טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים) (תיקון), התשפ"א-2021

 

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

תיקון זה לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), התשע"ב-2012, מאגד בתוכו מספר תיקונים המוצעים לאור השינויים שחלו בסביבה הכלכלית ובשוק ההון.

עיקרי השינויים מפורטים להלן:

ביום 3 באוקטובר 2018 נכנס לתוקפו חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 28), התשע"ח-2018 (להלן – תיקון 28). תיקון זה הוא חלק מרפורמה מקיפה בשוק תעודות סל שהונפקו כתעודות התחייבות והפיכתן לקרנות נאמנות (קרנות סל). בהתאם לכך מוצע לתקן את התקנות העיקריות כך שהמגבלה על השקעות גופים מוסדיים בתעודות סל, תחול רק על קרנות סל שהן צד קשור לגוף המוסדי, ושאינן קרנות שמשקיעות בהתאם לכללי ההלכה היהודית.

בנוסף, לאור סביבת הריבית הנמוכה, מוצע לאפשר גמישות השקעה רבה יותר לקרנות ותיקות בניהול נכסים, להרחיב את סוגי ההשקעות המותרים לקרנות הוותיקות ואת שיעורי ההשקעה תוך ניהול סיכונים מבוקר, ולסווג את ההשקעות המותרות בדומה לסיווגן בהוראות החלות על יתר הגופים מוסדיים. זאת על מנת לאפשר מגוון רחב יותר של השקעות תוך גידול קטן יחסית בסיכוני ההשקעה. השינוי המוצע אף צפוי לתרום לשיפור יחס נכסי הקרנות הוותיקות למול התחייבויותיהן האקטואריות.

כן מוצעים מספר תיקונים שמטרתם הסרת חסמי השקעה בבחינת השקעות פוטנציאליות בתשתיות בישראל והגברת הגמישות של גופים מוסדיים בהרכבת תיק השקעות שיוכל להשיא תוחלת תשואה גבוהה יותר עבור החוסכים. לגופים המוסדיים מומחיות יחסית בהשוואה למשקיעים זרים בכל הקשור בנגישות למידע וכלים להערכה של השקעות מקומיות, אך לעיתים היקף ההשקעה אינו מצדיק את העלות הכוללת הכרוכה בבחינתה ובהתקשרות בה. לכן, מוצע להתיר השקעה בשיעורים גבוהים יותר מהמגבלה הקבועה היום בתקנות, לפיה קבוצת משקיעים רשאית להחזיק רק עד 20 אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד, ולאפשר לכלל המשקיעים המוסדיים באותה קבוצה, באמצעות כספי החוסכים בלבד, רכישה בהנפקה של 29 אחוזים נוספים בתאגיד שפעילותו הוגבלה להקמה ופיתוח של פרוייקט ייעודי בתחום תשתיות בישראל או תאגידים שמטרתם גיוס הון לפרוייקטים בתחום התשתיות בישראל, ובכלל זה תאגידים שמטרת השקעותיהם היא שיפור יכולת ההתמודדות עם שינויי האקלים והפחתתם.

 

יובהר כי אין בהסרת חסמים אלו כדי לגרוע מחובותיהם של משקיעים מוסדיים לנהל ולהשקיע את נכסי החוסכים בהתאם לעקרונות של נאמנות וזהירות ולעמוד ביתר החובות המוטלות עליהם בדין בבחינה, התקשרות וניהול של השקעותיהם.

 

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם משרד האוצר:

טיוטת תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים) (תיקון), התשפ"א-2021

 

 

 

___ ב________ התשפ"א (___ ב________ 2021)

[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])

(חמ _____-3)

 

__________________[חתימה]

ישראל כ"ץ

 שר האוצר

 

 

דברי הסבר

 

לתקנה 1 –

ביום 3 באוקטובר 2018 נכנס לתוקפו חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 28), התשע"ח-2018 (להלן – תיקון 28). מטרת התיקון היתה להסדיר את ענף המוצרים הפיננסיים הנקראים תעודות סל, אשר עובר למועד כניסת תיקון 28 הונפקו כתעודות התחייבות, והיו כפופים להוראות חוק ניירות ערך, העוסק בעיקר בחובות גילוי של המנפיק. בתיקון האמור הפכו תעודות הסל לקרנות נאמנות (קרנות סל) והוכפפו להוראות חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994. בהתאם, מוצע לתקן את תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), התשס"ב-2012 (להלן – התקנות העיקריות), כך שיחולו ביחס לקרנות סל במקום ביחס לתעודת סל.

