טיוטת תקנות

א. שם התקנות המוצעות

תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון), התשפ"א-2020.

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

לקראת כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן – התקנות החדשות או התקנות), התקבלו הערות מטעם גורמים שונים. בעקבות הערות אלה מוצע לערוך בתקנות מספר תיקונים, כפי שיפורט להלן.

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם משרד המשפטים:

טיוטת תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון), התשפ"א-2020

 

 

 

___ ב________ התשפ"א

(___ ב________ 2020)

(חמ 1778 – 3 – ת1)

 

 

__________________

אבי ניסנקורן

שר המשפטים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

דברי הסבר

 

הוספת תקנה 5א – מוצע להבהיר כי פרק עקרונות היסוד נועד להכווין את שיקול דעתו של בית המשפט לפי תקנות אלה או לפי חיקוק אחר המפנה לתקנות אלה. זאת, בדומה לכללי הפרוצדורה האנגלית שמהם נשאבו ההוראות שבפרק עקרונות היסוד ושבמסגרתם מעוגנת הוראה דומה בדבר אופן יישום העקרונות בתקנות ( 1998 No. 3132 (L.17) Supreme court of England and Wales county courts, The civil procedure rules 1998, sec.1.2).

 

תיקון תקנה 6 – מוצע להגדיר "כתב טענות אחרון" ככתב תשובה או המועד שחלף להגשתו, לפי המוקדם, ובדיון מהיר (שבו לא מוגש כתב תשובה) ככתב הגנה. התיקון המוצע נועד לייצר וודאות בנוגע למועד ממנו יש להתחיל לספור את מניין הימים האמור.

 

תיקון תקנה 9 ­– מוצע לתקן את מבנה כתב הטענות כך שיובהר שחלקו השני יכלול את תמצית הטענות של התובע בכתב התביעה ושל הנתבע בכתב ההגנה ויהיה בבחינת "תמצית מנהלים". חלקו השני של כתב התביעה וחלקו השני של כתב ההגנה יעמדו על 2 עמודים בבית משפט השלום ועל 3 עמודים בבית המשפט המחוזי. בדומה, מוצע לתקן ולקבוע כי בתובענה לסעד כספי בבית משפט מחוזי שסכומה עולה על שניים וחצי מיליון ₪ ובתובענה לפיצויים בשל נזק גוף ותובענה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכם שהוגשו למחוזי, חלקו השני של כתב הטענות לא יעלה על 5 עמודים.

 

החלק השלישי של כתב הטענות יכלול את פירוט הטענות שהוצגו בחלק השני.

 

תיקון תקנה 11 – בהתאם לתיקונים המוצעים בתקנה 9, מוצע לשנות את כותרת תקנה 11 כך שכותרת התקנה תשונה מ"עיקר הטענות בכתב התביעה" ל"תמצית הטענות בכתב התביעה". כמו כן, מוצע למחוק את המילה "פירוט" מפסקאות (2) ו- (4) מכיוון שאינה נדרשת לשם תיאור הרכיבים שיש לכלול בכתב התביעה.

 

תיקון תקנה 12 – משבוטלה פסקה (14) לתקנה 10 המאפשרת לתובע המגיש תביעתו לבית משפט השלום לציין את שם בית המשפט במחוז בו הוא מעדיף שהעניין יידון, יש לתקן את תקנה 12 בהתאמה כך שכתב הגנה יכלול את שם הערכאה השיפוטית שאליה הוגש כתב התביעה.

 

כמו כן, מוצע למחוק את פסקה (6) שלפיה על הנתבע לציין דבר קיומו של הליך נוסף, לאור החשש שעלה כי דרישה כאמור תטיל נטל כבד על נתבעים ובשים לב לכך שניתן להפיק את המידע בדרכים אחרות. נראה כי האבחנה בהקשר זה בין תובע (שעדיין יידרש לכך) לבין נתבע היא מוצדקת בנסיבות העניין, בין השאר, מאחר שהתובע הוא זה שיוזם את ההליך והנתבע "נגרר" אליו ולכן מצופה מהתובע שינגיש את המידע לצדדים ולבית המשפט.

