טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (סדרי דין), (תיקון), התשפ"א-2020.

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

בחודש ינואר 2021 צפויות להיכנס לתוקפן תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן – "תקנות סדר הדין האזרחי החדשות" או "התקנות החדשות") אשר עתידות להחליף את תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – "התקנות הישנות"). הרפורמה בסדר הדין האזרחי נועדה לעצב הסדר חדש שיהיה בו להחזיר את מעמד תקנות סדר הדין האזרחי ככלי מרכזי וחשוב לניהול סדרי המשפטים האזרחיים, במטרה לייעל, לפשט ולקצר את ההליכים האזרחיים תוך עשיית צדק במסגרת קיומו של הליך ראוי והוגן.

טיוטת התקנות המוצעות מבקשת לתקן את תקנות הנוער (טיפול והשגחה)(סדרי דין), התשל"א-1970 (להלן – "תקנות הנוער"), שכן תקנה 1 לתקנות אלה החילה בשינוים המחויבים מספר תקנות סדרי דין מהתקנות הישנות. זאת לאחר שקילת המאפיינים הייחודיים של הליכים לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 (להלן – "חוק הנוער"), תוך עריכת שינוים והתאמות נדרשים בעקבות הרפורמה.

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם משרד המשפטים:

טיוטת תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (סדרי דין), (תיקון), התשפ"א-2020

 

 

___ ב________ התשפ"א

(___ ב________ 2020)

 (חמ _____-3)

 

__________________

אבי ניסנקורן

שר המשפטים

 

 

 

 

 

דברי הסבר

תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (סדרי דין), התשל"א-1970 (להלן – "תקנות הנוער" או "תקנות סדרי הדין בנוער") קובעות אילו סדרי דין יחולו בהליכים לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 (להלן- "חוק הנוער").

בעקבות הרפורמה בסדר הדין האזרחי אשר נועדה לעצב הסדר חדש שיהיה בו להחזיר את מעמד תקנות סדר הדין האזרחי ככלי מרכזי וחשוב לניהול סדרי המשפטים האזרחיים, במטרה לייעל, לפשט ולקצר את ההליכים האזרחיים תוך עשיית צדק במסגרת קיומו של הליך ראוי והוגן, הותקנו תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן – "תקנות סדר הדין האזרחי החדשות" או "התקנות החדשות"). מכיוון שתקנות סדרי הדין בנוער מפנות להוראות שונות מתוך תקנות סדר דין אזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – "התקנות הישנות"), מוצע לתקן את התקנות ולהפנות לתקנות הרלוונטיות מתוך התקנות החדשות תוך ביצוע התאמות נדרשות בעקבות הרפורמה, וזאת בשים לב למאפיינים הייחודיים של הליכים לפי חוק הנוער.

סעיף 1: בסעיף 1 מוצע להחיל בשינויים המחויבים חלק מתקנות סדר הדין אזרחי, בשים לב לאופיו של בית המשפט לנוער ועל כן תחולת התקנות תהיה בכפוף לעקרון העל של טובת הילד. להלן תקנות סדרי דין אשר מוצע להחילם גם בהליכים לפי חוק הנוער –

תקנות 1 עד 3(א) ותקנה 4 מתוך חלק א' לתקנות סדר הדין האזרחי שכותרתו "עקרונות יסוד":

תקנה 1 לתקנות סדר דין האזרחי קובעת את מטרות תקנות סדרי הדין והן – לקבוע סדר דין לניהול הליכים אזרחיים, ליצור ודאות דיונית, למנוע שרירותיות ולהגשים עקרונות חוקתיים ביסוד ההליך השיפוטי ראוי והוגן, כדי להשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך. מטרות אלה נכונות גם לסדרי הדין בהליכי נוער.

תקנה 2 לתקנות סדר הדין האזרחי שכותרתה "הליך שיפוטי ראוי והוגן" קובעת כי הליך שיפוטי ראוי והוגן מתקיים במערכת שיפוטית עצמאית ובלתי תלויה, הנגישה לציבור, מקיימת דיונים לפי כללי הצדק הטבעי, מכריעה בתוך זמן סביר על יסוד הטענות ההדדיות שלפניה, מנהלת את ההליך ופוסקת בו באופן שוויוני, מידתי ויעיל ומנמקת את החלטותיה. מוצע כי הוראה זו תחול גם על הליך לפי חוק הנוער, כאשר הבחינה מהו הליך ראוי והוגן, תעשה בהתאם למאפיינים הייחודיים של הליך זה.

תקנה 3(א) מפרטת את אחריות בית המשפט על ניהול ההליך השיפוטי כדי להגשים את המטרות הנמצאות בבסיס סדרי הדין. לשם כך עליו ליזום ככל שנדרש ולהחליט כל החלטה במטרה לקדם את התנהלותו של הליך ראוי והוגן. אחריות בית המשפט על ניהול ההליך השיפוטי, נכונה גם לבית המשפט שדן בהליך לפי חוק הנוער, בשינוים המחויבים.

