חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 43), התשנ"ה-1995 - בוטל 1

(ב) תחילתם של סעיפים 1, 2, 5, 12, 13(1)(א), 17, 19, עד 22, 24, 26, 27, 32, 33, 121 עד 123, 126 עד 138, 141 ו-144, ביום ו' באלול התשנ"ה (1 בספטמבר 1995).

(ג) (1) תחילתו של פרק י1 ביום שיקבע שר המשפטים בצו 2 , ורשאי הוא להחילו בהדרגה על בית משפט מחוזי אחד או יותר, הכל כפי שיקבע בצו.

(2) מתן צו כאמור בפסקה (1), תהיה מסורה הסמכות לדון בכל ענין הנוגע לתכנון ולבניה כאמור בסעיף 255א, לבתי המשפט הקבועים בצו, ובהתאם להוראות בדבר סמכות מקומית שייקבעו בו, למעט דיון בתובענות כאמור שהוגשו לערכאה אחרת קודם תחילתו של הצו.

(ב) (1) תקופת חמש השנים לכהונתה של ועדה מחוזית המכהנת ביום תחילתו של חוק זה, תימנה מיום מינויה.

(2) חברים חדשים בועדה המחוזית שיתמנו לפי סעיף 7 לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה, יכהנו למשך יתרת תקופת כהונתה של הועדה המחוזית.

(3) כהונתם של נציג שר העבודה ושל הנציג שמינה שר הפנים לפי סעיף 7(א)(9) לחוק העיקרי כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, תיפסק ביום תחילתו של חוק זה.

(ג) בקשה למתן היתר, הקלה, היתר לשימוש חורג, או בקשה לאישור תשריט חלוקה, לפי פרק ה' לחוק העיקרי, שהוגשה לפני תחילתו של חוק זה, ותכנית שהופקדה לפני יום ט' בטבת התשנ"ו (1 בינואר 1996), ימשיכו לדון בהם על פי הוראות החוק העיקרי כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, זולת אם הורה יושב ראש מוסד התכנון, מטעמי ייעול או קיצור ההליכים, לדון בהם על פי הוראות חוק זה; ואולם, יושב ראש מוסד התכנון לא יורה כאמור לגבי מועדי ערר והתנגדויות שנקבעו בחוק העיקרי כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה.