תזכיר חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום מענק ליולדת בעת תקופת אבטלה), התשפ"א - 2021
א. שם החוק המוצע
תזכיר חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום מענק ליולדת בעת תקופת אבטלה), התשפ"א - 2021
ב. מטרת החוק המוצע, עיקרי החוק המוצע והצורך בו
בעקבות משבר הקורונה הוארכה במסגרת חקיקת החירום הזכאות לדמי האבטלה עד ליום 30.6.2021 לכלל הזכאים לדמי אבטלה, ללא מגבלת ימים, וזאת בשונה מימי שיגרה, ולרבות למי שמצוי בחופשה ללא תשלום.
משכך מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי ולקבוע כי אישה אשר זכאית לדמי אבטלה קודם ליום הלידה, ואשר ילדה החל מיום 1.1.2021 ועד ליום 30.6.2021, והיא אינה זכאית לדמי לידה או לדמי אבטלה בתקופת חופשת הלידה, תהא זכאית לתשלום דמי הלידה בשיעור שהיה משולם לה לו היה לה יום קובע כמשמעו בסעיף 48 לחוק הביטוח הלאומי.
ג.
השפעת החוק
המוצע על תקציב המדינה והיבטים מנהליים נוספים
עלות החוק הינה כ 141 מיליון ₪.
ד.
השפעת החוק
המוצע על החוק הקיים
תיקון חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995;
ה. נוסח החוק המוצע
להלן נוסח החוק המוצע:
תזכיר חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום מענק ליולדת בעת תקופת אבטלה), התשפ"א - 2021
|
|
|
|
|
|
תיקון חוק הביטוח הלאומי – הוספת סעיף 49ו' |
1. |
בתקופה שמיום י"ז בטבת תשפ"א (1.1.2021) ועד ליום כ"ז בטבת תשפ"ב (31.12.2021) יקראו את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 [1] (להלן – החוק העיקרי), כך שאחרי סעיף 49(ה) יבוא :
"49(ו). על אף האמור בהוראות סימן זה, יולדת, שמתקיימים בה התנאים להלן, תהא זכאית לתשלום דמי הלידה ויראו ביום בו הפסיקה לעבוד לאחרונה כ"יום הקובע" לעניין סעיף 48 לחוק :
(א) היא ילדה בתקופה שמיום 1.1.2021 ועד 30.6.2021; (ב) היא אינה זכאית לדמי לידה מכוח פרק ג' מן הטעם שאין לה יום קובע; (ג) בתכוף לפני הלידה היא הייתה זכאית לדמי אבטלה"
|
|
|
מימון |
2. |
אוצר המדינה ישפה את המוסד בגין כל ההוצאות הכרוכות ביישום תיקון זה, לרבות ההוצאות המנהליות. |
|
|
תחילה ותחולה |
3. |
תחילתו של חוק זה ביום 1.1.2021 (להלן – יום התחילה) והוא יחול על לידה שאירעה בתקופה שמיום 1.1.2021 ועד ליום 30.6.2021.
|
|
|
דברי הסבר |
|
|||
בעקבות משבר הקורונה הוארכה הזכאות לדמי האבטלה עד ליום 30.6.2021 לכלל הזכאים לדמי אבטלה, ללא מגבלת ימים וזאת בשונה מימי שיגרה, לרבות למי שמצוי בחופשה ללא תשלום.
הארכתה של הזכאות לדמי אבטלה לתקופה ממושכת, אשר ביקשה לתת מענה למשבר החמור בשוק העבודה, יצרה לאקונה אשר הדין הקיים לא נותן לה מענה, לעניין יולדת אשר שהתה בחל"ת והייתה זכאית לדמי אבטלה לתקופה ממושכת. יולדת כאמור, אינה זכאית על פי הדין הקיים הן לדמי אבטלה והן לדמי לידה, כך שמשך כל חופשת הלידה היא נותרת ללא כל סיוע כלכלי מאת המדינה.
הקושי מתעורר לגבי נשים המקבלות דמי אבטלה ברציפות מחודש מרץ 2020 ולא חזרו לעבודה מאז תחילת ההיריון. נשים אלו, אשר תלדנה לאחר 14.1.2021, לא תהיינה זכאיות לדמי לידה (מאחר ולא היו בהריון בזמן הפסקת העבודה ומשכך אין להן "יום קובע" כמשמעו בסעיף 48 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה – 1995) ומאידך, תופסק זכאותן לדמי אבטלה לאור חוק עבודת נשים האוסר על העסקת יולדת במשך 15 שבועות לאחר הלידה (כך שהן אינן עומדות בהגדרת "מובטל" כמשמעה בסעיף 163(א) לחוק הביטוח הלאומי, אשר על פיה הנו מי "שמוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו").
משכך, מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי ולקבוע כי יולדת אשר שולמו לה דמי אבטלה בתכוף ליום הלידה וילדה החל מיום 1.1.2021 ועד ליום 30.6.2021 והיא אינה זכאית לדמי לידה או לדמי אבטלה בתקופת חופשת הלידה, תהא זכאית לתשלום דמי הלידה בשיעור שהיה משולם לה לו היה לה יום קובע כמשמעו בסעיף 48 לחוק הביטוח הלאומי.