תזכיר תקנות בית המשפט לענייני משפחה, בתי הדין הדתיים והרשם לעניני ירושה (אגרות), התשפ"א-2021

טיוטת תקנות מטעם שר המשפטים

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות בית המשפט לענייני משפחה, בתי הדין הדתיים והרשם לעניני ירושה (אגרות), התשפ"א-2021

 

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

התקנות המוצעות נועדו להחליף את התקנות הקיימות המסדירות את גביית האגרות בהליכים משפטיים בערכאות השונות המוסמכות לדון בענייני משפחה ומעמד אישי, ירושה, אפוטרופסות והחלופות לאפוטרופסות (ייפוי כוח מתמשך ותמיכה בקבלת החלטות) והליכים נוספים שבסמכות הערכאות הללו; בתי המשפט לענייני משפחה, בתי הדין הרבניים, בתי הדין השרעיים, בתי הדין הדתיים הדרוזיים והרשמים לעניני ירושה, וכן בערעורים על פסיקתם.

האגרות בהליכים אלו מוסדרות כיום בשש תקנות נפרדות, שיש ביניהם שונות למרות הדמיון שבהליכים, ונוצרו פערים משמעותיים הן בהוראות המהותיות, והן בסכומי האגרות, וסרבול מיותר המקשה על בעלי דין בבואם לשלם אגרה, ועל מזכירויות של הערכאות השיפוטיות המיישמים את התקנות השונות באופן בלתי אחיד.

התקנות המוצעות כוללות מודל אחיד עד כמה שניתן, בהתחשב בשונות בסמכויות ובדינים, להוראות המהותיות בערכאות השונות, ולסכומים הנגבים בהליכים השונים. המודל מוצע לנוכח הרצון להשוואה ככל הניתן בין הערכאות השונות הדנות בהליכים דומים במהותם, על מנת למנוע מצב שבו זכות הגישה לערכאות מושפעת מן השוני באגרות, בין אם מדובר בהוראות הכלולות בתקנות השונות כיום או בגובה האגרות כשלעצמן. מעבר לכך, קיים צורך בתיקונים רבים בתקנות השונות בחלוף השנים מאז קביעתן ולאור הצורך בהתאמת האגרות לסוגי ההליכים החדשים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

טיוטת תקנות בית המשפט לענייני משפחה, בתי הדין הדתיים והרשם לעניני ירושה (אגרות), התשפ"א-2021

 

 

בתוקף סמכותי לפי סעיף 26(א)(5) ו-(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995[1], סעיף 28 לחוק הקאדים, התשכ"א-1961[2], סעיף 30 לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג-1962[3], סעיף 27 לחוק הדיינים, התשט"ו-1955[4], וסעיף 160(א)(7) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965[5], (להלן – חוק הירושה) באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985[6], אני מתקין תקנות אלה:

 

הגדרות

1.  

"אגרה" - סכום הקבוע באחת התוספות לתקנות אלה המהווה תשלום חובה;

 

 

 

"גישור" – בהגדרתו בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984[7];

 

 

 

"דיון" – שמיעת ראיות בעל פה או שמיעת טענות הצדדים אם אינם מביאים ראיות;

 

 

 

"המדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

 

 

 

"חוק בתי המשפט" - חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984;[8]

 

 

 

"חוק הירושה" – חוק הירושה, התשכ"ה-1965;[9]

 

 

 

"חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות" - חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב-1962;[10]  

 

 

 

"חוק הסיוע המשפטי" -  חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972;[11]

 

 

 

"חוק השיפוט הצבאי" - בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955;[12]

 

 

 

"חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה" – חוק התגמולים לנפגעי פעולות האיבה, התש"ל-1970;[13]

 

 

 

"חוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה" - החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014;[14]

 

 

 

"חוק שירות אזרחי" - חוק שירות אזרחי, התשע"ז-2017[15];

 

 

 

"לשכת סיוע משפטי" – לשכה ששר המשפטים הקים לפי חוק הסיוע המשפטי, לפעול כלשכת סיוע משפטי, הן דרך כלל והן בתחום שיפוטה של ערכאה שיפוטית מסוימת ובתחום סמכות הרשם לעניני ירושה;

 

 

 

"ערכאה שיפוטית" – בית משפט לענייני משפחה או בית דין דתי;

 

 

 

"פשרה" – לרבות פסיקה בדרך של פשרה לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט;

 

 

 

"ישיבת קדם משפט" – לרבות ישיבה בה נערך בירור מקדים של נושא הסכסוך ודרכי הדיון בו בידי ערכאה שיפוטית בה לא קיים הליך קדם משפט במגמה לייעל את הדיון, לפשטו, לקצרו ולהחישו או כדי לברר אם יש מקום לפשרה בין בעלי הדין;

 

 

 

"רשם לעניני ירושה" – כהגדרתו בחוק הירושה;

 

 

 

"תובענה"– תביעה, לרבות תביעה שכנגד והודעה לצד שלישי, בקשה הפותחת הליך, בקשה בכתב, ערעור, ערעור שכנגד, בקשה בעניני ירושה ושאר עניינים שמביא בעל דין לפני ערכאה שיפוטית לפי דין, ושנדרשת בהם החלטה או פסק דין של ערכאה שיפוטית, לרבות בקשה למתן תוקף של פסק דין, וכן בקשות לרשם לענייני ירושה ופעולות ושירותים שניתנים על ידי הרשם לענייני ירושה.

 

תשלום אגרה בעד תובענה

2.  

(א)  לא תזקק ערכאה שיפוטית לכל תובענה, אלא אם כן שולמה האגרה, זולת אם מביא התובענה פטור מתשלום האגרה, או שהתובענה היא בעניין הפטור מאגרה לפי תקנות אלה; היה מביא התובענה או העניין פטור מתשלום אגרה, יציין זאת מביא התובענה בפתח התובענה ויפנה לתקנה הפוטרת אותו מתשלומה.

 

 

 

(ב) אגרה תשולם על כל תובענה לפי הפרטים שבתוספות הראשונה עד החמישית, יהיו מספר הסעדים בתובענה אשר יהיו, בין אם הוגשו בתובענה נפרדת או שהוגשו בתובענה אחת.

 

 

 

(ג)  תובענה שלא נתקיים בה אחד התנאים האמורים בתקנת משנה (א) לא תתקבל לרישום במזכירות הערכאה השיפוטית, אלא אם כן מגיש התובענה פטור מתשלום האגרה או הוגשה בקשה לפטור מאגרה, או שהעניין פטור מאגרה.

 

 

 

(ד) נזקקה ערכאה שיפוטית לתובענה והוברר כי לא שולמה האגרה, כולה או חלקה, תינתן דרישת תשלום לחייב בתשלום האגרה, ותחול תקנה 5; לא שולמה האגרה בתוך עשרים ימים מיום המצאת הדרישה או פרק זמן ארוך יותר שנקבע בה, ולא ניתנה בה החלטה המסיימת את הטיפול בתובענה, רשאית הערכאה השיפוטית למחוק את התובענה, ולא יוחזר כל סכום אגרה ששולם במסגרתה.

 

 

 

(ה)  תקנות אלה יחולו בשינויים המחויבים גם על בקשות לרשם לענייני ירושה, ובעד פעולות ושירותים שנותן הרשם כמפורט בפרטים 10(א)-(ד), (ו)-(ט) ו-16(א)-(ג) לתוספת; לא תתקבל בקשה אצל הרשם לענייני ירושה, אלא אם כן שולמה האגרה.

 

 

 

(ו)  על אף האמור בתקנת משנה (ה), הוגשה בקשה לרשם לעניני ירושה באופן מקוון כאמור בתקנה 14(ד) לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998[16], תשולם אגרה בשיעור של 85% מהאמור בפריטים בתוספות הראשונה והשנייה שבהם ניתן להגיש בקשה באופן מקוון.

 

תיקון סכום אגרה בעקבות תיקון תובענה

3.  

(א)  התירה ערכאה שיפוטית תיקון תובענה על דרך של המרת התובענה המקורית בתובענה שסכום האגרה בעדה גבוה יותר, תשולם תוספת אגרה להשלמת סכום האגרה בעד התובענה המתוקנת בתוך עשרים ימים מהמועד שבו הותר התיקון, בתוספת הפרשי הצמדה למדד על ההפרש כאמור בתקנות אלה.

 

 

 

(ב) התירה ערכאה שיפוטית תיקון תובענה על דרך של המרת התובענה המקורית בתובענה שסכום האגרה בעדה נמוך יותר, וטרם הסתיימה ישיבת קדם המשפט או הדיון הראשון אם לא התקיים קדם משפט, רשאית הערכאה השיפוטית מטעמים מיוחדים שיירשמו להורות כי יוחזר ההפרש בין סכום האגרה שנקבע לפי התובענה המקורית לבין סכום האגרה שנקבע לפי התובענה המתוקנת כולה או חלקה.

 

 

 

(ג)  הפרשי ההצמדה בתקנה זו יחושבו לפי שיעור שינוי המדד מן המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת התובענה המקורית עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת התובענה המתוקנת.

 

הצמדה למדד

4.  

(א)  הסכומים הקבועים בתוספות ישתנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי.

 

 

 

(ב) סכום שהשתנה כאמור, יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב.

 

 

 

(ג)  המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח התוספת כפי שהשתנה עקב האמור בתקנה זו.

 

 

 

(ד) בתקנה זו –

 

 

 

""המדד החדש" – המדד שפורסם בחודש אוקטובר שלפני יום השינוי;

 

 

 

""המדד היסודי" – המדד שפורסם בחודש אוקטובר שלפני יום השינוי הקודם, ולעניין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תחילתן.

 

דין אגרה שלא שולמה כדין חוב פסוק

5.  

דרישה לתשלום אגרה דינה כדין כל החלטה לתשלום כסף לטובת אוצר המדינה, ועל גבייתה יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995[17].

 

בעלי דין הפטורים מאגרה

6.  

(א)  אלה פטורים מחובת תשלום אגרה:

 

 

 

 

(1) המדינה וכל מי שהורשה לייצגה כשהוא מגיש תובענה מכוח הרשאתו;

 

 

 

 

(2) המוסד לביטוח לאומי, כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995[18];

 

 

 

 

(3) האפוטרופוס הכללי, כמשמעותו בחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-1978[19];

 

 

 

 

(4) עובד סוציאלי של רשות מקומית, כשהוא מגיש תובענה מכוח תפקידו;

 

 

 

 

(5) אפוטרופוס לנכסי נפקדים כמשמעותו בחוק נכסי נפקדים, התש"י-1950[20] או האפוטרופוס לנכסי גרמנים כמשמעותו בחוק נכסי גרמנים, התש"י-1950[21], אם הגיש יחד עם הגשת התובענה הצהרה כי ברכושו של אדם שהוא מנהל או המוקנה לו, ושלגביו הובא או נדרשת התובענה, אין כספים לתשלום האגרה;

 

 

 

 

(6) בקשה בעניינו של אדם שנפטר בנסיבות כמפורט להלן, בקשר להצהרת מוות של אותו נפטר, לעיזבונו של הנפטר או למתן צו ירושה או צו קיום צוואה בקשר אליו, לאפוטרופסות או להחזקת ילדים עקב הפטירה או לערעור על החלטה בעניין כאמור:

 

 

 

 

 

(א)  נפטר עקב פעולות מלחמה אחרי ט"ז בכסלו התש"ח (29 בנובמבר 1947) או נפגע כהגדרתו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, זולת אם הנפטר כאמור היה איש כוחות אויב כמשמעותו בסעיף 1 לחוק נפגעי פעולות איבה, ופטירתו הייתה עקב פעולה שנעשתה בשליחותם או מטעמם או כדי לקדם את מטרותיהם של כוחות אויב כאמור;

 

 

 

 

 

(ב) נפטר כהגדרת חייל כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, או חייל שנספה במערכה כהגדרתו בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950[22] או בהיותו משרת בשירות אזרחי כמשמעו בחוק שירות אזרחי.

 

 

 

 

(7) בקשה בעניינו של אדם שנפגע כמפורט להלן, בקשר לכל תובענה הנוגעת למינוי אפוטרופוס או תומך בקבלת החלטות לנפגע מחמת אותה פגיעה או לערעור על החלטה בעניין כאמור:

 

 

 

 

 

(א)  נפגע עקב פעולות מלחמה אחרי יום ט"ז בכסלו התש"ח (29 בנובמבר 1947) או נפגע כהגדרתו בחוק נפגעי איבה, זולת אם הנפגע כאמור היה איש כוחות אויב כמשמעותו בסעיף 1 לחוק נפגעי איבה, ופטירתו הייתה עקב פעולה שנעשתה בשליחותם או מטעמם או כדי לקדם את מטרותיהם של כוחות אויב כאמור;

 

 

 

 

 

(ב) נפגע בהיותו חייל כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי; בכפוף להצגת אישור זכאות או בהיותו משרת בשירות אזרחי כמשמעו בחוק שירות אזרחי.

 

 

 

 

(8) בעל דין המיוצג על ידי עורך דין מטעם לשכת סיוע משפטי, בעניין שלגביו אושרה בקשתו לקבלת שירות משפטי; ואולם בבקשה המוגשת לרשם לעניני ירושה, הפטור יינתן עבור בקשה להתנגדות לפי סעיף 67א לחוק הירושה בלבד.

 

 

 

 

(9) בעל דין הזכאי לשירות משפטי לפי התוספת לחוק הסיוע המשפטי, בעניינים ובהיקף שנקבעו בה;

 

 

 

 

(10)  בעלת דין השוהה במקלט לנשים מוכות כהגדרתו בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954[23].

 

 

 

 

(11)  בקשה בעניין עזבון שהוגשה לרשם לעניני ירושה, כאשר היורש הוא ילד יתום או ילד הזכאי לגמלה מיוחדת כהגדרתם בחוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1980, לרבות ילד במשפחת אומנה כהגדרתה בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016.

 

 

 

(ב) בעל דין הפטור מתשלום מלוא האגרה, פטור גם על כל תשלום נוסף של אגרה שיחויב בו בקשר עם אותה תובענה באותה ערכאה משפטית.

 

 

 

(ג)  בעלי דין הזכאים לפטור לפי תקנה זו יצרפו לבקשה מסמכים המעידים על עמידתם בתנאי הפטור לפי העניין למעט בעלי דין המנויים בסעיף קטן (א)(1) עד (5).

 

עניינים הפטורים מאגרה

7.  

