תוכן עניינים

תזכיר חוק.. 3

א. שם החוק המוצע. 3

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים.. 3

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות. 4

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות. 4

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר. 5

תזכיר חוק ביצוע פעולות באמצעים דיגיטליים, התשפ"א-2020. 6

פרק א': הגדרות.. 6

1. הגדרות.. 6

פרק ב': הוראות הנוגעות לביצוע פעולות באמצעים דיגיטליים.. 7

סימן א': כלל התאמת התכליות.. 7

2. ביצוע פעולה באמצעים דיגיטליים.. 7

סימן ב': המצאה דיגיטלית.. 8

3. דיוור דיגיטלי השקול לדיוור בדואר. 8

4. דיוור דיגיטלי השקול לדיוור בדואר רשום ללא אישור מסירה. 8

5. דיוור דיגיטלי השקול לדיוור עם אישור מסירה. 9

סימן ג': חזקת מסירה דיגיטלית.. 9

6. חזקת מסירה השקולה לדיוור בדואר. 9

7. חזקת מסירה השקולה לדיוור בדואר רשום.. 9

פרק ג': תיקונים עקיפים.. 9

8. תיקון חוק החברות.. 9

9. תיקון חוק העמותות. 11

פרק ד': הוראות שונות.. 12

10. תחילה והוראת מעבר. 12

11. ביצוע ותקנות.. 13

תוספת ראשונה. 13

(ההגדרה "גוף ציבורי" שבסעיף 1) 13

תוספת שניה. 13

(ההגדרה "מען דיגיטלי" שבסעיף 1) 13

תוספת שלישית.. 13

(תכליות שבסעיף 2(א)) 13

דברי הסבר. 13

 

תזכיר חוק

א. שם החוק המוצע

חוק ביצוע פעולות באמצעים דיגיטליים, התשפ"א-2020.

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

החוק המוצע נועד לסייע לגופים ציבוריים במעבר לעולם הדיגיטלי. על מנת לעצב הסדר דיגיטלי, שירותים או פעולות דיגיטליות, מול הרשות, נדרשת הרשות לעצב את ההסדר במסגרת החוק. על מנת לעשות כן, נדרשת פרשנות של החקיקה הקיימת. מוצע להבהיר את כללי הפרשנות המקובלים בתחום ולקבוע אותם בחקיקה מפורשת והכל כדי להקל על המעבר לדיגיטל ולהעניק ודאות משפטית בנוגע לפרשנות מונחים בדין ולהקל על חששות שהמעבר עשוי להעלות. עוד קובעת הצעת החוק דרכי המצאה דיגיטליות אשר יקנו ודאות לגוף הציבורי השולח ויהיו שקולות במישור הראייתי להמצאות מסמכים שמתבצעות באמצעות דיוור הפיסי.

 

עיקר 1 – כלל התאמת התכליות

מוצע לעגן בחוק את כלל התאמת התכליות, בדומה להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר 1.2500 בנושא "כללים מנחים לגיבוש הסדרים דיגיטליים"[1] (להלן  – הנחיית היועץ בעניין הסדרים דיגיטליים). לפי כלל זה, ניתן לבצע פעולה באופן דיגיטלי אם ניתן להגשים את תכליותיה של אותה פעולה בדרך דיגיטלית ברמת ודאות מספקת בנסיבות העניין.

 

בהתאם לכך, מציע החוק לקבוע לגבי גופים ציבוריים כי כשקבועות דרישות בדין, שעושות שימוש בלשון הקשורה לעולם הפיזי, לא יהיה בכך כדי למנוע מקיומן של דרישות אלה גם בעולם הדיגיטלי, ובלבד שהתכליות העומדות בבסיס אותן דרישות מתקיימות ברמת ודאות מספקת. כך, למשל, כשחוק דורש להתייצב באופן פיזי במקום מסוים, לא יהיה בכך כדי למנוע מהגוף הציבורי לאפשר "התייצבות" דיגיטלית, ככל שהדרך הדיגיטלית שתיבחר לקיום ה"התייצבות" תגשים את תכליות ההתייצבות (לדוגמה, במקרה שבו ההתייצבות נועדה לזהות את האדם שמבוקשת התייצבותו, תתבצע הזדהות באופן דיגיטלי מרחוק ברמה מספקת).

 

הוראה זו צפויה להקל על גופים ציבוריים לתת שירות דיגיטלי נגיש ונוח לציבור, להקנות ודאות משפטית, ולהפחית את החששות הנלווים לעיתים למעבר לעולם הדיגיטלי.

