חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס"ח-2008 1

(ב) השר או מי שהוא הסמיך לכך יכיר במוסד חינוך כמוסד חינוך תרבותי ייחודי אם ראה שהתקיימו בו כל אלה:

(1) ניתן בו חינוך שיטתי הנובע מאורח חייה של הקבוצה התרבותית הייחודית הלומדת בו בהתאם למאפייניה הייחודיים, ותכנית הלימודים בו ואורח הפעילות במסגרתו אינם נוגדים את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית;

(2) לומדים בו תלמידים במספר שלא יפחת ממספר שקבע השר, ומספר שעות הלימודים בו הוא כפי שקבע, והכל בהתחשב במאפייניהם ובצורכיהם המיוחדים של מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים של כל קבוצה תרבותית ייחודית; הוראות לפי פסקה זו ייקבעו באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת;

(3) הוא עומד בתנאים למתן רישיון לפי הוראות פרק ג'.

(ג) השר יחליט בבקשת ההכרה ויודיע על החלטתו למבקש בתוך ארבעה חודשים מיום הגשתה.

(ב) לכל קבוצה תרבותית ייחודית תוקם ועדת ערר לעניינה, שימנה השר, ואלה חבריה:

(1) מי שכשיר להתמנות שופט בית משפט מחוזי, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;

(2) נציג משרד החינוך;

(3) נציג ציבור מקרב אותה קבוצה.

(ג) הודעה בדבר מינוי ועדת ערר תפורסם ברשומות.

(ד) השר, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, יקבע הוראות לעניין סדרי הדין בוועדות הערר.

(ה) ועדת ערר תהא רשאית ליתן כל החלטה שהשר היה רשאי לתת לפי סעיף 2.

(ו) החלטת ועדת ערר ניתנת לערעור, בתוך 21 ימים, לפני בית המשפט לעניינים מינהליים.

(ז) על ועדת ערר לפי סעיף זה יחולו ההוראות לפי חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992, ככל שלא נקבעו לגביה הוראות בחוק זה.

(ב) (1) נוסף על הוראות סעיף קטן (א), השתתפות המדינה בתקציבו של מוסד חינוך תרבותי ייחודי, בעד כל תלמיד הלומד בו שהוא ילד בעל צרכים מיוחדים, תהיה, נוסף על יחידת המימון, בשיעור השווה למימון המדינה בעד תלמיד משולב לפי התעריף המזערי של שעת הוראה בחטיבה העליונה.

(2) הוראות פרק ד'1 לחוק חינוך מיוחד יחולו על שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים במוסד חינוך תרבותי ייחודי, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: בסעיף 20א, בהגדרה "מוסד חינוך רגיל", במקום האמור בה יקראו "מוסד חינוך תרבותי ייחודי" ובסעיף 20ד(ב)(1), במקום האמור בפסקת משנה (ג), יקראו "עובד משרד החינוך שהוא עובד הוראה מתחום החינוך המיוחד".

(3) בסעיף קטן זה -

(ג) (1) השר, או מי שהוא הסמיך לעניין זה, רשאי להורות כי המדינה לא תשתתף, זמנית או דרך קבע, בתקציבו של מוסד חינוך תרבותי ייחודי, כולו או חלקו, אם הוכח להנחת דעתו כי במוסד מתקיימים גילויי הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור או תמיכה בהם שהנהלת מוסד החינוך ידעה או הייתה צריכה לדעת על קיומם; בסעיף קטן זה, "ארגון טרור" ו"מעשה טרור" - כהגדרתם בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016.

(2) החלטה כאמור בפסקה (1) תתקבל לאחר התייעצות עם מנהל המחוז המפקח על מוסד החינוך, והכול כפי שיקבע השר.

(3) השר, או מי שהוא הסמיך לעניין זה, לא יפעיל את הסמכות הנתונה לו בסעיף קטן זה, אלא לאחר שהודיע למוסד על הכוונה להפסיק את התקצוב ונתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו.

(4) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

(ב) המנהל הכללי יחליט בבקשה ויודיע על כך למבקש בתוך ארבעה חדשים מיום הגשתה.

(ב) רשות החינוך המקומית והוועדה המקומית לתכנון ולבניה יעבירו את חוות דעתן למנהל הכללי בתוך חדשיים מיום קבלת ההעתקים כאמור.

(ב) רשות הבריאות תעביר את החלטתה למנהל הכללי בתוך חדשיים מיום קבלת העתק הבקשה.

(1) מבני מוסד החינוך והגישה אליהם, החצר, מספר הכיתות וחדרי הלימוד, הספח והשירות;

(2) תנאי הבטיחות במוסד החינוך;

(3) הריהוט והציוד של מוסד החינוך;

(4) הבסיס הכספי לקיום מוסד החינוך.

(ב) במתן החלטתו בדבר העניינים המפורטים בסעיף קטן (א), יתחשב המנהל הכללי בסוג מוסד החינוך ובגילם וצרכיהם של התלמידים, הכל בהתאם לכללים שהתקין השר לאחר התייעצות עם ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת.

