו לתחרות 20% לפחות אך לא יותר מ-30% משירותי הדואר בתחום השמור, על פי אומדן היקף ההכנסות בתחום זה, וזאת על ידי מתן אפשרות לפעול לפי היתר לכך או לקבל רישיון מיוחד, למתן שירותי דואר כמותי לסוגים מסוימים של מקבלי שירות שייקבעו בשים לב, בין השאר, להיקף או למהות פעילותם ולחלקם היחסי בהכנסות הנובעות ממתן שירותי הדואר בתחום השמור; אומדן היקף ההכנסות לפי פסקה זו ייקבע על בסיס נתונים הידועים שישה חודשים לפני המועד האמור;

(2) החל ביום ט"ו בתמוז התשס"ז (1 ביולי 2007) ייפתחו לתחרות מלאה שירותי הדואר הכמותי, באמצעות מתן אפשרות לפעול לפי היתר או לקבל רישיון מיוחד למתן שירותים כאמור;

(3) לא עלה ביום ט' בתמוז התשס"ט (1 ביולי 2009) היקף התחרות בשוק שירותי הדואר בתחום השמור על 65%, ייפתחו לתחרות, החל במועד האמור - 65% לפחות אך לא יותר מ-70% משירותי הדואר בתחום השמור, על פי אומדן היקף ההכנסות בתחום זה, וזאת על ידי הפחתת הכמות המזערית של דברי דואר הנדרשת למשלוח דואר כמותי; אומדן היקף ההכנסות לפי פסקה זו ייקבע על בסיס הנתונים הידועים שישה חודשים לפני המועד האמור;

(4) החל ביום י"ט בתמוז התש"ע (1 ביולי 2010), רשאי השר, אם ראה שיש לעשות כן לטובת הציבור או לשם קידום התחרות, לתת רישיונות כלליים נוסף על הרישיון הכללי שניתן לחברה לפי הוראות סעיף 5א, וכן לאפשר לפעול לפי היתרים או לתת רישיונות מיוחדים המאפשרים הרחבה נוספת של התחרות בתחום השמור.

לעניין סעיף קטן זה, "דואר כמותי" - סוגי דברי דואר שנקבעו ככמותיים בתקנות רשות הדואר (תשלומים בעד שירותי הרשות לפי סעיף 37(ג) לחוק), התשס"ג-2003, כנוסחן ביום ז' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004), בתנאים ובכמויות שנקבעו בתקנות האמורות.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), נוכחו השרים כי בשל פתיחת שירותי הדואר בתחום השמור לתחרות כמפורט באותו סעיף קטן, קיימת סכנה להמשך מתן שירותי דואר בסיסיים, רשאים הם, באישור הממשלה והועדה, לקבוע בצו כל אחד מאלה:

(1) דחיית המועד הקבוע בסעיף קטן (א)(2) או (3) לתקופה שיקבעו ושלא תעלה על שישה חודשים;

(2) הפחתת שיעורי הפתיחה לתחרות של שירותי הדואר בתחום השמור, המפורטים בסעיף קטן (א)(3), בעשר נקודות אחוז.".

סעיף 4

סעיף 1ה(ב) לחוק מסמיך את השר, אם ראה כי בעל רישיון פועל באופן העלול לגרום לפגיעה במתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום שירותי הדואר, להורות לבעל הרישיון, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, על פעולות שיש לנקוט לשם מניעת הפגיעה כאמור.

כדי לאפשר לשר להגיב בצורה מהירה במקרה של פעולה של בעל רישיון המעוררת חשש לפגיעה מיידית במתן שירותי דואר באופן תקין וסדיר, חשש לנזק בלתי הפיך לדברי דואר, או חשש לפגיעה משמעותית ומיידית בתחרות בתחום הדואר, מוצע לקבוע בסעיף 1ה(ג) המוצע, כי במקרים כאמור, השר יוסמך לתת הוראות לבעל רישיון שייכנסו לתוקפן באופן מיידי, בדבר פעולות שעליו לנקוט או פעולות שעליו להימנע מלנקוט לשם מניעת הפגיעה כאמור, וזאת גם בלי שניתנה הזדמנות לבעל הרישיון להשמיע טענותיו. יחד עם זאת, מוצע כי בהקדם האפשרי, לאחר כניסת ההוראות לתוקף, ייתן השר לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע טענותיו בעניין.

מכיוון שהוראות לפי סעיף קטן (ג) המוצע ייכנסו לתקפן ללא שמיעת טענותיו של בעל הרישיון, מוצע לקבוע כי הוראות השר לפי הסעיף הקטן האמור יינתנו לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים ממועד כניסתן לתוקף או מהמועד שבו המציא בעל הרישיון לשר כל ידיעה ומסמך שנדרשו במסגרת שמיעת טענותיו, אם ביקש זאת השר. כדי לאפשר גמישות בנסיבות המצדיקות זאת, מוצע לקבוע כי השר יהיה רשאי להאריך את תקופת שלושת החודשים האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

מוצע לקבוע כי לאחר שמיעת טענותיו של בעל הרישיון יהיה רשאי השר לאשר את ההוראות שנתן או לשנותן.

ההוראות המוצעות מאזנות בין הצורך הרגולטורי לתגובה מידית במקרה של פגיעות משמעותיות ומיידיות כאמור לבין זכות הטיעון של בעל הרישיון.

סעיפים 5 ו-6

סעיף 5א לחוק עניינו ברישיון הכללי הניתן לחברת הדואר.

לסעיף קטן (א) - בסעיף 5א(א) לחוק נקבע כי השר ייתן לחברה רישיון כללי למתן השירותים המפורטים להלן, ורשאי הוא לקבוע ברישיון תנאים. סמכות השר לקבוע תנאים ברישיון קבועה בסעיף 1ב(א) לחוק, ועל כן הסיפה בסעיף 5א(א) לחוק מיותרת ומוצע לבטלה.

לסעיף קטן (ב) - בהתאם לסעיף 5א(ג) לחוק כנוסחו דהיום, כדי שחברת הדואר תהיה רשאית לתת שירותים נוסף על השירותים המפורטים בסעיף 5א(א) לחוק, נדרש היתר מפורש ומראש מאת השר ושר האוצר (להלן - השרים). כדי לאפשר לחברת הדואר גמישות באספקת שירותים חדשים, בהמשך להמלצות הוועדה, מוצע למחוק את סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) בסעיף 5א לחוק, ולקבוע בסעיף 6 להצעת החוק (בסעיף 5א1 המוצע) כי חברת הדואר תהא רשאית לתת שירות חדש ללא אישור מפורש מהשרים. חופש פעולה כאמור יאפשר פיתוח חלופות לשירותי הדואר המסורתי אשר היקפם הולך ודועך בשנים האחרונות, בין היתר, נוכח קיומן של חלופות טכנולוגית לשליחת דבר דואר. מוצע לקבוע אפוא, כי במקרה בו מעוניינת חברת הדואר לתת שירות חדש אשר אינו נכלל ברשימת השירותים שברישיונה, כאמור בסעיף 5א לחוק, למעט שירות כספי (להלן - שירות חדש), תודיע על כך לשר לא יאוחר מארבעה עשר (14) ימים לפני מועד תחילת מתן השירות החדש. כן מוצע לקבוע כי במקרה בו נוכח השר כי חברת הדואר אינה עומדת בתקני איכות השירות שנקבעו ברישיונה לעניין משך זמן המתנה ביחידות הדואר רשאי הוא להורות לה שלא לתת שירות נוסף, למעט אם השירות החדש הוא "שירות דואר". מוצע כי כללי מדידה שיקבע השר ברישיון החברה, ישמשו לבחינה האם חברת הדואר עמדה בתקני השירות שנקבעו לה ברישיונה.

