תזכיר טיוטת תקנת ההתגוננות האזרחית (דרכי החסנה של חומרים מסוכנים)(תיקון), התשפ"א-2021

 

 

תקנות ההתגוננות האזרחית (דרכי החסנה של חומרים מסוכנים)(תיקון),

התשפ"א-2021

 

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 22ב(א) ו-27(ג)(8) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951[1], אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 1

1.   

 

בתקנה 1 לתקנות ההתגוננות האזרחית (דרכי החסנה של חומרים מסוכנים), התשע"ד-2014[2] (להלן - התקנות העיקריות) -

 

 

(1)

אחרי "בתקנות אלה-" יבוא:

""החסנה" -  לרבות החזקה לפרק זמן העולה על ארבע שעות, וכן לרבות החזקת החומר בצנרת. ";

 

 

(2)

בפסקה (1) להגדרת "חומר מסוכן פטור", במקום "5.2" יבוא "חומר מסוכן המנוי בתוספת הראשונה א' ";

 

 

(3)

אחרי ההגדרה "חומר מסוכן פטור" יבוא:

 

 

 

""חישוב דינאמי" – חישוב העמידות של רכיב טרומי או של מכולת מיגון בפני אפקט הדף עם רמת נזק מוגדרת";"

 

 

(4)

אחרי ההגדרה "מאצרה" יבוא:

 

 

 

 

""מכולת מיגון" ­מכולה סטנדרטית להובלה ימית שלדפנותיה הארוכות חוברו משטחי בטון בעובי מצטבר של 40 ס"מ;

 

 

 

 

"מכלים בהטמנה " – דרך החסנה של חומרים מסוכנים לפי הוראות הפרק החמישי לתקנות אלה;

 

 

 

 

"החסנה במאצרה" – דרך החסנה של חומרים מסוכנים לפי הוראות הפרק הרביעי לתקנות אלה."

 

 

(5)

בהגדרת "מצבור ממוגן", אחרי "בקירות מגן" יבוא "ודרך החסנה של חומרים מסוכנים לפי הוראות הפרק השלישי לתקנות אלה".

 

 

(6)

אחרי ההגדרה "קבוצה " יבוא:

 

 

""רכיב טרומי" – רכיב בטון כמפורט בתקן ישראלי 466;";

החלפת תקנה 2

2.  

 

במקום תקנה 2 יבוא:

 

 

"2.

(א)

 

הרשות רשאית, בהתאם לתקנה 5 לתקנות החומ"ס, לצוות על המחזיק בחומר מסוכן שהוא אחד מאלה, לאחסן את החומר המסוכן במצבור ממוגן או במכלים בהטמנה:

 

 

 

 

(1)

חומר מסוכן אשר בצו האכרזה צוין לצד תיאורו מספר של קבוצה 1, 2.1 או 2.3;

 

 

 

 

(2)

חומר מסוכן המנוי בתוספת הראשונה א'.

 

 

 

(ב)

הרשות רשאית, בהתאם לתקנה 5 לתקנות החומ"ס, לצוות על המחזיק בחומר מסוכן שמתקיימים בו כל אלה, לאחסנו במאצרה או במצבור ממוגן או במכלים בהטמנה:

 

 

 

 

(1)

אינו חומר מסוכן פטור;

 

 

 

 

(2)

אינו חומר המנוי בתוספת הראשונה א';

 

 

 

 

(3)

בצו האכרזה צוין לצד תיאורו מספרה של קבוצה מתוך שאר הקבוצות.

