רשומות

תזכיר חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש)(אישורים רגולטוריים) (תיקון מס' 1), התשפ"א-2020

 

א. שם החוק המוצע

חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש)(אישורים רגולטוריים) (תיקון מס' 1), התשפ"א-2020 

 

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

 

ביום 11 במרץ 2020 הכריז ארגון הבריאות העולמי על התפרצות נגיף SARS-CoV-2 הגורם למחלה COVID-19 (להלן: "הנגיף") כמגיפה עולמית, הכרזה בעלת השלכות בריאותיות וכלכליות. על אף הפרסומים השונים, מהם ניתן ללמוד על התקדמות בהליך פיתוח החיסון לקורונה, נכון ליום זה קיימת אי וודאות גבוהה  באשר למועד בו תסתיים ההתפרצות והמשק בישראל יחזור לפעול כבשגרה.

כמו כן קיים חוסר ודאות לגבי קצב ההתאוששות הכלכלית והבריאותית של החברה והמשק הישראלים  בשנים הקרובות.

על רקע התפשטות הנגיף בישראל ובמטרה להכיל ולהגביל את היקף ההתפרצות, הוטלו על המשק ועל החברה מגבלות רבות אשר מתעדכנות באופן תדיר, הפעילות העסקית הופסקה כמעט כליל לתקופות מסוימות והוגבלה  בדרגות שונות של הגבלה בתקופות אחרות, תחילה באמצעות תקנות שעת חירום ובהמשך בחוקים להארכת תוקפן ובכלל זה חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), תש"ף-2020, חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), תש"ף-2020, ובחודשים האחרונים – לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), תש"ף-2020, והתקנות מכוחו. גם תחומים אשר הוגדרו כתחומים חיוניים והמשיכו לפעול במהלך כל התקופה, התמודדו עם אתגרים שונים כדוגמת כניסת עובדים רבים לבידוד, מגבלות שונות על כוח האדם, קשיים בייבוא חומרים וכיוב'.

לפי התחזיות השונות, התוצר בישראל צפוי להתכווץ והפגיעה בשוק עתידה להמשך אל תוך שנת 2021.

המציאות השוררת בישראל בעת הזו הובילה  לכך כי, לצד העסקים שנסגרים, עסקים רבים נאלצים לצמצם פעילות או לעבוד במתכונות עבודה חדשות ושונות, המקשות על קיום שגרת עבודה רגילה, מצב המקשה  גם על ההיערכות לחידושם של אישורים רגולטוריים שתוקפם פוקע.

לכך השפעה ישירה על יכולת התפקוד של המשק המצב הכלכלי, ועל יכולת אספקת המצרכים ושירותים לציבור הרחב.

הקשיים האמורים השפיעו גם  על  המגזר הציבורי אשר לעיתים נאלץ להמשיך ולהעניק את שירותיו הרגלים ללא מצבת העובדים המלאה, ובנוסף להתמודד עם האתגרים הרבים אותם מספקת תקופה לא פשוטה זו.

על רקע הנסיבות האמורות, חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים), התש"ף-2020 (להלן: "החוק/ חוק הארכת תקופות"),  האריך את תוקפם של אישורים רגולטורים  שמועד פקיעתם חל בתקופה שבין יום י"ד אדר ה'תש"פ (10.03.20) לבין יום ח' בתמוז התש"ף (30.06.20)  (להלן: "התקופה הקובעת") למשך שלושה חודשים נוספים מהמועד המקורי לפקיעתם קרי עד ליום  י"ג תשרי ה'תשפ"א (30.09.20), לכל המאוחר. בנוסף החוק האריך את תוקפם של אישורים שמועד פקיעתם חל בחודשיים שלאחר התקופה הקובעת קרי בין יום ט' תמוז ה'תש"פ (01.07.20) ועד יום י"א אלול ה'תש"פ (31.08.20) למשך תקופה של עשרה שבועות קרי  עד ליום   כ"ב חשון ה'תשפ"א  (09.11.20), לכל המאוחר. 

בהמשך עשה ראש הממשלה שימוש בסמכותו לפי סעיף 2 (א) (2) לחוק והאריך בצו הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים), תשפ"א-2020 את התקופה הקובעת בשלושה חודשים נוספים עד ליום 30.09.20, כך שאישורים רגולטוריים שמועד פקיעת תוקפם המקורי חל בין 01.07.20 ועד ליום 30.09.20 הוארכו בשלושה חודשים, קרי לכל המאוחר עד ליום 31.12.20. לגביי אישורים רגולטוריים אשר מועד תוקפם המקורי היה בין 01.07.2020 ל 31.08.2020 ואשר הוארכו מכוח החוק בעשרה שבועות בלבד, השלים הצו את תקופת ההארכה האמורה לשלושה חודשים. בהתאם להוראת סעיף 2 (א) (1) (ב) לחוק, הארכה כאמור של התקופה הקובעת האריכה באופן אוטומטי גם את תוקפם של אישורים רגולטורים שתוקפם המקורי היה אמור לפקוע במהלך שני חודשים מתום התקופה הקובעת, קרי מיום 01.10.20 ועד ליום 30.11.20, בעשרה שבועות נוספים קרי לכל המאוחר עד יום 09.02.21.