בנוסף, מוצע לקבוע בסעיף 5א2 המוצע הוראה לעניין מתן שירותי הדפסה בידי חברת הדואר. לקוחות עסקיים השולחים דברי דואר בכמויות גדולות מעוניינים לקבל שירות הכולל הדפסה ומשלוח דבר הדואר באותה ההתקשרות. כיום, בתי הדפוס מעניקים ללקוחות עסקים שירות אחוד של הדפסה ומשלוח דברי הדואר, כאשר את משלוח דברי הדואר מבצעים בעלי היתר וחברת הדואר. עד היום, לא ניתן אישור לחברת הדואר לתת שירותי הדפסה של דברי דואר כמותיים עבור לקוחות עסקיים, וזאת בשל החשש כי מתן אישור כאמור עלול היה לפגוע בתחרות בתחום הדואר הכמותי. נוכח השינויים שחלו בשנים האחרונות בשוק הדואר, ובכלל כך הירידה בכמות המכתבים, התבססות התחרות בתחום הדואר הכמותי ודרישת לקוחות עסקים לקבלת שירות אחוד הכולל הדפסה ומשלוח של דבר דואר, המליצה הוועדה להתיר לחברת הדואר לשתף פעולה עם בית דפוס המפיק דברי דואר, ואולם יאסר על חברת הדואר להקים ולהפעיל בעצמה בית דפוס, לשלוט בבית דפוס או להחזיק 5% או יותר מאמצעי השליטה בבית דפוס. לאור כך, מוצע לקבוע כי החברה תהא רשאית לתת שירות הדפסה של דבר דואר באמצעות תאגיד אחר, שהחברה אינה מחזיקה בו אמצעי שליטה או שהיא מחזיקה בו בשיעור שאינו עולה על השיעור שקבע השר לעניין זה ברישיון.

בצד זאת, מוצע להעניק לשר סמכות לאשר לחברה לתת בעצמה (ולא באמצעות גורם אחר) שירות הדפסה ללקוח פרטי שעמד בתנאים שיקבעו ברישיונה לעניין זה, אם נוכח כי הדבר לא יפגע בתחרות בתחום הדואר. כגון, להתיר לחברה להדפיס מכתב ששלח אליה באופן מקוון לקוח פרטי, ולשלוח את המכתב לנמענים בהתאם לבקשת הלקוח. זאת, על מנת לאפשר לחברת הדואר להנגיש את שירות משלוח דבר דואר באופן דיגיטאלי, וכך לשפר את רמת השירות הניתן לציבור.

סעיף 7

בסעיף 5ג(א)(2) לחוק נקבע כי השר בהתייעצות עם שר האוצר, יקבע תקני איכות ושירות לעניין מתן שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים בסיסיים (כולם ביחד להלן - שירותים בסיסיים). הואיל ויש שירותים בסיסיים אשר נמצא כי לא קיימת הצדקה לקבוע להם תקן איכות ושירות, כגון שירות בסיסי שאיגוד הדואר הבינלאומי קבע לו תקן איכות ושירות והוא חל על חברת הדואר, מוצע לתקן את סעיפים קטנים (א) ו-(ב) בסעיף 5ג, כך שבמקום סמכות חובה, הסמכות לקבוע תקנים כאמור תהיה סמכות שבשיקול דעת.

סעיף 8

סעיף 37 לחוק בנוסחו כיום קובע כי השר, באישור שר האוצר, יקבע בתקנות את התשלומים בעד השירותים המנויים בתוספת, שנותן בעל רישיון כללי וכי השר, באישור שר האוצר וועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, להוסיף שירותים לתוספת או לגרוע שירותים ממנה.

בנוסף, קובע הסעיף כי השר, באישור שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות את התשלומים בעד שירותים שבעל רישיון כללי נותן ואינם מצויים בתוספת, ואם נוכח השר כי קיימת תחרות במתן שירות מהשירותים האמורים, רשאי הוא להתיר לבעל רישיון כללי לגבות בעדו תשלום סביר וההוראה בדבר הקביעה בתקנות לא תחול.

עוד קובע הסעיף כי השר רשאי, באישור שר האוצר, להתקין תקנות בדבר הצמדת התשלומים לפי סעיף 37 לחוק למדד המחירים לצרכן ולגבי תשלומים בעד שירותים לחוץ-לארץ - לשער היציג של מטבע חוץ.

הוועדה המליצה על הסרת הפיקוח על התשלומים אשר גובה חברת הדואר עבור שירותי דואר. עם הסרת הפיקוח כאמור, המליצה הוועדה כי השרים יקבעו בתקנות את התשלום עבור שירותי הדואר הבאים בלבד: (1) שירות שליחת מכתב בודד באמצעות שירות "דואר 24"; (2) שירות חלוקת מכתב במרכז חלוקה ובתא דואר שכור עבור בעל היתר; (3) שירות שליחת מכתב בודד בשירות דואר רשום; (4) שירות שליחת מכתב בודד בשירות דואר בין-לאומי בדרך האוויר. כן המליצה הוועדה כי תקבע חובה על חברת הדואר לגבות תשלום סביר עבור שירות דואר שלא נקבע לו תשלום בתקנות.

בהמשך להמלצות האמורות מוצע לתקן את סעיף 37 לחוק באופן הבא:

(1) מוצע לקבוע כי חברת הדואר תדרוש תשלום סביר עבור שירותי דואר שהיא נותנת, אם לא נקבע לשירות האמור תשלום או שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי.

(2) על מנת לאפשר לשר לפקח על התשלום שבכוונת חברת הדואר לגבות או על תשלום שהיא גובה בעבור שירות דואר, מוצע כי השר יהיה רשאי להורות לחברת הדואר להודיע לו על התשלום שבכוונתה לדרוש בעד שירות דואר שלא נקבע לו תשלום בתקנות או שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי, וכן על שינוי בתשלום כאמור, בטרם מתן השירות או ביצוע השינוי בתשלום. מוצע לקבוע כי תוקנה לשר סמכות להורות בדבר מתכונת ההודעה, ובכלל כך באשר למועד מסירת ההודעה.

(3) מוצע להסמיך את השר לתת הוראות לחברה כמפורט להלן, לאחר שזו הודיעה בהתאם לחובת ההודעה המוצעת, על התשלום שבכוונתה לדרוש או על שינוי בתשלום כאמור, בשל חוסר סבירות התשלום -

(א) בדבר התשלום שתדרוש חברת הדואר בעד אותו שירות דואר; מוצע כי הוראה בדבר קביעת תשלום בעד שירות דואר שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי לפי סעיף קטן (ה) המוצע, תעשה לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים.

(ב) בדבר התשלום שתדרוש בעד שירות דואר אחר הניתן יחד עם אותו שירות דואר;

(ג) בדבר הפרדת התשלום בעד שירות דואר מסוים מהתשלום בעד מקבץ שירותים, שאותו שירות דואר נכלל בו.

יובהר, כי הוראות בדבר התשלום אינן מצומצמות רק להוראות לגבי גובה התשלומים, אלא יכולות להתייחס גם להיבטים אחרים הנוגעים לתשלום, כגון משך הזמן שבו יוצע התשלום.

(4) מוצע לקבוע כי בחינת השר בנוגע לסבירות התשלום כאמור לעיל, יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על עלות מתן אותו שירות בתוספת רווח סביר.

(5) בהמשך להמלצת הוועדה בדבר פתיחה מלאה לתחרות של התחום השמור והסרת הפיקוח על התשלומים אשר גובה חברת הדואר עבור שירותי הדואר, ובמקביל קביעה של תשלום עבור ארבעה שירותים בלבד כמפרט לעיל, מוצע ליתן לשר התקשורת, בהסכמת שר האוצר, סמכות רשות לקבוע תשלומים, תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים. קביעת תשלום מזערי או מריבי נדרשת על מנת לאפשר לחברה מחד גיסא להתחרות עם בעלי היתר המספקים שירות דומה, ומאידך גיסא להבטיח אי פגיעה בתחרות באמצעות קביעת תעריף טורפני.

