טיוטת תקנות

א. שם התקנות המוצעות

תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (חוות דעת מומחים), התשפ"א-2020

ב. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

טיוטת תקנות מטעם משרד המשפטים:

תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (חוות דעת מומחים), התשפ"א-2020

		בתוקף סמכותי לפי סעיפים 32יד(ב) ו-83(ב)(1) ו-(2) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962[1] (להלן – החוק), בהסכמת שר הבריאות ולעניין תקנה 2 – גם בהסכמת שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, וכן באישור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

		פרק א': הגדרות
הגדרות	1. ב	בתקנות אלה –
		"בעל כשירות", "הנחיות מקדימות למיופה כוח", "ממנה" – כהגדרתם בסעיף 32א לחוק;
		"התאמות" – התאמות נגישות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הנדרשות בנסיבות העניין;
		"חוק זכויות החולה", "חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות" – כהגדרתם בסעיף 80 לחוק;
		"ייפוי כוח מתמשך" – כמשמעותו בפרק שני1 לחוק, לרבות הנחיות מקדימות למיופה כוח הנחיות, מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס כמשמעותן בסעיף 35א לחוק ומסמך הבעת רצון לפי סעיף 64 או 64א לחוק;
		"מומחה" – מי שנקבע בתקנות אלה, לפי העניין.
		פרק ב': סוגי מומחים וכללים למתן חוות דעת מומחה
חוות דעת מומחה לשם קביעת היותו של אדם בעל כשירות	2.	(א)		חוות דעת מומחה המעידה על היותו של אדם בעל כשירות בעת עריכת ייפוי כוח מתמשך וחתימתו עליו, הנדרשת אם התעורר ספק אצל עורך הדין בדבר היותו של אדם בעל כשירות לפי סעיף 32יד(ב) לחוק או הנערכת לפי בחירתו של אדם לפי סעיף 32יג(ו) לחוק, תכלול את הפריטים המופיעים בתוספת הראשונה ותינתן בידי אחד או יותר מאלה, בהתאם לתחום מומחיותו ולמצבו הבריאותי של הממנה:
			(1)		רופא בעל תואר מומחה בנוירולוגיה, בפסיכיאטריה, בגריאטריה, ברפואה פליאטיבית, ברפואת המשפחה או ברפואה פיזיקלית ושיקום לפי תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ג-1973[2] (להלן – תקנות הרופאים);
				(2)		פסיכולוג בעל תואר מומחה בפסיכולוגיה קלינית, בפסיכולוגיה שיקומית או בפסיכולוגיה רפואית לפי תקנות הפסיכולוגים (אישור תואר מומחה), התשל"ט-1979.[3]
				(3)		לעניין מי שאובחן עם מוגבלות שכלית התפתחותית ולעניין מי שאובחן עם אוטיזם – גם עובד סוציאלי כהגדרתו לפי חוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996 [4], שהוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בעבודה סוציאלית בטיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית או עם אוטיזם, לפי העניין, או באבחון של אנשים כאמור.
		(ב)		חוות דעת מומחה לקביעת היותו של אדם בעל כשירות לפי תקנה זו תתייחס לשאלת מסוגלותו של האדם להבין את טיבו של ייפוי הכוח, משמעותו, מטרותיו ותוצאותיו.
חוות דעת מומחה לצורך כניסה לתוקף של ייפוי כוח מתמשך	3.	(א)		חוות דעת מומחה בנסיבות שבהן היא נדרשת לפי סעיף 32יט(א) ו-(ג) לחוק כתנאי לכניסה לתוקף של ייפוי כוח מתמשך, תכלול את הפריטים המופיעים בתוספת השנייה ותינתן בידי אחד או יותר ממומחים אלה בהתאם לתחום המומחיות הרלוונטי למצבו של המטופל הגורם למצב המצריך את הפעלת יפי הכוח: (1) רופא בעל תואר מומחה בנוירולוגיה, בפסיכיאטריה, בגריאטריה, ברפואה פליאטיבית, ברפואת המשפחה או ברפואה פיזיקלית ושיקום לפי תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ג-1973[5] (להלן – תקנות הרופאים); (2) פסיכולוג בעל תואר מומחה בפסיכולוגיה קלינית, בפסיכולוגיה שיקומית או בפסיכולוגיה רפואית לפי תקנות הפסיכולוגים (אישור תואר מומחה) התשל"ט-1979.
		(ב)		חוות דעת מומחה לעניין כניסה לתוקף של ייפוי כוח מתמשך לפי תקנה זו תתייחס רק לשאלת מסוגלותו של האדם להבין בדבר, בעניין שלגביו ניתן ייפוי הכוח המתמשך, ולקבל החלטות בקשר אליו.
		(ג)		אין באמור בתקנה זו כדי לגרוע מהאפשרות של ממנה להורות בייפוי הכוח על דרך אחרת לקביעה כי הוא אינו מסוגל להבין בדבר לפי סעיף 32יט(ג) לחוק.
אופן עריכת בדיקת המומחה לשם מתן חוות דעת	4.	(א)		המומחה יבדוק אדם לשם מתן חוות דעת בדבר היותו אדם בעל כשירות למתן ייפוי כוח מתמשך, ללא נוכחות מיופה הכוח המיועד; המומחה יבדוק את הממנה לשם מתן חוות דעת לצורך כניסה לתוקף של ייפוי כוח מתמשך, ללא נוכחות מיופה הכוח, זולת אם לדעת המומחה יש קושי בעריכת הבדיקה ללא נוכחותו של מיופה הכוח. (ב) אין באמור בתקנת משנה (א) כדי לפגוע בזכותו של האדם או הממנה הנבדק כאמור בתקנת משנה (א) (להלן בתקנה זו – הנבדק) לבקש נוכחות של אדם אחר שאינו מיופה הכוח בבדיקה ולעניין זה יחול סעיף 6א לחוק זכויות החולה. (ג) לשם עריכת חוות דעת מומחה לצורך כניסה לתוקף של ייפוי כוח מתמשך רשאי המומחה להתייעץ עם כל אדם.
		(ד)		במהלך הבדיקה המומחה ידבר עם הנבדק באופן ישיר, בלשון פשוטה ובהתאם ליכולת הבנתו, ואם הוא אדם עם מוגבלות הנוגעת לעניין– חוות הדעת תינתן רק אם בבדיקה נעשה שימוש בהתאמות הנדרשות.
		(ה)		אם הנבדק אינו מבין את השפה שבה דובר המומחה, יסתייע המומחה במתרגם שאיננו מיופה הכוח.
		(ו)		נעשתה הבדיקה באמצעות מתרגם או בהינתן ההתאמות הנדרשות, יפרט המומחה מי היה המתרגם ומה קרבתו לאדם או באילו התאמות השתמש לצורך הבדיקה. (ז) לא הצליח המומחה לברר את הבנתו של אדם, יציין זאת בחוות הדעת תוך פירוט האם התאפשרה תקשורת לא ישירה ובאילו אמצעים.
		(ח)		אין בהוראות תקנה זו כדי לגרוע מהוראות בדבר התאמות הנדרשות ממי שנותן שירות ציבורי כהגדרתו בסעיף 19י לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
תחילה	5.	תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן.