כעת מוצע להאריך את התקופה הקובעת ולקבוע את תוקפה  בשים לב לתקופת תוקפה של ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי סעיף 2 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020, כך שהיא תסתיים שלושה חודשים לאחריה.

 מתוך תפיסה כי  ככלל ניתן להאריך אישורים רגולטוריים לתקופה של כשליש מתקופת תוקפם המקורית, מבלי לפגוע פגיעה שאינה מידתית באינטרס הציבורי המוגן, מוצע לקבוע את תקופת הארכה באופן דיפרנציאלי ובהתאם לתקופת תוקפו המקורי של האישור הרגולטורי.

יחד עם זאת, יתכנו אישורים אשר הנחת מוצא זו אינה נכונה ביחס אליהם. על כן, נבחנו כלל האישורים הרגולטוריים וככל שנמצא כי הנחת המוצא אינה נכונה ביחס לאישור מסוים, הוחרג האישור ממתווה ההארכה, בהתאם למפורט בתוספת הששית להצעת החוק.

 

 

ג. עיקרי החוק המוצע

 

עיקר 1:

מוצע לקבוע כי התקופה הקובעת תקבע בשים לב לתקופת תוקפה של ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי סעיף 2 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 ותסתיים שלושה חודשים לאחריה.

 

עיקר 2:

מתוך תפיסה כי  ככלל, אישורים רגולטוריים יכולים לספוג הארכה של כשליש מתקופת תוקפם המקורית מבלי לפגוע פגיעה שאינה מידתית באינטרס הציבורי המוגן, מוצע לקבוע כי תקופת ההארכה של אישורים רגולטוריים תקבע באופן דיפרנציאלי וביחס לאורך תקופת תוקפו של הרישיון המקורי, כך שאישור רגולטורי אשר ניתן לתקופה של עד שנה יוארך בשלושה חודשים, אישור רגולטורי אשר ניתן לתקופה של מעל שנה אך פחות משלוש שנים  יוארך בשישה חודשים ואישור רגולטורי אשר ניתן לתקופה של שלוש שנים ומעלה יוארך בשנה.

 

עיקר 3:

מוצע כי כאשר מתקיימות נסיבות משקיות חריגות או נסיבות אחרות המצדיקות, תתאפשר הארכת תוקפם של סוגי אישורים רגולטורים לפרק זמן שונה מהאמור לעיל, עד לתקופה מירבית של שנה, וזאת כפי שיפורט בתוספת הרביעית לחוק המוצע.

 

עיקר 4:

מוצע לאפשר לשרים לווסת את עומסי העבודה אשר עשויים להצטבר בחידוש אישורים רגולטוריים לאחר תום התקופה הקובעת, באמצעות הארכת תוקף של עד חצי שנה  לאישורים רגולטורים אשר מועד פקיעתם המקורי חל ב 13 חודשים שלאחר התקופה הקובעת, וזאת כפי שיפורט בתוספת החמישית לחוק המוצע.

 

עיקר 5:

מוצע לקבוע הוראות מתאימות לעניין תיקון התוספת הרביעית, החמישית והששית לחוק המוצע.

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים

כאמור בסעיף ג' לעיל.

 

ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה

בהשלמה, בתיאום עם משרד האוצר.

 

ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי

אין.

 

ז. להלן תזכיר נוסח החוק המוצע

 

 

טיוטת חוק מטעם משרד ראש הממשלה:

תזכיר חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש)(אישורים רגולטוריים) (תיקון מס' 1), התשפ"א-2020

תיקון סעיף 1

1.  

בסעיף 1 לחוק הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש)(אישורים רגולטוריים), התש"ף -2020[1] (להלן – החוק העיקרי) -  לאחר הגדרת "אישור רגולטורי" יבוא:

"הגורם האחראי" – כל אחד מאלה:

(1) השר הממונה על ביצוע החיקוק שמכוחו ניתן אישור רגולטורי, בכפוף לאמור בפסקאות (2) ו (3);

(2) לגביי אישור רגולטורי הניתן  על ידי תאגיד שהוקם לפי חוק  - השר הממונה על התחום שבו פועל התאגיד;

(3) לגביי אישור רגולטורי הניתן ע"י רשות מקומית –שר הפנים;

 

תיקון סעיף 2

 

בסעיף 2(א) לחוק חוק העיקרי- 

 

 

 

(א) בסעיף קטן (א)(1) לאחר המילים "אישור רגולטורי שמועד פקיעתו" תתווסף המילה "המקורי".

