תזכיר תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 3), התשפ"א - 2021

טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 3), התשפ"א - 2021

 

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

לאור כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן – תקנות סדר הדין האזרחי) אשר נכנסו לתוקף בתאריך 1.1.2021, ובשל תקנה 2 לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019 (להלן – תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי) הקובעת שבהליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 המתנהלים בבית המשפט, יחולו תקנות סדר הדין האזרחי בשינויים המחויבים אלא אם נקבע אחרת בתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התעורר צורך לערוך תיקון בתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

 

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:


 

טיוטת תקנות מטעם משרד המשפטים:

טיוטת תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 3), התשפ"א-2021

 

 

בתוקף סמכותי לפי סעיף 356 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, אני מתקין תקנות אלה:

 

 

 

תיקון תקנה 1

1.  

בתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט–2019 (להלן – התקנות העיקריות) בתקנה 1, בהגדרה "תקנות סדר הדין האזרחי" במקום "תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984" יבוא "תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018[1]".

תיקון תקנות 28, 41 ו-84

2.  

בתקנות העיקריות, בתקנות 28(א), 41 ו-84(א), במקום "בפרק כ"ח" יבוא "בפרק ט"ו".

תיקון תקנות 141 ו-145

3.  

בתקנות העיקריות, בתקנות 141(ג) ו-145, במקום "בפרק ל"ב" יבוא "בפרק י"ט".

תיקון תקנה 152

4.  

בתקנות העיקריות, בתקנה 152(א), במקום "תקנה 68" יבוא "תקנה 31".

הוספת תקנה 169

5.  

אחרי תקנה 168 לתקנות העיקריות יבוא:

 

 

"היקף בקשות

169.

(א)  הבקשות המפורטות להלן והתגובות להן לא יעלו בהיקפן על אחד עשר עמודים אם הוגשו לבית משפט השלום ועל חמישה עשר עמודים אם הוגשו לבית המשפט המחוזי:

 

 

 

 

 

 

 

(1) בקשה לצו לפתיחת הליכים;

 

 

 

 

 

 

 

(2) בקשה לניהול עיזבון בהליך חדלות פירעון לפי סעיף 177 לחוק;

 

 

 

 

 

 

 

(3) בקשה להכרה בהליך זר לפי סעיף 300 לחוק;

 

 

 

 

 

 

 

(4) בקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין בו לפי סעיף 321 לחוק;

 

 

 

 

 

 

 

(5) בקשה בעניין מינוי מומחה מטעם בית המשפט לבחינת הסדר החוב  לפי סעיף 329 לחוק.

 

 

 

 

 

 

(ב) התצהירים המצורפים לבקשות המנויות בתקנת משנה (א) ולתגובות להן לא יעלו בהיקפם על שמונה עמודים אם הוגשו לבית משפט השלום ועל עשרה עמודים אם הוגשו לבית המשפט המחוזי; התשובות לתגובות לאותן בקשות לא יעלו על 2 עמודים.

 

 

 

 

 

 

(ג)  בקשה לביטול עסקאות הגורעות נכס מנכסי קופת הנשייה לפי סעיפים 219 עד 221 לחוק והתגובה לה לא יעלו בהיקפן על חמישה עשר עמודים; התצהירים המצורפים לא יעלו בהיקפם על עשרה עמודים; התשובה לתגובה לבקשה לא תעלה על 2 עמודים.

 

 

 

 

 

 

(ד) בקשה להטלת אחריות לפי סעיפים 288 עד 291 לחוק והתגובה לה לא יעלו בהיקפן על עשרים עמודים; התצהירים המצורפים לא יעלו בהיקפם על 12 עמודים; התשובה לתגובה לבקשה לא תעלה על 2 עמודים."

תחולה

6.  

תקנות אלו יחולו על בקשות שהוגשו ביום התחילה או לאחריו; על בקשות שהוגשו לפני יום התחילה ימשיכו לחול תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 שהוחלו בתקנה 2 לתקנות העיקריות, כנוסחן ערב תחילתן של תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט -2018.

