טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תזכיר תקנות לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (גביית עדות מתלונן בשל עבירת מין שלא בפני הנאשם) (תיקון מס'.....), התשפ"א-2021 (להלן: "התקנות").

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי"ח-1957 (להלן: "החוק") קובע הסדרים ייחודיים בנוגע לעדים מסוימים במשפט פלילי, נוכח רגישות מיוחדת שישנה במסירת עדותם- אם בשל מאפייניו של העד ורגישותו המיוחסת (קטין למשל), ואם בשל מאפייני העבירה ממנה נפגע העד (עבירת מין למשל). כלל ידוע הוא כי עדותו של עד תינתן במשפט פלילי בפני הנאשם ובא כוחו. אולם, עניינו של תיקון החקיקה המוצע, עוסק בחריג הקבוע בחוק, המסמיך את בית המשפט להורות על מתן עדות במשפט פלילי שלא בנוכחות הנאשם אלא בנוכחות סניגורו. על פי החוק, בית המשפט רשאי להתיר במקרים מסוימים, מתן עדותו של עד שלא בפני הנאשם, אלא רק בנוכחות בא כוחו, וזאת אם נוכח שמסירת העדות בפני הנאשם עלולה לפגוע בעד או לפגום בעדותו. סמכות להורות על מתן עדות באופן זה, נתונה לבית המשפט לפי סעיף 2ב לחוק ביחס למתלונן בעבירות מין ובסחר בבני אדם, ולפי סעיף 2ג לחוק ביחס לעד קטין או חסר ישע בעבירות מין ואלימות המנויות בתוספת.

בתקנות שהותקנו מכוח החוק נקבע כי בקשת תובע לגביית עדות כאמור, תוגש לא יאוחר מעשרים ימים לפני המועד הקבוע לתחילת שמיעת פרשת התביעה, אלא אם כן קבע בית המשפט תקופה קצרה ממנה. כמו כן קבוע כי תצורף לבקשה "ראיה בכתב" לצורך הוכחת הטענה שמתן העדות בנוכחות הנאשם עלולה לפגוע בעד או לפגום בעדות.

בפרקטיקה הנוהגת "ראיה בכתב" פורשה כחוות דעת או מסמכים רפואיים של פסיכולוג, רופא, פקיד סעד או עובד סוציאלי.[1]

התיקון המוצע לתקנות הוא פרי המלצות הוועדה הבין-משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי, בראשות כבוד נשיאת בית המשפט המחוזי בדימוס השופטת ד' ברלינר (להלן: "ועדת ברלינר"). דו"ח הוועדה הוגש לשר המשפטים, לשר לביטחון פנים ולנשיאת בית המשפט העליון בחודש דצמבר 2019, ומאז מתקיימת עבודת מטה ליישום המלצותיו השונות. הוועדה דנה בהשפעתם של הסדרים משפטיים שונים, על עניינם של נפגעי עבירות מין. ברקע להקמת הוועדה, עמדה ההכרה בקושי מובנה שחווים נפגעי עבירות מין לחשוף את הפגיעה המינית בפני רשויות האכיפה ובית המשפט, ולהתמודד עם המשמעויות של ההליך הפלילי. נפגעי עבירות מין רבים חווים לא פעם את ההליך הפלילי כאירוע טראומטי נוסף, ורבים מהם חווים קשיים נפשיים ניכרים בהליכים אלה, או נמנעים מפנייה לרשויות ומחשיפת הפגיעה. בהתאם לכך, דנה הוועדה בהצעות לתיקונים שונים באופן ניהולו של ההליך הפלילי, כך שמן הצד האחד, יינתן מענה לקשיים אלה, ומן הצד האחר לא ייפגעו זכויות החשוד והנאשם ויישמרו עקרונות של הליך הוגן.

וועדת ברלינר המליצה בדעת רוב, לתקן את ההסדר הקיים כיום בתקנות האמורות, ולבטל את הדרישה כי בקשה להעיד את העד שלא בפני הנאשם, תגובה בראיות בכתב. הוועדה עמדה על כך כי נוכח המאפיינים הייחודיים של נפגעי עבירות מין, ובשל העובדה שרבים מהם נמצאים במצב נפשי מורכב בשלב עדותם בבית המשפט, אין מקום לעמוד על הדרישה להבאת ראיות בכתב לצורך הוכחת הטענה כי עדות בפני הנאשם עלולה לפגוע בעד או בעדותו. חלף זאת, המליצה הוועדה לאפשר הצהרה בעל פה של המתלונן באשר לקשיים להעיד בפני הנאשם, ולקבוע כי לא תהיה דרישה לראיות בכתב, אלא אם בית המשפט ביקש זאת במפורש.

