תקנות  רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב), התשפ"א–2021

           בתוקף סמכותי לפי סעיפים 19, 149(3), 150(ג), 151 עד 153, 156 ו-239 לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו–2016[1] (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים[2] לעניין תקנה 2, על פי הצעת המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב שמונתה לפי סעיף 160 לחוק לעניין תקנה 8(א) ו-(ב), ולאחר התייעצות עמה לעניין תקנות 7(ג) ו-9 עד 11, אני מתקינה תקנות אלה:

הגדרות  

1.   

בתקנות אלה –

"אוטוטק", לעניין כלי רכב – מומחיות מקצועית בביצוע פעולות של אבחון, טיפול, תיקון ואחזקה;

"אוטוטק מרכבי רכב וצביעתם" ­–  אוטוטק של כל סוגי הרכב, בתחומים המקצועיים האלה בלבד: צבעות, מסגרות ומרכבים לרכב;

"אוטוטק רכב כבד" – אוטוטק של רכב שמשקלו הכולל המותר מעל 3,500 ק"ג, בתחומים המקצועיים האלה בלבד: חשמל, מיזוג אוויר ומכונאות;

"אוטוטק רכב קל" – אוטוטק של רכב שמשקלו הכולל המותר עד 3,500 ק"ג, בתחומים המקצועיים האלה בלבד: חשמל, מיזוג אוויר ומכונאות;

"ביטוח רכב" – ביטוח של רכב בביטוח נכסים כמשמעותו בסימן א' לפרק ד' של חוק חוזה הביטוח;

"דיון משמעתי", "ועדת המשמעת" ו"קובלנה" – כמשמעותם בסימן ג' לפרק ט' לחוק;

"חברת השכרה" – תאגיד בעל רישיון השכרה לפי פרק ו' לצו הפיקוח;

"חוק הפיקוח על הביטוח" – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981[3];

"חוק חוזה הביטוח" ­– חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981[4];

"יצרן הרכב" – יצרן הרכב במדינת חוץ או בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו, לפי העניין;

"מבוטח" – מי שהתקשר עם מבטח כאמור בפסקה (1) להגדרה "מבטח", בחוזה ביטוח רכב;

"מבטח" – אחד מאלה, לפי העניין:

(1) לעניין רכב, למעט רכב כאמור בפסקה (2) – בעל רישיון לפי סעיף 15 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981[5];

(2) לעניין רכב השכרה שאינו מבוטח בביטוח רכב – חברת ההשכרה;

"מספר שלדה" – כהגדרתו בתקנות התעבורה;

"נזק גולמי", "רכב באובדן גמור" ו"שווי הרכב" – כהגדרתם בתקנה 266 לתקנות התעבורה;

"נזק סמוי" – נזק שנגרם לרכב, שלא נמצא על ידי שמאי רכב בבדיקה הראשונית שערך טרם ביצוע התיקון לרכב;

"צו הפיקוח" – צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ"ה-1985[6];

"רישיון לשמאות רכב" – כמשמעותו בפרק ט' לחוק;

"רכב השכרה" – כהגדרתו בצו הפיקוח;

"תביעת ביטוח" – תביעה לתשלום תגמולי ביטוח כמשמעותה בסעיף 23 לחוק חוזה הביטוח, או תביעה לקבלת תגמולים מאת חברת השכרה בשל נזק שנגרם לרכב;

"תוספת ייחודית" – תוספת שהותקנה ברכב, שנרכשה בנפרד ממנו והתשלום בעדה אינו כלול במחיר הרכב כפי שמופיע במחירון כהגדרתו בתקנה 1א לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח;

"תקנות האגרות" – תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות), התשפ"א-2021[7];

"תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח" – תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), התשמ"ו-1986[8];

"תקנות התעבורה" – תקנות התעבורה, התשכ"א-1961[9].

תנאי כשירות מקצועית לשם קבלת רישיון לשמאות רכב 

2.   