 

 

 

(ג)

בנוסף לאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), הרשות רשאית להורות על אחת מאלה:

 

 

 

 

(1)

לצוות מחזיק מסוים על דרך החסנה אחרת, אם ראתה כי צורכי ההתגוננות האזרחית, בשים לב לטיבו ולכמותו של החומר המסוכן, מחייבים זאת, ומטעמים שיירשמו;

 

 

 

 

(2)

לפטור מחזיק מסוים מחובת החסנה כאמור אם ראתה כי צרכי ההתגוננות האזרחית מאפשרים זאת, בשים לב לטיבו ולכמותו של החומר המסוכן ולרמת הסיכון הנשקפת ממנו על בסיס התשתית הקיימת, ומטעמים שיירשמו;

 

 

 

 

(3)

להורות למחזיק מסוים להחזיק חומר מסוכן בשינויים טכניים מדרישות תקנות אלה, אם ראתה כי צורכי ההתגוננות האזרחית, בשים לב לטיבו ולכמותו של החומר המסוכן, מחייבים זאת.

מחיקת תקנה 3

3.   

 

תקנה 3 לתקנות העיקריות – תימחק.

תיקון תקנה 6

4. 3

 

בתקנה 6 לתקנות העיקריות -

 

 

(1)

בתקנה 6(ב) לתקנות העיקריות, בסופו יבוא "על אף האמור, ברכיבים טרומיים המרחק המרבי בין שתי הרשתות יהיה 10 סנטימטר בכל כיוון.";

 

 

(2)

בתקנה 6(ג) לתקנות העיקריות, בסופו יבוא "הרשות תהיה רשאית לאשר כי השמירה על המרווחים בין צמתי הרשתות כאמור, תיעשה באמצעי שונה, מטעמים שיירשמו.";

 

 

(3)

בתקנה 6 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא:

"(ז)

עובי כיסוי הזיון לא יקטן מהקבוע בת"י 466 ולא יהיה גדול מ-3 סנטימטרים מכל צד של קיר מגן."

תיקון תקנה 7

5.  

 

בתקנה 7 לתקנות העיקריות במקום "שבתוספת השלישית" יבוא "שבתוספת הראשונה ובתוספת השלישית".

תיקון תקנה 9

6.  

 

בתקנה 9 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא:

"(ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), הרשות רשאית לאשר שימוש בחומרים שאינם פלדה, בטון או סוללת עפר עבור חלקי המבנה, אם התקיימו כל אלה:

 

 

 

(1)

הרשות שוכנעה כי החומר המבוקש הוא בעל עמידות ברסס באופן שווה ערך לקיר מגן העשוי מבטון כפי שנדרש לפי תקנות אלה;

 

 

 

(2)

החומר המבוקש עמיד בעומסים הבאים על פי חישוב דינאמי: שיא לחץ מוחזר של 350 psi ומתקף (אימפולס) מוחזר של 700 psi*msec."

תיקון תקנה 13

7. 5

 

בתקנה 13 לתקנות העיקריות:  

 

 

(1)

בתקנת משנה (ג), בסופה יבוא:

 על אף האמור בתקנת משנה זו, במקרה של הרכבת קיר מגן העשוי ממכולות מיגון,

 גובה קיר המגן יהיה זהה לגובה המרבי של המכל או של המכלים שבמצבור";

 

 

(2)

בתקנת משנה (ה), בסופה יבוא:

"על אף האמור בתקנת משנה זו, הרשות רשאית לאשר מרחק קטן יותר בין דופן המיכל לדופן קיר המגן, בתנאי שמתקיימים כל אלה:

 

 

 

(א)

הרשות שוכנעה כי לא תיפגע יכולת התחזוקה השוטפת של המיכל;

 

 

 

(ב)

המרחק בין קיר המגן לבטון לא יהיה קטן מ-10 סמטימטרים, והמרחק בין קיר המגן לפלדה לא יקטן מ-30 סנטימטרים."

 

 

(3)

אחרי תקנת משנה (ה) יבוא:

 

 

 

 

"(ו)

על אף האמור בתקנה זו, הרשות רשאית לאשר מיגון של קיר מגן אחד מקירות המגן של המצבור הממוגן באמצעות רכיבי מיגון ניידים, אם הוכחה יכולת הצבתם והרכבתם בפרק זמן של ארבע שעות לכל היותר מעת שהורתה על כך הרשות. לעניין תקנת משנה זו ותקנת משנה (ז), "רכיבי מיגון ניידים" - רכיבים טרומיים או מכולות מיגון.

