פקודת המסים (גבייה)
הקליקו על כותרת הסעיף
1. השם הקצר
2. פירוש
3. תאריך פרעון המס
4. הוצאה לפועל בשל אי-תשלומים
5. הוצאת כתב ההרשאה לפועל
7. עיקול בידי צד שלישי
7א. חובת הצד השלישי להודיע
7ב. חובת הצד השלישי למסור את המעוקל
7ג. צו עיקול בידי צד שלישי שהוא תאגיד בנקאי
7ד. צו עיקול בידי צד שלישי שהוא חברה מנהלת
8. מכירת נכסי מקרקעין כשאין די מטלטלים
9. העברת נכס מקרקעים לממשלה כשלא הצליחו למכרו
10. מסירת המפגר לבית הסוהר
11. נכסים שאינם ניתנים לעיקול
11א. המס - שעבוד על מקרקעי הסרבן
12. עיכוב רישום בפנקסי מקרקעין
12א. עיקול מיטלטלין שהעברתם חייבת רישום
12א1. איסור הוצאת מיטלטלין בנוכחות קטין כשהוא לבד
12ב. המצאת מסמכים
12ב1. מסמכים אלקטרוניים והמצאתם
12ג. סמכויות
12ד. מינוי ממונה על הגבייה ופקיד גבייה לענייני השלטון המקומי
12ה. אמצעי אכיפה מיוחדים למסים ששר האוצר ממונה על ביצועם
12ו. הטלת תפקיד גבייה
12ז. מינוי כונס נכסים
12ח. עיקול זכויות במקרקעין
12ט. הוצאות שיישא בהן הסרבן
13. תקנות

פקודת המסים (גבייה) 1

פקודה הבאה להסדיר את ענין גביית המסים
 
1.   
השם הקצר
פקודה זו תיקרא פקודת המסים (גבייה).
2.   
פירוש

(תיקון התשל"ג)
(1) בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן, מלבד אם ענין הכתוב יחייב אחרת: -
"גובה מסים" , לרבות מוכתר וכל שמינהו ממונה על הגבייה לשמש בתפקידי גובה מסים;
"כפר" , לרבות עיר ואזור של שבט;
"מוכתר" , לרבות מי שמינהו ממונה על הגבייה לשמש בתפקידי מוכתר;
"ממונה על הגבייה" - עובד ציבורי ששר האוצר מינהו, בהודעה ברשומות להיות ממונה על הגבייה;
"מס" , לרבות מס הרכוש העירוני, כל הסכומים המגיעים בעד הלוואות זרעים שהילוותה ממשלת ארץ-ישראל או ממשלת ישראל, כל מס, ארנונה, הלוואה ותשלום אחרים שעל גבייתם הוכרז או יוכרז ע"י הנציב העליון של ממשלת ארץ-ישראל או ע"י שר האוצר כגבייה הכפופה לחוק הדן בגביית מסים;
"מפגר" פירושו מי שלא שילם ביום הפרעון את המס המגיע ממנו;
"נכס" - לרבות זכות קיימת או עתידה;
"פקיד גבייה" - עובד ציבורי ששר האוצר מינהו, בהודעה ברשומות, להיות פקיד גבייה.
(2) הוראות פקודה זו בדבר עיקולם של מיטלטלין ומכירתם, לרבות סעיף 12א, יחולו על זכויות וטובות-הנאה אחרות כאילו היו מיטלטלין, והוא כשאין הוראה אחרת בפקודה זו.
3.   
תאריך פרעון המס
מס יהא נפרע בתאריכים שפורשו בהוראות החוק המטיל את המס, ומקום שאין הוראות כאלה ייפרע בתאריכים הקבועים.
4.   
הוצאה לפועל בשל אי-תשלומים

(תיקונים: התשל"ג, התשע"ד)
(1) נישום אדם כהלכה בסכום כסף בקשר לאיזה מס ולא שילם אותו אדם את הסכום בתוך חמישה-עשר יום למן היום שהיה חייב לפרעו ולאחר שנמסרה לו דרישה בכתב לשלם את הסכום שהוא חייב לפרעו ושלא פרעו, יתן פקיד-גבייה כתב-הרשאה לגובה מסים ובו יצטווה לדרוש מאת החייב לשלם מיד את הסכום המגיע ממנו ולגבותו, אם לא ישלמנו, על ידי תפיסתם ומכירתם של נכסי המטלטלים של החייב באופן המותנה להלן.
(2) (בוטל).
(3)2 (בוטל).
5.   
הוצאת כתב ההרשאה לפועל