 

יובהר, כי החוק המוצע קובע כי קביעת ביצוע פעולות באופן דיגיטלי על ידי גוף ציבורי כפופה לכך שהגוף הציבורי יספק מענה הולם גם לאוכלוסיות שעלולות להתקשות בשימוש באמצעים דיגיטליים.

 

עיקר 2 – המצאות דיגיטליות

חוקים רבים קובעים כללי דיוור מסוימים לגבי מסירת מסמכים והודעות. במקרים רבים נקבעים בחיקוק אופני דיוור הלקוחים מהעולם הפיסי כמו, למשל: דואר, דואר רשום או מסירה ביד. החוק מציע לקבוע תנאים שבהתקיימם גוף ציבורי רשאי לבצע את הדיוור גם באופן דיגיטלי. תנאים אלה מבוססים על עקרון השקילות הפונקציונלית (להרחבה על עקרון זה ראה בסעיף 1 לפרק א' בחלק א' להנחיית היועץ בעניין הסדרים דיגיטליים), שלפיו יש לבצע ניתוח של המטרות והשימושים של הדרישה המסורתית מהעולם הפיסי, ולקבוע כיצד ניתן להגשים מטרות ושימושים אלה בסביבה דיגיטלית. בהתאם לכך, ההוראות המוצעות קובעות תנאים המקיימים את אותן התכליות שמקיים דיוור בדואר, בדואר רשום ובמסירה ביד, ובדרך זו יתאפשר דיוור דיגיטלי של גופים ציבוריים.

 

יצוין, כי אחד מהתנאים שמוצע לקבוע לשם קיומו של דיוור דיגיטלי עוסק במען הדיגיטלי של הנמען, שאליו יתבצע הדיוור. בעולם הפיסי המצאה נעשית פעם רבות אל הכתובת המופיעה במרשם האוכלוסין לגבי יחידים או במרשם החברות לגבי חברות וכיוצא באלה. מסירת הודעה לאותו המען יש בה כדי לקיים את החובה שבחוקים השונים בדבר משלוח בדואר. בעולם הדיגיטלי הדברים שונים ויש לתת את הדעת על המען הדיגיטלי. לפיכך מוצעת הגדרה לגבי התנאים שבהתקיימם מען דיגיטלי ייחשב כמען מתאים לצורך דיוור דיגיטלי בידי גורמים ציבוריים על פי חוק זה. במקביל לקידום ההצעה דנן, מקודמים מהלכי חקיקה מתאימים שיאפשרו איסוף של המען הדיגיטלי במרשמים שבידי המדינה, ביניהם התיקונים העקיפים במסגרת חוק זה לחוק החברות ולחוק העמותות.

 

עיקר 3 – חזקת מסירה דיגיטלית

בהמשך להוראה המוצעת שנועדה לאפשר לגוף ציבורי לשלוח מסרים באופן דיגיטלי כמפורט לעיל, מוצע לקבוע תנאים שבהתקיימם תינתן ודאות לעניין מסירתם של המסרים לנמען ולעניין מועד מסירתם. לשם כך, מוצע לקבוע כלל ראייתי, שלפיו בהתקיים התנאים המפורטים בחוק המוצע, יראו את המסר כנמסר לנמען בפרק הזמן הקבוע בהצעה (ארבעה ימי עסקים).

 

עיקר 4 – ניהול מרשמי מען דיגיטלי – תיקון חוק החברות וחוק העמותות

בהמשך למוצע בחוק זה, המעניק אפשרות לגופים ציבוריים לשלוח הודעות ומסרים בדיוור דיגיטלי, מוצע לקבוע כי חברה  או עמותה שקיים לה מען דיגיטלי תמסור אותו לרשם החברות או לרשם העמותות לפי העניין במועד רישומה. על מנת לוודא שהמען הדיגיטלי ייחשב כמען מתאים לדיוור דיגיטלי בידי גורמים ציבוריים, מוצע לקבוע כי בטרם רישומו על ידי רשם החברות או רשם העמותות  יידע הרשם את החברה או העמותה, לפי העניין, כי למען הדיגיטלי שמסרה יישלחו מסרים על ידי גופים ציבוריים, וכי ביכולתה להודיע בכל עת כי אין ברצונה לקבל מסרים כאמור. כמו כן, הרשם יאמת כי המען הדיגיטלי נמצא בשליטת החברה או העמותה. הרשם ינהל רישום של המענים הדיגיטליים שנמסרו לו, שיועברו לגופים ציבוריים לשם דיוור דיגיטלי, בכפוף להתקיימות התנאים המנויים בחוק זה,  למעט אם הודיעה החברה או העמותה שאין ברצונה לקבל מסרים  למענה הדיגיטלי.