 

לתקנות 2, 3, 4, 7, 9, 11 ו-14 – תיקון תקנות 1, 3, 4, 13, 17, 22, 24 ו-43 לתקנות העיקריות – הגדרות

תיקונים רבים בתקנה 1 לתקנות העיקריות הם תיקוני נוסח הנובעים מהצורך לעדכן את רשימת ההגדרות ומיקומן בהתאם למונחים בהן נעשה שימוש בתקנות.

לעניין השקעות קרן ותיקה, מוצע להגדיר "הלוואה לדיור", בדומה להגדרה הקיימת כיום בפרק 4, שער 5 לחוזר המאוחד "ניהול נכסי השקעה" (להלן – פרק ניהול נכסי השקעה), כהלוואה המקיימת אחד מהתנאים הבאים ובלבד שלא ניתנה למטרה מסחרית: הלוואה המיועדת לרכישה או לחכירה של דירת מגורים, בנייתה, הרחבתה, או שיפוצה; הלוואה המיועדת לרכישת מגרש לבניית דירת מגורים או לרכישת זכות בדירת מגורים תמורת דמי מפתח הלוואה המיועדת למימון פירעון מוקדם של הלוואה כאמור במלואה או בחלקה; או הלוואה שניתנה במשכון דירת מגורים.

מוצע לתקן את הגדרת "קבוצת תאגידים" ולהבהיר כי תכלול כל תאגיד יחד עם אדם השולט בו וכל מי שנשלט על ידם, ולא רק תאגיד שהוא לווה.

 

 

לתקנה 3 – תיקון תקנה 2 לתקנות העיקריות – השקעות קרן ותיקה

לפסקאות (א) ו-(ג)

התקנה קובעת את סוגי ההשקעות המותרות לקרנות הוותיקות ואת שיעורי ההשקעה המותרים בכל אחד מהם. כיום, לפי תקנה 2(א)(3) לתקנות העיקריות, קרן ותיקה רשאית להשקיע לפי הוראות פרק ג' סכום בשיעור שלא יעלה על 22 אחוזים משווים המשוערך של נכסי הקרן בתוספת סכום הסיוע הממשלתי (להלן – שיעור חופשי להשקעות). כיוון שהסיוע הממשלתי, כהגדרתו בסעיף, ניתן רק לקרנות ותיקות שבהסדר ולא ניתן לקרנות ותיקות שאינן בהסדר, השיעור החופשי להשקעות של קרנות ותיקות בהסדר, גדול בפועל, מהשיעור החופשי להשקעות של קרנות ותיקות שאינן בהסדר. על רקע זה מוצע להשוות את התנאים בין הקרנות הוותיקות ולקבוע שיעור חופשי להשקעות של 35 אחוזים מתוך שווי נכסי הקרן בלבד, ללא תוספת סכום הסיוע הממשלתי, עבור קרנות ותיקות בהסדר. שיעור כאמור יאפשר גמישות רבה יותר לקרנות הוותיקות בניהול הנכסים, הנדרש, בין היתר, לאור סביבת הריבית הנמוכה. השינוי המוצע אף צפוי לתרום לשיפור יחס נכסי הקרנות הוותיקות למול התחייבויותיהן האקטואריות.

