תקנות המודדים (מקצוע המדידה), תשמ"ב-1982
תקנות אלו נועדו להכניס תיקונים נדרשים בהסדרת מקצוע המדידה לצורך התאמה למציאות החיים הנוכחית, לאפשר גמישות שתביא להתחשבות במגזרי אוכלוסייה שונים ובמצבי חיים שונים תוך שמירת המקצועיות הנדרשת.
טיוטת תקנות מטעם המרכז למיפוי ישראל, במשרד הבינוי והשיכון:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 7 לפקודת המדידות[1] (להלן- הפקודה), אני מתקין תקנות אלה: |
||||||
|
תיקון השם |
1. |
בתקנות המודדים (מקצוע המדידה), התשמ"ב-1982[2] (להלן – התקנות העיקריות), בשם התקנות במקום "המודדים" יבוא "המדידות". |
||||||
|
תיקון תקנה 1 |
2. |
בתקנה 1 לתקנות העיקריות, במקום ההגדרה "המנהל", יבוא: |
||||||
|
|
|
|
""המנהל"- מנהל המרכז למיפוי ישראל, או מי שהוא הסמיך לעניין;" |
|||||
|
תיקון תקנה 3 |
3. |
בתקנה 3(א) לתקנות העיקריות, במקום פסקה (2) יבוא: |
||||||
|
|
|
|
"(2) הוא אזרח או תושב ישראל." |
|||||
|
תיקון תקנה 5 |
4. |
בתקנה 5 לתקנות העיקריות, במקום תקנת משנה (ב) יבוא: |
||||||
|
|
|
|
"(ב) מודד מאמן רשאי להיות מי שהוא מודד בעל רשיון במשך חמש שנים לפחות, שבמועד קבלת ההחלטה לא נתקיימו בו אחת או יותר מעילות הביטול שבתקנה 7, שהמנהל אישר לו להיות מודד מאמן." |
|||||
|
תיקון תקנה 13 |
5. |
בתקנה 13 לתקנות העיקריות- |
||||||
|
|
|
(1) במקום תקנה משנה (א) יבוא: |
||||||
|
|
|
|
"(א) משך ההתאמנות יהיה שנתיים, לשלושים שעות שבועיות לפחות. |
|||||
|
|
|
|
"(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי המנהל לאשר למתאמן מתכונת התאמנות ארוכה או קצרה משנתיים, וכן רשאי הוא לאשר מתכונת התאמנות שבועית קצרה מ- 30 שעות שבועיות, אם התקיימו טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, ובכלל זה טעמים הקשורים במוגבלות של אדם ובלבד ששוכנע כי אין באישור מתכונת התאמנות אחרת לפי תקנת משנה זו, כדי לפגוע בדרישות המהותיות של ההתאמנות." |
|||||
|
|
|
(2) אחרי תקנת משנה (ב) יבוא: |
||||||
|
|
|
|
"(ג) על אף האמור בתקנת משנה (א) ומבלי לגרוע מתקנת משנה (א1), המנהל רשאי לקצר למתאמן את תקופת ההתאמנות בהתקיים התנאים הבאים: |
|||||
|
|
|
|
|
(1) קיצור תקופת ההתאמנות לא יעלה על 12 חודשים; |
||||
|
|
|
|
|
(2) המבקש עבד אצל מי שכשיר להיות מודד מאמן 7 שנים בתקופה של 10 שנים, שקדמה לתקופת התאמנותו ועסק בעניינים המופיעים בנוסח שבתוספת השנייה; |
||||
|
|
|
|
|
(3) המבקש קיבל ציון עובר בבחינה בכתב בנושאים המופיעים בתוספת השנייה; |
||||
|
|
|
|
|
(4) המבקש הגיש למנהל, לפני תחילת ההתאמנות בקשה מפורטת שכוללת: פירוט מלא של העבודות שבהן היה מעורב המבקש ואת חלקו בהן, במהלך 7 שנים בתקופה של 10 שנים, שקדמו לתקופת ההתאמנות. |
||||
|
|
|
|
(ד) המנהל רשאי להזמין מתאמן לפי תקנות משנה (א1) עד (ג) להופיע בפניו כדי לבחון את ידיעותיו. |
|||||
|
|
|
|
(ה) המנהל יודיע על החלטתו בעניין קיצור תקופת ההתאמנות תוך 30 יום מקבלת הבקשה, תוך פירוט הנימוקים להחלטה ותנאיה". |
|||||
|
החלפת תקנה 14 |
6. |
במקום תקנה 14 לתקנות העיקריות יבוא: |
||||||
|
|
|
"רציפות ההתאמנות |
14 |
(א) היעדרות מתאמן של עד 90 ימים בשנה, לרבות היעדרות לרגל חופשה, מחלה, מילואים או כל היעדרויות מותרות לפי דין, לא תופחת ממנין תקופת ההתאמנות של המתאמן כאמור בתקנה 13(א). |