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

החוק המוצע קובע הוראות לעניין מתן מענה הולם לאוכלוסיות שעלולות להתקשות בשימוש באמצעים דיגיטליים.

 

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

הצעת החוק תאפשר לגופים ציבוריים לעשות שימוש בדיוור דיגיטלי, חלף דיוור פיסי, תוך אפשרות להסתמך על הדיוור, אם נעשה בהתאם לדרישות החוק. לכן ייתכן צמצום ניכר בהוצאות הגופים הציבוריים על דיוור לאזרחים.

ביחס לתיקונים העקיפים לחוק החברות וחוק העמותות המוצעים, טרם הושלמה בחינת המשאבים או התקנים הנדרשים לרשות התאגידים, לצורך ניהול מרשמי המען הדיגיטלי.

 

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

 

 

 

 

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

תזכיר חוק ביצוע פעולות באמצעים דיגיטליים, התשפ"א-2020

 

דברי הסבר

 

סעיף 1:

 

הגדרת "גוף ציבורי" מתייחסת למשרדי הממשלה ויחידותיהם השונות; המוסד לביטוח לאומי כמשמעותו לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995; שירות התעסוקה כמשמעותו בחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959; האפוטרופוס הכללי כמשמעותו בחוק האפוטרופוס הכללי, תשל"ח-1978; רשויות מקומיות. נשקלת האפשרות להוסיף לרשימת הגופים הציבוריים תאגידים סטטוטוריים נוספים.

 

הגדרת "חוק החברות" מתייחסת לחוק החברות, התשנ"ט-1991.

 

הגדרת "חוק העמותות" מתייחסת לחוק העמותות, התש"ם-1980.

 

הגדרת "הרשם" מתייחסת לגורם האמון על ניהול המרשם, בגופים הציבוריים אשר אליהם מפנים דברי החקיקה המנויים בתוספת השנייה.

 

הגדרת "נמען" מתייחסת לאדם שמסר את מענו הדיגיטלי לרשם.

 

הגדרת "מען דיגיטלי" מתייחסת לפרטי התקשרות מקוונים שמסר נמען כפי שייקבעו בדברי החקיקה שייכללו בתוספת השנייה. בימים אלה מקודמים מהלכי חקיקה נוספים שיאפשרו למרשמים שבידי המדינה לכלול פרטים של מען דיגיטלי. לאחר שמהלכים אלה יושלמו, ייכללו המרשמים בתוספת המוצעת.

 

יודגש, כי מסירת המען הדיגיטלי צריכה להיעשות בכפוף לתנאים המנויים בחוק זה ובלבד שהנמען לא הודיע לגורם הממונה על איסוף המען הדיגיטלי שהוא לא מעוניין לקבל מסרים למען זה, מאחר שהמצאה כמפורט בחוק זה יכולה להיעשות על בסיס רצונו של הנמען ולא באופן כופה. התנאים לאיסוף המען הדיגיטלי קובעים כי על הגורם הממונה ליידע את הנמען כי המען הדיגיטלי שלו ישמש לשם שליחת מסרים מגופים ציבוריים, וכי הוא יכול בכל עת להודיע כי הוא איננו מעוניין לקבל מסרים כאמור. כמו כן, במקרה של יחיד, על הגורם הממונה ליידע את הנמען בדבר חובתו לעדכן את מענו הדיגיטלי במקרה שחל בו שינוי, וזאת על מנת שהמרשם יהיה מדויק וכך המסרים ודברי הדואר המקוונים שיישלחו לנמען אכן יגיעו ליעדם. לבסוף, על הגורם הממונה לאמת שהגישה למען הדיגיטלי שנמסר לו נמצאת בשליטת הנמען וכן עליו לוודא כי נמען שהוא יחיד  יודע כיצד לעשות שימוש במען הדיגיטלי וזאת על מנת להבטיח כי הוא יידע כיצד לקבל את ההודעות הנמסרות באותו המען ולקרוא אותן.

ככל שהמען הדיגיטלי נאסף בכפוף לתנאים אלה, יוכלו הגופים הציבוריים, כהגדרתם בחוק זה, לשלוח לאדם מסרים מקוונים או דברי דואר מקוונים, כחלופה לשליחתם באופן פיזי ובלבד שההודעות נשלחו בהתאם להוראות המוצעות בהמשך.