(6) סעיף 37(ד) לחוק בנוסחו היום, קובע כי רשאי השר, באישור שר האוצר להתקין תקנות בדבר הצמדת התשלומים שקבע השר לפי סעיף 37 לחוק למדד המחירים לצרכן ולגבי תשלומים בעד שירותים לחוץ לארץ - לשער היציג של מטבע חוץ. מנגנון הצמדת התשלומים בעד השירותים לחוץ לארץ אינו משקף את כל המקטעים השונים המרכיבים את העלויות של מתן שירותים לחוץ-לארץ, ובכלל כך מקטע מקומי (שינוי מדד המחירים לצרכן), מקטע ההובלה האווירית (עלויות הדלק הסילוני) ומקטע דמי הקצה (תשלום המשולם לחברות הדואר במדינות היעד השונות). לכן, מוצע לתקן את הסעיף כך שהשר, באישור שר האוצר, יהיה רשאי להתקין תקנות בדבר הצמדת תשלומים המוצע, מבלי להגביל את שיקול דעתו למנגנון מסוים של הצמדת תשלומים, באופן הקיים בחוק בנוסחו היום.

יצוין כי סעיף 37(ה) לחוק כנוסחו היום קובע כי השר, באישור שר האוצר, רשאי להתקין תקנות בדבר חובת תשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית וכן הוצאות גבייה על תשלומים המגיעים לבעל רישיון כללי בשל שירותים שהוא נותן ואשר לא שולמו במועד שנקבע לכך, דרכי חישובם והתנאים לתשלומם. בפועל, עד היום לא הותקנו תקנות מכח הסעיף האמור, ונמצא שהסמכות האמורה אינה נדרשת עוד.

להשלמת התמונה יצוין עוד כי סעיף 37(ז) לחוק בנוסחו כיום, קובע הוראות רציפות לעניין הסכם שנחתם בין בנק הדואר לרשות הדואר ביום י"ט באלול התשס"ג (16 בספטמבר 2003). הסעיף נועד להבטיח כי הוראות ההסכם האמור שנחתם בין בנק הדואר לבין רשות הדואר שפעלה לפני הקמת חברת הדואר, ימשיכו לחול גם לאחר כניסתו לתוקף של תיקון מס' 8 לחוק (בחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2004) והקמת חברת הדואר. ביום ו' בטבת התשע"ב (1 בינואר 2012), נחתם הסכם חדש בין חברת הדואר מטעם בנק הדואר לבין הממשלה, ולכן התייתר הצורך בסעיף האמור ולפיכך מוצעו למחוק.

(7) מוצע לקבוע כי שר התקשורת יהיה רשאי לאצול לעובד משרד התקשורת את הסמכויות המוצעות לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג): להורות לחברת הדואר להודיע מראש על תשלום שבכוונתה לדרוש ועל שינוי בתשלום כאמור טרם מתן השירות או ביצוע השינוי, לקבוע את מתכונות ההודעה ולתת הוראות במקרה בו נמצא כי חברת הדואר מתכוננת לדרוש או דרשה בעד שירות דואר תשלום לא סביר. כן מוצע לקבוע כי הודעה על אצילה כאמור תפורסם ברשומות.

סעיף 9

לפי סעיף 53(א) לחוק, על בעל רישיון כללי לקבוע כללים בדבר סדרי הטיפול בדברי דואר, לרבות בעניין דיוורם, איסופם, העברתם, חלוקתם, ומסירתם וכל עניין אחר הנוגע לטיפול בהם (להלן - סדרי הטיפול בדברי דואר). בהתאם לסעיף 53(ב) לחוק, רשאי גם השר לקבוע הוראות בעניין סדרי הטיפול בדברי דואר שיחולו על בעל רישיון, ובמקרה של סתירה בין הכללים שקבע בעל רישיון כללי לבין ההוראות שקבע השר - הוראות השר גוברות.

כדי שניתן יהיה לפקח על הכללים שקבעה חברת הדואר ובמקרה הצורך אף להורות על שינויים מכוח סמכות השר האמורה, מוצע להוסיף את סעיף קטן (א1) כך שתיקבע חובת מתן הודעה על כלל חדש שבכוונת בעל רישיון כללי לקבוע, וכן על שינוי כלל קיים (להלן- הכלל המוצע), וכן חובת פרסום באתר האינטרנט של בעל הרישיון של כלל מוצע, וזאת לפני כניסתם לתוקף, באופן ובמועד שיורה השר ברישיון; כלל חדש כאמור, או שינוי של כלל קיים, יפורסם לתקופה של שלושים יום לאחר מועד מסירת ההודעה לשר או פרסומו באתר האינטרנט של בעל הרישיון, לפי המאוחר מבניהם. בנוסף, מוצע לקבוע כי השר רשאי לקבוע ברישיון עניינים שקביעת כללים לגביהם ידרשו אישור מראש ובכתב של השר. כן מוצע לקבוע כי השר רשאי לאצול לעובד משרד התקשורת את הסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה: הסמכות להורות בדבר אופן ומועד מתן ההודעה טרם כניסת כלל מוצע לתוקף, הסמכות לתת הוראה לגבי מועד כניסת כלל מוצע לתוקף, קביעת עניינים ברישיון שקביעת כללים לגביהם טעונים אישור מראש ובכתב והסמכות לאשר כלל בעניין שנקבע ברישיון כי הוא טעון אישור מראש. הודעה על אצילה כאמור תפורסם ברשומות.

על מנת לאפשר לציבור ולבעלי היתר נגישות ושקיפות לכללים שקבע בעל רישיון כללי, מוצע להוסיף את סעיף קטן (ב) כך שתקבע חובה על בעל רישיון כללי לפרסם את הכללים שנקבעו לפי סעיף קטן (א) או שונו לפי סעיף קטן (א1) באתר האינטרנט שלו. כן מוצע לקבוע כי מועד תחילת תוקפם של הכללים ביום פרסומם, או במועד מאוחר יותר שנקבע בהם.

כיום, בסעיף 120 לחוק קבועה חובה על בעל רישיון כללי לפרסם את הכללים במדריך הדואר, וכן להעמיד את המדריך לעיון הציבור בכל סניפי הדואר של בעל הרישיון הכללי. נוכח השינויים הטכנולוגים שחלו בשנים האחרונות, מוצע לבטל את החובה להעמיד את מדריך הדואר לפרסום הציבור בסניפי הדואר ובמקומה, כאמור, לקבוע חובה לפרסם את הכללים באתר האינטרנט של בעל הרישיון הכללי.

סעיף 10

בסעיפים 66 עד 68 לחוק קבועות הוראות לעניין הובלה בין-לאומית, ובכלל כך חובה על מפעיל לקבל על כלי טיס או כלי שיט יוצא, כל שק דואר שפקיד דואר של חברת דואר נתן לו להובלה, ולהובלתו בהקדם האפשרי ומסירתו ללא השהייה, בהגיע כלי הטיס או כלי השיט ליעדו; חובה על מפעיל של כלי טיס או כלי שיט נכנס למסור ללא השהייה את דברי הדואר שבו לפקיד דואר של חברת הדואר המוסמך לדרוש אותם, ובאין דרישה - לבית דואר של חברת הדואר; וחובה על חברת הדואר לשלם תמורה ראויה למפעיל כלי טיס או כלי שיט יוצא בעד דברי דואר שמסרה לו חברת הדואר להובלה.

הואיל והעברת דברי דואר בין מדינות נעשית לעיתים באמצעות מעבר יבשתי כאמור לעיל, מוצע לתקן את הסעיפים האמורים באופן שיחולו גם מפעיל של כלי רכב, נוסף על מפעיל של כלי שיט או כלי טיס.