בתובענה המובאת לפני ערכאה שיפוטית, עניינים אלה יהיו פטורים מאגרה:

 

 

 

(1) בקשה למתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה בתובענה שהוגשה או להסדר גישור או לאישור פסק בוררות, במסגרת תובענה שהוגשה, לרבות הסכם שנעשה לפי החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה בתוך תקופת עיכוב ההליכים שלפי החוק האמור;

 

 

 

(2) ערעור על החלטת ביניים לאחר קבלת רשות ערעור;

 

 

 

(3) תובענה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991[24], או לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001[25];

 

 

 

(4) בקשה לחליצה וסידורה;

 

 

 

(5) בקשה לבירור דת;

 

 

 

(6) סידור גירושין ביוזמת ערכאה שיפוטית, בלי שנפתחה תובענה לגירושין;

 

 

 

(7) בקשה לסידור גט כשאחד מבני הזוג אינו בישראל, באישורו של ראש אגף עגונות בבתי הדין הרבניים;

 

 

 

(8) בקשה המוגשת לבית דין דתי למינוי אפוטרופוס לפסול דין, קטין ונעדר לפי סעיף 155(ב) לחוק הירושה;

 

 

 

(9) בקשה למינוי אפוטרופוס לדין;

 

 

 

(10)  בקשה לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב-1962[26] (להלן – חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות) כמפורט להלן:

 

 

 

 

(א)  בקשה למינוי אפוטרופוס לקטין במקרה שהוריו נפטרו;

 

 

 

 

(ב) בקשה לאישור המרת דתו של קטין אשר הוגשה לבית המשפט;

 

 

 

 

(ג)  בקשה להארכה או לשינוי צו מינוי אפוטרופוס או תומך בקבלת החלטות לאדם, שהוגשה בתוך שנה מיום הגשת הבקשה או מיום מתן צו כאמור, ובלבד שצורף לבקשה העתק של הבקשה הראשונה או של צו המינוי;

 

 

 

 

(ד) בקשת מי שמונה לו אפוטרופוס או תומך בקבלת החלטות לבטל את צו המינוי, וכן בקשת מי שמונה לו מיופה כוח לבטל את ייפוי הכוח בנסיבות המפורטות בסעיף 32כג(ד) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות;

 

 

 

 

(ה)  בקשת מי שמונה לו אפוטרופוס או מי שמינה תומך בקבלת החלטות להחלפת האפוטרופוס או התומך שלו באחר;

 

 

 

 

(ו)  בקשה למינוי אפוטרופוס לעניינים רפואיים בשל צורך בהתערבות רפואית דחופה;

 

 

 

 

(ז) בקשה למתן הוראות בעניין אישי מהותי או בעניין רפואי מהותי, אם האדם מתנגד בשעת מעשה לפעולה לפי סעיף 67ו(ב)(4) או סעיף 32ט(ו) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות;

 

 

 

(11)  תובענה בעניין החזרת קטין חטוף;

 

 

 

(12)  בקשה להצטרף לעניין תלוי ועומד בערכאה שיפוטית כנתבע או כמשיב;

 

 

 

(13)  בקשה לתיקון טעות סופר בהחלטה או בפרוטוקול;

 

 

 

(14)  בקשה לאיחוד תיקים;

 

 

 

(15)  בקשה למחיקה מחוסר מעש;

 

 

 

(16)  בקשה להחזרת מוצג;

 

 

 

(17)  בקשה לשחזור תיק;

 

 

 

(18)  בקשה לעדכון פרטי התקשרות, לרבות מען;

 

 

 

(19)  בקשה למתן פסק דין;

 

 

 

(20)  בקשה של מגיש תובענה למחיקת התובענה;

 

 

 

(21)  בקשה למתן רשות להמציא מסמך משפטי שלא באמצעות ערכאה שיפוטית, בקשה לתחליף המצאה או בקשה לקביעת דרך ביצוע המצאה;

 

 

 

(22)  בקשה להזמנת בעל דין או עדים או להבאתם, וכן למסירת כתבי בי-דין;

 

 

 

(23)  בקשה להפסקת ייצוג, לרבות החלפתו;

 

 

 

(24)  בקשה להוספת אסמכתה;

 

 

 

(25)  בקשה לשינוי מועדי דיון ומועדי הגשת כתבי בי-דין בשל קיומו של אחד או יותר מאלה:

 

 

 

 

(א)  דיון מקביל;

 

 

 

 

(ב) אבל;

 

 

 

 

(ג)  חופשת לידה;

 

 

 

 

(ד) סיבות רפואיות שרופא אישר כי הן מחייבות שינוי מועד כאמור, והאישור צורף לבקשה;

 

 

 

 

(ה)  שירות מילואים אם צורף לבקשה אישור המעיד על כך;

 

 

 

(26)  בקשה לתחליף המצאה או בקשה להמצאה מחוץ לתחום השיפוט;

 

 

 

(27)  בקשה לגילוי מסמכים ובכלל זה בקשה לגילוי מסמך פלוני;

 

 

 

(28)  בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה;

 

 

 

(29)  בקשה להעביר עניין שהחליט בו המזכיר המשפטי לבית המשפט.

 

 

 

(30)  בקשה להזמנת מתורגמן, ולהתאמות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998[27];

 

 

 

(31)  בקשה בעניין היתר פרסום או דיון בפומבי לפי סעיפים 68(ה) ו-70 לחוק בתי המשפט או לפי סעיף 1א לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז-1956;

 

 

 

(32)  בקשה לעיון בתיק שמגיש צד לתובענה;

 

 

 

(33)  בקשה לעיון מחדש בהחלטת נשיא בית משפט השלום לפי סעיף 49 לחוק בתי המשפט;  

 

 

 

(34)  בקשה במסגרת תובענה למזונות או מדור, לרבות תובענה למזונות או מדור מן העיזבון או מן היורשים;

 

 

 

(35)  בקשה לביטול פסק דין, צו או החלטה שניתנו במעמד צד אחד בלבד, ובלבד שהבקשה הוגשה בתוך המועד הקבוע לכך בסדרי הדין;

 

 

 

(36)  בקשה להשבת אגרה, להחזר עירבון, ערובה ופיקדון, להארכת מועד לתשלום אגרה, ערבון או ערובה, לפטור מתשלום אגרה או בקשה לפטור מחובת ערבון או ערובה וכן ערעור על החלטה בבקשות אלה;

 

 

 

(37)  בקשה לקבלת העתק מאושר מכל מסמך שבתיק הערכאה השיפוטית המוגשת בידי צד לתובענה;

 

 

 

(38)  בקשה למינוי בורר לפי הדין הדתי על ידי בית דין דתי;

 

 

 

(39)  בקשה להארכת תוקפו של צו עיכוב יציאה מן הארץ שניתן במעמד צד אחד או בקשה לביטולו של צו עיכוב יציאה מן הארץ שהגיש מבקש הצו;

 

 

 

(40)  בקשת מאומץ לקבלת מידע מפנקס האימוצים אם לא ניתנה הסכמת ההורה הביולוגי למסירת המידע;

 

 

 

(41)  בקשה למתן צו אימוץ, למעט בקשה לאימוץ ילדו של בן זוגו;

 

 

 

(42)  תובענה שהוגשה לפי חוק נוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960.

 

החזרת אגרה כולה או חלקה

8.  

(א)  ערכאה שיפוטית רשאית להורות על החזרת האגרה, כולה או חלקה, אם התובענה שבעדה שולמה האגרה הועברה לבוררות או הסתיימה בהסכם לרבות בהסכם גישור או בפשרה והערכאה השיפוטית תנמק את החלטתה.

 

 

 

(ב) הסתיימה התובענה בערכאה השיפוטית בפשרה, הופסקה או נמחקה התובענה לבקשת התובע, טרם ישיבת קדם משפט או טרם תחילת הדיון בה אם לא התקיימה ישיבת קדם משפט, תוחזר מחצית האגרה.

 

 

 

(ג)  הועברה תובענה לבית המשפט לענייני משפחה מרשם לעניני ירושה לפי סעיף 67א לחוק הירושה, לא תוחזר האגרה ששולמה לרשם ויראו את האגרה ששולמה לרשם כאגרה ששולמה לבית המשפט בעד אותה תובענה.

 

 

 

(ד) שולמה אגרה בעד בקשה בעניני ירושה כמפורט בפרט 10 לתוספת הראשונה, יחולו ההוראות שלהלן:

(1) אם שולמה בבית הדין ולאחר מכן נמחקה הבקשה והוגשה בשנית תובענה בענין אותו עזבון לרשם לעניני ירושה, יראו אותה כאגרה ששולמה בעד אותו ענין לרשם לעניני ירושה, כל עוד לא התקיים דיון.

(2) אם שולמה לרשם לעניני ירושה ולאחר מכן נמחקה התובענה והוגשה בשנית תובענה בעניין אותו עזבון לבית דין דתי, יראו אותה כאגרה ששולמה בעד אותו עניין לבית הדין הדתי, כל עוד לא התקבל אישור על הגשת הבקשה כאמור בתקנה 14 לתקנות הירושה.

 

בקשה לפטור מתשלום אגרה

9.  

(א)  בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור אותו מתשלומה. הבקשה תתמך בתצהיר ערוך לפי הנוסח שבתוספת השישית שבו יפרט את רכושו, רכוש בן זוגו למעט בסכסוך בין בני זוג, ורכוש הוריו אם המבקש סמוך על שולחנם, ופירוט של הכנסותיו בששת החודשים שקדמו למועד הגשת הבקשה, ויצרף לבקשה מסמכים ואישורים לביסוס עובדות אלה.

 

 

 

(ב) ראתה ערכאה שיפוטית שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, רשאית היא לפוטרו מתשלום האגרה כולה או חלקה.

 

 

 

(ג)  ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב), תשמש החלטה, הכרזה או צו כמפורט להלן, אם ניתנו בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:

 

 

 

 

(1) החלטה של ערכאה שיפוטית לפטור את המבקש מתשלום אגרה;

 

 

 

 

(2) הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים כמשמעותו בסעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967[28];

 

 

 

 

(3) צו כינוס או צו פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] או צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד לפי פרק ג' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ח-2018[29]; חלפו שנתיים ממתן צו כאמור, ישמש ראיה לכאורה כאמור בפסקה זו ובלבד שהיחיד הציג בפני בית המשפט ראייה כי עודנו בהליכי חדלות פירעון.

 

 

 

(ד) קבלת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980[30] בעת הגשת הבקשה לפטור מאגרה, תשמש ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב).

 

 

 

(ה)  לדיון בבקשה, רשאית ערכאה שיפוטית להזמין את בעלי הדין וכל אדם אחר שתראה לנכון להזמינו, ואולם רשאית ערכאה שיפוטית לדון בבקשה אף בלא הופעת בעלי הדין; היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו רשאי, במקום להתייצב לדיון, לתת הסכמתו בכתב לפטור מהאגרה, בין לגבי בקשה פלונית ובין לגבי סוג של בקשות; אין בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, כשלעצמה, כדי לחייב את הערכאה השיפוטית.

 

 

 

(ו)  דחתה ערכאה שיפוטית את הבקשה, או פטרה מתשלום חלק מהאגרה בלבד, רשאית היא להרשות למבקש לשלם את האגרה, שלגביה לא ניתן הפטור, לשיעורין, ובתוך הזמן שתורה; שולמה האגרה בתוך הזמן שהורתה, יראו כאילו נעשה התשלום ביום שהוגשה התובענה; נדחה מועד תשלום האגרה, ישלם המבקש את האגרה בתוספת הפרשי הצמדה מיום התשלום לפי תקנות אלה אילולא הוגשה הבקשה, אלא אם כן הורתה הערכאה השיפוטית אחרת.

 

 

 

(ז) פטרה הערכאה השיפוטית מתשלום חלק מהאגרה בלבד, ישלם המבקש את יתרת האגרה שלגביה לא ניתן פטור, ורשאי הוא לתקן את כתב התביעה לפי הפטור בתוך חמישה עשר ימים, כך שלא תחול עליו חובת תשלום יתרת האגרה או חלקה, ובמקרה זה יביא לערכאה השיפוטית כתב תביעה מתוקן.

 

 

 

(ח)  אגרה שלגביה לא ניתן פטור, או שניתן לגביה פטור חלקי תשולם תוך חמישה עשר ימים מהמועד שבו הודיעו לבעל הדין על ההחלטה אלא אם כן הורתה הערכאה השיפוטית על מועד אחר בהתאם לסמכותה בתקנה 9(ו); לא שולמה האגרה – תימחק התובענה.

 

 

 

(ט)  ניתן פטור מתשלום מלוא האגרה בעד התובענה, יחול הפטור גם על כל תשלום נוסף של אגרה שיחויב בו בעל דין בקשר עם אותה תובענה באותה ערכאה.

 

 

 

(י)  ניתן פטור לפי תקנה זו, ומקבל הפטור זכה בתביעתו, רשאית הערכאה השיפוטית לחייב את בעל הדין שכנגד בתשלום האגרה החלה על התובענה בתוספת הפרשי הצמדה מהמועד שבו היה על בעל הדין שקיבל פטור לשלם את האגרה, אילולא קיבל את הפטור; אם התובענה היא תביעה כספית לסכום קצוב, תשולם האגרה לפי הסכום שנפסק.

 

 

 

(יא)  מבלי לגרוע מהאמור לעיל:

 

 

 

 

(1) בקשות לפטור מאגרה בבתי הדין הרבניים יוגשו לוועדה בת שלושה חברים שימנה השר לשירותי דת. חברי הוועדה יהיו עובדי מערכת בתי הדין הרבניים, ובהם מזכיר של הערכאה השיפוטית, משפטן ומנהל בית הדין או בא כוחו.

 

 

 

 

(2) תקופת כהונתו של חבר הוועדה שמונה לפי תקנת משנה 9(יא)(1) תהיה ארבע שנים.

 

 

 

 

(3)  

(א)  חבר וועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, אם הוא חדל להיות עובד הנהלת הערכאה השיפוטית.

 

 

 

 

(ב) חדל חבר הוועדה לכהן, יפעל השר בהתאם להוראות תקנה 9(יא)(1), למינוי חבר אחר במקומו, בהקדם האפשרי.

 

 

 

(4) קיום הוועדה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה, לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי הועדה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה.

 

 

 

 

(5) המניין החוקי בישיבות הוועדה, הוא כל חבריה; נבצר מאחד החברים להשתתף בדיוני הוועדה דרך ארעי, תוכל הוועדה לקבל את החלטותיה במניין שניים מחבריה.

 

 

 

 

(6) הוועדה תנהל פרוטוקול על דיוניה, והחלטותיה בבקשות לפטור יהיו בכתב, מנומקות וחתומות על ידי חברי הוועדה שהשתתפו בישיבה; הפרוטוקול יצורף לתיק בית הדין.

 

 

 

 

(7) הוועדה תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה; דרכי עבודת הוועדה וסדרי דיוניה יפורסמו באתר האינטרנט של הנהלת הערכאה השיפוטית.

 

 

 

 

(8) ערר על החלטת הוועדה תוגש לערכאה השיפוטית המוסמכת, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף קטן (ה);

 

 

 

 

(9) הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) ו-(ו) עד (י) יחולו על עבודת הוועדה בשינויים המחויבים.

 

 

 

(יב)  תקנה זו לא תחול בהליכים שלפי חוק הירושה.

 

פטור מאגרה בערעור

10.  

(א)  בערעור על פסק דין שניתן נגד יותר מאדם אחד יחד ולחוד תשולם האגרה פעם אחת בלבד, בידי הראשון מבין מגישי הערעור שאינו פטור מתשלום אגרה.

 

 

 

(ב) בערעור על כל פסק דין נוסף שניתן בתובענה לאחר החזרת הדיון בנושא הערעור מאת בית משפט שלערעור אל הערכאה הראשונה עקב ערעור קודם של אותו מערער, אין המערער חייב בתשלום אגרה, ובלבד ששולמה אגרה בערעור הקודם ולא הוחזרה, אלא אם כן המערער אינו חייב באגרה בשל הערעור הקודם או שהוא פטור ממנו.

 

 

 

(ג)  תקנה זו לא תחול על ערעור כאמור בפרט 5 לתוספת השנייה.

 

שמירת דינים

11.  

אין באמור בתקנות אלה כדי להוסיף על סמכויותיהם של ערכאה שיפוטית ורשם לעניני ירושה לפי כל דין או לגרוע מהן, ואגרה המצוינת בכל אחת מהתוספות תוחל בכפוף לקיומה של סמכות כאמור לערכאה השיפוטית ולרשם לעניני ירושה.

 

תחילה ותחולה

12.  

תחילתן של תקנות אלה חודשיים מיום פרסומן והן יחולו על תובענות שהוגשו ביום התחילה או לאחריו.

 

הוראת שעה

13.  

בתקופה שעד כ"א בתמוז תשפ"א (1 ביולי 2021), יראו כאילו על אף האמור בתקנות אלה, לגבי הליך שהאגרה שהייתה קבועה לגביו ערב תחילתן של תקנות אלה, נמוכה מהאגרה הקבועה בתקנות אלה, תחול האגרה שהייתה קבועה ערב תחילתן של תקנות אלה. 

 

 

 

תוספת ראשונה

אגרות הנגבות בתובענות בערכאות השיפוטיות וברשם לעניני ירושה

(תקנה 2)

 

 

 

 

אגרה בשקלים חדשים

1. אישור הסכם או מתן תוקף של פסק דין להסכם אם אין תובענה תלויה ועומדת בעניין או ערעור

150

2. תובענה בעניין נישואין:

 

(א)  בקשה לאישור כשרות לנישואין

278

(ב) בקשה לאישור נישואין

278

(ג)  בקשה אחרת בעניין נישואין

278

(ד) בקשה להיתר נישואין שניים בתנאים לפי סעיפים 179 ו-180  לחוק העונשין התשל"ז- 1977[31]

278

3. תובענה לשלום בית          

278

4. תובענה בעניין מזונות ילדים, מדור ומזונות בן זוג, לרבות הגדלה, הפחתה או ביטול, הודעה לצד שלישי, שיפוי, תביעה למזונות או מדור מן העיזבון או מן היורשים וכן אכיפת פסק חוץ בעניינים אלה

238

5. בקשה ליישוב סכסוך לפי חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה;

150

6. גירושין והתרת נישואין:

 

(א) תביעה להתרת נישואין, לרבות גירושין, פירוד, ביטול נישואין, הכרזה שהנישואין בטלים מעיקרם ובקשה לאישור גירושין שנעשו מחוץ לבית הדין

400

(ב) בקשה משותפת להתרת נישואין, לרבות גירושין אם שני הצדדים נמצאים בפני הערכאה השיפוטית

278

7. תביעה בין בני זוג לחלוקת רכוש, לפסק דין הצהרתי, ולמתן מידע על חשבונות, יהיו מספר הסעדים ומספר פריטי הרכוש אשר יהיו

500

8. תובענות בהליכים לפי פרק שלישי לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, בעניין אפוטרופסות, תמיכה בקבלת החלטות, ומסמך הבעת רצון

238

9. תובענה בעניין זמני השהות של קטין עם כל אחד מהוריו

354

10.  תובענה בעניין ירושה וצוואה:

 

(א) בקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה

633

(ב) בקשה לתיקון או ביטול צו ירושה או צו קיום צוואה

505

(ג) בקשה לתיקון או ביטול צו ירושה או צו קיום המוגשת בהסכמת כל היורשים או הזוכים לפי הצו

237

(ד) בקשה למינוי מנהל עזבון  בהסכמת כל הצדדים הנוגעים בדבר

505

(ה) בקשה למינוי מנהל עזבון לפי בקשת מעוניין בדבר, לרבות בקשה למינוי מנהל עזבון זמני.