 

לפסקאות (ב) ו-(ד)

תקנה 2(א)(4) לתקנות העיקריות קובעת את שיעורי ההשקעה המותרים לקרנות ותיקות בהשקעות המנויות בה. על פי נוסח התקנה כיום, קרן ותיקה רשאית להשקיע ביחידות בקרן, או בתעודות סל (שהפכו לקרנות סל כמפורט להלן), ובלבד ש-90 אחוזים לפחות מנכסי הקרן, או מהתחייבות החשיפה של התעודה, לפי העניין, מושקעים באיגרות חוב של מדינת ישראל או בהלוואות, באיגרות חוב ובפיקדונות המדורגים בדירוג השקעה. היצע הקרנות העומדות במגבלה זו מצומצם ועל כן מוצע להפחית את השיעור הקבוע בתקנה מ-90% ל-75%, על מנת לאפשר מגוון רחב יותר של השקעה תוך גידול קטן יחסית בסיכון ההשקעה.

עוד מוצע להרחיב את סוגי ההשקעות המותרים לקרנות הוותיקות לפי תקנת משנה (א)(4) ולאפשר גמישות השקעה רבה יותר, תוך ניהול סיכונים מבוקר, בדומה לסיווגן בהוראות החלות על יתר הגופים המוסדיים, בהתאם להוראות סעיף 5(יב)(2) לפרק ניהול נכסי השקעה. בהתאם להוראות אלה, גוף מוסדי רשאי לתת הלוואה, להשקיע בנכס חוב לא סחיר או להשאיל נייר ערך, בהיקף שאינו עולה על 5 אחוזים כמפורט שם, כאשר בסעיף 5(יב)(1) הוחרגו סוגי הלוואות מסוימים, בתנאים שנועדו להבטיח שאותן הלוואות יהיו, ככל האפשר, ברמת סיכון נמוכה יותר מהלוואות שאינן מדורגות. מוצע לקבוע כי אותם סוגי הלוואות המותרים להשקעה לפי אותו סעיף, בשים לב למאפייניהם, יותרו להשקעה גם לקרנות הוותיקות ובכלל זאת: הלוואות לדיור העומדות בתנאים עליהם יורה הממונה; הלוואות בסכומים עליהם יורה הממונה, שניתנו לאחר שנעשה חיתום להלוואה על ידי צד שלישי, על בסיס עקרונות מודל חיתום מוגדרים שאישרה ועדת השקעות; והלוואות בערבות מלאה או חלקית של מדינת ישראל.

 

לתקנה 6 – תיקון תקנה 12 לתקנות העיקריות – השקעה באמצעי שליטה של תאגיד

לתקנת משנה (א)

עד כניסתו לתוקף של תיקון 28, הוגבלו השקעות הגופים המוסדיים בתעודות סל מכוח תקנה 14 לתקנות העיקריות אשר קבעה, בין היתר, כי השקעות גוף מוסדי באיגרות חוב סחירות של מנפיק לא יעלו על 25 אחוזים מערכן הנקוב הכולל. לאחר התיקון והפיכת תעודות הסל לקרנות סל, המגבלה הרלוונטית להשקעות הגופים המוסדיים בקרנות סל קבועה בתקנה 12 לתקנות העיקריות, אשר מסדירה בין היתר את ההשקעות של גוף מוסדי ביחידות קרן וקובעת כי אלה לא יעלו על 20 אחוזים מיחידות אלה.

בהתאם לכך, מוצע לתקן לעניין זה את תקנה 12 לתקנות העיקריות, כך שהמגבלה לפיה משקיע מוסדי לא יוכל להחזיק למעלה מ-20 אחוזים מיחידות קרן הסל, תחול רק על קרנות סל שהן צד קשור לגוף המוסדי, במטרה להבטיח כי בקרן הסל ישקיעו גורמים עצמאיים נוספים וכי זו תפעל בתנאי שוק ראויים. כן מוצע לקבוע כי מגבלה זו לא תחול ביחס לקרנות סל שאינן צד קשור לגוף המוסדי, כיוון שלא קיימת מגבלה אפקטיבית על מספר היחידות בקרנות סל שחברה מנפיקה יכולה להנפיק.

