בתוקף סמכותי לפי סעיפים 108 ו-109 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984,[1] וסעיף 26(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995[2] (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה:

פרק א': סדרי דין כללים בבית המשפט לעניני משפחה

סימן א' כללי

תחולת הוראות תקנות סדרי הדין האזרחי

1.   

הגדרות והוראות שבתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן – תקנות סדר הדין האזרחי) יחולו על הליכים בבית משפט לעניני משפחה בשינויים המחויבים לפי העניין, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה; בית המשפט רשאי לסטות מהוראות סדר הדין האזרחי ולנהוג בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק בהתאם להוראות סעיף 8 לחוק.

עקרונות יסוד

2.   

(א)  

בית המשפט לעניני משפחה אחראי על ניהול ההליך השיפוטי גם לשם צמצום ההתדיינות השיפוטית בין בעלי דין שהם בני משפחה במטרה להגיע לסיום הסכסוך ביניהם וכן ליישובו בדרכי שלום ככל שניתן, ותוך התחשבות במכלול ההיבטים הקשורים לסכסוך המשפחתי.

(ב)  

בלי לגרוע מהוראות כל דין, בהליכים המתנהלים בין בני משפחה, טרם קבלת החלטה בעניינו של ילד, ישקול בית המשפט את טובתו של הילד, ובכלל זה את מכלול זכויותיו, צרכיו והאינטרסים שלו, וכן את רצונו בהתאם לכשריו המתפתחים.

הגדרות ופרשנות

3.   

(א)  

למונחים בפרק זה תהיה אותה משמעות שיש להם בחוק.

(ב)  

בתקנות אלה –

"בית משפט" – בית משפט לעניני משפחה כמשמעו בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995;

"עובד יחידת הסיוע" – עובד סוציאלי מיחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה, אשר עבר הכשרה לשמיעת ילדים בבית המשפט;

"פסול דין" – כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962;

"קטין" – כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962;

"תביעה למזונות" – תביעה לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959, לרבות תביעה לפי סעיפים 2(א) או 3(א) שבו;

"תקנות סדר הדין האזרחי" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

תחולת הוראות על תובענות בעניני משפחה

4.   

(א) הוראות פרק זה יחולו על תובענות הנדונות בבית המשפט לעניני משפחה ועל תובענות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991 שהוגשו לבית משפט שלום (להלן שניהם כאחד – בית המשפט), ככל שאינן סותרות את הוראות פרקים ב' עד י' או חיקוק אחר.

(ב) על תובענה בעניין קטין שהוגשה לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 (להלן – חוק הנוער), והועברה לבית משפט לעניני משפחה לפי סעיף 6 לחוק, יחולו סדרי הדין שנקבעו לעניין חוק הנוער.

סמכות כללית של בית המשפט

5.   

נקבע בתקנות אלה או בסדרי דין אחרים, זמן לעשיית דבר או להימנע מעשיית דבר, יחול האמור כל עוד בית המשפט לא הורה אחרת מטעמים מיוחדים; מועד שהורה עליו בית המשפט לעשיית דבר שבסדרי הדין או שבנוהג, רשאי הוא לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן.

סימן ב' סמכות מקומית

מקום שיפוט

6.   

(א)  

תובענה ראשונה בעניני משפחה שהצדדים לה הם בני-זוג או הורים וילדיהם תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגוריהם המשותף, ואם אין להם מקום מגורים משותף – מקום מגוריהם המשותף האחרון בישראל ובלבד שאחד הצדדים עדיין מתגורר באותו מקום מגורים; ואולם היתה התובענה בענינו של קטין, רשאי בית המשפט להורות על העברת הדיון בתובענה ובתיקים נוספים בין אותם צדדים, לבית משפט במקום אחר.

(ב)  

תובענה אחרת בעניני משפחה, לרבות תובענה שהצדדים לה הם בני-זוג או הורים וילדיהם שלא נקבע לה מקום שיפוט לפי תקנת משנה (א), תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגורי התובע.

(ג)  

היה מקום מגורים כאמור בתקנת משנה (א) או (ב) באזור כמשמעותו בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשל"ח-1977, יראו כבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים, את בית המשפט שתחום שיפוטו הוא הקרוב לאותו מקום מגורים.

(ד)  

תובענה חדשה נוספת בעניני משפחה תוגש לאותו בית משפט לעניני משפחה שדן בתובענה קודמת בין הצדדים, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת כאמור בסעיף 6(ד) לחוק; ראה בית המשפט כי בית משפט אחר דן בתובענה קודמת בעניינם, בין שנסתיים בה הדיון ובין שהיא עדיין תלויה ועומדת, יעביר את התובענה לאותו בית משפט אשר ימשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיע בית המשפט שהעבירה, אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי לשם בירור התובענה עליו לדון בה כאילו לכתחילה הובאה לפניו.

מקום שיפוט במקומות אחרים

7.   

תובענה שאין לה מקום שיפוט מתאים לפי תקנות אלה או לפי חיקוק אחר, תוגש לבית המשפט המוסמך בתל-אביב.

העברה לבית משפט

8.   

נשיא בית משפט שלום או סגן נשיא בית משפט לעניני משפחה, רשאי להורות שתובענה תועבר לבית משפט אחר, אם סבר שבנסיבות העניין מוטב כי הדיון יתקיים בבית משפט אחר, וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו.

סימן ג' כתבי טענות ומסמכים

פתיחת תיק

9.   

(א)  

הוגשה תובענה בין בני זוג או הורים וילדיהם וקיימת תובענה קודמת ביניהם, יצוין מועד הגשתה ויקושר התיק לתובענה הקודמת.

(ב)  

הוגשו מספר תובענות בין אותם בעלי דין, שאינם בני משפחה הנזכרים בתקנת משנה (א), יקושרו אף הן לתובענות קודמות כאמור בתקנת משנה (א).

(ג)  

בתובענה חדשה נוספת בין בעלי דין האמורים בתקנות משנה (א) או (ב), יציין מביא ההליך את מספרם של התיקים האחרים בבית המשפט שבו נדונות התובענות הקודמות.

(ד)  

תובענה שכנגד או הודעת צד ג' תוגש בתיק נפרד ויצוין בה מספר התובענה בגינה מוגשת התובענה או ההודעה, והיא תקושר לתובענה זו.

כתבי טענות – כללי

10.   

על כתבי טענות המוגשים לבית המשפט, יחולו הוראות סימן א' וסימן ד' בפרק ג' לתקנות סדר הדין האזרחי, בשינוים המחויבים, אלא אם כן נקבע אחרת בסימן זה.

כתב תביעה

11.   

(א)  

תובענה תיפתח במסירת כתב תביעה לבית המשפט; כתב התביעה יכלול הזמנת הנתבע לדין ערוכה לפי טופס 1 או טופס 2, לפי העניין.

(ב)  

נוסף על האמור בתקנה 10 –

(1)   

היתה התובענה בעניין קטין, יצוין הדבר בחלקו הראשון של כתב התביעה, תוך ציון שם הקטין ושמות הוריו ובעלי הדין האחרים, כתובעים או כנתבעים, לפי העניין, תוך ציון מעמדם המשפטי כלפי הקטין.

[תקנה 261(ג)]

(2)   

הייתה התביעה למזונות בעד מספר תובעים, יפורטו בכתב התביעה צרכיו של כל תובע בנפרד.

הרצאת פרטים

12.  [

(א) לתובענה בין בני זוג לרבות אישור הסכם ביניהם, יצורף טופס הרצאת פרטים לפי טופס 3, אלא אם כן התובענה הוגשה יחד עם תובענה אחרת, לה צורף טופס כאמור.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), לכתב תביעה למזונות –

(1)  תצורף הרצאת פרטים לפי טופס 4, ככל שהדבר מתאים לעניין; הגיש הורה תביעה למזונות קטין, יצרף ההורה להרצאת הפרטים פירוט של הכנסותיו בשנים עשר החודשים שקדמו להגשת התביעה, וכן פירוט אודות השווי הכספי המשוער של נכסיו.

(2)  בעל דין שלא מסר פרט בהרצאת הפרטים והפרט הוא בתחום ידיעתו האישית, יראוהו כמי שמודה בפרט שמסר בעל הדין שכנגד בענין הנדון, ולענין זה לא די בהכחשה סתמית.

(3)  בעל דין שלא צירף להרצאת הפרטים מסמך שהיה עליו לצרפו, יראוהו כמי שלא מסר פרטים הנוגעים לתוכן המסמך, ולא יורשה להביא ראיות לפרטים אלה אלא אם כן בית המשפט התיר לו, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לצרף את המסמך לאחר הגשת כתבי טענותיו.

(4)  פרטים שאינם בתחום ידיעתו האישית של בעל דין, יצהיר עליהם שהם נכונים לפי מיטב אמונתו, בציון היסוד לאמונתו, ואם אין בידו לעשות כן – יציין את הסיבה לכך.

(5)  על אף האמור בתקנה זו, רשאי בית המשפט, אם ראה שבעל דין אינו מקיים הוראה מהוראות פרק זה, למחוק את כתב הטענות שלו או לצוות עליו לקיים את ההוראה בתוך זמן שקבע.

הגשת כתב הגנה

13.   

(א) כתב הגנה יוגש בתוך 30 ימים לאחר המצאת כתב התביעה לידי הנתבע.

(ב) בתביעה למזונות, לכתב ההגנה תצורף הרצאת פרטים.

כתבי טענות נוספים

14.   

(א)  

לאחר הגשת כתב הגנה לא יוגש כתב טענות נוסף אלא ברשות בית המשפט ובהתאם להוראות שיקבע.

(ב)  

ניתנה רשות בית משפט להגשת כתב תביעה שכנגד, יחול סימן ב'  בפרק ג' לתקנות סדר הדין האזרחי, ואולם כתב הגנה שכנגד יוגש בתוך 30 ימים.

(ג)  

ניתנה רשות בית משפט להגשת הודעת צד שלישי, יחול סימן ג' בפרק ג' לתקנות סדר הדין האזרחי, ואולם צד שלישי יגיש כתב הגנה בתוך 30 ימים מהיום שההודעה הומצאה לו.

(ד)  

אישר בית המשפט הגשת כתב טענות נוסף כאמור בתקנה זו, על כתב טענות זה יחולו יתר ההוראות שבפרק זה החלות על כתב טענות.

סעדים בשל תביעות שונות

15.   

(א) תובענה בשל כל אחד מהעניינים המפורטים להלן תוגש בתביעה נפרדת, יהיה מספר הסעדים באותו עניין אשר יהיה:

(1)   

תובענה כספית או רכושית, לרבות סעד הצהרתי, פירוק שיתוף בנכס וסעד על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; התובע יאחד בתובענה זו את כל עילות התביעה והסעדים כלפי אותו נתבע בשל אותה מסכת עובדתית;

(2)   

תובענה למזונות ולמדור;

(3)   

תובענה בעניין קטין לרבות בקשה להסדר שנושאה זמני שהות, חינוך, הבטחת קשר בין קטין להורהו או קרוב משפחה אחר, יציאת קטין מהארץ, וכל תובענה אחרת בין הורים בעניין ילדם הקטין, לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962;

(4)   

תובענה אחרת לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962;

(5)   

תובענה לאבהות או אמהות ובקשה לצו מידע גנטי לפי פרק ה1 לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000;

(6)   

תובענה להחזרת קטין חטוף;

(7)   

תובענה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991 ותובענה לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001;

(8)   

תובענה בענין הכרזה על ילד כבר-אימוץ או למתן צו אימוץ;

(9)   

תובענה בענין התרת נישואין;

(9א)

תובענה לפי סעיפים 2(7) ו-11 לחוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010;

(10)   

תובענה בענין גיל הנישואין;

(11)   

תובענה בענין קביעת גיל;

(12)   

תובענה לשינוי שם;

(12א)

תובענה בענייני משפחה לפי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968;

(12ב)

תובענה לפי סעיף 19ה(ב) לחוק מרשם אוכלוסין, התשכ"ה-1965;

(12ג)

תובענה לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד הילוד), התשנ"ו-1996;

(13)   

תובענה לאכיפת פסק חוץ בעניני משפחה;

(14)   

ערעור על החלטת רשם;

(15)   

ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל;

(16)   

תובענה אחרת בעניני משפחה.

(ב) בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיוזמתו, לדון במאוחד במספר תובענות בעניינים המפורטים בתקנת משנה (א), אם סבר כי יש בכך כדי לייעל את ההליכים.

אימות כתב טענות בתצהיר

16.   

(א)  

לכתבי הטענות שיוגשו יצורף תצהיר של כל אחד מבעלי הדין, בו יאמת את העובדות שבכתב הטענות אשר ידועות לו מידיעה אישית, אלא אם כן ביקש בעל הדין לפטור אותו מהגשת תצהיר ובית המשפט אישר זאת מטעמים מיוחדים שירשמו; תצהיר כאמור יוגש לפי טופס 5 ותקנה 178(א) לתקנות סדר הדין האזרחי לא תחול על תצהיר זה.

(ב)  

בתביעה למזונות, יצורף תצהיר גם להרצאת הפרטים.

(ג)  

היה בעל דין פסול דין, ייתן את התצהיר אפוטרופוסו. היה בעל הדין קטין, ייתן תצהירו אפוטרופסו או ידידו הקרוב אם הגיש תובענה בשם הקטין, בהתאם להוראות סעיף 3(ד) לחוק או אפוטרופוס לדין, אם מינה בית המשפט לקטין באותו עניין.