הגדרת "השר" קובעת כי השר שאחראי על חוק זה הוא שר המשפטים.

 

הגדרת "פעולה" קובעת כי החוק חל הן על מסרים שנשלחים במסגרת הליך שמבצע גוף ציבורי אל מול אדם, כמו שליחת הודעות ועדכונים מטעם הגוף הציבורי, והן על מסרים שנשלחים במסגרת הליך שמבצע אדם אל מול גוף ציבורי, כמו הגשת טפסים לגוף ציבורי או בקשות שונות.

 

הגדרת "אמצעי דיגיטלי" מתייחסת לאמצעי טכנולוגי, בהתאם לבחירת הגוף הציבורי, המאפשר ביצוע פעולות בפשטות. כלומר, לגוף הציבורי שיקול דעת לבחור באמצעי הדיגיטלי שדרכו יספק שירות, ואמצעי זה צריך להיות נוח לשימוש.

 

הגדרת "מענה הולם"  קובעת כי יש לתת אפשרות סבירה ומעשית לאוכלוסיות שאין להן כישורים או אמצעים לקחת חלק בהסדר דיגיטלי שנקבע, לבצע את הפעולות שהן נדרשות לבצע, בהתחשב במאפייניהן הייחודיים. קושי לעשות שימוש בהסדר דיגיטלי עשוי לנבוע מסיבות שונות, ובהן אוריינות דיגיטלית נמוכה, מחסור במשאבים הנדרשים לשם שימוש באמצעים דיגיטליים או אי שימוש באמצעים דיגיטליים מטעמים דתיים או תרבותיים.

מענה הולם יכול להינתן במסגרת ההסדר הדיגיטלי- למשל בדרך של ליווי האדם בתהליך צריכת השירות הדיגיטלי והדרכתו, על ידי ביצוע התאמות נגישות בממשק הדיגיטלי או על ידי העמדת חלופה שאינה דיגיטלית. מכל מקום, המענה הנבחר צריך להיות סביר ומותאם למאפייניהם של צרכני השירות.

עוד נקבע בהגדרה כי שירות שבמסגרתו קיים פער משמעותי בנוחות ובפשטות של אופן מתן השירות בין קהל היעד של השירות לבין אותן אוכלוסיות, לא ייחשב כמספק אפשרות סבירה ומעשית כאמור. כך, למשל, בנוגע לשירות שניתן עד כה מרחוק על ידי שליחת מכתב בדואר, אשר מוחלף בשירות דיגיטלי מרחוק- התאמה שמחייבת אדם להגיע לסניף ולהסתייע בפקיד על מנת לצרוך שירות מסוים עשויה להצביע על אי הסבירות של המענה לאוכלוסייה זו.

 

הגדרת "תאגיד" מתייחסת לנמענים שהינם חבר בני אדם אשר מוצע כי החוק המוצע יחול עליהם.

 

סעיף 2:

 

בסעיף 2 מוצע לעגן בחוק את כלל התאמת התכליות (ראו גם בהנחיית היועץ בעניין הסדרים דיגיטליים). לפי כלל זה, ניתן לבצע פעולה באופן דיגיטלי אם ניתן להגשים את תכליותיה של אותה פעולה בדרך דיגיטלית ברמת ודאות מספקת בנסיבות העניין.

 

בהתאם לכך, מציע הסעיף לקבוע לגבי גופים ציבוריים כי כשקבועות דרישות בדין, שעושות שימוש בלשון הקשורה לעולם הפיזי, לא יהיה בכך כדי למנוע מקיומן של דרישות אלה גם בעולם הדיגיטלי, ובלבד שהתכליות העומדות בבסיס אותן דרישות מתקיימות ברמת ודאות מספקת.

 

סעיף קטן (א) קובע את כלל התאמת התכליות כאמור, ולפיו כאשר נקבעו בחוק או בתקנות דרישות לביצוע פעולה שנועדו להגשים אחת או יותר מבין התכליות המנויות בתוספת השלישית, רשאי הגוף הציבורי לקיים את הדרישות או להתיר את קיומן בידי גוף שעליו הוא מפקח, באמצעים דיגיטליים. תכליות כאמור יכולות להיות אימות זהותו של אדם, העדה על גמירת דעת של אדם, שמירה על רמת מהימנות של פעולה, מידע או תהליך ועל שלמותם ותיעוד ביצוע פעולה.