 

 

 

 

(ז)

מיגון באמצעות רכיבי המיגון הניידים כאמור בתקנה 13(ו), יתוכננו בהתאם לכללים אלה:

 

 

 

 

 

(1)

רכיבי המיגון הניידים יהיו רתומים זה לזה באמצעות מבנה גאומטרי או באמצעות רכיבים חיצוניים;

 

 

 

 

 

(2)

העמדת רכיבי המיגון הניידים תהיה רציפה ללא רווחים אשר ייחסמו באמצעות באמצעות הצבת רכיבי מיגון ניידים נוספים בשורה השנייה אל מול הפתח.

 

 

 

 

 

(3)

על אף האמור בפסקה (2), הרשות רשאית לאשר כי סגירת הפתח בין המכולות תיעשה באמצעי אחר, אם שוכנעה שמתקיימים כל אלו:

(א)

האמצעי יעניק מענה שווה ערך לקיר בטון בעובי 40 ס"מ בעמידות בפני רסס;

 

 

 

 

 

 

(ב)

האמצעי יהיה קבוע או ניתן להרכבה תוך ארבע שעות, לכל היותר, מעת שתורה על כך הרשות;

 

 

 

 

 

 

(ג)

האמצעי יחסום את כל הרווחים בין המכולות ללא הותרת פתח.

 

 

 

 

 

(4)

עובי החלקים יהיה כאמור בתקנת משנה 13(א);

 

 

 

 

 

(5)

רכיבי המיגון הניידים יתוכננו, בהתבסס על חישובים דינאמיים, כך שיהיו עמידים להתהפכות בשיא הלחץ המוחזר של 350 psi ובאימפולס המוחזר של 700 psi-msec. "

תיקון תקנה 14

8. 6

בתקנה 14 לתקנות העיקריות:

 

 

(1)

בתקנת משנה (א) במקום "יהיה ברוחב של 2 מטרים לכל היותר", יבוא "ימוגן בהתקיים התנאים בתקנת משנה 14(ב)."

 

 

(2)

בתקנת משנה (ב) במקום "שהזווית בין הקו שמחבר את קצהו של הקיר וקצהו של הפתח בנקודות הקרובות ביותר לבין קיר המגן לא תעלה על 45 מעלות", יבוא "שלא יהיה ניתן להעביר קו ישר דרך הפתח כך שהקו יפגוש באריזות החומרים המסוכנים, כמודגם בתוספת הרביעית."."

הוספת פרק חמישי 1

9. 7

 

אחרי תקנה 24 לתקנות העיקריות  יבוא:

"פרק חמישי 1: אישור דרכי החסנה

 

 

 

 

24א

(א)

הרשות רשאית לצוות, כי המחזיק לא יחל בבניית דרכי החסנה המנויות בתקנות אלה, אלא לאחר שהגיש את כל אלה וקיבל את אישורה:  

 

 

 

 

 

 

(1)

פירוט על החומר המסוכן המצוי או המיועד להימצא בידי המחזיק, לרבות מידע על הריכוזים ועל הכמויות של החומרים המסוכנים המוחזקים במפעל, ציון קבוצת הסיכון, מספרי או"ם, ומספר CAS, וצורות אריזה;

 

 

 

 

 

 

(2)

פירוט על דרך ההחסנה המוצעת;

 

 

 

 

 

 

(3)

תכניות אדריכליות של דרך ההחסנה המוצעת בקנה מידה של 1:50, לרבות שני חתכים ופריסת אריזות החומרים המסוכנים;

 

 

 

 

 

 

(4)

תכניות קונסטרוקציה של רכיבי הבטון, לרבות פרטי ריתום בקנה מידה של 1:25, כמתואר בתוספת הראשונה ובתוספת השלישית.