(תיקון התשל"ג)
(1) דרש גובה המס מהסרבן לשלם מיד את הסכום הנקוב בכתב ההרשאה, והסרבן לא מילא אחר הדרישה, רשאי גובה המס -
(א) להיכנס לחצריו של הסרבן שבהם נמצאים או עלולים להימצא מיטלטליו ולעקלם;
(ב) להיכנס לחצרים שאינם מוחזקים בידי הסרבן ולעקל מיטלטלי הסרבן, ובלבד שימסור תחילה למחזיק בחצרים הודעה על כתב ההרשאה ועל כוונתו להיכנס אליהם, זולת אם הממונה על הגבייה סבור שמתן הודעה מוקדמת עלול לסכל את העיקול והתיר את הכניסה ללא הודעה.
(2) עוקלו מיטלטלין, רשאי גובה המס להשאירם במקום הימצאם על חשבונו ועל אחריותו של הסרבן או להעבירם למקום אחר, במועד ובתנאים שקבע.
(2א) לא שילם הסרבן, תוך המועד שקבע פקיד הגבייה בשעת העיקול, את המס המגיע ממנו, רשאי פקיד הגבייה לצוות על מכירת המעוקלים או על מימוש הגבייה בדרך אחרת; אולם אם היו המעוקלים נכסים פסידים, רשאי פקיד הגבייה לצוות על מכירתם מיד לאחר העיקול.
(2ב) מיטלטלין שעוקלו כשהם על גופו של הסרבן, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, רואים אותם כנכסי הסרבן, כל עוד לא הוכח, להנחת-דעתו של הממונה על הגבייה, שאינם שלו.
(2ג) ציווה פקיד הגבייה על מכירת המעוקלים כאמור בסעיף קטן (2א), יכול שיימכרו גם על ידי ראש ההוצאה לפועל בהליכים הנהוגים במכירת מיטלטלין מעוקלים לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.
(3) דמי פדיון המכירה ישמשו לתשלום הסכום המגיע והאגרות וההוצאות של ההוצאה לפועל, וכל יתרה תושב לבעלים.
(4) הממונה על הגבייה רשאי להוציא כתב-הרשאה נוסף בו ירשה ויצווה את גובה המס, אם הוא נטול יכולת להיכנס לביתו או לחצריו של מפגר לצורך הוצאת כתב ההרשאה לפועל, להתפרץ בשעות היום לתוך ביתו או חצריו של החייב במעמד המוכתר ושני נכבדים מן הכפר או השכונה שבהם נמצאים ביתו או חצריו של החייב, או במעמד שוטר, ולהיכנס לתוכם ולהוציא לפועל את כתב ההרשאה הראשון כמותנה בפקודה זו.
6.   
(בוטל).
7.   
עיקול בידי צד שלישי

(תיקון התשל"ג)
(1) פקיד הגבייה רשאי ליתן צו-עיקול על נכס פלוני, או על כל הנכסים של הסרבן הנמצאים בידי צד שלישי, והצו יחול על המעוקל, בין שהוא נמצא בידי הצד השלישי ביום המצאת הצו ובין שיגיע לידיו תוך שלושה חדשים מאותו יום.
(2) (א) היה הנכס המעוקל לפי סעיף זה משותף לסרבן ולאחר, יחול העיקול על חלקו של הסרבן בלבד, ואם השותפות היא בחלקים בלתי-מסויימים, יראו את הנכס כשייך לשותפים חלק כחלק, כל עוד לא הוכח, להנחת-דעתו של הממונה על הגבייה, שחלקו של הסרבן אחר.
(ב) בנכס ששותפים בו סרבן וקרובו בחלקים בלתי-מסויימים לא תיעשה במשך 21 יום מיום המצאת הצו, או עד ביטולו, הכל לפי המוקדם, כל פעולה בחלק שרואים אותו לפי פיסקה (א) כחלקו של הקרוב.
(3) "קרוב" , לענין סעיף זה - בן-זוג, אח, אחות, הורה, הורי-הורה, צאצא וצאצאי בן הזוג, בן-זוגו של אחד מאלה וכן תאגיד שיש בו לסרבן אחת מאלה:
(א) 51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה;
(ב) זכות להחזיק ב-51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה או בזכות לרכשה;
(ג) זכות לקבל 51% לפחות מהרווחים;
(ד) זכות למנות מנהל.
7א.   
חובת הצד השלישי להודיע