 

התנאים שנקבעו לכך הם שהשימוש באמצעים הדיגיטליים יגשים את אותן התכליות ברמת ודאות מספקת בנסיבות העניין, וכן שיינתן מענה הולם גם לאוכלוסיות שקשורות לביצוע אותה פעולה, העלולות להתקשות בשימוש באמצעים דיגיטליים. בתוך כך, יובהר כי כאשר מעבירים שירות פיזי לעולם דיגיטלי, אין הכרח כי התכלית תוגשם בדיוק באותו אופן ובאותה רמת וודאות שבהם הוגשמה בעולם הפיזי, אלא ניתן, בהתאם לחוק המסדיר את אותו השירות,  לערוך חשיבה מחודשת ולקבוע מהי רמת הוודאות הנדרשת.

 

לשם הבהירות, כולל סעיף קטן (ב) המוצע דוגמאות לדרישות לביצוע פעולה שייתכן שיופיעו בדברי חקיקה שונים. הדרישות המפורטות מתייחסות לתנאים פיזיים שונים שנקבעו בדברי חקיקה, אשר לגביהם ניתן להפעיל את כלל התאמת התכליות על מנת לבחון את האפשרות לבצע את אותן פעולות תוך שימוש באמצעים דיגיטליים כחלופה לאמצעים פיזיים. דרישות לביצוע פעולה לעניין זה עשויות להיות, למשל, דרישה להתייצב או לנכוח באופן פיזי במקום כלשהו או בפני בעל תפקיד כלשהו לצורך ביצוע פעולה; דרישה להשתמש במסמך או באמצעי אחר העשוי מנייר או מחומר דומה בחומר המוטבע באופן פיזי על גבי נייר; דרישה להמציא עותק מקורי של מסמך כלשהו; דרישה לשלוח או לקבל מידע באופן מסוים.

 

מוצע לקבוע בסעיף קטן (ג) כי ככל שגוף ציבורי החליט לעבור לשימוש באמצעים דיגיטליים, כחלופה לשימוש באמצעים פיזיים, בכפוף לכלל התאמת התכליות, עליו לפרסם את אותם האמצעים לציבור באופן נגיש וזמין.

 

סעיפים 3 עד 5 – כללי

סעיפים 3-5 עוסקים בהמצאות דיגיטליות.

חיקוקים שקובעים הוראות לעניין דיוור בעולם הפיזי ניתנים לסיווג לשלושה סוגים מרכזיים: דיוור בדואר רגיל, דיוור  בדואר רשום ללא אישור מסירה ודיוור בדואר רשום עם אישור מסירה. על מנת לאפשר שימוש בדיוור דיגיטלי כחלופה הולמת וראויה לכל אחד מהסוגים הללו, מוצע לקבוע תנאים ייחודיים לכל אחד ואחד מהם, שיקיימו את התכליות השונות אשר בבסיס הדיוור הפיזי וכך תיווצר שקילות בין הדיוור הדיגיטלי המקיים תנאים אלה לבין הדיוור הפיזי. לפיכך מוצע לקבוע שלשה הסדרים מתאימים לגבי הסוגים השונים. יובהר, כי הצעת החוק אינה קובעת כללי שקילות לכל סוגי הדיוורים הקבועים בחיקוק, אלא לאלו שפורטו לעיל בלבד. כך, למשל, לא נקבע כלל שקילות לחיקוקים שדורשים מסירה ביד או באופן אישי בלבד, וזאת בשל המאפיינים הייחודיים של מסירה מסוג זה.

 

סעיף 3 מתייחס לחלופה דיגיטלית השקולה לשליחת מסרים בדואר רגיל, ומגדיר בסעיף קטן (א) את סוגי הדיוור שמשתייכים לקטגוריה זו. כך, מוצע לקבוע, כי במקרים שבהם חיקוק מתיר לגוף ציבורי או מחייב אותו להמציא לנמען מסר בדואר או באמצעי אחר, אך אינו כולל דרישה לאישור קבלת המסר, למסירתו כנגד חתימה או לניסיון לקבלת אישור קבלת המסר, רשאי הגוף הציבורי להמציא את אותו המסר בדיוור דיגיטלי השקול לדואר.