 

תיקון תקנה 13 – בהתאם לתיקון המוצע בתקנה 9, מוצע לשנות גם את כותרת תקנה זו כך שבמקום "עיקר הטענות בכתב ההגנה" ייכתב "תמצית הטענות בכתב ההגנה". כמו כן, מוצע להעביר את תקנות משנה (ב) ו-(ג) לתקנה 14, שכן על הנתבע לכלול את הודאתו או הכחשתו הספציפית בנוגע לעובדות הכלולות בכתב התביעה בחלק השלישי של כתב ההגנה.

 

תיקון תקנה 14 – מוצע למחוק את המילים "למיטב הידיעה" מכיוון שישנו גם מידע המבוסס על ידיעה אישית. כמו כן, מוצע לסמן את האמור בתקנה זו כתקנת משנה (א) ולהעביר את תקנות 13(ב) ו-13(ג) לתקנה זו בהתאם לאמור לעיל.

 

תיקון תקנה 25 – מוצע לתקן תקנה זו על מנת לאפשר להגיש בקשה לפיצול סעדים בכל שלב עד מועד הגשת כתב התשובה או המועד שחלף להגשתו ולא רק במסגרת רשימת הבקשות.

 

תיקון תקנה 33 – מוצע לתקן את תקנת משנה (א), כך שיובהר כי סמכות המזכיר המשפטי לא תחול על מסמכים דחופים שקבלתם במועד שבו הוגשו קרדינלית ביחס להשגת הסעד המבוקש. בתקנה זו מוצע לציין את המסמכים הספציפיים שעליהם לא תחול סמכות המזכיר המשפטי כאמור כדלהלן: בקשה לסעד זמני או לביטולו, בקשה לעיכוב הליכים או לעיכוב ביצוע החלטה, בקשה לגביית עדות מוקדמת והתשובות לבקשות אלה, הליך לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991 ובקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001.

 

מוצע לתקן את תקנת משנה (ב) ולהאריך את פרק הזמן לתיקון הפגם שנפל במסמך מהסוג המפורט בתקנה זו, כך שבמקום שלושה ימים יינתנו לבעל הדין שבעה ימים לתיקון כאמור.

 

מוצע לתקן את תקנת משנה (ג) ולמחוק את המילים "ואף רשאי בית המשפט להאריך לבעל דין כאמור את המועד להגשת כתב הגנה או כתב תשובה לבקשה לסעד זמני ובלבד שהמסמך הוגש במועד" מכיוון שאין דרישה לטעמים מיוחדים לשם הארכת מועד להגשת כתבי טענות אלה.  

                      

מוצע לתקן את תקנת משנה (ה) כך שיובהר שבמקרה שבו הוגש כתב תביעה פגום שאי קבלתו עלולה להביא להתיישנותו הוא יירשם במערכת כמסמך שקובל ובלבד שהתובע תיקן את הפגם תוך שבעה ימים מהיום שלא אושרה קבלתו. התיקון המוצע נועד גם לקבוע לוח זמנים אחיד בעניין זה.

 

תיקון תקנה 36 – מוצע לקבוע כי במסגרת הדיווח באשר לדיון המקדמי, הצדדים יצרפו את המסמכים הנחוצים שהוצגו במהלך הדיון המקדמי כפי שנדרש לפי תקנה 35(ב). זאת בהתאם לחובת צירוף מסמכים כאמור, אשר הוספה בטופס 4 לתוספת הראשונה.

 

תיקון תקנה 49 – מוצע לקבוע בתקנת משנה (ז), כי ניתן יהיה להגיש בקשות המנויות בפסקאות (1), (2) ו-(8) עד (10) בתקנת משנה (א) גם לאחר הגשת רשימת הבקשות. זאת, שכן מדובר בבקשות שיש לאפשר הגשתן לכל אורך ההליך. בהתאם לכך הובהר בתקנות משנה (א) ו-(ב) כי יהיה ניתן להגישן גם במשך כל התקופה בה אין להגיש בקשות.

 

תיקון תקנה 60 – מוצע לתקן את נוסח תקנת משנה (ג) בשל טעות שנפלה בניסוח הקודם.