(תיקונים: התשל"ג, התשע"א)
(1) הומצא לצד השלישי צו עיקול על נכס של הסרבן, יגיש לפקיד הגביה, תוך עשרה ימים מיום ההמצאה, הודעה בדבר הימצאו של הנכס בידיו, ואם לא היה, כולו או מקצתו, בידיו - יפרש זאת בהודעתו.
(2) הגיע נכס מעוקל לידי הצד השלישי תוך שלושה חדשים מהמצאת הצו, יודיע על כך לפקיד הגביה תוך עשרה ימים מהיום שהנכס הגיע לידיו.
(3) לא הודיע הצד השלישי, או שהודיע ופקיד הגביה סבור שההודעה אינה שלמה או אינה נכונה, רשאי הממונה על הגביה להזמין את הצד השלישי לחקירה, ולענין זה יראו את הממונה על הגביה כרשות שהוסמכה לאסוף ראיות לשם הפעלת סמכויותיה על פי דין; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מאחריותו של הצד השלישי על פי כל דין.
(4) הודיע הצד השלישי לפקיד הגביה שאין בידיו נכסים של הסרבן ושלפי ידיעתו לא יגיעו לידיו נכסים לאחר מתן הודעתו, רשאי פקיד הגביה, לאחר שאימת את ההודעה, לבטל את העיקול בידי צד שלישי.
(5) הגיש הצד שלישי הודעה בדבר הימצאותו של הנכס בידיו, ישלח פקיד הגבייה הודעה לסרבן על הנכס שעוקל, ויחולו הוראות אלה:
(א) לגבי נכס שהוא כסף מזומן או חוב שהגיע מועד פירעונו, שלא עוקל בדרך אלקטרונית או לפי סעיפים 7ג(א) או 7ד(א) - יצוין בהודעה אם ניתנה הוראה בצו העיקול על אופן מסירתו ואת תוכן ההוראה;
(ב) לגבי נכס אחר - יצוין בהודעה כי אם הסרבן לא ישלם את חובו או יגיע להסכמה עם פקיד הגבייה בנוגע להסדרת תשלום החוב, יהיה ניתן להורות על מסירת הנכס שעוקל בתוך 14 ימים ממשלוח ההודעה, למעט נכס שהוא כסף מזומן או חוב שהגיע מועד פירעונו, שניתן להורות על מסירתו בטרם חלפו 14 הימים, וכי אם עוקלו כמה נכסים רשאי הסרבן בתוך התקופה האמורה לבקש מפקיד הגבייה כי החוב ייפרע ממסירתו של נכס מסוים מבין הנכסים המעוקלים, ובלבד שיש בנכס כדי לפרוע את החוב ושהנכס לא נמסר כדין לפני שביקש כאמור;
7ב.   
חובת הצד השלישי למסור את המעוקל

(תיקון התשל"ג)
(1) (א) הצד השלישי חייב למסור לידי פקיד הגביה את הנכסים המעוקלים באופן, במועד ובמקום שפקיד הגביה קבע בצו העיקול או בצו שנתן לאחר מכן (בפקודה זו - צו מסירה) כמפורט בסעיף זה;
(ב) היו הנכסים חובות המגיעים מצד שלישי לסרבן, ישלמם הצד השלישי לפקיד הגביה בהגיע זמן פרעונם; היו הנכסים נכסים המוחזקים לטובת הסרבן ואין לו תביעה עליהם, ימסור אותם הצד השלישי לפקיד הגביה, ובלבד שהממונה על הגביה ציווה על המסירה לאחר ששוכנע כי לא תיפגע בכך זכות אחרת מזכויות הסרבן. היה הדבר כרוך בהוצאות, ישלמו לו הוצאות סבירות לפי נסיבות הענין.
(ג) פקיד הגבייה יורה על מסירת הנכסים המעוקלים בצו מסירה, ובלבד שחלפו 14 ימים ממשלוח הודעה לסרבן כאמור בסעיף 7א(5)(ב); היו הנכסים כסף מזומן או חוב שהגיע מועד פירעונו, רשאי פקיד הגבייה להורות על מסירתם בצו מסירה, גם אם טרם חלפו 14 ימים כאמור.
(ד) על אף האמור בפסקה (ג), רשאי פקיד הגבייה להורות על מסירת הנכסים בצו העיקול עצמו, אם הנכסים הם כסף מזומן או חוב שהגיע מועד פירעונו, שלא עוקל בדרך אלקטרונית או לפי סעיפים 7ג)א( או 7ד(א).
(ה) פקיד הגבייה יורה על מסירת נכס, בהתחשב, בין השאר, ביחס שבין ערך הנכס המעוקל לבין גובה החוב ובבקשת הסרבן לפי סעיף 7א(5)(ב), אם ביקש כאמור; פקיד הגבייה לא יורה על מסירת נכס אם ניתן לפרוע את החוב מנכס מעוקל אחר שהפגיעה בסרבן ממסירתו פחותה, אלא אם כן הסרבן ביקש זאת לפי הסעיף האמור.
(2) צד שלישי אשר ללא הצדק סביר לא עשה כאמור בסעיף קטן (1), או הוציא מידיו נכס או שילם חוב שלא כדין, בידעו שיש עליו צו עיקול, רשאי פקיד הגביה לחייבו בתשלום החוב במידה שלא שילמו הסרבן, ובלבד שחיוב זה לא יעלה על שווי הנכס שעוקל, או על סכום החוב שהגיע מהצד השלישי לסרבן, הכל לפי הסכום הנמוך שביניהם.
(3) חייב פקיד גביה את הצד השלישי בתשלום החוב, כאמור בסעיף קטן (2), יהא דינו של הצד השלישי כדין סרבן לגבי החיוב, ומועד הפרעון של החוב יהא המועד שבו הומצאה לו החלטת החיוב.
(4) מסר הצד השלישי את הנכס המעוקל לידי פקיד הגביה, יחולו על המשך ההליכים הוראות סעיף 5 בשינויים המחוייבים לפי הענין.
(5) מסירת נכס מעוקל או תשלום חוב לידי פקיד הגביה לפי עיקול בידי צד שלישי, פוטרים את הצד השלישי מאחריותו כלפי הסרבן.
7ג.   
צו עיקול בידי צד שלישי שהוא תאגיד בנקאי