 

סעיף קטן (ב) קובע רשימה של תנאים לעניין אופן שליחת המסר, שבהתקיימם הדיוור הדיגיטלי יהיה שקול לדיוור בדואר. התנאים מתייחסים למען הדיגיטלי ולאופן שליחתו. כמו כן, הסעיף מייחד תנאי בפסקת משנה (7) לדואר אלקטרוני, ולפיו בנוסף לתנאים המנויים בסעיף שיש לעמוד בהם, כשהשליחה מתבצעת בדואר אלקטרוני, על השולח להבטיח, ברמת ודאות גבוהה, כי המסר לא יגיע לתיבת "דואר הזבל" של הנמען. יצוין כי יש דרכים שונות להבטיח זאת, כמו למשל שליחה ממקור מוכר (כדוגמת GOV.IL).

 

סעיף 4 מתייחס לדיוור השקול לדיוור בדואר רשום ללא אישור מסירה, וקובע בסעיף קטן (א) כי מקום שחיקוק מתיר לגוף ציבורי או מחייב אותו להמציא לנמען מסר בדואר רשום או במכתב רשום, רשאי הגוף הציבורי להמציא את המסר באופן שליחה דיגיטלי השקול לדיוור בדואר רשום.

סעיף קטן (ב) קובע את התנאים שעל אופן השליחה הדיגיטלי לקיים על מנת שיהיה שקול לדיוור בדואר רשום ללא אישור מסירה. כך, קובע ס"ק (ב) כי אם לנמען יש יותר מפרט מען דיגיטלי אחד, יש לשלוח את המסר לכל אחד מפרטי המען הדיגיטלי שלו ובכך להשיג ודאות גבוהה יותר לכך שהמסר יגיע ליעדו. לחילופין, ניתן לשלוח את המסר למען דיגיטלי אחד, בתנאי שהנמען אישר את קבלת המסר. בנוסף, יש לעמוד בתנאים המנויים בסעיף 3(ב)(2) עד (7) לעניין דיוור דיגיטלי השקול לדיוור בדואר. לבסוף, קובע ס"ק (ב) כי על הנמען לאשר את קבלת המסר. ואולם אם לא אישר הנמען את קבלת המסר, על הגוף הציבורי לבצע שני ניסיונות שליחה נוספים לפרטי המען הדיגיטלי ולהמתין פרק זמן סביר בין ביצוע ניסיון שליחה למשנהו. כמו כן, עליו לבצע את ניסיון השליחה האחרון בדרך שונה מזו שנעשתה בניסיונות השליחה הקודמים (למשל, בהודעה קולית). לבסוף קובע ס"ק (ב) כי השר רשאי לקבוע הוראות בנוגע לאופן ביצוע ניסיונות שליחה כאמור בסעיף זה.

 

סעיף 5 מתייחס לדיוור דיגיטלי השקול לדיוור בדואר רשום עם אישור מסירה, וקובע כי מקום שחיקוק מתיר או מחייב להמציא לנמען מסר בדואר רשום עם אישור מסירה, במסירה ביד או במסירה אישית, ובלבד שלא נקבע בחיקוק כי ההמצאה תיעשה רק במסירה ביד או במסירה אישית, רשאי הגוף הציבורי להמציא את המסר בדיוור דיגיטלי השקול לדיוור בדואר כאמור בסעיף 3(ב), בתנאי שהנמען אישר את קבלת המסר בפני הגוף הציבורי השולח. הטעם לכך שההסדר לא יחול על המצאה, שעל פי החיקוק המסדיר אותה יש לעשותה במסירה ביד או במסירה אישית, הוא הרצון לספק הגנה מיוחדת על אותם מצבים יוצאי דופן בחקיקה שבהם נדרשת מסירה מן הסוג המיוחד הזה. זאת, מתוך הנחה כי עשויות להתקיים תכליות מיוחדות כגון סודיות מיוחדת או צרכים מיוחדים אחרים שבשלם נקבעה דרך המסירה המיוחדת.

 

סעיפים 6 ו-7 כללי

סימן ג' המוצע עוסק בחזקת מסירה דיגיטלית, ונחלק לשני סוגים של חזקות מסירה: חזקת מסירה השקולה לדיוור בדואר וחזקת מסירה השקולה לדיוור בדואר רשום. חזקה היא הנחה, שלפיה רואים מסר ככזה שהתקבל אצל נמען בהתקיים תנאים מסוימים, אף שקבלתו לא הוכחה מבחינה עובדתית. הרעיון המונח ביסודן של החזקות הוא, שקיימת הסתברות מספקת לכך שהן משקפות את המצבים העובדתיים הקיימים למעשה. על כן, התנאים שמוצע לקבוע להקמתה של חזקת מסירה דיגיטלית נועדו להבטיח שהמסר יתקבל אצל הנמען ברמת ודאות גבוהה. בידי הנמען האפשרות לסתור את החזקה, כמפורט בסעיפים 6 ו-7.