תקנה 4 מורה כי בעל דין או בא כוחו לא יעשו שימוש לרעה בהליכי משפט, ובכלל זאת פעולה בהליך שמטרתה או תוצאתה לשבשו, להשהותו או להטריד בעל דין, לרבות פעולה בלתי מידתית לאופי הדיון, לעלותו או למורכבותו. מוצע להחיל תקנה זו בשינוים המחויבים בשים לב לעיקרון טובת הילד ומתוך הבנה כי המידתיות הנדרשת ביחס לפעולות בעלי הדין תיבחן בהתאם למורכבות הליך לפי חוק הנוער ומאפייניו של הליך זה.

מתוך פרק ג' לתקנות סדר הדין האזרחי שכותרתו "כתבי טענות", מוצע להחיל את ההוראות הבאות:

תקנה 29 שכותרתה "טענות חוסר סמכות או פורום בלתי נאות", מעגנת ברישא את הדרישה להעלאת טענות חוסר סמכות או פורום בלתי נאות הזדמנות הראשונה לאחר הגשת כתב התביעה. הוראה זו נוגעת גם לטענות מעין אלו אשר מועלות בהליך לפי חוק הנוער.

תקנה 30 שכותרתה "ציון מועד ההגשה האחרון" מעגנת את הדרישה שבעל הדין יפרט בשולי כותרת המסמך את המועד האחרון שעליו להגיש את כתב הטענות, ואם משיב למסמך אחר יפרט את המועד האחרון שאותו מסמך הומצא לו. מדובר בהוראה אשר ראוי שתחול בהליכים לפי חוק הנוער.

תקנה 32 מתייחסת לניסוח כתב הטענות, ומבקשת שכתבי הטענות לא ינוסחו באופן מבזה, מביש או משתלח. הוראה זו נועדה למנוע מקרים של הגשת מסמכים המנוסחים באופן לא ראוי או הולם התדיינות משפטית מקובלת אשר יש בהם להביא לביזוי ההליך השיפוטי. הוראה זו נכונה גם למסמכים המוגשים במסגרת הליך נוער.

מתוך פרק ה לתקנות סדר הדין האזרחי שכותרתו "איחוד תובענות" מוצע לאמץ את תקנה 40(א). עניינה של תקנה זו היא סמכות בית המשפט להורות על איחוד דיון של תובענה הנדונה לפניו עם תובענה התלויה ועומדת באותו בית משפט, אם מצא שיש בכך לייעל את ההליך ולמנוע תוצאות סותרות. החל השופט לדון בתובענה שמבקשים לאחדה, ניתן לאחדה רק בהסכמתו. הוראה זו דומה לתקנה 520 לתקנות הישנות שעניינה איחוד עניינים מטעם בית משפט, אשר הוחלה גם על הליך לפי חוק הנוער. על כן, מוצע לאפשר את המשך הדין הנהוג היום ולהחיל את תקנה 40(א) בעניין איחוד דיון בהליך זה.  

מתוך פרק ז' שכותרתו "תיקון כתב טענות" מוצע להחיל את ההוראות הבאות: תקנה 46 שכותרתה "הוראות לתיקון כתב טענות" קובעת כי בית משפט רשאי להורות בכל עת על תיקון כתב טענות או על צירוף או מחיקה של בעל דין, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות בין היתר בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג. הורה בית המשפט כאמור, כתב טענות מתוקן יוגש בתוך ארבעה עשר ימים. בהמשך לכך, תקנה 47 קובעת שאם הורה בית המשפט על תיקון כתב טענות לפי תקנה 46, יורה אם רשאי בעל דין שכנגד לתקן את כתב טענותיו ואת התנאים לכך. הורה בית המשפט כאמור, כתב הטענות המתוקן יוגש בתוך ארבעה עשר ימים אלא אם הורה בית המשפט אחרת. תקנות 46 ו-47 החליפו את תקנות 93-91 ותקנה 96 לתקנות סדר הדין האזרחי הישנות, אשר הוחלו בהליכים לפי חוק הנוער. על כן, מוצע להמשיך ולהחיל גם את התקנות החדשות על הליכים אלו.

מתוך פרק ח' שכותרתו "בקשות ורשימת בקשות" מוצע להחיל את ההוראות הבאות:

תקנה משנה 49(ח) קביעת ברירת מחדל שכל בקשה תוגש בכתב, אלא אם כן בית המשפט הורה אחרת. הוראה זו דומה לתקנה 240 לתקנות הישנות אשר הוחלה בהליכים לפי חוק הנוער, ועל כן מוצע להחיל גם את התקנה החדשה בעניין זה. על בקשה שיש להגישה בכתב, קובעת תקנה 50 לתקנות סדרי הדין מספר הוראות. את ההוראות שלהלן מוצע להחיל גם על בקשות המוגשות בהליך לפי חוק הנוער, בדומה לתקנות 241 עד 245 לתקנות הישנות:

תקנה משנה 50(1) קובעת כי בבקשה בכתב יפרט המבקש את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לבקשה תצהיר לאימות העובדות שביסודה (בדומה לתקנה 241(א) לתקנות הישנות). תקנת משנה 50(4) קובעת כי בית המשפט רשאי להחליט על יסוד הבקשה והתשובה בלבד, ואם הדבר נדרש, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם, זאת בדומה לתקנה 241(ד) לתקנות הישנות. תקנת משנה 50(6) קובעת כי בית המשפט רשאי להורות כי הבקשה תידון בעל פה. מוצע להחיל את הוראות אלו על בקשות בכתב בהליך לפי חוק הנוער.

