בתוקף סמכותי לפי סעיף 13 לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה–1995[1] (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
|
הוספת תקנה 21 |
1. |
בתקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ו-1996[2] (להלן – התקנות העיקריות), אחרי תקנה 20 יבוא: |
|||||
|
|
|
"סדר זקיפת כספים לפי סעיף 3(ד) לחוק |
21. |
(א) שילם החייב תשלומים על חשבון חובות בהתאם להחלטת המנהל לפי סעיפים 5ב ו-5ג לחוק, זקיפתם לפי סעיף 3(ד) לחוק, תהיה לאותם חובות הנכללים בהחלטת המנהל בלבד, בשיעור יחסי לגובה החובות אלא אם חל סעיף 3(ד1) לחוק. |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) התקבלו כספים בגין עיקול, זקיפתם לפי סעיף 3(ד) לחוק תהיה לתיקים בהם חלף המועד לתשלום האמור בדרישה הנוספת לפי סעיף 5 לחוק, ובשיעור יחסי לגובה החובות אלא אם חל סעיף 3(ד1) לחוק. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) התקבלו כספים כתוצאה מהגשת תביעת חוב על ידי המרכז, לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 או לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018[3] זקיפתם תהיה באופן יחסי, לחובות שנכללו בתביעות חוב ובהתאם להוראות חוקים אלו. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ד) שילם החייב כספים במהלך ביצוע מאסר במקום קנס לפי סעיף 71(א) לחוק העונשין התשל"ז- 1977[4] יחולו ההוראות הבאות: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) היה לחייב חוב קנס בלבד יועבר התשלום לתיק הקנס; שילם החייב במהלך ביצוע המאסר במקום קנס ערך השווה לקרן הקנס, לא ניתן יהיה לבצע את המאסר עוד ואם שולם חלק יחסי מקרן הקנס, ניתן יהיה לבצע את המאסר באופן יחסי. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) היה לחייב חוב קנס ובצדו חובת פיצויים יועבר התשלום לחוב הפיצוי ואם נותרה יתרה, היא תועבר לטובת הקנס; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) היה לחייב תיק קנס, שאין בצדו חובת פיצויים, וכן חובות פיצוי אחרים, יועבר התשלום לחובות הפיצוי האחרים בשיעור יחסי לגובה החובות; שילם החייב במהלך ביצוע המאסר במקום קנס ערך השווה לקרן הקנס, לא ניתן יהיה לבצע את המאסר עוד ואם שולם חלק יחסי מקרן הקנס, ניתן יהיה לבצע את המאסר באופן יחסי. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) היה לחייב תיק קנס, שבצדו חובת פיצויים, וכן חובות פיצוי אחרים, יועבר תחילה התשלום לחוב הפיצוי שלצד הקנס, ואם נותרה יתרה היא תועבר לחובות הפיצוי האחרים; שילם החייב במהלך ביצוע המאסר במקום קנס ערך השווה לקרן הקנס ואת כל חובת הפיצויים שבצדו, לא ניתן יהיה לבצע את המאסר עוד. |
|
תחילה |
2. |
תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן. |
|||||
|
התשפ"א ( 2021) (חמ _________) |
_____________ בנימין גנץ ממלא מקום שר המשפטים |
דברי הסבר
כללי:
במסגרת תיקון 19 לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק")[5] שעיקרו היה ייעול ושיפור תהליכים תוקן סעיף 3 לחוק, ובמסגרת סעיף 3(ד) הוגדר שאם מתקבלים כספים על ידי החייב, זקיפתם תהיה בשיעור יחסי לגובה החובות, אלא אם כן ביקש החייב כי תשלום ייזקף לחשבון חוב מסוים. לכלל זה חריג הקבוע בסעיף 3(ד1) לחוק.
להלן נוסח הסעיפים:
"(ד) חייב אדם בחובות מסוגים שונים כמפורט בהגדרה "חוב", יהיה סדר זקיפת הכספים שישולמו לחשבון כל חוב בשיעור יחסי לגובה החובות, אלא אם כן ביקש החייב כי תשלום ייזקף לחשבון חוב מסוים.
(ד1) על אף האמור בסעיף קטן (ד), חייב אדם גם בחוב שהוא פיצוי כאמור בפסקה (6) להגדרה "חוב", ייזקפו כספים שישולמו לחשבון החוב תחילה לחשבון חוב הפיצוי כאמור."