(תיקון התשע"א)
(א) היה הצד השלישי תאגיד בנקאי, כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, שיש לו סניפים, וצו העיקול הומצא למשרדו הראשי או למענו הרשום או למען אחר שעליו הודיע לפקיד הגבייה (בפקודה זו - מרכז התאגיד הבנקאי), יחול צו העיקול על נכסי הסרבן הנמצאים בכל סניף של התאגיד הבנקאי, החל מהמועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול ממרכז התאגיד הבנקאי לסניף, או החל מתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול למרכז התאגיד הבנקאי, לפי המוקדם.
(ב) הומצא צו עיקול לאחד מסניפי התאגיד הבנקאי, יחול הצו על נכסי הסרבן הנמצאים באותו סניף החל מהמועד שבו הומצא הצו לאותו סניף.
7ד.   
צו עיקול בידי צד שלישי שהוא חברה מנהלת

(תיקון התשע"א)
(א) חברה מנהלת, כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, רשאית להודיע לשר האוצר, כי אפשר להמציא צו עיקול על נכסי סרבנים הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, לגוף הנותן שירותי תפעול לאותן קופות גמל, לרבות למרכז תאגיד בנקאי (בפקודה זו - הגוף המתפעל); הודיעה חברה מנהלת כאמור, יחול צו העיקול על נכסי הסרבן הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, החל מהמועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול מהגוף המתפעל למען הרשום של החברה המנהלת, או החל מתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול לגוף המתפעל, לפי המוקדם.
(ב) הומצא צו העיקול למען הרשום של החברה המנהלת, יחול הצו על נכסי הסרבן הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, החל מהמועד שבו הומצא לה הצו.
8.   
מכירת נכסי מקרקעין כשאין די מטלטלים