(ד)  

תצהיר שהוגש כאמור בתקנת משנה (א) לא יבוא במקום חקירה ראשית אלא אם כן בית המשפט הורה על כך, מטעמים שיירשמו.

(ה)  

ראה בית המשפט שנבצר מבעל דין לתת תצהיר או להיחקר על תצהירו, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להרשות לאדם אחר לתת תצהיר במקומו, ובלבד שאותו אדם יודע מתוך ידיעתו-שלו את הפרטים הנוגעים לתובענה.

גילוי מסמכים מוקדם

17.   

(א)  

לכתב טענות יצרף בעל דין רשימה של כל המסמכים הנוגעים לעניינים השנויים במחלוקת בין הצדדים, בין שהם ברשותו ובין שאינם ברשותו.

(ב)  

מסמך כאמור בתקנת משנה (א) המצוי ברשותו של מגיש כתב הטענות, יצורף העתק או תצלום שלו לכתב הטענות, ואם אין הוא מצוי ברשותו, יציין בתצהיר המאמת את כתב הטענות בידי מי, למיטב ידיעתו, הוא מצוי.

(ג)  

הוראות פרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי לא יחולו על תובענות בעניני משפחה. אולם, בית המשפט רשאי להרשות לבעל דין לשלוח שאלון לבעל דין אחר כאמור בתקנה 56 לתקנות סדר הדין האזרחי; בית המשפט יקבע מועדים לעניין זה ויחולו הוראות התקנה האמורה.

(ד)  

לא צירף בעל דין מסמך כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), יחולו הוראות תקנה 60 לתקנות סדר הדין האזרחי, בשינוים המחויבים.

בקשות ביניים

18.   

(א)  

הוראות תקנה 49 לתקנות סדר הדין האזרחי בעניין רשימת בקשות, יחולו על תובענה כספית או רכושית, שהוגשה לפי תקנה 15(א)(1) לתקנות אלה.

(ב)  

בקשת ביניים שתוגש במסגרת הליך משפטי, תוגש לבית המשפט בכתב בה יצוין סוג התובענה כמפורט בתקנה 15 שבמסגרתו הוגשה, ותאומת בתצהיר כאמור בתקנה 16.

(ג)  

בתום הדיון בכל בקשה, רשאי בית המשפט לפסוק את הוצאות הבקשה ועל מי הן חלות, בלא קשר לתוצאות ההליך העיקרי.

הוראות נוספות

19.   

מבלי לגרוע באמור בתקנה 33 לתקנות סדר הדין האזרחי בעניין המזכיר המשפטי, מסמך המנוי על רשימת המסמכים בתוספת השנייה לתקנות אלה, יועברו לעיונו של שופט, אשר יחליט גם בדבר קבלת המסמך.

סימן ד' – ניהול ההליך – הוראות כלליות

דיון מקדמי בתובענה כספית או רכושית

20.   

דיון מקדמי בין בעלי הדין כאמור בתקנות 34 עד 36 לתקנות סדר הדין האזרחי, יחול בתובענה כספית או רכושית שהחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014 לא חל עליה.

ישיבת מהו"ת אזרחית

21.   

(א) על תובענה כספית או רכושית שהחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014 לא על עליה, יחולו הוראות תקנות 37 עד 39 לתקנות סדר הדין האזרחי, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: הממונה כהגדרתו בתקנה 37(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, ימנה מגשר מהו"ת מתוך רשימת המגשרים בעניני משפחה כמשמעותה בתקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע"ח-2017, זולת במקרים חריגים בהם נדרשת מומחיות מיוחדת של המגשר הקיימת רק ברשימת המגשרים שלא בענייני משפחה. 

(ב) הוראות תקנה זו לא יחולו על הליך שהוגש בהסכמת בעלי הדין, על תובענה לאכיפת הסכם או פסק דין, או על הליכי ביצוע לפי סעיף 7 לחוק.

קדם משפט

22.   

על אף האמור בתקנה 61 לתקנות סדר הדין האזרחי, רשאי בית המשפט להורות כי בהליך שבפניו לא תתקיים ישיבת קדם משפט; הורה בית המשפט כאמור, יקבע בית המשפט סדרים לניהול ההליך לרבות לעניין הגשת רשימת עדים ואופן דיון בבקשות בהליך.

התייצבות בעלי דין

23.   

בדיון בתובענה לרבות בקדם-משפט, יתייצבו בעלי הדין זולת אם בית המשפט קבע אחרת; דין אי-התייצבות של בעל דין כדין אי-התייצבות על פי תקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי.

שינוי מועד דיון

24.   

הוראות תקנה 175א לתקנות סדר הדין האזרחי יחולו בשינוים המחויבים ובשינוי שלהלן: טעמים כגון קיום משא ומתן לפשרה או הליך גישור יכולים להוות, בכפוף לשיקול דעת בית המשפט, עילה מספקת לשינוי מועד דיון; הוראה זו לא תחול אם מצא בית המשפט שנעשה שימוש לרעה בעילה זו על ידי מי מבעלי הדין.

חוות דעת של מומחה בעניני משפחה

25.   

(א) בית המשפט רשאי, אף שלא בהסכמת בעלי הדין, למנות מומחה מטעמו, שיגיש לו חוות דעת בכתב בכל עניין הנוגע לעניני המשפחה; המומחה ייבחר מתוך רשימת המומחים, כמשמעותה בסעיף 4 לצו בית המשפט לעניני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996 (להלן – צו ההקמה); בבחירת המומחה ייוועץ בית המשפט עם בעלי הדין; לא הגיעו בעלי הדין לידי הסכמה בדבר מינוי מומחה מסוים, יבחר בית המשפט את המומחה. מיד עם קבלת המינוי, יצהיר המומחה על זיקות אישיות העשויות להיות לו בנוגע להליך, לבעלי הדין או לבית המשפט; ההצהרה תהיה ערוכה לפי טופס 6 ותומצא לבית המשפט ולבעלי הדין.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) בית המשפט רשאי למנות מומחה שלא מתוך רשימת המומחים, אם ראה כי המקצוע הנדרש של המומחה לא קיים ברשימת המומחים.

(ג) הורה בית המשפט על מינוי מומחה מטעמו, רשאי בעל דין להביא בפניו סוגי מסמכים הנוגעים לעניין בהתאם להוראות בית המשפט, תוך ארבעה-עשר ימים מיום מינויו.

(ד) המומחה יגיש לבית המשפט, בתוך ארבעים וחמישה ימים מיום מינויו, את חוות דעתו, לפי הטופס שבתוספת הראשונה לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, ובו יציין את פרטיו של המומחה שעמו הוא התייעץ, כאמור בסעיף 4(ה) לצו ההקמה.

(ה) בעל דין רשאי להגיש למומחה שאלות הבהרה בכתב על חוות דעתו בתוך ארבעה-עשר ימים מיום שקיבל את חוות הדעת, והמומחה ישיב על השאלות בכתב בתוך ארבעה-עשר ימים מיום שקיבל את השאלות.

(ו) מומחה שמינה בית המשפט לא יוזמן להיחקר על חוות דעתו אלא ברשות בית המשפט, ובלבד שהוגשה בקשה מנומקת לחוקרו בתוך ארבעה-עשר ימים מיום קבלת התשובות לשאלות ההבהרה.

(ז)  בית המשפט יקבע מי מבעלי הדין יישא בתשלום שכרו של המומחה שנבחר, כאמור בתקנת משנה (א), ורשאי הוא לקבוע כי אחדים מבעלי הדין או כולם יישאו בתשלום שכרו.

(ח) בעל דין לא יגיש חוות דעת של מומחה מטעמו אלא לאחר שבית המשפט בחן אם ליתן החלטה על פי סעיף 8(ג) לחוק.

(ט) תקנה זו תחול גם על בית משפט הדן בערעור או בבקשת רשות לערער.

שכר טרחה של מומחה

26.   

(א) שכרו לשעה של מומחה שמינה בית המשפט יהיה השכר המצוין ברשימת המומחים לצד שמו.

(ב) השכר שיפסוק בית המשפט למומחה לא יעלה על שכרו לשעה, כאמור בתקנת משנה (א) כפול במספר השעות המרבי שנקבע בצו ההקמה, ולעניין פסיכיאטר ורופא אחר – השכר הכולל בעד חוות דעת המצוין ברשימת המומחים לצד שמו.

(ג) בית המשפט רשאי, בנסיבות מיוחדות ועל פי בקשה בכתב ומראש של המומחה, לקבוע לו שכר העולה על האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), ובלבד שלא יעלה על 150% של השכר האמור בתקנת משנה (ב), אלא בהסכמת הצדדים.

(ד) שכר בעד חוות דעת מיוחדת של מומחה, שאיננה מצוינת בצו ההקמה, ייקבע בידי בית המשפט.

(ה) על מינוי מומחה לפי תקנות אלה, יחולו הוראות בדבר הפקדת הערובה להבטחת תשלום כאמור בתקנה 92(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי.

הזמנת עד מטעם בית המשפט

27.   

(א) נוסף על הוראות פרק י"ג לתקנות סדר הדין האזרחי, בית המשפט רשאי להזמין עד מטעמו אם הוא סבור שעדותו דרושה לצורך בירור המשפט.

(ב) בית המשפט רשאי לחייב את בעלי הדין או מי מהם לשאת בתשלום הוצאותיו של עד שהוזמן כאמור בתקנת משנה (א).

קבלת עדות

28.   

(א) בית המשפט רשאי לקבל כראיה כל עדות שהובאה בפניו, אף אם אינה קבילה בבית משפט אחר.

(ב) בית המשפט יקבע את ממצאיו לפי הראיות המסתברות יותר.

(ג) הוראות תקנה זו לא יחולו על תובענה לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, שעילתה אינה סכסוך בתוך המשפחה.

קבלת מידע ממרשם האוכלוסין

29.   

(א) מבלי לגרוע מהוראות כל דין, מצא בית המשפט כי הדבר נדרש לצורך טיפול בבקשה, רשאי מיוזמתו, או לבקשת צד, ליתן צו המסמיך את המבקש לקבל מידע על כניסות ויציאות של בעל דין לתקופות שיקבע, ורשאי הוא להסמיך צד כאמור לצורך קבלת מידע על דבר הימצאותו של אדם בישראל במועד מסוים; בית המשפט יורה על קבלת מידע באמצעות טופס 7 שבתוספת הראשונה.

(ב) מבלי לפגוע באמור בסעיפים 29 ו-30 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965 ובתקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם), התשל"ה-1975, מצא בית המשפט כי הדבר נדרש לצורך טיפול בבקשה, רשאי מיוזמתו, או לבקשת צד, ליתן צו המסמיך את המבקש לקבל מפקיד הרישום ידיעה בנוגע לרישום נוכחי במרשם האוכלוסין לגבי מי מהצדדים, וכן תעודת לידה, תעודת פטירה, או תמצית מן המרשם לגבי מי מהצדדים.

סימן ה: סעדים זמניים והוראות נוספות

תחולה

30.   

הוראות פרק ט"ו לתקנות סדר הדין האזרחי יחולו על תובענות בעניני משפחה ככל שאינן סותרות סימן זה, ובשינוים המחויבים להלן.

מטרת הסעד הזמני  

31.   

מטרת הסעד הזמני יהיה כאמור בתקנה 94 לתקנות סדר הדין האזרחי. ואולם, מתן סעד זמני לפי תקנות 15(א)(2) שעניינו מזונות זמניים, או לפי תקנה 15(3) שעניינו זמני שהות זמניים, הבטחת קשר זמני, הוראה זמנית בעניין חינוך, או הוראה זמנית בעניין קטין לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (בסימן זה – סעד זמני לפי תקנות 15(א)(2) ו-(3)), היא להבטיח את טובתו של הקטין, צרכיו ומימוש האחריות ההורית בתקופה הזמנית.

התחייבות עצמית וערובה

32.   

(א) על סעדים זמניים יחולו הוראות תקנה 96 לתקנות סדר הדין האזרחי.

(ב) בית משפט הדן בבקשה לסעד זמני לפי תקנות 15(א)(2) ו-(3), רשאי להורות על הגשת התחייבות עצמית או הפקדת ערובה, אם סבר שהדבר צודק וראוי בנסיבות העניין.

(ג) המבקש בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ במעמד צד אחד בתביעה למזונות או בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ נגד קטין בהתאם לתקנה 35(ב), פטור מהפקדת ערובה, זולת אם בית המשפט הורה אחרת מטעמים שיירשמו.

מזונות זמניים

33.   

(א) בעל דין שהגיש תביעה למזונות ומבקש שיפסקו לו מזונות זמניים יגיש בקשה לפסיקת מזונות זמניים (להלן – הבקשה); בבקשה יפרט המבקש את טיעוניו, ויצרף תצהיר שבו יאמת את העובדות שביסוד הבקשה וכן אסמכתאות.

(ב) בקשה למזונות זמניים תוגש כבקשה לסעד ביניים, תצורף לתובענה שלגביה הוגשה, ויחולו עליה הוראות תקנה 18.

(ג) החליט בית המשפט שהבקשה מצריכה תשובה, המשיב רשאי להשיב לה בתוך ארבעה עשר ימים מיום שהומצאה לו, או בתוך מועד אחר שהורה בית המשפט; בתשובתו יפרט את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לה תצהיר לאימות העובדות שביסוד התשובה.

(ד) הורה בית המשפט כי בקשה תידון בעל פה או שיש לחקור את המצהירים על תצהיריהם, יקבע מועד לדיון שיהיה לא יאוחר משלושים ימים מיום קבלת תשובת המשיב לבקשה; בית המשפט רשאי לתת סעד זמני חלקי עד למועד הדיון בבקשה, על יסוד הבקשה והתשובה.