סעיף 11

כיום מוסדרות סמכויות הפיקוח של משרד התקשורת על תחום הדואר בתקנות רשות הדואר (הפיקוח על פעולותיה של הרשות), התשנ"ה-1995 (ק"ת התשנ"ה, עמ' 1380) (להלן - תקנות הפיקוח).

נוכח פתיחת כלל שירותי הדואר לתחרות כמוצע בהצעת חוק זו, והליך מכירת חלק מהחזקות המדינה בחברת הדואר לגורם פרטי המתנהל בימים אלו בהמשך להחלטת ועדת שרים לענייני הפרטה מח/7, מיום י"ט בתמוז התשע"ח (2 ביולי 2018) (להלן - הליך הפרטת חברת הדואר), מוצע לקבוע בחוק פרק פיקוח, כמקובל בחקיקה עדכנית, שיחול על כלל השחקנים בתחום הדואר. דהיינו, על בעלי הרישיונות ועל בעלי ההיתרים לפי החוק, ובכללם חברת הדואר, וכן על גורם הנותן שירותי דואר בתחום המוסדר בלא רישיון או היתר בניגוד לסעיף 1ג לחוק, ובכך להבטיח כי גורמים אלה יפעלו בהתאם להוראות החוק, וכי לא ייפגעו שירותי הדואר הניתנים לציבור ולצורך הבטחת קיומה של תחרות הוגנת.

מוצע כי הפיקוח יהיה על ביצוע ההוראות לפי החוק, למעט בכל הנוגע לשירותים הכספיים, שלגביהם חל פרק פיקוח נפרד - פרק ו'1 לחוק.

לסעיף 76א המוצע

מוצע לקבוע הליך הסמכה לפקחים כמקובל בחקיקה עדכנית.

לסעיף 76ב המוצע

מוצע לקבוע סמכויות פיקוח כמקובל בחקיקה עדכנית. בין השאר מוצע להקנות לפקחים סמכויות לדרישת ידיעות ומסמכים, סמכויות כניסה לכל מקום שבו פועל בעל רישיון או מי מטעמו, סמכויות לעריכת בדיקות ומדידות, הכל כמפורט בסעיף 76ב המוצע.

לסעיף 76ג המוצע

לצורך בירור יעיל ומהיר מוצע להסמיך את המנהל הכללי של משרד התקשורת (להלן - המנהל הכללי), אם יש לו יסוד סביר להניח כי בעל רישיון הפר הוראה לפי החוק לעניין שירותים שהוא נותן למעט השירותים הכספיים, מנימוקים שיירשמו, לזמן או להתיר לפקח לזמן נושא משרה בבעל הרישיון האמור ולשאול אותו שאלות בקשר לאותה הפרה, וזאת נוסף על סמכויות הפקח המנויות בסעיף 76ב. מוצע כי הזימון ייעשה למועד סביר למשרדיו של המזמין או למקום אחר שיתואם עם נושא המשרה. כמו כן, מוצע לקבוע בסעיף 76ג(ב) לחוק כי המנהל הכללי או הפקח, לפי העניין, יודיע לנושא משרה שזומן אליו, לפני תחילת התשאול, מהם המעשים שביחס להפרתם יישאל. נושא המשרה שזומן ישיב לשאלות שנשאל, ותשובותיו לא ישמשו כראיה בהליכים פליליים ובהליכים אזרחיים נגדו.

לסעיף 76ד המוצע

מוצע לקבוע חובת הזדהות שתחול על פקח, בטרם יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק ה'1 בנוסחו המוצע, זאת כמקובל בחקיקה עדכנית.

סעיף 12

סעיף 88א(א) לחוק מפרט את השירותים הכספיים שחברת הדואר רשאית לתת מטעם החברה הבת. מוצע לעדכן חלק מהשירותים המפורטים בסעיף ולהתאימם למקובל כיום בתחום הבנקאות, כך שחברת הדואר תהא רשאית לתת שירות של העברת כספים בישראל, מישראל לחוץ לארץ, ומחוץ לישראל, שירות של הנפקת המחאה בנקאית ושירות של קניה ומכירה של מטבע חוץ. בצד זאת, מוצע למחוק מהסעיף שירותים שאינם רלבנטיים עוד - שירות העברת כספים באמצעות המחאת כסף, שירות העברת כספים באמצעות המחאת דואר ושירות של קבלת שטרי חוב מבעלי חשבון סילוקים לגוביינה.

בנוסף, כיוון שלא קיימת כדאיות כלכלית להפרדה בין פעילות חברת הדואר לפעילות חברת בנק הדואר, כמפורט בדברי ההסבר לסעיף 42 להצעת החוק, מוצע לבטל בסעיף 88א(א1) את פסקה (2) שעניינה הסכם שייקבע בין החברה הבת לבין חברת הדואר בקשר לשירותים הכספיים שתיתן החברה הבת באמצעות החברה וכן ההסדרים הכספיים שבין החברה הבת ובין החברה, ולקבוע כי הוא ייכנס לתוקף ביום הקובע, כמשמעותו בסעיף 56(1) לתיקון מס' 11, כמוצע בסעיף 42(5)(4)(1) להצעת החוק.

בנוסף, סעיף 88א(ג) לחוק קובע כי השר, באישור הממשלה, לאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל, רשאי להתיר לחברה, כל עוד היא חברה בבעלות ממשלתית מלאה, לעשות שימוש בשם "בנק הדואר", לעניין מתן השירותים הכספיים, בתנאים שיורה.

בתום הליך הפרטת חברת הדואר המתקיים בימים אלו, צפויה חברת הדואר לחדול להיות "חברה בבעלות ממשלתית מלאה", כהגדרת מונח זה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 (להלן - חוק החברות הממשלתיות), ולהפוך להיות "חברה ממשלתית", כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות. אשר על כן, מוצע לתקן את סעיף 88א(ג) לחוק כך שחברת הדואר תהא רשאית לעשות שימוש בשם "בנק הדואר" לעניין מתן השירותים הכספיים, כל עוד היא "חברה ממשלתית", וזאת במקום "חברה בבעלות ממשלתית מלאה", כקבוע כיום. בהמשך לכך, מוצע לבטל את סעיף 88ג(ד) לחוק הקובע כי אם חדלה החברה להיות חברה בבעלות ממשלתית מלאה רשאי השר, אם ניתן לכך אישור נגיד בנק ישראל, להתיר לחברה להמשיך ולעשות שימוש בשם "בנק הדואר", לעניין מתן השירותים הכספיים, בתנאים שיורה. סעיף קטן זה מתייתר נוכח התיקון המוצע בסעיף קטן (ג).

סעיף 13

סעיף 88ג לחוק קובע כי חברת הדואר זכאית לקבל את הריבית ואת הפרשי ההצמדה בשל הכספים כהגדרתם בסעיף 88יא(א) לחוק וכן קובע איסור לשלם ריבית למקבלי השירותים הכספיים בשלם. מוצע לתקן בהתאמה ולהבהיר כי האיסור האמור חל גם ביחס לתשלום של הפרשי הצמדה.

סעיף 14

סעיף 88ד לחוק קובע כי חברת הדואר, בנותנה את השירותים הכספיים אינה רשאית לתת אשראי או להתיר משיכת יתר מהחשבונות המתנהלים בה. הואיל והחשבונות מתנהלים בחברה הבת, מוצע לתקן את סעיף 88ד לחוק, כך שיובהר כי האיסור להתיר משיכת יתר מתייחס לחשבונות המתנהלים בחברה הבת.

סעיף 15

בהתאם לסעיף 88ה(ב) לחוק, חברת הדואר רשאית לספק שירות עזר לכל בעל חשבון המבקש לקבל את השירות. מוצע לתקן את הסעיף כך שהחברה תהיה רשאית לספק שירות עזר לכל מי שמבקש לקבל שירות, ובכלל כך ללקוח מזדמן, ולא רק לבעל חשבון, לאחר שנמצא כי ההגבלה בדבר מתן שירות עזר רק לבעל חשבון אינה רלוונטית עוד בעת הזו.