850

(ו)  עשיית צוואה בפני בית דין דתי או בפני הרשם לעניני ירושה

505

(ז) התנגדות לבקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה

850

(ח) בקשה לתיקון טעות בצוואה לפי סעיף 32 לחוק הירושה לגבי אדם או תאריך

50

(ט) בקשה לתיקון טעות בצוואה לפי סעיף 32 לחוק הירושה לגבי טעות שאינה אדם או תאריך

150

11.  תובענה בעניין הקדש

700

12.  בקשה לכינון הקדש

278

13.  ערעורים:

 

(א) ערעור או ערעור שכנגד על פסק דין

660

(ב) בקשת רשות ערעור על החלטה אחרת או ערעור בזכות על החלטה אחרת

508

(ג)  ערעור על החלטה בעניין פסלות נושא משרה שיפוטית

1012

14.  כל בקשה בכתב בתובענה שהאגרה העיקרית בה שולמה

236

15.  בקשות לשינוי מועד דיון או הגשת כתבי בי דין

35

16.  שונות:

 

(א) בקשה לקבלת העתק מאושר מכל מסמך שבתיק הערכאה השיפוטית המוגשת בידי מי שאינו צד להליך 

3 לכל עמוד

(ב) בקשה לעיון בתיק בידי מי שאינו צד להליך, למעט בבקשות בעניני ירושה

238

(ג) בקשה לעיון בתיק בעניני ירושה בידי מי שאינו צד להליך

50

(ד) עשיית תצהיר שלא במסגרת בקשה לפטור מאגרה, או בקשה לצו הגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991[32], וחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001[33]

48

 

 

 

תוספת שנייה

הליכים ייחודיים בבתי המשפט לענייני משפחה וברשם לעניני ירושה

(תקנה 2)

 

 

 

 

אגרה בשקלים חדשים

1. תובענה לסכום קצוב

1% מהסכום הנתבע כערכו ולא פחות מ-480

2. תובענה בין מי שאינם בני זוג בענייני רכוש שאינה לסכום כסף קצוב, לפירוק שיתוף, לפסק דין הצהרתי בענייני רכוש, ולמתן מידע על חשבונות, יהיו מספר הסעדים ומספר פריטי הרכוש אשר יהיו

1715

3. תובענה בעד נזקי גוף

712

4. תובענה בעד עבירות מין לפי תקנה 5א לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007[34]

500

5. ערעור על החלטת רשם, ראש הוצאה לפועל או רשם לעניני ירושה כמשמעותו בחוק הירושה

510

6. עשיית צוואה בפני בית המשפט לענייני משפחה

600

7. הוכחת צוואה בפני בית משפט לפי סעיף 68(ב) לחוק הירושה

510

8. תובענה בעניין אימוץ

480

9. תובענות בהליכים לפי פרק שני1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, בעניין ייפוי כוח מתמשך

238

10.  כל תובענה בבית המשפט לענייני משפחה שאינה פטורה מאגרה לפי תקנות אלה ולא נקבעה לה אגרה לפי תוספת זו

480

11.  הפקדת צוואה

107

12.  כל בקשה אחרת לפעולה או שירות המוגשים לרשם לעניני ירושה שאינה פטורה מאגרה לפי תקנות אלה ולא נקבעה לה אגרה בתקנות אלה

237

 

 

 

תוספת שלישית

תובענות ייחודיות בבתי הדין השרעיים

(תקנה 2)

 

 

 

 

אגרה בשקלים חדשים

1. רישום נישואין

238

2. המרת דת

278

3. חידוש דיון בתובענה שהדיון בה הופסק ביוזמת הערכאה השיפוטית

168

4. כל תובענה שאינה פטורה מאגרה לפי תקנות אלה ולא נקבעה לה אגרה לפי תוספת זו

278

 

 

 

תוספת רביעית

תובענות ייחודיות בבתי הדין הדתיים הדרוזיים

(תקנה 2)

 

 

 

 

אגרה בשקלים חדשים

1. רישום נישואין

 239

2. חידוש דיון בתובענה שהדיון בה הופסק ביוזמת הערכאה השיפוטית

167

3. כל תובענה שאינה פטורה מאגרה לפי תקנות אלה ולא נקבעה לה אגרה לפי תוספת זו

278

 

 

 

תוספת חמישית

תובענות ייחודיות לבתי הדין הרבניים

(תקנה 2)

 

 

 

 

אגרה בשקלים חדשים

1. בקשה בעניין נישואי מעוברת, ואישור רווקות או פנוי

278

2. בקשה בעניין כשרות יוחסין כולל אבהות

279

3. תביעת כתובה מעיזבון

391

4. בקשה בעניין השבה ליהדות (לכל בני המשפחה)

279

5. הסדר מיוחד לסידור הגט, כגון עריכת גט שלא במקום בית הדין

500

6. בקשה לדיון מחדש לבקשת בעל-דין, לפי תקנה קכט לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בישראל[35]

האגרה הקבועה לפי סוג התובענה

7. כל תובענה שאינה פטורה מאגרה לפי תקנות אלה ולא נקבעה לה אגרה לפי תוספת זו

 

278

 

 

 

תוספת שישית

תצהיר בבקשה לפטור מתשלום אגרה

(תקנה 9)

 

 

 

בית משפט ה ________________                                                                      

בית הדין ה__________________

ב_____________

מספר תיק_____/

 

המבקש/התובע/העותר:       ________________               _________________  

                                                  שם פרטי ומשפחה                     מספר זהות 

המשיב/הנתבע:                        _________________         ________________    

                                                שם פרטי ומשפחה                        מספר זהות 

 

מוגשת בזה לבית המשפט/בית הדין הנכבד בקשה לפטור מתשלום אגרה בעד התובענה המצורפת, מהנימוקים המפורטים בתצהיר דלהלן :

 

                    ____________________               ____________________  

                                      תאריך                                          שם וחתימה

 

 

 

 

אני החתום מטה ________________ נושא/ת תעודת זהות מספר _____________, לאחר שהוזהרתי כי עלי לומר את האמת וכי אהיה צפוי/ה לעונשים הקבועים בחוק אם לא אעשה כן, מצהיר/ה בזה בכתב כדלקמן:

1.  אין ביכולתי לשלם את האגרה.

2.  פרטי בן/ בת זוגי: שם_____________ מספר תעודת זהות _______________

3.  אני שכיר ומועסק בתפקיד _________________ אצל ________________. משכורתי הממוצעת בששת החודשים האחרונים היא בסכום של ____________ שקלים חדשים (מצורפים שישה תלושי שכר האחרונים).

(אם מדובר בסכסוך בין בני זוג אין צורך לצרף בסעיפים הבאים פרטים על בן הזוג והכנסותיו)

4.  בן/בת זוגי שכיר/ה ומועסק/ת בתפקיד ____________ אצל ______________ ומשכורתו/ה הממוצעת בששת החודשים האחרונים היא בסכום של _________ שקלים חדשים (מצורפים ששה תלושי שכר האחרונים).

5.  אני עובד עצמאי (מצורפים הצהרת הון אחרונה למס הכנסה וכן דו"חות מס ערך מוסף של ששת החודשים האחרונים); הכנסתי הממוצעת החודשית מעסק/משלח יד/מרכוש שבבעלותי בששת החודשים האחרונים הייתה ____________________שקלים חדשים.

6.  בן/בת זוגי עובד/ת עצמאי/ת (מצורפת הצהרת הון אחרונה למס הכנסה וכן דו"חות מס ערך מוסף של ששת החודשים האחרונים); הכנסתו/ה הממוצעת החודשית מעסק/משלח יד/מרכוש שבבעלותו/ה בששת החודשים האחרונים הייתה ______________שקלים חדשים.

7.  מקורות הכנסה נוספים שלי ושל בן/בת זוגי הם:

· קצבה מאת המוסד לביטוח לאומי: _________ שקלים חדשים (יש לצרף אישור על גובה הקצבה).

· גמלה או פנסיה: ________ שקלים חדשים

· הכנסות מרכוש:_________ שקלים חדשים

· הכנסות נוספות: ___________________________

8.  יש/ אין בבעלותי או בבעלות בן/ בת זוגי דירה או נכס מקרקעין אחר (כגון: משרד, בניין, מגרש או חלק מהבעלות בהם) אם יש, נא לפרט מהות הנכס ומיקומו: __________________________________________________

9.  יש / אין בבעלותי או בבעלות בן/בת זוגי רכב.

אם יש, פרט: סוג הרכב __________ שנת ייצור______ מספר רישוי ________

10. האם בשימושך או בשימוש בן/בת זוגך רכב שאינו בבעלותכם? אם כן, פרט: סוג הרכב: __________שנת ייצור _____ מספר רישוי ________ פרטי בעליו _____________

 

 

 

11. יש / אין לי או לבן/בת זוגי חסכונות, פיקדונות שקליים או במטבע חוץ, קופות גמל, ביטוח מנהלים, מניות או ניירות ערך אחרים או נכסים פיננסיים אחרים כלשהם.

אם יש, פרט: סוג הנכס _______________ באיזה בנק או מוסד פיננסי הוא מוחזק_________ מספר החשבון ______________ פירוט היתרה ______ש"ח (מצורף תדפיס החשבון ואישור על היתרה).

12. להלן פרטי כל חשבונות הבנק שלי ושל בן/בת זוגי, או המתנהלים על שמי או על שם בן/ בת זוגי:

שם הבנק_________ סניף _________ מספר חשבון____________ שם בעל החשבון__________________ (מצורפים דפי חשבון משישה חודשים אחרונים).

13. פירוט רכוש בעל ערך אחר שבבעלותי:_____________________________

14. פירוט רכוש בעל ערך אחר שבבעלות בן/ בת זוגי: ________________________

15. פירוט רכוש בעל ערך שבבעלות הורי (יש למלא רק אם המבקש סמוך על שולחנם של הוריו): ________________________________________ (פרט נכסי דלא ניידי, רכב, כספים בבנקים, תכניות חסכון וכל רכוש אחר).

16. אני מצהיר כי אין לי או לבן/בת זוגי כל הכנסה או רכוש לבד מהמפורט לעיל.

17. יש /אין לי חובות. אם יש, פרט (מצורפת רשימת חובות ותיקי הוצאה לפועל):

רשימת חובותיי לנושים שונים ____________________________________

רשימת תיקי ההוצאה לפועל שבהם אני חייב ___________________________

18. מצורפים המסמכים המפורטים להלן:

r  ששה תלושי שכר אחרונים (לשכיר);

r  הצהרת הון אחרונה למס הכנסה וכן דו"חות מס ערך מוסף של ששת החודשים האחרונים (לעצמאי);

r  תדפיס דפי חשבון מכל חשבונות הבנק שבבעלותי או על שמי, או בבעלותו/ה או על שמו/ה של בן/בת זוגי מששה חודשים אחרונים;

r  צילום רשיון של כל רכב שבבעלותי או בבעלות בן/ בת זוגי;

r  אישור על קבלת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, במועד הגשת הבקשה;

r  החלטת בית המשפט מהשנתיים האחרונות הפוטרת אותי מתשלום אגרה;

r  הכרזה מהשנתיים האחרונות כי אני חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967;

r  העתק צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ח- 2018.

 

 

 

19. זהו שמי זו חתימתי ותוכן תצהירי זה אמת.

 

אני החתום מטה___________________ מאשר בזאת כי ביום_____________________ הופיע בפני מר/גברת _____________________ המוכר לי אישית/ שזיהיתיו לפי תעודת זהות שמספרה ___________________ ולאחר שהזהרתיו כי עליו להצהיר את האמת וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן, אישר את נכונות הצהרתו דלעיל וחתם עליה בפני.

                   ______________________                                ______________________

                 תאריך                                                                   חתימת המקבל                  

 

 

 

 

 

___ ב________ התשפ"א (___ ב________ 2021)

(חמ _3-2659-ת1)

__________________

בני גנץ

שר המשפטים

 

דברי הסבר

 

התקנות המוצעות נועדו ליצור אחידות בהוראות, ושוויון בסכומי האגרות הנגבות בערכאות השונות העוסקות בענייני משפחה ומעמד אישי, ירושה, ויתר העניינים שבסמכות ערכאות אלו; בבית המשפט לענייני משפחה ובערעורים על החלטותיו שנדונים בבית המשפט המחוזי, וכן בבתי הדין הדתיים; הרבניים, השרעיים, והדתיים הדרוזיים, ובערכאות הערעור שלהן, ואצל הרשם לעניני ירושה.

אגרות עבור שירותים משפטיים נועדו לשתי תכליות מרכזיות: האחת, תשלום עבור השירות הניתן על ידי מערכות המשפט, המהווה השתתפות בעול השירות שניתן במימון המדינה. השנייה, ויסות העומס הכבד בו נתונות הערכאות השיפוטיות על ידי ניסיון ל"סנן" הליכי סרק מיותרים באמצעות הטלת חובת תשלום. שתי תכליות אלה חוסות תחת "תכלית-העל" – זכות הגישה לערכאות השיפוטיות[36] – ומכוונות להגשימה, תוך הפעלת איזונים שונים בנסיבותיו הקונקרטיות של כל הליך והליך, ותוך שאיפה להימנע מהרתעת יתר של בעלי דין מייזום הליכים. לשם כך נקבעת אפשרות רחבה לקבלת פטור מאגרה, וישנם עניינים שונים הפטורים מלכתחילה.

שנים רבות חלפו מאז התקנת חלק מן התקנות הקיימות (שהותקנו בשנים 1957, 1968, וב-1973, בביה"ד הרבני, השרעי, והדתי הדרוזי, בהתאמה), ונוצר צורך לעדכן את התקנות השונות, ולהשוותן כך שהתכליות שהוזכרו יוגשמו בצורה שוויונית ואחידה בכל הערכאות השונות שלהן סמכות מקבילה לדון בהליכים דומים.

הדרישה להשוות את הסכומים הנגבים בהליכים דומים במהותם בערכאות השונות עלתה במסגרת מספר הליכים משפטיים.

לפני למעלה מעשור הוגשה עתירה בעניין הפערים בסכומים (בג"ץ 9155/06 רוזנמן נ' שר המשפטים) כשהטענה המרכזית שעלתה בה הייתה כי הפערים בסכומי האגרות פוגעים בעקרון השוויון, כך שעבור בירור הליכים זהים נדרשים בעלי הדין לשלם סכומי אגרות שונים, בהתאם למיהות הערכאה הדנה בהליך.

בעקבות העתירה, הוקם ביוני 2007 צוות לבחינת אגרות בענייני משפחה בערכאות השיפוט בראשות עו"ד יעקב כהן (לשעבר פרקליט מחוז ת"א). הצוות בחן את נושא האגרות בהקשר הכללי, על תכליותיו השונות בכלל ובאספקלריה של דיני המשפחה בפרט, המצדיקים התייחסות מיוחדת. הצוות בחן את הסדרי האגרות הקיימים, וכן את ההיסטוריה החקיקתית שלהם, וכן את פרקטיקת הדיונים המאפיינת כל ערכאה וערכאה. הצוות הגיש את המלצותיו לשר המשפטים ביוני 2009. מסקנות הצוות קבעו כי יש לשאוף לשוויון בין סכומי האגרה המשולמים בערכאות האזרחיות והדתיות, ככל שמדובר בהליכים מקבילים בהם האזרח יכול לבחור מאיזו ערכאה לקבל שירותים שיפוטיים. למרות האמור, המלצות הצוות שניתנו בשנת 2009 לא יושמו.