תוספת

תוספת ראשונה

(תקנה 2(א) ו-תקנה 3(א))

רשימת פרטים שייכללו בחוות דעת מומחה לקביעת היותו של אדם בעל כשירות בעת עריכת ייפוי כוח מתמשך או חוות דעת מומחה לצורך כניסה לתוקף של ייפוי כוח מתמשך, לפי העניין

1. פרטי המומחה ;

2. פרטי הנבדק;

3. מטרת הבדיקה, המסמך לגביו נערכת הבדיקה והעניינים לגביהם נערכת הבדיקה;

4. פרטי הבדיקה: תאריך הבדיקה, מקום הבדיקה, שפת הבדיקה.

5. יוזם הבדיקה ונוכחים במהלך הבדיקה;

6. התאמת שנדרשו לשם קיום הבדיקה;

7. הרקע הרפואי של הנבדק ואסמכתאות לגביו;

8. התייחסות למידת יכולתו של המומחה ליצור עם הנבדק קשר המאפשר הערכה של מצב שכלי ודרכי התקשורת בין המומחה לנבדק;

9. התייחסות לקשיים בתפקודים הקוגניטיביים של הנבדק, חומרתם, כיצד אובחנו והאם קיים צפי לשינוי;

10. פירוט לגבי מסוגלות חלקית או מלאה של הנבדק להבין את טיבו של המסמך (לרבות תוך מתן התאמות) / מסוגלות הנבדק לקבל החלטות מדעת בעניין שלגביו מתבקש להפעיל את ייפוי הכוח, לפי העניין;

11. התייחסות להיות מצבו הקוגניטיבי של הנבדק קבוע או לאפשרות לשיפור במצבו בעתיד;

12. סיכום חוות הדעת והמסקנה לגבי מסוגלות חלקית או מלאה של הנבדק להבין את טיבו של המסמך / והמסקנה לגבי מסוגלותו של הנבדק להבין בדבר שלגביו ניתן ייפוי הכוח, לפי העניין;

13. חתימת המומחה/ הצהרת המומחה.