(תיקונים: 1937, התשל"ג)
(1) אם לא נמצאו די מטלטלים משל המפגר בביתו או בקרקעותיו, ואם נראה לאחר חקירה שיש לו למפגר נכסי מקרקעין שאפשר למכרם לשם תשלום הסכום המגיע ממנו, בין שהם רשומים על שמו ובין שאינם רשומים, הרי אם הוכח לממונה על הגביה כי אמנם אין לו למפגר די מטלטלים, רשאי הוא להוציא כתב-הרשאה למכירת אותם נכסי-מקרקעין או חלק מספיק מהם באותו אופן כאילו נמכרו עפ"י צו מאת בית-משפט מוסמך לשם סילוק חוב שבפסק-דין:
בתנאי כי -
(א) אם נכסי-מקרקעים אלה מהווים, כולם או מקצתם, בית התפוס ע"י המפגר, יש להשאיר לו או לדאוג לכך שתישאר לו דירה אשר, לדעת הממונה על הגביה, תהא נחוצה למענו ולמען בני-ביתו;
(ב) שאם המפגר הוא אכר, יהא פטור מכלל המכירה אותו חלק מן הקרקע שלפי דעת הממונה על הגביה יהא נחוץ למפגר למחייתו ולמחיית בני-ביתו.
(2) דמי פדיון המכירה ישמשו לסילוק הסכום המגיע, והעודף שיישאר לאחר ניכוי המגיע והאגרות והמשימות של המכירה ושאר ההליכים הכרוכים בכך, ישולם למפגר.
(3) אם יש למפגר יותר מנכס-מקרקעין אחד, הרשות בידו לברור איזהו הנכס אשר יוצא למכירה:
בתנאי ששוויו של הנכס יהא בו, לדעת הממונה על הגביה, כדי תשלום הסכום המגיע, ובתנאי שאם לא יהיה בדמי-פדיון, מכירת הנכס שנבחר כאמור לעיל כדי תשלום הסכום המגיע, רשאי הממונה על הגביה לבחור לו נכס אחר אשר יוצא למכירה.
9.   
העברת נכס מקרקעים לממשלה כשלא הצליחו למכרו
(1) הוצע נכס-מקרקעין למכירה ואי-אפשר למכרו במכירה פומבית יועבר במשרד ספרי האחוזה לממשלה בשווי שיוערך ע"י מעריך-קרקעות שימונה מטעם ראש אגף הסדר ורישום קרקעות.
(2) הזכות למפגר לגאול נכס כזה בתוך שלוש שנים מתאריך ההעברה עפ"י תשלום הסכום המגיע ממנו וכל האגרות וההוצאות שהוצאו בקשר עמו.
(3) במשך המועד האמור של שלוש שנים הזכות לממשלה להשכיר את הנכס לכל זמן שלא יעלה על שלוש שנים ואם השכירה הממשלה את הנכס כאמור וגאלו המפגר, יועבר הנכס שוב לבעליו הקודם, בכפוף לתנאי השכירות.
(4) דמי השכירות של הנכס שהושכר כאמור, ינהגו בהם באופן שנקבע.
10.   
מסירת המפגר לבית הסוהר

[תיקון התשע"ד (מס' 2)]
(בוטל).
11.   
נכסים שאינם ניתנים לעיקול

(תיקון התשס"ט)
על עיקול לפי פקודה זו יחולו הוראות לפי סעיפים 22 ו-50 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, בשינויים המחוייבים.
11א.   
המס - שעבוד על מקרקעי הסרבן

(תיקונים: התשל"ג, התשס"ח)
(1) מס המגיע על מקרקעי הסרבן יהיה שעבוד ראשון על אותם מקרקעין.
(1א) על אף הוראות סעיף קטן (1), היו מקרקעי הסרבן דירה שמכר לקונה, והקונה שילם כספים על חשבון מחיר הדירה, כהגדרתו בחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה-1974 (בסעיף קטן זה - חוק המכר), לא יהיה מס המגיע על המקרקעין האמורים שעבוד ראשון על אותם מקרקעין, כלפי הקונה, ביחס לכספים ששילם כאמור וביחס להפרשי הצמדה על אותם כספים כאמור בסעיף 3א1 לחוק המכר, בהתקיים שניים אלה:
(1) הסרבן הוא מוכר כהגדרתו בחוק המכר;
(2) הכספים ששולמו על חשבון מחיר הדירה הובטחו כאמור בסעיף 2(3) או (4) לחוק המכר.
(2) כל מס אחר המגיע מסרבן שהוא בעל מקרקעין יהיה שעבוד על המקרקעין אם נרשמה בפנקס המקרקעין הערה על כך על פי הודעת גובה המס; נרשמה הערה על שעבוד כאמור, תהא דרגתו נדחית בפני כל שעבוד של אותם מקרקעין שהיה רשום שעה שנרשמה ההערה.
(3) סעיף זה אינו גורע מסמכויות אחרות לפי פקודה זו.
12.   
עיכוב רישום בפנקסי מקרקעין

(תיקון התשל"ג)
שום פעולת העברה במקרקעין השייכים לסרבן לא תירשם בפנקסי המקרקעין בטרם הוברר ששולם המס המגיע עליהם, אלא בהסכמת הממונה על הגביה.
12א.   
עיקול מיטלטלין שהעברתם חייבת רישום

