תזכיר חוק

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס') (אחריות בנק קולט), התשפ"א -2021

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

במסגרת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018, תוקן חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 (להלן – חוק הבנקאות (שירות ללקוח)) באופן שמחייב את הבנקים לאפשר ללקוחותיהם להעביר את הפעילות הפיננסית שלהם מהבנק  שבו היא מתנהלת לבנק אחר באופן מקוון, נוח, בטוח, ללא עלות ללקוח ובתוך שבעה ימים. בהתאם לחוק, העברת הפעילות תתבצע באופן שיבטיח שסוגי זיכויים וסוגי חיובים עתידיים, שהנגיד יקבע בכללים, שיופנו לחשבון הבנק המקורי של הלקוח, לאחר העברת הפעילות, ינותבו לחשבון הבנק הקולט של הלקוח באופן אוטומטי וללא צורך בהתערבות הלקוח (להלן – ניוד חשבון בנק). תיקון זה נועד להסיר חסמי מעבר בין בנקים ובכך להגביר את התחרות בשוק הבנקאות בישראל.  בהתאם לתקנות התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019) (דחיית תחילתו של פרק ב' לחוק), התש"ף-2020, החובה לאפשר ניוד חשבון בנק עתידה להיכנס לתוקף ביום 22 בספטמבר 2021.

 

במסגרת החלטת ממשלה מס' 3440 מיום 11 בינואר 2018 בנושא "הגברת התחרות בשוק הבנקאות באמצעות הסרת חסמי מעבר", הוטל על שר האוצר, בתיאום עם משרד המשפטים ובנק ישראל, לבצע תיקוני חקיקה כך שייקבעו הסדרים לפיצוי לקוח בגין נזק ישיר שנגרם לו בעקבות תקלה בהליך העברת הפעילות הפיננסית, כך שהסדרים כאמור יחולו  במועד הקבוע של כניסת החוק לתוקף. בהתאם, תזכיר זה נועד להשלים את החקיקה משנת 2018 ולקבוע את הסדר האחריות שיחול על ניוד חשבון בנק, כמפורט להלן.

 

בתהליך ניוד חשבון מעורבים מספר גורמים. ריבוי הגורמים עלול לגרום לכך שבמקרה של פגם בביצוע הניוד אגב תהליך הניוד או במקרה של נזק שנגרם בשל אותו פגם, הלקוח לא יידע מי הגורם שאליו הוא צריך לפנות לשם תיקון הפגם או לשם קבלת פיצוי. בכדי למנוע מצב זה, ובמטרה להקל על הלקוח, להגביר את תחושת הביטחון של לקוח שבוחר לנייד את חשבונו ולעודד שימוש בשירות החדש, מוצע במסגרת תזכיר זה לקבוע 'כתובת אחת' עבור הלקוח, שתהיה הגורם האחראי להשלמת הליך הניוד, לתיקון תקלות ופגמים בתהליך ולפיצוי במקרה של נזק. לפי הסדר האחריות המוצע, הבנק הקולט – היינו: הבנק האחרון שאליו העביר הלקוח את החשבון – יהיה אחראי כלפי הלקוח לביצוע ניוד החשבון; יהיה אחראי כלפי הלקוח לתיקון פגם בהליך הניוד גם אם אינו אחראי לפגם, ובמקרה שאין ביכולתו לתקן את הפגם – ינקוט באמצעים סבירים כדי שהגורם שביכולתו לתקנו, יתקנו; ובנוסף, הבנק הקולט ישלם ללקוח, לפי דרישתו, בגין נזק  שנגרם ללקוח בשל פגם בהליך הניוד, וזאת הן במקרה שהבנק הקולט הוא הגורם שאחראי לנזק בהתאם לדיני הנזיקין הכלליים והן במקרה שגורם אחר הוא האחראי לנזק בהתאם לדיני הנזיקין הכלליים. יובהר, כי תזכיר החוק מתמקד בשאלת הסיוע והפיצוי שיינתנו ללקוח והוא אינו מונע חלוקת אחריות אחרת בין הבנקים והגופים האחרים המעורבים בהליך ניוד החשבון.