 

 

 

 

 

(ב)

הרשות רשאית לצוות, כי בסיום הקמת דרך ההחסנה, המחזיק יגיש תצהיר על סיום הבניה בהתאם לתכניות האדריכליות ותכניות הקונסטרוקציה, כאמור בתוספת החמישית, ויצרף את כל אלו:

 

 

 

 

 

 

(1)

תעודות בדיקה של חוזק הבטון;

 

 

 

 

 

 

(2)

ככל שדרך ההחסנה שהוקמה מתבססת על רכיבים טרומיים או מכולות מיגון - נוהל פריסת רכיבים טרומיים או מכולות מיגון בשעת התקפה או במצב מיוחד בעורף."

תיקון התוספת הראשונה

9.

בתוספת הראשונה לתקנות העיקריות, במקום השרטוט הקיים, יבוא:

 

 

הוספת תוספת ראשונה א'

10.

אחרי התוספת הראשונה לתקנות העיקריות יבוא:

"תוספת ראשונה א'

(תקנות 1 ו-2)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

"

תיקון התוספת השלישית

11.

בתוספת השלישית לתקנות העיקריות, במקום השרטוט הקיים, יבוא:

 

 

 

הוספת תוספות

12.

אחרי תוספת שלישית לתקנות העיקריות יבוא:

 

"תוספת רביעית

(תקנה 14)

 

 

 

 

תוספת חמישית

(תקנה 24א)

"

תחילה

13.

 

תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.

 

 

___________ התשפ"א

(_____________ 2021)                                                                              

 

 חמ 3-2290 ת1

 

 

_________

בנימין גנץ

ראש הממשלה החליפי ושר הבטחון

 

 

 

                                                                                         


 

דברי הסבר

סעיפים 22ב(א)(5) ו-27(ג)(8) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 (להלן: "חוק הג"א") מסמיכים את שר הביטחון להתקין תקנות בדבר דרכי ההחסנה של חומרים, אשר הוכרזו כחומרים מסוכנים לפי סעיף 22א לחוק.

תקנת משנה 5 לתקנות ההתגוננות האזרחית (חומרים מסוכנים), התשנ"ב-1991 (להלן: "תקנות החומ"ס"), מסמיכה את בעלי התפקידים בשירות ההתגוננות האזרחית[3] (להלן: "הרשות") להורות בצו למחזיקי החומרים המסוכנים לנקוט באמצעים, לרבות באמצעי מיגון, כדי למנוע סכנה אגב החזקת חומרים מסוכנים.

בהתאם לכך, בשנת 2014 פורסמו תקנות ההתגוננות האזרחית (דרכי החסנה של חומרים מסוכנים), התשע"ד-2014 (להלן: "תקנות ההחסנה"), במסגרתן נקבעו דרכים להחסנת החומר המסוכן, ופורטו הדרישות ההנדסיות הרלוונטיות למיגון בכל אחת משיטות ההחסנה.

מטרתו המרכזית של התיקון המוצע לתקנות ההחסנה הוא עדכון הדרישות ההנדסיות לבניית המיגון בכל אחת משיטות ההחסנה. זאת, כתוצאה מהתפתחות טכנולוגית נרחבת בתחום המיגון, אשר הובילה לצורך להטמיע את מיטב הטכנולוגיות הזמינות כדי לאפשר את השימוש בהן.

בנוסף, התיקון המוצע קובע כי הרשות תהא רשאית לאשר שימוש בפתרונות מיגון חלופיים בהתקיים תנאים מסוימים אשר יבטיחו את השמירה על ביטחון האוכלוסייה לצד הגדלת מרחב פתרונות המיגון הקיימים בשוק. אפשרות השימוש בפתרונות חלופיים צפויה להפחית את עלויות המיגון ולאפשר בניית מיגון במבנים קיימים על אף הקשיים ההנדסיים הכרוכים בכך לעיתים. 

