תוכן עניינים
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים
ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה
ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי
4. תחילה ותחולה
תזכיר חוק הביטוח הלאומי (פטור מתשלום דמי ביטוח למעסיק שעובדיו יצאו לחופשה לא תשלום בתקופת משבר הקורונה)(תיקון מס' 224), התשפ"א- 2021.
העולם ובכלל זה ישראל, נמצא מזה למעלה משנה בעיצומה של פנדמיה כתוצאה מהתפרצות והתפשטות נגיף הקורונה החדש.
מאז תחילת התפרצות המגפה ולצורך צמצום ההדבקה והתפשטות הנגיף הוטלו הגבלות שונות, בין היתר, על פתיחת מקומות עבודה וכן על התייצבות של עובדים במקומות עבודתם,. הגבלות אלה לא אפשרו לקיים שגרת עבודה רגילה ולאור זאת מעסיקים רבים נאלצו להוציא את עובדיהם לחופשה ללא תשלום (להלן: "חל"ת") או לפטרם. כיום עדיין מצויים מאות אלפי אנשים באבטלה, מרביתם בחל"ת.
מעסיק שהוציא את עובדו לחל"ת למשך חודש קלנדרי שלם לפחות, מחויב בתשלום דמי ביטוח בעדו במשך חודשיים, בהתאם לשיעורים הקבועים בתקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח) התשל"א- 1971. הואיל ובתקופה זו אין לעובד משכורת, התקנה האמורה קובעת כי דמי הביטוח בהם יחויב המעסיק ייגזרו משכר המינימום החודשי, העומד כיום על 5,300 ₪. במקביל, גם העובד עצמו משלם דמי ביטוח מסוימים בעד עצמו, הנגזרים מדמי האבטלה שהוא מקבל (ככל שהוא מקבל דמי אבטלה).
בשגרה, החלטה להוציא עובד לחופשה ללא תשלום מתקבלת באופן פרטני בידי העובד ומעסיקו תוך הבנה של המשמעות הכלכלית של ההוצאה לחל"ת. במצב כזה, תוספת התשלום הכרוכה בהגדלת דמי הביטוח בעד עובד יחיד [או מספר מצומצם של עובדים, מתוך כלל עובדי העסק], אינה משמעותית.
במצב הדברים הנוכחי, מרביתם של העסקים נאלצו להוציא את רוב או כלל עובדיהם לחל"ת, בין היתר, עקב הגבלות הפעילות שהוטלו על ידי הממשלה, וחיוב המעסיקים, בתקופת משבר הקורונה, שבה אין להם הכנסות כלל או שהכנסותיהם פחתו משמעותית, בתשלום דמי ביטוח בעד עובדיהם שאינם מועסקים בעסק, הטיל על העסקים נטל משמעותי.
משכך, מוצע לתקן את הוראות חוק הביטוח הלאומי ולקבוע כי מעסיק יהא פטור מתשלום דמי ביטוח בעד עובדיו (חיובו של העובד עצמו, המנוכה ישירות מדמי האבטלה שלו, יישאר בעינו), וזאת לפרק זמן של עד חודשיים קלנדרים במהלכם שולמו להם דמי אבטלה במהלך התקופה שמחודש אפריל 2020 ועד אפריל 2021. שר האוצר יהא רשאי להאריך את תקופת הפטור האמורה עד ליום 30 ביוני 2021.
כן מוצע לקבוע כי זכויותיהם של עובדים כאמור, אשר לא שולמו בגינם דמי ביטוח בגין חודשים קלנדרים בהם שהו בחופשה ללא תשלום, לא יפגעו לעניין ענפי הביטוח האחרים בחוק הביטוח הלאומי.
עלותו המוערכת של התיקון הינה כ-500 מלש"ח עבור תשלומי המעסיק על חודשי החל"ת לביטוח הלאומי בתקופה שמחודש אפריל 2020 ועד אפריל 2021 (כולל), ומוצע כי אוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי בגין מתן הפטור כאמור, כאשר סכום השיפוי ייקבע לאחר טיוב נתוני האבטלה שיתקבלו בפועל במוסד לביטוח לאומי בגין חודשים אלה.