תקנה 51 קובעת את אופן הדיון בעל פה בבקשה בכתב. לפי הוראה זו, אם בית המשפט הורה כי יתקיים דיון בעל פה, הוא ייתן הוראות לגבי היקף וסדר טענות בעלי הדין, חקירת עדים והגשת מסמכים. אם ביקש בעל דין לתמוך את בקשתו בראיות, יורה בית המשפט על מועד הגשתן. דיון בעל פה בבקשה יפתח המבקש והמשיב יהיה רשאי להשיב לטענות המבקש זולת אם בית המשפט הורה אחרת. הוראה זו דומה לתקנה 245 לתקנות הישנות ועל כן מוצע להחילה על הליכים לפי חוק הנוער.

תקנה 55 קובעת כי פניות בעניינים טכניים הנוגעים לניהול השוטף של ההליך, לרבות פניות לשינוי מועדים, יוגשו לבית המשפט בצירוף עמדת בעל הדין שכנגד למעט אם לא ניתן לצרפן כתוצאה מהתנהלותו של בעל הדין שכנגד או בשל נסיבות אחרות שלפונה לא הייתה שליטה עליהן. בפניה יצוין התאריך המבוקש לשינוי המועד וכן מספר הפניות שהוגשו באותו עניין. הוראה זו מבקשת להבחין בין בקשות מהותיות אשר מוגשות במסגרת ההליך לבין בקשות טכניות, ומכנה את האחרונות כ"פניות". היות שגם בהליך לפי חוק הנוער מגישים פניות, מוצע להחיל הוראה זו גם בהליך זה.

מתוך פרק י"א שכותרתו "הדיון" מוצע להחיל את ההוראות הבאות:

תקנת משנה 64(ב) שעניינה רציפות הדיון, קובעת כי הדיון בהליך שבו החלה שמיעת הראיות יתקיים ברצף והמשך הדיון במועד נדחה יתקיים בתוך ימים ספורים, זולת אם נסיבות העניין מחייבות אחרת. על בית המשפט להבטיח, ככלל, שחקירה נגדית של עד תהיה מיד ובהמשך לחקירתו הראשית. תקנה 67 עניינה דרך הבאת הראיות. תקנת משנה 67(א) קובעת כי בית המשפט יחליט אם העדויות הראשיות יישמעו בעל פה או בכתב, לאחר שישקול את מכלול הנסיבות כמפורט שם, תוך מתן עדיפות לשמיעת עדויות בעל פה. תקנת משנה 67(ג) מתייחסת לחקירת עדים, סדר חקירתו שכולל חקירה ראשית, חקירה נגדית וחקירה חוזרת, בדומה לתקנה 164 לתקנות הישנות אשר חלה בהליך לפי חוק הנוער כיום. תקנה 68 שעניינה התנגדות לשאלות, קובעת כי במקרה של התנגדות לשאלה שהוצגה לעד, יציין המתנגד את נימוקי התנגדותו לאלתר ובעל הדין המבקש להציג את השאלה ישיב מיד להתנגדות. בית המשפט יכריע בעניין בתום טיעוני בעלי הדין. תקנה זו דומה לתקנה 165 לתקנות הישנות אשר חלה בהליך לפי חוק הנוער כיום.  תקנה 69 שעניינה סמכות בית המשפט בחקירה, קובעת כי בית המשפט רשאי לזמן כל אדם לתת עדות, לדרוש מכל אדם הנוכח באולם בית המשפט להעיד, ולשוב ולזמן לעדות נוספת עד שכבר נחקר. כמו כן, רשאי בית המשפט לתת כל הוראה במסגרת חקירת עד ובכלל זה להציג לעד כל שאלה שתיראה לו או להורות לו להציג כל מסמך המצוי ברשותו או בשליטתו. תקנה זו דומה לתקנות 166, 167 לתקנות הישנות אשר חלות בהליך לפי חוק הנוער היום. תקנה 70 שעניינה הגשת העתק מסמך, קובעת כי בעל דין יצרף העתק של נספח זולת אם הורה בית המשפט אחרת, וכן קובעת את אופן הגשת מסמך מקורי אם הורה בית המשפט כאמור.

תקנה 71 שעניינה הצגת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית על ידי בעל דין, קובעת את אופן הגשת הראיה זו. תקנה זו דומה לתקנה 173א לתקנות הישנות אשר חלה בהליך לפי חוק הנוער כיום.

תקנה 72 שעניינה עדות בהיוועדות חזותית, קובעת את התנאים להתרת שמיעת עדות בדרך של היוועדות חזותית. הוראה זו עשויה להיות נדרשת גם בהליכים לפי חוק הנוער ועל כן מוצע להחילה על הליך זה.