 

 

 

(ב) אחרי סעיף קטן (א)(1), יבוא:

 

 

 

 

(א1) על אף האמור בכל דין, תקופת תוקפו של אישור רגולטורי, שמועד פקיעתו המקורי חל בתקופה שמיום י"ב אלול התש"פ (01 בספטמבר 2020) עד שלושה חודשים לאחר תום תוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי סעיף 2 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן:– התקופה הקובעת השנייה), תוארך בתקופה כמצוין לצדו (בסעיף זה – תקופת ההארכה), ויראו אותו, לכל דבר ועניין, כאילו עמד בתוקף גם בתקופת ההארכה, אלא אם כן הותלה או בוטל או שחדל להתקיים תנאי המפקיע את תוקפו, או שהרשות הציבורית סירבה לחדשו, לפני תום תקופת ההארכה, לפי כל דין:

 

 

 

 

 

(א) אישור רגולטורי שניתן לתקופה של עד שנה  – שלושה חודשים נוספים ממועד הפקיעה המקורי;  

 

 

 

 

 

 

 

(ב) אישור רגולטורי שניתן לתקופה של מעל שנה אך פחות משלוש שנים – שישה חודשים נוספים ממועד הפקיעה המקורי;

 

 

 

 

 

(ג) אישור רגולטורי שניתן לתקופה של 3 שנים או יותר – 12 חודשים נוספים ממועד הפקיעה המקורי;

 

 

 

 

 

(ד) אישור רגולטורי שמתקיימות לגביו נסיבות משקיות חריגות או נסיבות מיוחדות המפורט בטור א' לתוספת הרביעית – לתקופה המנויה בטור ב' לתוספת; ראה הגורם האחראי כי מתקיימות נסיבות משקיות חריגות או נסיבות אחרות המצדיקות הארכת תוקף של סוגי אישורים רגולטוריים לתקופה שונה מהתקופה המנויה בסעיפים (א1) (א) – (ג) רשאי הוא לתקן בצו כאמור בסעיף 6 את התוספת הרביעית כך שיוארך תוקפם של סוגי אישורים רגולטוריים כאמור לתקופה של עד שנה.

 

 

 

 

(א2) אישור רגולטורי שמועד פקיעתו המקורי  חל בתקופה של 13 חודשים שלאחר התקופה הקובעת השנייה ואשר הארכת תוקפו נדרשת לשם ויסות עומסי עבודה חריגים שנוצרו עקב הארכת התקופות כאמור בסעיף (א1) המנוי בטור א' בתוספת החמישית יוארך בתקופה  כאמור בטור ב' לתוספת ויראו אותו, לכל דבר ועניין, כאילו עמד בתוקף גם בתקופת ההארכה אלא אם כן הותלה או בוטל או שחדל להתקיים תנאי המפקיע את תוקפו, או שהרשות הציבורית סירבה לחדשו, לפני תום תקופת ההארכה, לפי כל דין. ראה הגורם האחראי כי עקב הארכת התקופות כאמור בסעיף (א1), נוצרו לאחר התקופה הקובעת השנייה עומסי עבודה חריגים בעת חידוש האישורים הרגולטוריים רשאי הוא לשם ויסות העומסים לתקן בצו את התוספת החמישית כאמור בסעיף 6 כך שיוארך תוקפו של אישור רגולטורי שמועד פקיעת תוקפו המקורי הינו בתקופה של 13 חודשים שלאחר התקופה הקובעת השנייה בתקופה של עד שישה חודשים.

 

 

 

(ג) בסעיף קטן (ב)(1) לאחר המילים "בסעיף קטן (א)" יתווספו המילים "(א1) ו-(א2)".

 

 

 

(ד) אחרי סעיף קטן (ג)(2), יבוא:

 

 

 

 

(3) ההוראות לפי סעיף קטן (א1) לא יחולו לעניין אישור רגולטורי או סוגי אישורים כאמור המנויים בתוספת השישית, ואם מנויים לצד האישור או סוגי האישורים תנאים –לא יחולו לעניין אותו אישור או סוגי אישורים בהתקיים אותם תנאים.

 תיקון סעיף 6

2.  

 בסעיף 6 לחוק העיקרי לאחר המילים "לתקן את התוספת הראשונה, את התוספת השנייה ואת התוספת השלישית" יתווספו המילים "את התוספת הרביעית, את התוספת החמישית ואת התוספת השישית" ולאחר המילים "ובלבד שהוספת אישור רגולטורי לתוספת השנייה" יתווספו המילים "לתוספת הרביעית באופן המקצר את תקופת ההארכה מהאמור בסעיף (א1) (א) – (ג)  ולתוספת השישית".                                    

הוספת תוספת רביעית חמישית ושישית

3.   

אחרי התוספת השלישית יבוא:

 

 

התוספת הרביעית

(סעיף 2 (א1) (ד))

 

 

 

טור א

טור ב

1.

היתר לפי סעיף 145 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 שמועד פקיעת תוקפו המקורי הינו לאחר 01.01.21

12 חודשים

2.

מידע להיתר שנמסר למבקש לפי סעיף 145(א1) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 שמועד פקיעת תוקפו המקורי הינו לאחר 01.01.21

12 חודשים

3.

החלטה של רשות רישוי מקומית לתת היתר לפי סעיף 145(ב1) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965  שמועד פקיעת תוקפו המקורי הינו לאחר 01.01.21

12 חודשים

4.

רישיון מורה דרך לפי פקודת מורי הדרך

12 חודשים

5.

היתר פליטה הניתן מכוח חוק אוויר נקי, תשס"ח-2008 שתוקפו פוקע עד ליום 30.6.2021, ובלבד שהבקשה לחידוש ההיתר תוגש עד ליום ה- 31.12.2020

9 חודשים

6.

היתר פליטה הניתן מכוח חוק אוויר נקי, תשס"ח-2008

שתוקפו פוקע החל מה- 1.7.2021 ועד ה- 31.12.2021 ובלבד שהבקשה לחידוש ההיתר תוגש עד שנה לפני מועד הפקיעה לפי הוראות חוק זה.