כמו כן, מוצע להסדיר בתקנות את הליך אישור דרכי ההחסנה עם הרשות בטרם הקמתם ולאחר מכן.

תקנה 1

מוצע לקבוע הגדרות הנדרשות לצורך תיקון התקנות. במסגרת מתן האפשרות להשתמש בפתרונות מיגון חלופיים, הוגדר, בין היתר, המונח  "רכיב טרומי" אשר משמעותו שימוש ברכיבי מיגון פריקים הניתנים לניוד ולהרכבה בשעת הצורך. בכך, התיקון המוצע מאפשר גמישות הנדסית עבור מחזיקי החומ"ס ומעניק חלופה לבנייה הקונבנציונאלית שבמקרים רבים כרוכה בקשיים הנדסיים.

תקנות 2 ו-3

התקנה מפרטת באילו שיטות מיגון נדרש למגן את הסוגים השונים של החומרים המסוכנים. הדרכים להחסנת חומר מסוכן הם: מצבור ממוגן, החסנה במאצרה ומיכלים בהטמנה. מבין שלוש האפשרויות, מצבור ממוגן ומיכלים בהטמנה הן דרכי ההחסנה המחמירות ביותר. התיקון המוצע נועד לצמצם את רשימת החומרים המסוכנים שיידרשו להיות ממוגנים בדרכי ההחסנה המחמירות ביותר. זאת, בהתאם לתהליכי למידה ומחקר מתמידים הנעשים בפקע"ר לפיהם נקבעה התאמה עדכנית בין שיטת ההחסנה הדרושה לסוג החומר המסוכן.

כמו כן, בתקנה מוקנית לרשות הסמכות להורות על דרך החסנה שונה, בהתאם לכמותו של החומר ובהתאם לטיבו של החומר (תכונותיו הכימיות והפיסיקליות של החומר המשפיעות על רמת הסיכון שעולה ממנו בעת דליפה).

תקנה 4

תיקון תקנה 6(ב) לתקנות ההחסנה נועד להוסיף את המידות ההנדסיות הדרושות בעת שימוש ברכיב טרומי.

תיקון תקנה 6(ג) לתקנות ההחסנה נועד להעניק גמישות תכנונית בנושא שמירה על מישור הרשתות, לאור התפתחות טכנולוגית בתחום זה. מכיוון שקיים מגוון רחב של פתרונות בתחום זה אשר מתרחב עם השנים, כל פתרון ייבחן לגופו על ידי הרשות.  

הוספת תקנה 6(ז) לתקנות ההחסנה בה נקבעו מידותיו של עובי כיסוי זיון הבטון. חשיבות קביעת העובי הוא שמירה על רשתות הזיון מנזקי הסביבה החיצונית, באופן שלא יחליש את ערך המיגון (שכן הגדלת העובי עלולה לפגוע בערך המיגון). כיום, עובי הכיסוי לא נקבע מפורשות בתקנות, אולם ניתן להסיק מהתוספת השלישית לתקנות ההחסנה כי העובי הדרוש הוא 5 סנטימטרים.

על מנת להעניק גמישות קונסטרוקטיבית, מוצע לקבוע כי ניתן יהיה לבנות את כיסוי זיון הבטון בעובי קטן יותר בהתאם לתקן ישראלי מס' 466. אולם, על מנת לשמור על ערך המיגון, מוצע לקבוע כי העובי לא יהיה גדול מ-6 סנטימטרים.  

תקנה 5

מוצע להוסיף לתקנה 7 לתקנות, כי הריתום יבוצע באופן המתואר הן בתוספת השלישית והן בתוספת הראשונה.

תקנה 6

מוצע לתקן את תקנה 9 לתקנות ההחסנה ולהוסיף את התנאים בהם נדרש לעמוד על מנת שהרשות תהא רשאית לאשר שימוש בחומרים שאינם עשויים מפלדה, מבטון, או מסוללת עפר.  