(א)  מבקש רישיון לשמאות רכב שהוא מהנדס, הנדסאי או טכנאי מוסמך כאמור בסעיף 149(3)(א), (ב) או (ג) לחוק, לפי העניין, יהיה רשום בענף הנדסת מכונות במדור רכב.

(ב) מבקש רישיון לשמאות רכב שהוא בעל תעודת מקצוע כאמור בסעיף 149(3)(ד) לחוק, יהיה בעל תעודת מקצוע, במקצוע ובסוג כמפורט להלן:

(1) אם התקיים בו האמור בפסקאות משנה (1) או (3) של הסעיף האמור – במכונאות רכב דרגה 03, באוטוטרוניקה מתקדמת, בפחחות רכב מהדרגה או מהסוג הגבוהים ביותר או באוטוטק מרכבי הרכב וצביעתם;

(2) אם התקיים בו האמור בפסקת משנה (2) של הסעיף האמור – בפחחות רכב, באוטוטק רכב קל או באוטוטק מרכבי רכב וצביעתם.

תנאי כשירות וניסיון מקצועי של בוחן בבחינות לקבלת רישיון לשמאות רכב

3.   

תנאי הכשירות והניסיון המקצועי הנדרשים מבוחן שיוסמך לבחון מועמדים לקבלת רישיון לשמאות רכב, כאמור בסעיף 150 לחוק, הם אלה:

(1) הוא בעל רישיון תקף לשמאות רכב;

(2) הוא בעל ניסיון של עשר שנים לפחות בתחום שמאות הרכב, ובלבד שעסק בפועל בשמאות רכב במשך חמש שנים לפחות מתוך שבע השנים שקדמו למועד הסמכתו כבוחן;

(3)   הוא אימן שלוש מתמחים לפחות בתחום שמאות הרכב, שסיימו את התמחותם.

בקשה למתן אישור תחילת התמחות בשמאות רכב

4.

(א)  מי שמבקש להתמחות בשמאות רכב (בתקנה זו – המבקש), יגיש למנהל בקשה למתן אישור תחילת התמחות (בתקנה זו – הבקשה), ובה יציין את פרטיו המזהים, האם מתקיימים בו התנאים לפי סעיף 149(1) עד (4) לחוק, והאופן שבו הוא מבקש לקבל את ההודעה בכתב על החלטת המנהל בבקשה, לרבות באמצעות הדואר או באמצעים דיגיטליים; המבקש יצרף לבקשה העתקים של כל אלה:

(1) תעודת הזהות שלו;

(2) תעודות המעידות על כך שמתקיימים בו התנאים לפי סעיף 149(2) עד (4) לחוק;

(3) קבלה על תשלום אגרה בעד בקשה למתן אישור תחילת התמחות בשמאות רכב כאמור בתקנות האגרות.

(ב) החלטת המנהל בבקשה תינתן בתוך 30 ימים מיום שהומצאו לו כל המסמכים הנדרשים לפי תקנת משנה (א); הודעה על ההחלטה תישלח למבקש באופן שציין בבקשה.

התמחות בשמאות רכב – היקף ההתמחות והגשת דין וחשבון תקופתי

5.

(א)  התמחות בשמאות רכב תהיה בהיקף שלא יפחת מ-30 שעות שבועיות במשך שנה (להלן – היקף ההתמחות הנדרש); על אף האמור, רשאי המנהל, לבקשת מתמחה, לאשר לו התמחות בהיקף שעות שבועיות נמוך יותר, ובלבד שמשך תקופת ההתמחות יוארך כך שסך כל שעות ההתמחות של המתמחה בכל תקופת ההתמחות לא יפחת מסך שעות ההתמחות בהתאם להיקף ההתמחות הנדרש. 