מטרת התיקון המוצע לאמץ את העיקרון המובא בהמלצה זו, בשינויים מסוימים. על פי התיקון, מוצע לסייג את דרישת "הראיה בכתב" הקבועה בתקנה 1(א) לתקנות ולקבוע שהיא תצורף לבקשה ככל האפשר ולא תהווה תנאי בלעדיו אין.

התיקון המוצע עתיד לחול על כלל המקרים בהם חל החריג האמור, ולא רק על נפגעי עבירות מין אשר בהם דנה וועדת ברלינר. נוכח הרגישות המיוחדת אשר הצדיקה את קביעת החריג בחוק ובתקנות מלכתחילה, יש הצדקה גם להחלת התיקון על אוכלוסיית עדים זאת. מטרת התיקון המוצע היא להוות מענה מאוזן למקרים בהם נוכחות הנאשם בעדות עלולה לפגוע בעד או בעדותו, במובן שקיימת רגישות מיוחדת במתן העדות בדרך המלך- למשל, נוכח העבירה המדוברת או גילו של העד (הכל כמפורט בחוק)- אולם קיים קושי בהימצאות "ראיה בכתב", לרבות בשל היעדר גורם מקצועי מוסמך המטפל בנפגע.

יובהר כי אין בתיקון המוצע כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט, להורות על קבלת ראיה בכתב, ככל שימצא לנכון לעשות כן.

 

כמו כן, מוצע לתקן את תקנה 1(ג) ולקצר את התקופה להגשת הבקשה. כיום, תקנה זו קובעת כי יש להגיש את הבקשה לא יאוחר מ-20 יום לפני תחילת שמיעת פרשת התביעה. על פי התיקון, תקוצר התקופה ללא יאוחר מארבעה עשר ימים לפני המועד האמור, אלא אם כן בית המשפט יקבע תקופה קצרה יותר. זאת על מנת שהתקופה תותאם במידה טובה יותר למועד שבו בפועל מתגבשת התמונה המדויקת באשר למצבו הנפשי של העד, ביחס למתן העדות בנוכחות הנאשם.  יש להוסיף, כי בחיי המעשה, התביעה פועלת להכנת שמיעת הדיון בבית המשפט רק כמספר ימים לפני מועד הדיון. גם מטעם זה, התבקש קיצור של התקופה כאמור. עם זאת, נוכח הצורך לאפשר התייחסות ראויה של ההגנה לבקשה, וכן כדי לאפשר קבלת ההחלטה על ידי בית המשפט בפרק זמן סביר, נקבע המועד האמור.

 

בנוסף, מוצע לתקן את תקנה 3 כך שתוכל להתקבל החלטה בבקשה לשמיעת העדות שלא בפני הנאשם על יסוד הכתב. תיקון זה מוצע על מנת לאפשר לבית המשפט לתת החלטה בבקשה עובר לדיון בו נשמעת העדות, וזאת במטרה ליצור וודאות אצל המתלוננים בדרך העדתם, ולהפחית ככל הניתן את המתח הנפשי הכרוך בעדות, לפני יום העדות.

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

טיוטת תקנות מטעם משרד המשפטים:

טיוטת תקנות לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (גביית עדות מתלונן בשל עבירת מין שלא בפני הנאשם) (תיקון מס...), התשפ"א-2021

 

 

___ ב________ התשפ"א (___ ב________ 2021)

 (חמ _____-3)

__________________

בני גנץ

מ"מ שר המשפטים

 

 

 

 

 

דברי הסבר

 

תיקון תקנה 1(א)- תקנה 1(א) לתקנות תיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (גביית עדות מתלונן בשל עבירת מין שלא בפני הנאשם) תשנ"ז-1996 (להלן: "התקנות") שהותקנה מכוח חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), תשי"ח-1957 (להלן: "החוק"), קובעת שבקשה של תובע לגבות עדות ממתלונן שלא בפני הנאשם שהוגשה לפי החוק, תוגש לא יאוחר מעשרים ימים לפני המועד הקבוע לתחילת שמיעת פרשת התביעה, אלא אם כן קבע בית המשפט תקופה קצרה ממנה.