 

סעיף 6 המוצע, שעניינו התנאים להקמתה של חזקת מסירה השקולה לדיוור בדואר, קובע כי יראו המצאה בהתאם לסעיף 3(א) כמבוצעת, אם אין הוראה אחרת משתמעת - אם שלח גוף ציבורי את המסר בדיוור דיגיטלי השקול לדיוור בדואר לאותו נמען - בתום ארבעה ימי עסקים מיום משלוח המסר. חזקה כאמור לא תקום אם הנמען הוכיח שלא קיבל את המסר ממניעים שאינם תלויים בו, כלומר לא בשל סירובו או הימנעותו מלקבלו.

 

סעיף 7 המוצע, שעניינו תנאים להקמתה של חזקת מסירה השקולה לדיוור בדואר רשום, קובע כי יראו המצאה בהתאם לסעיף 4(א) כמבוצעת, אם אין הוראה אחרת משתמעת - אם שלח גוף ציבורי מסר דיגיטלי בדיוור דיגיטלי השקול לדיוור בדואר רשום לאותו נמען - בתום ארבעה ימי עסקים מיום משלוח המסר. גם במקרה זה, חזקה כאמור לא תקום אם הנמען הוכיח שלא קיבל את המסר ממניעים שאינם תלויים בו, כלומר לא בשל סירובו או הימנעותו מלקבלו.

 

סעיפים 8 ו-9 כללי

פרק ג' המוצע קובע תיקונים עקיפים בחוק החברות ובחוק העמותות.

 

סעיף 8 המוצע, מבקש לתקן את חוק החברות ולהוסיף בו הסדרים לגבי רישום מענה הדיגיטלי של חברה בידי רשם החברות, ובכלל זה עיגון חובת מסירת מען דיגיטלי, ככל שישנו, איסוף מענים דיגיטליים ורישומם. יובהר, כי חובת מסירת מען דיגיטלי תחול ביחס לכל אחד מפרטי המען הדיגיטלי- כתובת דואר אלקטרוני, מספר טלפון נייד או כל אמצעי דיגיטלי אחר כפי שיקבע שר המשפטים- כך שגם חברה שיש בידה פרט אחד או שניים מהפרטים בלבד, תהיה מחויבת במסירתם. מוצע כי רשם החברות, כמי שאמון על רישום פרטי חברות, יופקד גם על רישום מעניהן הדיגיטליים. במועד המסירה יידע הרשם את החברות על השימוש שייעשה במענן הדיגיטלי ככתובת לדיוור דיגיטלי של גופים ציבוריים, ולצד זאת יידע אותן בדבר אפשרותן לסרב בכל עת לקבלת דיוור כאמור. רק לאחר יידוע החברה ואימות כי המען הדיגיטלי שנמסר אכן נמצא בשליטת החברה, ואם החברה לא הודיעה שאינה מעוניינת בדיוור, ירשום הרשם את מענה הדיגיטלי של החברה במרשם החברות. יחד עם זאת, בשונה מהפרטים שאותם מוסרת חברה כיום אשר פתוחים לעיון הציבור כולו, מאחר ומוצע שאפשרות הדיוור הדיגיטלי תוקנה בשלב זה לגופים ציבוריים בלבד, מוצע כי המידע יהיה פתוח לעיונם בלבד.

 

בנוסף, מוצע לקבוע כי על חברה לתועלת הציבור יחולו הוראות דומות להוראות שיחולו על עמותות בשל אופיים הדומה של תאגידים אלה. באשר לחברת חוץ, מוצע לקבוע כי בדומה למען פיזי, כאשר נרשמת חברת חוץ יהיה עליה למסור מען דיגיטלי של אדם היושב בישראל המורשה לקבל בעבור החברה כתבי בי-דין והודעות אחרות שיש להמציא לחברה.