הנושא עלה שוב, במסגרת ת"צ (מרכז) 4455-08-13 סלם נ' מדינת ישראל - הנהלת בתי המשפט; ובמסגרת ת"צ (מרכז) 12324-11-16 (עע"מ 4111/17) מיכאל נ' מדינת ישראל -הנהלת בתי המשפט. בשתי התובענות נתבעה השבת כספים למתדיינים בענייני משפחה בערכאות אזרחיות בישראל, בגין פער בין סכומי אגרות, שהם מחויבים בהם בגין הליכים משפטיים המוגשים על ידם, לבין סכומי האגרות בגין הליכים זהים המוגשים בבתי הדין הדתיים בעלי סמכויות מקבילות.

בפרשת סלם קיבל בית המשפט את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה פער בין סכום האגרה שמשלם מתדיין בבית המשפט לענייני משפחה ובבית המשפט המחוזי, לעומת סכום האגרה בגין הליכים זהים בבתי הדין הדתיים. נפסק בבית המשפט המחוזי, כי אי השוויון בשיעור האגרות בתקנות האזרחיות לעומת תקנות האגרות בבתי הדין הדתיים, עולה לכאורה כדי הפליה פסולה בין שווים. במסגרת הליך הערעור שהגישה המדינה לבית המשפט העליון, הודיעה שרת המשפטים ביום 19.11.2015 לבית המשפט העליון כי חתמה על טיוטה לתיקון תקנות האגרות של כל ערכאה (בנפרד), כך שישוו הסכומים הנגבים בהליכים המרכזיים בהן. נוסח התקנות הובא לראשונה לאישור ועדת החוקה חוק ומשפט במרץ 2016, והתקנות נכנסו לתוקפן לאחר עיכובים שונים ביום 15.7.2018.

בהמשך לאמור, הוחלט לבחון גם את ההוראות המהותיות הנוגעות לאגרות תוך שאיפה להאחדה גם בהן. כמו כן, מספר עניינים לא תוקנו במסגרת התקנות שפורסמו במאי 2018, בין היתר באגרות הנוגעות לענייני אפוטרופסות, הפקדת ייפוי כוח מתמשך, תמיכה בקבלת החלטות, בקשות בכתב, ותביעות שלא נקבעה להן אגרה.

על כן הוחלט לערוך מודל אחיד לכלל הערכאות, ובמסגרתו להשלים את מלאכת השוואת האגרות שבה הוחל במסגרת התיקונים לסכומים.

נוסח התקנות המוצע נעשה בעבודה משותפת עם הערכאות השונות במטרה ליצור תקנות אחידות ככל הניתן, הן בהוראות והן בסכומים. דרך העבודה הייתה כך: בשלב ראשון נעשתה השוואה של ההוראות המהותיות שהן רלבנטיות לכלל הערכאות, ונעשה ניסיון לשמור על אחידות ככל שניתן עם תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, שהן תקנות האגרות האחרונות שהותקנו, והן התואמות ביותר את אופן כתיבת התקנות הנהוגה כעת, ואת ההליכים העדכניים לעת הזאת. במקומות מסוימים גם תקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות), תשנ"ו-1995 היוו מקור להסתמכות והשוואה, בהיותן התקנות העדכניות ביותר בתחום המשפחה והמעמד האישי. הוראות שאינן רלבנטיות עוד הושמטו.

סכומי האגרות בהליכים שבסמכות הערכאות השונות כלולים בתוספת הראשונה, והסכומים בהליכים שהם ייחודיים לערכאה מסוימת כלולים ביתר התוספות. יודגש כי אין אחידות מלאה בסמכויות בכלל בתי הדין הדתיים ובית המשפט לענייני משפחה, ובשום אופן אין לראות בתוספת הראשונה הוראה המקנה סמכות לערכאה זו או אחרת, אלא קביעת סכום של אגרה, במידה שהערכאה בעלת סמכות לדון על פי כללי הסמכות העניינית החלים עליה לפי כל דין. הוראת תקנה 10 באה להדגיש זאת למען הסר ספק.

להלן פירוט שינויים מרכזיים שנעשו במסגרת תקנות אלו לעומת התקנות הקיימות:

ü הוראות ההצמדה שונו ועודכנו לנוסח העדכני ביותר הקיים בחוק כיום.

ü עודכן המנגנון לקבלת פטור מאגרה בבתי הדין הדתיים (בוטל הפיצול הקיים כיום בין דחייה לבין פטור, ובוטלה וועדת הפטור, אם כי השר הוסמך לקבוע שתהא וועדה בהתאם לכללים המבנים את פעילותה).

ü תקנות האגרות בענייני הירושה בבתי הדין הדתיים ואצל הרשם לעניני ירושה נכללות כחלק מן התקנות הכלליות של הערכאות השונות.

ü עודכנה רשימת העניינים הפטורים מאגרה בסעיף 8 בדומה לתיקון רחב שנעשה בתקנות בתי המשפט (אגרות) בשנת 2017, ונוספו פטורים נוספים.

ü נקבע כי בקשות בכתב מסוגים שאינם מנויים ברשימת העניינים הפטורים מאגרה יחויבו באגרה, בדומה לבתי המשפט הרגילים ובהתאם למסקנות וועדת כהן.

ü נוספו סוגי תובענות ובקשות חדשות, בין היתר לאור תיקון מס' 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות וההליכים החדשים שנוספו בעקבותיו (למשל – מינוי תומך בקבלת החלטות).

ü בוטלה אגרת הפרוטוקול בכלל הערכאות.

 

להלן פירוט דברי הסבר נוספים במקומות שבהם יש שינויים מהותיים מן הדין הקיים:

לתקנה 6: ככלל, בעלי הדין הפטורים מאגרה נקבעו לפי הדין הקיים בתקנות השונות עובר לקביעת התקנות החדשות. פסקאות 8-9 הנוגעות לפטור לבעלי דין המיוצגים על ידי הסיוע המשפטי או הזכאים לשירות משפטי בידי הסיוע המשפטי לפי התוספת לחוק הסיוע המשפטי, נוספו בשנת 2018 בחלק מהערכאות, והתקנות החדשות מחילות את הפטור על כלל הערכאות. בעל הדין המיוצג על ידי עורך דין של הסיוע המשפטי, יהיה פטור מתשלום אגרה, אך בבקשות לרשם לענייני ירושה, הפטור יינתן ביחס לבקשה להתנגדות לפי סעיף 67א לחוק הירושה בלבד. כמו כן בפסקה 10 נוסף פטור לנשים השוהות במקלטים לנשים מוכות שלעת עתה כבר נקבע בהליכים שמתקיימים בבתי הדין לעבודה, ובפסקה 11 נוסף פטור לקטין נעדר עורף משפחתי שנסיבות חייו הובילו לכך שהוא נדרש להגיש בקשה לצו ירושה או צו לקיום צוואה. הפטור המוצע מבקש להסיר חסם שהיה קיים היום ומנע מאותם קטינים להגיש את הבקשה כאמור. לפי הנוסח המוצע, יורש שהוא ילד יתום או ילד הזכאי לגמלה מיוחדת כהגדרתם בחוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1980, גם אם הוא נמצא במשפחת אומנה, לא יידרש לשלם אגרה עבור בקשה בפני רשם הירושה.

לתקנה 7: ככלל, עניינים הפטורים מאגרה נקבעו לפי הדין הקיים בתקנות השונות עובר לקביעת התקנות החדשות. העניינים הפטורים הם מן הסוגים הבאים: עניינים טכניים - שאין טעם לגבות בהם אגרה; עניינים אגביים - שהאגרה בהם נגבתה בהליך העיקרי אליו הם נלווים; ועניינים מהותיים - שאין מקום לגביית אגרה בהם עקב רצון לעודד את סוג הבקשות, וכדומה. כלל הפטורים רוכזו בתקנה זו, ומדובר ברשימה ממצה הגם שאין בכלל הערכאות השיפוטיות את הסמכות לכלל העניינים.

מרבית העניינים הפטורים מאגרה נהגו כבר במסגרת התקנות הקיימות עד היום, חלק מהם נקבעו בהוראה מהותית וחלק במסגרת התוספות לתקנות. באופן זה, הפטורים המופיעים בפסקאות 3, 4, 6, 7, 9, 11, 34 משקפים המשך של המצב הקיים.

הפטורים המובאים בפסקאות 1, 2, 12-20, 22-28, 33, 35 נוגעים לעניינים טכניים ומתבססים על תקנות בית המשפט (אגרות) כפי שתוקנו בתיקון האחרון לתקנות האמורות בשנת 2017, או בתיקון משנת 2012. הפטורים נוהגים כבר כיום בבית המשפט לענייני משפחה ולכן מוצע להתאים את הדין לנהוג שם. לעניין הפטור הניתן לפי פסקה 25, נוספה דרישה שמבקש הפטור יביא תעודה רפואית המעידה כי העניין הבריאותי כשלעצמו, הוא מונע ממנו להשתתף בדיון בשל עניין בריאותי, ולא די בכך שיוכיח שהייתה לו מניעה בריאותית כללית במועד זה. לעניין הפטור לפי פסקה 33, היות שאין מקבילה בבתי הדין הדתיים, להוראה המאפשרת העברת דיון בין בתי משפט שונים באותו אזור או מקום שיפוט, מוצע להפנות לסעיף 49 לחוק בתי המשפט. לעניין הפטור הניתן לפי פסקה 35, יש להבהיר כי בקשה לתיקון או ביטול צו ירושה לפי סעיף 72 לחוק הירושה אינה נחשבת בקשה לביטול פסק דין במעמד צד אחד, בשום מקרה. יש להבחין בין התדיינות שיפוטית בערכאות במעמד צד אחד לבין דיון בבקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה אצל הרשם לעניני ירושה, שניתנות לבקשת המבקש מבלי לקיים דיון בנוכחות הצדדים.

העניינים המופיעים בפסקאות, 21 ו-36 הינם עניינים בהם במצב המשפטי הקיים ניתן פטור לפחות בחלק מן הערכאות הדנות בהן. היות שמדובר בעניינים טכניים, אין הצדקה לשוני במתן הפטור בין ערכאות שונות, ולכן מושווה הפטור לכלל הערכאות.

בעניינים הבאים נוסף פטור במסגרת התקנות החדשות:

בקשה לבירור דת של בעל דין (פסקה 5) - בישראל ישנם אזרחים רבים הזקוקים לאישור יהדות לצורך קביעת מעמד אישי. לשם כך נדרשים בירורים משפחתיים מול הדורות הקודמים, אך ככל שחולפות השנים אנשים נפטרים והבירור נעשה מורכב. הפטור ניתן בכדי לעודד בקשות מעין אלו, לא רק אגב נישואין או גירושין.

בקשה המוגשת לבית דין דתי למינוי אפוטרופוס לפסול דין, קטין ונעדר לפי סעיף 155(ב) לחוק הירושה (פסקה 8) - סעיף 155 מאפשר לצדדים להסכים להתדיין בבית דין דתי בעניני ירושה, ובמידה שיש צורך במינויו של אפוטרופוס שייתן הסכמתו להתדיינות כאמור, ראוי לפטור מאגרה, בכדי שלא יצא שהאדם שעבורו מתמנה האפוטרופוס ישלם זאת מכיסו.

העניין המפורט בתקנה 29 הינו ביחס להליך המתנהל בבית המשפט לעניני משפחה, בעקבות הרפורמה בסדר הדין האזרחי. 

בקשה להזמנת מתורגמן (פסקה 30) – מדובר בבקשה טכנית שאינה דורשת שיקול דעת אך בעלת חשיבות בהיבט הנגישות לצדק. בפרקטיקה ניתן כיום פטור בבתי המשפט.

בקשה בעניין היתר פרסום או קיום הדיון בפומבי (פסקה 31) – מדובר בבקשה אשר דומה להוראה הקיימת בתקנה 20(45) לתקנות האגרות הכלליות. מכיוון שמדובר בהליכים במעמד אישי אשר הכלל שחל לגביהם הוא סגירת דלתיים ואיסור פרסום, מוצע לקבוע כי בקשות לפרסום או לקיום הדיון בפומבי, יהיו בפטור מאגרה בשל החשיבות.

בקשה לעיון בתיק המוגשת על ידי צד להליך (פסקה 32) – כאשר מדובר בבקשה של צד להליך, ישנה הצדקה לאפשר לו גישה למידע בעניינו ללא אגרה. ככלל, כל אדם ששמו מופיע בצוואה או בצו הקיום כזוכה, וכן כל אדם שמופיע בצו הירושה כיורש, ייחשב כצד להליך. יובהר כי כל אדם אחר אשר יותר לו לעיין בתיק לפי תקנה 5(ג) לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998, לא ייחשב כצד להליך ויחויב בתשלום אגרה כמפורט בתוספת הראשונה. בקשה לקבלת העתק מאושר מכל מסמך שבתיק הערכאה השיפוטית המוגשת בידי צד להליך, למעט בבקשות המוגשות לרשם לעניני ירושה (פסקה 36) - העיקרון שבבסיס הפטור הוא שבעלי דין זכאים לקבל העתק של החלטה שיפוטית בעניינם, והלכה למעשה יכולים להדפיס זאת אפילו באופן עצמאי באופן המקל עליהם את הגישה למשפט, מה שאינו רלבנטי כשמדובר בצד ג'. הרציונל שבהטלת אגרה לעניין זה בבקשות המוגשות לרשם נובעת מכך שמדובר במרשם ארצי, שפונים אליו כלל בעלי העניין, בדומה למרשמים אחרים הפועלים במשרד המשפטים, ובהקשר זה יש לראות בו גוף מנהלי גרידא.

בקשה למינוי בורר לפי הדין הדתי על ידי בית דין דתי (פסקה 38) – בחלק מהערכאות הדתיות הפניה לגישור או בוררות הנה חלק מהליך הגירושין, ומשכך אין הצדקה לגבות אגרה נוספת על האגרה הנגבית בהליך העיקרי.

בקשה להארכת תוקפו של צו עיכוב יציאה מן הארץ שניתן במעמד צד אחד, או בקשה לביטולו של צו עיכוב יציאה מן הארץ שהגיש מבקש הצו (פסקה 39) - ישנו הגיון רב לפטור מאגרה נוספת את המבקש צו עיכוב יציאה מהארץ, בשעה שהוא מבקש להאריך את הצו שניתן, שיידון הפעם במעמד שני הצדדים, היות שלפי תקנה קז לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים, וכן לפי תקנות סדר הדין האזרחי, ערכאה מוסמכת להוציא צו עם תוקף מוגבל ובכל זאת האגרה משולמת, ורק לאחר הדיון במעמד שני הצדדים או במידה שלא הוגשה התנגדות מצד המעוכב, ניתן לתת את הצו לשנה. הבקשה הנוספת שמגיש המבקש להארכת צו, למעשה אינה אלא 'תזכורת' בלבד לערכאה לדון בהארכת הצו, ואינה הליך נוסף או בקשה חדשה. באשר לפטור על בקשה לביטולו של צו כאמור, יש הגיון רב להקל עם מי שמבקש לבטל את הצו אשר הוא היה זה שבקשו. יצוין כי הפטור ניתן רק ביחס לצו עיכוב יציאה לאור חומרת הפגיעה בחופש התנועה, בשילוב עם העובדה שזו בקשה נפוצה יחסית בהתדיינות בענייני משפחה.

בקשת מאומץ לקבלת מידע מפנקס האימוצים כאשר לא ניתנה הסכמת ההורה הביולוגי למסירת המידע (פסקה 40) - במסגרת הדיונים שנעשו בוועדה לבחינת חוק אימוץ ילדים התשמ"א - 1981 והליכי האימוץ בישראל, בראשות כב' השופט (בדימוס) יהושע גרוס נדרש ליצור מאזן אינטרסים בין זכותו של המאומץ להתחקות אחר שורשיו לבין זכותם של ההורים הביולוגיים לפרטיות. כפי שצוין בדו"ח הועדה, היתה זו מהסוגיות המורכבות שנדונו, ונדרשו להכרעה. המלצת הועדה, בסופו של יום, היתה ליתן זכות למאומץ לקבל מידע מתוך תיק האימוץ ואולם מידע המזהה את ההורה הביולוגי לא יינתן לו אלא בהסכמת אותו הורה. אין באמור בכדי לצמצם את החשיבות שראתה הוועדה בזכותו של אדם להתחקות אחר שורשיו כמו גם הצורך הפסיכולוגי לעשות כן. קטין מאומץ גדל עם הידיעה כי ביום מן הימים יוכל לדעת מיהם הוריו, והשבר שנתקל בו מאומץ שבחר לפתוח תיק אימוץ ונתקל בסירוב מצד ההורה הינו גדול. במאזן האינטרסים האמור נראה כי יש להקל את דרכם של מאומצים שסורבו ולפתוח בפניהם את דלת בית המשפט ללא שהשיקול הכלכלי של תשלום אגרה יעמוד בדרכם (יש לזכור כי לעיתים מדובר בבוגרים צעירים ביותר, שהלא הזכות לפתוח תיק אימוץ נתונה לכל מאומץ מרגע הגיעו לבגירות).

