טיוטת תקנות מטעם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, רשות הספנות והנמלים:
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 60 (1)(ג),(ד), (ה) ו-(יח), (2)(ח) ו- (4) לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א – 1971[1] (להלן- הפקודה), לפי הצעת רשות הספנות והנמלים מכוח סעיף 32(א) לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד - 2004[2] (להלן- החוק), אני מתקין תקנות אלה: |
||
|
|
||
|
תיקון תקנה 14 |
1. |
בתקנה 14 לתקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית), התשע"ח - 2017[3] (להלן- התקנות העיקריות), בתקנת משנה (ג), פסקה (3), במקום "או שהיה קצין בחיל הים ששימש מפקד כלי שיט" יבוא "או שהיה קצין בחיל הים, ששירת 12 חודשים מצטברים לפחות על כלי שיט וצבר במהלכם ניסיון בניטור הסביבה הימית ; לענין זה "ניטור הסביבה הימית" – הכרת המפה הימית על בוריה, לרבות מעקב רציף אחר כלל כלי השיט בטווח הקרוב והרחוק וניהול מערכות קשר לסוגיהן מול כלי שיט כאמור ". |
|
|
|
|
|
תחילה |
2. |
תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה). |
|
|
||
___ ב________ התשפ"א (___ ב________ 2021)
[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])
(חמ _____-3)
__________________
מירי רגב
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים
דברי הסבר
תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית), התשע"ח – 2017 (להלן- התקנות העיקריות) מסדירות את הניהול התקין והבטיחותי של התעבורה הימית בנמלים המסחריים בישראל – הן של אניות סוחר הפוקדות את הנמלים והן של כלי השיט הקטנים המפליגים בתחום הנמל, תוך קביעת חלוקה ואחריות ברורים בין הגורמים העוסקים בכך בפועל, עליהם נמנית התצפית.
התצפית, כהגדרתה בתקנות העיקריות, מהווה מעין "מגדל פיקוח" ומשמשת, באמצעות עובדיה המוסמכים, כגורם המרכזי האחראי על ניהול תנועת כלי השיט בנמל.
תפקידי התצפית מפורטים בתקנה 12 לתקנות העיקריות. תפקידם של עובדי התצפית כולל בחובו שימוש בציוד ממוחשב, מכשור מתקדם, אינפורמציה זמינה וידע מקצועי המאפשרים שמירה על בטיחות השיט תוך הקפדה על נוהל התור התפעולי בנמלים, כמשמעותו לפי תקנה 64 לתקנות הנמלים, התשל"א- 1971 וכאמור בכללי רשות הספנות והנמלים (נוהל התור התפעולי בנמלי חיפה, אשדוד ואילת), תשס"ח-2008.
תקנה 14 לתקנות העיקריות קובעת את איושה הרציף של התצפית בשני עובדים, ביניהם תתקיים היררכיה ניהולית ברורה – מנהל המשמרת - האחראי, והתצפיתן - הכפוף לו.
במטרה להבטיח תפקוד איכותי של התצפית, נדרש לאיישה בבעלי מקצוע מנוסים ואיכותיים מהתחום הימי, אשר יהיו בעלי הידע המקצועי והניסיון הרלבנטי. בהתאם, תקנת משנה 14 (ג) קובעת את דרישות הכשירות המקצועית של עובדי התצפית.
אחת החלופות הנוגעות לכשירותו של תצפיתן מתייחסת לניסיון מקצועי שרכש כקצין בחיל הים ששימש מפקד כלי שיט.
בדיקת מצבת כוח האדם בעל הניסיון הימי הנדרש העלתה כי מחד, תהליכי התמקצעות והתמחות בחיל הים, אשר נבעו, בין היתר, מהצרכים הטכנולוגיים המשתנים, הביאו לכך שקצינים רבים בחיל הים משתחררים משירותם הצבאי מבלי שהספיקו לצבור ניסיון פיקודי על כלי שיט; מנגד, קצינים אחרים בחיל הים, כגון: קציני גילוי, ניווט וקשר (גנ"ק) או קציני נשק צברו ניסיון רב בתפעול מערכות גילוי וקשר, שהינן בליבת עיסוקה של התצפית, אף כי לא צברו ניסיון פיקודי כאמור על כלי שיט.
בהתאם, והואיל והניסיון שנצבר בשנים האחרונות הוכיח כי הניסיון הפיקודי על כלי שיט אינו מהווה בהכרח דרישה מהותית הנחוצה למילוי תפקיד תצפיתן, מוצע לשנות את הדרישה בדבר הניסיון המקצועי הנדרש לביצוע תפקיד של תצפיתן ולדייקה כלהלן: במקום ניסיון כקצין בחיל הים ששימש מפקד כלי שיט, יידרש ניסיון כקצין בחיל הים ששירת 12 חודשים מצטברים לפחות על כלי שיט וצבר במהלכם ניסיון בניטור הסביבה הימית.
לעניין זה, מוצע לקבוע כי ניטור הסביבה הימית יכלול את הכרת המפה הימית על בוריה, ניהול מעקב רציף אחר כלי שיט בטווח הקרוב והרחוק וכן, ניהול מערכות קשר לסוגיהן מול כלי שיט אחרים. ניסיון כאמור הינו רלבנטי ומועיל לביצוע מיטבי של תפקיד התצפיתן.