סעיף 16

בסעיף 88ז1(א) לחוק נקבעה חובה על חברת הדואר לשמור כל מסמך המשמש למתן השירותים הכספיים, לרבות מסמך המשמש להעברה, לקבלת או להוצאה של כספים, לתקופה הקבועה בסעיף.

ארגון ה-FATF המליץ בדוח שפורסם בחודש דצמבר 2018 להתייחס בחקיקה ראשית לחובה לשמור מסמכים הנוגעים להתכתבויות עסקיות והליכי בירור שבוצעו במטרה לבחון את הרקע של מקבל השירות הכספי ואת מטרת ההתקשרות. בהמשך להמלצה האמורה, ובהתאם לפרקטיקה המקובלת בגופים הפיננסיים בישראל ובעולם, מוצע להוסיף לסעיף חובה לשמור כל התכתבות עם מקבל שירות כספי וכן כל מידע וממצא שנאסף במסגרת ההתקשרות עם מקבל שירות כספי.

סעיף 17

מוצע לתקן את סעיף 88ח לחוק כך שיובהר כי בנוסף לאחריות חברת הדואר למילוי כל התחייבויותיה שלה בנותנה את השירותים הכספיים, תהא החברה גם אחראית למילוי התחייבויות החברה הבת.

הוראה כאמור קיימת בסעיף 77 לרישיון החברה. למען הסדר הטוב, מוצע לעגן את האחריות האמורה גם בחוק.

סעיף 18

בסעיף 8ט לחוק נקבעה חובת סודיות על חברת הדואר בנותנה את השירותים הכספיים ועל כל אדם הממלא תפקיד בה. כיון ששירותי החברה יכול שיינתנו גם באמצעות סוכני דואר, בהתאם לסעיף 46 לחוק, והואיל ויכול שלחברה הבת יהיו עובדים, מוצע לתקן את סעיף 88ט לחוק כך שחובת הסודיות תחול גם על החברה הבת או גורם הפועל מטעמן של החברה או החברה הבת.

סעיף 19

בסעיף 88י(א)(1) נקבע כי השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת (להלן - ועדת הכלכלה), רשאי להתקין תקנות בדבר תשלומים בעד השירותים הכספיים. מכיוון שהשירותים הכספיים נמצאים בתחרות מלאה מול גופים פיננסיים שונים כגון בנקים, נותני שירותי מטבע ועוד, מוצע לאפשר לחברה, בנותנה את השירותים הכספיים, גמישות להתאמת התשלומים לתנאי השוק המשתנים, לתהליכי התייעלות אם יבוצעו, באופן בו החברה תוכל להפחית את גובה התשלומים ולהיטיב עם הלקוחות. על כן, מוצע לתקן את סעיף קטן (א)(1) ולהסמיך את השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה, לקבוע גם תשלומים מרביים או מזעריים בעד השירותים הכספיים.

בנוסף, בסעיף 88י(א)(4) לחוק נקבע כי השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי להתקין תקנות בדבר תנאי הכשירות הנדרשים מנושאי משרה בחברה הבת. בהתאם להוראות החוק כיום, החברה, מטעם החברה הבת, נותנת את השירותים הכספיים, ולא חברת הבת בעצמה, ועל כן מוצע לתקן את פסקה (4) בסעיף קטן (א) ולהסמיך את השר לקבוע אף תנאי כשירות לעניין נושאי משרה בחברה העוסקים במתן השירותים הכספיים, וזאת לשם הגנה על הניהול והפעילות התקינה של בנק הדואר.

סעיף 20

לסעיף (1) - סעיף 88יא(ד1) לחוק קובע כי חברת הדואר תקיים הפרדה חשבונאית לעניין הכספים, והמפקח רשאי לתת לחברה הוראות לעניין זה. מאחר שבהתאם להוראות החוק, לחברה הבת יכול שיהיו עובדים ונכסים, מוצע לקבוע סמכות למתן הוראות בעניין ההפרדה החשבונית אף לעניין החברה הבת.

לסעיף (2) - סעיף 88יא(ה)(2) לחוק קובע כי החברה תפקיד את הכספים, למעט את הכספים המופקדים לזכות חשבונות המדינה "באפיק השקעה אחר שעליו החליטה החברה, כיעיל לשמירת הקרן של הכספים, באישור השרים, לאחר התייעצות עם המפקח". מוצע לתקן את הסעיף כך שהמפקח, שהוא הגורם בעל המומחיות בתחום השירותים הכספיים, הוא זה שיאשר את אפיקי ההשקעה כאמור, וזאת במקום אישור השרים, לאחר התייעצות עם המפקח, כפי שקבוע כיום.

סעיף 21

סעיף 88יד(ב)(2) לחוק קובע כי המפקח, בהתייעצות עם החשב הכללי במשרד האוצר יקבע הוראות ניהול תקין בעניין ההון העצמי המזערי הנדרש מחברת הדואר למתן השירותים הכספיים, כולם או חלקם. מאחר והאחריות על פעילות חברת הדואר ובנק הדואר ניתנה למפקח שמונה לפי הוראות סעיף 88יג לחוק, מוצע לתקן את הסעיף כך שהחשב הכללי לא יהיה מעורב בקביעת הוראות ניהול תקין אלו.

סעיף 22

סעיף 88יז לחוק עניינו בסמכויות הפיקוח בכל הנוגע לשירותים כספיים. מוצע להוסיף לסמכויות האמורות סמכות לדרוש מכל אדם להזדהות, בדומה לסמכות הנתונה לפקח לפי סעיף 76ב לחוק, בנוסחו המוצע בסעיף 11 להצעת החוק, וכמקובל בחקיקה עדכנית.

סעיף 23

מוצע להקנות למפקח לענייני השירותים הכספיים סמכות לערוך בירור מינהלי בכל הנוגע להפרה לעניין השירותים האמורים, זאת בדומה לסמכות הבירור המינהלי שמוצע להקנותה למנהל הכללי לפי סעיף 76ג לחוק, כנוסחו בסעיף 11 להצעת החוק, לעניין פיקוח על ביצוע הוראות החוק שאינן נוגעות לשירותים הכספיים.

סעיף 24

בשל הייחודיות של השירותים הכספיים, נקבעה בסעיף 88כא(א) לחוק חובת סודיות החלה על המפקח על השירותים הכספיים או מי מטעמו בכל הנוגע למידע או למסמך שהגיע אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו לפי הוראות החוק שעניינן במתן השירותים הכספיים.

עם זאת, לרגולטורים הפיננסיים בישראל יש סמכות בחקיקה הספציפית המסדירה את פעילותם להעביר מידע לצורך הליך פלילי, באופן יזום או לפי דרישה, אם במהלך עבודת הפיקוח התגלה להם כי גוף הנתון לפיקוחם או עובד מעובדיו, מבצע פעילות עבריינית לכאורה.

מוצע לקבוע הוראה דומה גם לעניין השירותים הכספיים ולאפשר למפקח או לפקח להראות מסמך שהגיע אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו לעניין שירותים אלה, לצורך הליך פלילי.

סעיף 25

בסעיף 95(ב) לחוק קבועה עבירה פלילית על איש צוות בכלי טיס או בכלי שיט אשר ביודעין עיכב דבר דואר שנמסר למפעיל לשם העברתו לחברת הדואר. בהמשך לתיקון המוצע בסעיף 10 להצעת החוק, מוצע לתקן את סעיף 95(ב) לחוק, כך שהעבירה תחול על איש צוות בכלי רכב אשר ביודעין עיכב דבר דואר כאמור.