בקשה למתן צו אימוץ למעט בקשה לאימוץ ילדו של בן זוגו (פסקה 41) - קטין אשר נמסר לאימוץ, הינו קטין שקשריו המשפטיים הטבעיים עם הוריו הביולוגיים נותקו, ולפיכך אין לו כל אחראי חוקי והוא מצוי במשמורתה ובאחריותה של המדינה, המחויבת לדאוג לו לבית חלופי. זו היא התחייבותה של המדינה באמנה לזכויות הילד ומחויבותה מכוח חוקי ההגנה השונים על קטינים. מתן צו לאימוצו של קטין זה הוא המהלך הסוגר את אחריותה של המדינה וחובותיה להגנה על אותו קטין וכל עוד לא ניתן צו אימוץ – לא הושלמו חובות המדינה ביחס אליו. מטעם זה יש לראות את המהלך של בקשה לצו אימוץ כצעד אחרון בחובות המדינה כלפי קטין בסיכון. הטלת החובה להגשת הבקשה עצמה על ההורים המאמצים מקורה בצורך לפעולה אקטיבית מצדם אשר תדגיש את אלמנט הרצון שלהם בהשלמת המהלך – רצון שיש לו השלכות משמעותיות על כל היבט של חייהם העתידיים. ואולם דרישה זו מצד ההורים להגיש בקשה אין בה בכדי להפקיע את הרציונל של המהלך – כאמור, חובת המדינה לדאוג לחלופת בית מלאה לקטינים בסיכון. לעומת זאת, אימוץ לפי הוראת סעיף 3(1) לחוק האימוץ הנוגעת לאימוץ קטין על ידי בן זוגו של הורהו הינה שונה בתכלית. גם אם מדובר במהלך שנמצא כי הינו מקדם את טובתו של קטין ספציפי, הרי שמדובר בקטין שיש לו הורה טבעי מתפקד אחד ולפיכך אינו בגדר קטין בסיכון ולא ניתן לראות את המהלך כחלק מחובת המדינה ולפיכך, במקרים אלו אין רציונל המצדיק פטור מתשלום אגרה.

 

בקשות מסוימות בענייני אפוטרופסות המצדיקות פטור:

פסקה 10(א) - בקשה למינוי אפוטרופוס לקטין במקרה שהוריו נפטרו –מדובר בבקשה למינוי אפוטרופוס לקטין המוגשת כאשר שני הוריו נפטרו. מגיש הבקשה יהיה בדרך כלל קרוב משפחה. בנסיבות אלה, אף שחובת תשלום האגרה חלה על הקטין, מעשית - מגיש הבקשה הוא הנושא בתשלום. בכך יש כדי להכביד, שלא בצדק, על מגיש הבקשה שממילא נוטל על עצמו תפקיד כבד משקל. משכך מוצע להקל בעניין זה ולפטור את המבקש, בנסיבות אלה, מתשלום אגרה.

פסקה 10(ב) – בקשה לאישור המרת דת של קטין, מוגשת לבית המשפט לפי סעיף 13א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות, על מנת לקבל את אישור בית המשפט טרם המרת הדת. כאמור בסעיף בחוק, הדבר נדרש במקרה בו אין הסכמה מראש של שני ההורים. המרת דת נעשית בישראל בהתאם לפקודת העדה הדתית (המרה), כאשר לעיתים נדרשת אגרה עבור קבלת שירות לצורך ההמרה. מכיוון שהליך המרת דת של קטין מורכב ממילא, יש רצון להקל על הצדדים, ההורים והקטין, ועל כן מוצע לפטור בקשה זו מאגרה, בשים לב שמדובר במעט בקשות בשנה.

פסקה 10(ב) - בקשה להארכה או לשינוי צו מינוי אפוטרופוס או תומך בקבלת החלטות לאדם, שהוגשה בתוך שנה מיום הגשת הבקשה או מיום מתן צו כאמור, ובלבד שצורף לבקשה העתק של הבקשה הראשונה או של צו המינוי – מדובר בנסיבות בהן לאור סמיכות הזמנים בין הבקשות בעניין עצם המינוי או היקף המינוי, ראוי להתייחס אליהן כאל בקשה אחת ולא לחייב בכפל אגרות. למשל, כאשר מוגשת בקשה למינוי אפוטרופוס זמני במקביל או לאחר שהוגשה בקשה למינוי קבוע; סמיכות הזמנים בין הבקשות, או הגשתן במקביל, מעידות על הזיקה ביניהן ועל הטעם שלא להפריד או להבחין בין הבקשות לעניין החיוב באגרה. טעם נוסף לפטור, הוא שמינוי והפעלת אפוטרופוס (או תומך בקבלת החלטות) מעצם טבעו וטיבו דורש גמישות, וממילא דרושים אישורי בית המשפט בנוגע לפעולות שונות בתיק במהלך התקופה לאחר המינוי. על כן מוצע לקבוע כי פרק הזמן במהלכו יש להתייחס לבקשות בעניין המינוי או היקפו כבקשה אחת הוא שנה מיום המינוי. מובן כי במקרים אלו יידרש המבקש לצרף לבקשתו גם את צו המינוי אשר עודנו בתוקף וכן הוכחת תשלום או פטור מתשלום אגרה שניתן לו, לפי העניין, כהוכחה לסמיכות הזמנים המצדיקה פטור מאגרה כאמור.

פסקה 10(ג) - בקשת מי שמונה לו אפוטרופוס או תומך בקבלת החלטות לבטל את צו המינוי, וכן בקשת מי שמונה לו מיופה כוח לבטל את ייפוי הכוח בנסיבות המפורטות בסעיף 32כג(ד) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות - בקשה לביטול אפוטרופסות או תמיכה בקבלת החלטות נועדה, למעשה, להשיב לאדם שמונה לו אפוטרופוס או תומך את החירות להחליט החלטות על גופו ורכושו. במקרים כאלה, מציב הצורך בתשלום אגרה מכשול כלכלי בפניו, שהרי לרוב אין לו גישה ישירה אל רכושו. מכשול זה נוסף על מכשולים רבים נוספים העומדים בפניו של אדם כאמור בבואו לממש את זכות הגישה לערכאות. כמו כן, מוצע לקבוע פטור מאגרה בבקשת האדם להחלפת האפוטרופוס או התומך שלו באחר, שכן החשיבות של החלפת אפוטרופוס/תומך לאדם כאמור אם הוא אינו פועל לטובתו, מתרשל בעבודתו או אפילו פוגע בו היא קריטית. לא לכל האנשים רלוונטי ביטול המינוי, אך ישנה חשיבות לנגישות שלהם להחלפת האפוטרופוס/התומך באחר הפועל לטובתם ובהתאם לרצונם, במיוחד לאור העובדה שלרוב אותו אפוטרופוס/תומך שולט בכספם וברכושם.

פסקה 10(ד) - בקשת מי שמונה לו אפוטרופוס או תומך בקבלת החלטות להחלפת האפוטרופוס או התומך שלו באחר - החשיבות של החלפת אפוטרופוס או של תומך בקבלת החלטות לאדם במקרים שבהם המתמנה אינו פועל לטובתו של האדם או שהוא מתרשל בעבודתו עד כדי פגיעה באדם היא חשובה מאוד. לרוב, לא מדובר על ביטול המינוי לחלוטין אלא רק בהחלפת האפוטרופוס או התומך שמונה. באפוטרופסות, כאשר האדם מעוניין להחליף את האפוטרופוס שלו, יש לזכור כי השליטה על כספי האדם מצויה בידי האפוטרופוס (וכך גם לעיתים בקבלת החלטות נתמכת), לכן האגרה יכולה להוות למעשה מניעת הגישה לערכאות. בנוסף, מעבר לתשלום האגרה, עומדים בפני אותם אנשים קשיים רבים שמקשים עליהם להגיש את הבקשה – זקנה, מחלות, מוגבלויות, בדידות – ולכן יש להקל עליהם ככל שניתן.

פסקה 10(ה) - בקשה למינוי אפוטרופוס לעניינים רפואיים בשל צורך בהתערבות רפואית דחופה – מדובר בפניות דחופות ובהולות לבית המשפט, כאשר מתעורר צורך בביצוע פרוצדורה רפואית דחופה לאדם אשר בשל מצבו הרפואי אינו מסוגל לדאוג לענייניו. במצב דברים זה, המחייב מטבעו פעולה מהירה, חובת תשלום האגרה כתנאי לטיפול בבקשה למינוי אפוטרופוס המוגשת לבית המשפט מהווה מכשול מהותי בפני האפשרות לבצע את הפרוצדורה הרפואית הנדרשת במועד. לעיתים לעניין זה השלכות רפואיות חמורות על האדם עצמו, בפרט באותם מקרים בהם הוא חסר אמצעים ואין ביכולתו לשלם את האגרה, והדבר מייצר שיהוי רב בטיפול בו. במקרים אלה, גם בקשת פטור מאגרה אינה יכולה לסייע בשל לוחות הזמנים הקצובים הנדרשים למתן הטיפול הרפואי הדחוף.

פסקה 10(ו) - בקשה למתן הוראות בעניין אישי מהותי או בעניין רפואי מהותי, אם האדם מתנגד בשעת מעשה לפעולה לפי סעיף 67ו(ב)(4) או סעיף 32ט(ו) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות - מדובר בתובענה המוגשת על ידי אפוטרופוס או מיופה כוח שמונה כמיופה כוח מתמשך של אדם, כאשר בינו לבין האדם שבעניינו נתמנה קיימת מחלוקת בעניין אישי מהותי או בעניין רפואי מהותי לו מתנגד האדם בשעת מעשה. במצב זה, החוק נותן לאפוטרופוס או למיופה הכוח אפשרות לפנות לוועדת האתיקה או לבית המשפט בבקשה למתן הוראות, ומן הראוי לפטור אותו מאגרה בעניינים אלו.

קביעת הפטור בכל המקרים המנויים לעיל נועדה לשקף את התפיסה לפיה תיק בענייני אפוטרופסות, תמיכה בקבלת החלטות או ייפוי כוח מתמשך הוא "תיק חי" כל אימת שצו המינוי בתוקף, ועל כן מבחינה מהותית, בקשות בעניינו של אדם שמונה לו אפוטרופוס הן בעלות מאפיינים דומים לאלה של בקשות ביניים. יש לציין כי אמנם תמיד עומדת למבקש האפשרות להגיש בקשה לפטור מאגרה. עם זאת, מדובר בפרוצדורה נוספת, המחייבת את האפוטרופוסים או מיופי הכוח, אשר רובם קרובי משפחה מדרגה ראשונה של האדם שמונו לגביו, בהכנת דו"ח מפורט על ההכנסות ואימותו בתצהיר, הכרוך בעלות כספית נוספת. מבחינה פרקטית אין תמיד מודעות לאפשרות הגשת הבקשה לפטור, ויש לזכור כי האגרה נגבית מכספי האדם שאינו יכול לדרוש ולעמוד על זכויותיו בעצמו, אלא תלוי בגורמים אחרים שיעשו זאת עבורו, וכאמור, בכל הנוגע לצורך בהתערבות רפואית דחופה, אין כלל רלוונטיות לפרוצדורת הבקשה לפטור.

לתקנה 8: תקנות משנה (א) ו-(ב) דומים לתקנה 8 בתקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות) הקיימת בשינויים המחויבים. לעניין תקנת משנה (ג)  - בהעברה של הליך מהרשם לעניני ירושה לבית המשפט לענייני משפחה בהתאם לסעיף 67א לחוק הירושה, בשל התנגדות וכד', יראו את האגרה ששולמה לרשם כאגרה ששולמה לבית המשפט בעד אותו הליך, שכן באופן מהותי מדובר בהמשך ההליך שהרשם החל את הטיפול בו ועל כן מוצע לא לגבות אגרה נוספת. תקנת משנה (ד) מבקשת לקבוע הסדר למקרים בהם העניין עובר בין בית דין דתי לבין הרשם לענייני ירושה ולהיפך. לפי הסדר זה, אם שולמה אגרה עבור בקשה בעניין עיזבון כמפורט בסעיף 10 לתוספת הראשונה (אגרה בעד הגשת בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה) אזי – אם שולמה האגרה בבית הדין הדתי ולאחר מכן נמחקה הבקשה והוגשה בשנית באותו עניין בפני הרשם לעניני ירושה, לא תוחזר האגרה ויראו בה כאגרה ששולמה לרשם לעניני ירושה, כל עוד לא התקיים דיון בעניין; אם התקיים דיון בעניין אותו העיזבון, והצדדים לבסוף החליטו למחוק את הבקשה ולהגישה מחדש לרשם, אזי יש מקום לגבות אגרה נוספת ולו מהטעם שבית הדין נדרש לבקשה. האפשרות השניה היא שאם הוגשה הבקשה בפני הרשם לעניני ירושה ולאחר מכן נמחקה הבקשה והוגשה מחדש באותו עניין לבית הדין הרבני, יראו באגרה ששולמה לרשם כאגרה ששולמה לבית הדין הרבני, כל עוד טרם התקבלה להגשה לפי תקנה 14 לתקנות הירושה, תשנ"ח-1998, כלומר טרם נבחן האם הבקשה עומדת בכלל התנאים בתקנה זו.   

 

לתקנה 9: בתקנות הקיימות כיום, פטור מתשלום אגרה ניתן בהחלטה שיפוטית רק בבית המשפט לענייני משפחה, בעוד בתי הדין הדתיים עושים זאת באמצעות וועדה מנהלית. מוצע לקבוע כי הסדר זה ימשיך לחול בבית הדין הרבני בכפוף לכך שהקמת הוועדה המנהלית והסדרת הערעור על החלטותיה ייקבעו בחקיקה ראשית. לפיכך, האמור בתקנה 9(יא) מוצע בשלב זה, כאשר במקביל יקודם תיקון חקיקה לחוק הדיינים, בעוד ביחס לבתי הדין השרעיים ובתי הדין הדרוזיים, החלטה בדבר פטור מטעמי נזקקות תתקבל על ידי ערכאה שיפוטית.

לפי המוצע, ועדה מנהלית זו תקבל בקשות לפטור מאגרה מטעמי נזקקות כלכלית ותחליט בעניין זה. סעיף קטן (י"ב) נועד להחריג הליכים לפי חוק הירושה התשכ"ה-1965 ממנגנון קבלת הפטור, זאת מאחר שהרשם לעניני ירושה אינו מוסמך לפטור או לדחות גביית אגרה לבקשתו של מגיש הבקשה מסיבות כלכליות, ואין עניין לתת סמכות כזאת לרשם. היות שכך, נקבע כי אין לקבל פטור מסיבות כלכליות בבקשות בענייני ירושות וצוואות המוגשות לבית הדין הדתי, בכדי שלא ליצור יתרון בהתדיינות בהם.

 

במסגרת תקנות אלו מוצע לבטל את אגרות הפרוטוקול שהייתה קיימת בכלל הערכאות עד כה, היות שאין סיבה לגבות אותה בנפרד - והיא חלק מן השירות הניתן (המדינה כבר הודיעה על חדילה מגביית אגרה זו בבתי המשפט לענייני משפחה במסגרת הליך תובענה ייצוגית ת"צ (מינהליים מרכז) 63172-06-16 שגב נ' הנהלת בתי המשפט (פורסם בנבו, 15.03.2017)). משבוטלה אגרת הפרוטוקול, הוסר מהתקנות הסעיף המסמיך מחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (סעיף 108) המופיע כיום בתקנות בתי המשפט לענייני משפחה.

 

לתקנה 10: מוצע לקבוע הוראה דומה לתקנה 18 לתקנות האגרות הכלליות, שכן תקנה 18 לתקנות האגרות הכלליות חלה על ערעורים שהוגשו לבית משפט המחוזי, על פסקי דין של בתי המשפט למשפחה, ונכון להשוות את המצב גם ביחס לערעורים המוגשים על פסקי דין שניתנו בבתי הדין האזוריים. לפי המוצע, תשולם אגרה אחת בגין הערעור, על ידי מגיש הערעור. במקרה שהערכאה הראשונה דנה שוב בעניין, בהתאם להוראות בית המשפט שלערעור, ולאחר מכן הוגש ערעור בשנית על פסק הדין המעודכן, אזי אין צורך בתשלום אגרה נוספת. הוראות אלה לא יחולו על ערעורים שהוגשו על החלטות רשם, ראש ההוצאה לפועל או רשם לעניני ירושה, ונהיר שלא יחול גם על החלטות שאינן מסיימות את ההליך.

 

לתקנה 11: תקנה זו נועדה להבהיר כי אין באמור בתקנות אלה להוסיף על סמכויותיהם המהותיות של הערכאות השיפוטיות ושל הרשם לעניני ירושה.

