טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (תיקון 3), התשפ"א-2020.

 

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראה שעה), התשע"ה-2014 (להלן: "הוראת השעה") נחקק לתקופה של שלוש שנים, ונכנס לתוקף ביום 17 ביולי 2016. בהתאם לסעיף 1 לחוק – הוא נועד "לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם, ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד".    

המדובר בהסדר חדשני בישראל, ועל כן הוא נקבע תחילה כהוראת שעה על מנת לבחון את השפעת יישומו. במהלך הוראת השעה נאסף מידע רב בנוגע לחוק, יישומו והצלחתו. נערכו עד כה למעלה מ-45,000 פגישות מהו"ת. נמצא כי אכן החוק מצליח לממש את מטרותיו. בשני הדיווחים השנתיים לכנסת המחויבים בחוק, דווח על ירידה משמעותית של כ-50% בהיקף התובענות בענייני משפחה המוגשות לבית המשפט לענייני משפחה ולבתי הדין הדתיים. כמו כן, מחקר שביצע מכון ברוקדייל מטעם משרד הרווחה הצביע על ההשפעות החיוביות של פגישות המהו"ת על הסכסוכים המשפחתיים ופתירתם.

לאור האמור, ביום 7.9.20 נחקק החוק בכנסת כהוראת קבע. במסגרת זו, נערכו תיקונים מצומצמים לנוסח שהיה בהוראת השעה, על יסוד הניסיון שנצבר בתקופת חלותה, והמבוססים על המלצות שגיבשה וועדת ההיגוי שמינתה שרת המשפטים דאז למעקב אחר יישום החוק בתקופת הוראת השעה. בהתאם נדרשים מספר תיקונים לתקנות. מטרת התיקונים לפשט את ההליכים, להוסיף הבהרות בעניינים מסוימים ולפתור קשיים יישומיים שנתגלעו מאז נכנס החוק לתוקפו. כמו כן מאחר שכמה מן העניינים שהוסדרו בתקנות עוגנו בחוק עצמו, יש להתאים את התקנות לתיקון שבוצע בחוק.

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם משרד המשפטים:

טיוטת תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (תיקון ), התשפ"א-2020

 

 

___ ב________ התשפ"א

(___ ב________ 2020)

(חמ _____-3)

 

__________________

אבי ניסנקורן

שר המשפטים

 

 

 

 

דברי הסבר

 

החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התש"ף-2020 (להלן: החוק) נכנס לתוקפו כהוראת קבע ביום 7.9.20. מכוח סעיף 5 לחוק זה הותקנו תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ו-2016. תקנות אלו מפרטות את אופן ביצוע החוק, ביחידות הסיוע ובערכאות השיפוט, לעניין סדרי הדין, הגשת בקשות לסעדים זמניים, דחופים וכיו"ב.

התיקון המוצע, גובש בעקבות הפקת לקחים לאור יישום החוק בתקופת הוראת השעה ובשים לב לתיקונים שבוצעו בחוק עם הפיכתו לחוק קבע, זאת, בעצה אחת עם נציגי הערכאות השיפוטיות ויחידות הסיוע.

 

תקנה 1:

הוספת הגדרות המונחים "גישור", "הסדר גישור", "יחידת הגישור" ו"מגשר" . זאת בהמשך לתיקון המוצע בתקנה 7 וכמוסבר להלן.

תקנה 2:

תיקון תקנת 2(4):

בתיקון מספר 3 לחוק, במטרה לפשט את ההסדר ביחס לספירת תקופת עיכוב ההליכים הוגדרה "תקופת עיכוב ההליכים" כ"תקופה של 60 ימים מיום הגשת בקשה ליישוב סכסוך, ואם התקופה הוארכה כאמור בסעיף קטן (ב)(3) – 75 ימים, או בתקופה קצרה או ארוכה מזו אם החלטה על כך ערכאה שיפוטית לפי סעיף 5(א)(5)". התיקון המוצע נועד להתיישב מבחינה לשונית עם התיקון שבחוק.

*לצורך תיקון תקנה זו נדרשת התייעצות עם ראשי בתי הדין הדתיים.