תקנה 73 שעניינה עדות מוקדמת, קובעת שבית המשפט רשאי לגבות עדות מוקדמת בכל עת, אם סבר כי קיים חשש סביר שלא יהיה ניתן להשמיע את העד במועד הרגיל, וכן קובעת את אופן דרכי גביית עדות זו. הוראה זו דומה ביסודה לתקנה 171 לתקנות הישנות אשר חלה על הליך לפי חוק הנוער כיום.

תקנה 74 שעניינה דרך סיכום טענות, קובעת כי סיכומי הטענות יישמעו בעל פה בהקדם האפשרי ולאחר סיום הבאת הראיות. בית המשפט רשאי להורות על סיכום טענות בכתב ולקבוע אופן סיכום טענות, במקרים המתאימים.

תקנה 76 קובעת כי בית המשפט רשאי להורות על הפרדת הדיון בכל עת, ולדון תחילה בחלק מהמחלוקות, העילות או הסעדים, לצורך ייעול ההליך וככל שיראה לנכון. מוצע להחיל הוראה זו, אשר מקנה שיקול דעת לבית המשפט להורות על הפרדת הדיון, ועשויה להתאים במקרים מסוימים, בשים לב לכך שתקנה 40(א) אשר מוצע להחילה על הליך לפי חוק נוער, מקנה לבית המשפט שיקול דעת להורות על איחוד הדיון.

תקנה 77 קובעת כי אם נבצר משופט, מכל סיבה שהיא לסיים את הדיון, רשאי שופט אחר להמשיך מן השלב שבו הפסיק קודמו. הוראה זו דומה לתקנה 177 לתקנות הישנות אשר חלה על הליכי נוער היום.

היות שהתקנות שהוצגו לעיל מתוך פרק "הדיון" מתאימות להליכים לפי חוק הנוער, מוצע להחילן על הליכים אלה.

מתוך פרק י"ג שכותרתו "עדים" מוצע להחיל את ההוראות הבאות:

תקנה 83 שעניינה הזמנת עדים, מסדירה את אופן הזמנת העד, התייצבות עד, עדות עובד ציבור וכדומה. תקנה 84 שעניינה ערובה להוצאות עדים, קובעת כי בעל דין שביקש להזמין עד, יתחייב בבקשה לשלם את הוצאותיו כפי שיורה בית המשפט, ובית המשפט רשאי להתנות את הזמנת העד בהפקדת ערובה. תקנה 85 קובעת כי עד שהוזמן לעדות, יתייצב לכל ישיבה אליה הוזמן, ומי שהוזמן להציג מסמך רשאי לעשות זאת באמצעות אדם אחר זולת אם הורה בית המשפט אחרת. תקנה 86 קובעת כי בית המשפט רשאי להורות לבעל דין שביקש להזמין עד, לשאת בהוצאותיו כפי שיפסוק. הוראות אלה דומות לתקנות 178 עד 189 הישנות בעניין עדים, שכרם והוצאותיהם, אשר חלות היום בהליכים לפי חוק נוער, ועל כן מוצע להורות על תחולת התקנות החדשות בעניין זה, על עדים ובעלי דין בהליך לפי חוק הנוער.

מתוך פרק י"ד שכותרתו "מומחים" מוצע להחיל את ההוראות הבאות:

תקנה 88 קובעת הוראות לעניין מינוי מומחה מטעם בית משפט. בתקנה זו נקבעה סמכות מפורשת לבית המשפט למנות צוות של מומחים שיגיש חוות דעת משותפת אם ראה שהדבר נדרש בנסיבות עניין, וכן את השיקולים שעל בית המשפט לשקול טרם ההחלטה למנות מומחה. בהליכים לפי חוק הנוער, בעלי הדין רשאים להביא חוות דעת מטעמם להוכחת עניין שבמומחיות. עם זאת, מינוי מומחה מטעם בית המשפט נעשה בהתאם להוראות תקנה 130 לתקנות הישנות. לפיכך, מוצע להחיל את התקנה החדשה על הליך לפי חוק נוער.   

תקנה 89 קובעת כי מומחה מטעם בית המשפט שקיבל מינוי, יצהיר על זיקות אישיות העשויות להיות לו בנוגע להליך, לבעלי הדין או לבית המשפט, לצורך מניעת ניגוד עניינים. תקנה 90 קובעת כי מומחה מטעם בית המשפט רשאי לדרוש מבעל דין להעמיד לבדיקה את נושא חוות הדעת ולדרוש מבעל דין לאפשר לו לשמוע את דעתו של מומחה שנתן חוות דעת מטעם בעל הדין, וכן לקבל מכל אדם או מוסד את העתקי הרשומות הנוגעות לנושא הבדיקה כאמור. תקנה 91 קובעת כי מומחה יגיש את חוות דעתו בתוך שישים ימים מהיום בו נודע לו על המינוי, יחד עם רשימת האסמכתאות שהוא הסתמך עליהן. התקנה אף קובעת אפשרות לבעל דין לבקש מבית המשפט רשות לשלוח שאלות הבהרה בנוגע לחוות הדעת ולחקור את המומחה. הוראות אלה נלוות לסמכות בית המשפט להורות על מינוי מומחה מטעמו, ועל כן מוצע להחילן גם בהליכי חוק נוער, מקום בו הורה בית המשפט למנות מומחה מטעמו.