6 חודשים

7.

אישור לפי תקנה 2 לתקנות מחלות בעלי חיים (בתי שחיטה לעופות), תש"ך – 1960; אישור לפי תקנה 4 לתקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), תשכ"ד-1964

12 חודשים

8.

היתרים הניתנים לפי חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, תשע"ד-2014

12חודשים

9.

אישור ליבוא מזון רגיש לפי סעיף 63 חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), תשע"ו-2015 שטרם חלפו  4 שנים מאז נתינתו ובתנאי שהגיש היבואן 45 ימים לפחות לפני פקיעת תוקפו המקורי של האישור, הצהרה שלא השתנה אחד מהפריטים באישור ושילם אגרה בהתאם לתוספת העשירית לחוק

12 חודשים

10.

אישור ליבוא מזון רגיש לפי סעיף 63 חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), תשע"ו-2015 שחלפו  4 שנים מאז נתינתו ובתנאי שהגיש היבואן 45 ימים לפחות לפני פקיעת תוקפו המקורי של האישור, הצהרה שלא השתנה אחד מהפריטים באישור, שילם אגרה בהתאם לתוספת העשירית לחוק והגיש בקשה למתן אישור מוקדם ליבוא לפי סעיף 63 לחוק לא ויאוחר מ-45 ימים מתחילת תקופת ההארכה

12 חודשים

 

 

 

 

 

 

 

 

התוספת החמישית
(סעיף 2 (א2))

 

 

 

 

 

התוספת השישית
(סעיף 2 (ג) (3))

 

 

 