סעיפים 26 עד 28

פרק ז'1 לחוק עניינו "עיצומים כספיים". לאור ההצעה להוסיף סמכות לשלוח התראה מינהלית, כנוסחה המוצע בסעיף 34 להצעת החוק, מוצע לתקן בהתאם את כותרת פרק ז'1 לחוק ולחלק את הפרק לארבעה סימנים: הגדרות, הטלת עיצום כספי, התראה מינהלית ושונות. חלוקה זו היא בהתאם להוראות המקובלות כיום בחקיקה לעניין אכיפה מינהלית.

סעיף 29

סכומי העיצום הכספי שהמנהל רשאי להטיל על בעל רישיון המפר הוראה מהורות החוק או לפיו קבועים בסעיף 109ב לחוק. כמו כן, קבועים בסעיף האמור סכומי העיצום הכספי שרשאי המפקח להטיל על החברה הבת ועל חברת הדואר בגין הפרה של החוק לעניין מתן השירותים הכספיים.

סכומי העיצום הכספי שרשאים המנהל והמפקח להטיל הם 28,010 שקלים חדשים או 13,250 שקלים חדשים לפי סוג ההפרה ומידת חומרתה.

העיצומים הכספיים נועדו להרתיע את בעלי הרישיונות ובעלי ההיתרים מלהפר את הוראות הדין השונות החלות עליהם, לבטל את הכדאיות הכלכלית שבהפרה וכן להבטיח רמת שירות נאותה לציבור.

סכומי העיצום הכספי הקבועים כיום בחוק, כמפורט לעיל, הם נמוכים ואינם מרתיעים דיים. על כן, מוצע להגדילם כך שיהיה בהם כדי להרתיע מפני הפרת הוראות החוק.

לאור האמור, מוצע להגדיל את סכומי העיצומים הכספיים שרשאי המנהל להטיל על בעל רישיון כך שהסכום 28,010 שקלים חדשים יוגדל לסכום של 400,000 שקלים חדשים או 10% מההכנסה של המפר, כהגדרתה בפקודת מס הכנסה, בשנה שקדמה לשנת ההפרה, לפי הנמוך מבניהם, והסכום של 13,250 שקלים חדשים, יוגדל לסכום של 200,000 שקלים חדשים או 5% מההכנסה של המפר, כהגדרתה בפקודת מס הכנסה, בשנה שקדמה לשנת ההפרה, לפי הנמוך מבניהם. כמו כן, מוצע להגדיל את סכומי העיצום הכספי שרשאי המפקח להטיל על החברה הבת או חברת הדואר לסכום של 200,000 שקלים חדשים, וכן לקבוע מדרגה נוספת של עיצום כספי בסכום של 400,000 שקלים חדשים.

יצוין כי את כל סכומי העיצום שנקבעו בחוק ניתן להפחית בהתאם לקבוע בתקנות הדואר (הפחתה של סכום עיצום כספי), התשע"ד-2013 הקובעות את השיקולים להפחתתם ויש בהן, בהתאם לנסיבות, כדי להפחית עד 85% מסכום העיצום.

בנוסף, נוכח שינוי הסכומים המוצע כפי שפורט לעיל, מוצע לשנות את רשימת ההפרות שבגינן ניתן להטיל עיצום כספי, כך שהעיצום הגבוה יוטל בגין הפרה של ההוראות שיש בהן משום פגיעה משמעותית בשירות הניתן לציבור או פגיעה משמעותית בתחרות או באספקת שירותי דואר או שירות כספי, לפי העניין, באופן תקין.

לעניין סעיף 109ב(א) המוצע - מוצע להוסיף לסמכות המנהל להטיל עיצום כספי בסכום של 400,000 שקלים חדשים או 10% מההכנסה של המפר, כהגדרתה בפקודת מס הכנסה, בשנה שקדמה לשנת ההפרה, לפי הנמוך מבניהם, את ההפרות הבאות: הפרת הוראה שנתן השר לצורך מניעת פגיעה מיידית במתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר, לצורך מניעת גרימת נזק בלתי הפיך לדברי דואר או לצורך מניעת פגיעה משמעותית ומיידית בתחרות בתחום שירותי הדואר, לפי סעיף 1ה(ג) לחוק (כנוסחו המוצע בסעיף 4 להצעת החוק); אספקת שירות חדש מבלי להודיע לשר לפני תחילת מתן השירות, בניגוע להוראת סעיף 5(א1) (כנוסחו המוצע בסעיף 6 להצעת החוק); אספקת שירות חדש, למעט שירות דואר, בניגוד להוראת השר לפי סעיף 5א1 לחוק (כנוסחו המוצע בסעיף 6 להצעת החוק); אספקת שירות הדפסה של דבר דואר בניגוד להוראות סעיף 5א2 (כנוסחו המוצע בסעיף 6 להצעת החוק); והפרת הוראה לפי סעיף 37 (ב) או (ג) לעניין תשלום בעד שירות דואר (כנוסחו המוצע בסעיף 8 להצעת החוק). כן מוצע למחוק מסעיף זה את ההפרה בגין הפרת תנאי מתנאי הרישיון או אי ביצוע הוראה שניתנה לפי תנאי כאמור תוך פרק הזמן שנקבע בהוראה, ולהעבירה לסעיף 109ב(ב) לחוק, כך שהעיצום הכספי שניתן יהיה להטיל בגין הפרה זו יהיה בסכום של 200,000 שקלים חדשים או 5% מההכנסה של המפר, כהגדרתה בפקודת מס הכנסה, בשנה שקדמה לשנת ההפרה, לפי הנמוך מבניהם.

לעניין סעיף 109ב(ב) המוצע - מוצע להוסיף לסמכות המנהל להטיל עיצום כספי בסכום של 200,000 שקלים חדשים או 5% מההכנסה של המפר, כהגדרתה בפקודת מס הכנסה, בשנה שקדמה לשנת ההפרה, לפי הנמוך מבניהם, את ההפרות הבאות: אי דיווח לשר או אי פרסום באתר האינטרנט של בעל הרישיון, על כלל מוצע, בניגוד להוראות סעיף 53(א1) לחוק (כנוסחו המוצע בסעיף 9 להצעת החוק); פעולה של בעל רישיון בניגוד להוראה שניתנה לו לעניין סדרי הטיפול בדברי דואר לפי סעיף 53(ב) לחוק; אי פרסום כלל חדש או שינוי של כלל באתר האינטרנט של בעל הרישיון, בניגוד להוראת סעיף 53(ג) לחוק (כנוסחו המוצע בסעיף 9 להצעת החוק); אי מסירת ידיעה או מסמך לפי דרישה בניגוד להוראת סעיף 76ב(ג) (כנוסחו המוצע בסעיף 11 להצעת החוק); אי הגשת דוח הנדרש להגישו לפי סעיף 126(א) לחוק; הפרת תנאי מתנאי רישיונו או אי ביצוע הוראה שניתנה לפי תנאי כאמור בתוך פרק הזמן שנקבע בהוראה.

לסעיף 109ב(ד) המוצע - מוצע להוסיף לסמכות המפקח להטיל עיצום כספי בסכום של 200,000 שקלים חדשים על החברה הבת או החברה, את הסמכות להטיל עיצום כספי במקרה של הפרת תנאי מתנאי הרישיון הכללי בנוגע לשירותים הכספיים.

בנוסף, מוצע להסמיך את המפקח להטיל עיצום כספי בסכום של 400,000 שקלים חדשים, על החברה הבת או החברה, בהפרות אלו: התנה מתן שירות כספי בקניית שירות אחר או נכס ממנה או מאדם אחר, בניגוד לסעיף 88ה7 לחוק; אי אספקת שירות כספי שנקבע כשירות כספי בסיסי, בניגוד להוראת סעיף 5ג לחוק או חריגה מתקני האיכות או השירות שנקבעו לפי הסעיף האמור ובמקביל, מוצע למחוק הפרה זו מסעיף 109(ב)(ד)(1) לחוק, וזאת בשל חומרתה של ההפרה.