 

תיקון תקנה 61 – מוצע לקבוע בתקנת משנה (א) כי ישיבת קדם-המשפט הראשונה תיקבע לאחר שהוגש כתב הטענות האחרון בהתאם להגדרתו המוצעת בתקנות אלה. כמו כן, מוצע לקבוע בתקנת משנה (ג) כי בהליך שבו בעל דין איננו מיוצג בידי עורך דין, רשאי בית המשפט לקיים ישיבת קדם-משפט בהיוועדות חזותית, שיחת ועידה או כל אמצעי טכנולוגי אחר, רק אם תינתן הסכמת בעל הדין שאיננו מיוצג בידי עורך דין. זאת על מנת לאפשר למתדיין לא מיוצג להתנגד לקיום דיון באופן האמור אם הוא סבור שייפגעו זכויותיו עקב כך.

 

תיקון תקנה 67 – מוצע לקבוע בתקנת משנה (ב) כי גם בתובענה לפיצויים בשל נזק גוף ותובענה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים שהוגשו לבית המשפט המחוזי, תינתן עדיפות למתן עדות בכתב אם יש בכך כדי לסייע לגילוי האמת ולניהול יעיל של הדיון. זאת משום שככלל מדובר בתיקים מורכבים יותר, המצדיקים את היפוך ברירת המחדל הקבועה בתקנת משנה (א) לפיה תינתן עדיפות לשמיעת עדות בעל-פה. בתיקים מהסוג האמור לא נדרש התובע לציין את שווי נושא התובענה (ראו: תקנה 10(9)), ולכן נחוצה ההבהרה המוצעת.

 

תיקון תקנה 68 – תקנה זו עוסקת בהתנגדות לשאלה שהוצגה לעד. בסיפה לתקנה נקבע כי בית המשפט יכריע בעניין ההתנגדות לשאלה ובעניין קבילותה מיד בתום טיעוני בעלי הדין. מוצע לקבוע כי הוראה זו תחול אלא אם מצא בית המשפט כי בנסיבות העניין יש לדחות את ההכרעה. זאת שכן לעיתים ההכרעה בעניין ההתנגדות לשאלה אינה פשוטה ומיידית. במקרים כאלה, לצורך יעילות הדיון, לעיתים יהיה מוצדק לרשום את ההתנגדות מבלי להכריע בה, ולהכריע בה בפסק הדין, ככל שלהתנגדות תהיה עוד נפקות לצורך ההכרעה (ראו רע"א 8600/12 שירותי בריאות כללית נ' משטה (פורסם בנבו, 3.2.2013).        .

 

תיקון תקנה 87 – מוצע לתקן את תקנות משנה (ה) ו-(ו), כך שבמקום "תובע" ו"נתבע" (בהתאמה) הן יחולו על "בעל דין". זאת על מנת לאפשר לנתבע להגיש חוות דעת של מומחה מטעמו בעניין שלא ברפואה, גם אם התובע לא מגיש חוות דעת של מומחה מטעמו באותו עניין (תקנת משנה (ה)), וכמו כן לאפשר לתובע, שלא הגיש חוות דעת מטעמו, להגיש חוות דעת מטעמו לאחר שנמסרה לו חוות דעת מטעם הנתבע באותו ענין (תקנת משנה (ו)). בנוסף, מוצע לתקן את נוסח תקנת משנה (ז) בשל טעות שנפלה בניסוח הקודם.

 

תיקון תקנה 90 – תקנה זו עוסקת בסמכותו של מומחה מטעם בית המשפט. בסיפה לתקנה נקבע כי מומחה מטעם בית המשפט רשאי לדרוש מבעל דין לאפשר לו לשמוע את דעתו של מומחה שנתן חוות דעת מטעם בעל דין ולקבל מכל אדם או מוסד את העתקי הרשומות הנוגעות לנושא הבדיקה כאמור. מוצע למחוק את הסיפה האמורה משום שמדובר בהוראה שלפי ניסיון העבר לא נעשה בה שימוש, ומאחר שעלול להשתמע ממנה כי המומחה מטעם בית המשפט רשאי לפנות אל מומחה של צד אחד, ולנהל עמו דו-שיח.