 

סעיף 9 המוצע, מבקש לתקן את חוק העמותות ולהוסיף הסדרים לגבי רישום מען דיגיטלי של עמותה בידי רשם העמותות. מוצע לקבוע  כי עמותה תחויב במסירת מענה הדיגיטלי לרשם, ככל שיש לה מען כאמור. יובהר, כי החובה האמורה תחול ביחס לכל אחד מפרטי המען הדיגיטלי- כתובת דואר אלקטרוני, מספר טלפון נייד או כל אמצעי דיגיטלי אחר כפי שיקבע שר המשפטים- בנפרד, כך שגם עמותה שיש בידה פרט אחד בלבד תהיה מחויבת במסירתו. מוצע לקבוע כי הרשם ירשום את מענה הדיגיטלי של עמותה, ככל שישנו, בכפוף לקיומם של מספר תנאים, ובכלל זה, יידוע העמותה על ידי הרשם כי מענה הדיגיטלי ישמש גופים ציבוריים למשלוח הודעות אליה וכן יידוע העמותה כי היא רשאית להודיע שאינה מעוניינת בקבלת מסרים בדרך האמורה ואימות כי המען הדיגיטלי נמצא בשליטת העמותה. יצוין כי כבר כיום קיימת חובת מסירת כתובת דואר אלקטרוני, שהיא אחד מפרטי המען הדיגיטלי, ככל שישנה, במסגרת הדוח המילולי השנתי שיש להגישו מדי שנה לפי תקנות העמותות (טפסים), התשס"ט-2009. התיקון מעגן חובה זו ומרחיבה בהתאם להסדר המוצע לעניין דיוור דיגיטלי בידי גוף ציבורי. כדי לא לפגוע במצב הקיים, המאפשר לעמותה לקבל מסר בדרך דיגיטלית מרשם העמותות, מוצע לקבוע כי הרשם יהיה מוסמך לשלוח מסר בדרך דיגיטלית לעמותה גם אם הודיעה כי אינה מעוניינת בקבלת מסרים מגופים ציבוריים אחרים, ואולם הודיעה כי היא מעוניינת בקבלת מסרים כאמור מהרשם.

בהמשך לחובת מסירת מען דיגיטלי, מוצע לקבוע כי חובת העדכון בדבר שינוי המען, כאמור, תחול גם ביחס למענה הדיגיטלי של עמותה, ככל שקיים.

במסגרת התיקון לחוק העמותות, מוצע גם לקבוע הוראות משלימות בחוק העמותות לעניין משרד רשום, ודרכי המצאת מסמכים לעמותה  כן כולל התיקון המוצע הוראות לעניין אופן שמירת מסמכים על ידי עמותה הכוללים אפשרות של שמירת מסמכים בדרך דיגיטלית.

 

פרק ד' המוצע קובע הוראות שונות לעניין יישומו של החוק.

 

סעיף 10 קובע כי תחילתו של החוק תהיה מיום פרסומו. מאליו מובן כי על מנת שהוראות החוק יחולו על הדיוור הדיגיטלי, נדרשת השלמת התוספת, שכאמור, תיעשה במהלכי חקיקה משלימים לעניין איסוף של מען דיגיטלי בהתאם להוראות חוק זה וכאמור בחוקים המיוחדים המסדירים את המרשם שיאגד את המען הדיגיטלי. כן כולל התיקון הוראות מעבר לעניין חברה ועמותה רשומות.

 

סעיף 11 קובע כי שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי לקבוע תקנות לביצועו.

 

התוספת הראשונה מפרטת את הגופים הציבוריים שנכללים בהגדרת "גוף ציבורי" שבסעיף 1. בהגדרה זו נכללים משרד ממשלתי, לרבות יחידותיו ויחידות הסמך שלו; המוסד לביטוח לאומי כמשמעותו לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995; שירות התעסוקה כמשמעותו בחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959; האפוטרופוס הכללי כמשמעותו בחוק האפוטרופוס הכללי, תשל"ח-1978; רשויות מקומיות. כאמור לעיל, נשקלת האפשרות להוסיף לרשימה זו תאגידים סטטוטוריים נוספים.

 

התוספת השנייה קובעת את הגדרת "מען דיגיטלי" שבסעיף 1. בהגדרה זו נכללים חוק החברות וחוק העמותות. כאמור לעיל, לאחר השלמת חקיקתם של דברי החקיקה שעוסקים בהגדרה זו, ייכללו דברי חקיקה אלה בתוספת זו.

 

התוספת השלישית קובעת את התכליות המוזכרות בסעיף 2(א), העשויות לעמוד בבסיס הסדרים פיזיים קיימים: אימות זהותו של אדם, העדה על גמירת דעת של אדם, שמירה על רמת מהימנות של פעולה, מידע או תהליך ועל שלמותם ותיעוד ביצוע פעולה.