(תיקונים: התשל"ג, התשע"ט)
(א) היו המעוקלים לפי פקודה זו מיטלטלין שהעברת הבעלות בהם חייבת רישום לפי כל דין, ירשום הממונה על הרישום, במסמכים המתאימים או בפנקסים שבניהולו, הערה בדבר העיקול כשתומצא לו הודעה על כך מאת גובה המס; הממונה על הרישום לא ירשום שום פעולה במיטלטלין האמורים בלי אישורו של הממונה על הגביה; דין עיקול מיטלטלין שנרשם מטעם הממונה על הרישום, כדין מישכון שנרשם לפי חוק המשכון, התשכ"ז-1967, ולענין זכות קדימה הוא כפוף לסדר שבו נרשמו המישכונים שלפניו.
(ב) קיבל גורם שהטיל עיקול על רכב מכוח פקודה זו הודעה ממבטח על שינוי מצבו של רכב מעוקל לפי סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח, רשאי פקיד הגבייה להטיל עיקול בידי צד שלישי על זכות החייב לתגמולים אצל המבטח.
(ג) בהליך למימוש תגמולים שהם חלף רכב שנגנב או רכב באובדן שהוטל עליהם עיקול כאמור בסעיף קטן (ב), ישקול פקיד הגבייה שיקולים דומים לאלה שהיה שוקל בהליך למימוש רכב שעוקל, בשינויים המחויבים; פירעון החוב באמצעות מימוש התגמולים כפוף להעברת הבעלות ברכב למבטח על פי ייפוי כוח מטעם החייב להעברת הבעלות ברכב או על פי צו שיפוטי שיורה כאמור לרשות הרישוי אלא אם כן התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות אחרת ומטעמים שיירשמו.
(ד) חלפו 60 ימים מיום שהתקבלה הודעה לפי סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח, יבטל פקיד הגבייה את העיקול, ויודיע על כך לרשות הרישוי ולצדדים הנוגעים בדבר.
(ה) בסעיף זה -
"חוק הפיקוח על הביטוח" - חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981;
"מבטח" - כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח;
"רכב באובדן" - כהגדרתו בסעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח.
12א1.   
איסור הוצאת מיטלטלין בנוכחות קטין כשהוא לבד

(תיקון התש"ס)
אין להוציא מיטלטלין מחצרים, אם במקום נמצא קטין שטרם מלאו לו 16 שנים, ולא נמצא עמו הורהו או אדם בגיר אחר שנחזה להיות אחראי עליו, זולת אם קבע ממונה על הגביה כי בשים לב לנסיבות, לא ניתן לבצע את הצו בדרך אחרת.
12ב.   
המצאת מסמכים

(תיקון התשל"ג)
הודעה, דרישה, צו או כל מסמך אחר שיש להמציאם לפי פקודה זו, יראו אותם כאילו הומצאו כדין אם נמסרו למי שנועדו, או הונחו במקום מגוריו או במקום עסקיו הרגיל או נשלחו לשם על שמו בדואר, ובלבד שצו עיקול לצד שלישי שהוא בנק וכן הודעה על מכירת מיטלטלין יישלחו בדואר רשום.
12ב1.   
מסמכים אלקטרוניים והמצאתם