  1. רישיון בהתאם לסעיף 3(ג) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969
  2. רישיון יבוא בפטור ממכס שניתן לפי סעיף 2(ד) לצו יבוא חופשי, התשע"ד-2014 (להלן – צו יבוא חופשי);
  3. רישיון יבוא שניתן לפי סעיף 2(א) לצו יבוא חופשי או לפי סעיף 2(א)(2) לצו יבוא אישי, התשע"ט-2019, לטובין המסווגים בפרטי המכס המפורטים להלן: 36.04, ו- 93.04.0020.
  4. רשיון יבוא שניתן לפי סעיף 2(א) לצו יבוא חופשי או לפי סעיף 2(א)(2) לצו יבוא אישי, התשע"ט – 2019, לטובין המסווגים בפרטי המכס המפורטים להלן: 29.03.3000, 29.03.7000, 38.24.7000 , 38.24.9000 , ו- 39.07.2000.
  5. היתר הפעלה שניתן לפי סעיף 8ג לחוק רישוי שירותי תעופה, התשכ"ג – 1963;
  6. תעודות כושר טיסה שניתנה לפי סעיף 63 לחוק הטיס, התשע"א – 2011;
  7. פטור שניתן לפי סעף 165 לחוק הטיס, התשע"א – 2011;
  8. רישיון שניתן לפי הוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו- 2016;
  9. אישור רגולטורי שניתן לפי חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996;
  10. רישיונות לפי חוק המים, התשי"ט-1959;
  11. רישיונות קדיחה לפי חוק הפיקוח על קידוחי מים התשט"ו – 1955.
  12. רישיונות לפי חוק תאגידי המים והביוב, התשס"א – 2001
  13. הסמכה שניתנה לפי חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז-1997
  14. רישיונות הניתנים לפי כלל 4 לכללי רשות שדות התעופה (כניסה לשטחים מוגבלים), התשמ"ג-1983;
  15. פנקס ימאי או אישור שירות הניתן לפי תקנה 6 לתקנות הספנות (ימאים) התשס"ב – 2002 או מוארך לפי תקנה 14 לאותן תקנות; (ק"ת התשס"ב, עמ' 500).
  16. תעודות הסמכה, כמשמעותן בתקנה 24 לתקנות  הספנות (ימאים), התשס"ב – 2002, שניתנו או הוארכו לפי תקנות 25 עד 26 לאותן תקנות; (ק"ת התשס"ב, עמ' 500).
  17. תעודות משיט לפי תקנות 10א. ו-10ג, והיתר לפי תקנה 10ב. לתקנות הספנות (ימאים) (משיטי כלי שיט קטנים), תשנ"ח-1998. (ק"ת התשנ"ח, עמ' 751).
  18. אישור לפי תקנה 2 לתקנות הרוקחים (תנאי יצור נאותים), התשס"ט-2008.
  19. אישור רגולטורי שניתן לפי חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996, ולפי חוק החשמל, התשי"ד-1954;
  20. היתר לפרסום תשקיף לפי סעיפים 21 או 23א לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 או לפי סעיף 29 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994.
  21. תשלום אגרה שנתית לפי סעיף 8 לחוק שמאי מקרקעין, התשס"א-2001
  22. תשלום אגרה שנתית לפי סעיף 6 חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976
  23. תשלום אגרה שנתית לרישיון חוקר פרטי, משרד לחקירות פרטיות, תאגיד חוקרים, משרד שירותי שמירה, ארגון שירותי שמירה ורישיון שומר לפי סעיף 28 לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב-1972
  24. תשלום אגרה שנתית לפי סעיף 18(ב) לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996
  25. היתר להובלת חומרים מסוכנים הניתן מכוח סעיף 5 לחוק שירותי הובלה, התשנ"ז-1997; ופרק שלישי לתקנות שירותי הובלה, התשס"א-2001;
  26. היתר לנשיאת פנס כחול מהבהב הניתן מכוח  תקנה 62(ב)(3) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961;
  27. רישיון רכב הניתן מכוח סעיף 2 לפקודת התעבורה [נוסח חדש];
  28. היתר הניתן מכוח ס' 46ד' לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש];
  29. אישור רגולטורי לפי חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958;
  30. רישיונות חשמלאים לפי ס' 6 לחוק החשמל התשי"ד-. 1954 ותקנות הרישיונות מכוחו-פרק שני לתקנות החשמל (רשיונות), תשמ"ה-1985
  31. היתר לפי סעיף 9(א) או 9א לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954;
  32. הסמכת ממונים על פיצוצים, לפי חוק חומרי נפץ, התשי"ד-1954;
  33. בדיקות רפואיות של עובדים החשופים לגורם מזיק, שנדרשות לפי פקודת הבטיחות בעבודה;
  34. תסקיר בדיקה לגבי מעלית או עגורן צריח או לגבי כלים טעוני בדיקה שהוצא לגביהם צו שיפור או צו בטיחות לפי פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל- 1970;
  35. היתרים לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951;
  36. אישור רגולטורי והיתרים לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996; הנמצאים בסמכות שר העבודה ובסמכות שר הפנים;
  37. היתר לפי חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953
  38. אישור רגולטורי לפי חוק הפיקוח על מעונות יום התשע"ט-2018
  39. תעודת היתר לפי תקנות החומרים המסוכנים (יבוא ויצוא פסולת חומרים מסוכנים), התשנ"ד-1994;
  40. היתר לעיסוק בקרינה לפי תקנות 3, 4 או 5 והיתר למתן שירות קרינה תקנה 8 לתקנות הרוקחים ופרטים 5, 6 ו- 7 (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), תש"ם-1980 ;
  41. היתר לייבוא או לייצוא של ערך טבע מוגן לפי אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה) (ערכי טבע מוגנים), תשס"ד-2004;
  42. היתר חירום שניתן לפי חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, תש"ן-1990;
  43. היתר לפי תקנה 8(א)(א1) לתקנות הדיג, 1937 ורישיון לפי סעיף 3 לפקודת הדיג;
  44. היתר לפי תקנה 2 לתקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים), תשמ"ח – 1988;
  45. רישיון לפי תקנה 2 לתקנות מחלות בעלי חיים (יבוא בעלי חיים), התשל"ד-1974; רישיון לפי תקנה 2 לתקנות מחלות בעלי חיים (הסדר יבוא מוצרי כוורת) תשמ"ב-1982
  46. רישיון לפי סעיף 3 חוק להסדרת הפיקוח על כלבים תשס"ג – 2002
  47. רישיון לפי סעיף 15 לפקודת היערות
  48. רישיונות ייבוא לייבוא בתנאי הסגר וכן רישיונות יבוא שניתנו לתקופה קצרה משנה, שניתנו לפי תקנה 2 לתקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי), תשס"ט-2009.
  49. רישיונות ליבוא טובין שניתנו על ידי רשות מוסמכת במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, לפי צו יבוא חופשי, התשע"א – 2011,
  50. אשרה ורישיון לפי סעיף 2 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952
  51. אישור רגולטורי לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, תשנ"א -1991
  52. אישור רגולטורי לפי סעיף 65 לחוק שירות התעסוקה, תשי"ט -1959
  53. זכות קדימה לפי ס 7א לחוק הנפט, תשי"ב-1952; רישיון לפי ס' 13 לחוק הנפט, והתקופות הקבועות בס' 18 לחוק; וחזקה לפי סעיפים 26, 26א או 28 לחוק הנפט, והתקופות הקבועות לפי ס' 29 לחוק;
  54. היתר לחיפוש לפי ס' 13 לפקודת המכרות, והתקופה הקבועה לו לפי ס' 14; היתר חקירה לפי ס' 16 לפקודה, והתקופה הקבועה לפי ס' 16 לתוספת הראשונה לפקודה; רישיון חיפוש לפי סעיף 24 לפקודה, והתקופה הקבועה לפי ס' 25 לתוספת הראשונה לפקודה; זכות כרייה וחוזה חכירה לכרייה לפי ס' 41 לפקודה, התקופה הקבועה  לזכות כרייה לפי ס' 48 לפקודה, והתקופות הקבועות לחוזה חכירה לכרייה לפי ס' 49 לפקודה.
  55. רישיונות לעוסקים בעבודות גפ"מ לפי סעיף 9 לחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989, והתקופות האמורות בס' 16 לחוק.
  56.  היתר או אישור לפי סעיפים 13, 14 או 19 לחוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ"ד-1944;
  57. הכרה במוסד מוכר לפי תקנה 10ג לתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ג-1973;

 

 

 

 

 



 

 

דברי הסבר

כללי

ביום 11 במרץ 2020 הכריז ארגון הבריאות העולמי על התפרצות נגיף SARS-CoV-2 הגורם למחלה COVID-19 (להלן: "הנגיף") כמגיפה עולמית, הכרזה בעלת השלכות בריאותיות וכלכליות. על אף הפרסומים השונים, מהם ניתן ללמוד על התקדמות בהליך פיתוח החיסון לקורונה, נכון ליום זה קיימת אי וודאות גבוהה  באשר למועד בו תסתיים ההתפרצות והמשק בישראל יחזור לפעול כבשגרה.