כמו כן, כיום לא קיימת בחוק סמכות להטיל עיצום כספי על גורם הנותן שירותי דואר בתחום המסודר מבלי שקיבל רישיון או היתר לכך. לכן, מוצע להסמיך את המנהל להטיל עיצום כספי בסכום של 200,000 שקלים חדשים או 5% מההכנסה של המפר בשנה שקדמה לשנת ההפרה, לפי הנמוך מבניהם, על אדם הנותן שירותי דואר בתחום המוסדר בלא רישיון או היתר, בניגוד להוראות סעיף 1א לחוק.

נציין כי בתיקון מס' 11, בסעיף 27(4) שבו, נוסף לסעיף 109ב לחוק סעיף קטן (ג), אשר יכנס לתוקף ביום הקובע כמשמעותו בסעיף 56(1) לתיקון מס' 11, המסמיך את המפקח להטיל עיצום כספי בסכום של 27,000 שקלים חדשים, על החברה הבת בשל הפרת תנאי מתנאי היתר לשירותים כספיים שיינתן לה לפי התיקון האמור. בסעיף 42(4) להצעת החוק, מוצע לתקן סעיף זה כך שבמקום הסכום האמור בו יבוא "200,000 שקלים חדשים".

סעיף 30

לאור הוספת סעיף קטן (ב1) המוצע לסעיף 109ב לחוק, המסמיך את המנהל להטיל עיצום כספי על אדם הנותן שירותי דואר בתחום המוסדר בלא רישיון או היתר, בניגוד להוראות סעיף 1א לחוק, מוצע לתקן את סעיף 109ב1(א) לחוק כך שהסמכות לשלוח הודעה על כוונת חיוב תחול גם על מפר כאמור.

סעיף 31

מוצע לתקן את סעיף 109ב3(ג) לחוק כך שהחובה לפרט נימוקי ההחלטה אם להטיל עיצום כספי תחול גם על המפקח, חובה שנשמטה בטעות.

סעיף 32

סעיף 109ג לחוק קובע לאמור: "שר המשפטים, בהסכמת השר ובאישור הועדה, רשאי לשנות בתקנות את הסכומים כאמור בפרק זה.".

במסגרת התאמת הוראות פרק ז'1 להוראות חקיקה עדכניות בנושא אכיפה מינהלית, מוצע למחוק הוראה זו.

סעיף 33

סעיף 109ג1(ב) לחוק קובע לאמור: "השר, בהסכמת שר האוצר ושר המשפטים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי פרק זה, ובשיעורים שיקבע.".

במסגרת התאמת הוראות פרק ז'1 להוראות חקיקה עדכניות בנושא אכיפה מינהלית, מוצע לתקן הוראה זו כך שקביעת המקרים, הנסיבות והשיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק ז1 לחוק, תהיה בסמכות שר התקשורת בהסכמת שר המשפטים.

סעיף 34

כדי לאפשר למנהל או למפקח שיקול דעת ביחס לאמצעי האכיפה שאותו ראוי לנקוט בהתאם לנסיבות, מוצע להוסיף לפרק ז'1 מנגנון של התראה מנהלית. לפי מנגנון זה, אם היה למנהל או למפקח, לפי העניין, יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי החוק והתקיימו נסיבות שקבע המנהל או המפקח, לפי העניין, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להמציא לו הודעה על כוונת חיוב ולהטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות סעיפים 109ב1 עד 109ב3 לחוק, להמציא לו התראה מינהלית לפי הוראות סעיפים 109ו1 עד 109ו3 המוצעים. מוצע לקבוע כי בהתראה מינהלית המנהל או המפקח יציין, לפי העניין, מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהא צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור בסעיף 109ד, וכן יציין זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות סעיף 109ו2.

כן מוצע לקבוע מנגנון לביטול התראה מינהלית, שלפיו אם נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור בסעיף 109ו1 המוצע, רשאי הוא לפנות למנהל או למפקח, לפי העניין, בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כך שהמפר לא ביצע את ההפרה או בשל כך שהמעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה. בנוסף, מוצע לקבוע כי במקרה בו קיבל המנהל או המפקח, לפי העניין, בקשה לביטול התראה מינהלית, רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה. החלטה כאמור תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

בהתאם להוראות המקובלות בחקיקה לעניין התראה מינהלית, מוצע לקבוע כי אם נמסרה למפר התראה מינהלית והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, ימסור לו המנהל או המפקח, לפי העניין, דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור בסעיף 109ד(א) לחוק. אם חזר והפר המפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, ייראו את ההפרה הנוספת כהפרה חוזרת, והמנהל או המפקח, לפי העניין, ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת כאמור בסעיף 109ד(ב) לחוק.

סעיף 35

סעיף 109ז(א) לחוק קובע לאמור: "עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גביה).".

במסגרת התאמת הוראות פרק ז'1 להוראות חקיקה עדכניות בנושא אכיפה מינהלית, מוצע לתקן הוראה זו ולקבוע כי על גבייתו של עיצום כספי יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995, במקום פקודת המסים (גבייה), כפי שקבוע כיום בסעיף.

סעיפים 36 עד 39

בהמשך להוספת הסמכות לנקוט בהליך של התראה מינהלית כמפורט בסעיף 34 המוצע, מוצע לערוך את השינויים הנדרשים בסעיפים 109ז1 עד 109ט1 לחוק ולהתאימם להוראות המקובלות בחקיקה עדכנית לעניין הטלת עיצום כספי ומשלוח התראה מינהלית. בין השאר מוצע להתאים את סעיף 109ח לחוק שעניינו בשמירת אחריות פלילית. וזה נוסחו של סעיף 109ח לחוק, כנוסחו ערב החלפתו:

"שמירת אחריות פלילית

109ח. (א) תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית, לפי כל דין, של המפר.

(ב) הוגש נגד אדם או תאגיד כתב אישום על עבירה לפי חוק זה, לא יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם - יוחזר לו העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.".

כמו כן, מוצע לקבוע כי ניתן יהיה לעתור לבית משפט לעניינים מינהליים על החלטה של המנהל או מפקח לפי פרק ז1 לחוק, וזאת במקום עתירה לבית המשפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום, כפי שקבוע כיום בחוק.

בנוסף, מוצע להחליף ולהתאים להוראות המקובלות בחקיקה את סעיף 109ט(ג) שעניינו החזרת עיצום כספי בשל קבלת ערעור על החלטה סופית, את סעיף 109ט1(א)(6) שעניינו פרסום של שם המפר ואת סעיף 109ט1(ד) שעניינו תקופת הפרסום. ואלו הם נוסחי הסעיפים כאמור שמוצע להחליפם:

"ערעור על עיצום כספי

109ט. (א) ...

(ג) התקבל הערעור, יוחזר סכום העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, מיום תשלומו ועד יום החזרתו.".

"פרסום

109ט1. (א)...

(1)...

(6) שם המפר, למעט אם הוא יחיד, ואולם המנהל רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד אם סבר שהדבר נחוץ לשם אזהרת הציבור, והעיצום הכספי הוטל בשל הפרה הקשורה למתן שירות לציבור על ידי המפר.

...

(ד) פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד - שנתיים.".

סעיף 40

לשם ייעול האכיפה של ביצוע הוראות החוק, מוצע לאפשר למנהל הכללי של משרד התקשורת לאצול למנהל מינהל הדואר במשרד התקשורת את סמכותו להטיל עיצום כספי או לשלוח התראה מינהלית בהתאם להוראות פרק ז'1 לחוק או לקיים בירור מינהלי בהתאם להוראות פרק ה'1, כנוסחו המוצע בהצעת החוק.

סעיף 41

בהמשך למוצע בסעיף 9 להצעת החוק, לפיו בעל רישיון כללי יפרסם באתר האינטרנט שלו את הכללים בדבר סדרי הטיפול בדברי דואר, לרבות בעניין דיוורם, איסופם, העברתם, חלוקתם ומסירתם וכל עניין אחר הנוגע לטיפול בהם, מוצע לבטל את סעיף 120 לחוק, המחייב את בעל הרישיון להעמיד את מדריך הדואר לעיון הציבור בכל סניפי הדואר של בעל הרישיון.