 

תקנה 4:

תיקון תקנה 4(א):

התיקון נועד להבהיר כי הערכאה השיפוטית רשאית להטיל הוצאות על צד שלא התייצב לפגישת מהו"ת, להאריך את תקופת עיכוב ההליכים לפי תקנה 16, וכן למחוק את הבקשה או התובענה שהוגשה על ידי הצד שלא התייצב, גם כאשר לא הוגשה בקשה לכך מהצד שהתייצב לפגישת המהו"ת. התיקון נועד לאפשר שיקול דעת לערכאות השיפוטיות להשתמש בכלים כאמור כאשר צד לא התייצב לפגישת מהו"ת, וזאת במטרה להגביר את אחוזי ההתייצבות לפגישות המהו"ת.

התיקון המוצע משתלב עם התיקון לסעיף 3(ח1)(1) לחוק במסגרתו נקבע כי יחידת הסיוע תדווח לערכאה שיפוטית על התייצבות או אי-התייצבות של הצדדים לפגישות המהו"ת, והערכאה השיפוטית רשאית להביא בחשבון טענות בדבר התייצבות או אי-התייצבות כאמור.

תקנה 5:

 

הוספת תקנה 5(ט):

בשל אירועי התנהגות לא ראויה של צדדים לפגישות המהו"ת בעבר, וכדי למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד, מוצע לקבוע כי יחידת הסיוע רשאית להפסיק את פגישת המהו"ת בשל התנהגות לא ראויה של אחד הצדדים כלפי הצד שכנגד או כלפי עובד יחידת הסיוע וכי במקרה שכזה תדווח על כך לערכאה השיפוטית אשר רשאית מצידה להטיל הוצאות בגין כך.

תקנה 6:

מוצע למחוק תקנה זו לנוכח התיקון שבוצע בסעיף 3(ח1)(2) לחוק, כמפורט לעיל ביחס להצעה לתיקון תקנה 5(ח).

כמו כן במסגרת תיקון מספר 3 לחוק, תוקנו חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 וחוק בתי דין דתיים (יחידות הסיוע), התשע"א-2011, באופן המייתר תקנה זו. אשר לסיפא לתקנה אשר קובע כי יחידת הסיוע תדווח לערכאה השיפוטית על התייצבות או אי התייצבות לפגישות מהו"ת, הרי שהוראה זו קיבלה ביטוי במסגרת תיקון סעיף 3(ח1)(1) לחוק.

 

תקנה 7:

תיקון תקנה 7(א1) –

התיקון נועד למקרים בהם בתום ישיבת המהו"ת האחרונה סבורה יחידת הסיוע כי ישנו סיכוי סביר ששני הצדדים זכאים לסיוע משפטי בהתאם לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ג-1973, או אז  תהא יחידת הסיוע רשאית להפנותם לגישור פנימי באמצעות הסיוע המשפטי או ליישוב הסכסוך בדרך אחרת, וזאת במקרים מתאימים, כגון כאשר ישנה אפשרות לסייע לצדדים למצות את זכויותיהם, ביחד ולחוד, במגוון אפיקים קיימים. בעניין זה ייקבעו נהלים ביחידות הסיוע.

 

 

תיקון תקנה 7(ב) ו-(ג) –

תיקון זה נועד להקל על הצדדים להגיע להסכמה על זהות המגשר באופן בו כאשר צדדים הביעו הסכמה ליישב את הסכסוך ביניהם בדרך של גישור, יחידת הסיוע היא שתמליץ לצדדים על מגשר מתוך רשימת המגשרים. זאת, בהתחשב בשיקולים שונים ומידת התאמתו של המגשר למאפייני הסכסוך הספציפי. כאשר מדובר בצדדים אשר הינם זכאי הסיוע המשפטי, יילקח הדבר בחשבון בהתאמת מגשר אשר הביע הסכמתו לעבוד בתעריף הסיוע המשפטי. בכל מקרה, שכר הטרחה של המגשר לא יעלה על שכר הטרחה המרבי כקבוע בתקנות המגשרים. עוד יובהר, כי אין באמור בתקנת משנה (ג) כדי לפגוע בזכותם של בעלי הדין לבחור מגשר אחר מתוך רשימת המגשרים או מגשר שאינו נכלל ברשימת המגשרים.

 תקנה 8:

תיקון תקנה 8(א) –

 בהתאם לתיקון מספר 3 לחוק אשר שינה את מניין הימים בסעיף 3(ד) לחוק מעשרה לחמישה באשר להודעת הצדדים האם הם מעוניינים להמשיך בהליכי יישוב סכסוך, מוצע תיקון תקנה זו בהתאם. כן מוצע להבהיר שמניין הימים האמור יבוא במניין הימים הקבוע בסעיף 3(ה) לחוק.