תקנה 7

מוצע לתקן את תקנה 13 לתקנות ההחסנה ביחס לדרך החסנה באמצעות מצבור ממוגן, כדי לאפשר גמישות תכנונית והקלה בדרישות המיגון, בהתקיים התנאים המפורטים בתיקון המוצע.

תקנה 8

מוצע לתקן את תקנה 14 לתקנות ההחסנה ביחס לדרך החסנה באמצעות מצבור ממוגן. התיקון המוצע מבקש לייצר גמישות תכנונית עבור מידות קיר המגן. הסכנה המרכזית הנובעת מפגיעת אמצעי לחימה במבנים בהם מוחזקים חומרים מסוכנים, הוא הרסס שעלול לפגוע באריזה עם חומרים מסוכנים ולגרום בכך לדליפתם. לכן המיגון נדרש להיות היקפי, אך המציאות התפעולית לעיתים קרובות מצריכה פתחים באריזות אלו. הפתחים נועדו לאפשר גישה לאזור כדי להכניס או להוציא אריזות עם חומרים מסוכנים, וכן עבור תפעול שוטף, כניסת עובדים וכדומה. מיגון הפתחים נדרש להיות קרוב ככל הניתן למענה היקפי, כדי למנוע יכולת פגיעה של רסיס באריזה עם החומר המסוכן. התקנה קובעת את הדרישות ההנדסיות העדכניות המאזנות בין אינטרס הרשות למיגון מלא לבין צרכי מחזיקי החומרים המסוכנים ביצירת פתחים.  

תקנה 9

מוצע להוסיף פרק חמישי 1 לתקנות ההחסנה על מנת להסדיר את האופן שבו המחזיק יאשר עם הרשות את תכנון דרך ההחסנה בטרם בנייתה ולאחריה, ככל שהרשות הורתה על כך. כיום, למחזיק לא ידוע מראש אילו מסמכים נדרש להגיש לשם כך. כתוצאה מכך, בפועל מתקיימת תחלופת מסמכים ותכתובות רבות בין הרשות לבין המחזיק, שלא לצורך. על כן, מוצע לעגן ולפרסם מראש את רשימת המסמכים שנדרש להגיש ובכך להעניק ודאות למחזיק ולאפשר לו להיערך מראש לכך.

תקנות  10 עד 13

התיקון המוצע מבקש לתקן את התוספת הראשונה ואת התוספת השלישית, בהתאם לדרישות ההנדסיות העדכניות.

כמו כן, מוצע להוסיף מספר תוספות:

א.  בתוספת ראשונה א' מפורטים החומרים המסוכנים שיידרשו במיגון באמצעות מצבור ממוגן ומיכלים בהטמנה. כאמור לעיל,  רשמה זו מצמצמת את כמות החומרים המסוכנים שיידרשו להיות ממוגנים בדרכי ההחסנה המחמירות ביותר.

ב.  תוספת רביעית מדגימה את מיגון הפתחים הנדרש כאמור בתקנה 14(ב) לתיקון המוצע.

ג.  בתוספת חמישית מצורף התצהיר שעליו יידרש המחזיק לחתום בעת הגשת המסמכים לרשות לשם אישור תכנון דרך ההחסנה, בטרם הקמתה. 

 

 



[1] ס"ח התשי"א, עמ' 78; התשע"ז, עמ' 244, 426, 501 ו-665.

[2] ק"ת התשע"ד, עמ' 1496.

[3] בתקנות ההתגוננות האזרחית (חומרים מסוכנים), התשנ"ב-1991, "רשות" מוגדרת כראש הג"א, מפקד הג"א מחוזי או ראש מרכז חומ"ס במפקדת חומ"ס במפקדת ראש הג"א או מי שכל אחד מהם הסמיכו לעניין תקנות אלה.