ג. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

תזכיר חוק מטעם משרד האוצר:

תזכיר חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס'__)(אחריות בנק קולט), התשפ"א-2021

 

דברי הסבר

כללי

במסגרת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018, תוקן חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 (להלן – החוק) באופן שמחייב את הבנקים לאפשר ללקוחותיהם להעביר את הפעילות הפיננסית שלהם מהבנק שבו היא מתנהלת לבנק אחר באופן מקוון, נוח, בטוח, ללא עלות ללקוח, ובתוך שבעה ימים. כמו כן, נקבע שהעברת הפעילות תתבצע באופן שיבטיח שסוגי זיכויים וסוגי חיובים, שהנגיד יקבע בכללים, שיופנו לחשבון הבנק המעביר של הלקוח, לאחר שהלקוח העביר את פעילותו הפיננסית, ינותבו לחשבון הבנק הקולט של הלקוח באופן אוטומטי וללא צורך בהתערבות הלקוח (להלן – ניוד חשבון בנק). תיקון זה נועד להסיר חסמי מעבר בין בנקים ובכך להגביר את התחרות בשוק הבנקאות בישראל.

 

בהתאם לתקנות התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019) (דחיית תחילתו של פרק ב' לחוק), התש"ף-2020, החובה לאפשר ניוד חשבון בנק עתידה להיכנס לתוקף ביום 22 בספטמבר 2021.

 

במסגרת החלטת ממשלה מס' 3440 מיום 11 בינואר 2018 בנושא "הגברת התחרות בשוק הבנקאות באמצעות הסרת חסמי מעבר", הוטל על שר האוצר, בתיאום עם משרד המשפטים ובנק ישראל, לבצע תיקוני חקיקה כך שייקבעו הסדרים לפיצוי לקוח בגין נזק ישיר שנגרם לו בעקבות תקלה בהליך העברת הפעילות הפיננסית, כך שהסדרים כאמור יחולו  במועד הקבוע כניסת החוק לתוקף. בהתאם, תזכיר זה נועד להשלים את החקיקה משנת 2018 ולקבוע את הסדר האחריות שיחול על ניוד חשבון בנק.

 

לסעיף 1 המוצע

לפי סעיף 5ב1(ב) לחוק, אם ביקש לקוח להעביר את הפעילות הפיננסית שלו מהבנק שבו היא מתנהלת  לבנק אחר, אזי הבנקים נדרשים לעשות את כל הפעולות הנדרשות בכדי לאפשר לו להעביר את הפעילות הפיננסית, באופן מקוון, נוח, אמין, מאובטח ובלא גביית תשלום מהלקוח בעד ההליך.

לפי סעיף 5ב1(ג) לחוק, במטרה להבטיח שזיכויים וחיובים של הלקוח שיופנו לחשבון הבנק הישן של הלקוח, לאחר שהלקוח העביר את הפעילות הפיננסית לבנק הקולט, ינותבו לחשבון הבנק החדש של הלקוח באופן אוטומטי וללא צורך בהתערבות הלקוח, הנגיד יקבע בכללים סוגי פעילות פיננסית שלגביהם הבנקים יבצעו את הפעולות הנדרשות גם לאחר המועד שנקבע בסעיף 5ב1(ב).

 

בתהליך ניוד חשבון - יישום סעיפים 5ב1(ב) ו-(ג) לחוק - מעורבים מספר גורמים. ריבוי הגורמים עלול לגרום לכך שבמקרה של פגם בביצוע הניוד או במקרה של נזק שנגרם בשל אותו פגם, הלקוח לא יידע מי הגורם שאליו הוא צריך לפנות לשם תיקון הפגם או לשם קבלת פיצוי, או לחילופין שכל אחד מהגופים המעורבים יסיר אחריות ויפנה את הלקוח אל הגופים האחרים המעורבים בהליך הניוד. בכדי למנוע מצב זה, במטרה להקל על הלקוח ולהגביר את תחושת הביטחון שלו כשהוא מנייד את חשבונו, מוצע במסגרת תזכיר זה לתקן את חוק הבנקאות (שירות ללקוח) ולקבוע במסגרתו הסדר אחריות בנוגע לניוד חשבון בנק כמפורט להלן.

 

לסעיף קטן (א) המוצע

בסעיף קטן זה מוצע לקבוע כי הבנק הקולט יהיה אחראי כלפי הלקוח לביצוע העברת הפעילות הפיננסית לפי סעיפים 5ב1(ב) ו-(ג) לחוק, היינו: כי הבנק הקולט יהיה הגורם האחראי כלפי הלקוח לביצוע והשלמת הליך הניוד.

לאור העובדה שמבין הבנקים המעורבים בתהליך, הבנק הקולט הוא הנהנה מהעברת הפעילות אליו, והוא גם זה שימשיך לתת שירותים בנקאיים ללקוח מכאן והלאה, נראה כי הבנק הקולט הוא הגורם המתאים ביותר לריכוז הטיפול בנושא מול הלקוח.