תקנה 9:

תיקון תקנה 9 –

מוצע לתקן את המונח "המבקש" למונח "התובע", שהוא המדויק ביחס לשלב הגשת התובענות. כן מוצע לקבוע כי טופס 4 יכלול מידע ביחס להתייצבות התובע לפגישת מהו"ת.

תקנה 12:

הוספת תקנה 12(א)(3א):

מוצע לקבוע כי אישה ששוהה במקלט לנשים מוכות תוכל להגיש בקשה לסעד דחוף להחזיק בילדיה עמה ולקבל החלטות שהן חלק מענייני האפוטרופסות הנדרשות לתקופת השהות. יצוין כי אפשרותו של האב  לפנות בבקשה להבטחת קשר עם ילדיו מעוגנת בתקנה 12(א)(3). 

הוספת תקנה 12(א)(3ב) –

 מוצע להוסיף אפשרות לפנות לערכאה שיפוטית בבקשה לסעד דחוף גם ביחס לבקשות דחופות לרישום ילד למוסד לימודים, שפעמים רבות לא יכולות להמתין עד תום תקופת עיכוב ההליכים עקב פתיחת שנת הלימודים.

הוספת תקנה 12(ה) –

מטרת התוספת הינה להבהיר שבקשה למזונות זמניים או הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו לא תוגש בתקופת עיכוב ההליכים אלא בדרך של בקשה לסעד דחוף לפי תקנה 12(3). היינו לא ניתן להגיש בקשה למזונות זמניים כ"סעד זמני" אלא כסעד דחוף בלבד.

*לצורך תיקון תקנה זו נדרשים אישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת וכן התייעצות עם ראשי בתי הדין הדתיים.

 

תקנה 16:

תיקון תקנה 16(3) –

לנוכח התיקון לסעיף 3(י) לחוק אשר קבע באילו מקרים אדם רשאי להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי בלא שהגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך – הרי שהתייתר הצורך במתן אפשרות לקיצור הליכים במקרים בהם ההתדיינות בין הצדדים הסתיימה בתוך השנה שקדמה להגשת הבקשה החדשה ליישוב סכסוך.

תיקון תקנה 16(5) –

לנוכח התיקון לחוק אשר קבע בסעיף 4א(1) שהוראות החוק לא יחולו על הליך שמקום מושבו של צד לו אינו בישראל, אין עוד צורך באפשרות של קיצור הליכים כאשר צד מתגורר מחוץ לישראל.

מחיקת תקנה 16(8) –

לנוכח התיקון לחוק אשר מיעט בסעיף 1 מהגדרת "תובענה" בקשה לאכיפת פסק חוץ לפי חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958, הרי שאין עוד צורך במתן אפשרות של קיצור תקופת עיכוב הליכים במקרים אלה ועל כן מוצע למחוק את התקנה.

תקנה 17 –

תיקון תקנה 17(א) –

מוצע לקבוע כי תחילתן של תקנות אלה מיום פרסומן.

מחיקת תקנה 17(ב) –

מוצע למחוק תקנה זו כך שהתיקון יחול על כלל התובענות בעניין של סכסוך משפחתי ולא רק על אלה שהוגשו לפני יום התחילה.

מחיקת תקנה 17(ג) –

עם כניסתן לתוקף של תקנות רשימת המגשרים מוצע למחוק תקנה זו.

 

תקנה 18 –

מחיקת תקנה 18(ב) –

התיקונים שבוצעו לחוק ייתרו תקנה זו. כך, מועטו בסעיף 1 מהגדרת "תובענה" – תובענות לאכיפה ולביצוע של החלטה שיפוטית, לרבות לפי פקודת בזיון בית משפט ובקשות לאכיפת פסק חוץ לפי חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958. כמו כן נקבע בסעיף 4א(1) סייג לתחולה אשר מחריג מתחולת החוק הליך שהמדינה צד לו, למעט תובענה בעניין אבהות או אימהות לגבי ילדה או ילד, שהוגשה שלא בהסכמת הצדדים, הליך לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991‏, והליך לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001. משכך מוצע למחוק תקנה זו.