מתוך פרק ט"ז שכותרתו "החלטה שיפוטית" מוצע להחיל את ההוראות הבאות:

תקנה 129 קובעת כי בתום הדיון בכל הליך ייתן בית המשפט את החלטתו בהקדם האפשרי. ההחלטה תכלול פירוט קצר של המחלקות, ממצאי בית המשפט על העובדות, השאלות המשפטיות, ההכרעה ונימוקיה באופן תמציתי למעט במקרים מסוימים בהם רשאי בית המשפט לתת הנמקה מפורטת. תקנה זו דומה לתקנות 190 ו-192 לתקנות הישנות בעניין מתן החלטה, אשר חלות על הליכי נוער כיום. על כן מוצע להחיל את ההוראה החדשה.

תקנה 132 קובעת כי בית המשפט רשאי לתת סעד להבטחת ביצוע פסק הדין בעת מתן פסק הדין או בתכוף לאחריו. תקנה 133 קובעת הוראות בדבר פסיקתה, אשר דומה במהותה לתקנה 198 לתקנות הישנות החלה על הליכים לפי חוק הנוער.

מתוך פרק י"ז שכותרתו "הערעור" מוצע להחיל את ההוראות הבאות, וכפי שיובא בהמשך, מוצע לקבוע מהו המועד להגשת ערעור והוראות בעניין הדיון בערעור, בתקנות 11א ו-11ב המוצעות, כפי שיפורט בהמשך.

תקנות משנה 134(א)(1) ו-134(א)(2) קובעות כיצד יוגשו ערעור או בקשת רשות לערער, דהיינו חלוקה לשני חלקים – כותרת וגוף ערעור, ואילו פרטים יכללו בכל אחד מהם. מוצע להחיל תקנות אלה על ערעורים המוגשים על החלטות בהליך לפי חוק הנוער. הוראות אלה דומות להוראות תקנות 413 ו-414 לתקנות הישנות אשר חלות על הליכים לפי חוק נוער כיום. עם זאת, לא תחול מגבלת העמודים שכן כתבי טענות בהליכים לפי חוק הנוער נסמכים על המסמכים המצורפים להם, שהינם טיפוליים בעיקרם, ומוצע לצורך ניהול ההליך השיפוטי, לאפשר לצדדים הבעה חופשית ומלאה שתסקור בצורה מקיפה את עניינו של הקטין, ללא מגבלת עמודים.  

תקנה 136 קובעת מי יהיו המשיבים בערעור. בית המשפט רשאי להורות שלא יומצא ערעור למי מהמשיבים שאינו נוגע בדבר. הוראה זו דומה לתקנה 424 לתקנות הישנות בעניין המשיב לערעור, אשר חלה בהליכי נוער כיום. על כן, מוצע להחיל תקנה זו על הליכי חוק הנוער.

תקנות משנה 140(ב) ו-140(ג) מתייחסות לסמכות בית המשפט לתת כל הוראה לרבות בעניין הגשת סיכומי המערער והמשיב ומתן זכות תשובה למערער, המועד להגשה והיקף המסמך, וקובעת כי דין אי הגשת תשובה בכתב או השלמה לסיכומים בכתב מועד, כדין אי התייצבות בערעור.

תקנה 144 קובעת שבעל הדין אינו רשאי להגיש ראיות חדשות לבית המשפט שלערעור, אלא אם שוכנע שהן עשויות להשפיע על תוצאות הערעור ושלא היה ניתן לאתר את הראיה בשקידה סבירה ולהגישה בערכאה הראשונה במועד המתאים או שהגשת הראיה דרושה כדי למנוע עיוות דין. הוראה זו דומה לתקנה 456 לתקנות הישנות אשר חלה כיום על הליכים לפי חוק הנוער, ועל כן מוצע להחילה גם כעת.

תקנה 145 מתייחסת לעיכוב ביצוע ההחלטה וקובעת שהגשת הערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים, וכי בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצוע וכן על מתן סעד זמני בתנאים שייראו לו טרם הגשת הערעור. הוגש הערעור, רשאי בית המשפט שלערעור להורות על עיכוב ביצוע. תקנה זו דומה לתקנות 466 ו-467 לתקנות הישנות אשר חלות על הליכים לפי חוק הנוער. על כן, מוצע להחיל תקנה זו, למעט תקנה 145(ד) שעניינה התחייבות עצמית וערובה.

תקנה 146 קובעת כי בית המשפט שלערעור רשאי לתת כל החלטה שצריך לתיתה, לאשר את ההחלטה שעליה מערערים, לבטל את ההחלטה שניתנה ולהורות על דיון חדש, להחזיר את העניין לערכאה שנתנה את ההחלטה לצורך השלמה, לתת החלטה נוספת או אחרת אם הדבר דרוש. בית המשפט רשאי להשתמש בסמכויותיו גם אם הערעור נוגע רק לחלק מן ההחלטה, ורשאי להשתמש בהן לטובת המשיבים או בעלי הדין האחרים, אף אם לא הגישו ערעור. תקנה זו דומה לתקנות 454, 455, ו-462 בנוגע לסמכויות בית המשפט שלערעור, אשר חלות כיום על הליכים לפי חוק הנוער, ועל כן מוצע להחיל את התקנה.