 

לסעיף קטן (ב)

בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי אם לקוח פנה לבנק הקולט בעניין פגם בביצוע העברת הפעילות הפיננסית כנדרש לפי סעיפים 5ב1(ב) ו-(ג) לחוק, לרבות אי ביצועה, אזי הבנק הקולט יהיה חייב לבצע בירור על אודות הפגם וכן ליידע את הלקוח בדבר הבירור שעשה בהקדם האפשרי.

כך לדוגמה, אם לקוח גילה כי הכספים שהיו לו בחשבון הבנק שלו בבנק המקורי לא הועברו כנדרש לחשבון הבנק החדש בבנק הקולט במועד הנדרש להעברת הפעילות הפיננסית לפי סעיף 5ב1(ב) לחוק, או כי הוראת קבע שנדרש היה להקים בחשבון הבנק החדש לא הוקמה כנדרש לפי סעיף 5ב1(ב) לחוק או כי זיכויים – מסוג שנקבע בכללי הנגיד - שהועברו לחשבון המקורי שלו לאחר מועד העברת הפעילות לא נותבו אוטומטית לחשבון הבנק הקולט שלו ולא הועברו אליו כפי שנדרש לפי סעיף 5ב1(ג) לחוק או שחיובים – מסוג שנקבע בכללי הנגיד - שנשלחו לגבייה מהחשבון הישן שלו לאחר מועד העברת הפעילות לא נותבו אוטומטית לחשבון הבנק הקולט שלו ולא נגבו ממנו כפי שנדרש לפי סעיף 5ב1(ג) לחוק, אזי אם פנה אותו לקוח לבנק הקולט בעניינים אלו, הבנק הקולט יצטרך לבדוק את תלונת הלקוח ולעדכן אותו בדבר תוצאות בדיקתו.

 

לסעיפים קטנים (ג) ו-(ד)

בסעיפים קטנים אלו מוצע להרחיב את היבטי האחריות של הבנק הקולט, זאת על מנת להגביר את הוודאות ללקוח, לפשט את התהליכים עבורו ולהגביר את תחושת הביטחון שלו בהליך ניוד חשבון בנק.

בסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע כי אם נודע לבנק הקולט כי נפל פגם בביצוע העברת הפעילות הפיננסית אזי עליו לפעול לצורך תיקונו במועד סמוך למועד שבו נודע לו הפגם.

 כלומר, לדוגמה, אם נודע לבנק הקולט כי לא הועברו לחשבון החדש של הלקוח כל הכספים שהיו בחשבון הבנק המקורי שלו או שהוראת קבע שנדרש היה להקים בחשבון הבנק החדש של הלקוח לא הוקמה  -כלומר שנפל פגם בהליך הניוד - אזי מוטלת על הבנק הקולט החובה לתקן את הפגם ולזכות את חשבונו החדש של הלקוח במלוא הסכום שהיה אמור להיות מועבר לחשבונו אלמלא הפגם  או להקים את הוראת הקבע, לפי העניין.

בנוסף, לשם הדוגמה, אם נודע לבנק הקולט שזיכוי או חיוב שהיה צריך להיות מנותב לחשבון החדש לא נותב – כלומר שנפל פגם בהליך הניוד - אזי על הבנק הקולט מוטלת החובה לפעול לתיקון הפגם, ובכלל זאת לזכות את חשבונו של הלקוח בגובה הסכום שנותב אליו ולא הגיע באופן אוטומטי או לדאוג לחייב את חשבונו של הלקוח ולשלם את החיוב שלא נגבה מחשבונו באופן אוטומטי, לפי העניין.

במקרה שהבנק הקולט אינו יכול לתקן את הפגם באופן עצמאי אזי מוצע להטיל עליו חובה לנקוט אמצעים סבירים כדי שהגורם שיכול לתקן את הפגם, יתקנו כאמור. בהקשר זה יודגש כי מנעד הגורמים שעשויים להיות אחראים לפגם ושיכולים לתקן את הפגם אינו מוגבל לבנק הקולט ולבנק המעביר והוא כולל את כלל הגורמים אשר לוקחים חלק בביצוע הליך הניוד.

