תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א) (תיקון), התשפ"א-2020.
התיקון המוצע הוא תיקון שנועד להבהיר את היקף החובה במתן שירות גישה רחבת פס מנוהלת בהתאם לתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א), התשע"ה-2014.
טיוטת תקנות מטעם משרד התקשורת:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 5(ב)(1) ו-59 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982[1], אני מתקין תקנות אלה: |
|
|
תיקון תקנה 1 |
1. |
בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א), התשע"ה-2014[2], בתקנה 1 - (1) במקום הגדרת "בעל רישיון מפ"א תשתית" יבוא: ""בעל רישיון מפ"א תשתית" – כהגדרתו בסעיף 5(י) לחוק.". (2) ההגדרה "רישיון מפ"א תשתית" – תמחק. |
|
|
תיקון תקנה 2 |
2. |
בתקנות העיקריות, בתקנה 2, אחרי תקנת משנה (ג), יבוא: "(ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), החובה שבפסקה (1), לא תחול על מפ"א המספק שירות למנוייו על גבי רשת של בעל רישיון, בעל רישיון מפ"א תשתית או מפ"א אחר, באמצעות שירות גישה רחבת פס מנוהלת או שירות דומה לו שהוא מקבל מאחד מהם.;" |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
___ ב________ התשפ"א_______ (___ ב________ 2020)
(חמ 4928 -3)
__________________
יועז הנדל
שר התקשורת
דברי הסבר
כללי
התיקון המוצע נועד להבהיר את היקף החובה במתן שירות גישה רחבת פס מנוהלת (להלן- שירות גישה) הקבועה בתקנה 2(א)(1) לתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א), התשע"ה-2014 (להלן- התקנות העיקריות).
חובת אספקת שירות גישה הוחלה על בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן- בזק) ועל הוט טלקום ש.מ (להלן- הוט, וביחד עם בזק- בעלות התשתית) בשל היותן בעלות תשתית גישה בפרישה רחבה, וחייבה את בעלות התשתית להעמיד תשתית זו לשימושם של מתחרים חסרי תשתית גישה (להלן- ספקי השירות). בעת התקנת התקנות העיקריות בשנת 2014 לא התקיים מצב שבו בעל התשתית מקבל בעצמו שירות גישה ומשווק למנוייו את שירותיו באמצעות שירות הגישה שהוא מקבל, ולכן לא נדרש אסדרתו.
חברת איי. בי. סי איזראל ברודבנד קומפני (2013) בע"מ (להלן – IBC), הגישה למשרד התקשורת בקשה להעברת שליטה ואמצעי שליטה בה לידי חברת הוט מערכות תקשורת בע"מ (להלן - הבקשה).
כפי שנמסר למשרד בבקשה, בכוונת הוט לספק ללקוחותיה שירות אינטרנט וטלפון על גבי רשת מתקדמת באמצעות תשתית הסיבים של IBC וזאת לצד המשך מתן שירותי אינטרנט וטלפון, ללקוחותיה, הקמעונאיים והסיטונאיים, על גבי רשת הכבלים שבבעלותה.
משרד התקשורת בחן את הבקשה, ובכלל כך את ההשלכות התחרותיות הצפויות של אישור הבקשה על רמת התחרות בשוק התשתיות הנייחות ובשווקי תקשורת נוספים ועל יתר השחקנים בשווקים אלה. בחינה זו מפורטת בחוות דעתו הכלכלית של ד"ר עופר רז-דרור, סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל כלכלה במשרד, מיום 15 בדצמבר 2020 המצורפת בקישור הבא:
https://www.gov.il/he/departments/publications/Call_for_bids/15122020_5
(להלן - חוות הדעת).
מחוות הדעת עולה כי לאישור הבקשה יתרונות רבים לשוק התקשורת בישראל ולטובתם של צרכני התקשורת, וזאת לצד קיומם של מספר חששות תחרותיים אשר עולים עקב הבקשה, וכי ניתן להפחית חששות אלה באמצעות אימוץ פתרונות אסדרה משלימים על מנת למנוע פגיעה בתחרות בתחום הבזק, במגזרי פעילות נוספים או בטובת הציבור.
תקנה 1
מוצע לתקן את הגדרת המונח "בעל רישיון מפ"א תשתית" ולהתאים אותה להגדרה הקבועה בסעיף 5(י) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב -1982 (להלן- חוק התקשורת) כך שבמקום ההגדרה הקיימת הנסמכת על הגדרת רישיון מפ"א תשתית (כהגדרתו בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים), התש"ס-2000) תבוא הפניה להגדרה המשמשת בסעיף 5(י) לחוק התקשורת. תיקון זה מבטא את העובדה שכיום רישיון מפ"א תשתית ניתן הן במתכונת של רישיון כללי, בהתאם לתקנות התקשורת (בזק ושידורים)(הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים), התש"ס- 2000 (להלן- תקנות המפ"א) והן במתכונת של רישיון אחוד בהתאם לתקנות התקשורת (בזק ושידרים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד), התש"ע-2010 (להלן- תקנות רישיון אחוד). נציין כי בשנת 2019, הוענק ל- IBC רישיון אחוד בהתאם לתקנות רישיון אחוד כפי שתוקנו בשנת 2018 ובמקביל בוטל הרישיון הכללי שהוענק לה בשנת 2013 בהתאם לתקנות המפ"א.
תקנה 2
כאמור לעיל, נוכח האפשרות שהוט תספק שירותים ללקוחותיה על גבי רשת מתקדמת באמצעות תשתית הסיבים של IBC, נדרש להבהיר במפורש בתקנה 2 לתקנות העיקריות כי החובה לספק שירות גישה לא תחול ביחס לבעל רישיון מפ"א כללי המספק שירות למנוייו על גבי רשת של בעל רישיון כללי ייחודי, בעל רישיון מפ"א תשתית או בעל רישיון מפ"א כללי אחר באמצעות שירות גישה רחבת פס מנוהלת או שירות דומה לו, אף אם שמו שונה, שהוא מקבל מאחד מהם.
במצב שבו בעל תשתית עושה בעצמו שימוש בשירות גישה שסיפק לו בעל רישיון אחר, עומדת לספק שירות, חלופה לרכישת שירות הגישה במישרין ממי שמספק את השירות לבעל התשתית (ולא מבעל התשתית הרוכש אותו, המשמש כ"מתווך"), ולכן נגרעת ההצדקה המהותית שהביאה להחלת החובה הקבועה בתקנה 2(א)(1) לתקנות העיקריות על בעל התשתית.
בהתאם לכך, מוצע לקבוע כי החובה שבפסקה (1) לא תחול כאשר בעל תשתית רוכש שירות הגישה מבעל רישיון אחר, כאמור לעיל.