(ב)        המתמחה יגיש למנהל, בתום כל ששה חודשי התמחות, דין וחשבון בדבר התמחותו, בחתימתו ובחתימת מאמנו; הדין וחשבון יכלול פירוט בדבר היקף שעות ההתמחות, מספר ימי היעדרות של המתמחה, והפעולות המקצועיות שביצע במהלך תקופת הדין וחשבון; המנהל רשאי לדרוש דין וחשבון כאמור במועדים נוספים, וכן הבהרות בעניינים שפורטו בדין וחשבון.

מאמנים

6.

(א)      מי שמתקיימים בו כל אלה, רשאי, על פי הרשאת המנהל, לאמן מתמחה בשמאות רכב:

(1)    הוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות כשמאי רכב, ואם הוא בעל ניסיון של עשר שנים לפחות כשמאי רכב –­ רשאי המנהל לתת לו הרשאה לאמן שני מתמחים בשמאות רכב;

(2)   לא התקבלה לגביו החלטה של ועדת המשמעת, בדיון משמעתי, במהלך תקופה של שנה שקדמה למועד הגשת בקשתו לקבל הרשאה לאמן מתמחה, שלפיה עבר עבירת משמעת המנויה בסעיף 163 לחוק (בתקנה זו – עבירת משמעת), אשר בשלה סבור המנהל שאין הוא ראוי לשמש מאמן;

(3)    לא הוגשה נגדו קובלנה לוועדת המשמעת בשל עבירת משמעת, שוועדת המשמעת טרם קיבלה החלטה לגביה. 

(ב)       המנהל רשאי, לאחר שנתן לשמאי הרכב הזדמנות לטעון את טענותיו, לבטל את ההרשאה שנתן לו לאמן מתמחה, לתקופה קצובה שלא תעלה על שנה מיום ביטול ההרשאה כאמור, בהתקיים אחד מאלה:

(1)       המנהל נוכח ששמאי הרכב לא מילא כראוי את תפקידו כמאמן;

(2)       ועדת המשמעת החליטה לגביו בדיון משמעתי כי עבר עבירת משמעת ובשל כך סבור המנהל שאין הוא ראוי לשמש מאמן.

פעולות מקצועיות שמתמחה רשאי לבצע

7.

(א)   

(1) מתמחה בשמאות רכב רשאי, לצורך עריכת שומת רכב, לבצע בדיקה פיסית של רכב שניזוק ולצלם נזקים ברכב, ולשם כך לקיים קשר עם מוסך,  עם בעל רישיון במוצרי תעבורה ועם בעל הרכב.

(2) מתמחה יהיה רשאי לבצע פעולות כאמור בפסקה (1) –

(א)  אם טרם השלים את המחצית הראשונה של היקף ההתמחות הנדרש – בליווי המאמן בלבד;

(ב) לאחר שהשלים את המחצית הראשונה של היקף ההתמחות הנדרש – ללא ליווי המאמן, ובלבד שהמאמן נתן את אישורו לכך, אם שוכנע כי המתמחה הוא בעל כשירות מקצועית מספיקה.

(ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), מתמחה בשמאות רכב יהיה רשאי, במהלך כל תקופת ההתמחות שלו, לקבוע כשירות רכב לתנועה או לערוך שומת רכב, והכול בלבד שאלה נחתמו על ידי המאמן, לאחר שזה בדק אותן ומצא אותן נכונות למיטב שיקול דעתו.

(ג)  על פעולותיו של מתמחה בשמאות רכב לפי תקנות משנה (א) ו-(ב), יחולו הוראות תקנה 9, כאילו היה שמאי רכב, וכן יחולו הוראות תקנה 11 לגבי המאמן שלו.

(ד) השלים אדם את היקף ההתמחות הנדרש ולא עמד בהצלחה בבחינות כמפורט בתקנה 8, לא יהיה רשאי לבצע את הפעולות המקצועיות שמתמחה רשאי לבצע לפי תקנה זו.

בחינות לשם קבלת רישיון לשמאות רכב

8.