בסעיף קטן (ד) מוצע לקבוע שהבנק קולט הוא זה שישלם ללקוח, לפי דרישתו, בגין נזק שנגרם ללקוח בשל פגם כאמור בסעיף קטן (ב) הן במקרה שהבנק הקולט הוא הגורם שאחראי לנזק בהתאם לדיני הנזיקין הכלליים והן במקרה שגורם אחר הוא האחראי לנזק בהתאם לדיני הנזיקין הכלליים.

כלומר, אם בעקבות הפגם בהליך הניוד נגרם ללקוח נזק נוסף (מלבד הנזק הגלום בפגם עצמו) אזי, לפי המוצע, מלבד החובה לתקן את הפגם, תוטל על הבנק הקולט החובה לשלם ללקוח בגין הנזק שנגרם לו כתוצאה מהפגם ושהבנק הקולט או גורם אחר אחראים לו לפי דיני הנזיקין.

כך, לדוגמה, אם לא הוקמה הוראת קבע בחשבונו החדש של הלקוח או אם חיוב שנשלח לחשבונו הישן של הלקוח לא נותב לחשבון החדש, ובעקבות זאת הלקוח לא שילם את חיוביו בזמן וחוייב בריבית פיגורים בשל האיחור, אזי - לפי סעיף קטן (ג) הבנק הקולט נדרש לתקן את הפגם ולדאוג שהחיוב ישולם ולפי סעיף קטן (ד) הבנק הקולט נדרש לפצות את הלקוח, לפי דרישתו, בגין הריבית שבה חוייב בשל הפגם (אי הקמת הוראת הקבע או אי ניתוב החיוב לחשבון החדש), וזאת הן במקרה שהבנק הקולט הוא זה שאחראי לנזק האמור בהתאם לדיני הנזיקין והן במקרה שגורם אחר אחראי לכך בהתאם לדינים אלו.

יובהר, כי סעיף קטן (ד) לא נועד לשנות את דיני הנזיקין הכלליים מבחינת זכאותו של הלקוח לפיצוי אלא הוא נועד להקל על הלקוח בקבלת פיצוי במקרה שהוא זכאי לו לפי דיני הנזיקין הכלליים. לשם כך, הסעיף קובע כי במקרה שבו לפי דיני הנזיקין הכלליים הלקוח זכאי לפיצוי בגין נזק שנגרם כתוצאה מפגם בהליך הניוד, אזי מי שישלם ללקוח את הפיצוי יהיה הבנק הקולט וזאת הן במקרה שהוא הגורם שאחראי לנזק לפי דיני הנזיקין והן במקרה שגורם אחר אחראי לכך. על כן, לשם קבלת פיצוי, הלקוח יצטרך לדרוש אותו מהבנק הקולט, וכן לעמוד בדרישות היסוד שנקבעו בדיני הנזיקין, לרבות לעניין גובה הנזק וקיומו של קשר סיבתי בין הפגם בהליך הניוד ובין הנזק. עוד יובהר, כאמור, כי החובה לשלם ללקוח, לפי דרישתו, פיצוי בגין נזק שנגרם לו, מתווספת לחובות הנוגעות לתיקון הפגם עצמו, בהתאם להוראות סעיף קטן (ג), והמדובר  בחובות נפרדות שחלות על הבנק הקולט מרגע שנודע לו על הפגם שנפל. יודגש, כי בשונה מהחובה לשלם פיצוי לפי סעיף קטן (ד), החובה לפעול לתיקון הפגם קמה מיד עם גילוי הפגם ואינה מותנית בדרישת הלקוח.

 

לסעיף קטן (ה) המוצע

מוצע לקבוע במפורש, כי אין בהוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) כדי לגרוע מזכותו של בנק קולט לתבוע פיצוי או שיפוי מהגורם האחראי לפגם או לנזק בהתאם לדיני הנזיקין הכלליים.

היינו, לפי המוצע, אמנם הבנק הקולט יהיה אחראי, מבחינת הלקוח, לתיקון הפגם מול הלקוח ולשלם לו בגין נזק כאמור בסעיפים האמורים, זאת על מנת להקל על התנהלות הלקוח בהעברת הפעילות הפיננסית שלו, אולם אם הבנק הקולט איננו אחראי לפגם ולנזק מבחינת דיני הנזיקין הכלליים, הוא יוכל לדרוש שיפוי בגין תיקון הפגם והתשלום ששילם ללקוח בשל הנזק שנגרם ללקוח, מן הגורם שאחראי לפגם ולנזק ללקוח.