(ה) החלטת בית המשפט בבקשה תינתן מוקדם ככל האפשר.

צו עיקול בתביעת מזונות

34.   

(א) צו עיקול בתביעת מזונות לא יעלה על סכום מזונות הנתבע לתקופה של שנתיים, זולת אם הורה בית המשפט אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו. בית המשפט רשאי להאריך צו זה מעת לעת, אם ראה שהנסיבות מצדיקות לעשות כן.

(ב) ניתן צו עיקול בתביעת מזונות וזכה התובע בתביעתו, יפקע הצו בתום חמש שנים מיום מתן פסק הדין, זולת אם קבע בית המשפט אחרת מטעמים מיוחדים שירשמו.

הוראות שונות בדבר צווי עיכוב יציאה מהארץ

35.   

(א) בתביעת מזונות, רשאי בית המשפט לתת צו עיכוב יציאה מן הארץ אם השתכנע כי קיים חשש סביר שהיעדרו של המשיב מן הארץ עלול להכביד על ביצוע פסק הדין.

(ב) הוגשה בקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ לקטין, רשאי בית המשפט לתת צו כאמור, אם שוכנע שקיים חשש סביר שהיעדרו של הקטין מן הארץ עלול לפגוע בשלומו של הקטין ובטובתו, לרבות בזכותו לשמירת קשר עם הורהו, או עלול להכביד על ביצוע החלטה שיפוטית.

(ג) עם מתן צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד קטין, יקבע בית המשפט את תוקפו. לא קבע בית המשפט תוקף כאמור, יעמוד הצו בתוקפו עד מלאת לקטין שמונה עשרה שנים.

כונס נכסים

36.   

(א) כונס הנכסים ירשום הערת אזהרה בדבר מינויו על כל נכס שלגביו מתנהל פנקס על פי דין.      

(ב) בית המשפט יקבע את שכרו של כונס נכסים; השכר שיקבע לא יעלה על 4 אחוזים מתקבולי מימוש בדרך של מכירה, ולגבי ניהול נכס אחר, שאינו כרוך במכירה, לא יעלה על 2 אחוזים מתקבולי הכנסה.

סימן ו' – יישוב סכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט והפנייה ליחידות הסיוע שלצד בית המשפט לעניני משפחה

הפנייה ליחידת

סיוע

37.   

(א) בית המשפט רשאי להפנות את בעלי הדין ליחידת הסיוע, כדי שתיתן להם, בעצמה או באמצעות אחרים, שירותי אבחון, ייעוץ, גישור, או טיפול בעניני משפחה (להלן – ייעוץ).

(ב) הפנה בית המשפט את בעלי הדין ליחידת הסיוע, יעכב את ההליכים לתקופה של שלושים ימים.

חיסיון ביחידת

סיוע

38.   

(א) בית המשפט יסביר לבעלי הדין כי יחולו על הדברים שיימסרו על ידם ליחידת הסיוע כללי החסיון הקבועים בסעיף 5א לחוק בית המשפט לעניני משפחה.

(ב) הפנה בית המשפט ליחידת הסיוע לשם מתן חוות דעת על בעלי הדין או מי מהם, יסביר להם כי לא יחול חיסיון כלפי בית המשפט, על דברים שיימסרו ליחידת הסיוע, לצורך מתן חוות הדעת.

בקשה ליישוב סכסוך בעניין קביעת דרכי קשר בין הורי הורה לבין קטין

39.   

(א) בעניין קביעת דרכי קשר בין הורה הורהו של קטין לבין הקטין, לפי סעיפים 28א ו-28ב לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תוגש בקשה ליישוב סכסוך לפי טופס 8 ובית המשפט יפנה את הצדדים ליחידת הסיוע בהתאם לתקנה 37.

(ב) הודיעה יחידת הסיוע שאליה הופנתה בקשה לפי תקנת משנה (א), לבית המשפט כי הצדדים לא הגיעו ליישוב הסכסוך בהסכמה, רשאי מגיש הבקשה להגיש תובענה בעניין.

(ג) הורה הורהו של קטין שהגיש בקשה כאמור בתקנת משנה (א), רשאי להגיש תובענה בעניין קביעת דרכי קשר בינו לבין הקטין בלא שהגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך אם בשנה שקדמה להגשת התובענה, הוגשה כבר בקשה ליישוב סכסוך כאמור בין אותם צדדים.

העברת עניין לייעוץ או לגישור

40.   

הסכימו בעלי הדין, על פי הצעת יחידת הסיוע, לפנות לייעוץ או לגישור כמשמעותו בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט, תודיע על כך יחידת הסיוע לבית המשפט, והוא יורה על עיכוב ההליכים שבפניו לתקופה שיקבע.

הפסקת הייעוץ או הגישור

41.   

הפסיק בעל דין את הייעוץ או הגישור כאמור בתקנה 37, ונמסרה על כך הודעה בכתב לבית המשפט, יורה בית המשפט על חידוש ההליכים בפניו.

הסדר סכסוך

42.   

הגיעו בעלי הדין להסכם בדבר הסדר הסכסוך, רשאי בית המשפט לאשר את ההסכם ולתת לו תוקף של פסק דין, בכפוף להוראות הדין.

אישור הסכם בעניני משפחה

43.   

(א) הוגשה תובענה לאישור הסכם או לשינוי הסכם בענייני משפחה לפי סעיף 3(ג) לחוק, יסביר בית המשפט לבעלי הדין, לפני אישור ההסכם, את משמעות הוראות ההסכם, ויברר שהם מבינים את הוראותיו ותוצאותיו וערכו אותו בהסכמה חופשית; היה ההסכם בענינו של קטין יאשרו בית המשפט לאחר שנוכח כי ההסכם הוא לטובת הקטין.

(ב) ראה בית המשפט כי נבצר מבעל דין להתייצב לפניו, רשאי הוא לערוך את הבירור האמור בתקנת משנה (א) באמצעות בא כוחו או בדרך אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

סימן ז' – הערעור

תחולה

44.   

הוראות פרק י"ז לתקנות סדר הדין האזרחי יחולו על תובענות בעניני משפחה ככל שאינן סותרות סימן זה, ובשינוים המחויבים להלן.

מועדים

45.   

(א) המועד להגשת ערעור על פסק דין שניתן בבית המשפט לעניני משפחה הוא ארבעים וחמישה ימים מיום שהומצא פסק הדין.

(ב) המועד להגשת בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט לעניני משפחה הוא שלושים ימים מיום שההחלטה נשוא הערעור הומצאה למבקש.

(ג) המועד להגשת ערעור על החלטת רשם בית המשפט או החלטת רשם ההוצאה לפועל הוא חמישה עשר ימים מהיום שהומצאה ההחלטה.

(ד) הוראות תקנה 137(א) לתקנות סדר הדין האזרחי לא יחולו.

תשובה בכתב לערעור

46.   

הורה בית המשפט שלערעור או בית משפט לעניני משפחה לפי העניין, על הגשת תשובה בכתב לערעור כאמור בתקנה 138 לתקנות סדר הדין האזרחי, יחולו הוראות תקנה 140 בדבר תשובה בכתב והשלמה לסיכומים בכתב בשינוים המחויבים ובשינוים שלהלן:

(1) תשובה לערעור על פסק דין שהוגש לפי תקנה 45(א) לתקנות אלה תוגש בתוך ארבעים וחמישה ימים;

(2) תשובה לבקשת רשות לערער שהוגשה לפי תקנה 45(ב), תוגש בתוך שלושים ימים;

(3) תשובה לערעור שהוגש לפי תקנה 45(ג), תוגש בתוך חמישה עשר ימים מיום המצאת החלטת בית המשפט. 

הבטחת הוצאות המשיב

47.   

(א) עם הגשת ערעור יפקיד המערער ערובה להבטחת הוצאות המשיבים בסכום הנקוב בתוספת השלישית וימציא להם הודעה על כך.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בית המשפט רשאי להורות על פטור ממתן ערובה או על שינוי סכומה.

(ג) לא קיים המערער הוראה בדבר הערובה, רשאי בית המשפט להורות על מחיקת הערעור או על דחיית המועד להפקדתה.

הדיון בערעור

48.   

על דיון בערעור יחולו הוראות תקנה 138 לתקנות סדר הדין האזרחי. אולם, הורה בית המשפט על קיום דיון בעל פה בערעור, בעת הדיון רשאי בית המשפט לאפשר לצד להשלים את טיעוניו בעל פה.

פרק ב': השתתפות ילדים

זכות הילד להישמע

49.   

בית משפט הדן בתובענה כאמור בתקנה 15(א)(3), (6), (10) ו-(12) הנוגעת לילד, ייתן לילד הזדמנות להביע את רגשותיו, דעותיו ורצונותיו בעניין הנדון לפניו (להלן – שמיעת הילד) וייתן להם משקל ראוי בהחלטתו, בהתאם לגילו ולמידת בגרותו של הילד, אלא אם כן החליט בית המשפט, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שהילד לא יישמע, לאחר ששוכנע כי מימוש זכותו של הילד להישמע יגרום לילד פגיעה העולה על הפגיעה שתיגרם לו משלילתה.

החלטה על שמיעת הילד

50.   

(א) בית המשפט יורה בקדם המשפט על שמיעת הילד ויפנה את הוריו ליחידת הסיוע באמצעות טופס 9 שבתוספת הראשונה, אלא אם כן החליט כאמור בתקנה 49 כי הילד לא יישמע; לטופס יצורפו דברי הסבר המיועדים לילד ולהוריו על הליך שמיעת הילד ומטרתו.

(ב) בלי לגרוע מהוראת תקנת משנה (א), רשאי בית המשפט להחליט על שמיעת הילד בכל שלב של הדיון.

אופן שמיעת הילד וגילו

51.   

(א) הילד ישמיע את דבריו לפני השופט הדן בעניין או עובד יחידת הסיוע בהתאם להוראות תקנות אלה.

(ב) בית המשפט ישמע ילד שגילו שש שנים לפחות, וכן ילד שטרם מלאו לו שש שנים אם ראה בית המשפט לנכון לעשות כן, במקרה שבו אחיו הגדולים של הילד הוזמנו להשמיע את דברם או מטעם אחר.

(ג) ילד יישמע בלא נוכחות הוריו או באי כוחם.

(ד) ילד יישמע ככל הניתן בנפרד מאחיו, ורשאי בית המשפט או עובד יחידת הסיוע, לפי העניין, להחליט על שמיעת כמה אחים יחדיו.

פגישת הילד ביחידת הסיוע

52.   

בפגישה עם עובד יחידת הסיוע יסביר העובד לילד, באופן המותאם לגילו ולמידת בגרותו, על זכותו להישמע לפני השופט הדן בתיק או לפני עובד יחידת הסיוע לפי בחירתו של הילד, על מטרת השמיעה, אופן התנהלותה ועל כללי החיסיון והגילוי שיחולו על הפגישה ועל השמיעה, לרבות לפי תקנה 55; כן יסביר העובד לילד כי הוא רשאי לוותר על זכותו להישמע או לבחור להעביר את דבריו לשופט בכתב או באופן אחר באמצעות עובד יחידת הסיוע.

שמיעת הילד על ידי שופט

53.   

בחר הילד להשמיע את דבריו לפני שופט, רשאי השופט להחליט לשמוע את הילד בנוכחות עובד יחידת הסיוע או אפוטרופוס לדין; תיערך תרשומת של עיקרי דבריו של הילד.

שמיעת הילד על ידי עובד יחידת הסיוע

54.   

בחר הילד להשמיע את דבריו לפני עובד יחידת הסיוע, יעביר העובד לבית המשפט תרשומת של הדברים שהילד ביקש למסור לבית המשפט, בצירוף התרשמותו המקצועית של העובד לגבי התנהגותו ומצבו של הילד בעת השמעת הדברים.

חסיון דברי הילד

55.   

התרשומת של בית המשפט או של עובד יחידת הסיוע וכן דברים שהילד מסר יישמרו בכספת בית המשפט ויהיו חסויים בפני כל אדם, למעט בית המשפט שלערעור; בית המשפט ששמע את הילד לא יפרט בהחלטתו את דברי הילד, אלא אם כן הסכים הילד לגילוי הדברים, כולם או חלקם, ובית המשפט מצא כי יהיה בגילוי כדי לקדם את טובת הילד.

מתן החלטה בנוגע לילד

56.   

השופט ימסור את עיקרי ההחלטה הנוגעים לילד ליחידת הסיוע והיא תמסור אותם לילד, באופן המותאם לגילו ולמידת בגרותו, לרבות על ידי זימון הילד והוריו ליחידת הסיוע.

בחינת טובת הילד ושמיעתו באישור הסכם

[תקנה 258לג10]

57.   

במעמד אישור ההסכם, יברר בית המשפט אם נשמע הילד, ואם ראה בית המשפט כי יש צורך בשמיעת הילד, רשאי בית המשפט להפנות את הורי הילד ליחידת הסיוע כדי שתיתן להורים מידע והדרכה לגבי שמיעת הילד והדרכים לממשה, לרבות על ידי הזמנת הילד ליחידת הסיוע.

שמיעת הילד בבקשה ליישוב סכסוך או בהפניה ליחידות הסיוע

58.   

הפנה בית המשפט את בעלי הדין ליחידת הסיוע מיוזמתו לפי תקנה 37 או תקנה 2 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ו-2016, רשאית יחידת הסיוע בהסכמת שני הוריו של הילד להזמין אותו להישמע לפניה; על דברי הילד יחולו הוראות החיסיון החלות על דברים הנאמרים ביחידת הסיוע, בכפוף לאמור בתקנה 38 ובסעיף 3א לצו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996.