||||
|
|
|
|
|
(ב) נעדר מתאמן למעלה מ-90 ימים בשנה, כאמור בתקנת משנה (א) יודיע המודד המאמן למנהל על כך ורשאי המנהל להורות שימי ההיעדרות העולים על 90 ימים לא יבואו בחשבון תקופת ההתאמנות; נעדר מתאמן כאמור, רשאי המנהל להורות כי תקופת התאמנותו של המתאמן תוארך לפרק הזמן שיורה, אצל אותו מודד מאמן, או אצל מודד מאמן אחר, אם סבר כי ניתן להשלים את הכשרתו של המתאמן והכל בתנאים שיורה המנהל; התקיימו טעמים מיוחדים בשלם סבור המנהל שאין לאשר את השלמת ההתאמנות, רשאי הוא, לאחר שנתן למתאמן הזדמנות להביא טענותיו בעניין, שלא לאשר את הארכת תקופת ההתאמנות. |
||||
|
|
|
|
|
(ג) על אף האמור בתקנת משנה (א) ומבלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ב) במניין תקופת ההתאמנות תבוא בחשבון היעדרות לרגל תקופת לידה והורות התקופה הקבועה בסעיף 6(ב)(2) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954[3]; |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ד) נעדר מתאמן למעלה מששה חדשים רצופים היעדרות שאינה מותרת לפי תקנה זו רשאי המנהל שלא להביא בחשבון תקופת ההתאמנות את כל ימי התאמנותו שקדמו להיעדרותו או את מקצתם. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ה) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף זה לא תאושר תקופת התאמנות שלא הושלמו במהלכה כל שעות החובה בתחומי הליבה המפורטים בתוספת השנייה." |
||
|
|
|
|
||||||
|
החלפת תקנה 17 והוספת תקנה 17א |
7. |
במקום תקנה 17 לתקנות העיקריות, יבוא: |
||||||
|
|
|
" |
17. |
מודד מאמן יגיש למנהל בחודש אפריל של כל שנה וכן בתום תקופת ההתאמנות של מתאמן אצלו, דין וחשבון על התאמנותו של המתאמן אצלו בנוסח שבתוספת השנייה. |
||||
|
|
|
|
|
|
17א |
המנהל ומי שהוא הסמיך לכך, רשאים להזמין את המתאמן להופיע בפניהם כדי לבחון את ידיעותיו; אם המנהל יתרשם שהמתאמן אינו בעל ידיעות מספקות באשר לעבודות שביצע במהלך ההתאמנות, ישקול המנהל להאריך את תקופת ההתאמנות או לדרוש תנאים אחרים; החלטת המנהל תהיה מנומקת ובכתב, לאחר שהמנהל נתן למתאמן ולמודד המאמן להשמיע את טענותיהם בפניו; המתאמן רשאי להגיש מסמכים נוספים בכתב; הארכת התאמנות לפי סעיף זה לא תעלה על שישה חודשים ." |
||
|
הוספת תקנות 20 -21 |
8. |
אחרי תקנה 20 לתקנות העיקריות, יבוא: |
||||||
|
|
|
"מועד בחינה למשרתים במילואים בקריאת פתע |
20א |
(א) חייל מילואים שנקרא לשירות מילואים בקריאת פתע במועד שבו נקבעה בחינה כמשמעותן בתקנה 20, וכן בן זוג של חייל מילואים כאמור, זכאי למועד מיוחד של אותה בחינה, בין אם ניגש אליה ובין אם לאו, בכפוף לתקנה זו ובלבד שלא התקיים מועד בחינה נוסף בתוך ארבעה חודשים מהמועד שבו התקיימה אותה הבחינה. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) בתקנה זו – |
||
|
|
|
|
|
|
|
"בן זוג" - בן זוג או בת זוג של חייל מילואים שיש להם ילד משותף אחד או יותר שגילו לא עולה על 18 שנים; |
||
|
|
|
|
|
|
|
"חוק שירות מילואים" – חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008[4]; |
||
|
|
|
|
|
|
|
