תוכן עניינים

תזכיר חוק שירות המדינה (גמלאות)(תיקון מס' __), התשפ"א-2021. 8

1.  תיקון סעיף 9. 8

בחוק שירות המדינה (גמלאות)[נוסח משולב], התש"ל-1970 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 9, אחרי סעיף קטן (א1) יבוא:. 8

2.  תיקון סעיף 50. 9

3.  תיקון סעיף 105. 9

4.  הוספת תוספת שישית. 10

"תוספת שישית. 10

חלק א' 10

(סעיפים 9(א2) ו-105(ג3)(2)(א)) 10

חלק ב' 11

(סעיף 103(ג3)(2)(ב)) 11

חלק ג' 11

(סעיף 103(ג3)(3)) 11

 

תזכיר חוק

 

 

א.  שם החוק המוצע

חוק שירות המדינה (גמלאות)(תיקון מס' __), התשפ"א-2021.

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

 

בסעיף 8 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970 (להלן – חוק הגמלאות), נקבעו כללים בדבר חישוב המשכורת הקובעת שממנה נגזרת קצבתו של מי שהחוק חל לגביו.    

לפי אותו סעיף, משכורתו הקובעת של מי שפרש מהשירות והחל לקבל קצבה נקבעת בהתאם לדרגתו ערב הפרישה מהשירות, והיא כוללת את משכורת היסוד ששולמה לעובד ותוספות שונות אשר הוכרו על ידי הממשלה כתוספות קבועות ואשר היה זכאי להן במשכורתו ערב פרישתו לקצבה.

ביום 23 ביולי 2009 פורסם חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו- 2010), התשס"ט- 2009 (להלן - חוק ההתייעלות הכלכלית). פרק ח' לחוק ההתייעלות הכלכלית כלל מספר תיקוני חקיקה לחוק הגמלאות וביניהם תיקון לסעיף 8 לאותו חוק. בהתאם לתיקון האמור, שונתה שיטת עדכון המשכורת הקובעת לאחר פרישה מהשירות, כך שהמשכורת הקובעת תעודכן אחת לשנה, בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. קודם לתיקון האמור המשכורת הקובעת הייתה מתעדכנת בהתאם לשינויים במשכורת הקובעת של עובד פעיל בדרגה שהייתה לעובד ערב פרישתו מהשירות.

ביום 18 באפריל 2016 נחתם בין מדינת ישראל ומעסיקים אחרים במגזר הציבורי לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה הסכם קיבוצי (מסגרת), אשר תוקן ביום 8 באוגוסט 2016 וביום 9 בינואר 2018 (להלן – הסכם המסגרת), ואשר עניינו מסגרת עלות תוספות השכר וההטבות הכספיות בעד התקופה שמיום 1 בינואר 2013 ועד יום 31 בדצמבר 2017.

בהסכם המסגרת הוסכם על הקצאה של מסגרת עלות תוספות השכר וההטבות הכספיות, לעובדים המועסקים בשירות המעסיקים אשר הם צד להסכם, בעד התקופה שמיום 1 בינואר 2013 ועד יום  31 בדצמבר 2017, בפריסה, בהתאם למועדים הקבועים בהסכם.

במקביל להסכם המסגרת, במועד שבו נחתם הסכם המסגרת, נחתמו מספר הסכמים קיבוציים נוספים, המתייחסים להקצאת מסגרת עלות התוספות, לגבי עובדים המדורגים בדירוגי שכר מסוימים אצל המעסיקים אשר הם צד להסכם המסגרת ולהסכמים המקבילים כאמור, בעד התקופה שמיום 1 בינואר 2013 ועד יום 31 בדצמבר 2017, בפריסה, בהתאם למועדים הקבועים בהסכמים המקבילים.

ביום 30 באוגוסט 2016, נחתם בין מדינת ישראל לבין הסתדרות המורים הסכם קיבוצי, לגבי עובדי הוראה המועסקים בשירות המדינה. הסכם זה תוקן בהסכם קיבוצי נוסף בין מדינת ישראל לבין הסתדרות המורים מיום 19 במרץ 2017 (להלן - הסכמי עובדי ההוראה). עניינם של הסכמים אלה הוא בשכרם ותנאי עבודתם של עובדים בדירוג עובדי הוראה המועסקים בשירות המדינה, וחלקם העיקרי עוסק באופן הקצאת עלות בעד התקופה שמיום 27 באוגוסט 2013 ועד יום  30 ביוני 2019.