שמיעת ילדים בהליכים אחרים

59.   

אין באמור בתקנות אלה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לשמוע ילדים בכל הליך אחר המתנהל לפניהם, לפי כל דין.

פרק ג': אימוץ

סימן א' – הגדרות כלליות

הגדרות

60.   

בפרק זה –

"חוק האימוץ" – חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981;

"ילד", "מאומץ" – מאומץ או מועמד להיות מאומץ, לפי הענין;

"מאמץ" – מאמץ או מועמד להיות מאמץ, לפי הענין;

"עמותה מוכרת" – כמשמעותה בסעיף 28ג לחוק האימוץ;

"עובד סוציאלי לחוק" – מי ששר העבודה והרווחה הסמיכו להיות עובד סוציאלי ראשי או עובד סוציאלי לענין חוק האימוץ;

"רשות מוסמכת של מדינת חוץ" – כהגדרתה בסעיף 28יא לחוק האימוץ;

"רשות מרכזית" – כמשמעותה בסעיף 28ב לחוק האימוץ.

הליכים

[268+269]

61.   

(א) בקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ ובקשה למתן צו אימוץ יוגשו, והדיון בהן יתנהל, לפי הוראות פרק זה.

(ב) כתבי בי-דין ומסמכים לענין הסכמת הורה לאימוץ או הכרזת ילד כבר-אימוץ יתוייקו בתיק אחד, ולענין הבקשה למתן צו אימוץ – בתיק שני; שני התיקים יהיו נפרדים וכל אחד מהם ישא מספר רישום נפרד, כאשר היחס ביניהם יסומן בפנקס האימוצים בידי הרשם האמור בסעיף 29 לחוק האימוץ; לא יעיין צד שאינו היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו באחד התיקים האמורים אלא אם כן קיבל רשות על כך מבית המשפט.

(ג) בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות שהדיון בשני התיקים יאוחד.

חקירה ותסקיר

62.   

(א) לא ייתן בית משפט צו לפי חוק האימוץ או החלטה בערעור על צו כאמור, אלא לאחר שקיבל תסקיר בכתב מאת עובד סוציאלי לחוק.

(ב) בית המשפט רשאי להורות לעובד סוציאלי לחוק לערוך חקירה בכל נושא הנוגע לאימוץ ילדים שייראה לבית המשפט ולהגיש לו תסקיר בדבר ממצאי החקירה.

מינוי מומחה

63.   

(א) מינוי מומחה לפי תקנה 25(א) ייעשה בתוך חמישה עשר ימים מיום מתן ההחלטה על מינוי המומחה, בין אם הגיעו בעלי הדין לידי הסכמה בדבר מינוי המומחה ובין אם לאו.

(ב) בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועד להגשת חוות דעת מומחה כאמור בתקנה 25(ד) לתקופה שלא תעלה על חמישה עשר ימים.

תקופת פגרה תובא במניין הימים

64.   

בהליכים המתנהלים לפי פרק זה, תובא גם תקופת פגרה של בית המשפט במניין הימים שנקבעו בתקנות אלה, או שנקבעו בידי בית המשפט או הרשם, אלא אם כן הורה בית המשפט או הרשם, לפי העניין, הוראה אחרת.

סימן ב' – הכרזת בר אימוץ

מקום שיפוט

65.   

(א) בקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ תוגש לבית המשפט לעניני משפחה שבאזור שיפוטו מצוי הילד או מקום מגוריהם של הוריו, אולם אם קיים חשש שבנסיבות העניין עלולה הגשה כאמור להביא לגילוי פרט שאסור לגלותו לפי סעיף 34 לחוק האימוץ, יכול שהבקשה תוגש לבית המשפט לעניני משפחה בירושלים, ואם הגשת בקשה לבית משפט בירושלים עלולה להביא לגילוי פרט כאמור, יכול שהבקשה תוגש לבית משפט לעניני משפחה בתל-אביב.

(ב) הוראות תקנת משנה (א) יחולו גם על כל בקשה אחרת לפי חוק האימוץ.

הגשת בקשה ותסקיר

66.   

(א) בקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ תוגש בידי היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, במספר עתקים מספיק בשביל בית המשפט ולשם המצאה למשיבים.

(ב) בבקשה יפורשו שמו של הילד, שמם ומענם של הוריו – במידת האפשר, הנימוקים להכרזת הקטין כבר אימוץ וכן נימוקים בדבר צמצום או אי צמצום תוצאי האימוץ.

(ג) לבקשה יצורף תסקיר מאת עובד סוציאלי לחוק הכולל ידיעות מלאות ככל האפשר לעניין הפרטים הנקובים בטופס 10 והמראות כי נתמלאו התנאים הדרושים להכרזה; כמו כן יצורפו לבקשה המסמכים הדרושים לשם הוכחת העובדות המצויינות בתסקיר; אין צורך לצרף לבקשה תצהיר לשם אימות העובדות האמורות.

(ד) בית המשפט רשאי להורות על הגשת תגובת המשיב בכתב לבקשה.

המשיבים

67.   

(א) כל הורה שלא הסכים לאימוץ יהיה משיב לבקשה.

(ב) הורה שנפטר או שאין אפשרות סבירה לזהותו או למצאו, אין צורך לציינו בכתב הבקשה כמשיב, ורשאי בית המשפט לקבוע, לפי בקשת המבקש, אם יהיה משיב במקום ההורה האמור ומי יהיה משיב זה.

המצאה אל מחוץ לתחום המדינה

68.   

(א) התיר בית המשפט להמציא אל מחוץ לתחום המדינה בקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ או החלטה בבקשה כאמור, תומצא למשיב הודעה, בצירוף תרגומה לשפת המשיב, על דבר הגשת הבקשה או ההחלטה, לפי העניין, ויצוין בהודעה מען שבו יכול המשיב לקבל העתק של הבקשה או ההחלטה לפי העניין עם תרגומה לשפת המשיב, והכל אלא אם כן הורה בית המשפט על תחליף המצאה.

(ב) התיר בית המשפט להמציא החלטה על הכרזת ילד כבר-אימוץ רשאי בית המשפט לקבוע כי אין בכך כדי לעכב את ביצועה.

סייג לפרסום הודעה ברבים

69.   

לא תפורסם הודעה ברבים הנוגעת לבקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ אלא אם כן הורה על כך בית המשפט, ולא יורה בית המשפט על פרסום כאמור אלא אם כן ראה שיש צורך בכך כדי לגלות עקבותיו של הורה או כדי לתת הזדמנות להורה להביע דעתו בדבר האימוץ; בהודעה כאמור לא יפורש שמו של הילד אלא אם כן הורה על כך בית המשפט.

קביעת מועדי דיון ומתן החלטות

70.   

(א) עם הגשת בקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ ייקבע מועד לשמיעתה שיהיה בתוך שלושים ימים מיום הגשתה.

(ב) עם הגשת ערעור על החלטה בבקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ או על החלטה בערעור, ייקבע מועד לשמיעתו שיהיה בתוך שלושים ימים מיום הגשתו; הוגשה בקשת רשות לערער על החלטה בערעור, תינתן החלטה או ייקבע מועד לשמיעתה בתוך שלושים ימים מיום הגשתה.

(ג) בתום הדיון בערעור על החלטה בבקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ או על ההחלטה בערעור ייתן בית המשפט את החלטתו; לא החליט בית המשפט בתום הדיון כאמור תינתן החלטתו בהקדם ככל האפשר ולא יאוחר מתום שלושה חודשים מיום הגשת הערעור.

(ד) בית המשפט רשאי לדחות מועדים לפי תקנה זו ולחזור ולדחותם ובלבד שתקופת הדחייה לא תעלה על שבעה ימים, אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו.

שמיעת אפוטרופוס והורי הורים

71.   

נפטר אחד מהורי הילד או שניהם, יזמין בית המשפט את הורי הנפטר כדי לשמוע את דעתם לענין האימוץ.

דיון בצמצום תוצאי אימוץ

72.   

(א) לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו או המשיב, ידון בית המשפט בשאלה אם טובת הקטין, בנסיבות המקרה, מצדיקה צמצום של תוצאי האימוץ, ויקבע בצו להכרזתו של הקטין כבר אימוץ אם טובת הקטין מצדיקה צמצום של תוצאי האימוץ אם לאו, ואם כן – באילו דרכים.

(ב) לא ייתן בית המשפט צו כאמור בתקנת משנה (א) אלא לאחר שנתן ליועץ המשפטי לממשלה ולאפוטרופוס לדין אם נתמנה, הזדמנות להביע את דעתם על הצמצום ולא יורה על המשך קיומה של חובה, זכות או סמכות בין הקטין לבין הורו או קרובו, אלא לאחר שנתן להורה או לקרוב הזדמנות להביע את דעתו על כך.

שכר עורך דין ממונה ועדים

73.   

לענין שכר והוצאות של עורך דין שמונה לפי סעיף 24(ב) לחוק האימוץ ושל עדים, יחולו הוראות התוספות הראשונה והשניה לתקנות הסיוע המשפטי, התשל"ג-1973.

סימן ג' – מסירת ילד

בקשה לאישור פעולה דחופה

74.   

(א) בקשה למתן צו המאשר פעולת עובד סוציאלי לחוק לפי סעיף 12(ג) לחוק האימוץ יכול שתוגש בידי היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו או בידי עובד סוציאלי לחוק.

(ב) בבקשה יפורשו שמו של הילד ופרטי הנסיבות שחייבו את הפעולה, ויצורף לה תצהיר מאת עובד סוציאלי לחוק לאימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה.

סימן ד' – צו אימוץ

מקום השיפוט

75.   

בקשה למתן צו אימוץ תוגש לבית המשפט לעניני משפחה שבאזור שיפוטו מצוי מקום מגוריו של המאמץ.

בקשה למתן צו אימוץ

76.   

(א) בקשה למתן צו אימוץ תוגש בידי המאמץ לפי טופס 11 או בדומה לו, כשהיא חתומה ביד המאמץ ומאושרת בתצהיר.

(ב) הבקשה תוגש בשלושה עותקים ורשאי בית המשפט לצוות על המאמץ להגיש עתקים נוספים.

המשיב

77.   

היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו יהיה המשיב לבקשת צו אימוץ.

למי יומצאו עותקי הבקשה

78.   

בית המשפט ימציא עותקים של הבקשה –

(2) ליועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו;

(3) לעובד סוציאלי לחוק שמונה לעובד סוציאלי מחוזי באזור שיפוטו של בית המשפט.

תסקיר עובד סוציאלי לחוק כתשובה לבקשה

79.   

(א) הומצאה לעובד סוציאלי לחוק בקשה לפי תקנה 78, ימסור פקיד הסעד לבית המשפט תסקיר הכולל ידיעות מלאות ככל האפשר לעניין הפרטים הנקובים בטופס 12, ורשאי פקיד הסעד לכלול בו גם פרטים נוספים אם נראה לו שיש בהם ענין לאימוץ.

(ב) תסקיר כאמור בסעיף קטן (א), יומצא לבית המשפט על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו בצירוף מסמכים המעידים על התקיימות התנאים המנויים בסעיף 8 לחוק האימוץ.

תסקיר נוסף

80.   

בית המשפט רשאי להורות לעובד סוציאלי לחוק לחקור חקירה נוספת, בין ביחס לפרטים הנקובים בטופס 12 ובין בנוסף להם, ולהגיש תסקיר נוסף תוך המועד שיקבע.

מסירת העתק תסקיר

81.   

העתק תסקיר שהוגש לפי תקנות 79 ו-80 יימסר ליועץ המשפטי לממשלה או לבא כוחו ולעובד סוציאלי ראשי.

חזרה מבקשת אימוץ

82.   

בית המשפט רשאי להרשות למאמץ לחזור בו מבקשתו לצו אימוץ, כל עוד לא ניתן הצו, בתנאים שיקבע בית המשפט.

הוראה בדבר משמורתו של המאומץ

83.   

חזר בו המאמץ מבקשתו או נדחתה הבקשה או בוטל צו האימוץ, צו המסירה או צו הביניים, יורה בית המשפט שהמבקש ימסור את המאומץ למשמורתם של רשות, מוסד או אדם הנקובים בהחלטתו.

צמצום תוצאי האימוץ

84.   

(א) לא יצמצם בית המשפט את תוצאי האימוץ אלא אם כן קבע בית המשפט בצו להכרזת הקטין כבר אימוץ, כאמור בתקנה 72, כי לטובת הקטין יש לצמצם את תוצאי האימוץ בדרכים שקבע בצו.

(ב) קבע בית המשפט בצו להכרזתו של הקטין כבר אימוץ כי לטובת הקטין יש לצמצם את תוצאי האימוץ, רשאי בית המשפט הדן בצו האימוץ לדון מחדש בצמצום תוצאי האימוץ ובדרכים לביצועו, אם ראה, בעצמו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, כי בשל נסיבות חריגות שיירשמו, טובת הקטין מחייבת לעשות זאת.

(ג) לא ייתן בית המשפט החלטה בדיון מחדש לפי תקנת משנה (ב) ולא יורה על המשך קיומה או על ביטולה של חובה, זכות או סמכות, בין הקטין לבין הורו או קרובו, אלא לאחר שנתן ליועץ המשפטי לממשלה או לבא כוחו, למאמץ, לאפוטרופוס לדין, אם נתמנה, להורה או לקרוב, הזדמנות להביע את דעתם על כך.

נוסח צו האימוץ

85.   