החוק המוצע קובע פטור מתשלום דמי ביטוח למעסיק בעד עובדיו וזאת לפרק זמן של עד חודשיים קלנדריים במהלכם שולמו להם דמי אבטלה בין אפריל 2020 לאפריל 2021, כאשר שר האוצר רשאי להאריך את תקופת הפטור עד סוף יוני 21.
תיקון חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.
עלות החוק נאמדת באבדן הכנסות למוסד לביטוח לאומי של כ-500 מיליון ₪ ואוצר המדינה ישפה אותו.
אין.
תזכיר חוק מטעם משרד האוצר:
|
|
|
|
|||
|
1. |
בסעיף 32 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995[1] (להלן – החוק העיקרי), בסופו יבוא: |
||||
|
|
|
|
"(י) אוצר המדינה ישפה את המוסד בגין דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות שלא נגבו בהתאם להוראות סעיף 371(ג) לחוק.". |
||
|
2. |
אחרי סעיף 335 לחוק העיקרי יבוא : |
||||
|
|
|
"פטור מתשלום דמי ביטוח |
335א |
על אף האמור בהוראות סעיף 335, מבוטח שמעסיקו היה פטור מתשלום דמי ביטוח בעדו מכוח הוראות סעיף 371(ג) לחוק, יראו בו כמבוטח לעניין פרקים ג' ז' ח' ו- י"א, בשל התקופה בה היה מעסיקו פטור מתשלום דמי ביטוח כאמור." |
|
|
3. |
בסעיף 371 לחוק העיקרי, בסופו יבוא: |
||||
|
|
|
|
"(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) ובהוראות שנקבעו לפיו, בשל התקופה שמיום ז' בניסן התש"פ (1 באפריל 2020) ועד יום י"ח באייר התשפ"א (30 באפריל 2021) יהא מעסיק פטור מתשלום דמי ביטוח בעד עובד הנמצא בהסכמת המעסיק בחופשה ללא תשלום בעד תקופה העולה על חודש קלנדרי. |
||
|
|
|
|
(ד) שר האוצר יהא רשאי להאריך בצו את תקופת הפטור האמורה בסעיף קטן (ג) עד ליום כ' בתמוז התשפ"א (30 ביוני 2021).". |
||
|
4. |
תחילתו של חוק זה ביום פרסומו (להלן – יום התחילה) ואולם הוא יחול גם על חיוב דמי ביטוח כאמור בסעיף 371ג בחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה, בשל התקופה שמיום ז' בניסן התש"פ (1 באפריל 2020) ועד ליום התחילה. |
||||
דברי הסבר
העולם ובכלל זה ישראל, נמצא מזה למעלה משנה בעיצומה של פנדמיה כתוצאה מהתפרצות והתפשטות נגיף הקורונה החדש (להלן – הנגיף).
מאז תחילת התפרצות המגפה ולצורך צמצום ההדבקה והתפשטות הנגיף הוטלו הגבלות שונות, בין היתר, על פתיחת מקומות עבודה וכן על התייצבות של עובדים במקומות עבודתם,. הגבלות אלה לא אפשרו לקיים שגרת עבודה רגילה ולאור זאת מעסיקים רבים נאלצו להוציא את עובדיהם לחופשה ללא תשלום (להלן - חל"ת) או לפטרם. כיום עדיין מצויים מאות אלפי אנשים באבטלה, מרביתם בחל"ת.
מעסיק שהוציא את עובדו לחל"ת למשך חודש קלנדרי שלם לפחות, מחויב בתשלום דמי ביטוח בעדו במשך חודשיים, בהתאם לשיעורים הקבועים בתקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח) התשל"א- 1971. הואיל ובתקופה זו אין לעובד משכורת, התקנה האמורה קובעת כי דמי הביטוח בהם יחויב המעסיק ייגזרו משכר המינימום החודשי, העומד כיום על 5,300 ₪. במקביל, גם העובד עצמו משלם דמי ביטוח מסוימים בעד עצמו, הנגזרים מדמי האבטלה שהוא מקבל (ככל שהוא מקבל דמי אבטלה).
