תקנות התעבורה (תיקון מס' ), התשפ"א- 2020
בתוקף סמכותי לפי סעיף 70(1), (2), (17) ו-(22) לפקודת התעבורה[1] (להלן – הפקודה), באישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 2 (ב) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977[2], אני מתקינה תקנות אלה:
|
תיקון תקנה 36 |
1. |
בתקנה 36 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961[3] (להלן – התקנות העיקריות), תקנת משנה (ג), בטלה. |
|||
|
תיקון תקנה 67 |
2. |
בתקנה 67 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (א1), במקום המילים החל ב"יאט את רכבו" יבוא "יאט את רכבו;" ובמקום "ואם ניכר" יבוא "וניכר". |
|||
|
תיקון תקנה 83א |
3. |
בתקנה 83א לתקנות העיקריות, בסופה יבוא: |
|||
|
|
|
|
"(ה) לא יסיע אדם במושב קדמי ברכב מנועי ילד שטרם מלאו לו 10 שנים, אלא אם כן היו נוסעים יושבים בכל מושבי הרכב." |
||
|
תיקון תקנה 93 |
4. |
בתקנה 93 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (א)(1), במקום הקטע החל "ויטו את רכבם" יבוא "יסטו מנתיב נסיעתם במידת הצורך, לרבות לשול הדרך או או לשטח הפרדה, ובלבד שיעשו כן בלי לגרום סיכון או פגיעה; סטו כאמור לשול הדרך או לשטח הפרדה – יעצרו את רכבם עד אחרי שיעבור רכב הביטחון וניתן יהיה לחדש את הנסיעה בבטחה;". |
|||
|
הוספת תקנה 110א |
5. |
אחרי תקנה 110 לתקנות העיקריות יבוא: |
|||
|
|
|
"שימוש במכשיר תקשורת בזמן חציה |
110א. |
"לא ישוחח הולך רגל בטלפון או במכשיר אחר המשמש לתקשורת, לא יצפה בתצוגה הנראית בו ולא יקליד בו, בעת שהוא חוצה כביש, שביל אופניים או מסילת ברזל, או הולך בהם." |
|
|
תחילה |
6. |
תחילתן של תקנות אלה, 30 ימים מיום פרסומן. |
|||
מירי רגב
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים
__________ התשפ"א (_________ 2020)
(3-83-ת1)
דברי הסבר
במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים פועל צוות מקצועי בין-משרדי שמונה על ידי המנהל הכללי, שתפקידו לדון ולשקול הצעות לתיקונים בדיני התעבורה בראייה רחבה של ככל ההיבטים המשפיעים על הנושא. תקנות אלה הן פועל יוצא של מקבץ המלצות של הוועדה.
תקנה 1
ההוראה שבתקנה36(ג) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן – התקנות), זהה לחלוטין להוראות הנובעות מתמרורים 803 ו-806, לפיכך היא מיותרת ומוצע לבטלה.
תקנה 2
בתקנה 67(א1) הקיימת, מטולת חובה על נהג המתקרב למעבר חציה, אם ניכר שהולך רגל מבקש לחצות בו את הכביש - להאט את מהירות נסיעתו ולתת זכות קדימה להולך רגל. מוצע לקבוע שהחובה להאט את מהירות הנסיעה תהא קיימת בכל מקרה, ולא תהיה תלויה בשאלה אם הבחין בהולך רגל שמתכוון לחצות. זאת, כיוון שבמהירות נסיעה גבוהה הנהג עלול כלל לא להבחין בהולך רגל כזה, וגם כי הולך הרגל לעיתים רבות כלל לא מתקרב כלל למעבר החציה כהשתנועה זורמת.
תקנה 3
מוצע לאסור על הושבת ילדים מתחת לגיל 10 במושב הקדמי של הרכב, אלא אם כן שאר מושבי הרכב תפוסים. מושב קדמי הוא מושב מסוכן יותר מהממושב האחורי ולכן למעט במצב של רכב מלא, יש להעדיף להושיב ילד במושב אחורי.
תקנה 4
לפי תקנה 93, חובה לסטות לימין הקצין של הכביש כדי לפנות את הדרך לרכב ביטחון. במקרה של כביש דו נתיבי ומעלה, אין בהכרח צורך בסטיה בכלל (אם אחד הנתיבים פנוי) ובכל מקרה סטיה לימין איננה בהכרח הסטיה המהירה או הבטוחה ביותר. לפיכך מוצע לקבוע שיש לסטות ולפנות דרך לפי הצורך, כולל לשול או לשטח הפרדה, ובלבד שהסטיה לא תגרום סיכון או פגיעה. מי שסטה לשול או שטח הפרדה יעצור שם את הרכב עד לאחר מעבר רכב הביטחון ויתאפשר לחדש את הנסיעה בבטחה.
תקנה 5
מוצע לקבוע כי הולך רגל לא ישתמש במכשיר המשמש לתקשורת בעת שהוא חוצה כביש, שביל אופניים או מסילת רכבת או הולך בהם, זאת עקב הסחת הדעת שמכשירים אלה גורמים ופגיעתם בתשומת הלב שהולך הרגל מפנה למתרחש סביבו במקום המיועד לתנועת סוגי רכב שונים.
G:\MSP\WORD\MISHPATIM\תקנות\תקנות תעבורה\ועדת תיאום 2020 עם ועדה להערות ציבור.DOCX