כמו כן קיים חוסר ודאות לגבי קצב ההתאוששות הכלכלית והבריאותית של החברה והמשק הישראלים  בשנים הקרובות.

על רקע התפשטות הנגיף בישראל ובמטרה להכיל ולהגביל את היקף ההתפרצות, הוטלו על המשק ועל החברה מגבלות רבות אשר מתעדכנות באופן תדיר, הפעילות העסקית הופסקה כמעט כליל לתקופות מסוימות והוגבלה  בדרגות שונות של הגבלה בתקופות אחרות, תחילה באמצעות תקנות שעת חירום ובהמשך בחוקים להארכת תוקפן, ובכלל זה חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), תש"ף-2020, חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), תש"ף-2020, ובחודשים האחרונים – לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), תש"ף-2020, והתקנות מכוחו. גם תחומים אשר הוגדרו כתחומים חיוניים והמשיכו לפעול במהלך כל התקופה, התמודדו עם אתגרים שונים כדוגמת כניסת עובדים רבים לבידוד, מגבלות שונות על כוח האדם, קשיים בייבוא חומרים וכיוב'.

לפי התחזיות השונות, התוצר בישראל צפוי להתכווץ והפגיעה בשוק עתידה להמשך אל תוך שנת 2021.

כך למשל, לפי התחזית שפרסם בנק ישראל באוקטובר האחרון, ישנם שני תרחישים מרכזיים: תרחיש שליטה ותרחיש שליטה נמוכה. בתרחיש הראשון, תרחיש השליטה – הנחת המוצא היא שמושגת שליטה ברמה גבוהה על התחלואה, ועל כן לא צפויים סגרים נרחבים נוספים או השבתה משמעותית של הפעילות הכלכלית. בתרחיש זה, התוצר בשנת 2020 צפוי להתכווץ ב- 5%. בהתאם לכך, הצמיחה ב-2021 צפויה להיות יחסית גבוהה, כ-6.5%. עם זאת, רמת הפעילות הממוצעת לאורך שנת 2021 תהיה נמוכה בכ-5% ביחס למגמה שטרם המשבר. בתרחיש השני, תרחיש השליטה הנמוכה – הנחת המוצא היא שלא מושגת שליטה על רמת התחלואה ולכן עד למציאת החיסון יתרחשו מספר גלי תחלואה שיתבטאו בצמצום הפעילות הכלכלית (כהוראת ממשלה או כתוצאה מהימנעות וולונטרית של הציבור). בתרחיש זה, התוצר צפוי להתכווץ ב- 6.5% כאשר בשנה הבאה הצמיחה תסתכם ב-1.0% בלבד. לפיכך, בתרחיש כזה, רמת הפעילות הממוצעת ב-2021 תהיה נמוכה בכ-11.5% ממגמת טרום המשבר.[2] מכל מקום, לפי שני התרחישים, רמת הפעילות הממוצעת בשנת 2021, צפויה להיות נמוכה באופן משמעותי ממגמת טרום המשבר. כמו כן, ניתוח נתוני מע"מ על דיווחי העוסקים בחודשים האחרונים מציג כי מחזורי העסקאות בחודשים מרץ-אפריל 2020 ירדו בשיעור של 13.7%  ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מחזורי העסקאות בחודשים מאי- יוני 2020 ירדו בשיעור של 7.7% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, ומחזורי העסקאות בחודשים יולי-אוגוסט 2020 ירדו בשיעור של 3.5% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. נתונים אלה מהווים אינדיקציה למידת הפגיעה הכלכלית במשק בשל ההגבלות שהוטלו במסגרת המאבק במחלת הקורונה.

מסקנות דומות עולות גם מתחזית הצמיחה אשר פרסמה הכלכלנית הראשית במשרד האוצר. תחזית הצמיחה נערכה בהתאם לשני תרחישי יחוס בריאותיים: תרחיש מרכזי – זמינות חיסון במחצית ראשונה של שנת 2021, כאשר בתקופה זו עדין ישנן הגבלות בריאותיות והתאוששות שמתעצמת במחצית השנייה של השנה. בתרחיש זה, התוצר מתכווץ ב-4.2% אחוזים בשנת 2020 וצפוי לצמוח בקצב של 4.5% בשנת 2021. שיעור האבטלה הממוצע לשנת 2021 (בהגדרה רחבה) צפוי לעמוד על כ-8.9%. התרחיש האלטרנטיבי  מניח רמת תחלואה גבוהה במהלך החורף הקרוב, וקיום תחלואה לאורך מרבית שנת 2021, תוך נקיטת צעדי הכלה והטלת סגרים בעוצמות משתנות. בתרחיש זה, הצמיחה בשנת 2021 תעמוד על 2.4% ושיעור האבטלה הממוצע לשנת 2021 (בהגדרה הרחבה) צפוי לעמוד על כ- 12.3%.[3]

לפי נתונים אלו עולה כי הפעילות העסקית אינה כרגיל, הפגיעה החדה בעסקים בעקבות החקיקה מגבילת הפעילות הינה משמעותית וסך מחזורי העסקאות בירידה ביחס לאשתקד.