עוד מוצע לקבוע כי קופת גמל שהתחייבה בתקנונה להשקיע בהתאם לכללי ההלכה היהודית תוכל להחזיק למעלה מ-20 אחוזים מיחידות 'קרן סל כשרה' כהגדרתה בתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ"ה-1994, שהיא קרן בניהולו של מנהל קרן שהוא צד קשור, אם לא קיימים מסלולי השקעה דומים בקרנות סל כשרות שאינן צד קשור, וזאת במטרה לאפשר גיוון של ההשקעות בקרנות אלה, אשר עלולות להיות בעל היצע מוגבל בשל מאפייניהן המיוחדים.

כמו כן בהתאם לסמכות הממונה בתקנה 23 לתקנות העיקריות, מוצע לקבוע תנאים ושיעורים לעניין השקעה בצד קשור, יהיה רשאי הממונה להורות על תנאים ושיעורים לעניין עסקה עם קרן סל שהיא צד קשור.

 

לתקנת משנה (ג)

עם הגידול המשמעותי בהיקף הנכסים המנוהלים על ידי המשקיעים המוסדיים, עולה הצורך לגוון את אפיקי ההשקעה שלהם, וזאת בין היתר באמצעות  הקלה והסרת חסמים שעומדים בפניהם בבואם להשקיע באפיקים תשתיות בישראל שכפי שמפורט בדברי ההסבר לתקנת משנה (ו) להלן.

סך הנכסים המנוהלים על ידי הגופים המוסדיים הוכפל במהלך העשור האחרון וזאת בשל  מספר גורמים, ביניהם מגמות דמוגרפיות ומאקרו כלכליות (גידול באוכלוסייה, גידול במספר המועסקים, עליה בשכר הנומינלי, עליה בשיעורי ההפרשות בהם מחויבים העובדים והמעסיקים); רפורמות ושינויים כלכליים (ובהן החלת חובת הפרשה לפנסיה לשכירים בשנת 2008 ולאחר מכן החלת חובה דומה על עצמאים, הקמת קופות גמל להשקעה ותוכנית "חיסכון לכל ילד"); ותשואות חיוביות על נכסים פיננסיים.

בעוד שניכרת מגמת עליה בסך הנכסים המנוהלים, הרי שבהיצע ההשקעות הזמין בישראל אין עליה דומה, מה שמוביל לעלייה מתמשכת בשיעור החשיפה של גופים מוסדיים לנכסים מחוץ לישראל. מבלי לגרוע מהיתרונות הגלומים בגיוון ופיזור בינלאומי של תיק הנכסים, הסרת החסמים ביחס להשקעות בישראל תאפשר את שכלול וגיוון תיק הנכסים. זאת כיוון שלגופים המוסדיים מומחיות יחסית בהשוואה למשקיעים זרים בכל הקשור בנגישות למידע וכלים להערכה של השקעות מקומיות, אך לעיתים היקף ההשקעה אינו מצדיק את העלות הכוללת הכרוכה בבחינתה ובהתקשרות בה.

כך, מוצע להתיר השקעה בשיעורים גבוהים יותר מהמגבלה הקבועה היום בתקנות, לפיה משקיע מוסדי או קבוצת משקיעים רשאים להחזיק רק עד 20 אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד, ולאפשר למשקיעים מוסדיים, באמצעות כספי החוסכים בלבד, לרכוש אמצעי שליטה נוספים של עד 29 אחוזים מאמצעי שליטה בתאגידים מסוימים בתחום התשתיות בישראל, וזאת במסגרת הנפקה, ובלבד שהחזקותיהם אינן מקנות להם שליטה בתאגיד. השקעה באפיקי התשתיות בישראל  תתרום לכלכלה הישראלית, ומאחר ששיעור ניכר מכספי החוסכים מושקע בישראל, לצמיחת הכלכלה תהיה תועלת משמעותית לציבור החוסכים.