___ ב________ התשפ"א __________________

(___ ב_______ 2020) אבי ניסנקורן שר המשפטים

(חמ ____5457_-3)

דברי הסבר

ביום 29.3.2016 התקבל בכנסת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 18), התשע"ו-2016 (להלן – תיקון החוק). בין היתר, הותוותה במסגרת תיקון החוק התשתית המשפטית על פיה יתאפשר לאדם לתכנן את עתידו, בעודו כשיר ומסוגל לקבל החלטות בענייניו באופן עצמאי, וזאת באמצעות ייפוי כוח מתמשך ומסמך הנחיות מקדימות לאפוטרופוס. כמו כן, הותוותה במסגרת התיקון התשתית המשפטית להבעת רצונו של הורה לקטין או של קרוב משפחה המשמש כאפוטרופוס לקטין, לגבי מי שימונה כאפוטרופוס לקטין, אם הוא עצמו לא יוכל להמשיך לשמש לקטין כאפוטרופוס. כן הותוותה המסגרת להבעת רצונו של אדם המשמש כאפוטרופוס לקרוב משפחה בגיר, לגבי מי שימונה בעתיד כאפוטרופוס לאותו קרוב (להלן – מסמך הבעת רצון).

כל אלה נועדו לבטא את רצונו ביחס לדרכי הפעולה שיש לנקוט, החלטות שיש לקבל או פעולות שיש לבצעם בעניינים הנוגעים אליו או לקרובו במועד שבו אותו אדם לא יהא מסוגל לעשות זאת בעצמו. ההוראות שנקבעו במסגרת תיקון מס' 18 לחוק נכתבו מתוך תפיסה המבקשת לשמור על האוטונומיה של האדם וכבודו תוך מתן ביטוי מרכזי לרצונו של האדם והאפשרות שלו לקבוע לגבי עתידו.

כלל ההוראות המהותיות ומרבית ההסדרים הנוגעים לייפוי כוח מתמשך ולמתן הנחיות מקדימות למיופה הכוח נקבעו במסגרת "פרק שני1", שנוסף, כאמור, לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן – החוק). פרק זה כולל, בין השאר, הוראות בעניין אופן עריכת ייפוי כוח מתמשך וחתימה עליו, העניינים שיכולים להיכלל בטופס ייפוי הכוח המתמשך וכניסתו של ייפוי הכוח לתוקף.

ביום 20.4.2017 נכנסו לתוקף תקנות בדבר אופן עריכה והפקדה של ייפוי הכוח המתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס ומסמך הבעת רצון.

התקנות הנוכחיות משלימות את התקנות שנכנסו לתוקפן ומטרתן לפרט את הכללים בדבר חוות דעת מומחה וסוגי המומחים שיכולים ליתן חוות דעת כאמור בעניינים הנוגעים לייפויי כוח מתמשך, להנחיות מקדימות לאפוטרופוס ולמסמך הבעת רצון, וזאת בהתאם להסמכה שניתנה בסעיפים 32יד(ב) ו-83(ב) לחוק. בתוספת מצויים הפריטים שצריכים להיכלל בחוות דעת כאמור.

תקנה 1 – הגדרות: מרבית המונחים הרלוונטיים נוספו במסגרת תיקון החוק.

הגדרת המונח "התאמות" – בהתאם לתקנות המוצעות המומחה יידרש לעשות שימוש בהתאמות ואמצעי עזר (כגון: אמצעי תקשורת, אמצעי הגברה וכדומה) ולציין האם נעשה שימוש בהתאמות או האם בהינתן התאמות מצבו של האדם ישתנה. מוצע להגדיר את המונח "התאמות" כאותם התאמות ואמצעי עזר הנדרשים בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, לפי סוג המוגבלות של האדם ולפי הצורך בגינו יש לעשות שימוש בהתאמות.

לעניין הגדרה של "ייפוי כוח מתמשך" יובהר, כי היא כוללת גם הנחיות מקדימות למיופה הכוח ומשכך ההוראות המתייחסות למסמך זה מתייחסות, ממילא, גם להנחיות מקדימות כאמור ככל שנלוו אליו. כמו כן הגדרה זו כוללת הנחיות מקדימות לאפוטרופוס לפי סעיף 35א לחוק הכשרות וכן מסמך הבעת רצון למינוי אפוטרופוס של הורה או אפוטרופוס שהוא קרוב של קטין לפי סעיף 64 לחוק ומסמך הבעת רצון של אפוטרופוס של בגיר לפי סעיף 64א לחוק.

תקנה 2 – סעיף 32ב לחוק קובע כי אדם בעל כשירות רשאי לערוך ייפוי כוח מתמשך, בהתקיים תנאים נוספים הקובעים בחוק.