(א)        תכנית הבחינות לשם קבלת רישיון לשמאות רכב תכלול את כל אלה:

(1)        בחינות עיוניות בעניינים אלה (להלן – הבחינות העיוניות):

(א)  מערכות הרכב, תפעולן ועקרונות לתיקונן;

(ב) מנהל שומה, שתכלול את הנושאים הבאים:

(1) החוק והתקנות שהותקנו מכוחו;

(2) חוק חוזה הביטוח;

(3) תקנות התעבורה;

(4) חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות), התשנ"ח-1998[10];

(5) תקנות הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות) (ניהול יומן ורישום בו, דיווח על גניבת חלק והגבלת השימוש בחלקי רכב), התשס"ז-2007[11];

(6) תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח;

(7) הוראות שנתן הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, לפי חוק הפיקוח על הביטוח, לעניין טיפול בתביעת ביטוח; לעניין זה, "הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון" – כמשמעותו בחוק הפיקוח על הביטוח;

(2)        בחינה מעשית בהכרת מערכות רכב, תפעולן ועקרונות לתיקונן (להלן – הבחינה המעשית);

(3)        בחינה מעשית מסכמת בעריכת שומת רכב (להלן – הבחינה המעשית המסכמת).

(ב)       על אף האמור בתקנת משנה (א) –

(1)       מהנדס, הנדסאי או טכנאי מוסמך, הרשומים בענף הנדסת מכונות במדור רכב, או בעל רישיון לניהול מקצועי של מוסך לפי סעיף 136 לחוק, מסוג אוטוטק רכב קל, או בעל תעודת מקצוע במכונאות רכב, יהיו פטורים מן הבחינה העיונית בנושא מערכות הרכב כאמור בתקנת משנה (א)(1)(א);

(2)       מי שהוא בעל תעודה המעידה שסיים 11 שנות לימוד במוסד חינוך שאישר משרד החינוך וגם בעל רישיון לניהול מקצועי של מוסך לפי סעיף 136 לחוק, מהסוג מכונאות רכב, יהיה פטור מן הבחינה העיונית בנושא מערכות רכב כאמור בתקנת משנה (א)(1)(א) ומן הבחינה המעשית.

(ג)       מתמחה יהיה רשאי להיבחן –

(1)       בבחינות העיוניות – לאחר שהשלים מחצית מהיקף ההתמחות הנדרש;

(2)       בבחינה המעשית – לאחר שעבר בהצלחה את הבחינות העיוניות;

(3)       בבחינה המעשית המסכמת – לאחר שעבר בהצלחה את הבחינות העיוניות והבחינה המעשית והשלים את היקף ההתמחות הנדרש.

(ד)       הבחינות כאמור בתקנת משנה (א) ייערכו אחת לחודש לפחות; הודעה על מועד כל בחינה תפורסם באתר האינטרנט של המשרד חודשיים לפחות לפני מועד הבחינה.

(ה)      מתמחה הרשאי להיבחן בבחינה מסוימת לפי תקנת משנה (ג), יירשם לאותה בחינה, ישלם את האגרה בעד השתתפות בבחינה כאמור בתקנות האגרות ויוזמן להשתתף בה בתוך  30 ימים מיום תשלום האגרה.

(ו)       הודעה על תוצאת בחינה תהיה בכתב ותישלח לנבחן באופן שביקש בעת הרישום לבחינה, לרבות באמצעות הדואר או באמצעים דיגיטליים, והכול בתוך 21 ימי עבודה ממועד הבחינה.

(ז)      נבחן שנכשל בבחינה רשאי להשיג לפני המנהל, בכתב, על תוצאתה, בתוך 14 ימים מיום שהודע לו על התוצאה כאמור, ויצרף להשגתו העתק קבלה על תשלום אגרה בעד השגה על תוצאת בחינה כאמור בתקנות האגרות; המנהל יחליט בהשגה בתוך 30 ימים ויודיע על החלטתו לנבחן באופן האמור בתקנת משנה (ו).