התקנות המוצעות, מבקשות להגדיר את אופן זקיפת התשלומים במקרים שונים בהם מתקבלים כספים במרכז, באופן המבהיר בצורה מעשית את אופן החלוקה בהתאם לפרשנות המשפטית של הסעיפים.
תקנה 21:
להוספת תקנת משנה (א): מוצע להבהיר כי אם החייב משלם בהתאם להחלטת מנהל המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות (להלן: "המנהל" או "המרכז" לפי הענין), לאחר בקשת חייב לפריסה או להפחתת תוספות פיגורים, הרי שבמקרה כזה הכספים ישולמו בשיעור יחסי לגובה כל חוב שנכלל בהסדר החוב בלבד. משמעות הדבר היא כי אם ייקלט חוב נוסף במרכז שאינו נכלל בהסדר, הכספים לא יזקפו גם לטובתו. החייב כמובן יוכל להגיש בקשה להכללת החוב במסגרת ההסדר הקיים ואז תינתן החלטתו של מנהל המרכז בעניין. הסיבה לאי הכללה אוטומטית, היא כי החייב יכול לבחור לשלם את החוב החדש גם במלואו, משיקולי ריבית, או כל שיקול אחר. מכל מקום ראוי כי הכללת החוב הנוסף לא תהיה אוטומטית.
להוספת תקנת משנה (ב): מוצע להבהיר כי חלוקתם של כספים המתקבלים בגין הליך עיקול שהוטל על חובות החייב בהתאם לסמכויות המרכז לפי סעיפים 3 לחוק המרכז ולפי סעיף 4 לפקודת המסים (גביה) תהיה רק באותם תיקים בהם חלף המועד לתשלום החוב לפי הדרישה הנוספת לפי סעיף 5 לחוק (מה שנהוג לכנות "דרישה שנייה") . במקרה זה מוצע כי הכספים שיתקבלו מעיקולים יזקפו לחשבון כלל תיקי החייב שחלף המועד לתשלום החוב, האמור בדרישה השניה, בשיעור יחסי לגובה כל חוב. הטעמים לכך שכספים לא יחולקו לתיקים בהם לא הומצאה דרישה שניה הם:
א. ייתכן שהחייב יטען שהחוב שולם.
ב. ייתכן והחייב ישלם את החוב עם קבלת הדרישה ואז יתקבלו כספים ביתר שיהיה צורך שוב לחלקם לפי סעיף 3(ד).
ג. בתיק שלא הומצאה בו דרישה לא ניתן לפעול בהליכים, ומשכך לא ניתן לגבות כספים.
ד. גם במערכת ההוצאה לפועל נזקפים סכומים לתיקים לפי סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל, לאחר חלוף מועד תקופת האזהרה.
להוספת תקנת משנה (ג): מוצע להבהיר ולהסדיר כי אופן זקיפת התשלומים המתקבלים בגין הליך פשיטת רגל או הליך חדלות פירעון לפי העניין, לאחר שהוגשה תביעת חוב על ידי המרכז יהיה לחובות שנכללים בתביעת החוב בלבד ולפי הכרעת הנאמן ובהתאם להוראות פקודת פשיטת הרגל וחוק חדלות פרעון. יוסבר, כי לא בכל מצב המרכז מגיש תביעת חוב. אם לחייב קנסות שהיקפם נמוך, לא תוגש על פי רוב, תביעת חוב, משום שצו ההפטר לא חל על קנסות. משום שעל פי רוב, החובות שיכללו בתביעת החוב, יהיו חובות מסוג פיצוי לנפגעי עבירה, או חובות שחל עליהם הפטר, כגון חובות אגרה, מוצדק, כי הכספים המתקבלים כתוצאה מהגשת תביעת החוב, יחולקו בין החובות שנכללו בתביעת החוב ולפי הכרעת הנאמן הדן בתביעת החוב. כספים שיתקבלו יחולקו, גם בהתאם להוראות הדין הקבועות בפקודת פשיטת הרגל או לפי חוק חדלות פרעון. כך לדוגמא, הוראת סעיף 237 קובעת כי תשלום עונשי הוא תשלום דחוי, שמשולם אחרי חוב כללי, כך שתחילה ייזקפו הכספים תחילה לטובת חוב הוצאות או אגרות או פיצוי באופן יחסי, לגובה החובות, ואם נותרה יתרה, היא תועבר לכיסוי קנסות בגינם הוגשה תביעת חוב.