(ב) שר החינוך ימנה ועדת ערר לרישיון המורכבת משלושה אלה:

(1) מי שכשיר להיות שופט בית משפט מחוזי, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;

(2) שני חברים אחרים שלפחות אחד מהם אינו עובד המדינה.

(ג) הודעה בדבר מינוי ועדת הערר לרישיון תפורסם ברשומות.

(ד) השר יקבע הוראות לעניין סדרי הדין של ועדת הערר לרישיון.

(ה) ועדת הערר לרישיון תהא רשאית ליתן כל החלטה שהמנהל הכללי היה רשאי לתת לפי סימן זה.

(ו) החלטת ועדת הערר לרישיון ניתנת לערעור לפני בית משפט לענינים מינהליים.

(ב) על החלטת המנהל הכללי יחולו הוראות סעיף 17, בשינויים המחויבים.

(1) העובד הורשע בעבירה שיש בה כדי לפגוע בביטחון המדינה;

(2) העובד הורשע בעבירה אחרת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, המנהל הכללי סבור כי אין העובד ראוי לשמש עובד חינוך;

(3) יש בהתנהגותו של העובד משום השפעה מזיקה על תלמידים או על קטינים.

(1) העובד הורשע בעבירה שיש בה כדי לפגוע בביטחון המדינה;

(2) העובד הורשע בעבירה אחרת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, המנהל הכללי סבור כי אין להעסיקו במוסד החינוך;

(3) הוכח להנחת דעתו של המנהל הכללי שיש בהתנהגותו של העובד משום השפעה מזיקה על תלמידים או על קטינים.

(ב) בעל הרישיון חייב לציית לדרישת המנהל הכללי לפי סעיף זה.

(1) העובד הורשע בעבירה שיש בה כדי לפגוע בביטחון המדינה;

(2) העובד הורשע בעבירה אחרת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, המנהל הכללי סבור כי אין להעסיקו במוסד החינוך;

(3) הוכח להנחת דעתו של המנהל הכללי שיש בהתנהגותו של העובד משום השפעה מזיקה על תלמידים או על קטינים.

(ב) בעל הרישיון חייב לציית לדרישת המנהל הכללי לפי סעיף זה.

(ב) רשות הבריאות רשאית לסייג אישור לפי סעיף קטן (א) או להגביל את תקופת תוקפו.

(ג) שר הבריאות רשאי להתקין תקנות בדבר בדיקות רפואיות של עובדים לעניין האישור לפי סעיף זה.

(1) מוסד החינוך מתנהל בלא רישיון;

(2) בעל הרישיון סירב לפטר עובד חינוך כשנדרש לעשות כן לפי סעיף 21(ב);

(3) לא קוימה דרישתה של רשות הבריאות לתקן ליקויים לפי סעיף 34;

(4) במוסד החינוך מתנהלת או נסבלת הסתה נגד המדינה.

(ב) נוכח המנהל הכללי כי במוסד החינוך הופר איסור ההפליה כאמור בסעיף 5 לחוק זכויות התלמיד, התש"ס-2000, רשאי הוא לצוות בכתב על סגירתו, לאחר שדרש מבעל הרישיון בכתב לתקן את ההפרה תוך מועד סביר, ולאחר שהזהירו כי אי מילוי דרישה זו יגרור הוצאת צו לסגירת מוסד החינוך.

(ג) צו הסגירה יישלח בדואר רשום או על ידי שליח אל בעל הרישיון או אל מי שמנהל מוסד חינוך בלא רישיון.

(ד) צו סגירה ייכנס לתוקפו בתום 30 ימים מיום מסירתו כאמור בסעיף קטן (ג), זולת אם נקבע בו מועד מאוחר יותר לכך, והוא יעמוד בתוקף עד אשר יבוטל על ידי המנהל הכללי או על ידי בית המשפט.

(ב) העובר על הוראות סעיפים 16, 19, 21(ב), 25(ב), 29 או 30, דינו -מאסר ששה חדשים.

(ג) מי שאינו מקיים במועדה דרישה לתיקון ליקויים לפי סעיף 34 או עובר על הוראה אחרת של חוק זה, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

(ד) הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף זה, רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום לצוות על סגירתו של מוסד החינוך עד לסיום המשפט.

(ה) בית המשפט רשאי, בנוסף לכל עונש שיטיל, לצוות על סגירתו של מוסד החינוך.

(ו) מי שאינו מקיים צו סגירה לפי סעיף זה, יחולו עליו הוראות סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט.

"(א1) הורים של ילדים או של נערים, וכן והנערים עצמם, הלומדים באופן סדיר במוסד חינוך תרבותי ייחודי כהגדרתו בחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס"ח-2008, יהיו פטורים מן החובות המוטלות עליהם לפי סעיף 4."

"(14) ערעור לפי סעיפים 3(ו), 4 ו–17(ו) לחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס"ח-2008."