צו האימוץ ייערך לפי טופס 13 או בדומה לו ככל האפשר, ובהתאם להוראות סעיף 5 לחוק השמות, התשט"ז-1956; אולם אם ראה בית המשפט לצמצם א­­ת תוצאי האימוץ או להורות על המשך קיומה של חובה, זכות או סמכות בין המאומץ לבין הורו או קרובו, ייווספו לנוסח שבטופס הוראות בית המשפט לעניינים האמורים.

סימן ה – אימוץ בין ארצי

בקשה למתן צו אימוץ

86.   

(א) בקשה למתן צו לאימוץ של ילד ממדינת חוץ (להלן בסימן זה – צו אימוץ), תוגש בידי מאמץ לבית המשפט לעניני משפחה שבאזור שיפוטו מצוי מקום מגוריו של המאמץ, כשהיא ערוכה לפי טופס 14, חתומה בידי המאמץ ונתמכת בתצהיר.

(ב) הבקשה תוגש בארבעה עותקים, ורשאי בית המשפט לצוות על המאמץ להגיש עותקים נוספים.

המשיב

87.   

העמותה המוכרת שטיפלה באימוץ הבין-ארצי (להלן – העמותה המוכרת) והיועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו יהיו המשיבים לבקשה.

למי יומצאו עותקי הבקשה

88.   

עותקי הבקשה יומצאו –

(1)   

ליועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו;

(2)   

לעמותה המוכרת;

(3)   

לעובד סוציאלי ארצי לחוק האימוץ.

תסקיר וחוות דעת כתשובה לבקשה

89.   

(א) הומצאה לעמותה מוכרת בקשה לפי תקנה 88(2), תמסור העמותה לבית המשפט:

(1) חוות הדעת שהוכנו מטעמה לפי סעיפים 28יא ו-28יד לחוק האימוץ, בצירוף אישורה כי נתמלאו כל הדרישות לפי סעיף 28יב(א) לחוק האמור וכן המסמכים המנויים באותו סעיף, כשהם מאומתים בידי נציג דיפלומטי או קונסולרי של מדינת החוץ בישראל ומתורגמים לעברית, כשהתרגום מאושר בידי נוטריון;

(2) חוות דעת על קליטת הילד בבית המאמץ, שבה ייקבע אם אימוצו בידי המאמץ אינו נוגד את טובת הילד.

(ב) הומצאה לעובד סוציאלי לחוק בקשה לפי תקנה 88(3), ימסור העובד הסוציאלי לבית המשפט תסקיר שבו חוות דעת על קליטת הילד בבית המאמץ, ויקבע אם אימוצו של הילד בידי המאמץ, אינו נוגד את טובת הילד.

תסקיר נוסף

90.   

בית המשפט רשאי להורות לעובד הסוציאלי לחוק לחקור חקירה נוספת, ביחס לפרטים המנויים בתקנה 89 ולהגיש תסקיר נוסף תוך מועד שיקבע.

מסירת העתק תסקיר וחוות דעת

91.   

(א) העתק תסקיר לפי תקנה 89(ב) ולפי תקנה 90 והעתקים של חוות הדעת לפי תקנה 89(א), יימסרו ליועץ המשפטי לממשלה או לבא-כוחו.

(ב) העתק תסקיר לפי תקנה 89(ב) ולפי תקנה 90, יימסר לעובד הסוציאלי הראשי.

סייג למתן צו אימוץ

92.   

לא ייתן בית המשפט צו אימוץ אלא לאחר שראה כי הילד סמוך על שולחן המאמץ, שישה חודשים לפחות לפני מתן הצו; מניין תקופה זו יחל ביום שהמאמץ קיבל את הילד לביתו.

פקיעת אפוטרופסות

93.   

נתן בית המשפט צו אימוץ, יורה על פקיעת האפוטרופסות של העמותה המוכרת על הילד, אלא אם כן החליט אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

נוסח צו אימוץ

94.   

צו האימוץ ייערך לפי טופס 13 או בדומה לו ככל האפשר.

אמצעים להגנה על שלום הילד

95.   

(א) בקשה למתן צו המאשר לרשות המרכזית לפעול לפי סעיף 28כא(א) לחוק האימוץ, יכול שתוגש בידי היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו או בידי עובד סוציאלי לחוק.

(ב) בבקשה יפורטו שמו של הילד ופרטי הנסיבות שחייבו את הפעולה, ויצורף לה תצהיר של עובד סוציאלי לחוק לאימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה.

(ג) לא תוגש בקשה לפי תקנת משנה (א), אלא לאחר התייעצות עם העמותה המוכרת.

פרק ד' – החזרת ילדים חטופים לחוץ לארץ

פרשנות

96.   

למונחים בפרק זה, תהא המשמעות שנודעת להם בחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991 (בפרק זה – החוק).

בית המשפט שאליו תוגש התובענה

97.   

תובענה להחזרת ילד לחוץ לארץ לפי האמנה, תוגש במסירת כתב תביעה (להלן – התביעה), לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי הילד; לא היה המקום ידוע לתובע יחולו הוראות תקנות 6 עד 8 לתקנות אלו.

מען להמצאה למדינה

98.   

המען להמצאת כתבי בי-דין לפי פרק זה לרשות המרכזית יהיה המחלקה הבין-לאומית בפרקליטות המדינה.

כתב התביעה

99.   

(א) התביעה תוגש בתצהיר לפי טופס 15 שבתוספת הראשונה.

(ב) לתביעה יצורפו:

(1)  החלטה או הסכם מאומתים, בדבר זכותו של התובע שהילד יהיה במשמורתו או העתק מאומת שלהם;

(2)  כל מסמך אחר לביסוס התביעה, לרבות תעודה בדבר הדין הנוהג במקום מגוריו הרגיל של הילד;

(3)  תצהיר מאת כל אדם שהוא עד נדרש לדעת התובע.

(ג) הוראות תקנה 16 יחולו על תצהיר שיוגש לפי תקנה זו.

(ד) לא הגיש התובע איזה מן המסמכים האמורים בתקנת משנה (ב), לרבות היעדר אימות כאמור, ידון בית המשפט בתביעה ואולם רשאי הוא ליתן לכך משקל בהחלטתו.

 המשיב לתביעה

100.  

בכתב התביעה יצוין כמשיב לתביעה, מי שלדעתו של התובע מחזיק בילד ומי שהוא צד מעונין (להלן כולם – המשיב).

בקשה לסעד ביניים

101.  

(א) עם הגשת התביעה, יכול התובע להגיש כל בקשה לסעד ביניים.

(ב) בית המשפט יחליט בבקשה לסעד ביניים עם הגשתה על פי צד אחד, בעניינים המפורטים להלן:

(1)  צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד הילד או נגד מי שמחזיק בו;

(2)  צו האוסר על יציאתו של הילד ממקום המפורט בצו;

(3)  צו להפקדת כל דרכון ותעודת מעבר על שם הילד או שהילד רשום בו;

(4)  צו המורה למשטרת ישראל לחקור את נסיבות החטיפה, לאתר את מקום הימצאו של הילד ולסייע לעובד סוציאלי לפי חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955, להביא את הילד לפני בית המשפט;

(5)  צו המופנה לרשויות שיפוטיות או מינהליות אחרות, שלא לדון בעניינו של הילד לפי סעיף 16 בתוספת לחוק;

(6)  כל צו שלדעתו ימנע פגיעה נוספת בילד או בזכויות של צדדים מעוניינים או אשר יבטיח החזרתו מרצון של הילד או למען יישוב מחלוקות בדרכי שלום.

(ג) העתק צו לפי סעיף (ב)(4) יומצא על ידי המבקש ליועץ המשפטי לממשלה.

המצאת כתב תביעה

102.  

הודעה על מועד הדיון בתביעה, והעתק מן התביעה ומצורפיה, וכן כל צו שבית המשפט נתן, יומצאו למשיב בסמוך, ככל האפשר, לקביעת מועד הדיון בתביעה, על ידי פקיד בית המשפט, על ידי מי שהוסמך בכתב בידי בית המשפט באופן אחר, הכל כפי שיקבע בית המשפט.

תשובת המשיב

103.  

(א) תשובת המשיב תוגש בתוך שלושה עשר ימים מיום שהומצאה למשיב הודעה על מועד הדיון בתביעה ולא יאוחר מיומיים לפני מועד הדיון בתביעה, לפי המוקדם; המשיב יצרף לתשובה תצהיר לפי תקנה 16 וכל מסמך אשר בא לבסס את תשובתו, וכן תצהיר מאת כל אדם שהוא עד נדרש לדעת המשיב; הוראות תקנה 16 יחולו על תצהיר שיוגש לפי תקנה זו.

(ב) תשובת המשיב תוגש לבית המשפט והעתק ממנה ומצורפיה יומצאו, בו ביום, במישרין לבעלי הדין האחרים.

מועד הדיון בתביעה

104.  

הדיון בתביעה יתקיים לא יאוחר מחמישה עשר ימים ממועד הגשת התביעה.

הזמנת עדים וחקירתם

105.  

(א) ביקש בעל דין לחקור את מי שהצהיר מטעם בעל הדין שכנגד, או לזמן עדים מטעמו שלטענתו לא ניתן היה להגיש את עדותם בתצהירים, רשאי בית המשפט שלא להתיר את החקירה או את מתן העדות אם לא ראה צורך בכך לשם בירור העובדות והזמנתם אינה ניתנת להיעשות באופן מיידי.

(ב) בית המשפט רשאי לדרוש, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שבעל דין יתייצב לחקירה או לקבוע דרך אחרת לחקירה.

(ג) חקירת העדים ומתן העדות לפי תקנות משנה (א) ו-(ב) יתקיימו לא יאוחר מחמישה ימים לאחר הדיון הראשון.

(ד) לא התייצב לחקירה מצהיר, לרבות בעל דין שהצהיר, לא ידחה בית המשפט את התביעה וידון בה לגופה, ורשאי הוא ליתן לכך משקל בפסק הדין.

(ה) היה הילד בגיל וברמת בגרות שמן הראוי להביא בחשבון את השקפותיו, לא יחליט בית המשפט בתביעה לפני שישמע אותו, אלא אם כן לא ראה בית המשפט צורך בכך מטעמים מיוחדים שיירשמו.

הדיון בתביעה

106.  

(א) במועד הדיון רשאי בית המשפט לתת צו להחזרת הילד לאלתר למקום מגוריו הרגיל, ואף לפי צד אחד, ובלבד שההזמנה לדיון הומצאה למשיב או לבא כוחו; לא התייצב התובע לדיון והמשיב התייצב, לא ידחה בית המשפט את התביעה וידון בה לגופה.

(ב) עם מתן הצו לפי תקנת משנה (א) ייתן בית המשפט הוראות לאופן ביצוע החזרת הילד, לרבות מתן הוראות לפקיד סעד ולמשטרת ישראל.

(ג) הדיון בתביעה לא יעוכב אף אם מתנהל דיון בעניין הנוגע לילד לפני רשות שיפוטית אחרת, והוראות תקנה 108 יחולו על תקנה זו.

ראיות נוספות

107.  

(א) לפני מתן פסק הדין, רשאי בית המשפט, לפי סעיף 15 לתוספת לחוק, לדרוש מהתובע להמציא לו החלטה או קביעה מרשויות המדינה שבה נמצא מקום מגוריו הרגיל של הילד, כי הרחקתו או אי החזרתו נעשתה שלא כדין כאמור בסעיף 3 בתוספת לחוק.

(ב) טען המשיב כי החזרת הילד תחשוף אותו לנזק כאמור בסעיף 13(ב) בתוספת לחוק, או כי החזרת הילד פוגעת בעקרונות המפורטים בסעיף 20 בתוספת לחוק, יביא ראיות ברורות ומשכנעות לביסוס טענתו, ורשאי בית המשפט לדרוש ממנו להביא ראיות נוספות לשם כך.

(ג) ראה בית המשפט כי נדרשת חוות דעת מומחה לצורך הכרעה בעניין שלפניו, ימנה בית המשפט מומחה בהתאם לתקנה 25; חוות דעת המומחה תוגש בתוך עשרים ואחד ימים מיום החלטת בית המשפט למנותו.

צו שנתנה רשות שיפוטית אחרת

108.  

ניתנו צו או החלטה בנוגע לילד בידי רשות שיפוטית אחרת כאמור בסעיף 17 בתוספת לחוק, לא יביא בית המשפט בחשבון את עצם עובדת מתן הצו או ההחלטה, אולם רשאי הוא להתחשב בנימוקים להחלטה או לצו בשיקוליו בעניין החזרת הילד.

החלטת בית המשפט בתביעה

109.  

(א) בית המשפט ייתן פסק דין מנומק בתביעה לא יאוחר משישה שבועות מהיום שבו הוגשה התביעה.

(ב) חלפו שישה שבועות מיום הגשת התביעה וטרם נתן בית המשפט פסק דין כאמור בתקנת משנה (א), ייתן על כך הודעה מנומקת לסגן נשיא בית המשפט והוא יודיע לנשיא בית המשפט העליון; מנהל בתי המשפט יעביר לרשות המרכזית, לפי בקשתה, מידע על סיבות העיכובים במתן פסקי דין לפי החוק.

(ג) החליט בית המשפט להחזיר את הילד למקום מגוריו הרגיל, והתקיימו או עשויים להתקיים הליכים בעניינו של הילד לפני רשות שיפוטית אחרת, יורה בית המשפט בהחלטתו בעניין אותם הליכים כאמור בסעיף 16 לתוספת לחוק.

ערעור

110.  

