טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), (תיקון), התשפ"א–2021

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן [למילוי רק בעת הפצה להערות הציבור]

סעיף 33(א)(1) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח-1998 (להלן: "החוק"), מסמיך את השר להגנת הסביבה, להכריז על ערך טבע שלדעתו יש ערך בשמירתו או יש סכנה להכחדתו, כעל ערך טבע מוגן. עוד נקבע בסעיף 33(ג) לחוק איסור על פגיעה בערכי טבע מוגנים אלא בהיתר כללי או מיוחד מאת מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים. כמו כן, סחר בערכי טבע מוגנים טעון אף הוא היתר כללי או מיוחד.

אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה-2005 (להלן: "האכרזה הקיימת"), כוללת רשימת ערכי טבע מוגנים אשר עליהם הכריז השר מתוקף סמכותו כאמור. אכרזה זו שיקפה את המינים שהיו טעונים הגנה נכון לשנת 2005. בשנים 2009 תוקנה האכרזה הקיימת וכן במהלך שנת 2019 הוחלפה התוספת באכרזה הקיימת תוך שהושמטו מינים שלא נדרשה עוד הגנה עליהם והוספו מינים חדשים הטעונים הגנה.   

מערכות אקולוגיות הן מטבען דינמיות ומשתנות עם הזמן. השינויים עשויים להיות טבעיים, כמו שינויים עונתיים, וכן כתוצאה מפעילות אדם אשר משנה את התנאים הסביבתיים באופן המשפיע על המערכת האקולוגית ומרכיביה. התיקון מציע להוסיף לרשימת המינים המוגנים את דקר אלכסנדרוני ואת דקר הסלעים, שתפוצתם הלכה ופחתה במהלך השנים, באופן שמצריך את שמירתם או שיש סכנה להכחדתם. לגבי דקר אלכסנדרוני הוספתו לרשימת המינים המוגנים תהיה באופן קבוע ולגבי דקר הסלעים, מוצע שהוספתו תהיה בהוראת שעה לשנה בלבד.

התיקון המוצע נעשה בעקבות בג"ץ 2036/20 החל"ט נ' השרה להגנת הסביבה ואח' התלוי ועומד בימים אלה, במסגרתו הודיעה השרה להגנת הסביבה על החלטתה לקדם תיקון לאכרזה הקיימת כאמור, לאחר שערכה שימוע ציבורי נרחב ובכלל זאת כנס מקוון בראשותה, שלאחריו החליטה על עריכת התיקון כמוצע.

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם משרד להגנת הסביבה:

אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים),

(תיקון), התשפ"א–2021

 

 

___ ב________ התשפ"א

(___ ב________ 2021)

 (חמ __650_-3)

 

__________________

גילה גמליאל

השר להגנת הסביבה

 

 

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

דברי הסבר

 

סעיף 33(א)(1) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח-1998 (להלן: "החוק"), מסמיך את השר להגנת הסביבה, להכריז על ערך טבע שלדעתו יש ערך בשמירתו או יש סכנה להכחדתו, כעל ערך טבע מוגן. עוד נקבע בסעיף 33(ג) לחוק איסור על פגיעה בערכי טבע מוגנים אלא בהיתר כללי או מיוחד מאת מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים. כמו כן, סחר בערכי טבע מוגנים טעון אף הוא היתר כללי או מיוחד.

אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה-2005 (להלן: "האכרזה הקיימת"), כוללת רשימת ערכי טבע מוגנים אשר עליהם הכריז השר מתוקף סמכותו כאמור. אכרזה זו שיקפה את המינים שהיו טעונים הגנה נכון לשנת 2005. בשנים 2009 תוקנה האכרזה הקיימת וכן במהלך שנת 2019 הוחלפה התוספת באכרזה הקיימת תוך שהושמטו מינים שלא נדרשה עוד הגנה עליהם והוספו מינים חדשים הטעונים הגנה. 

מערכות אקולוגיות הן מטבען דינמיות ומשתנות עם הזמן. השינויים עשויים להיות טבעיים, כמו שינויים עונתיים, וכן כתוצאה מפעילות אדם אשר משנה את התנאים הסביבתיים באופן המשפיע על המערכת האקולוגית ומרכיביה.

התיקון נעשה בעקבות בג"ץ 2036/20 החל"ט נ' השרה להגנת הסביבה ואח' התלוי ועומד בימים אלה, במסגרתו הודיעה השרה להגנת הסביבה על החלטתה לקדם תיקון לאכרזה הקיימת, לאחר שערכה שימוע ציבורי נרחב ובכלל זאת כנס מקוון בראשותה, שלאחריו החליטה על עריכת התיקון.

 

לסעיף 1

מוצע להוסיף לרשימת המינים המוגנים את דקר אלכסנדרוני ואת דקר הסלעים שלהם חשיבות רבה במערכת האקולוגית כטורפי על, שאוכלוסיותיהם הלכה ופחתה במהלך השנים, באופן שמצריך את שמירתם או שיש סכנה להכחדתם. הנתונים והמידע שנאספו מעידים על המשך הצורך להגן על מיני הדקר האמורים. מהסקרים שנערכו בשנים האחרונות, עלה כי במקטעים שנדגמו, אוכלוסיית שני המינים דלה יחסית, ולכן כדי לשמור על אוכלוסייתם ובשל חשיבותם מוצע להוסיפם לרשימת המינים המוגנים.

 

לסעיף 2

לגבי הדקר האלכסנדרוני מוצע כי הוא יוסף לרשימת המינים כמין מוגן באופן קבוע. שכיחותו באזורנו נדירה וקיים חסר במידע לגביו.

באשר למין דקר הסלעים, לאור חשיבותו למערכת האקולוגית מוצע כי הוא יוסף לרשימת המינים המוגנים בהוראת שעה של שנה בלבד לעת הזו. המידע הקיים לגביו מעיד על תחילת מגמת התאוששות, אולם התאוששות זו אינה ברורה וחד-משמעית ולכן כדי לוודא שמצבו במערכת יציב, מוצע להורות על הוספתו כמין מוגן לשנה אחת. במהלך שנה זו יימשך הניטור, על מנת לגבש מידע ונתונים על המשך המגמות במצב אוכלוסייתו, כך שתתאפשר קבלת החלטה מושכלת יותר לקראת תום תקופת ההגנה, והאם להאריכה בתקופה נוספת.

לסיום יצוין, כי אין צורך בהליך הערכת השפעה של רגולציה חדשה (RIA), מכיוון שהאכרזה אינה קובעת כלל התנהגות מחייב, אלא רק פירוט של רכיב מסוים (ערכי הטבע) החל על כלל התנהגות, כשהכלל עצמו נקבע בחוק. משום כך האכרזה גם אינה טעונה אישור וועדה בכנסת.