תקנה 148 קובעת מה יכיל פסק הדין שלערעור. הוראה זו דומה לתקנה 460 לתקנות הישנות אשר חלה על הליכים לפי חוק הנוער, ועל כן מוצע להחיל תקנה זו.

תקנה 149 קובעת את ההוראות אשר יחולו על בקשת רשות ערעור. הוראה זו קובעת את הפירוט הנדרש בבקשה, סמכויות בית המשפט הדן בבקשה וכדומה. תקנה 150 עניינה "השגה על החלטות שאינן פסק דין", קובעת כי ערעור על החלטה שניתנת לערעור ברשות בלבד, והיא נדחתה מבלי שניתנה רשות ערעור, אין בכך לגרוע מזכות בעל הדין להשיג על אותה החלטה בבואו לערער על פסק הדין. יובהר כי ערעור על החלטות בית המשפט לנוער, גם ערעור על החלטה אחרת, הוא בזכות. עם זאת, במקרים של ערעור בגלגול שלישי לעליון, נדרשות הוראות הנוגעות לבקשת רשות לערער.

 

מתוך פרק י"ח שכותרתו "הוצאות" מוצע להחיל את ההוראות הבאות: תקנת משנה 151(ג) קובעת כי אם בית המשפט סבר שבעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט או לא מילא אחר התקנות, רשאי הוא לחייבו בהוצאות לטובת הנפגע או לטובת אוצר המדינה, ובנסיבות מיוחדות אף את בא כוחו. תקנה 156 מתייחסת למקרים בהם בעל הדין האריך את הדיון שלא לצורך, באמצעות טענות סרק או בכל דרך אחרת, רשאי בית המשפט להטיל עליו הוצאות. הוראה זו דומה לתקנה 514 לתקנות הישנות אשר חלה על הליכים לפי חוק הנוער, ועל כן מוצע להחילה. יובהר כי יתר ההוראות ביחס להטלת הוצאות הן בפרק זה והן בפרקים אחרים, לא הוחלו ובמקום הוצע להוסיף את תקנה 13ב המוצעת, כפי שיפורט בהמשך.  

מוצע להחיל את כלל ההוראות בדבר המצאות לבעל דין או לבית המשפט ודרכי ההמצאה, המעוגנות בפרק י"ט לתקנות סדר הדין האזרחי (תקנות 158-169). תקנות אלה דומות לתקנות 475 עד 510 אשר חלקן הגדול חלות על הליכים לפי חוק הנוער כיום, ועל כן מוצע להחילם.

מתוך פרק כ' שכותרתו "הוראות כלליות" מוצע לאמץ את ההוראות הבאות:

תקנה 170 קובעת כי כל פעולה בבית משפט הנדרשת מבעל דין או מותרת לו לפי דין, רשאי הוא לעשותה בעצמו או בידי עורך דין שמינה לשם כך. תקנה 171 מתייחסת לרשימת עורכי הדין. תקנה 172 מתייחסת להפסקת ייצוג של עורך הדין. תקנה 173 מתייחסת לבקשה לפסלות שופט, ובכלל זה אופן הגשתה. תקנה 174 מתייחסת לערעור על החלטה בדבר פסלות שופט.

תקנה 175א קובעת הוראות בדבר שינוי מועד דיון. תקנה זו מבקשת לעגן את נוהל הנשיא גרוניס בדבר שינוי מועד דיון. מוצע להחיל תקנה זו גם על הליכים לפי חוק הנוער, למעט ההוראה בדבר הוצאות (תקנה 175א(ז) לתקנות החדשות). תקנה 176 קובעת סמכות כללית של בית המשפט למתן הוראות. בין היתר נקבע בה כי בית המשפט רשאי לתת הוראות לכל עניין שבסדרי דין לצורך הגשמת מטרות התקנות, לתקן כל פגם או טעות; לתת הוראות בדבר היקף כתב טענות; ואף רשאי להאריך מועדים בהתאם להסדר שהוצע שם. הוראה זו חשובה אף לניהול הליך לפי חוק הנוער ועל כן מוצע להחילה. יובהר כי חלק מההוראות חלות אף היום בהליכי חוק הנוער, למשל הוראות תקנה 524 לתקנות הישנות בעניין סמכות כללית לתקן פגם ותקנה 528 לתקנות הישנות בעניין הארכת מועדים.

תקנה 177 מתייחסת לסמכויות העוזר המשפטי, אשר רלוונטיות גם לעוזרים משפטיים בבית משפט לנוער.

תקנה 178 קובעת הוראות בנוגע לתצהיר. על פי התקנה, תצהיר יהיה ערוך בגוף ראשון, מחולק לסעיפים ומכיל רק עובדות שמצהיר יכול להעיד מתוך ידיעתו הוא. בתצהיר המצורף לכתב טענות, ובכלל זה בקשות, רשאי הוא להצהיר גם לפי מיטב ידיעתו או אמונתו ובלבד שציין את מקור אמונתו או ידיעתו. עוד קובעת התקנה כי דין תצהיר חלף עדות ראשית כדין עד במשפט, ויחשב כראיה אם המצהיר התייצב לחקירה נגדית. בית המשפט רשאי ביוזמתו לדרוש את התייצבות המצהיר לחקירה. תקנה זו דומה לתקנות 521  ו-169 לתקנות הישנות אשר חלות כיום על הליכים לפי חוק הנוער, ועל כן, מוצע להחילה.