המציאות השוררת בישראל בעת הזו הובילה  לכך כי, לצד העסקים שנסגרים, עסקים רבים נאלצים לצמצם פעילות או לעבוד במתכונות עבודה חדשות ושונות, המקשות על קיום שגרת עבודה רגילה, מצב זה מקשה  גם על ההיערכות לחידושם של אישורים רגולטוריים שתוקפם פוקע.

לכך השפעה ישירה על יכולת התפקוד של המשק המצב הכלכלי, ועל יכולת אספקת המצרכים ושירותים לציבור הרחב.

הקשיים האמורים השפיעו גם  על  המגזר הציבורי אשר לעיתים נאלץ להמשיך ולהעניק את שירותיו הרגילים ללא מצבת העובדים המלאה, ובנוסף להתמודד עם האתגרים הרבים אותם מספקת תקופה לא פשוטה זו.

על רקע הנסיבות האמורות נחקק חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים), התש"ף-2020 (להלן: "החוק/ חוק הארכת תקופות"),  אשר האריך את תוקפם של אישורים רגולטורים  שמועד פקיעתם חל בתקופה שבין יום י"ד אדר ה'תש"פ (10.03.20) לבין יום ח' בתמוז התש"ף (30.06.20)  (להלן: "התקופה הקובעת") למשך שלושה חודשים נוספים מהמועד המקורי לפקיעתם קרי עד ליום  י"ג תשרי ה'תשפ"א (30.09.20), לכל המאוחר. בנוסף החוק האריך את תוקפם של אישורים שמועד פקיעתם חל בחודשיים שלאחר התקופה הקובעת קרי בין יום ט' תמוז ה'תש"פ (01.07.20) ועד יום י"א אלול ה'תש"פ (31.08.20) למשך תקופה של עשרה שבועות קרי  עד ליום   כ"ב חשון ה'תשפ"א  (09.11.20), לכל המאוחר. 

בהמשך עשה ראש הממשלה שימוש בסמכותו לפי סעיף 2 (א) (2) לחוק והאריך בצו הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים), תשפ"א-2020 את התקופה הקובעת בשלושה חודשים נוספים עד ליום 30.09.20, כך שאישורים רגולטוריים שמועד פקיעת תוקפם המקורי חל בין 01.07.20 ועד ליום 30.09.20 הוארכו בשלושה חודשים, קרי לכל המאוחר עד ליום 31.12.20. לגביי אישורים רגולטוריים אשר מועד תוקפם המקורי היה בין 01.07.2020 ל 31.08.2020 ואשר הוארכו מכוח החוק בעשרה שבועות בלבד, השלים הצו את תקופת ההארכה האמורה לשלושה חודשים. בהתאם להוראת סעיף 2 (א) (1) (ב) לחוק, הארכה כאמור של התקופה הקובעת האריכה באופן אוטומטי גם את תוקפם של אישורים רגולטורים שתוקפם המקורי היה אמור לפקוע במהלך שני חודשים מתום התקופה הקובעת, קרי מיום 01.10.20 ועד ליום 30.11.20, בעשרה שבועות נוספים קרי לכל המאוחר עד יום 09.02.21.

כעת מוצע להאריך את התקופה הקובעת ולקבוע את תוקפה  בשים לב לתקופת תוקפה של ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי סעיף 2 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 כך שהיא תסתיים שלושה חודשים לאחריה.

מתוך תפיסה כי  ככלל ניתן להאריך אישורים רגולטוריים לתקופה של כשליש מתקופת תוקפם המקורית, מבלי לפגוע פגיעה שאינה מידתית באינטרס הציבורי המוגן, מוצע לקבוע את תקופת הארכה באופן דיפרנציאלי ובהתאם לתקופת תוקפו המקורי של האישור הרגולטורי.

יחד עם זאת, יתכנו אישורים אשר הנחת מוצא זו אינה נכונה ביחס אליהם. על כן, נבחנו כלל האישורים הרגולטוריים וככל שנמצא כי הנחת המוצא אינה נכונה ביחס לאישור מסויים, נמנה האישור לתוספת השישית והוחרג ממתווה ההארכה.