 

לתקנה 12: תקנה זו מבקשת לקבוע כי מועד תחילתן של התקנות יהיה חודשיים מיום פרסומן, והן יחולו על תובעות שהוגשו ביום התחילה ולאחריו. תובענה כוללת בתוכה גם בקשות כאמור בסעיף ההגדרות, כך שאם נפתח הליך טרם מועד התחילה ובמועד התחילה ההליך ממשיך להתנהל בבית המשפט, על בקשות נוספות במסגרת הליך זה, יחולו לעניין אגרה הוראות תקנות אלה. מוצע לקבוע תקופה של חודשיים ימים עד לתחילתן של התקנות על מנת לאפשר הערכות של המזכירויות לסכומי האגרות החדשים.  

 

לתקנה 13: תקנה זו נועדה לתת מענה למצוקה הכלכלית שנוצרה עקב התפרצות נגיף הקורונה, ונועדה ליתן מענה לציבור הרחב המבקש לפנות לערכאות בתקופה שבין תחילת תוקפן של תקנות אלה ועד ליום 1.7.2021. כאשר אגרה שהיא נמוכה יותר ערב תחילתן של תקנות אלה, תגבה בשיעור הנמוך, ולא בשיעור החדש המוצע בתקנות אלו.

 

 

דרך קביעת הסכומים בתוספת הראשונה:

התוספת הראשונה נוקבת בסכומי אגרה בתובענות שדיון בהם יכול להתקיים במספר ערכאות. חלק מן הסכומים הכלולים בתוספת הראשונה נקבעו במסגרת מהלך להשוואת סכומי האגרות העיקריות שנכנס לתוקפו ביולי 2018, ובהם אין כל שינוי. להלן פירוט אופן קביעת סכומי האגרות בהן חל שינוי בסכום במסגרת התקנות החדשות:

1.  אישור הסכם או מתן תוקף של פסק דין להסכם לרבות כאשר אין תובענה תלויה ועומדת בעניין או ערעור

הסכום על אישור הסכם או מתן תוקף של פסק דין להסכם באין תובענה תלויה ועומדת בעניין או ערעור, ולרבות הסכם שנעשה במסגרת בקשה ליישוב סכסוך, נקבע ל-150 שקלים חדשים. הסכום נקבע כך שיהיה שווה לסכום האגרה על בקשה ליישוב סכסוך במסגרת החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה. זאת, בכדי למנוע מצב שבו צדדים שיש להם הסכם מוכן, מגישים בקשה ליישוב סכסוך שלא לצורך רק כדי לזכות באגרה נמוכה. ודוק - אישור הסכם על ידי ערכאה אינו מחויב בפתיחת הליך בדרך של בקשה ליישוב סכסוך.

2.  תובענה בעניין נישואין: 

הסכום על בקשה לאישור כשרות לנישואין, על בקשה לאישור נישואין, על בקשה להיתר נישואין שניים בתנאים לפי ס' 179-180 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וכן על בקשה אחרת שעניינה נישואין (כגון דיון על תוקף נישואין), הועמד על 278 שקלים חדשים, בהתאם לקבוע כיום בבתי הדין הרבניים.

3.  תובענה לשלום בית:

הסכום על תובענה לשלום בית הועמד על 278 שקלים חדשים, בהתאם לקבוע בבתי הדין הרבניים.

4.  תובענה בעניין מזונות ילדים, מדור ומזונות בן זוג, לרבות הגדלה, הפחתה או ביטול, הודעה לצד שלישי, שיפוי, תביעה למזונות או מדור מן העיזבון או מן היורשים, וכן אכיפת פסק חוץ בעניינים אלה:

הסכום נקבע ל-238 שקלים חדשים, בדומה לסכומים שנגבים על הליכים אלו גם כיום בכלל הערכאות המוסמכות.

5.  בקשה ליישוב סכסוך לפי חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014:

הסכום על בקשה ליישוב סכסוך במסגרת החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה הועמד על 150 שקלים חדשים. הסכום הקיים לפני התיקון עומד על 101 שקלים חדשים בכלל הערכאות ואולם, לאור הרצון להפחית את האגרה על אישור הסכם, על מנת לעודד צדדים להגיע הסכמות מחד, ובה בעת לא לגרום לבקשות ליישוב סכסוך שלא לצורך - הוחלט להעלות את הסכום על בקשה זו ל-150 שקלים חדשים.

6.  גירושין והתרת נישואין:

הסכום על תביעה להתרת נישואין, לרבות גירושין, פירוד, ביטול נישואין, הכרזה שהנישואין בטלים מעיקרם, וכן על בקשה לאישור גירושין שנעשו מחוץ לבית הדין הועמד על 400 שקלים חדשים. הסכומים הקיימים עובר לתיקון עומדים על 384 שקלים חדשים בבתי הדין הרבניים, ו-348 שקלים חדשים בבתי הדין הדתיים האחרים, ואילו על התרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה במקרים מיוחדים נגבים 483 שקלים חדשים. בנוסף, מוצע לקבוע אגרה מופחתת על סך 278 שקלים חדשים עבור תביעה להתרת נישואין וגירושין המוגשת בהסכמת הצדדים, שכן כאשר בקשה מוגשת במשותף, אין מחלוקת בין הצדדים וההליך פשוט יותר (יובהר כי עבור אישור הסכם או מתן תוקף של פסק דין להסכם קבועה אגרה נפרדת על סך 150 שקלים חדשים. האגרה המוצעת בפרט זה עניינה בתביעה לעצם סידור הגירושין, באופן הנהוג בכל ערכאה).

7.  תביעה בין בני הזוג לחלוקת רכוש:

הסכום על תביעה לחלוקת רכוש בין בני זוג נקבע ל- 500 שקלים חדשים, והוא הסכום הקיים עובר לתיקון בכלל הערכאות המוסמכות.

8.  תובענות בהליכים לפי פרק שלישי לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, בעניין אפוטרופסות, תמיכה בקבלת החלטות, ומסמך הבעת רצון, שאינם מנויים בתקנה 7:

התקנות המוצעות כוללות שינוי מקיף לאגרות בעניין אפוטרופסות, לאור הצורך בעדכון התקנות הקיימות וכן בשל תיקון מקיף שנעשה לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, בשנת 2016, אשר הוסיף סוגי הליכים שונים שהם חלופיים למינוי אפוטרופוס.

הליכים אלה נפתחים בבית המשפט לענייני משפחה עם הגשת בקשה למינוי אפוטרופוס, או תומך בקבלת החלטות לאדם, או כאשר מתעורר צורך לפנות לבית המשפט בבקשות שונות בעניינים אלה או בעניין מסמך הבעת רצון שערך האדם. בדרך כלל מינויים אלו נעשים בנסיבות המחייבות זאת, ובמובן זה ההליך נכפה על הצדדים לו. מרגע מינויו, עשוי המתמנה להידרש בהתאם להוראות הדין, לפנות פעמים רבות לבית המשפט, לשם קבלת אישור לביצוע פעולות מסוימות עבור האדם שעליו מונה. לעיתים קרובות מדובר בבקשות דחופות המחייבות פעולה מהירה.

כיום, תקנה 2(א) והתוספת הראשונה לתקנות החלות בבית המשפט לענייני משפחה קובעות מהן האגרות שישולמו בעד הגשת בקשות לבית המשפט לענייני משפחה - 480 שקלים חדשים בעד תביעות המוגשות לבית המשפט ("פתיחת תיק עיקרי") ו-238 שקלים חדשים בעד בקשות בכתב ("בקשת ביניים"). סכומים אלה נקבעו באופן שיורי ביחס לכל תביעה ובקשה בכתב המוגשות לבית המשפט לענייני משפחה, למעט אם נקבע אחרת. בהיעדר הסדרה ספציפית המתייחסת לפתיחה בהליכים ולבקשות בענייני אפוטרופסות, מתייחסים סכומים אלה גם אליהן. בבתי הדין הרבניים האגרה הקיימת לבקשה למינוי אפוטרופוס לפסול דין עומדת על 278 שקלים חדשים, ולניהול רכושו של נעדר על סך 388 שקלים חדשים המקבילות לבקשות לפתיחת תיק עיקרי. אין התייחסות לבקשות ביניים בהליכי אפוטרופסות, ולכן נגבית בהן האגרה השיורית - בסך 278 שקלים חדשים. בבתי הדין הדתיים האחרים האגרה למינוי אפוטרופוס עומדת על 241 שקלים חדשים, ואין אגרה בבקשות ביניים.

בשונה מכך, כאשר מוגשת בקשה לבית המשפט לענייני משפחה, מזכירות בית המשפט נדרשת לסווג אותה כבקשת ביניים או כבקשה הפותחת תיק חדש בהתאם לנסיבות העניין. המציאות מלמדת כי בהליכים שעניינם אפוטרופסות, ההבחנה אינה תמיד ברורה. זאת, לאור מאפייניהם המיוחדים של הליכים אלה: תיק אפוטרופסות או תמיכה בקבלת החלטות נפתח עם הגשת הבקשה למינוי, ומרגע מינוי האפוטרופוס או התומך – וכל עוד הוא ממלא תפקידו זה – לכאורה התיק שריר וקיים, וכל בקשה בהמשך הינה בבחינת "בקשת ביניים". עם זאת, ישנם מקרים רבים בהם עם מתן הצו המבוקש נסגר התיק, ובקשות המוגשות בהמשך בעניינו של האדם יהיו בבחינת פתיחת תיק חדש בעניינו. כך שהאבחנה בין בקשה הפותחת תיק עיקרי לבין בקשה בכתב נתונה לעיתים לשיקול דעת בית המשפט. אלא שסיווג זה, כאמור, משפיע על סכום האגרה שייגבה בהליך, דבר המייצר חוסר ודאות משפטית מבחינת המבקשים.

על מנת לפתור קושי זה, הוצע בתחילה לפטור מתשלום אגרה עבור כל בקשות הביניים, אך הוחלט כי מדובר בפטור שאינו מוצדק ביחס למרבית בקשות הביניים (למשל בבקשות שעניינן שכר האפוטרופוס או השקעת כספי האדם). משכך, מוצע לקבוע אגרה אחידה על סך 238 שקלים חדשים ביחס לכל בקשה המוגשת לערכאה שיפוטית לפי פרק  שלישי לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות בענייני אפוטרופסות, תמיכה בקבלת החלטות, ומסמך הבעת רצון. זאת, בין אם הבקשה תסווג כבקשת ביניים ובין אם היא תסווג כבקשה הפותחת תיק עיקרי. סכום זה דומה לסכומים הנגבים כיום באותם הליכים בבתי הדין הדתיים. הסכום אף זהה לסכום המשולם בעד פתיחת תיק שעניינו תובענה למזונות או למדור. כמו כן, סכום זה תואם את הסכום הקבוע לאגרה בעד בקשות בכתב המוגשות כיום לבית המשפט לענייני משפחה[37] ובכך למעשה יהא המבקש אדיש, מבחינת עלויות, לאופן סיווג הבקשה על ידי מזכירות בית המשפט.

בכך יש אף להקל בסכום האגרה החל בעת פתיחת תיק עיקרי (העומדת כאמור על סך 480 שקלים חדשים). הטעם לכך מוצדק לאור הנסיבות המיוחדות של הליכים מסוג אלה, וחובת האפוטרופוס, או התומך, לפי העניין, לפנות אל בית המשפט בהתאם להוראות הדין. בפרט, נראה כי ההקלה מוצדקת לנוכח העובדה שהאגרות משולמות מכספי האדם, אשר מצבו מצריך פעמים רבות הוצאות מרובות לצרכיו האישיים.

בנוסף, מובהר כי סכום האגרה הקבוע בתוספת מתייחס להליכים שאינם מנויים בתקנה 7 לתקנות המוצעות, הפטורים מתשלום אגרה.

9.  תובענות בעניין זמני השהות של קטין עם כל אחד מהוריו:

 עומד על סך 354 שקלים חדשים - ללא שינוי מן הקבוע בכלל הערכאות השיפוטיות עד כה.

10. תובענה בעניין ירושה וצוואה:

סכומי האגרה הנגבים כיום קבועים במספר תקנות: תקנות הירושה (אגרות הרשם לעניני ירושה), התשנ"ח-1998, תקנות הירושה (אגרות בתי הדין הדתיים) התשנ"ט-1999, ותקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות).

בהתאם לחוק הירושה, הסמכות נתונה לבית המשפט לענייני משפחה ולרשם לעניני ירושה, וכן לבתי הדין הדתיים ובלבד שניתנה לכך הסכמת כל הצדדים הנוגעים בדבר. במסגרת התקנות החדשות, נעשתה האחדה של ההוראות ושל הסכומים, כך שהתקנות השונות הקיימות יבוטלו.

בקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה:

לפי סעיף 67 לחוק, על הרשם לפרסם הודעה ברבים על הגשת בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה. מטרת הפרסום היא לאפשר למי שמעוניין להגיש התנגדות למתן הצו. תקנה 17 לתקנות הירושה מפרטת את אופן הפרסום:

"הודעה על הגשת בקשה לצו ירושה או לצו קיום תפורסם בעתון יומי אחד וכן ברשומות; ההודעה בעתון היומי תכלול הזמנה להגשת כתב התנגדות בתוך תקופה של שבועיים מיום הפרסום בעיתון היומי או תקופה ארוכה יותר, לפי קביעת הרשם לעניני ירושה; הוצאות הפרסום יחולו על המבקש, ואולם ניתן למבקש פטור מחובת תשלום אגרה לפי תקנה 4 לתקנות הירושה (אגרות הרשם לעניני ירושה), התשנ"ח-1998, יחולו הוצאות הפרסום על הממונה הארצי".

בהתאם לתקנה 17 כאמור, על המבקש לשלם נוסף על האגרה כאמור גם את הוצאות הפרסום. בהתאם לבדיקת רשם הירושה, עלות הפרסום בעיתון יומי וברשומות היא 130 ש"ח.

דוח מבקר המדינה 66ג בנושא "הטיפול בענייני ירושות וצוואות" עסק גם בנושא הפרסום בעיתון. במסגרת בדיקת תיקון הליקויים המפורטים בדוח, עלה כי במסגרת הגשת בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה נדרש המבקש לשלם שני תשלומים שונים- תשלום אחד עבור האגרה ותשלום נוסף עבור הוצאות הפרסום כאמור.

כדי להקל על המבקש, מקבל השירות, מוצע לאחד בין התשלומים השונים במסגרת תשלום האגרה. לפיכך, מוצע לבטל את הוצאות הפרסום, ובמקביל להגדיל את האגרה בהתאם ב-130 ש"ח. התיקון המוצע יחול הן לעניין האגרות שגובים הרשמים לעניני ירושה והן לעניין האגרות הנגבות בבית הדין הדתי ולקבוע כי הסכום יהיה 633 שקלים חדשים במקום 505 שקלים חדשים, במקביל לביטול הוצאות הפרסום כאמור.

בקשה לתיקון או ביטול צו ירושה או צו קיום צוואה:

לפי התקנות הפנייה לתיקון או לביטול של צו ירושה, או לקיום צוואה היא תמיד לגוף המוסמך אשר הוציא את הצו המקורי. בהתאם לתקנות הקיימות סכום האגרה בפנייה לבית המשפט בענין זה הוא 994 שקלים חדשים. ואולם, הפנייה בעניין זה לרשם, או לבית דין דתי נמוך יותר – 505 שקלים חדשים. בתקנות אלו נבקש לקבוע סכום אחיד של 505 שקלים חדשים, היות שאין הצדקה להבחין בין הערכאות השונות. סכום זה אינו כולל גם את הוצאות הפרסום כאמור בדברי ההסבר לעניין בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה, שכן גם בבקשה לתיקון או ביטול צו כאמור אין חובה לפרסם את הבקשה. לשינוי המוצע אין השפעה תקציבית מהותית לאור העובדה שבהתאם לדין, מרבית הצוים המקוריים נעשים על ידי רשם או בית דין דתי, וממילא, מספר התיקונים הנעשים בבית המשפט הוא נמוך מאוד - בבדיקה שערכנו – היו רק 346 בקשות לתיקון או לביטול צוואות בבתי המשפט בשנת 2017.