 

מוצע כי תקוצר התקופה לארבעה עשר ימים לפני מועד שמיעת פרשת התביעה, אלא אם כן קבע בית המשפט תקופה קצרה ממנה. קיצור התקופה להגשת הבקשה מוצע, על מנת להתאים את המצב החוקי למועד בו במרבית המקרים מתגבשת ההבנה ביחס ליכולתו של העד להעיד בפני הנאשם בפועל. ככלל, התובע זוכה להתרשם מהעד וכן לפרט בפניו את משמעות עדותו במסגרת ההכנה לעדות שנעשית לרוב ימים ספורים לפני הדיון. בהתאם רק בשלב ההכנה, ולעיתים אף אחריה, עומדת לתובע תמונה מדויקת יותר ביחס למצבו ויכולתו של העד לעמוד בעדות בפני הנאשם. בנוסף, לרוב הבקשה מוגשת על רקע מצבו הרגשי של המתלונן או העד, ומטבע הדברים במקרים רבים הקושי במתן העדות בפני הנאשם מתעורר בסמוך לעדות, שאז הופך מעמד מתן העדות לממשי יותר עבור העד. עם זאת, נוכח הצורך לאפשר התייחסות ראויה של ההגנה לבקשה, וכן כדי לאפשר קבלת ההחלטה על ידי בית המשפט בפרק זמן סביר, נקבע המועד האמור.

 

 

תיקון תקנה 1(ג) -  מוצע לסייג את הדרישה לצירוף "ראיה בכתב" לבקשת תובע לשם הוכחת הטענה שמתן העדות בנוכחות הנאשם עלולה לפגוע במתלונן או לפגום בעדות, ולקבוע שתצורף ככל האפשר.

התיקון המוצע נעשה על רקע דו"ח הוועדה הבין-משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי (להלן: "הוועדה") שפורסם בחודש דצמבר 2019. אחת מהמלצות הוועדה הייתה לבטל את הדרישה ל"ראיה בכתב". לפי דו"ח הוועדה "ראיה בכתב" פורשה בפרקטיקה הנוהגת כחוות דעת או מסמכים רפואיים של פסיכולוג, רופא, פקיד סעד או עובד סוציאלי.

לעמדת הוועדה, בהתחשב המאפיינים המיוחדים של עדות מתלוננים בעבירות מין, אשר מעצם טיבה עוסקת העדות בנושא שהוא טראומטי ואינטימי, אין הכרח בדרישה ל"ראיות בכתב" וראוי להסתפק בהצהרת הנפגע על אודות הקושי, אלא אם כן בית המשפט ידרוש אחרת.

לנוכח מנדט הוועדה, היא עסקה רק בנפגעי עבירות מין, אולם בהתאם לכוונת המחוקק הרציונאליים לעיל נכונים גם ביחס לכלל העבירות והעדים המנויים בסעיפים 2ב ו2ג לחוק שקובעים את החריג של העדה שלא בנוכחות הנאשם, מעצם היותם כלולים בחריג. האמור, הן מפאת טיב העבירות והן מפאת מיהות העד. מתוך כך נכללות עבירות סחר בבני אדם לפי סעיף 2ב לחוק וכן עבירות מין ואלימות המנויות בתוספת לחוק כאשר העד הוא קטין או חסר ישע לפי סעיף 2ג לחוק.

 

תכלית התיקון המוצע היא ליישם את המלצת הוועדה ולתת מענה לקושי עליו הצביעה התביעה, לפיו במקרים רבים העדים בעבירות הנזכרות אינם מטופלים על ידי גורם מקצועי ולכן אין באפשרותם להמציא מסמך שעונה לדרישת ה"ראיה בכתב" אף שמבחינה מהותית נוכחות הנאשם עלולה לפגוע בהם או בעדותם.

לצד האמור, דרישת ה"ראיה בכתב" אינה מתבטלת ועדיין נדרשת כאשר אין מניעה בהמצאתה, וזאת לנוכח הצורך לאזן את הפגיעה בזכותו של הנאשם לנכוח בכלל הדיונים בעניינו. כמו כן יובהר, כי אין בתיקון המוצע כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט, להורות על קבלת ראיה בכתב, ככל שימצא לנכון לעשות כן.

 

תיקון תקנה 3:

 

מוצע לתקן את תקנה 3 כך שתוכל להתקבל החלטה בבקשה לשמיעת העדות שלא בפני הנאשם על יסוד הכתב. תיקון זה מוצע על מנת לאפשר לבית המשפט לתת החלטה בבקשה עובר לדיון בו נשמעת העדות, וזאת במטרה ליצור וודאות אצל המתלוננים בדרך העדתם, ולהפחית ככל הניתן את המתח הנפשי הכרוך בעדות, לפני יום העדות.