(תיקונים: התשע"א, התשע"ח, התשפ"ב)
(א) בסעיף זה -
"חתימה אלקטרונית מאושרת", "מסר אלקטרוני", "תעודה אלקטרונית מאושרת" - כהגדרתם בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001;
"מנגנון הזדהות" - המזהה את המתקשר אל מערכת המחשב, בודק את הרשאת הגישה שלו למידע ומתעד גישה כאמור;
"מסמך אלקטרוני" - מסר אלקטרוני חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת, הניתן לשמירה אלקטרונית, לאחזור ולהפקה כפלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995;
"השרים" - שר האוצר ושר המשפטים.
(ב) הודעה, דרישה, צו או כל מסמך אחר שיש להמציאם לפי פקודה זו, יכול שייערכו כמסמך אלקטרוני.
(ג) על אף האמור בסעיף 12ב, ניתן להמציא בדרך אלקטרונית -
(1) מסמך אלקטרוני שהוא צו עיקול או צו מסירה של נכס שעוקל, ובלבד שהנמען הסכים לכך באופן מפורש;
(2) מסמכים אלקטרוניים אחרים, ובלבד שהנמען הסכים באופן מפורש שמסמכים אלקטרוניים מסוג מסוים יומצאו לו בדרך זו, והכל בהתאם להוראות שקבעו השרים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; בתקנות כאמור ייקבעו, בין השאר, הוראות לעניין זיהוי פקיד הגבייה והנמען, דרך מתן הסכמת הנמען, אילו מסמכים אפשר לערוך כמסמך אלקטרוני ואילו מסמכים אפשר להמציא בדרך אלקטרונית.
(ד) (1) הומצא מסמך אלקטרוני בדרך אלקטרונית יראו אותו כאילו הומצא לנמען ביום שבו נמסר למערכת המידע של הנמען, ולכל המאוחר בתום שלושה ימי עסקים מיום משלוח המסמך בדרך אלקטרונית.
(2) השרים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאים לקבוע הוראות לעניין חזקות קבלה ומסירה של מסמכים אלקטרוניים מסוגים מסוימים.
(ה) צד שלישי שהומצא לו צו עיקול בדרך אלקטרונית, ומתקיימים בו התנאים שנקבעו לפי סעיף זה יהיה זכאי לתשלום; שר האוצר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע את ההסדרים לתשלום, מועדיו ודרכיו, את התנאים לזכאותו של הצד השלישי לתשלום ואת גובה התשלום, ובין השאר לקבוע כי התנאים לזכאות הם -
(1) קבלת כמות מזערית של צווי עיקול בפרק זמן שקבע;
(2) הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הצווים ולמשלוח התשובות.
(ו) מערכות המחשב המשמשות להנפקת מסמכים אלקטרוניים ולהמצאתם לפי סעיף זה יתבססו על מערכות תוכנה וחומרה מהימנות, המעניקות הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב ולחומר מחשב ומאפשרות גישה אליהן רק באמצעות מנגנון הזדהות; הממונה על הגבייה ימנה ממונה אבטחת מידע שיהיה אחראי על הכנת נהלים לאבטחת המידע ולהבטחת קיומם.
(ז) השרים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאים להתקין תקנות לעניין ביצוע סעיף זה.
(ח) (1) הוראות סעיף זה לא יחולו על גבייה של חובות בידי רשויות מקומיות, למעט חובות ארנונה ומים, אגרות והיטלים, כל עוד לא קבע היועץ המשפטי לממשלה הנחיות לעניין זה; נקבעו הנחיות כאמור, הן יחייבו גם גופים שאינם המדינה, המוסמכים לגבות על פי פקודה זו.
(2) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין המצאה בדרך אלקטרונית בידי גוף ציבורי השולח מסרים דיגיטליים כהגדרתו בחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח-2018, אשר מוסמך לגבות מס לפי פקודה זו, לנמען שהוא סרבן, ויחולו לעניין המצאת מסר כאמור הוראות פרקים ג' ו-ד' לאותו חוק.
12ג.   
סמכויות

(תיקון התשל"ג)
סמכויותיו של פקיד הגביה לפי פקודה זו יהיו נתונות גם לממונה על הגביה.
12ד.   
מינוי ממונה על הגבייה ופקיד גבייה לענייני השלטון המקומי

(תיקון התשל"ג)
מינויים של ממונה על הגביה ושל פקיד גביה לענין גבייתם של מסים, ארנונות ותשלומים אחרים שהוכרזו לענין פקודה זו והמגיעים לעיריה או לרשות מקומית אחרת, ייעשו לבקשת העיריה או הרשות ובהמלצת שר הפנים.
12ה.   
אמצעי אכיפה מיוחדים למסים ששר האוצר ממונה על ביצועם

(תיקונים: התשמ"א, התשס"ד)
(א) לענין סעיף זה -
"חוק מס" - חיקוק הדן בהטלת מס או תשלום חובה ששר האוצר הממונה על ביצועו או על הגביה לפיו;
"מס" - מס המוטל לפי חוק מס;
"אמצעי אכיפה" - אמצעי מינהלי שתכליתו גביית חוב מס.
(ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להתיר את השימוש באמצעי אכיפה שבחוק מס פלוני לגביית חוב מס על פי חוק מס אחר, בשינויים שייקבעו או המחוייבים לפי הענין.
(ג) 3 הוטל עיקול על חשבון הבנק של סרבן, לא תהא לבנק זכות קדימה אלא על סכום החובה שהיה בכלל חשבונות הבנק של הסרבן בעת הטלת העיקול, ובלבד שלגבי חובות שהיו בעת הטלת העיקול ואשר מועד פרעונם טרם הגיע, תחול זכות הקדימה של הבנק ממועד פרעונו של החוב.
(ד) (בוטל).
12ו.   
הטלת תפקיד גבייה

(תיקון התש"ן)
נציב מס הכנסה (להלן - הנציב) או מנהל המכס ומע"מ (להלן - המנהל), רשאי להטיל על אדם אחר ביצוע הליכים לעיקול נכסים ומכירתם לפי פקודה זו, לשם גביית חוב מס כמשמעותו בחוק קיזוז מסים, התש"ם-1980 ((להלן - חוב מס), בתנאים שיקבע שר האוצר.
12ז.   
מינוי כונס נכסים

