דברי הסבר

 

אמנת התעופה האזרחית, שנחתמה בשיקגו ב-7 בדצמבר 1944, שמכוחה הוקם ארגון התעופה האזרחית הבינלאומי (ICAO) שישראל צד לה, כוללת 19 נספחים הכוללים 11,767 סטנדרטים והמלצות בכל תחומי התעופה השונים. במסגרת נספחים אלו נכלל נספח 13 הכולל סטנדרטים והמלצות בתחום חקירת תאונות ותקריות בתחומי הטיסה האזרחית (להלן – הנספח).

בהתאם לנספח מוטלת חובה על מדינה שצד לאמנה לביצוע חקירות בטיחותיות של תאונות ותקריות תעופתיות לצורך הסקת מסקנות והמלצת המלצות על מנת לקדם את בטיחות הטיס ולתרום למניעת תאונות נוספות.

בכל הנוגע לחובה לבצע חקירות בטיחות, מפורט בתוספת לנספח רשימה של דוגמאות לתקריות טיס, שניתן יהיה לסווג אותן כתקריות חמורות אשר לגביהן יבחן בכל מקרה לגופו האם לבצע חקירה תעופתית בטיחותית. 

הוראות נספח 13 לאמנה מעוגנות בעיקרן במסגרת פרק ז' לחוק הטיס, התשע"א-2011 (להלן – חוק הטיס), העוסק בחקירת אירועי תעופה בטיחותיים. פירוט הדוגמאות לתקריות חמורות שבתוספת לנספח, קבוע בתקנות הטיס (סוגי תקריות חמורות), תשע"ד-2014 שהותקנו מכח חוק זה (להלן – התקנות העיקריות).

יצוין כי בשנת 2016 בוצע בישראל מיבדק של ICAO שבחן את מידת האפקטיביות של מדינת ישראל  ומידת ההלימה של דיני הטיס הישראליים לסטנדרטים שנקבעו על ידי ICAO במסגרת נספח 13. התוצאה של מבדק זה היתה ברמה שאינה מספקת וניתן דו"ח מפורט לגבי הנושאים הדורשים תיקון ואשר חלקם עוסקים בנושאי חקיקה.

בנוסף, ארגון התעופה הבינלאומי עדכן לאחרונה את נספח 13 ובו נכללו שינויים לרשימת הדוגמאות לתקריות החמורות שבתוספת.

בהמשך לאמור לעיל, לצד תיקון חוק הטיס המגובש בימים אלו לצורך התאמה מלאה בין הוראות פרק ז' לנספח, עולה הצורך לערוך תיקון של התקנות העיקריות על מנת להתאימן לתיקונים שנערכו ברשימת הדוגמאות שבנספח.

יובהר כי כאמור הסמכות לביצוע החקירה וקביעת הגדרת סוגי האירועים שבהם קמה סמכות ו/או חובה לבצע חקירה בטיחותית, קבועה בפרק ז לחוק הטיס, ותיקון זה אינו משנה הוראות אלו. התקנות העיקריות מפרטות דוגמאות אפשריות בלבד של מקרים שנועדו בעיקר להנחות באלו מקרים מתעורר מקום לביצוע חקירה בטיחותית, אף זאת בהתאם לנסיבות המקרה ולפי שיקול דעת החוקר הראשי. לפיכך, תיקון התקנות אינו מטיל רגולציה על הציבור ואינו משנה את הרגולציה הקיימת. בהתאם לכך לא נדרש לערוך דו"ח RIA בהתאם להחלטת הממשלה בעניין.

 

לגוף התיקון

 

·  התאמת הנוסחים של רשימת הדוגמאות

רשימת תקריות הטיס שהינן דוגמאות ל"תקרית חמורה" המפורטת בתקנה 2 התעדכנה בהתאם לתיקונים שנערכו בנספח בדוגמאות הקיימות ובהוספת דוגמאות נוספות. במסגרת זו עודכנו פסקאות (1), (3), (4), (5), (6), (7), (11) ו- (15).

למען הבהירות יובהר שהאמור בפסקה 11(א) מתייחס לכלי טיס מאויש ולכלי טיס שמופעל מרחוק.

 

·  הדגשה שהרשימה הינה רשימה לא ממצה של דוגמאות לתקריות אפשריות לסיווגן כ"תקרית חמורה" (תיקון הפתיח לתקנה 1 וביטול תקנה 2).

בהתאם לנספח, המקרים המפורטים בתקנות הינם מקרים אפשריים לדוגמה בלבד ואינם מהווים רשימה ממצה. קביעה זו מפורטת בתקנה 2(ב)(1) בתקנות העיקריות כיום. עם זאת מבוקש לערוך הבהרה שרשימה זאת אינה ממצה ומשמשת כהכוונה להגדרת תקרית כתקרית חמורה. 

בנוסף, כפי שמפורט בתוספת לנספח, הדוגמאות המפורטות בתקנה 2(א) יכול שיחשבו כתקריות חמורות על ידי המדווח, אך על החוקר הראשי שמונה לפי פרק ז לחוק והאחראי על ביצוע חקירות תעופתיות לסווג את האירוע בהתאם לנסיבות המקרה בשקלו באשר לאפשרות או צורך בפתיחת חקירה בנדון, ולקבוע האם אכן מדובר בתקרית חמורה. בכלל נסיבות אלו כוללות בין היתר קיומן של נסיבות שונות שצפויות לשמש הגנה אפקטיבית למידת חומרת האירוע, כגון ניסיון הצוות, רמת ההדרכה והאימונים, נהלים איכותיים, מערך בקרה איכותי, מצב מערכות המטוס ותשתיות שדה התעופה. בהתאמה נערך תיקון של הפתיח לתקנה 1 ובוטלה תקנה 2 שקבעה עד היום הסדר זה.

 

·  תיקון תקנה 3

בהמשך לממצאי המבדק שנערך למדינה על ידי ICAO כמפורט לעיל, נערך כיום תיקון של פרק ז לחוק במסגרתו תבוטל הגדרת זמן הפעלה ותחזוקה שבסעיף 103 לחוק (ובמקומה יהיה בעתיד הגדרת "זמן הפעלה" בלבד) משהיא איננה תואמת להוראות הנספח. בהתאמה נדרש לבטל את התייחסות הנוגעת לתחולת התקנות העיקריות אל פרק הזמן הקבוע בעניין זה בחוק. בהתאמה, מוצע לפרט את פרק הזמן אותו מבוקש לקבוע שאירוע הקורה במהלכו לא יקבע כאירוע חריג, כתחליף להפניה להוראה הקבועה בחוק.