"שירות מילואים בקריאת פתע" – אחד או יותר מאלה: |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) שירות מילואים לפי סעיף 8 או 9 לחוק שירות מילואים, שנמשכו 7 ימים או יותר, בחודשיים שקדמו למועד בחינה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) שירות מילואים לפי חוק שירות מילואים שנמשכו 7 ימים או יותר בהתראה קצרה מ-72 שעות, וזאת בחודשיים שקדמו למועד בחינה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) שירות מילואים לפי סעיף 8 או 9 לחוק שירות המילואים או שירות מילואים בהתראה קצרה מ-72 שעות, שחל כולו או חלקו במועד בחינה עצמו או בעשרת הימים שקדמו לו; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) הזכאות למועד מיוחד כמפורט בתקנה זו תובא לידיעת הנבחנים באתר האינטרנט של המרכז למיפוי ישראל. |
|
|
|
|
מועד בחינה מיוחד |
20ב |
נבחן שנרשם לבחינה ושילם את האגרה, ולא יכול לגשת לבחינה מסיבות אישיות שלא היו ידועות מראש, יציג למנהל אישור מתאים, והמנהל יחליט אם לקבוע לו מועד בחינה מיוחד." |
||||
|
החלפת תקנה 22 |
9. |
במקום תקנה 22 לתקנות העיקריות, יבוא: |
||||||
|
|
|
" בחינה בידי מוסדות |
22. |
המנהל רשאי להתיר למוסד להשכלה גבוהה שמקיים לימודים לפי תקנה 9 לקיים בחינות לפי תכנית שאישר". |
||||
|
|
|
|
||||||
|
תיקון תקנה 23 |
10. |
בתקנה 23 לתקנות העיקריות, אחרי תקנת משנה (ב) יבוא: |
||||||
|
|
|
|
||||||
|
|
|
|
"(ג) ציון המעבר של כל אחת מהבחינות יהיה 75. |
|||||
|
|
|
|
"(ד) תוקף של כל בחינה הוא 7 שנים מיום פרסום הציונים. |
|||||
|
תיקון תקנה 24 |
11. ; |
בתקנה 24 לתקנות העיקריות, במקום תקנת משנה (ב) יבוא: |
||||||
|
|
|
|
"(ב) הודעה על תאריך קיום הבחינות, על הזכאות למועד מיוחד לפי תקנה 20א ועל המועד האחרון להגשת בקשה להיבחן תפורסם ברשומות" |
|||||
|
הוספת תקנה 26א |
12. |
בפרק ו' לתקנות העיקריות, לפני תקנה 27 יבוא: |
||||||
|
|
|
"שמירת דינים |
26א |
מתאמן הוא עובד ויחולו עליו זכויותיו של עובד לפי כל דין אחר". |
||||
|
תיקון התוספת השנייה |
13. 1 |
בתוספת השנייה לתקנות העיקריות, בכותרת במקום "תקנה 16" יבוא "תקנות 13, 14 ו- 17". |
||||||
|
תיקון התוספת השלישית |
14. |
בתוספת השלישית לתקנות העיקריות, בכותרת במקום "תקנה 17" יבוא "תקנה 18". |
||||||
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])
(חמ _3-614-ת1)
__________________[חתימה]
[שם מלא של המתקין]
[התפקיד שמכוחו מתקין]
דברי הסבר
דברי הסבר
תיקון שם – מוצע לתקן את שם התקנות, מכיוון ששם הפקודה הוא "פקודת המדידות" והתקנות הן מכוחה של הפקודה על כן הן צריכות להיקרא תקנות המדידות.
לתקנה 1 – מוצע לתקן את ההגדרה של המנהל בהתאם לשינוי השם מאגף המדידות במשרד הבינוי והשיכון לשם של המרכז למיפוי ישראל.
לתקנה 3 – מוצע שהתנאים לקבלת הרישיון יורחבו ותהא אפשרות גם לתושבים במדינת ישראל שאין להם אזרחות אלא מעמד של תושבות, לעסוק במקצוע המדידות.
לתקנה 5 – מוצע להוסיף ולפרט את תנאי הכשירות של מודד מאמן, ולציין כי מודד אשר מתקיימים בענייניו התנאים שבתקנה 7 לתקנות אלו, היינו, נקיטת אמצעי משמעת בהתאם לסעיף 4 לפקודת המדידות או שאינו עוסק כבר במקצוע המדידות או אינו עוסק בתחומים המקצועיים הכלולים בבחינות לפי תקנות אלו, לא יהיה רשאי לאמן מתאמנים. מוצע להוסיף את דרישת ההתאמה של תנאי הכשירות למודד המאמן על מנת שלא יהיה רק תנאי טכני וכדי לגדר את שיקול הדעת של המנהל, המאשר את המודד המאמן.