 

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])

(חמ     - )

 

__________________

בנימין גנץ

שר המשפטים

 

דברי הסבר

לאור כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן – "התקנות החדשות") אשר נכנסו לתוקף בתאריך 1.1.2021, ובשל תקנה 2 לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019 (להלן – "תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי" או "התקנות העיקריות") הקובעת שבהליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן – "החוק") המתנהלים בבית המשפט, יחולו תקנות סדר הדין האזרחי בשינויים המחויבים אלא אם נקבע אחרת בתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התעורר צורך לערוך תיקון בתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

 

לתיקון תקנות 1, 28, 41, 84, 141, 145 ו-152 לתקנות העיקריות:

לאור כניסתן לתוקף של התקנות החדשות, יש לתקן את  ההגדרה "תקנות סדר הדין האזרחי" המפנה לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 הישנות, ולהפנות לתקנות החדשות במקומן. בהתאם לכך יש לתקן בתקנות העיקריות גם הפניות נוספות לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ולהפנות למראי המקום הרלוונטיים בתקנות החדשות.

 

להוספת תקנה 169 לתקנות העיקריות:

תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובעות, בין היתר, את הפרטים והמסמכים שעל המבקש בקשות לפי החוק, לצרף לבקשתו. כיוון שבקשות שמטרתן לפתוח הליך לפי החוק אינן מוגדרות בתקנות ככתב תביעה, לא חלה עליהן תקנה 9 לתקנות סדר הדין האזרחי החדשות, אלא חלה תקנה 50, המסדירה את סדרי הדין לגבי בקשה בכתב. לכן, מוצע לקבוע כי לגבי בקשות מסויימות בהליכים לפי החוק, לא תחול מגבלת העמודים הקבועה בתקנה 50(5) לתקנות החדשות על הבקשה, על התגובה לבקשה ועל התשובה שיגיש המבקש. במקום זאת, מוצע לקבוע בתקנה 169 לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי את היקף כתבי בי-הדין המוגשים כדי לפתוח בהליכים לפי החוק ובבקשות מורכבות נוספות בהמשך ההליך לפי החוק.

מוצע לקבוע כי היקפן של בקשה לצו לפתיחת הליכים, בקשה לניהול עיזבון בהליך חדלות פירעון, בקשה להכרה בהליך זר, הבקשה הפותחת את הליך אישורו של הסדר חוב וכן בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט לבחינת הסדר חוב של תאגיד מדווח - יהיה עד 11 עמודים אם הוגשו לבית משפט השלום, ועד 15 עמודים אם הוגשו לבית המשפט המחוזי. התגובות לאותן בקשות יהיו בהיקף זהה. עוד מוצע לקבוע כי היקף התצהירים המצורפים לבקשות ולתגובות המנויות לעיל לא יעלה על שמונה עמודים אם הוגשו לבית משפט השלום ועל עשרה עמודים אם הוגשו לבית המשפט המחוזי. לבסוף, מוצע לקבוע כי היקף התשובות לתגובות לבקשות שפורטו לעיל לא יעלה על 2 עמודים.

היקף הבקשות נקבע בדומה לקבוע בתקנה 9 לתקנות החדשות, ובהתחשב בכך שבקשות לפתיחת הליך לפי החוק מוגשות בדרך כלל בצירוף טפסים ונספחים הנדרשים לפי תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שגם בהם מפורט מידע רב הנוגע לבקשה.

בתקנות משנה (ג) ו-(ד) מוצע לקבוע את היקף כתבי בי-הדין בבקשות שאינן פותחות הליך לפי החוק אך בשל מורכבותן מוצדק לקבוע לגביהן היקף עמודים השונה מהקבוע בתקנה 50(5) לתקנות החדשות. כך, מוצע שהיקף בקשה לביטול עסקאות הגורעות נכסים מנכסי קופת הנשייה לפי סעיפים 219-221 לחוק והתגובה לה לא יעלו על חמישה עשר עמודים, ללא הבחנה בין הערכאות להן הוגשו. עוד, מוצע כי בקשה להטלת אחריות על נושא משרה והתגובה לה לא יעלו בהיקפן על עשרים עמודים. לבסוף, מוצע לקבוע גם את היקף התצהירים המצורפים לבקשות אלה ולתגובות להן, ואת היקף התשובות לתגובות לבקשות אלה.



[1] ק"ת, התשע"ט, עמ' 422.