(א) ערעור על פסק דין בתביעה או בערעור (להלן – ערעור על פסק דין) ועל החלטה אחרת יוגש לא יאוחר משבעה ימים מיום המצאת פסק הדין או ההחלטה לידי המערער; כתב הערעור יימסר בידי המערער במישרין לבעלי הדין האחרים ביום הגשתו לבית המשפט.

(ב) המועד שייקבע לדיון בערעור על פסק הדין יהא לא יאוחר מעשרה ימים מהיום שבו הוגש הערעור, ועל החלטה אחרת – לא יאוחר משבעה ימים; עיקרי טיעון מטעם בעלי הדין יוגשו לבית המשפט לא יאוחר מיומיים לפני הדיון בערעור והעתק מהם יימסר במישרין לבעלי הדין האחרים ביום הגשתם לבית המשפט.

(ג) בית המשפט שלערעור ייתן החלטה בערעור על פסק דין לא יאוחר משלושים ימים מיום הגשת הערעור, ובערעור על החלטה אחרת – תוך עשרה ימים.

(ד) ערעור על החלטה אחרת לא יעכב את הדיון בתביעה.

(ה) תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי לעניין ביטול פסק הדין שניתן על פי צד אחד לא תחול על פסק דין לפי פרק זה.

פטור מערובה

111.  

רשות שיפוטית לא תדרוש ערובה, התחייבות עצמית או ערבות של צד ג' לתשלום הוצאות הכרוכות בהליכים על פי האמנה, לרבות בקשות ביניים במסגרת התביעה והליכים לפי תקנה 110.

הוצאות התובע

112.  

נתן בית המשפט פסק דין להחזרת הילד, מבלי לגרוע מהוראות פרק י"ח לתקנות סדר הדין האזרחי, רשאי בית המשפט  להטיל על המשיב את הוצאותיו של התובע, לרבות הוצאות נסיעה, הוצאות הכרוכות באיתור הילד והוצאות הכרוכות בהחזרת הילד.

שפת המסמכים

113.  

מסמכים שהוגשו לבית המשפט שאינם בעברית ילוו בתרגום מאושר לעברית, ואולם רשאי בית המשפט לפטור בעל דין מתרגום מסמך משפה אחרת לעברית; אין באמור כדי לפגוע בזכותו של בעל דין אחר לקבל, לפי בקשתו, תרגום של המסמך לעברית.

אימות מסמכים

114.  

לעניין פרק זה, ומבלי לגרוע מהאמור בתקנות 99 ו-113, כל מסמך אחר שיוגש לבית המשפט, אין לדרוש לגביו אימות נוטריוני, דיפלומטי או קונסולרי.

הכרה בהחלטות חוץ

115.  

בית המשפט רשאי בפסק הדין להביא בחשבון בשיקוליו, החלטה שיפוטית או מינהלית שניתנה במדינה שבה נמצא מקום מגוריו הקבוע של הילד, גם אם לא נתמלאו התנאים לכך לפי סעיף 11 לחוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958.

הארכת מועדים

116.  

על אף האמור בתקנה 5, לא יאריך בית המשפט מועד שנקבע בפרק זה מטעמים מיוחדים שיירשמו, אלא באישור נשיא בית המשפט שדן בתביעה או בערעור.

בקשה לאכיפת זכות ביקור בישראל

117.  

על תביעה לאכיפת זכות ביקור לגבי ילד הנמצא בישראל יחולו ההוראות החלות על תביעה להחזרת ילד, בשינויים המחויבים לפי הענין.

בקשה בדרך קבלת החלטה שלא כדין

118.  

בקשה לקבלת החלטה בדבר הרחקה או אי-החזרה שלא כדין, לפי סעיף 15 לתוספת לחוק, תוגש על ידי הטוען כי ילד הורחק ממנו או לא הוחזר אליו שלא כדין, בין אם היתה דרישה של הרשות המרכזית במדינת החוץ אליה הורחק הילד ובין אם לאו.

פרק ה – היתר נישואין

בקשה להיתר נישואים

119.  

בבקשה להיתר נישואין לפי סעיף 5א לחוק גיל הנישואין, התש"י-1950, יהיה המשיב היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו.

פרק ו' – התרת נישואין

הגדרות

120.  

בפרק זה –

"החוק" – חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשכ"ט-1969;

"התרת נישואין" – כהגדרתה בסעיף 6 לחוק.

תחולת הוראות

121.  

הוראות פרק זה יחולו על הגשת תובענה להתרת נישואין (בפרק זה – תובענה) לבית משפט ועל הדיון בה.

צורת התובענה ותוכנה

122.  

(א) הוגשה לבית המשפט תובענה בידי בן זוג, יהיה בן הזוג האחר הנתבע בה; הוגשה התובענה בידי שני בני הזוג – לא יצוין בה נתבע.

(ב) התובענה תוגש בשלושה עותקים ותכיל פרטים אלה:

(1)  שמו של כל אחד מבני הזוג, דתו, ואם הוא נוצרי – העדה הדתית שאליה הוא משתייך, אזרחותו או אזרחויותיו, מספר הזהות או מספר הדרכון שלו, מקום מושבו ומענו; היו לבני הזוג ילדים קטינים משותפים – ייכללו בתובענה פרטים כאמור גם לגביהם;

(2)  מקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג;

(3)  תאריך טקס או טקסי הנישואין של בני הזוג, מקום עריכתם והדין שלפיהם נערכו;

(4)  הנימוקים שבעובדה ושבחוק שעליהם מתבססת התובענה;

(5)  הייתה התובענה נסמכת על דין חוץ, תצורף לה חוות דעת של מומחה לדין החוץ, המבססת את העילה להתרת הנישואין.

צירוף מסמכים

123.  

לתובענה יצורפו מסמכים אלה:

(1)  טופס 16 שבתוספת הראשונה, כשהוא ממולא בידי התובע, בצירוף מסמכים המעידים על דתו של כל אחד מבני הזוג;

(2)  תצהיר לאימות העובדות הכלולות בתובענה, ואם הוגשה בידי שני בני הזוג – תצהיר של שניהם; הייתה התובענה להכריז על ביטול הנישואין מעיקרם, יצורף לה תצהיר של אדם אחר לאימות העובדות שעליהן היא מתבססת;

(3)  תעודות הנישואין של בני הזוג, אם הן מצויות בידי התובע או העתק צילומי מאומת שלהן, או תמצית רישום מאושרת של הנישואין ממדינת החוץ שבה נערכו;

(4)  העתק או תמצית מאושרת מן הרישום לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, לגבי התובע, לרבות תיקונים שנעשו ברישום ושאינם שינויי מען;

(5)  תרגום לעברית של כל מסמך מצורף הכתוב בשפה אחרת, כשהוא מאושר.

המצאה

124.  

(א) הוגשה התובענה בידי אחד מבני הזוג בלבד, והוא מבקש להמציא את כתב טענות מחוץ לתחום המדינה, יגיש בקשה בכתב לשם קביעת דרך ביצוע ההמצאה, ובתצהיר התומך בבקשה יפורטו העובדות המבססות את עילת התביעה, העובדות המבססות את התקיימות אחת הזיקות המנויות בסעיף 2 לחוק, ופירוט המקום שבו נמצא הנמען או ייתכן שנמצא; בית המשפט רשאי להורות שבנסיבות העניין אין להמציא את המסמכים מחוץ לתחום המדינה.

(ב) הורה בית המשפט על דרך ביצוע המצאת כתב התביעה כאמור, יצרף התובע לכתב התביעה, על מצורפיו, תרגום מאושר שלהם לשפת הארץ שאליה יומצאו.

כתב הגנה

125.  

(א) כתב הגנה יוגש בשלושה עותקים, ואם הנתבע מתנגד לתובענה יפרט בו את נימוקיו.

(ב) הנתבע יצרף לכתב ההגנה –

(1)  טופס 17 שמילא ומסמכים המעידים על דתו, ככל שלא צורפו בידי התובע;

(2)  תצהיר לאימות העובדות הכלולות בו;

(3)  העתק או תמצית מאושרת מן הרישום לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, לגבי הנתבע, לרבות תיקונים שנעשו ברישום, שאינם שינויי מען.

(4)  חוות דעת של מומחה אחר לדין החוץ, אם רצה הנתבע לחלוק על פרטים הכלולים בחוות הדעת של המומחה לדין החוץ שהגיש התובע כאמור בתקנה 125(ב)(5);

(5)  כל מסמך אחר שבידו לביסוס טענותיו, ככל שלא צורף בידי התובע;

(6)  תרגום לעברית של כל מסמך מצורף הכתוב בשפה אחרת, כשהוא מאושר.

(ג) עותק מכתב ההגנה ומצורפיו יומצא לתובע.

פנייה לבית דין דתי

126.  

(א) בית המשפט יפנה לראש בית הדין הדתי הנוגע בדבר כאמור בסעיף 3(א) לחוק (להלן – בית הדין הדתי), על יסוד כתבי הטענות, או אם ראה צורך בכך, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם.

(ב) פנייה כאמור בתקנת משנה (א) תישלח לפי טופס 18 שבתוספת הראשונה, בצירוף המסמכים האמורים בו; הודעה על הפנייה תישלח לצדדים.

(ג) מצא בית המשפט כי לא התקיימו התנאים האמורים בסעיף 3(א) לחוק לצורך פנייה לבית הדין הדתי, או כי נתקיימו התנאים לדיון בבית המשפט לפי סעיף 3(ד) לחוק, ישלח הודעה על כך לצדדים, בצירוף קביעת בית הדין הדתי לפי סעיף 3(ד) לחוק, אם הייתה, ויקבע מועד לדיון.

הודעה על העברת התובענה לבית דין דתי

127.  

הועברה התובענה לבית דין דתי בהתאם לסעיף 3(ג) לחוק, ישלח בית המשפט הודעה על כך לצדדים וליועץ המשפטי לממשלה, בצירוף הקביעה של בית הדין הדתי לפי הסעיף האמור.

הדיון בתובענה

128.  

(א) הוגש לבית המשפט הסכם גירושין, יברר בית המשפט אם הוא נעשה מרצון חופשי, יבדוק את ההסכם על פי הדין החל עליו, ורשאי הוא לאשר את ההסכם.

(ב) לא הוגש לבית המשפט הסכם גירושין יחליט בית המשפט בענייני התרת הנישואין על פי הדין החל לפי החוק.

פסק דין להתרת נישואין

129.  

בתיתו פסק דין לעניין התרת נישואין רשאי בית המשפט לקבוע מהו המועד שבו רואים את בני הזוג כפנויים לעניין עבירת ריבוי נישואין; לא עשה כן – רואים את בני הזוג כפנויים רק משעה שפסק הדין הוא חלוט.

בקשה לנשיא בית המשפט העליון

130.  

(א) בקשת בן זוג או שני בני הזוג מנשיא בית המשפט העליון לקבוע סמכות שיפוט לפי סעיף 3(ה) לחוק (בפרק זה – הבקשה), תהא בכתב ותוגש לפי הוראות תקנה 50 לתקנות סדר הדין האזרחי; הבקשה תוגש בתוך ארבעה עשר ימים מיום המצאת ההודעה לפי תקנה 127, ויצורפו לה העתקים מכתבי הטענות בתובענה ומהודעות בית המשפט, על מצורפיהם.

(ב) החליט נשיא בית המשפט העליון, לאחר שעיין בבקשה, שאין היא מצריכה תשובה, ידחנה מיד.

(ג) החליט נשיא בית המשפט העליון שהבקשה מצריכה תשובה –

(1)  ימציא המבקש עותק מן הבקשה לבן זוגו וליועץ המשפטי לממשלה, ויחולו הוראות תקנות 50-52 לתקנות סדר הדין האזרחי בשינויים המחויבים.

(2)  תומצא הודעה על הגשת הבקשה לבית הדין הדתי שאליו הועברה התובענה לפי סעיף 3(ג) לחוק, ורשאי הנשיא להורות לבית הדין לעכב את המשך הדיון בה עד להחלטתו בעניין סמכות השיפוט; החלטה כאמור תומצא גם לבני הזוג.

(ד) בקשת היועץ המשפטי לממשלה לקבוע את סמכות השיפוט לפי סעיף 3(ה) לחוק תהא בכתב, ויחולו עליה הוראות פרק זה, בשינויים המחויבים.

פרק ז' – ברית הזוגיות

בקשה ליישוב סכסוך להתרת ברית נישואין

131.  

בקשה ליישוב סכסוך לפי סעיף 11(א) לחוק ברית הזוגיות תוגש לפי טופס 19 שבתוספת הראשונה, ותצורף לה הרצאת פרטים לפי טופס 3 בתוספת האמורה מאומת בתצהיר.

בקשה בעניינו של פסול דין או מי שמונה לו אפוטרופוס

132.  

בקשה בעניינו של פסול דין או מי שמונה לו אפוטרופוס לאישור כי הוא מסוגל לתת הסכמה מדעת לבוא בברית הזוגיות לפי סעיף 2(7) לחוק ברית הזוגיות ובקשה בעניינו של אדם כאמור להתיר את ברית הזוגיות לפי סעיף 10(א) לחוק ברית הזוגיות, יומצאו –

(1)  לפסול הדין או למי שמונה לו אפוטרופוס;

(2)  לאפוטרופוס שמונה לו;

(3)  ליועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו;

(4)  למי שבית המשפט הורה על כך.

פרק ח' – שינוי שם

בקשה שינוי שמו של קטין או פסול דין

133.  

(א) בבקשה לשינוי שמו של קטין או של אדם שמונה לו אפוטרופוס או שבית המשפט רשאי למנות לו אפוטרופוס לפי סעיפים 13 או 14 לחוק השמות, התשט"ז-1955, יהיה המשיב היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו; הורה של קטין שאיננו מבקש בבקשה יצורף אליה כמשיב אם הוא בחיים.