"בעל כשירות" מוגדר בחוק "מי שמסוגל להבין את המשמעות של מתן ייפוי כוח מתמשך, מטרותיו ותוצאותיו, ואם הוא אדם עם מוגבלות – בהינתן התאמות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות". סעיף 32יד(א) לחוק קובע כי ייפוי הכוח המתמשך צריך להיחתם בפני עו"ד. אם התעורר ספק אצל עו"ד בדבר היותו של האדם "בעל כשירות" קובע סעיף 32יד(ב) לחוק כי על עורך הדין להפנות את האדם למומחה שייקבע בתקנות על מנת שיחווה את דעתו בנוגע לכשירותו של אדם. כמו כן קובע החוק כי הממנה רשאי מיוזמתו לצרף לייפוי הכוח המתמשך חוות דעת של מומחה המעידה על כשירותו (סעיפים 35א(ה), 64(ד) ו-64א(ד) מפנים לשני הסעיפים האמורים בכל הנוגע להנחיות מקדימות ולמסמך הבעת רצון, בהתאמה).

תקנה זו נועדה להסדיר את האופן שבה ייקבע כי אדם הוא "בעל כשירות" במקרים בהם מתעורר ספק אצל עורך הדין לגבי כשירותו של אדם לערוך ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס או מסמך הבעת רצון כחלק מהתנאים לחתימה הקבועים בסעיף 32ב לחוק.

מוצע בתקנה 2(א) לקבוע כי חוות דעת לצורך קביעה האם הממנה הוא בעל כשירות תוכל להיערך על ידי אחד או יותר מהמומחים הקבועים בתקנה, שהם מומחים מתחום הרפואה ומתחום הפסיכולוגיה, ומתחום העבודה הסוציאלית לפי הפרטים שבתוספת הראשונה לתקנות, כאשר חוות הדעת תתייחס לשאלת כשירותו של האדם כהגדרתו בתקנה 2(ב) ובהתאם לקריטריונים המופיעים בטפסים. מכיוון שמדובר בקביעה פוזיטיבית לעניין כשירותו של אדם, ועל מנת להרחיב את האפשרויות העומדות לאדם המבקש לערוך את המסמך, הורחבה בטיוטה זו רשימות המומחים אשר יוכלו לקבוע את כשירותו של אדם לתחומי מומחיות נוספים מתחום הרפואה, ואף לפסיכולוגים ולעובדים סוציאליים; הציבור מוזמן להביע עמדתו באשר להרחבה זו.

תקנה 3 – תקנה זו נועדה להסדיר את האופן שבה ייקבע כי ייפוי כוח מתמשך נכנס לתוקף, כאשר לקביעה זו יש צורך בחוות דעת מומחה.

סעיף 32יט(א) קובע כי "ייפוי כוח מתמשך ייכנס לתוקפו במועד שבו חדל הממנה להיות מסוגל להבין בדבר בעניין שלגביו ניתן ייפוי הכוח המתמשך, ובכלל זה לקבל החלטות בקשר אליו...". תקנה 3(א) קובעת כי חוות דעת בשאלת מסוגלותו של אדם להבין בדבר בעניין שלגביו ניתן ייפוי הכוח ולקבל החלטות בקשר אליו, תינתן על ידי אחד או יותר מהמומחים הקבועים בתקנה ולפי הפריטים שבתוספת השנייה לתקנות. צמצום הרשימה לעומת הרשימה שבתקנה 2 באה בשל השלכות מרחיקות לכת של קביעה המתייחסת להעדר יכולתו של האדם לקבל החלטות בקשר לענייניו ומינוי אדם אחר אשר ידאג לענייניו.

תקנה 3(ב) מדגישה כי חוות הדעת תעסוק רק בעניין קביעת מסוגלות של האדם להבין בדבר בעניין שלגביו ניתן ייפוי הכוח ולקבל החלטות בקשר אליו, כאשר הקריטריונים לקביעה זו מופיעים בפריטים המופיעים בתוספת השנייה לתקנות, ואולם אין בכך כדי למנוע מהממנה לקבוע בייפוי הכוח המתמשך את האופן שבו ייקבע כי יחדל להיות מסוגל להבין בדבר.

תקנה 4 – תקנה זו עוסקת באופן עריכת הבדיקה על ידי המומחה והיא כוללת הוראות המתייחסות לאופן שבו יתקשר המומחה עם האדם על מנת למנוע מצב בו ייקבע אדם כמי שאינו בעל כשירות כתוצאה השפעה זרה, או מחוסר הבנה או תקשורת עם המומחה.