 

השקעה בתאגידים שמשקיעים בתחום תשתיות בישראל, היא השקעה בעלת מאפיינים שמתאימים לפעילותם של גופים מוסדיים, משום שהיא בעלת אופק השקעה ארוך יותר בהשוואה להשקעות בנכסים אחרים ומצריכה מטבעה השקעה בהיקפים כספיים גבוהים. כמו כן, השקעה זו מאופיינת במתאם נמוך עם מגמות ותמורות המשפיעות על מחירים בשווקים הסחירים, באופן אשר עשוי לתרום לגידור התשואה המשוקללת של תיק החוסכים בעיתות של משברים וירידות שערים בשווקים הסחירים. כמו כן, ייזום פעולות אפקטיביות לפיתוח תשתיות ופרויקטים צפוי להניב תועלת משמעותית לכלכלה הישראלית, ובהתאם לכך גם לציבור החוסכים. אולם, לפי תקנה 12(א) לתקנות העיקריות, משקיע מוסדי או קבוצת משקיעים רשאים להחזיק רק עד 20 אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד.

לאור האמור, מוצע לאפשר למשקיע מוסדי, היינו באמצעות השקעה שנעשית מכספי החוסכים, לרכוש בהנפקה עד 29 אחוזים נוספים מאמצעי שליטה, מעבר למגבלת 20 האחוזים שבתקנת משנה (א) בתאגידים שפעילותם הוגבלה להקמה ופיתוח של פרוייקט ייעוד בתחום התשתיות בישראל או בתאגיד שמטרתו גיוס הון לפרוייקטים בתחום תשתיות בישראל, ובלבד שהחזקותיהם אינן מקנות להם שליטה בתאגיד, בהתאם למגבלה הקיימת בתקנה 12(א) לתקנות העיקריות. יובהר, כי אין בהוראה זו כדי לגרוע מהוראות תקנה 12(ג) המאפשרת למשקיע מוסדי או קבוצת משקיעים להחזיק בזכויות בשותפויות בשיעור גבוה מהשיעור הקבוע בתקנת משנה (א), בהתקיים התנאים שעליהם יורה הממונה.  

מוצע להגדיר השקעות ב"תחום תשתיות" לתחומים המנויים בהגדרה, על מנת לתחום באופן ברור השקעות שלגביהן יינתנו ההקלות המוצעות לעניין השקעה באמצעי שליטה של תאגיד בתקנה 12(ו) לתקנות העיקריות.

יחד עם זאת, כיוון שמדובר בהשקעות ארוכות טווח בהיקפים משמעותיים, מוצע להגביל את היקף ההשקעות מסוג זה עד לשיעור של 4 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסי משקיע מוסדי, כספים המוחזקים כנגד התחייבויות מסוג 10, 40 או 70 (לגבי כל סוג התחייבות החישוב יבוצע בנפרד) והון עצמי של חברה מנהלת, לפי העניין.

התממשות סיכוני שינוי אקלים (בדגש על התחממות כדור הארץ) עשויה להשפיע על גופים מוסדיים ובפרט על חברות ביטוח, על ידי הגדלת התחייבויותיהן. כדי להביא לשיפור יכולת ההתמודדות עם שינויי האקלים נדרשות השקעות בהיקפים גדולים, אך התועלת המשקית לא בהכרח מתורגמת לתשואה למשקיעים והסיכון בהשקעות אלו עשוי להיות גבוה ביחס לתשואה. עם זאת, השקעה בתחום זה עשויה להתאים באופייה לגופים מוסדיים לאור המתאם הנמוך לשוק ההון, היקפי ההשקעה ומח"מ ההשקעה הארוך. בנוסף, מעורבות של המדינה ותמיכתה בפרויקטים מסוימים מביאה לתמחורם בהתאם לתועלת הציבורית מהם באופן שמגדיל את  התשואה למשקיעים. כמו כן, מומחיותו של הגוף המוסדי בהערכת סיכוני הפרויקטים תגביר את יכולתו להשקיע במיזמים בתחום באופן אשר עולה בקנה אחד עם טובת החוסכים.

לאור האמור, מוצע לאפשר למשקיע מוסדי או קבוצת משקיעים להשקיע בתאגידים אלה בשיעורים גבוהים יותר מהשיעורים המותרים להשקעה בתחומי תשתיות אחרים. כך, מוצע לקבוע בפסקה 12(א)(3) כי בעוד שבתחומים אחרים השווי המשוערך של השקעות באמצעי שליטה בתאגידים כאמור לא יעלה על 4 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסי המשקיע המוסדי – אזי בתאגידים שמטרתם שיפור יכולת ההתמודדות עם השפעות שינויי האקלים והפחתתם, אשר מדינת ישראל השקיעה בהם או שהיא ערבה להם או מתמרצת השקעה בהם – ניתן יהיה להחזיק עד אחוז אחד נוסף מהשווי המשוערך של נכסי המשקיע המוסדי כאמור.