להוספת תקנת משנה (ד): מוצע להבהיר את סדר זקיפת הכספים כאשר חייב משלם כספים במהלך הפעלת פקודת מאסר חלף קנס (קרי- החל מהמועד שבו בית המשפט חתם על פקודת מאסר). סעיף 71 לחוק העונשין , תשל"ז- 1977 (להלן- חוק העונשין) מאפשר הטלת מאסר חלף קנס על ידי בית המשפט במסגרת גזר דין בהליך פלילי. סעיף 77 מאפשר הטלת פיצוי במסגרת הליך פלילי וסעיף 77(ג) לחוק העונשין קובע כי "סכום ששולם או נגבה על חשבון קנס שיש בצדו חובת פיצויים, ייזקף תחילה על חשבון הפיצויים". משכך, נוצר צורך להבהיר את סדר הזקיפה מקום שלחייב קנס חלף מאסר שפיצוי לצידו, או מצב שבו לחייב קנס חלף מאסר ופיצוי לצידו וחובות פיצוי נוספים או מקום שלחייב יש קנס חלף מאסר לצידו, וחובות פיצוי בתיקים אחרים.
על דרך הכלל, כאשר לאדם קנס תחולנה הוראות סעיף 68 לחוק העונשין:
"(א) לענין גביה, דין התוספת כדין הקנס, אולם סעיף 71 לא יחול על התוספת.
(ב) סכום ששולם או נגבה על חשבון קנס שנתווספה עליו תוספת, ייזקף תחילה על חשבון
התוספת."
כך שאם מתקבלים כספים שלא במהלך הפעלת מאסר חלף קנס, נזקפים הכספים תחילה לטובת התוספת ולאחר מכן לטובת הקנס, אלא אם יש פיצוי, שאז ייזקפו הכספים לטובת חובות הפיצוי.
לתקנת משנה ד(1) כאשר מדובר במצב הקלאסי והפשוט שיש רק קנס, הכספים שישלם החייב במהלך ביצוע מאסר במקום קנס יעברו לטובת תיק הקנס וזקיפת הכספים מתבצעת לפי סעיף 68 לחוק העונשין, הכספים לא ייזקפו לחובות אחרים של החייב ככל שישנם. אם במהלך הפעלת פקודת המאסר, משולם סכום ששווה לקרן הקנס אומנם זקיפתו תהיה תחילה לתוספת והיתרה לקרן הקנס, אך לא ניתן להפעיל עוד את המאסר חלף קנס, בגין יתרת החוב. זאת בשונה ממצב בו מתקבלים כספים במהלך פעולות גבייה אחרות.
לתקנת משנה ד(2) מגדיר את הדין ביחס למקרה קלאסי נוסף של קנס שחלף מאסר בצידו, כאשר במסגרת אותו גזר דין נקבע פיצוי לנפגע עבירה. סדר הזקיפה של כספים המשולמים בעת ביצוע מאסר במקום קנס, הם תחילה לטובת הפיצוי ולאחר מכן לטובת הקנס. במקרה כזה, גם אם משולמת קרן הקנס היא נזקפת לטובת הפיצוי, ועל כן יהיה ניתן להפעיל ככל שלא שולם מלוא חוב הפיצוי ומלוא קרן הקנס, את המאסר חלף קנס פעם נוספת עד לתשלום מלוא חוב הפיצוי וקרן הקנס.
לתקנת משנה ד(3) כאשר לחייב תיק קנס, שאין בצידו חובות פיצוי אך יש לו חובות פיצוי אחרים, הרי מקום שמתקבלים כספים במהלך הפעלת מאסר חלף קנס בגובה כל קרן הקנס, הם מביאים לכך שלא ניתן להפעיל עוד את המאסר חלף קנס גם אם הלכה למעשה הם מועברים לכיסוי חובות פיצוי אחרים.
לתקנת משנה ד(4) אם לחייב חוב פיצוי לצד הקנס וכן חובות פיצוי נוספים, הרי שלפי הוראת סעיף 77(ג) לחוק העונשין יש לזקוף תחילה את התשלום לטובת הפיצוי שלצד הקנס ואם יש יתרה, רק אז היא תיזקף לטובת חובות הפיצוי האחרים. במקרה כזה, אם במהלך ביצוע המאסר חלף קנס, משולם סכום השווה בערכו לקרן הקנס, ומלוא סכום הפיצויים שלצידו, הרי שגם אם יתרת הסכום העולה על סכום הפיצוי לטובת הקנס, מועבר לטובת חובות הפיצוי האחרים, לא ניתן להפעיל עוד את המאסר חלף קנס.
נציין כי זו היא עמדת המדינה ברע"פ 7621/15 מוסרי נ' מדינת ישראל. (טרם ניתן פס"ד)