הוראות מקצועיות לעניין שומת רכב 

9.

(א)      שמאי רכב יערוך שומת רכב לעניין פירוט התיקונים הנדרשים ברכב, בהתאם להוראות לעניין ביצוע פעולות ברכב כאמור בסעיף 139 לחוק.

(ב)       שמאי רכב ייתן למזמין שומת הרכב ולבעל הרכב, אף אם לא היה מזמין השומה, וכן למוסך שבו נבדק הרכב, שומת רכב שתכלול את כל אלה:

(1)       ציון שמו של שמאי הרכב ומספר רישיונו לשמאות הרכב; נערכה שומת הרכב על ידי מתמחה – גם שמו ומספר רישומו של המתמחה;

(2)       הפרטים הדרושים לזיהוי הרכב לרבות תוצר, דגם רכב, שנת ייצור או מועד עליה לכביש, מספר הקילומטרים שהרכב נסע, מספר שלדה וקוד הדגם;

(3)       פרטי בעל הרכב;

(4)       מספר סידורי של שומת הרכב;

(5)       מועד התרחשות אירוע הנזק;

(6)       מקום ומועד בדיקת הרכב על ידי השמאי או המתמחה;

(7)       צילומי הרכב והנזק שנגרם לו;

(8)       תיאור מילולי של הנזק, ואם היה נזק מכני – גם  הסבר בדבר אופן היווצרותו, פירוט מוצרי התעבורה שנדרש להחליפם או לתקנם, והערכת האפשרות לקיומו של נזק סמוי; היה צורך להחליף מוצר תעבורה – יפרט השמאי את המספר הקטלוגי של כל מוצר תעבורה שהחלפתו נדרשת, ככל שקיים, או תיאורו באופן אחר המאפשר לזהותו במדויק, ואם נדרש להחליפו במוצר תעבורה מקורי, חליפי או משומש; החלפה במוצר תעבורה משומש כאמור תאושר על ידי שמאי רכב רק אם התקיימו לגבי מוצר התעבורה המשומש כל אלה:

(א)  הוא מאותם תוצר, דגם ושנת ייצור או שנה מאוחרת ממנה, של הרכב שלגביו נערכת שומת הרכב;

(ב) הוא במצב תקין ולא בוצע בו תיקון;

(ג)  המנהל המקצועי של המוסך אישר בכתב את התקנתו ברכב שלגביו נערכת שומת הרכב;

(9)       טווח המחירים הכוללים לעניין כל מוצר תעבורה שנדרש להחליפו כאמור בפסקה (8), שאותו יקבע שמאי הרכב לפי מחירו של מוצר תעבורה שמועד אספקתו כאמור בסעיף 48(ג) לחוק; על אף האמור, אם לא נמצא מוצר תעבורה שאותו ניתן לספק במועד האמור, יקבע שמאי הרכב את טווח המחירים האמור לפי מחירו של מוצר תעבורה שמועד אספקתו הוא כאמור בסעיף 48(ד) לחוק ויכלול בשומת הרכב גם את העלויות הנובעות מהתארכות פרק הזמן הנדרש לתיקון הרכב בשל כך;

(10)     ניזוק הרכב באופן האמור בתקנה 309(א) לתקנות התעבורה – גם את עלות הבדיקה של הרכב לאחר התיקון, לשם מתן תעודת בדיקה כמשמעותה בתקנה האמורה;