העילות העיקריות אשר בגינן הוחרגו אישורים מתחולת המתווה הן:

1. אישורים הנוגעים לשימוש וחלוקה של משאב טבע;

2. אישורים הנוגעים לחלוקה של מכסות;

3. אישורים שמטבעם לא להתחדש בכלל (למשל מכיוון שהם מסדירים ביצוע פעולה חד פעמית);

4. אישורים שמשתנים בצורה משמעותית בכל מועד חידוש או ביחס לכל מפוקח ולא ניתן, מבחינת טכנית או מהותית, להאריך את ההוראות המקבלות ביטוי באישור שתוקפו עומד לפוג; 

5. אישורים עונתיים;

6. אישורים אשר למועד חידושים מתלווה קורס רענון שמטרתו שמירה על כשירות המפוקח;

7. אישורים המבוססים על התחייבויות בינלאומיות המגבילות או תוקפם ואישורים הנדרשים לצרכי הכרה בינלאומית ויש חשש מבוסס שהארכתם תפגע בהכרה;

8. אישורים שלצורך חידושם יש צורך בתשלום אגרה בלבד ואין דרישות בירוקרטיות נוספות הנדרשות מהמפוקח;

 

לסעיף 1 - בסעיף 2 (א) (1) נוספה המילה "המקורי". הוספה זו אינה משנה את הדין החל ונועדה להבהיר כי החוק לא מעניק הארכת מועדים כפולה. עם זאת, אישורים רגולטוריים אשר תום תקופת תוקפם המקורית הסתיימה החל מיום 01.09.20  יקבלו השלמה של תקופת ההארכה על פי המתווה הדיפרנציאלי המוצע כעת. בדומה לנעשה בעבר באשר לאישורים שתוקפם פג בחודשיים שלאחר התקופה הקובעת המקורית, ואשר קיבלו השלמה של תקופת ההארכה  מפרק זמן של 10 שבועות לשלושה חודשים בעקבות כניסתו לתוקף צו הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים), תשפ"א-2020.

 לסעיף 2- סעיף זה קובע את המתווה הדיפרנציאלי המתייחס לפרק הזמן להארכת אישורים רגולטורים, כך שאישור רגולטורי אשר ניתן לתקופה של עד שנה יוארך בשלושה חודשים, אישור רגולטורי אשר ניתן לתקופה של מעל שנה אך פחות משלוש שנים  יוארך בשישה חודשים, ואישור רגולטורי אשר ניתן לתקופה של שלוש שנים ומעלה יוארך בשנה. מתווה זה מוצע מתוך התפיסה כי  ככלל, ניתן להאריך אישורים רגולטוריים לתקופה של כשליש מתקופת תוקפם המקורית מבלי לפגוע פגיעה שאינה מידתית באינטרס הציבורי המוגן.  

כמו כן מוצע לקבוע  כי התקופה הקובעת תקבע בשים לב לתקופת תוקפה של ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי סעיף 2 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 כך שתסתיים שלושה חודשים לאחריה.

כמו כן מוצע לאפשר לשרים המעוניינים בכך לציין כבר כעת בתוספת הרביעית (או  באמצעות תיקונה בצו בהמשך) סוגי אישורים רגולטורים אשר תוקפם יוארך בשונה מהמתווה הדיפרנציאלי הבסיסי המוצע לעיל ועד לתקופה מירבית של שנה, במידה  ומתקיימות לגביהם נסיבות משקיות חריגות או נסיבות אחרות המצדיקות זאת.

לסעיף 3 – חלק מהאישורים הרגולטורים מתחדשים סביב תחילת השנה האזרחית (להלן: "מועד החידוש"), תהליכי החידוש עשויים להתחיל מספר חודשים לפני מועד החידוש ולהסתיים מספר חודשים לאחריו.

לעיתים, באישורים רגולטורים הניתנים לתקופה של 3 שנים ומעלה והמתחדשים סביב  מועד החידוש, נוהגים  משרדי הממשלה לחלק את עומסי העבודה כך שבכל שנה יחודשו חלק מסוים של אישורים רגולטוריים. להמחשה בהיתר רגולטורי הניתן לשלוש שנים בכל שנה במועד החידוש יחודשו כשליש מהאישורים הרגולטוריים, בהיתר רגולטורי הניתן לחמש שנים בכל שנה במועד החידוש יחודשו כחמישית מהאישורים הרגולטוריים, וכיוצ"ב.  משרדי ממשלה המאריכים את האישורים הרגולטורים במתווה זה ערוכים מבחינת משאבים להתמודד בכל מועד חידוש עם כמות  קבועה  וידועה מראש  של חידושי אישורים כאמור לעיל. הארכה של אישורים רגולטורים אשר תקופת תוקפם המקורית עמדה על שלוש שנים ומעלה בשנה, תביא למצב  לפיו במועד החידוש שלאחר תום התקופה הקובעת  יצטבר עומס עבודה כפול. בכדי לווסת את עומסי העבודה אשר עשויים להיווצר במצב דברים זה, מוצע לאפשר לשרים  המעוניינים בכך לציין כבר כעת בתוספת החמישית (או באמצעות תיקונה בצו בהמשך) סוגי אישורים רגולטורים שמועד פקיעתם חל במהלך 13 החודשים שלאחר התקופה הקובעת, כך שתוקפם יוארך בתקופה של עד חצי שנה.

 

 

 

 


[1] ס" התש"ף, עמ' 144.

[2] התחזית המקרו כלכלית של חטיבת המחקר בבנק ישראל, פורסמה ביום 22.10.2020 וזמינה לקריאה באתר האינטרנט של בנק ישראל בכתובת - https://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/RegularPublications/DocLib3/ResearchDepartmentForecast/Forecast1020h.pdf.

[3] הפרסום זמין באתר משרד האוצר בכתובת https://www.gov.il/he/Departments/publications/reports/development-and-income-forecast-corona