תוכן עניינים
ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים
ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.
ד. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר
1. תיקון סעיף 2
חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו–2004)(תיקון מס' 18 והוראת שעה), התשע"ו-2016 (תיקון), התשפ"א-2020
הארכת היטל שיעור אפס על הכנסת עובד זר בענף החקלאות
עלות תקציבית בסך 200 מיליון שקלים חדשים בשנים 2021 ו-2022.
תזכיר חוק מטעם משרד האוצר:
|
|
|
|
|
1. |
בסעיף 2 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו–2004)(תיקון מס' 18 והוראת שעה), התשע"ו-2016[1], במקום "ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020)" יבוא "ז' בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022)". |
חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו–2004), התשס"ג-2003 קובע היטל על העסקת עובד זר בשיעור של 20% מהכנסתו. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי עלות העסקת עובד זר נמוכה מעלות העסקת עובד ישראלי וכי ההיטל נועד להקטין את התמריץ להעסקת עובד זר. שיעור ההיטל נקבע בשיעורים שונים בענפים אחדים ובענף החקלאות הוא עומד על 10%.
ב-11 בפברואר 2016, פורסם בהוראת שעה תיקון לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו–2004)(תיקון מס' 18 והוראת שעה), התשע"ו-2016, שבו נקבע פטור מהיטל בענף החקלאות בהוראת שעה שתוקפה מיום כ' בטבת התשע"ו (1 בינואר 2016) עד יום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020).
בחוק זה מוצע להאריך את הוראת השעה, כך ששיעור ההיטל יעמוד על 0% לשנתיים נוספות, עד ליום ז' בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022).