(11)     פירוט שעות העבודה הנדרשות כפי שהן מוערכות על ידי שמאי הרכב, ובלבד שמספרן לא יעלה על מספר שעות העבודה הנדרשות על פי שעתון יצרן הרכב, ככל שהשעתון כולל דרישה כאמור,  וכן הערכת עלות העבודה, בחלוקה לפי סוגי התיקונים הנדרשים בהתאם למקצועות ענף הרכב השונים, ובכלל זה פחחות, צבע, מכונאות, חשמל ואלקטרוניקה, תוך ציון מחיר שעת העבודה שלפיו חישב את עלות העבודה, לפי מחיר שעת עבודה שלא יעלה על המחיר הקבוע בשלט המוצב במוסך; לעניין זה, "שעתון יצרן הרכב" – שעתון עבודת התחזוקה שפרסם יצרן הרכב שבו מפורטים פרקי הזמן הדרושים לביצוע עבודות התחזוקה ברכב;

(12)     קביעת אחוז הנזק הגולמי ושווי הרכב בהתאם לשווי הרכב בסמוך לפני אירוע הנזק; לעניין קביעת אחוז הנזק הגולמי, שווי הרכב בסמוך לפני אירוע הנזק לא יכלול את שווי תוספות או הפחתות ייחודיות;

(13)     כל נתון עובדתי נוסף שעליו מתבססת שומת הרכב;

(14)     השווי הכספי של הנזק שנגרם לרכב, השינוי בערך הרכב עקב הנזק שנגרם לו, אם נגרם, וכן קביעת השמאי לעניין היות הרכב בר-תיקון או רכב באובדן גמור;

(15)     נדרשה בדיקה מטאלורגית לרכב, תכלול שומת הרכב גם את עלות הבדיקה כאמור, ואולם עלות זו לא תיכלל בנזק הגולמי; לעניין זה, "בדיקה מטאלורגית" – בדיקה המבוצעת  על ידי מעבדה מוסמכת לפי סעיף 5 לחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז-1997[12] לצורך בחינה של טיב ריתוכי חיבור המרכבים  

(ג)       נערכה שומת הרכב במסגרת תביעת ביטוח, ימסור שמאי הרכב עותק משומת הרכב למבטח, למבוטח או לשוכר הרכב, לפי העניין, ויכלול בה, נוסף על הפרטים האמורים בתקנת משנה (ב), גם את פרטי המבוטח ופרטי ביטוח הרכב, לרבות מספר הפוליסה ומספר התביעה.

(ד)       היו ברכב שלגביו נערכה שומת הרכב מוקדי נזק שונים, יפרט שמאי הרכב בשומת הרכב לגבי כל אחד מהם בנפרד את הפרטים האמורים בתקנת משנה (ב)(7) עד (10), וקביעותיו לעניין הנזק הגולמי של הרכב יכללו את עלות תיקון הנזקים בכל המוקדים.

(ה)      שמאי רכב ימציא אומדן ראשוני של הנזקים ברכב ושל התיקונים הנדרשים בו למזמין שומת רכב, ואם נערכה שומת הרכב במסגרת תביעת ביטוח – גם למבוטח ולמבטח, בתוך יום עבודה אחד ממועד סיום ביצוע הבדיקה של הרכב; אומדן ראשוני כאמור יכלול את הפרטים האמורים בתקנת משנה (ב) (1) עד (7) ותיאור מילולי של הנזק כאמור ברישה של פסקה (8) של אותה תקנת משנה.

(ו)       שמאי רכב יפעל בשקידה ראויה על מנת להשלים את עריכת שומת הרכב בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-14 ימי עבודה מהמועד שבו ערך את הבדיקה הפיסית לרכב; בלי לגרוע מהאמור, נערכה שומת הרכב במסגרת תביעת ביטוח, יעביר אותה שמאי הרכב למבטח או לשוכר הרכב, לפי העניין, מיד עם השלמתה ולא יאוחר מיום עבודה אחד לאחר מכן. סבר שמאי רכב שערך שומת רכב כי יש צורך לערוך שומת רכב נוספת בנסיבות האמורות בתקנה 12, יערוך אותה בתוך 45 ימי עבודה מיום שקיבל מזמין שומת הרכב או המבטח, לפי העניין, את שומת הרכב הראשונה, או בתוך 90 ימי עבודה מיום קרות הנזק, לפי המאוחר, ויכלול בה הסבר בדבר השינויים שחלו בשומת הרכב הנוספת לעומת שומת הרכב הראשונה, ככל שישנם.