לתקנה 13 – מוצע להוסיף את התנאי מהתוספת השנייה לגוף התקנה, ולהבהיר כי משך תקופת ההתאמנות ככלל, יהיה שנתיים, שמתוכן על המתאמן לעסוק בהתאמנות לפחות בשלושים שעות שבועיות, כתנאי להכרה בתקופת ההתאמנות.
לתקנה 13(א1) – תקופת ההתאמנות ומכסת שעות ההתאמנות מוגדרים בתקנה 13. מוצע לאפשר גמישות מסויימת במקרים הנדרשים. כך- מוצע להוסיף כי במקרים מיוחדים ומוצדקים או מטעמים שקשורים לאפשרויות השילוב וההתאמות הנדרשות לאדם עם מוגבלות, יש למנהל סמכות לאשר מתכונת התאמנות ארוכה או קצרה מהנדרש בתקנות אלו ולאפשר השתלבותם במסגרת ההתאמנות. על האדם המבקש התחשבות בשל מגבלות מסויימת בתקופת ההתאמנות, יגיש את הבקשה למנהל, והמנהל יבחן את הבקשה תוך בדיקת ההתאמה והצרכים הנדרשים בשל המוגבלות אל מול שמירה על המקצועיות והדרישות המהותיות להתאמנות.
לתקנה 13(ג) – מוצע להוסיף בחינה בקיצור תקופת ההתאמנות לבוגרי מסלול הסבה שיש להם ניסיון מעשי במקצוע. בשנים האחרונות מפ"י יזם והביא לפתיחת מסלולי הסבה והכשרה בלימודי הגיאואינפורמציה של אקדמאיים במקצועות נלווים לצורך העשרת מספר העוסקים במקצוע, כאשר חלקם משלימים את ההכשרה המקצועית שלהם בלימודים האקדמיים לאחר שנים רבות שלצבירות נסיון מעשי ותיאורטי במסגרת העבודה בתחום המדידות, במשרדים של מודדים מוסמכים. למתאמנים אלו, יש את הידע והניסיון המתאימים כדי לקבל רישיון מדידה, ולכן מוצע לאפשר למנהל שיקול דעת בקביעת משך ההתאמנות שיביא לקיצור תקופת ההתאמנות ב-12 חודשים לכל היותר.
לתקנה 13(ד) – מוצע להוסיף למנהל סמכות לשקול ולבחון כל בקשה בהתאם לתקנות משנה שלעיל, בתקופת ההתאמנות, לגופו של עניין. המנהל רשאי לבקש מאדם המגיש בקשה בשל מוגבלות מסוימות, את האסמכתאות ותעודות רפואיות הנוגעות למצבו הרפואי כדי לבחון את הבקשה, או בבקשה בהתאם לתקנת משנה 13(ג) יכול המנהל לבחון את ידיעתו של המתאמן שכן המטרה העיקרית של תקופת ההתאמנות היא צבירת ניסיון מעשי בתחומים השונים של עבודות המדידה, והדרישות מהמתאמן הן לעסוק בסוגים רבים של עבודות מדידה כך שבחינת ידיעתו של המתאמן תאפשר למנהל לפקח על ביצוע ההתאמנות בהתאם לתקנות אלו.
לתקנה 13(ה) – מוצע לגדר את מועד מתן החלטה ע"י המנהל לצורך התייעלות והתחשבות במגיש הבקשה.
לתקנה 14(א) – קיימת מכסת ימים שניתן למתאמן להיעדר בתקופת ההתאמנות. מוצע לאחד את כל הסיבות המוצדקות להיעדרותו של המתאמן בתקופת ההתאמנות, תוך ציון סה"כ מניין ימי היעדרות המותרים לשמירת רציפות ההתאמנות.
לתקנה 14(ב) – מוצע להוסיף סמכות למנהל להאריך למתאמן את תקופת ההתאמנות על אף ימי ההיעדרות העולים על המותר, כאמצעי מידתי להמשך תקופת ההתאמנות במקרים מוצדקים במקום לפסילה גורפת.
לתקנה 14(ג) – חופשת הלידה היא אחת מהזכויות הבסיסיות המוקנות לנשים עובדות בישראל והיא נקבעה בחוק עבודת נשים, התשי"ד – 1954, שהוא אחד מדברי החקיקה החשובים לקידום ושילוב נשים בעבודה, בראשית ימיה של המדינה. ואכן, במדינת ישראל קיימת הקפדה יתרה על זכותן של נשים לממש את חופשת הלידה שלהן בתשלום, זכות זו אף הורחבה עם השנים וכיום מכונה תקופת לידה והורות ומאפשרת גם לבני הזוג לקחת חלק מתקופה זו.