מאחר שכאמור, שינוי מנגנון עדכון המשכורת הקובעת לפי חוק ההתייעלות הכלכלית הביא לכך ששינויים עתידיים במשכורתו הקובעת של העובד הפעיל לא ישפיעו עוד על משכורתו הקובעת של הגמלאי, מוצע לתקן את חוק הגמלאות כך שלגבי גמלאי שהיה עובד פעיל לפחות בחלק מהתקופה אשר בשלה נחתמו ההסכמים הקיבוציים הנזכרים לעיל, ואשר פרש לפני מועד התשלום האחרון לעובדים הפעילים לפי אותם הסכמים, יהיה רשאי שר האוצר לקבוע בצו, כי משכורתו הקובעת של אותו גמלאי תעודכן בשיעור שייקבע ובעד התקופה שמהחודש שייקבע בצו לעניין זה ואילך, בהתאם למועד פרישתו של הגמלאי ולדירוג שבו דורג ערב פרישתו. זאת, על אף שאין הכרח לבצע עדכון כזה לפי שיטת העדכון הקיימת בחוק.

הכוונה היא, כי באמצעות עדכון המשכורת הקובעת, אשר ייקבע בצו, יתאפשר, לגבי גמלאי כאמור, להתחשב באותו חלק ממסגרת עלות התוספות שהוקצתה בשל התקופה אשר לגביה נחתמו ההסכמים הקיבוציים המפורטים לעיל, אשר טרם חולק לגבי הדירוג בו דורג הגמלאי, ערב פרישתו (ושלפיכך לא השפיע על משכורתו הקובעת), בהתאמה לחלק היחסי של התקופה בה היה עובד פעיל, מתוך כלל התקופה אשר לגביה נחתמו ההסכמים הקיבוציים.

עקרונות אלה נקבעו על דעת ארגוני העובדים היציגים החתומים על ההסכמים הקיבוציים המפורטים לעיל והובאו לידי ביטוי בהסכמים האמורים.

בהקשר זה יצוין כי בהחלטת הממשלה מס' 4845 מיום 7 בפברואר 1999 נקבע כי הממשלה לא תגיש הצעת חוק לתיקון חוק הגמלאות, אלא לאחר קבלת הסכמתה של ההסתדרות. ההבנות שגובשו בין המדינה להסתדרות בהסכם המסגרת ובהסכמים שנחתמו במקביל לו, כאמור לעיל, וכן ההבנות שגובשו בין המדינה להסתדרות המורים בהסכמי עובדי ההוראה, כללו עקרונות של תזכיר חוק לתיקון חוק הגמלאות, שמשרד האוצר הודיע שבכוונתו להפיץ. תזכיר זה מבוסס על העקרונות האמורים.

כמו כן, מוצע להחיל את התיקון, ולאפשר לשר האוצר לקבוע בצו כאמור, גם לגבי גמלאים שפרשו בפנסיה תקציבית מתאגידים שהוקמו על-פי חוק, אשר לגביהם חל סעיף 105 לחוק הגמלאות (תאגיד אשר לגביו נקבע בחוק כי תנאי עבודתם של עובדי תאגיד שהוקם על פי חוק הם כתנאי עבודתם של עובדי המדינה).

יוער, כי לגבי עובדי ההוראה אשר עברו להעסקה לפי תנאי רפורמה במערכת החינוך, הכוונה היא כי עדכון המשכורת הקובעת יוסדר שלא באמצעות התיקון המוצע, אלא באופן שבו מוסדר חישוב המשכורת הקובעת לגמלה לגביהם, קרי – במסגרת הסכם הקיבוצי. זאת, כאמור בהסכם הקיבוצי שנחתם עם הסתדרות המורים ביום 24 באוגוסט 2020 ושעניינו הסדר הפנסיה התקציבית של עובדי ההוראה אשר עברו להעסקה לפי תנאי רפורמה במערכת החינוך.