 

 

יובהר, כי משקיעים מוסדיים מנהלים ומשקיעים את נכסי הציבור בהתאם לעקרונות של נאמנות וזהירות ונדרשים לבחון ולבחור את השקעותיהם בהתאם לחובות נוספות המוטלות עליהם בדין. בהתאם לכך, גם החלטות לגבי השקעות בתחום התשתיות, יהיו כפופות לעמידה במדיניות הדירקטוריון, מדיניות ועדות ההשקעה וקבלת החלטות על-ידי ועדות ההשקעה בדבר היקף האנליזה הנדרשת ביחס לכל סוג נכס והנהלים לאישורן.

 

לתקנה 8 – הוספת תקנה 14א לתקנות העיקריות – אג"ח היברידי

אגרת חוב היברידית, המאפשרת דחייה של תשלומי הריבית, היא מכשיר השקעה חדש בשוק ההון בישראל בעל מאפיינים ייחודיים, ובכלל זה נחיתותו בהיבט זכויות המחזיקים לעומת זכויות המחזיקים באגרות חוב אחרות של המנפיק וזכויות בעלי חוב אחרים, הקשיים הקיימים בתמחורו והסיכון ביחס להשקעה באגרת חוב שאינה היברידית.

לאור הסיכונים הגלומים בהשקעה במכשיר, מוצע לקבוע כי משקיע מוסדי יהיה רשאי להשקיע באגרות חוב היברידיות בישראל, בתנאי שיתקיימו התנאים המפורטים להלן:

1.  הרכישה מתבצעת במסגרת הנפקה לציבור או רכישה בשוק המשני הסחיר, לאור העובדה שמדובר בשווקים מפוקחים שרמת השקיפות בהם גבוהה;

2.  המנפיק התחייב שאיגרת החוב תדורג על ידי חברת דירוג עד למועד פירעונה הסופי בתדירות של אחת לשנה, על מנת לאפשר מעקב רציף של הגוף המוסדי אחר יכולת ההחזר של המנפיק;

3.  המנפיק התחייב לשלם ריבית גבוהה יותר למחזיק האיגרת במקרה של ירידת דירוג שלו או של אגרת החוב ההיברידית, על מנת להבטיח שיינתן פיצוי בגין עלייה בסיכון ההשקעה.

לעניין הגדרת "אגרת חוב היברידית בישראל", מוצע לאמץ בתקנה הגדרה שתואמת להגדרה שאומצה בתקנון הבורסה והנחיות הרשות לניירות ערך, אשר חלות על איגרות חוב כאמור, בהן נקבעה זכות לדחיית הריבית לתקופה שעד שש שנים. מההגדרה הוחרגו אגרות חוב שהונפקו על ידי בנק או מבטח, בין היתר כיוון שיציבות גופים אלה נתונה תחת פיקוח, והנפקת אגרות החוב על ידי גופים אלו כפופה להוראות בדבר שמירה על הלימות הון שקבע הרגולטור האמון על הפיקוח אחר גופים אלו ככל שקבע.

 

לתקנות 12 ו-13 תיקון תקנות 27 ו-31 לתקנות העיקריות – החלת הוראות על חברה מנהלת ועל מבטח לעניין התחייבויות שאינן תלויות תשואה

תקנות 27 לתקנות העיקריות מחילות את הוראות פרק ג' לעניין חברות מנהלות. מוצע לתקן תקנות אלו כך שהתיקונים המוצעים הרלוונטיים ובפרט התיקון המוצע בתקנה 12(ו)-(ח) לתקנות העיקריות לא יוחלו גם לעניין הונה העצמי של חברה מנהלת והתחייבויות שאינן תלויות תשואה של מבטח.