תקנת משנה 179(א) קובעת כי המועד הקובע לתחילת מניין ימים הוא יום המצאת המסמך, וכי אם ניתנה החלטה במעמד בעלי הדין, מניין הימים יהיה ממועד הדיון. תקנה 402 לתקנות הישנות דומה מעט להוראה זו. מוצע להחיל תקנה זו גם על הליכים לפי חוק הנוער.

סעיף 2: מוצע להוסיף את תקנה 1א לפיה "בכל עניין של סדרי דין שאין עליו הוראה אחרת לפי תקנות אלה, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק", בדומה להוראה הקיימת בבית המשפט לענייני משפחה (ראה סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995). הוראה זו מעניקה לבית המשפט גמישות בכל הנוגע לסדרי דין וקובעת כי ינהג בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק בכל עניין של סדרי דין שאין עליו הוראה אחרת לפי תקנות אלה.

סעיפים 3, 5, 7, ו- 10: בשנת 2010 נחקק החוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה), התשע"א-2010. על פי החוק האמור, כל חיקוק שהזכיר את המונח פקיד סעד תוקן והוחלף בו המונח פקיד סעד למונח עובד סוציאלי, שהבהיר ושיקף ביתר דיוק את מהות התפקיד. במסגרת זו תוקן גם חוק הנוער (טיפול והשגחה) ובכל מקום בו הופיע המונח פקיד סעד בא המונח עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה). התיקונים בתקנות 2, 4, 7 ו-11 מטמיעים את שינוי המונח שעוגן בחוק האמור.    

סעיף 4 :מוצע לתקן את תקנה 3 ולקבוע, כי  במקום המילה "עתקים" תבוא המילה "העתקים".

סעיף 6: מוצע להוסיף את תקנה 4א ולקבוע, כי אם מונה לקטין אפוטרופוס לדין, על פי סעיף 8ג לחוק הנוער (טיפול והשגחה), יומצאו לו כתבי בית-דין.

מוצע להוסיף את תקנה 4ב ולקבוע, כי בבקשת לקבלת החלטת בינים המבקש יציין האם קיים צו בעניין במועד הגשת בקשה או טרם לכן וככל והתשובה חיובית המבקש יפרט מהו הצו הקיים ומה מועד פקיעתו. הדבר נועד לייעל את הדיון בהליכים המובאים לפני בית המשפט, בפרט שלעיתים בקשות הביניים מוגשות לפני הליך העיקרי בתיק, בקשת הנזקקות.

עוד מוצע להוסיף את תקנה 4ג ולקבוע כי הוגשה תשובה לבקשה בכתב במועד שהורה עליו בית המשפט, אזי יחולו הוראות תקנה 50(3) לתקנות סדר הדין האזרחי – בתשובתו יפרט את טיעוניו כולל אסמכתאות ויצרף לה תצהיר לאימות העובדות שביסוד התשובה. הוראה זו דומה לתקנה 241(ג) לתקנות הישנות. מוצע להשאיר שיקול דעת לבית המשפט לקבוע את המועד להגשת תשובה לבקשה בכתב, בשל הצורך בגמישות הנובע מהמאפיינים הדינאמיים של הליך לפי חוק הנוער.

סעיף 7: מוצע להבהיר בתקנה 7(א), כי התסקיר שמוגש על ידי העובד הסוציאלי, לאחר שבית המשפט נוכח כי הקטין נזקק, צריך לכלול גם המלצות בנוגע לדרכי הטיפול בקטין. 

סעיף 8: מוצע להוסיף את תקנה 7א ולקבוע הסדר לפיו, בבקשה בכתב הכוללת תסקיר עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) לא יידרש גם צירוף תצהיר לתמיכה בעובדות הבקשה. כמו כן, בקשה בכתב שהגיש צד אחר ואין בה פירוט עובדתי חדש, יהיה ניתן להגישה ללא צירוף תצהיר לתמיכה. הקלות אלו נועדו לייעל את ההליכים ולפטור מהגשת תצהיר מקום בו יש חלופה מספקת אחרת לתצהיר או שאין בבקשה עובדות חדשות המחייבות את אימותן בתצהיר.