(ז)       התגלה נזק סמוי תוך כדי תיקון רכב שנערכה לגביו שומת רכב, יוסיף שמאי הרכב לשומת הרכב את הפרטים הנדרשים לגביו לפי תקנות אלה ויעביר את התוספת לשומת הרכב למזמין שומת הרכב, ואם נערכה שומת הרכב במסגרת תביעת ביטוח – גם למבוטח ולמבטח.

(ח)      שמאי רכב לא יכלול בשומת רכב פירוט תיקון ברכב, לרבות מוצר תעבורה שישמש לאותו תיקון, שבעל רישיון להפעלת מוסך או מנהל מקצועי של מוסך אינם רשאים לבצע אותו או להשתמש בו לפי החוק.

(ט)    שמאי רכב לא יכלול בשומת רכב פירוט תיקון ברכב שלפיו המרכב של הרכב יורכב מחלקי מרכב נפרדים ומושלמים המחוברים ליחידת מרכב אחת ולא יאשר שמאי רכב תיקון כאמור, אלא אם כן נתן יצרן הרכב אישור בכתב המתיר לבצע תיקון כאמור לאותו דגם רכב, שאותו יציג שמאי הרכב לפי דרישה של  מזמין שומת הרכב, המבוטח או המבטח.

הוראות מקצועיות לעניין דיווח לרשות הרישוי

10.

(א)  שמאי רכב ידווח לרשות הרישוי, באופן מקוון, על קביעת רכב באובדן גמור או על רכב שנגרם לו נזק בטיחותי כהגדרתו בתקנה 309(ט) לתקנות התעבורה.

(ב) שמאי רכב ידווח על קביעת רכב באובדן גמור כאמור בתקנת משנה (א) מיד עם השלמת עריכת שומת הרכב ולא יאוחר מתום 45 ימים מיום אירוע הנזק, ואם היתה מניעה על פי דין לבדוק את הרכב – בתום 45 ימים מיום שהוסרה המניעה.

(ג)  שמאי רכב ידווח על נזק בטיחותי כאמור בתקנת משנה (א) לאחר שווידא שהרכב תוקן, ולא יאוחר מ-21 ימים מיום שהושלם תיקון הרכב.

הוראות מקצועיות לעניין שמירת מסמכים ותיעוד

11.

שמאי רכב ישמור את שומת הרכב, ובכלל זה את צילומי הרכב והנזק שנגרם לו, וכן את התיעוד על דיווח לפי תקנה 10, למשך שבע שנים לפחות ממועד עריכת השומה.

מועד ביצוע בדיקה פיסית  לרכב לשם עריכת שומת רכב

12.

שמאי רכב יערוך בדיקה פיסית לרכב לשם עריכת שומת רכב, כאמור בסעיף 156 לחוק, לפני ביצוע תיקון של הנזק לרכב שנכלל בשומת הרכב; על אף האמור, רשאי שמאי רכב לערוך בדיקה פיסית לרכב גם אחרי שתוקן הנזק האמור, כולו או מקצתו, לשם עריכת שומת רכב נוספת לגבי אותו הנזק.

פרטי חשבונית ללקוח

13. 

שמאי רכב ייתן ללקוח חשבונית אשר תכלול את הפרטים האלה:

(1)       שם שמאי הרכב ומספר רישיונו לשמאות רכב;

(2)       שם הלקוח;

(3)       המספר הסידורי של שומת הרכב;

(4)       מספר הרישוי ומספר השלדה של הרכב שלגביו נערכה שומת הרכב;

(5)       המחיר הכולל תמורת עריכת שומת הרכב.

תחילה

14.

תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.

 _____________ התשפ"א

מירי רגב

(____________ 2021)

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים

(חמ 3-5453)