בקשה לתיקון או ביטול צו ירושה או צו קיום המוגשת בהסכמת כל היורשים או הזוכים על פי הצו:

האגרה הקבועה כיום משקפת מקרים בהם, לפי סעיף 72 לחוק הירושה, מבוקש ביטול או שינוי צו לפי בקשת מעוניין בדבר. כאמור, לעיתים מבוקש שינוי או תיקון זניח, בנסיבות טכניות, מוסכמות ואשר אינן שנויות במחלוקת. במקרים כאלה, מן הראוי להקל על הציבור ולא לגבות ממנו את מלוא סכום האגרה הקבוע כיום בסך של 505 שקלים חדשים, אלא להסתפק בסך של 237 שקלים חדשים. יצויין כי בבקשה מתוקנת למתן צו ירושה או צו קיום צוואה המוגשת ויש בה פגם, בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, אשר בוחן את מסמכי הבקשה בלשכת הרשם לעניני ירושה, דורש מהמבקש להגיש בקשה מתוקנת. פעמים רבות התיקון נוגע להשמטת יורש או היעדר התייחסויות לפרטים מהותיים הנדרשים במסגרת הבקשה. בהיעדר התייחסות מיוחדת, לכאורה ניתן לראות את הגשת הבקשה המתוקנת כהגשת בקשה רגילה, ומשכך היא תחויב באגרה בסך של 503 שקלים חדשים. במקרה זה, סכום האגרה הינו בסך של 237 שקלים חדשים, בדומה לסכום הקבוע היום על בקשה אחרת לפי פרט 9 לתוספת תקנות הירושה (אגרות הרשם לעניני ירושה).

בקשה למינוי מנהל עזבון בהסכמת כל הצדדים הנוגעים בדבר, או בלא הסכמה:

הסכום בהתאם לתקנות הקיימות אצל הרשם לעניני ירושה, וכן בבתי הדין הדתיים עומד על 505 שקלים חדשים. ואילו בבימ"ש למשפחה הסכום הוא 994 שקלים חדשים. בתקנות המוצעות ישנה הבחנה בין בקשה למינוי מנהל עיזבון הנעשית בהסכמת הצדדים לבין בקשה שאינה מוסכמת. הסכום נקבע בהתאם לטירחה הנדרשת מן הערכאה עבור ההליך. בקשה לא מוסכמת היא מורכבת יותר ולכן ראוי שתוצמד לאגרה בסך 850 שקלים חדשים, בשים לב לצורך להשוות בין הערכאות השונות וסכום האגרה עבור הגשת התנגדות כפי שיפורט להלן, ואילו בקשה מוסכמת היא פשוטה יותר, ולכן מוצמדת למחיר הנמוך יותר, הקיים בבתי הדין ואצל הרשם לעניני ירושה.

עשיית צוואה בפני בית דין דתי ובפני הרשם לעניני ירושה:

האגרה הנגבית כיום עבור עשיית צוואה בפני בי"ד דתי או הרשם לעניני ירושה היא 237 שקלים חדשים. לעומתה, האגרה עבור עשיית צוואה בפני שופט היא 510 שקלים חדשים. מדובר בשירות שיכול להינתן על ידי עו"ד או נוטריון, ובשוק הפרטי התשלום עבורו גבוה משמעותית מהאגרות הנגבות בערכאות, משכך, ובשים לב לעומס המוטל על הערכאות, מוצע להעלות את סכומי האגרות עבור הליך זה. עם זאת, על אף האלטרנטיבות הקיימות לעשיית צוואה בפני ערכאה שיפוטית ורשם לעניני ירושה, בחר המחוקק לאפשר גם אפיק זה, ולפיכך יש להנגיש אותו - הן במערכת האזרחית והן במערכת הדתית. ברם, לגבי המערכת האזרחית - בניגוד להליכים אחרים, הסמכות לדון בנושא נתונה הן לרשם והן לבית המשפט. המחוקק קבע גוף מנהלי מומחה לעניני ירושה, ואף שככל משאב ציבורי זמנו יקר וחיוני – עדיין אינה דומה ערכאה שיפוטית ורשם לעניני ירושה לערכאה מנהלית (והדבר בא לידי ביטוי בהבדלים נוספים בין הרשם לבין יתר הערכאות העולים בתקנות המוצעות). לכן, אף שככלל אנו הולכים למהלך של השוואת האגרות, במקרה הזה אנו סבורים שניתן להצדיק אגרה שונה בבתי המשפט למשפחה, שכן האגרה בערכאות הדתיות ובערכאה האזרחית הרלוונטית תהיה שווה. כמובן שיש לאפשר גישה גם לבית המשפט למי שמעוניין בכך, אך בהתקיים חלופה בערכאה אזרחית בה האגרה שווה לאגרה בערכאות הדתיות – ניתן לגלם בסכום האגרה את בחירתו זו.

משכך, מוצע להעלות את האגרה בבתי הדין הדתיים מ-237 שקלים חדשים ל-505 שקלים חדשים, סכום הדומה להליכים אחרים בעניני ירושה, ואת האגרה בבית המשפט לענייני משפחה מ-510 שקלים חדשים ל-600 שקלים חדשים.

התנגדות לבקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה:

האגרה בבתי המשפט כיום עומדת על 964 שקלים חדשים ואילו האגרה בבית הדין הדתי כיום היא 505 שקלים חדשים. אין לרשם סמכות לעניין זה. היות שרוב ההליכים מתבצעים בבתי משפט, מוצע לקבוע סכום גבוה יותר מן הקיים בבתי הדין הדתיים, אך נמוך מן הקבוע בבית המשפט - כך שהשפעה התקציבית לא תהיה משמעותית, והסכום יהיה אחיד. מוצע לקבוע אגרה בסך 850 שקלים חדשים.

בקשה לתיקון טעות בצוואה לפי סעיף 32 לחוק הירושה בהתייחס לאדם או תאריך:

סעיף 32 לחוק הירושה קובע כי במקרה שבו נפלה טעות סופר או טעות בתיאורו של אדם או של נכס, בתאריך, במספר, בחשבון או כיוצא באלה, ואפשר לקבוע בבירור את כוונתו האמיתית של המצווה, יתקן את הטעות הרשם לעניני ירושה (או בית המשפט כאשר העניין הועבר אליו לפי סעיף 67א). הניסיון מלמד כי פעמים רבות, כאשר מדובר באדם, הבקשה היא לתיקון פרטים מזהים שלו (שם או מספר תעודת זהות). המדובר בתיקון טכני שנראה כי אינו מצדיק גביית אגרה בסכום גבוה של 237 שקלים חדשים, שהיא סכום האגרה השיורית. משכך מוצע להפחית ולהעמיד את סכום האגרה בעד בקשות כאמור על 50 שקלים חדשים.

בקשה לתיקון טעות בצוואה לפי סעיף 32 לחוק הירושה בהתיחס לטעות שאינה אדם או תאריך:

יחד עם זאת, כאשר מדובר בנכס, תיקון הטעות כרוך באימות נתונים ובבדיקה מעמיקה יותר. גם בעד בקשה כזאת נגבית כיום אגרה על סך 237 שקלים חדשים, כגובה האגרה השיורית. זאת מלבד האגרה שנגבית בעד הבקשה למתן צו קיום הצוואה על סך 505 שקלים חדשים. ישנה הצדקה לגביית אגרה, שכן מדובר בבקשה הדורשת מהרשם (או מהערכאה השיפוטית) לבצע עבודה נוספת שלעיתים כרוכה בחקירה ובדיקה מעמיקה יחסית לאימות הנתונים. עם זאת, היות שמדובר בשתי בקשות נפרדות יש הצדקה להפחית את הסכום, בהתאמה לסוג הטעות. כאשר מדובר בטעות הנוגעת לאדם או לתאריך, הוצע להפחית לסכום של 50 שקלים חדשים, כאמור. כשמדובר בטעות אחרת, מוצע לקבוע את האגרה על סך 150 שקלים חדשים.

 

11. תובענה בעניין הקדש:

ככלל, ענייני נאמנות בכלל והקדשות ציבוריים בפרט הם בסמכות של בית משפט מחוזי כפי שנקבע בסעיף 37 לחוק הנאמנות התשל"ט-1979 (להלן – חוק הנאמנות). יש להניח שהסיבה לכך שבית המשפט המוסמך לדון בענייני נאמנות הוא בית המשפט המחוזי נובעת מכך שנושא זה מצריך מומחיות רבה יותר נוכח בעיית הנציג המובנית בעולם הנאמנות. עוד יש לציין שגם נושאים נוספים הנוגעים לתאגידים ללא כוונת רווח נמצאים בסמכות בית המשפט המחוזי כדוגמת עמותות וחברות לתועלת הציבור.

לצד הסמכות הזו קיימת סמכות לבתי הדין הדתיים השונים לדון בענייני יצירה וניהול פנימי של הקדשות שנוסדו בפני בית הדין הדתי על פי הדין הדתי.

משכך, אגרות של הקדשות ציבוריים נקבעו לפי תקנה 3 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 והם עומדים על 1,144 שקלים חדשים, (ונידונים כאמור בבית משפט מחוזי) זאת בשעה שההליכים בבתי הדין הדתיים זולים בהרבה, ועומדים על 279 שקלים חדשים או 391 שקלים חדשים, תלוי בסוג ההליך.

התקנות מציעות לערוך הבחנה בין סכום האגרה שייגבה עבור הליכים הנוגעים לענייניו הפנימיים של ההקדש שבסמכות בתי הדין, ואשר יעמוד על סך 700 שקלים חדשים, לבין סכום האגרה שייגבה עבור הליכים המצויים בסמכותו הייחודית של בית המשפט המחוזי, כגון סכסוך בין ההקדש ונאמניו לצד ג', ביטול הקדש וכל הליך הנוגע להקדש שאינו דתי, ויעמוד על סך 1,144 שקלים חדשים, כפי הקבוע בתקנות בתי המשפט (אגרות).

12. בקשה לכינון הקדש:

לעניין אגרה עבור כינון הקדש- סעיף 41 לחוק הנאמנות קובע כי "לגבי הקדש דתי שנוסד בפני בית דין דתי על פי הדין הדתי רשאי בית הדין הדתי להורות שהוראות חוק זה בעניין יצירת הקדש ובעניין ניהולו הפנימי לא יחולו עליו". בהתאם לאמור, רשאי יוצר ההקדש לפנות לבית הדין הדתי ולבקש לכונן הקדש דתי לפי הדין הדתי. יצוין כי קיימות דרכים אחרות ליצור הקדש שלא בבית דין דתי לפי הדין הדתי שאינו הקדש דתי, למשל באמצעות צוואה, כתב נוטריוני או הוראת מוטבים. מוצע לקבוע כי האגרה עבור בקשה לכינון הקדש בבית דין דתי תהיה 278 שקלים חדשים, כגובה האגרה השיורית בבית הדין במקום האגרה של 700 ש"ח על הליך בענייני הקדשות, זאת נוכח העובדה שמדובר בהליך שבדרך כלל לא מעורר מורכבות מיוחדת.

13. ערעורים:

עבור ערעורים וערעורים שכנגד על פסקי דין, וכן עבור בר"ע על החלטות אחרות, נקבעו הסכומים הקיימים כיום, 660 שקלים חדשים, ו-508 שקלים חדשים בהתאמה. בבתי הדין השרעיים והדרוזיים ערעור הן על החלטת ביניים והן על פסק דין הינם ערעור בזכות, ועל מנת להשוות בין הערכאות השונות בסכומי האגרה, מוצע לקבוע כי עבור ערעור בזכות על החלטה אחרת או בקשת רשות ערעור, בהתאם לערכאה בה ניתנה ההחלטה, תגבה אגרה על סך 508 ₪. עבור ערעור על החלטה בעניין של פסלות נושא משרה שיפוטית - אגרה בסך 1012 שקלים חדשים. זהו הסכום הקבוע כיום בתקנות בתי המשפט (אגרות), ולאור הצורך להשוואה - נראה שראוי לקבוע אגרה גבוהה בשל הצורך להמעיט בערעורי שווא. אמנם בבתי הדין הרבניים, ובבתי הדין הדתיים האחרים, הסכום נמוך יותר, הסכום הקבוע עבור ערעור על החלטת ביניים, ואולם, הרציונל שעומד בבסיס קביעת הסכום הגבוה נועד למנוע ערעורים מיותרים על החלטה זו, שכן קיימת חזקת הגינות של כלל נושאי המשרה השיפוטיים, וכל ערעור על החלטתם בעניין פסלות מועברת לדיון בפני נשיא הערכאה.

14. בקשות בכתב:

במסגרת התקנות החדשות מוצע לבטל את הפער הקיים בהסדרי האגרה בין הערכאות השונות בכל הנוגע לבקשות בכתב (המכונות גם "בקשות ביניים"). בבתי הדין הרבניים אין כיום אגרה על בקשות בכתב, אלא רק על הליכי ביניים המוגשים יחד עם הליך עיקרי. מנתונים שנמסרו לנו מידי הנהלת בתי הדין הרבנים עולה כי בשנת 2017 היו 92,341 בקשות כאלו, מתוכן ההערכה שנמסרה לנו היא שכמחצית היו בקשות שבהן אין כוונה לקבוע פטור במסגרת התקנות החדשות. כמו כן, בבתי הדין הדרוזיים והשרעיים משולמת אגרה עבור הליך ביניים וסעד עזר שלא התבקש בעת הגשת התובענה העיקרית. יש צורך להטיל אגרות על בקשות ביניים בהליכי משפחה  על מנת לשקף את עלותן למערכת בתי הדין הדתיים בצורה אמיתית יותר לעומת המצב הקיים כיום, וכן לצורך  וויסות היקפי הבקשות בהליכים רגישים ומורכבים ממילא. משכך, מוצע להחיל בבתי הדין הדתיים השונים אגרה על בקשות בכתב בסך 238 שקלים חדשים בדומה לאגרה המוטלת על בקשות ביניים בבתי המשפט לענייני משפחה.

בדוח וועדת כהן משנת 2009 ההמלצה הייתה להפחית את האגרה על בקשות בכתב לסכום של 85 שקלים חדשים בכלל הערכאות (במדד דאז), זאת בכדי להפחית את המחסום שהאגרה יוצרת בפני המתדיינים להגשת בקשותיהם, שעה שכבר שילמו את האגרה בהליך העיקרי, ובייחוד בתחום המשפחה שבה יש בקשות רבות יחסית. מכיוון שהפחתת אגרה זו עושיה להביא להשפעה שלילית והסלמת הסכסוך  בשל ריבוי בקשות שלא לצורך, מוצע שלא להפחית את סכום האגרה. לצד זאת נציין כי במסגרת התקנות החדשות הורחבה משמעותית רשימת העניינים הפטורים מאגרה, ונכללו בה בקשות רבות שלא נמצאה הצדקה לגבות עבורן אגרה נוספת וכי נעשית הבחנה בין בקשות בינים מורכבות לבקשות אחרות שהן טכניות במהותן, עבורן תגבה אגרה על סך 35 ₪ כפי שיתואר בהמשך. יובהר כי ככלל, סכומי אגרות בבית משפט לעניני משפחה הינם נמוכים לעומת סכומי האגרות בתי משפט אזרחיים אחרים, וכי סכומי האגרה עבור פתיחת הליך אזרחי ובקשת בינים בהליך זה גבוהים יותר מפתיחת הליך בבית משפט למשפחה ובקשת ביניים. כך שגם מהסתכלות כוללת על דיני האגרות, נראה כי יש הצדקה להמשיך ולגבות אגרה עבור בקשות אלו.

עוד נבקש להבהיר כי בקשה מתוקנת למתן צו ירושה או צו קיום צוואה שעל המבקש להגיש לרשם לעניני ירושה במקרים בהם נפל פגם מהותי בבקשה הראשונה, תיחשב כ"בקשה בכתב" ועל כן תחויב באגרה על סך 236 ₪ כאמור. נבהיר כי תיקונים טכניים בבקשה אינם מחויבים באגרה נוספת, בשונה מתיקון הנוגע להשמטת יורש או היעדר התייחסויות לפרטים מהותיים הנדרשים במסגרת הבקשה. הרציונל בגביית האגרה במקרים אלה הוא שהבקשה נבחנית מחדש על פרטיה ודקדוקיה שכן לרוב התצהיר שהוגש בבקשה הראשונה היה שגוי, חסר או לא תקין.

 

15. בקשות לשינוי מועדים:

עד כה לא נגבתה אגרה בגין בקשות לשינוי מועדי דיונים ומועדים להגשת כתבי בי דין, שכן מדובר בבקשה המשליכה ישירות על זכות הגישה לערכאות. עם זאת, על מנת שלא ליצור תמריץ לשינוי מועדים תכוף המכביד על המזכירויות מוצע לקבוע אגרה נמוכה בגובה 35 שקלים חדשים. אגרה זו תוטל גם על בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בהליך לפי חוק הירושה.