(ב) בית המשפט הבא לאשר שינוי שם של קטין לפי תקנת משנה (א), כשאחד מהוריו או שניהם נפטרו, יזמין, אם אפשר, את הורי הנפטר וייתן להם הזדמנות להשמיע טענותיהם לעניין שינוי השם; אולם רשאי בית המשפט שלא להזמינם אם נראה הדבר מוצדק בנסיבות העניין.

פרק ט' – קביעת גיל

הגדרה

134.  

בפרק זה, "הבקשה" – בקשה לקביעת גילו של אדם, לרבות גיל מזערי, גיל מרבי ומתח גילים – או לשינויה.

מקום השיפוט והגשת הבקשה

135.  

(א) הבקשה תוגש לבית המשפט לעניני משפחה שבאזור שיפוטו מצוי מקום מגוריו של מי שמבקשים את קביעת גילו; באין לו מקום מגורים בישראל, תוגש הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב–יפו.

(ב) הבקשה תוגש במספר עותקים מספיק בשביל בית המשפט ולשם המצאה לכל המשיבים, ובלבד שיהיו שני עותקים בשביל היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו.

המשיבים

136.  

(א) בבקשת אדם המבקש קביעת גילו יהיה המשיב היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו.

(ב) בבקשת אדם המבקש קביעת גילו של אדם אחר יהיו המשיבים האדם שמבקשים קביעת גילו והיועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו.

(ג) בבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו יהיה המשיב האדם שמבקשים קביעת גילו.

(ד) אדם העלול להיפגע על ידי החלטת בית המשפט יצוין בבקשה כמשיב.

המשיבים בבקשת יוצאי צבא

137.  

הוראת סעיף 7 לחוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963, תחול על הבקשה לכלול אדם באחת מקבוצות הגילים 17 עד 39 שנים ועד בכלל בגבר ו-17 עד 26 שנים ועד בכלל באשה, להוציאו מקבוצת גיל כאמור או לשנות מקומו בה, וינהגו כך:

(1)  היה המבקש יוצא צבא כמשמעותו בחוק שירות בטחון, התשי"ט-1959 [נוסח משולב], המשרת בשירות סדיר או נמנה עם כוחות המילואים, תומצא הבקשה לשליש הראשי של צבא-הגנה לישראל;

(2)  היה המבקש מיועד לשירות בטחון כמשמעותו בחוק האמור, תומצא הבקשה לראש מרכז גיוס באגף כוח אדם של צבא-הגנה לישראל.

צירוף משיבים להליך

138.  

בית המשפט רשאי לצוות על צירוף משיבים נוספים.

בקשות קודמות לקביעת גיל

139.  

בבקשה יציין המבקש את מטרת הבקשה, ואם הוגשו לבית משפט בקשות לקביעת גילו לפני שהוגשה הבקשה הנדונה יפרט אותן ואת ההחלטות שניתנו בהן.

צירוף תצהיר ומסמכים

140.  

(א) המבקש קביעת גילו יצרף לבקשתו תצהיר לפי טופס 20 וכן תעודות אלה או תצלומים מהן:

(1)  תעודת לידה של המבקש או העתק מתוך ספרי הנפוס של הרישום המתייחס אליו, לפי העניין, וכן דרכון, תעודה או פנקס שרשום בהם תאריך לידתו;

(2)  תעודת נישואין או תעודת גירושין שלו, לפי העניין;

(3)  תעודות לידה של ילדיו;

(4)  כל מסמך אחר שברשותו אשר ניתן ללמוד ממנו מהו גילו;

(5)  לגבי מבקש שנולד בארץ – אישור מלשכת מרשם התושבים שבה מוחזק תיק המרשם שלו, שאין בפנקס הלידות רישום לידה שלו בשנה הרשומה בתיק המרשם כשנת לידתו.

(ב) אם אין בידי המבקש להמציא את התעודות המתאימות המפורטות בתקנת משנה (א)(1) עד (3) – ייתן הסבר לכך.

(ג) בית המשפט רשאי בכל עת לדרוש מהמבקש שייתן בתצהיר פרטים נוספים ומפורטים יותר.

פרק י' – אבהות ואימהות

המצאה ליועץ המשפטי לממשלה

141.  

העתק של כתב תביעה לאבהות או לאימהות ושל כל כתב הגנה בתובענה כאמור, יומצא ליועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו.

הצדדים להליך

142.  

בבקשה לקביעת אבהות או אימהות יהיה צד להליך הורהו האחר של הקטין. ואולם, ראה המבקש כי בן משפחה מדרגה ראשונה של הילד נדרש לצורך בירור הבקשה, רשאי לצרפו כצד להליך.

צירוף מסמכים

143.  

המבקש יצרף לבקשתו תצהיר לאימות טענותיו העובדתיות וכן את המסמכים הבאים לפי עניין:

(א) הודעת לידת חי של הילד, ככל שהוא נולד בישראל.

(ב) תעודת לידה מאומתת כדין, ככל שהוא נולד מחוץ לישראל.

(ג) העתק מסמכי הזיהוי של מגיש הבקשה ושל הילד נשוא הבקשה; וכן העתק מסמכי הזיהוי של צדדים נוספים לבקשה, ככל הניתן. 

פרק י"א – שונות

מניין הימים

144.  

(א) המועד הקובע לתחילת מניין הימים לפרק הזמן שנקבע הוא יום המצאת המסמך, למעט אם נקבע אחרת בתקנות אלה; אם ניתנה החלטה במעמד בעלי הדין, יימנה המועד ממועד הדיון.

(ב) מבלי לגרוע מהוראות אחרות בתקנות אלה, תקופת פגרה של בית המשפט לא תובא במניין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שנקבעו בידי בית המשפט, זולת אם בית המשפט הורה אחרת.

תחילה והוראת מעבר

145.  

(א) תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתן של תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, כאמור בתקנה 180(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי והן יחולו על הליכים שנפתחו ביום התחילה או לאחריו.

(ב) מבלי לגרוע מהוראות תקנה 180(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, על הליכים שנפתחו ערב יום התחילה יחולו תקנות אלה למעט הוראות תקנות 18, 20 עד 22, ולמעט סימן ז' בפרק א, ופרק י'.

תוספת ראשונה

(לפי תקנה 11, 12, 16(א), 25(א), 29, 39, 50, 66, 76, 79, 80, 85, 86, 99, 123, 125, 126, 131, 140)

טופס 1

(תקנה 11)

הזמנה לדין בתביעה בין בני משפחה (למעט תביעת מזונות)

הואיל ו ___________________ הגיש למחוז שיפוט זה כתב תביעה נגדך, המצורף בזאת, אתה מוזמן להגיש כתב הגנה בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לך הזמנה זו.

לתשומת ליבך, אם לא תגיש כתב הגנה, לפי תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, תהיה לתובע הזכות לקבל פסק דין שלא בפניך.

טופס 2

(תקנה 11)

הזמנה בתביעה למזונות

הואיל ו ________  הגיש נגדך תביעה למזונות וסעדים נוספים כמפורט בכתב התביעה המצורף בזה, על נספחיו.

אם יש בדעתך להתגונן, הנך מוזמן להגיש כתב הגנה לתובענה, יחד עם הרצאת פרטים לפי טופס 4 שבתוספת הראשונה לתקנות בית המשפט לעניני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לך הזמנה זו.

כתב ההגנה, על נספחיו, יאומת בתצהיר שלך ויוגש לבית המשפט תוך שלושים ימים מהיום שהומצאה לך הזמנה זו.

אם לא תעשה כן, תהא לתובע הזכות לקבל פסק דין שלא בפניך, לפי תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

טופס 3

(תקנה 12)

הרצאת פרטים בתובענה בין בני זוג (למעט תביעת מזונות)

מהות התובענה:  

מעמדו של ממלא הטופס:  

1.     פרטים אישיים*:

        המבקש/ת:  

        שם פרטי ושם משפחה:     מס' זהות:  

        תאריך לידה:    כתובת:        טלפון בבית:      נייד:  

        * פרטי בן הזוג ימולאו לגבי בן הזוג הנתבע.

          * בתביעת קטין באמצעות הורהו ימולאו הפרטים של אותו הורה נוסף על פרטי הקטין.

        בן/בת הזוג:

        שם פרטי ושם משפחה:     מס' זהות:  

        תאריך לידה:    כתובת:        טלפון בבית:      נייד:  

2.     פרטים לגבי המצב האישי:

        המבקש/ת:

        תאריך הנישואים* הנוכחיים:         

        נישואים קודמים:  כן   לא

        ילדים מנישואים קודמים:  כן   לא

        בן/בת הזוג:  

        תאריך הנישואים הנוכחיים:  

        נישואים קודמים:  כן   לא

        ילדים מנישואים קודמים:  כן   לא

*לעניין פרט זה, נישואין לרבות ברית זוגיות.

3.     ילדים:

        שם ההורה (שאינו המבקש):  

        שם:   תאריך לידה:     מקום מגורי הילד:  

4.     פרטים לגבי דירת המגורים:

        הדירה שבה גר/ה המבקש/ת היא:

              בבעלות משותפת של בני הזוג

              בבעלות המבקש/ת

              בשכירות

              אחר –  

        הדירה שבה גר/ה בן/בת הזוג היא:

              בבעלות משותפת של בני הזוג

              בבעלות בן/בת הזוג

              בשכירות

              אחר –         

5.     נתונים על אלימות במשפחה:

הוגשה בעבר בקשה לבית המשפט או לבית דין דתי למתן צו הגנה על פי החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991   כן   לא

        אם כן — מתי:  

        כנגד מי:  

        מס' התיק:  

        בפני מי נדון התיק:  

         לא ניתן  ניתן צו הגנה ביום:         

        תוכן הצו  

האם היו בעבר אירועי אלימות שהוגשה בשלהם תלונה למשטרה ולא הוגשה בקשה לצו הגנה?  כן   לא; אם כן – פרט/י –  

6.       נתונים על תיקים אחרים בענייני המשפחה בין בני הזוג שנדונו או נדונים בבית משפט (פרט לגבי כל תיק בנפרד):

        מס' התיק:  

        בפני מי נדון התיק:   

        מהות התיק:  

        מתי הסתיים הדיון בתיק:  

7.     קשר עם גורמים טיפוליים:

        האם היית/ם בקשר עם:

        (1) מחלקת הרווחה  כן   לא

        (2) ייעוץ נישואין או ייעוץ זוגי      כן   לא

        האם את/ה מוכנ/ה לקחת חלק ב:          ייעוץ משפחתי       כן   לא

                                                                   גישור                   כן   לא

8.     הצהרה

        אני מצהיר כי לפי מיטב ידיעתי הפרטים שמילאתי בטופס נכונים.

טופס 4

(תקנה 12)

הרצאת פרטים בתביעת מזונות

א.     פרטים לכל סוגי המזונות

1.     שם בעל הדין:  

2.     מספר זהותו:  

3.     מען מגוריו:  

4.     תאריך לידתו:  

5.     הקרבה בין בעלי הדין:  

6.     האם הוגשו הליכים משפטיים בעניין מזונות בין בעלי הדין.

 כן   לא

אם כן –

היכן:  

מה הוחלט בהם:  

7.     מה היה הסכום החודשי האחרון שהנתבע שילם לתובע למזונותיו (אם אין סכום מדויק – יש לציין את הסכום בקירוב)   ומתי שולם סכום זה?  

8.     התעסקותו והכנסותיו של בעל הדין ב- 12 החדשים שלפני הגשת התביעה, ברוטו ונטו (לאחר ניכוי תשלומי חובה), לפי מקורותיהן*.

9.     התעסקותו והכנסותיו של בעל הדין שכנגד ב-12 החודשים שלפני הגשת התביעה, ברוטו ונטו (לאחר ניכוי תשלומי חובה), לפי מקורותיהן, עד כמה שהדבר ידוע למצהיר**.

10.    פירוט רכושו של בעל הדין ורכושו של בעל הדין שכנגד – עד כמה שהדבר ידוע לבעל הדין**:

בעל הדין:  

בעל הדין שכנגד:  

11.    פירוט חובותיו של בעל הדין*** וחובותיו של בעל הדין שכנגד - עד כמה שהדבר ידוע למצהיר**, וכן תיאור הנושים ושיעורי התשלומים התקופתיים, אם החובות משתלמים בשיעורים.

בעל הדין:

הנושה:       התשלומים התקופתיים:            סה"כ החובות:  

בעל הדין שכנגד:

הנושה:       התשלומים התקופתיים:            סה"כ החובות:  

12.    פירוט דירת המגורים של בעל הדין ושל בעל הדין שכנגד, כולל מספר החדרים בכל דירה ומספר הנפשות המתגוררות בה.

בעל הדין:

הכתובת:    מס' החדרים:         מס' הנפשות:  

בעל הדין שכנגד:

הכתובת:    מס' החדרים:         מס' הנפשות:  

13.    אם יש לבעל הדין חשבון או חשבונות בבנקים, לבדו או בשותפות עם אחר - שמות הבנקים ומספרי החשבון בכל בנק בשני החדשים שלפני הגשת התביעה****.

13.1. שם הבנק:     מס' החשבון:  

13.2. שם הבנק:     מס' החשבון:  

13.3. שם הבנק:     מס' החשבון:  

13.4. שם הבנק:     מס' החשבון:  

14.    אם יש לבעלי הדין, או לאחד מהם, מכונית – פרטים על כך:  .

15.    סכום המזונות החודשיים הדרושים לתובע*****:  .