 

תיקון תקנה 129 –מוצע לתקן את תקנת משנה (א) מאחר שהוראה זו לא חלה רק על החלטה שניתנה בתביעה אלא על החלטה שניתנה בכל הליך ולכן מוצע לתקן את הסיפא כך שבמקום "מורכבות התביעה"  יבוא "מורכבות ההליך".

בתקנת משנה (ב) מוצע להבהיר כי החלטה תכלול את הנימוקים של בית המשפט באופן תמציתי ולא את תמצית הנימוקים.

בנוסף, מוצע להוסיף לתקנה זו תקנת משנה שתסומן (ג), ובה ייקבע כי בית משפט הדן בערכאה ראשונה ייתן החלטתו לא יאוחר מתשעים ימים לאחר תום הדיון בהליך. זאת מבלי לגרוע מהוראות תקנת משנה (א), לפיה על בית המשפט ליתן את החלטתו בהקדם האפשרי בהתחשב בין השאר בהיקף הראיות בכתב ובעל פה ובמורכבותה של התביעה. אם לא נתן בית המשפט החלטה בתוך תקופה כאמור, ייתן על כך הודעה מנומקת בכתב לנשיא בית המשפט. תוספת מוצעת זו נועדה להגדיר מועד ברור שעד אליו אמורה להינתן ההחלטה השיפוטית.

 

תיקון תקנה 139 – מוצע לתקן את נוסח התקנה בשל טעות שנפלה בניסוח הקודם.

 

תיקון תקנה 177 – תקנה זו עוסקת בסמכויות העוזר המשפטי, אותן הוא רשאי לבצע באישור השופט. לאור ביקורת שהושמעה בנוגע להיקף הסמכויות שהוקנו לעוזר המשפטי במסגרת תקנה זו, מוצע לתקנה, כך שייקבע כי הסמכויות המוקנות לעוזר משפטי בפסקאות (3) עד (6) – יהיו כפופות להנחיה פרטנית להפעלתן מטעם השופט. לגבי יתר ההוראות, מוצע לקבוע כדלקמן: (1) לגבי ההוראה הנוגעת לקביעת מועדי דיון ושינויים וכן הארכת מועדים (תקנה 177(1)), תתוקן התקנה כך שסמכות כאמור תחול ככל שמדובר בבקשה המוגשת בהסכמת הצדדים; (2) הסמכות לקצוב מועד לתגובה תוגבל למועד שאינו שונה מן המועד הקבוע בדין (תקנה 177(2)); ו-(3) הסמכות להזמין בעלי דין לפגישה על מנת שיובאו בפניהם הצעות להסדר דיוני – תימחק.

 

תיקון תקנה 180(ג) – תקנה זו מעגנת הוראות בדבר מועד תחילת התקנות החדשות ואופן תחולתן על הליכים תלויים ועומדים.

 

מוצע להבהיר שהליך הוא גם ערעור וכן לקבוע כי ככל שמדובר בהחלטה שניתנה לפני יום התחילה והמועד להגשת בקשת רשות ערעור או ערעור לפי התקנות הישנות (1984) נופל ב-1.1.21 או במועד אחר לאחר מכן, ניתן יהיה להגיש את בקשת רשות הערעור או את הערעור לפי המועד הקבוע בתקנות אלה (60 ימים).

 

בפסקה (2) לתקנת משנה (ג) נקבע כי הוראות פרק ט' לתקנות שעניינו שאלונים וגילוי ועיון במסמכים, יחול על הליכים שנפתחו לפני יום התחילה, אם טרם התקיים בעניינם מסירת שאלונים, גילוי ועיון במסמכים. במקום הוראה זו מוצע לקבוע כי פרק ט' יחול על הליכים שנפתחו לפני יום התחילה, אם טרם הוגש בהם כתב הטענות האחרון (כהגדרתו בתקנה 6). זאת, על מנת לייצר וודאות בנוגע למועד שהחל ממנו יחול פרק ט' על הליכים כאמור.

 

תיקון טופס 4 לתוספת הראשונה – מוצע להשמיט המילים "אדם או חפץ" מטופס 4 שעניינו דיווח לבית המשפט בדבר הדיון המקדמי, לנוכח השמטת מילים אלה בתקנה 35(א)(3).