16. שונות

עבור בקשה להעתק מאושר מכל מסמך שבתיק הערכאה השיפוטית, המוגשת בידי מי שאינו צד להליך, מוצע לגבות 3 שקלים חדשים לעמוד. הרציונל הוסבר בדברי ההסבר לפסקה 34 בתקנה 7, אלא שכאשר מדובר במבקש שאינו צד, אין כל הצדקה למתן שירות בפטור מאגרה.

הוא הדין לעניין מבקש שאינו צד להליך, לעיון בתיק אשר הוסבר לעיל בפסקה 35 בתקנה 7. לבקשה זו נקבעה אגרה בסך 238 שקלים חדשים ככל בקשה בכתב. עם זאת, בבקשות לעיון בתיק בעניני ירושה מוצעת אגרה מופחתת על סך 50 שקלים חדשים, שכן מדובר בתיקים שהם פחות רגישים על פי רוב, הדיון בבקשה בהם פחות מורכב, אף אם מדובר בתיק שהתנהל בדלתיים סגורות, וזאת לאור הכללים הדיוניים בערכאות השונות.

עבור עשיית תצהיר (שלא במסגרת בקשה לפטור מאגרה, או בקשה לצו הגנה במסגרת תלונה על אלימות במשפחה) הסכום עומד על 48 שקלים חדשים.

 

 

דרך קביעת הסכומים בתוספת השניה:

בתוספת השנייה מנויים ההליכים שהם ייחודיים בתקנות אלו לבתי המשפט לענייני משפחה או לרשם לעניני ירושה:

1.  תובענה לסכום כסף קצוב - נותר כשהיה בתקנות הקיימות- היינו 1% מן הסכום הנתבע, אולם לא פחות מ-480 שקלים חדשים. מדובר על הוראת ברירת מחדל שנועדה לתת מענה למקרים שאינם נופלים לתובענה אחרת לגביה נקבעה אגרה ייחודית בתוספת הראשונה.

2.  תובענה בענייני רכוש שאינה לסכום כסף קצוב, לפירוק שיתוף, לפסק דין הצהרתי בענייני רכוש ולמתן חשבונות יהיו מספר הסעדים ומספר פרטי הרכוש אשר יהיו - מוצע להפחית את סכום האגרה הקיימת – 2,892 שקלים חדשים, ולהעמידה על הסכום הקיים בבתי משפט שלום - בסך 1715 שקלים חדשים. הסכום שנקבע הוא בהתאם לקבוע בפרט 4 לתוספת לתקנות בתי המשפט (אגרות). יובהר כי בקשה למתן מידע על חשבונות מוגשת רק במסגרת תביעה לענייני רכוש, ואין לגבות עבורה אגרה כבקשת בינים.

3.  תובענה בגין נזקי גוף - מוצע לקבוע הסדר הדומה בחלקו להסדר הקיים בתקנה 5 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007. לפי ההסדר האמור, בתובענה בגין נזקי גוף המוגשת לבית משפט השלום, משלם התובע סכום של 712 שקלים חדשים בפעימה ראשונה, ובפעימה השנייה, בסוף ההליך,  עליו להשלים את סכום האגרה לסכום כולל של 6,841 שקלים חדשים, ובבית משפט מחוזי, לסכום כולל של 42,932 שקלים חדשים. המנגנון הקיים בתקנות בתי המשפט (אגרות) כולל אפשרות לקבלת פטור מתשלום הפעימה השנייה, להשתת התשלום על הנתבע במידה והתביעה אכן מתקבלת, ולקיזוז חלקים מן הסכום בהתקיים תנאים שונים. היות שיש מעט מאד תביעות מסוג זה בבית המשפט לענייני משפחה, לא ראינו לנכון לקבוע מנגנון כה מורכב, בשים לב שתובענה לנזקי גוף שהינה סכסוך בין בני משפחה ואינה כמו תביעה לנזקי גוף בבתי המשפט השלום והמחוזי (תביעת נזקי גוף בגין רשלנות רפואית; רשלנות כללית – תאונות עבודה, תאונות אישיות הגורמות לנזקי גוף), שכן היא מלווה לרוב עם קשיים רגשיים בהגשת התובענה ולכן יש משנה חשיבות להקל על התובעים בתיקים אלו. בבחינת מספר פסקי דין בנושא, נראה כי בבתי משפט לעניני משפחה ראש נזק העיקרי לפסיקת פיצוי הוא ראש נזק של כאב וסבל, בעוד תיקי ניזקי גוף בבתי המשפט השלום והמחוזי, ראשי הנזקים העיקריים בגינם נפסק פיצוי הינם הפסד השתכרות לעבר ולעתיד והוצאות סיעוד וטיפול. על כך יתווסף כי בניגוד לתיקי נזקי גוף בבית המשפט השלום והמחוזי, הנתבע בתיקים בבית המשפט לעניני משפחה הוא בן משפחה אשר לרוב אינו אמיד כלכלית, והטלת עלות כלכלית גבוהה של ההליך, תפגע בעקיפין בתובע עצמו בשל היותם בני משפחה שכן הטלת סכום אגרה גבוה כנראה תפגע ביכולת של הנתבע לשאת בחובות אחרים כלפי בני משפחתו, שלא במסגרת התובענה האמורה (לדוגמא – חובת תשלום מזונות ילדים). יודגש כי בכל מקרה האגרות בבית המשפט לענייני משפחה כלל נמוכות מהאגרות בבית משפט השלום וטרם נמצאה הצדקה מדוע להשוות את הסכום דווקא ביחס לתובענה בגין נזקי גוף.

4.  תובענה בגין עבירות מין לפי תקנה 5א לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 - לאור הצורך להשוואת האגרה הנגבית בגין תביעת נזיקין בעבירות מין לסכום הקבוע באגרות בתביעות אלו בבית משפט השלום, מוצע לכלול כאן אגרה דומה.

5.  ערעור על החלטת רשם לעניני ירושה – מוצע להותיר את הסכום הקבוע בתקנות הקיימות – בסך 510 שקלים חדשים.

6.  עשיית צוואה בפני בית המשפט לענייני משפחה – ראו דברי הסבר בעניין "עשיית צוואה בפני בית דין דתי ובפני הרשם לעניני ירושה" בפרט 10 בתוספת הראשונה.

7.  הוכחת צוואה בפני בית משפט - מוצע להותיר את הסכום הקבוע בתקנות הקיימות – בסך 510 שקלים חדשים.

8.  בקשה בענייני אימוץ - כיום נגבית לעניין זה אגרה בסכום של 480 שקלים חדשים והוחלט להשאיר את הסכום כך.

9.  תובענות בהליכים לפי פרק שני1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – כאמור בדברי ההסבר לפרט 8 לתוספת הראשונה, בשל התיקון המקיף לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות בשנת 2016, מוצע לקבוע אגרה ייעודית עבור בקשות בעניין ייפוי כוח מתמשך, על סך 238 ₪, כאשר היום, נגבית אגרה שיורית עבור בקשות אלה (על סך 480 ₪), וזאת בדומה ליתר האגרות הנגבות לפי פרק שלישי לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. 

10. כל תובענה בבית המשפט לענייני משפחה שאינה פטורה מאגרה לפי תקנות אלה, ולא נקבעה לה אגרה על פי תוספת זו - מדובר בקביעת סכום עבור תובענות המוגשות בבית המשפט לענייני משפחה, בהתאם לסמכותה העניינית הקבועה בסעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, שאינן תובענות בענייני מעמד אישי, שבסמכות מקבילה של בתי דין דתיים, ומשכך אינן מנויות בתקנות או בתוספת זו, אך מאידך אינן פטורות מאגרה (לדוגמא, תובענות שלפי חוק גיל הנישואין או חוק קביעת גיל). ישנן לעיתים תובענות מסוגים שונים שאינן שכיחות, ובכל זאת יש לקבוע אגרה עבורן ומשכך נקבעה לבית המשפט לענייני משפחה אגרה שיורית על סך 480 שקלים חדשים, ומוצע להשאירה על כנה. עם זאת, אין מקום להשוות את האגרה השיורית הזו, עם האגרה השיורית הנהוגה בבתי הדין הדתיים השונים, וברשם לעניני ירושה, שכן בניגוד לבית המשפט לענייני משפחה, בשאר הערכאות הסמכות מצומצמת לענייני מעמד אישי וירושה בלבד, כאשר להליכים אלו נקבעו אגרות מפורשות. לאור העובדה שבכל זאת ישנם מצבים נדירים יחסית שבהם לא נקבעה אגרה מפורשת, הוחלט על קביעת אגרה, אך היא נמוכה מן האגרה של בית המשפט לענייני משפחה, מפני שהיא דומה בשיעורה לאגרות הקבועות בהליכים שבסמכות בתי הדין.

11. הפקדת צוואה - מוצע לקבוע על סך 107 שקלים חדשים בהתאם לקיים כיום.

12. כל בקשה אחרת לפעולה או שירות המוגשים לרשם לעניני ירושה שאינה פטורה מאגרה לפי תקנות אלה ולא נקבעה לה אגרה בתקנות אלה - מוצע להשאיר את האגרה הקיימת כיום, העומדת על 237 שקלים חדשים.

 

דרך קביעת הסכומים בתוספת השלישית:

בתוספת זו מנויים הליכים ייחודיים שבסמכות בתי הדין השרעיים:

1.  הסכום עבור רישום נישואין, נשאר כשהיה בתקנות הקיימות טרם תיקון תקנות אלו ועומד על 238 שקלים חדשים.

2.  עד כה, עבור המרת דת נגבתה האגרה השיורית, שעמדה בתקנות הקיימות על סך 168 שקלים חדשים, בעוד הסכום עבור "השבה ליהדות" בבתי הדין הרבניים עמד על סך 278 שקלים חדשים (אגרה שיורית), אף שמדובר בהליכים זהים מבחינה מנהלית. משכך, ולאור תכלית התקנות להשוות את האגרות הנגבות בערכאות שונות עבור הליכים דומים, מוצע לקבוע את האגרה בסך 278 שקלים חדשים, סכום הדומה למרבית ההליכים הנידונים בבתי הדין הדתיים. נושא האגרה עבור המרת דת והשבה ליהדות ימשיך להיבחן בהמשך הליך התקנת התקנות.

3.  עבור חידוש דיון בתובענה שהדיון בה הופסק, הסכום עומד על 168 שקלים חדשים, כפי שהיה בבתי הדין הדתיים השונים עד כה.

4.  עבור תובענה שאינה פטורה מאגרה לפי תקנות אלה ולא נקבעה לה אגרה על פי תוספת זו, מוצע להשוות את האגרה לזו הנגבית כיום בבתי הדין הרבניים - בסך 278 שקלים חדשים, ובהמשך לדברי ההסבר לעניין קביעת האגרה השיורית עבור הליכים בבתי המשפט לענייני משפחה. מדובר בסכום הדומה למרבית ההליכים הנידונים בבתי הדין הדתיים, כאשר הסכום הקיים כיום נמוך יותר.

דרך קביעת הסכומים בתוספת הרביעית:

בתוספת זו מנויים הליכים ייחודיים שבסמכות בתי הדין הדתיים הדרוזיים:

1.  הסכום עבור רישום נישואין, נשאר כשהיה בתקנות הקיימות טרם תיקון תקנות אלו ועומד על 239 שקלים חדשים.

2.  עבור חידוש דיון בתובענה שהדיון בה הופסק, הסכום עומד על 167 שקלים חדשים, כפי שהיה בבתי הדין הדתיים השונים עד כה.

3.  עבור תובענה שאינה פטורה מאגרה לפי תקנות אלה ולא נקבעה לה אגרה על פי תוספת זו, מוצע להשוות את האגרה לזו הנגבית כיום בבתי הדין הרבניים - בסך 278 שקלים חדשים, ובהמשך לדברי ההסבר לעניין קביעת האגרה השיורית עבור הליכים בבתי המשפט לענייני משפחה. מדובר בסכום הדומה למרבית ההליכים הנידונים בבתי הדין הדתיים, כאשר הסכום הקיים כיום נמוך יותר.

 

דרך קביעת הסכומים בתוספת החמישית:

בתוספת זו מנויים הליכים ייחודיים שבסמכות בתי הדין הרבניים:

1.  עבור בקשה בעניין נישואי מעוברת, וכן עבור אישור רווקות או אישור של פונה לרישום נישואין שהוא "פנוי", הסכום עומד על 278 שקלים חדשים כשהיה.

2.  עבור בקשה בעניין כשרות יוחסין ואבהות, הסכום עומד על 279 שקלים חדשים, כפי שהיה בעבר.

3.  עבור תביעת סכום הכתובה מן העיזבון - הסכום עומד על 391 שקלים חדשים כפי שנקבע בתקנות הקיימות טרם תיקון זה.

4.  עבור השבה ליהדות, וכן עבור סידור השבה ליהדות של בני אותה המשפחה, הסכום עמד על 389 שקלים חדשים, ובהמשך לדברי ההסבר בעניין האגרה עבור "המרת דת" בבתי הדין השרעיים, מוצע לקבוע את האגרה על סך 279 שקלים חדשים, ואולם, כאמור, הנושא, ימשיך להיבחן בהמשך הליך התקנת התקנות.

5.  עבור הסדר מיוחד לעריכת גט כגון עריכת גט מחוץ לבית הדין, הסכום עומד על 500 שקלים חדשים. סכום זה היה בעבר 391 שקלים חדשים, ואולם לאור העובדה שהשווינו את הסכום עבור גירושין והתרת נישואין בכלל הערכאות, והעמדנו אותו על סך 400 שקלים חדשים (פריט (6) לתוספת הראשונה), ואילו כאן מדובר ב"שירות" יקר יותר הניתן מחוץ לבית הדין, שהוא ייחודי לבית הדין הרבני - נקבעה אגרה גבוהה יותר, על סך 500 שקלים חדשים. יודגש כי אגרה זו תיגבה במקום האגרה הרגילה הנגבית עבור התרת הנישואין, ולא בנוסף לה.

6.  בקשה לדיון מחדש לבקשת בעל-דין, לפי תקנה קכט לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים – בבתי הדין הרבניים ישנו הליך של בקשה לעיון מחדש, שמשמעותו היא דיון מחודש בהליך שהסתיים, ושניתן בו פסק דין. אף שמדובר בתיק קיים, פתיחתו דורשת ניהול הליך חדש, ועל כן מוצע כי האגרה במקרים אלו תיקבע בגובה האגרה המקורית, לפי נושא התובענה.

7.  עבור תובענה שאינה פטורה מאגרה לפי תקנות אלה ולא נקבעה לה אגרה על פי תוספת זו מוצע להשאיר את האגרה הקיימת כיום, על סך 278 שקלים חדשים.


[1] ס"ח התשנ"ה, עמ' 393

[2] ס"ח התשכ"א, עמ' 118; ס"ח התשס"ב, עמ' 505

[3] ס"ח התשכ"ג, עמ' 20

[4] ס"ח התשט"ו, עמ' 68

[5] ס"ח התשכ"ה, עמ' 63, התשנ"ח, עמ' 240 

[6] ס"ח התשמ"ה, עמ' 60; התשנ"א, עמ' 130

[7] ס"ח התשמ"ד, עמ' 198

[8] ס"ח התשמ"ד, עמ' 198.

[9] ס"ח התשכ"ה, עמ' 63

[10] ס"ח התשכ"ב, עמ' 120.

[11] ס"ח התשל"ב, עמ' 95

[12] ס"ח התשט"ו, עמ' 171.

[13] ס"ח התש"ל, עמ' 126

[14] ס"ח התשע"ה, עמ' 116

[15] ס"ח התשע"ז, עמ' 632

[16] ק"ת התשנ"ח, עמ' 1256

[17] ס"ח התשנ"ה, עמ' 170

[18] ס"ח התשנ"ה, עמ' 210

[19] ס"ח התשל"ח, עמ' 61

[20] ס"ח התש"י, עמ' 86

[21] ס"ח התש"י, עמ' 266

[22] ס"ח התש"י, עמ' 162

[23] ס"ח התשי"ד, עמ' 154

[24] ס"ח התשנ"א, עמ' 138

[25] ס"ח התשס"ב, עמ' 6

[26] ס"ח התשכ"ב, עמ' 120.

[27] ס"ח התשנ"ח, עמ' 152

[28] ס"ח התשכ"ז, עמ' 116: התשס"ט, עמ' 42 

[29] ס"ח התשע"ח, עמ' 310

[30] ס"ח התשמ"א, עמ' 30

[31] ס"ח התשל"ז, עמ' 292.

[32] ס"ח התשנ"א, עמ' 138

[33] ס"ח התשס"ב, עמ' 6

[34] ק"ת התשס"ז, עמ' 720; התשע"ד, עמ' 756;

[35] י"פ התשנ"ג, עמ' 2299

[36] ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא(3), 577 (1997).

[37] פרט 14 לתוספת הראשונה.