סעיף 9: מוצע לתקן את תקנה 9 ולהוסיף בה התייחסות לחסיון הדברים שהשמיע קטין בפני בית המשפט. על פי המוצע, בית משפט יערוך תרשומת של הדברים שהשמיע הקטין, ואלו יהיו חסויים לפני כל אדם למעט בית משפט של הערעור או מי שבית המשפט הרשה לו להיות נוכח בשעת שמיעת הקטין כאמור בתקנה 9(א) הקיימת. מטרת המוצע היא לאפשר לקטין להשמיע את דבריו באופן חופשי ובלתי אמצעי, ולבטא את תחושותיו ורצונו, מבלי לחשוש שדבריו יהיו גלויים לכל אדם ועלול להיעשות בהם שימוש. עם זאת, בית המשפט יכול להורות על גילוי הדברים כולם או חלקם, אם הקטין הסכים לגילוי ובית המשפט מצא כי יהיה בגילוי כדי לקדם את טובת הקטין. מצב נוסף בו בית המשפט רשאי להורות על גילוי הדברים, הוא במקרים מיוחדים בהם סבר כי ייגרם נזק של ממש לקטין אם לא יעשה כן. גילוי במצב זה יעשה לעובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), אשר הוא הגורם הרלוונטי להתערבות, ככל שזו נדרשת.

 

סעיף 11: מוצע להוסיף את תקנות 11א ו-11ב ולקבוע כי המועד להגשת ערעור על החלטה הוא שלושים ימים מהיום שהומצאה. זאת בשונה מהמועד הקבוע לערעור על החלטות לפי תקנות סדר הדין האזרחי החדשות שהוא שישים ימים מיום ההמצאה, שכן יש צורך בקבלת החלטה במהירות לאור ההשפעה המשמעותית שיש להימשכות ההליך עד מתן החלטה, על חייו של הילד. כמו כן, מוצע לקבוע כי תקנה 138 לתקנות החדשות תחול בהליכים לפי חוק הנוער, בשינוים המחויבים. תקנה 138 קובעת את סמכויות בית המשפט שלערעור. מוצע לקבוע כי אם בית המשפט שלערעור סבר שאין לערעור סיכוי להתקבל, הוא יהיה רשאי, מטעמים מיוחדים, לדחות את הערעור בלא צורך בתשובה.

סעיף 12: מוצע להוסיף לתקנה 12 לתקנות שעניינה מסמכים בערעור את סעיף קטן (ב1) לפיו יצורפו לכתב הערעור  העתקי מסמכים שהמערער מבקש להסתמך עליהם, שהוגשו והתקבלו כדין בערכאה הקודמת. כמו כן מוצע כי העתק מכתב הערעור יומצא גם לאפוטרופוס לדין, אם מונה לקטין.

סעיף 13: מוצע להוסיף תקנות 12א ו-12ב בעניין ערעור. אם בית המשפט הורה על הגשת תשובה בכתב לערעור, אזי התשובה תוגש בתוך שלושים ימים מיום המצאת ההחלטה, או במועד מוקדם יותר שיורה עליו בית המשפט. כמו כן, מוצע כי לתשובה יצורפו העתקי מסמכים שהמשיב הסתמך עליהם שהוגשו והתקבלו כדין בערכאה קודמת, וכן יצורף תסקיר הסוקר את מצבו של הקטין בעת מועד הגשת התשובה, ככל שהדבר נדרש. יובהר כי אין צורך להגיש העתקי מסמכים אשר הוגשו כבר על ידי המערער, וממילא נמצאים בפני בית המשפט. קביעת שלושים יום להגשת כתב תשובה לערעור נועדה לסייע בקבלת כלל המסמכים הנדרשים לצורך קבלת החלטה בערעור, בסד זמנים קצר מהקיים היום, וזאת בשים לב להשפעת חלוף הזמן על מצבו של ילד והצורך ביציבות וודאות בחייו. עניינה של הוספת התסקיר הוא לאפשר לבית המשפט לקבל תמונת מצב עכשווית על חייו של הילד, בטרם קבלת החלטתו בערעור, וזאת כאשר יש שינוי בתמונת המצב שתוארה בתסקיר שהוגש לערכאה קודמת.

כמו כן, מוצע לעגן בתקנה 12ב את הוראות תקנה 458 לתקנות הישנות ביחס לאפשרות לגבות עדות נוספת בערעור.

סעיף 14 וסעיף 16: מוצע להבהיר כי בכל מקום בו ננקטה הלשון "תקנות הכלליות" הכוונה היא לתקנות סדר הדין האזרחי.

סעיף 15: מוצע להוסיף את תקנה 13א, כך שבית המשפט יהיה רשאי לפסוק הוצאות בהליך לפי חוק הנוער, בדומה לתקנה 511 לתקנות הישנות כפי שחלה כיום על הליכים לפי חוק הנוער. יובהר כי פרשנות המונח "בתום הדיון בכל הליך" משמעו בתום כל דיון, גם בתום דיון בבקשת ביניים.

סעיף 17: מוצע לתקן את הטפסים שבתוספת לתקנות, בהתאם לצרכים העולים בהליכים אלה, ובכלל זה להוסיף הבהרה כי ההורים רשאים להביא עורך דין מטעמם ולהיות מיוצג בבית המשפט. ההורים אף רשאים לפנות לסיוע המשפטי במקום מגוריו ולבדוק אם מתקיימים לגביו התנאים לזכאות החוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972 והתקנות מכוחו לצורך קבלת ייצוג על ידי הסיוע המשפטי.

סעיף 18: מוצע כי תקנות אלה יחולו ביום תחילתן של תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, שהוא 1 בינואר לשנת 2021, כאמור בתקנה 180(ג) לתקנות החדשות, ובהתאם להסדר שנקבע שם.