עוד יצוין כי בהתאם להוראות הסכם המסגרת וההסכמים הקיבוציים הנוספים הנזכרים לעיל, תיקון החוק המוצע עתיד לחול, בהתאמה, גם לגבי מעסיקים שחוק הגמלאות הוחל בקרבם מכוח הסכם או הסדר, וכן, בהתאמות הנדרשות, אצל מעסיקים בהם קיים הסדר פנסיה תקציבית אשר מעוגן בהסכם או הסדר, בהתייחס לדירוגי השכר הקיימים אצל המעסיקים, וזאת בהתאם למפורט בהסכם המסגרת, ובהתייחס למעסיקים אשר חתומים על הסכם המסגרת, או שחתמו או עתידים לחתום על הסכם הצטרפות (כמשמעו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957) להסכם המסגרת, או שחתמו או עתידים לחתום על הסכם אחר שעניינו יישום הסכם המסגרת לגבי העובדים המועסקים בתאגיד והמיוצגים על-ידי ההסתדרות, או שמיישמים או שעתידים ליישם, לגבי עובדיהם, את הוראות הסכם המסגרת, בהתאמה, בהתאם לאישור הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר. למען הסר ספק מובהר, כי ההחלה כמפורט לעיל אינה נובעת ישירות מתיקון החוק המוצע.

בנוסף לאמור, מוצע לתקן את סעיף 50 לחוק הגמלאות ולהאריך את תקופת ההתיישנות שנקבעה בו, כך שהזכות להגיש תביעה לגמלה על ידי שאיריו של עובד מדינה או גמלאי שנפטר תתיישן בתום ארבע שנים מיום שנולדה עילתה, במקום שנתיים כפי שקבוע בחוק הגמלאות היום.

 

ג.  עיקרי החוק המוצע

 

לסעיף 1

 

בסעיף זה מוצע לתקן את סעיף 9 חוק הגמלאות כך שאחרי סעיף קטן (א1) בו, יבוא סעיף קטן (א2), כמפורט להלן.

כפי שצוין לעיל במטרת החוק המוצע והצורך בו, משכורתו הקובעת של גמלאי שחוק הגמלאות חל עליו נקבעת בהתאם למשכורת היסוד והתוספות השונות אשר הוכרו על-ידי הממשלה כתוספות קבועות ואשר אותו גמלאי היה זכאי להן במשכורתו ערב פרישתו לקצבה. 

במסגרת הסכמים קיבוציים ארציים, כהגדרתם בסעיף קטן (א2) המוצע וכפי שיפורטו להלן, הוסכם על הקצאה של מסגרת עלות תוספות השכר וההטבות הכספיות, לעובדים המועסקים בשירות המעסיקים אשר הם צד להסכם, בגין התקופה שנקבעה בהסכם (להלן: "מסגרת עלות התוספות"), אשר תיושם, באופן הדרגתי, באמצעות תשלום תוספות שונות לעובדים בדירוגים השונים.

מאחר ששינוי מנגנון עדכון המשכורת הקובעת לפי חוק ההתייעלות הכלכלית הביא לכך ששינויים עתידיים במשכורתו הקובעת של העובד הפעיל לא ישפיעו עוד על משכורתו הקובעת של הגמלאי, ובעקבות הסכמה שעוגנה בהסכמים הנזכרים לעיל, מוצע לתקן את חוק הגמלאות כך שלגבי גמלאי שהיה עובד פעיל לפחות בחלק מהתקופה אשר בגינה נחתמו ההסכמים הקיבוציים, ואשר פרש לפני מועד התשלום האחרון לעובדים הפעילים לפי אותם הסכמים, יהיה רשאי שר האוצר לקבוע בצו, כי משכורתו הקובעת של אותו גמלאי תעודכן בשיעור שייקבע ובעד התקופה שמהחודש שייקבע בצו לעניין זה ואילך, בהתאם למועד פרישתו של הגמלאי ולדירוג בו דורג ערב פרישתו. זאת, על אף שאין הכרח לבצע עדכון כזה לפי שיטת העדכון הקיימת בחוק.