וזה נוסח סעיף 120 לחוק כנוסחו ערב ביטולו:

"פרסום כללים

120 (א) בעל רישיון כללי יוצאי מדריך דואר שיכלול בין היתר את הכללים

(ב) כללים שפורסמו במדריך הדואר תחילת תוקפם ביום פרסומם אן אין בהם הוראה אחרת בעניין זה.

(ג) הכללים אינם טעונים פרסום ברשומות, כך הם יהיו פתוחים לעיון הציבור בכל סניפי הדואר של בעלי רישיון כללי.".

סעיף 42

בחודש יולי 2012, פורסם תיקון מס' 11, הכולל, בין היתר, מספר תיקונים לחוק אשר נועדו לבצע הפרדה בין פעילות חברת הדואר לפעילות חברת הבת, ולאפשר לחברת בנק הדואר לתת את השירותים הכספיים בעצמה או באמצעות חברת הדואר. תיקונים אלו מפורטים בסעיף 57(א) לתיקון מס' 11 (להלן - סעיפי ההפרדה) ועניינם, בין היתר, מתן היתר לשירותים הכספיים לבנק הדואר, מתן אפשרות לבנק הדואר לספק את השירותים הכספיים בעצמו והרחבת השירותים הכספיים אשר בנק הדואר יהיה רשאי לתת.

על פי תיקון מס' 11, נדרשים להתקיים ארבעה תנאים מצטברים לצורך כניסתם לתוקף של סעיפי ההפרדה והתחלת פעילותו העצמאית של בנק הדואר (להלן - התנאים המוקדמים).

להלן פירוט התנאים המוקמים:

(א) בתוך שישה חודשים מיום התחילה, הודיעה החברה הבת לשר כי באפשרותה לתת את השירותים הכספיים בעצמה, או באמצעות החברה, ובלבד שנקבע הסכם ביניהם. אם לא הודיעה כאמור - השר, בהסכמת שר האוצר, נתן לחברה ולחברה בת הוראות בהתאם לסמכות לפי הסעיף האמור;

(ב) המפקח הודיע לשר כי החברה הבת עומדת בהוראות שנתן לה לעניין ההון העצמי המזערי הנדרש כתנאי למתן השירותים הכספיים, ובלבד שהוראה כאמור תינתן לא יאוחר משלושה חודשים מיום התחילה;

(ג) החברה הבת הודיעה לשר כי מונה לה דירקטוריון;

(ד) נחתם הסכם קיבוצי לעניין יישום תיקון מס' 11 בנוגע לתנאי ההעסקה של העובדים בחברה ובחברה הבת.

בתיקון מס' 11 נקבע כי תחילתם של סעיפי ההפרדה יהיה שנה מיום פרסומו, וכן נקבע כי השר ידחה בשישה חודשים את מועד התחילה כאמור, ככל שלא מתקיימים התנאים המוקדמים.

עד כה, בחלוף יותר משמונה שנים מפרסום תיקון מס' 11, טרם התקיימו התנאים המוקדמים ועל כן השר דחה את יום התחילה בצו שבע עשרה (17) פעמים, וחברת הדואר ממשיכה לספק את השירותים הכספים מטעם בנק הדואר.

בעת הזו וכל עוד חברת הדואר לא קיבלה רישיון בנקאי, נמצא כי לא קיימת כדאיות כלכלית להפרדה בין פעילות חברת הדואר לפעילות חברת בנק הדואר, ועל כן לא קיימת הצדקה לכניסתם לתוקף של סעיפי ההפרדה בעת הזו.

אשר על כן, מוצע בסעיפים קטנים (5), (6)(ב)(1),(ג) ו-(ד) לסעיף 42 להצעת החוק, לתקן את סעיף 56(1) ואת סעיף 57(ב) לתיקון מס' 11, כך שיקבע בהם כי סעיפי ההפרדה יכנסו לתוקף במועד אותו יקבע השר בצו, ואשר בו התקיימו התנאים המוקדמים, וזאת במקום דחייה של השר, מדי שישה חודשים, את מועד תחילתם של סעיפים אלו. במקביל, מוצע לבטל את סמכותו של השר לדחות את מועד כניסתם לתוקף של סעיפי ההפרדה או לשנותו כאמור, וזאת כיון שלאור המוצע לעיל, סמכות זו מתייתרת.

הואיל וחלק מהסעיפים המפורטים בהצעת החוק כלולים בסעיפי ההפרדה, מוצע למחקם מתיקון מס' 11 ובמקביל מהוראת סעיף 57(א) לתיקון מס' 11, כמפורט להלן:

לסעיף קטן (1) - לאור התיקון המוצע לסעיף 88ג לחוק, כמפורט בסעיף 13 להצעת החוק, לפיו יאסר על חברת הדואר לשלם למקבלי השירותים הכספיים גם הפרשי הצמדה, פסקאות (1) ו- (2) בסעיף 12 לתיקון מס' 11 - מתייתרות, ולכן מוצע למחקן.

לסעיף קטן (2) - לאור התיקון המוצע לסעיף 88ט(א) לחוק, כמפורט בסעיף 18 להצעת החוק, לפיו תקבע חובת סודיות אף על החברה הבת ועל הפועל מטעמה, פסקה (2) בסעיף 19 לתיקון מס' 11 מתייתרת ולכן מוצע למחקה.

לסעיף קטן (3) - לאור התיקון המוצע לסעיף 88י(א) לחוק, כמפורט בסעיף 19(1) להצעת החוק, המקנה לשר סמכות, בהסכמת שר האוצר, לקבוע תשלומים מרביים או מזערים, פסקה (1)(א)בסעיף 21 לתיקון מס' 11 מתייתרת, ולכן מוצע למחקה.

לסעיף 43

בהמשך למוצע בסעיף 38 להצעת החוק לפיו ניתן יהיה לעתור לבית משפט לעניינים מנהליים על החלטה של המנהל או מפקח לפי פרק ז1 לחוק, וזאת במקום עתירה לבית המשפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום, כפי שקבוע בחוק כנוסחו היום, נדרש לתקן פרט 32 לתוספת הראשונה, לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000, כמוצע בסעיף זה.

לסעיף 44

מוצע לקבוע הוראת מעבר שלפיה יראו מפקחים שמונו לפי תקנות רשות הדואר (הפיקוח על פעולותיה של הרשות), התשנ"ה-1995, כמי שמונו בהתאם לפרק ה'1 לחוק, כנוסחו המוצע בסעיף 9 להצעת החוק, וזאת עד לשנתיים מיום כניסתו של חוק זה לתוקף. זאת כדי לאפשר פיקוח על בעל הרישיון עד להסמכת מפקחים באופן הקבוע לפי סעיף 76א לחוק, כנוסחו המוצע בסעיף 11 להצעת החוק.

כן מוצע לקבוע הוראת מעבר לפיה על אף ביטולו של סעיף 37(א) לחוק העיקרי, תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי החברה), התשס"ח-2007, אשר הותקנו לפיו, יהיו בתוקף כל עוד לא בוטלו או שונו לפי החוק, וזאת על מנת למנוע מצב בו יבוטלו התשלומים הקבועים בטרם ייקבעו התשלומים, כמפורט בדברי ההסבר לסעיף 8 להצעת החוק.

לסעיף 45

בהמשך למוצע בסעיף 8 להצעת החוק לפיו תבוטל חובתו של השר לקבוע בתקנות תשלומים עבור השירותים המפורטים בתוספת לחוק, מוצע לבטל את התוספת לחוק.

[1] ס"ח התשמ"ו, עמ' 79; התשע"ב, עמ' 566.