 

לסעיף קטן (ו) המוצע

מוצע לקבוע במפורש כי כל סכום שבו הלקוח יזוכה בידי הבנק הקולט בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) היינו: בעקבות תיקון פגם בביצוע העברת הפעילות הפיננסית של הלקוח, יהיה לפי ערכו אלמלא היה מתרחש הפגם.

הוראה זו נועדה להעניק ללקוח שנייד את חשבון הבנק שלו הגנה צרכנית נוספת. לפי המוצע, במקרה שבו ארע פגם בהליך הניוד שתיקונו על ידי הבנק הקולט - כנדרש לפי סעיף קטן (ג) - כולל זיכוי של חשבון הלקוח אף ללא דרישה מפורשת של הלקוח, אזי זיכוי זה יתבצע באופן ששומר על ערכו הריאלי של כספו של הלקוח.

הוראה זו היא הוראה צרכנית במהותה שנועדה להקל על הלקוח שנייד את חשבון הבנק שלו ולהעניק לו מענה מקיף במקרה של פגם בהליך הניוד, וזאת גם ללא דרישה מפורשת מצדו. על כן, הוראה זו חלה רק מקום שבו תיקון הפגם נעשה באמצעות זיכוי חשבונו של הלקוח והיא אינה חלה במקרה שבו תיקון הפגם נעשה באמצעות חיוב חשבונו של הלקוח וזיכוי חשבונו של גורם אחר (להלן – צד שלישי). עם זאת, אין כוונת הסעיף לשנות את דיני הנזיקין הכלליים ואין בו בכדי לגרוע מזכותו של הצד השלישי, במקרה דוגמת האמור לדרוש לשלם לו את נזקו לפי דיני הנזיקין הכלליים, היינו כי זיכוי חשבונו יהיה בערכו הריאלי.

לצד הטלת החובה לשמור על ערכו הריאלי של הסכום המזוכה באמצעות הצמדה, נשקלת האפשרות לקבוע כי הבנק הקולט יהיה מחויב להוסיף לסכום האמור גם מרכיב של ריבית, אשר מבטא את השימוש האלטרנטיבי והתועלת הכלכלית שיכולה הייתה לצמוח ללקוח באמצעות אותו הסכום ושנמנעה ממנו בשל הפגם.

הציבור מוזמן להעביר את התייחסותו בעניין הוספת הריבית וכן בעניין שיעור הריבית שנכון יהיה לקבוע.

לסעיף קטן (ז) המוצע

מוצע לקבוע כי הבנק האחרון שאליו הועברה הפעילות הפיננסית של הלקוח יהיה הבנק הקולט לעניין סעיפים קטנים (א) עד (ו), היינו הבנק האחראי, מבחינת הלקוח, לביצוע הליך ניוד החשבון, לבירור בעניין פגם בביצוע, לתיקון הפגם ולשלם ללקוח בגין נזק שנגרם לו בשל פגם כאמור, וזאת גם אם הלקוח העביר את פעילותו הפיננסית מספר פעמים ובין מספר בנקים.

הוראה זו נועדה לתת מענה גם באותם מקרים שבהם הלקוח העביר את חשבונו יותר מפעם אחת, והיא למעשה מתייחסת אל הבנק האחרון בשרשרת ההעברות, אשר הינו הבנק שבו מתנהלת כעת פעילותו של הלקוח, כגורם שאחראי כלפיו.

 

לסעיף קטן (ח) המוצע

מוצע לקבוע כי האמור בסעיף זה אינו בא לגרוע מהאחריות הקבועה בסעיף 5 לחוק סליקה אלקטרונית של שיקים, התשע"ו-2016, שקובע כי הבנק יהיה אחראי כלפי לקוחו לנזק שנגרם עקב אי–שמירת שיק על ידו. במסגרת הליך ניוד בנק יתכן מצב שבו הטיפול בהפקדה לפירעון של שיק החל בבנק המקורי אך יסתיים בבנק הקולט. בתיקוני החקיקה המשלימים לעניין שיקים נקבע כי אין הכרח ששיקים שהופקדו בבנק מקורי וטרם נפרעו יועברו באופן פיזי לבנק הקולט לצורך המשך הטיפול בהם, וניתן להמשיך את הטיפול על בסיס השיק הממוחשב. לאור זאת, מובהר כי הזכות שהוענקה ללקוח מכוח סעיף 5 לחוק סליקה אלקטרונית של שיקים, לעניין אחריות הבנק כלפי הלקוח ככל שנגרם ללקוח נזק עקב אי שמירת השיק על ידו, תמשיך לעמוד לו מול הבנק הקולט, וזכויות הלקוח לא יגרעו.