תקופת הלידה וההורות לא היתה מוסדרת בתקנות וכתוצאה מכך, נוצר פער בין זכותם של הורים לתקופת הלידה לבין זכותם של הורים עובדים המצויים במסגרת של התמחות או הכשרה מקצועית.
מטרת התיקון הינה לגשר על הפער הנוצר, ולקבוע כי תקופת לידה והורות על פי חוק עבודת נשים, התשי"ד – 1954, לא תפגע ברצף ובוותק של תקופת ההתאמנות ובכך לשמור ולשמר את זכויות ההורים ולאפשר השתלבות ראוייה במקצוע המדידה.
לתקנה 14(ד) – מוצע להוסיף את תקנת משנה זו כדי ליצור איזון בין הדרישות המקצועיות והניסיון המעשי בסוגים השונים של עבודות המדידה הדרושים למתאמן, לבין התחשבות בצרכי הפרט ושקילת נסיבות חריגות של היעדרות מתמשכת מעבר למותר בתקנות אלו .
לתקנה 17א – מוצע להוסיף את התקנה כדי שניתן יהיה לבצע ביקורת מהותית על תכני ההתאמנות ולפקח על רמת הידע והמקצועיות של המתאמנים. מטרת התקנה היא שמירת הרמה המקצועית של המתאמנים הן בידע התיאורטי והן בידע המעשי הנדרשים למתאמנים במקצוע המדידה.
לתקנה 20א – בשנים האחרונות היו מספר גיוסי חירום למבצעים צבאיים רחבי היקף ובהם, בין היתר, מבצע "חומת מגן", מלחמת לבנון השנייה ומבצעי "עופרת יצוקה", "עמוד ענן", ו"צוק איתן". חיילי המילואים שנקראו לגיוסים אלו נאלצו להתנתק באופן מוחלט מענייניהם הפרטיים שבעורף.
יתכן כי מבין חיילי המילואים שנקראו לגיוסים אלו יהיו מתמחים באחד מהמקצועות המחייבים בחינות הסמכה מטעם המדינה, כגון מקצוע המודדים, עריכת דין, ראיית חשבון, ושגיוסם למילואים לשירות חירום או דחוף פגע במעמדם או בזכויותיהם במישור האזרחי, בכל הקשור ללימודיהם למבחנים שיקבעו את עתידם המקצועי והכלכלי.
מטרת התקנה היא לקיים את החלטת הממשלה מספר 2607 שעניינה "הטבות למשרתים בשירות המילואים 2017– אישור המלצות ועדת שרים לעניין מערך המילואים " מיום 14.04.2017, לשמור ולשמר את שוויון ההזדמנויות לחייל מילואים כך שלא ייפגע עקב שירות המילואים. לפיכך, ההצעה מבקשת לקבוע באופן כללי כי המנהל יקבע הוראות בדבר התאמות שיינתנו לחייל מילואים או לבן זוגו ובאופן ספציפי, לאפשר למי שלומד לבחינות הסמכה מטעם המדינה זכות לבחינה במועד מיוחד, במקרה ששירות המילואים שלו מנע ממנו או מבן זוגו, ללמוד למועד הבחינה המקורי או להבחן בה.
לתקנה 20ב – מוצע להוסיף סמכות שיקול דעת למנהל, לקבוע מועד בחינה מיוחד לנבחן, ששילם את האגרה ולא יכול לגשת לבחינה בשל נסיבות אישיות שאינן צפויות מראש. מטרת התקנה היא לבחון חלופה מידתית בנסיבות מוצדקות.
לתקנה 22 – מוצע לתקן את התקנה בעקבות התיקון של תקנה 9 בשנת 2017, כך שיהיה למנהל סמכות לאשר בחינות לכל מוסד להשכלה גבוהה שמקיים לימודים לפי תקנה 9, ולא התייחסות למוסדות ספציפיים.
לתקנה 23(ג) – מוצע לקבוע ציון מעבר בחינה, שאינו מכביד יתר על המידה על הנבחנים, אך שומר על רמת המקצועיות הנדרשת למקצוע המדידה.
לתקנה 23(ד) – מוצע להבהיר את הדרישה במשך תוקף ציוני הבחינות.
לתקנה 26א – סעיף שמירת דינים לעניין תחולת דיני העבודה על המתאמן.