במצב הדברים הנוכחי, מרביתם של העסקים נאלצו להוציא את רוב או כלל עובדיהם לחל"ת, וחיוב המעסיקים, בתקופת משבר הקורונה, שבה אין להם הכנסות כלל או שהכנסותיהם פחתו משמעותית, בתשלום דמי ביטוח בעד עובדיהם שאינם מועסקים בעסק, הטיל על העסקים נטל משמעותי. על אחת כמה וכמה, במקרים בהם הנטל מבוסס על תשלום לפי הכנסה העולה על זו שלפיה שילמו דמי ביטוח ערב הוצאת עובדיהם לחל"ת.
משכך, מוצע לתקן את הוראות חוק הביטוח הלאומי ולקבוע כי מעסיק יהא פטור מתשלום דמי ביטוח בעד עובדיו (חיובו של העובד עצמו, המנוכה ישירות מדמי האבטלה שלו, יישאר בעינו), וזאת לפרק זמן של עד חודשיים קלנדרים במהלכם שולמו להם דמי אבטלה במהלך התקופה שמחודש אפריל 2020 ועד אפריל 2021. שר האוצר יהא רשאי להאריך את תקופת הפטור האמורה עד ליום כ' בתמוז תשפ"א (30 ביוני 2021).
כן מוצע לקבוע כי זכויותיהם של עובדים כאמור, אשר לא שולמו בגינם דמי ביטוח בגין חודשים קלנדריים בהם שהו בחופשה ללא תשלום, לא יפגעו לעניין ענפי הביטוח האחרים בחוק הביטוח הלאומי.
עלותו המוערכת של התיקון הינה כ-500 מלש"ח עבור שני חודש חל"ת בתקופה שמחודש אפריל 2020 ועד אפריל 2021 (כולל), ומוצע כי אוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי בגין מתן הפטור כאמור, כאשר סכום השיפוי ייקבע לאחר טיוב נתוני האבטלה שיתקבלו בפועל במוסד לביטוח לאומי בגין חודשים אלה.
לעניין סעיף 1
מוצע לתקן את סעיף 32 לחוק הביטוח הלאומי ולקבוע כי אוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי בגין אובדן ההכנסה מהמעסיקים מגביית דמי ביטוח וביטוח בריאות בשל התיקון דנן, הנובע ממשבר הקורונה.
לעניין סעיף 2
מוצע להוסיף את סעיף 355א לחוק ולקבוע כי על אף האמור בהוראות סעיף 355 לחוק, מבוטח אשר בשל התיקון דנן לא שולמו בגינו דמי ביטוח בגין חודשיים קלנדרים רצופים של תקופת החל"ת, יראו בו כמבוטח בחודשיים האמורים לעניין פרק ג (אמהות), פרק ז (ביטוח אבטלה), פרק ח (ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל) וכן פרק יא (אזרחים ותיקים ושארים).
לעניין סעיף 3
מוצע לתקן את סעיף 371 ולקבוע כי על אף האמור בו ובהוראות שנקבעו לפיו, לרבות תקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), התשל"א- 1971[2], בגין התקופה שמיום ז' בניסן התש"פ (1 באפריל 2020) ועד יום יח' באייר התשפ"א (30 באפריל 2021) יהא מעסיק פטור מתשלום דמי ביטוח בעד עובד הנמצא בהסכמת המעסיק בחופשה ללא תשלום בעד תקופה העולה על חודש קלנדרי.
לעניין חופשה ללא תשלום הנמשכת מעבר לתקופה האמורה, במידה וטרם עברו החודשיים הראשונים לחל"ת, ישלם המעסיק רק על חודש קלנדרי מלא בהתאם לתקנה 6, בו שהה העובד בחל"ת לאחר יום 30 באפריל 2021.
כן מוצע לקבוע כי שר האוצר, יהא רשאי להאריך בצו את תקופת הפטור האמורה עד ליום כ' בתמוז תשפ"א (30 ביוני 2021).
לעניין סעיף 4
תחילתו של חוק זה ביום פרסומו (להלן – יום התחילה) והוא יחול גם על חיובי דמי ביטוח בגין התקופה שלפני יום התחילה, היינו: בשל התקופה שתחילתה ביום ז' בניסן התש"פ (1 באפריל 2020).