כך באמצעות עדכון המשכורת הקובעת, אשר ייקבע בצו בעתיד, יתאפשר לגבי גמלאי כאמור, להתחשב באותו חלק ממסגרת עלות התוספות, אשר טרם חולק לגבי הדירוג בו דורג הגמלאי ערב פרישתו (ושלפיכך לא השפיע על משכורתו הקובעת), בהתאם לחלק היחסי של התקופה שבה היה עובד פעיל מתוך כלל התקופה אשר לגביה נחתמו ההסכמים הללו, ובהתחשב באופן שבו חולקה מסגרת עלות התוספות לגבי העובדים הפעילים בדירוג האמור. זאת, בהתחשב בכך שיישום מסגרת עלות התוספות באמצעות תשלומים בשכר העובדים החל זמן ניכר לאחר תחילת התקופה אשר בגינה הוקצתה העלות האמורה.

יצוין כי עקרונות עדכון המשכרות הקובעת המפורטים בתיקון המוצע נקבעו על דעת ארגוני העובדים היציגים החתומים על ההסכמים הקיבוציים האמורים והובאו לידי ביטוי בהסכמים אלו.

לאור האמור, מוצע לתקן את חוק הגמלאות כך ששר האוצר יהיה רשאי לקבוע בצו, בשל הסכם קיבוצי ארצי כהגדרתו בסעיף המוצע, לגבי גמלאי אשר ערב פרישתו דורג בדירוגים המפורטים בתוספת השישית לחוק (כפי שתתווסף בסעיף 4 בהצעת החוק) או בדירוג עובדי הוראה, ואשר פרש מהשירות בתקופות הקבועות בתיקון המוצע לגבי הדירוגים האמורים, כי משכורתו הקובעת של אותו גמלאי תעודכן, בעד התקופה שמהחודש שייקבע בצו ואילך ובשיעור שייקבע בצו, בהתאם למועד פרישתו של הגמלאי ולדירוג בו דורג ערב פרישתו.

כמו כן מוצע כי לעניין סעיף קטן (א2) המוצע, ההגדרה "גמלאי", שעליו יחולו הוראות הסעיף, לא תכלול את מי שפרש כשוטר, סוהר או עובד שירותי הביטחון. לגבי קבוצות גמלאים אלו, נכון יהיה, כמקובל, להסדיר את עניינם בחוק הגמלאות במקביל להסדרת הנושא לגבי משרתי הקבע בצה"ל (במסגרת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)[נוסח משולב], התשמ"ה – 1985.

 

עוד מוצע להגדיר "הסכם קיבוצי ארצי" לעניין סעיף קטן (א2) המוצע כאחד מאלה:

 

(א)   הסכם המסגרת;

(ב)  הסכם קיבוצי שנחתם ביום 18 באפריל 2016, בין מדינת ישראל ומעסיקים אחרים בשירות הציבורי לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, במקביל להסכם המסגרת, כפי שתוקן בהסכמים קיבוציים נוספים בין הצדדים;

(ג)  הסכם קיבוצי שהוא כתב הצטרפות להסכם המסגרת, כמשמעו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957;

(ד)  הסכמי עובדי הוראה.

 

 

לסעיף 2

 

נכון להיום, לפי סעיף 50 לחוק הגמלאות, הזכות להגיש תביעה לגמלה המגיעה לשאיר של עובד מדינה מתיישנת בתום שנתיים מיום שנולדה עילתה, אולם הממונה רשאי להאריך תקופה זו, אם האיחור בהגשת הבקשה חל עקב סיבות שלתובע לא היתה שליטה עליהן.

מוצע להאריך את תקופת ההתיישנות, כך שהזכות להגיש תביעה לגמלה תתיישן בתום ארבע שנים מיום שנולדה עילתה.

 

לסעיף 3

בסעיף זה מוצע לתקן את סעיף 105 חוק הגמלאות כך שאחרי סעיף קטן (ג2) בו יבוא סעיף קטן (ג3), כמפורט להלן.

 

לעניין הפסקה הראשונה בסעיף קטן (ג3) המוצע

ככלל, סעיף 105(א) לחוק הגמלאות קובע כי בכל מקום שנקבע בחוק כי תנאי עבודתם של עובדי תאגיד שהוקם על פי חוק הם כתנאי עבודתם של עובדי המדינה, יהיו הרשויות הפועלות לפי חוק הגמלאות מוסמכות לפעול גם לגבי עובדי התאגיד, כאילו היו עובדי המדינה. על אף האמור, בתיקון זה מוצע כי הוראות צו שנקבע לפי סעיף 9(א2) לעניין גמלאי המדינה, לא יחולו על מי שפרש מתאגיד כאמור (להלן – תאגיד ציבורי), אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת בצו בהתאם למוצע בפסקה השנייה בסעיף קטן (ג3) המוצע, וכפי שיפורט להלן.

