תזכיר טיוטת תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני) (הוראת שעה), תשפ"א -2021

טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

טיוטת תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני) (הוראת שעה), תשפ"א -2021

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן  

 

על רקע התפשטות נגיף הקורונה בישראל, הוטלו הגבלות שונות על האוכלוסייה אשר הקשו ולעיתים לא אפשרו עבודה סדירה של הדירקטוריונים של החברות, וחייבו מעבר לעבודה באמצעים אלקטרוניים. תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), תש"ס-2000 (להלן- תקנות הגמול) קובעות כי דירקטור חיצוני יהיה זכאי ל-60% מגמול ההשתתפות עבור ישיבה באמצעי תקשורת.

ההוראה בתקנות לא חזתה מצב בו יחולו מגבלות חוקיות שלא יאפשרו או יקשו על התכנסות פיזית של דירקטוריון חברה, כפי שארע בעקבות התפשטות נגיף הקורונה והמגבלות שהוטלו על תנועה ועל התקהלות. נוצר מצב בו דירקטורים זכאים על פני תקופה ארוכה לגמול מופחת בגין השתתפותם בישיבות, דווקא בתקופה מורכבת המעמידה חברות רבות בפני שינויים רבים בניהול עסקיהן ואף קשיים של ממש, המחייבים ביתר שאת עבודה סדירה של הדירקטוריון וועדותיו. 

מוצע לקבוע כי דירקטוריון חברה ציבורית או חברה פרטית שהיא חברת אגרות חוב שחלות עליה תקנות הגמול יהיה רשאי להחליט כי בתקופת ההגבלות תשלם החברה גמול מלא על ישיבה שמטבעה ומהותה היתה נערכת כישיבה בנוכחות פיזית אולם נערכה באמצעי תקשורת עקב מניעה או הצדקה אחרת הנובעת ממגבלות התקופה לערכה כישיבה רגילה. סיווג ישיבה כאמור יעשה על ידי דירקטוריון החברה בהתאם לאמות מידה שיקבע מראש, והוא יחול על כל הדירקטורים החיצוניים והבלתי תלויים בחברה בצורה אחידה.

 

 

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:


 

טיוטת תקנות מטעם משרד המשפטים:

טיוטת תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני) (הוראת שעה), תשפ"א -2021

 

 

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 244(א) ו-366 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן החוק), בהתייעצות עם רשות ניירות ערך, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

 

 

 

הגדרות

1.  

בתקנות אלו-

 

 

"ישיבה"- כמשמעותה בתקנה 5(א) לתקנות הגמול;

 

 

"תקנות הגמול"- תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), תש"ס-2000;

 

 

"תקופת ההגבלות"- החל מיום יח' באדר התש"ף (14 במארס 2020) וכל עוד קיימת הכרזה תקפה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה מכוח חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), תש"ף-2020;

גמול השתתפות בגין ישיבה באמצעי תקשורת בתקופת ההגבלות

2. 2

דירקטוריון חברה ציבורית או חברה פרטית שהיא חברת אגרות חוב רשאי לקבוע אמות מידה לפיהן יראו ישיבה שנערכה באמצעי תקשורת כאמור בסעיף 101 לחוק, במהלך תקופת ההגבלות, כישיבה רגילה, אם היא ישיבה שמטבעה היתה נערכת בנוכחות פיזית והיתה מניעה או הצדקה אחרת הנובעת מתקופת ההגבלות לקיימה כאמור (בתקנות אלה – "ישיבה מזכה").

הוראת שעה

3.  

קבע דירקטוריון חברה ציבורית או חברה פרטית שהיא חברת אגרות חוב אמות מידה כאמור בסעיף 2, יראו לגבי ישיבה מזכה כאילו בתקנה 5(ב) לתקנות הגמול במקום המילים "בשיעור של 60% מגמול ההשתתפות בישיבה רגילה" כתוב "כאמור בסעיף (א)".

תחולה אחידה על דירקטורים חיצוניים ובלתי תלויים

4.

החלטות דירקטוריון החברה לפי תקנות 2 ו-3 יחולו על כל הדירקטורים החיצוניים והבלתי תלויים המכהנים בחברה.

 

 

 

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

(חמ 2040-3)

 

בני גנץ

ממלא מקום שר המשפטים

 

דברי הסבר

 

על רקע התפשטות נגיף הקורונה בישראל, הוטלו הגבלות שונות תחילה בתקנות שעת חירום ולאחר מכן מכוח חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (התמודדות עם וירוס הקורונה), התש"ף-2020. המגבלות שהוטלו על האוכלוסייה הקשו ולעיתים לא אפשרו עבודה סדירה של הדירקטוריונים של החברות, וחייבו מעבר לעבודה באמצעים אלקטרוניים.

חוק החברות, התשנ"ט-1999 מסדיר בסעיף 101 את האפשרות שהדירקטוריון יקיים ישיבות באמצעי תקשורת. תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), תש"ס-2000 (להלן- תקנות הגמול) קובעות כי דירקטור חיצוני יהיה זכאי ל-60% מגמול ההשתתפות עבור ישיבה באמצעי תקשורת.

הוראה זו מקורה בהבחנה מהותית בין עבודה סדירה של הדירקטוריון, שככלל יש עדיפות לכך שתבוצע בהתכנסות פיזית, על מנת לאפשר דיון מיטבי ושיח פורמלי ולא פורמלי, לבין האפשרות שצרכי החברה יחייבו קבלת החלטות באמצעי תקשורת מסיבות שונות, וכעניין חריג. אולם, ההוראה בתקנות לא חזתה מצב בו יחולו מגבלות חוקיות שלא יאפשרו או יקשו על התכנסות פיזית של דירקטוריון חברה, כפי שארע בעקבות התפשטות נגיף הקורונה והמגבלות שהוטלו על תנועה ועל התקהלות. בעקבות מגבלות אלה עברו הדירקטוריונים לקיים את הישיבות באמצעי תקשורת, על פני תקופה ארוכה יחסית, ונוצר מצב בו דירקטורים זכאים על פני תקופה ארוכה לגמול מופחת בגין השתתפותם בישיבות, דווקא בתקופה מורכבת המעמידה חברות רבות בפני שינויים רבים בניהול עסקיהן ואף קשיים של ממש, המחייבים ביתר שאת עבודה סדירה של הדירקטוריון וועדותיו.  

לפיכך, למרות העדיפות הברורה לכך שהדירקטוריון יקיים את ישיבותיו באופן פיזי, ונוכח המגבלות שהוחלו על המשק ועל החברות, מוצע לקבוע כי דירקטוריון חברה ציבורית או חברה פרטית שהיא חברת אגרות חוב שחלות עליה תקנות הגמול יהיה רשאי להחליט כי בתקופת ההגבלות תשלם החברה גמול מלא על ישיבה שמטבעה ומהותה היתה נערכת כישיבה בנוכחות פיזית אולם התקיימה מניעה או הצדקה אחרת הנובעת ממגבלות התקופה לקיימה כאמור. סיווג ישיבה כאמור יעשה על ידי דירקטוריון החברה בהתאם לאמות מידה שיקבע מראש, והוא יחול על כל הדירקטורים החיצוניים והבלתי תלויים בחברה בצורה אחידה.

לבסוף, מוצע להגדיר את תקופת ההגבלות החל מתקופת הסגר הראשון וכל עוד קיימת הכרזה תקפה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה מכוח חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), תש"ף-2020.