ב.     פרטים נוספים בתביעה למזונות מבן זוג

1.     תאריך הנישואין:  .

2.     מקום מושבם של בני הזוג, ואם אין להם מקום מושב משותף - מקום מושבו של הנתבע******:

הבעל:         

האשה:  

3.     אזרחותו של כל אחד מבעלי הדין:

הבעל:  

האשה:  

4.     דתו של כל אחד מבעלי הדין:

הבעל:  

האשה:  

5.     האם גרים בני הזוג יחד?              כן   לא

אם לא - מי גר בדירה ששימשה לאחרונה את מגורי בני הזוג?  

ג.      פרטים נוספים בתביעה למזונות מהורה או מבן זוגו של הורה

1.     מצב המשפחתי בין ההורים:

האם הורי התובע פרודים/ גרושים / אינם בני זוג?

         כן. פרט: _______   לא

ואם ההורים פרודים או גרושים, ממתי?  

2.     מקום מושבו של התובע******:  .

3.     אזרחותו של כל אחד מבעלי הדין:

שם:            אזרחות:       .

שם:            אזרחות:       .

4.     דתו של כל אחד מבעלי הדין:

שם:            דת:       .

שם:            דת:       .

5.     בחזקתו של מי נמצא התובע?  .

6.     שאר ילדי הנתבע – שמותיהם וגילם: האם הנתבע משלם להם מזונות, ואם כן — מה סכומם?

שם:        גיל:        האם הנתבע משלם לו/ה מזונות?  כן   לא; אם כן, כמה?  

שם:        גיל:        האם הנתבע משלם לו/ה מזונות?  כן   לא; אם כן, כמה?  

שם:        גיל:        האם הנתבע משלם לו/ה מזונות?  כן   לא; אם כן, כמה?  

7.     האם לנתבע בן זוג שאינו הורהו של התובע?  .

8.     אם לנתבע בן זוג שאינו הורתו של התובע, והוא משלם מזונות לילדי בן הזוג - שמותיהם וגילם של ילדי בן הזוג המתגוררים עם הנתבע והילדים שאינם מתגוררים עמו, וסכום המזונות שהוא משלם לכל אחד מהם*******.

שם:        גיל:        האם הנתבע משלם לו/ה מזונות?  כן   לא; אם כן, כמה?  

שם:        גיל:        האם הנתבע משלם לו/ה מזונות?  כן   לא; אם כן, כמה?  

שם:        גיל:        האם הנתבע משלם לו/ה מזונות?  כן   לא; אם כן, כמה?  

9.     במקרה האמור בפרט 8 - התעסקותו, הכנסותיו, רכושו וחובותיו של בן הזוג של הנתבע, בצירוף המסמכים האמורים לגבי פרטים 7,8 ו- 10.

התעסקותו:               .

רכושו:             .

חובותיו:          .

10.    אם התובע נמצא בהחזקת הורה שאינו הנתבע – שאר ילדי ההורה, שמותיהם וגילם, ואם ההורה משלם להם מזונות – מה סכומם, עד כמה שהדבר ידוע למצהיר?**, ********.

שם:        גיל:        האם ההורה משלם לו/ה מזונות?  כן   לא; אם כן, כמה?  

שם:        גיל:        האם ההורה משלם לו/ה מזונות?  כן   לא; אם כן, כמה?  

שם:        גיל:        האם ההורה משלם לו/ה מזונות?  כן   לא; אם כן, כמה?  

11.    במקרה האמור בפרט 10 - התעסקותו, הכנסותיו, רכושו וחובותיו של ההורה, עד כמה שהדבר ידוע למצהיר? **, ********

התעסקותו:               .

רכושו:             .

חובותיו:          .

ד.     פרטים נוספים בתביעה למזונות מקרובים אחרים

1.     מקום מושבו של כל אחד מבעלי הדין******:

שם:            מקום המושב:       .

שם:            מקום המושב:       .

2.     האם לנתבע בן זוג? ילדי הנתבע וילדי בן זוגו - שמותיהם וגילם. האם הנתבע משלם להם מזונות, ואם כן - מה סכומם?

שם:            גיל:              סכום:  

שם:            גיל:              סכום:  

שם:            גיל:              סכום:  

3.     האם לתובע קרובים בדרגת קרבה הקודמת לקרבת הנתבע בהתאם לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959 (להלן – חוק המזונות), ואם כן –שמותיהם, מעני מגוריהם, גילם, מספר התלויים בהם והקרבה בינם לבין התובע וכן התעסקותם, הכנסותיהם, רכושם וחובותיהם, עד כמה שפרטים אלה ידועים לתובע**.

3.1.  שם:    גיל:              מען:   מס' התלויים:  

        הקירבה:      התעסקות:    הכנסה:  

        רכוש:          חובות:  

3.2.  שם:    גיל:              מען:   מס' התלויים:  

        הקירבה:      התעסקות:    הכנסה:  

        רכוש:          חובות:  

4.     האם לתובע קרובים בדרגת קרבה הדומה לקרבת הנתבע בהתאם לחוק המזונות, ואם כן — הפרטים האמורים בפרט 3, עד כמה שהם ידועים לתובע**.

4.1.  שם:    גיל:              מען:   מס' התלויים:  

        הקירבה:      התעסקות:    הכנסה:  

        רכוש:          חובות:  

4.2.  שם:    גיל:              מען:   מס' התלויים:  

        הקירבה:      התעסקות:    הכנסה:  

        רכוש:          חובות:  

5.     הסיבה שהתובע אינו יכול לקבל מזונות מקרובים בדרגת קרבה הקודמת לקרבת הנתבע או מקרובים אחרים בדרגת קרבה השווה לקרבת הנתבע, או מעזבונם********:  .

------------

* בעל דין שהוא עובד שכיר יצרף את תלוש המשכורת והכנסות אחרות ממקום עבודתו, ואם אין במקום עבודתו תלושים כאלה — אישור ממעבידו הכולל פירוט לכל חודש בנפרד, או צילום מאלה.

** ידיעה אישית או לפי מיטב האמונה.

*** לצרף אישורים במידת האפשר.

**** לצרף אישורים מהבנקים.

***** יפורט בידי הנתבע, עד כמה שהדבר ידוע לו, גם אם הוא מכחיש את חיובו.

****** הפרט יאומת לפי מיטב האמונה.

******* הפרטים נדרשים מאת הנתבע בלבד או מהמצהיר מטעמו; התובע רשאי למסרם, אם הם ידועים לו.

טופס 5

(תקנה 16(א)

תצהיר לכתב טענות

בבית משפט לעניני משפחה ב____________

שם התובע: _____________________

מספר הזהות: _________________________

-  נגד  -

הנתבע: _______________________

מספר הזהות: __________________________

תצהיר

אני החתום מטה _______________ מספר זהות _______________ לאחר שהוזהרתי כי עלי לומר את האמת כולה ואת האמת בלבד, וכי אם לא אעשה כן אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק, מצהיר בזה לאמור:

1. אני התובע/ הנתבע/ צד שלישי (אם המצהיר אדם אחר – יש לפרט את זהותו, זיקתו לעובדות שבכתב הטענות, והטעמים לכך שהוא נותן את התצהיר במקום בעל הדין).

2. תצהירי זה ניתן לתמיכה בכתב תביעה/ כתב הגנה/ הודעה לצד שלישי בתובענה לפי פרט ______ לתקנה 15, בעניין _______

3. האמור בסעיפים _____________________________ שבכתב התביעה/ כתב ההגנה/ הודעה לצד שלישי הוא בידיעתי האישית.

4. אני מצהיר כי השם דלעיל הוא שמי, החתימה דלמטה היא חתימתי, וכי תוכן תצהירי זה אמת.

___________________

חתימת המצהיר

אישור

אני החתום מטה, עורך דין ___________________________________, מאשר בזה כי ביום _________________ הופיע בפניי _________________________ המוכר לי אישית/ שזיהיתיו לפי תעודת זהות מספר _____________ ולאחר שהזהרתיו כי עליו לומר את האמת כולה ואת האמת בלבד, וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן, אישר נכונות הצהרתו דלעיל וחתם עליה בפניי.

  ___________                              __________                                    _________

        תאריך                                       עורך הדין                                            חתימה

טופס 6

(תקנה 25(א))

הצהרת מומחה מטעם בית המשפט

אני החתום מטה:

שם: _________________________ מספר תעודת זהות:  ________________     

עיסוק: _______________________ ההליך:                                                        

שם השופט: ________________________________________

מצהיר/ה בזאת בכתב כדלקמן:

1.  יש / אין לי (*מחק את המיותר) או לשותף שלי קרבה משפחתית[3] לשופט שמינה אותי או למי מבעלי הדין או למי מבאי כוחם, ויש / אין לי קרבה משפחתית לשופט אחר המכהן בבית המשפט שבו יתנהל התיק אליו אמונה; אם יש, נא לפרט:

_________________________________________________________

2.  יש / אין לי (*מחק את המיותר), לקרוב משפחתי או לשותף שלי, קשר אישי, כספי או מקצועי עם השופט שמינה אותי או עם אחד מבעלי הדין או עם באי כוחם; אם יש, נא לפרט:

_________________________________________________________;

3.  יש / אין לי (*מחק את המיותר), לקרוב משפחתי או לשותף שלי, עניין כספי או אישי אחר (למעט שכר טרחתי) בהליך או בתוצאותיו; אם יש, נא לפרט:

_________________________________________________________;

4.  נתתי / לא נתתי (*מחק את המיותר) חוות דעת או שירות אחר לאחד מבעלי הדין או לבאי כוחם בשנתיים שקדמו למועד המינוי; אם ניתנו חוות דעת, נא לפרט:

_________________________________________________________;

5.  יש / אין לי (*מחק את המיותר) זיקה אחרת העלולה להעמידני במצב של חשש לניגוד עניינים בין מילוי תפקידי ובין עניין אישי או תפקיד אחר שלי; אם יש, נא לפרט:

_________________________________________________________;

6.  יש / אין לי (*מחק את המיותר) קרובי משפחה המכהנים כשופטים; אם יש, נא לפרט:

_________________________________________________________.

הדברים האמורים בהצהרה זו נכונים לגבי, ולגבי קרובי משפחתי ושותפי – הם נכונים למיטב ידיעתי.

                                                                                                ____________

                                                                                                  חתימת המצהיר

טופס 7

(תקנה 29)

צו לקבלת מידע מרשות האוכלוסין

לאחר שמצאתי כי הדבר נדרש לצורך טיפול בבקשה שלפני, הנני מורה כדלקמן:

 המבקש רשאי לקבל מידע על כניסות ויציאות של המשיב לתקופה שבין ___ לבין ___.

 המבקש רשאי לקבל מידע על דבר הימצאותו של המשיב בישראל במועד מסוים, _______.

  המבקש רשאי לקבל מידע על מענו של המשיב.

ניתן ביום  

טופס 8

(תקנה 39)

            בקשה ליישוב סכסוך בעניין קביעת דרכי קשר בין הורי הורה לבין קטין

בבית המשפט לענייני משפחה

ב 

תיק  

בעניין הקטין  

מס' זהות  

תאריך לידה  

פרטי המבקש:

שם   מס' זהות  

כתובת  

טלפון בבית   טלפון נייד  

הקרבה המשפחתית לקטין ולהוריו  

פרטי הורי הקטין:

שם ההורה:   מס' זהות     אב   אם

כתובת  

טלפון בבית   טלפון נייד  

שם ההורה:   מס' זהות     אב   אם

כתובת  

טלפון בבית   טלפון נייד  

הואיל ונתגלע סכסוך ביני לבין   בעניין דרכי הקשר שלי עם הקטין וברצוני ליישב את הסכסוך בדרכי שלום ובלא התדיינות משפטית, אני פונה לבית המשפט בבקשה ליישוב הסכסוך ולהפניה ליחידת הסיוע שליד בית המשפט. 

                                               ________________

                                               חתימת המבקש

טופס 9

(תקנה 50)

בבית המשפט לענייני משפחה ב 

תיק מספר   

לפני כב' השופט  

התובע/המבקש    

           נגד

הנתבע/המשיב     

           בעניין הילד/ים:

  (להלן – הילד)

הפניית הורים ליחידת הסיוע לשם שמיעת הילד

1.        הנני מורה בזה על שמיעת הילד בתובענה זו ועל הפנייתו לצורך כך ליחידת הסיוע.

2.        הנני מורה בזה להורי הילד ליצור קשר עם יחידת הסיוע בתוך שבוע ימים, כדי לתאם מועד לפגישה של הילד עם עובד יחידת הסיוע, על פי הפרטים שלהלן.

פרטי יחידת הסיוע:  

תאריך                                      ________________

                                               שופט

טופס 10

(תקנה 66)

פרטים לתסקיר בבקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ

א.      פרטים על הילד

1.       השם ומספר הזהות:  

2.       תאריך הלידה:  

3.       מקום הלידה:  

4.       שנת העליה:  

5.       האזרחות:  

6.       הדת:  

7.       לידה מנישואין או מחוץ לנישואין:  

8.       יתמות:   מאב     מאם        משני ההורים

9.       הנימוקים להמלצה להכרזת הקטין כבר אימוץ:  

10.     המלצות הנוגעות לצמצום תוצאי האימוץ:  

11. אחים ואחיות של הילד, גילם ומענם:

          10.1.  שם:    גיל:    מען:  

          10.2.  שם:    גיל:    מען:  

          10.3.  שם:    גיל:    מען:  

12.     זמן הפרדת הילד מהוריו:  

13.     זמן הימצא הילד  במסגרת חוץ ביתית:     /  במשפחה אומנת:  *