זאת, מכיוון שלגבי העובדים בתאגידים האמורים אשר בעניינם מיושמות הוראות הסכם המסגרת או שמיושמים עקרונותיו, יישום זה לא יהיה בהכרח באותם שיעורים החלים לגבי עובדי המדינה, וזאת נוכח ההוראות בהסכם המסגרת הנוגעות לאופן יישום ההסכם לגביהם.  

 

לעניין הפסקה השנייה בסעיף קטן (ג3) המוצע

בדומה לסעיף 9(א2) המוצע ביחס לעובדי המדינה אשר עליהם חלות הוראות הסעיף, ומאחר שמוצע כאמור בפסקה הראשונה לעיל, כי הוראות צו שנקבע לפי סעיף 9(א2) לעניין עובדי המדינה לא יחולו על מי שפרש מתאגיד ציבורי, מוצע לקבוע כי שר האוצר יהיה רשאי לקבוע בצו, בשל הסכם קיבוצי ארצי כפי שהוא מוגדר בסעיף 9(א2), לגבי גמלאי שפרש מתאגיד כאמור אשר ערב פרישתו דורג באחד הדירוגים המפורטים בחלקים א' ו – ב' לתוספת השישית לחוק, ואשר פרש מהתאגיד בתקופות הרלוונטיות לגבי הדירוגים האמורים, כי משכורתו הקובעת של אותו גמלאי תעודכן, בעד התקופה שמהחודש שייקבע בצו ואילך ובשיעור שייקבע בצו, בהתאם למועד פרישתו של הגמלאי ולדירוג שבו דורג ערב פרישתו. שר האוצר יהיה רשאי לקבוע שיעור שונה לסוגי עובדים שונים.

 

לעניין הפסקה השלישית בסעיף קטן (ג3) המוצע

באופן דומה לאמור בפסקה השנייה המוצעת, מוצע כי הוראות צו שנקבע לפי סעיף 9(א2) לעניין גמלאי המדינה, לא יחולו על גמלאי רשות השידור כהגדרתם בסעיף קטן(ג2), אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת בצו.

כמו כן, מוצע לקבוע כי שר האוצר יהיה רשאי לקבוע בצו, בשל הסכם קיבוצי ארצי כפי שהוא מוגדר בסעיף 9(א2), לגבי גמלאי רשות השידור (לגביה, עד למועד סגירתה, היה קבוע בחוק כי תנאי עבודתם של עובדיה הם כתנאי עבודתם של עובדי המדינה), אשר ערב פרישתו דורג באחד הדירוגים המפורטים בחלקים א' ו – ג' לתוספת השישית לחוק, ואשר פרש מרשות השידור מיום 1 בינואר 2013  עד יום 30 בנובמבר 2019 כי משכורתו הקובעת של אותו גמלאי תעודכן, בעד התקופה שמהחודש שייקבע בצו ואילך ובשיעור שייקבע בצו, בהתאם למועד פרישתו של הגמלאי ולדירוג בו דורג ערב פרישתו. שר האוצר יהיה רשאי לקבוע שיעור שונה לסוגי עובדים שונים.

 

 לסעיף 4

בסעיף זה מוצע להוסיף את התוספת השישית לחוק, אשר בה תפורט רשימת הדירוגים הרלוונטיים לעניין סעיפים 9(א2)  ו - 105(ג3) המוצעים.

 

ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

תיקון חוק שירות המדינה (גמלאות)[נוסח משולב], התש"ל-1970.

 

ה.  השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המנהלי

בגין עדכון המשכורת הקובעת בעקבות ההסכמים הקיבוציים:

עלות חד פעמית בסך של 225 מיליון ש"ח.

עלות שנתית שוטפת בסך של 65 מיליון ש"ח.

בגין הארכת תקופת ההתיישנות להגשת תביעה לגמלה המגיעה לשאיר:

עלות שנתית שוטפת בסך של כ-600 אלפי ש"ח.

 

ו.  להלן נוסח תזכיר החוק המוצע:

 

תזכיר חוק מטעם משרד האוצר:

תזכיר חוק שירות המדינה (גמלאות)(תיקון מס' __), התשפ"א-2021