(תיקון התש"ן)
הנציב או המנהל רשאי למנות כונס נכסים לנכס מסויים של החייב, לשם גביית חוב מס; לכונס הנכסים יהיו אותם חובות וסמכויות שיש לכונס נכסים לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, בשינויים המחוייבים, ולענין זה יראו את הנציב או את המנהל, לפי הענין, כאילו היה ראש ההוצאה לפועל, למעט לענין סעיף 58(ב) לחוק האמור.
12ח.   
עיקול זכויות במקרקעין

(תיקון התש"ן)
לצורך גביית חוב מס מחייב, רשאי פקיד גבייה או גובה מסים לעקל על ידי רישום בפנקס מקרקעין, זכויות שיש לחייב במקרקעין, הנובעות מרישום הערת אזהרה עליהן לטובתו; לענין זה, "הערת אזהרה" - כמשמעותה בסעיף 126 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969.
12ט.   
הוצאות שיישא בהן הסרבן

(תיקון התשס"ד)
(א) הסרבן יישא בהוצאות סבירות שהוצאו בנקיטת אמצעי אכיפה ובלבד שאמצעי האכיפה נדרש באופן סביר בנסיבות הענין לשם גביית המס.
(ב) בבחינת אמצעי האכיפה שננקטו לענין סעיף קטן (א) יובא בחשבון, בין השאר, האם עלותם או פגיעתם בסרבן לא היתה במידה העולה על הנדרש לשם גביית המס.
(ג) בסעיף זה, "אמצעי אכיפה" - אמצעי מינהלי שתכליתו גביית מס.
13.   
תקנות

(תיקון התשס"ד)
שר האוצר רשאי להתקין תקנות -
(א) בדבר סדרי הדין של עיקול, שמירה ומכירה של נכסים שנתפסו עפ"י פקודה זו;
(ב) בדבר טפסי הדרישות, התעודות וכתבי-ההרשאה;
(ג) בדבר האגרות והמשימות בעד כל פעולה שעפ"י פקודה זו, לרבות בדבר הוצאות סבירות שבהן ניתן לחייב סרבן בשל אמצעי אכיפה שננקטו לפי פקודה זו, וקביעת סכומים מרביים להוצאות כאמור; תקנות לפי סעיף קטן זה טעונות אישור ועדה משותפת של ועדת החוקה חוק ומשפט ושל ועדת הכספים של הכנסת;
(ד) בדרך כלל, לענין ביצוע הוראות פקודה זו.
(סוף הפקודה)
[1.] חא"י, כרך ב', עמ' (ע) 1374, (א) 1399.
תיקונים:ע"ר 660, 1937, תוס' 1, עמ' (ע) 1, (א) 1;
ס"ח 679, התשל"ג (18.1.1973), עמ' 46;
ס"ח 1014, התשמ"א (31.3.1981), עמ' 157;
ס"ח 1314, התש"ן (6.4.1990), עמ' 127;
ס"ח 1746, התש"ס (21.7.2000), עמ' 231;
ס"ח 1955, התשס"ד (10.8.2004), עמ' 501;
ס"ח 2146, התשס"ח (6.4.2008), עמ' 426. הצ"ח - ממשלה 366, התשס"ח, עמ' 406;
ס"ח 2188, התשס"ט (16.11.2008), עמ' 66. הצ"ח - ממשלה 260, התשס"ז, עמ' 16 ועמ' 90;
ס"ח 2271, התשע"א (6.1.2011), עמ' 157. הצ"ח - ממשלה 541, התשע"א, עמ' 6 (ת"ט בס"ח 2277, התשע"א, עמ' 356);
ס"ח 2427, התשע"ד (5.1.2014), עמ' 258. הצ"ח - כנסת 514, התשע"ג, עמ' 52;
ס"ח 2451, התשע"ד (22.5.2014), עמ' 551 [התשע"ד (מס' 2)]. הצ"ח - ממשלה 864, התשע"ד, עמ' 542;
ס"ח 2696, התשע"ח (28.2.2018), עמ' 212. הצ"ח - ממשלה 1192, התשע"ח, עמ' 296;
ס"ח 2755, התשע"ט (7.11.2018), עמ' 42. הצ"ח - כנסת 801, התשע"ח, עמ' 262;
ס"ח 2980, התשפ"ב (27.6.2022), עמ' 887. הצ"ח - ממשלה 1443, התשפ"א, עמ' 840.
[2.] סעיף 4(3) חל מיום 1.9.14 ולמשך 3 שנים.
[3.] תחילתו של סעיף קטן 12ה(ג) מיום שיקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.