תוכן עניינים

תזכיר הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' והוראת שעה...) (בתי משפט קהילתיים), התשפ"א-2020. 7

1. הוספת סימן ח' 7

2. תיקון לחוק זכויות נפגעי עבירה. 12

3. תיקון לחוק העונשין 13

תוספת.. 13

דברי הסבר. 14

 

תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס'... והוראת שעה)(בתי משפט קהילתיים), התשפ"א-2020

 

ב.  מטרת החוק המוצע והצורך בו

בנובמבר 2014 החלה לפעול "תכנית ניסיונית" (פיילוט) של בתי משפט קהילתיים בישראל, במטרה לצמצם את תופעת הפשיעה החוזרת על ידי שיקום עוברי חוק בקהילה, בפיקוח שיפוטי הדוק, כתחליף לעונשי מאסר קצרים. ביום 11.8.2016 התקבלה החלטת ממשלה מס' 1840 שעניינה "ייעול מדיניות הענישה ושיקום האסירים בישראל", בה הוחלט בין היתר להרחיב את המודל של בתי המשפט הקהילתיים במטרה לצמצם ענישה בדרך של מאסר, כך שיפעלו ששה בתי משפט קהילתיים בישראל. עד עתה הוקמו ששה בתי משפט קהילתיים, בכל מחוזות השיפוט בישראל: בבאר שבע, ברמלה, בתל אביב, בנצרת, בחיפה ובירושלים.

התוכנית הניסיונית של בתי משפט קהילתיים מופעלת בשותפות בין הנהלת בתי המשפט, משרד המשפטים, שירות המבחן למבוגרים שבמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, חטיבת התביעות של משטרת ישראל, וג'וינט ישראל-אשלים, אשר מוביל ומרכז את הפרויקט. ועדת היגוי ארצית המורכבת מנציגי הסניגוריה הציבורית, התביעה המשטרתית, פרקליטות המדינה, שירות המבחן למבוגרים, המחלקה הפלילית בייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים וג'וינט אשלים, מלווה את הפרויקט באופן שוטף.

בחודש יוני 2020 הוגש לנשיאת בית המשפט העליון דו"ח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוד מדינתי של בתי המשפט הקהילתיים, בראשות הגב' שלומית לוי-לביא, סמנכ"לית בכירה חטיבת תפעול ומזכירויות בהנהלת בתי המשפט, ובו המלצה על העברת הפרויקט באופן שיטתי ומובנה לידי הנהלת בתי המשפט.

בתי המשפט הקהילתיים פועלים כבתי משפט שלום הדנים בעניינים פליליים מכוח סמכותם הנתונה להם על פי החוק. עם חלוף הזמן, לקראת סיום התקופה של התוכנית הניסיונית ולאחר שנצבר ניסיון בהפעלת הפרויקט, מוצע לעגן את סמכותם של בתי המשפט הקהילתיים בחוק, ולהסדיר בחוק עניינים שונים כגון מינוי שופט קהילתי, העברת עניינם של נאשמים לבית משפט קהילתי, עריכת תסקיר קהילתי, תפקיד רכז בית המשפט, אופן ניהול ההליך וסיומו ועוד.  

בחודש דצמבר 2017 הופץ תזכיר חוק סדר הדין הפלילי (בתי משפט קהילתיים)(הוראת שעה), התשע"ח-2017, ובו הוצע לעגן בחוק את סמכות בתי המשפט הקהילתיים ולקבוע כי פעילותם תוסדר בנהלים שיגובשו על ידי המשרדים השונים. עם זאת, בעקבות הערות שהתקבלו לתזכיר החוק ולאחר שכאמור נצבר ניסיון בהפעלת הפרויקט, מופץ בזאת תזכיר חדש ומפורט.

 

ג. עיקרי החוק המוצע

כללי

המודל של בית המשפט הקהילתי בישראל מבוסס על התפישה של "בתי משפט פותרי בעיות", אשר אומצה בשנים האחרונות במקומות רבים בארה"ב ובמדינות נוספות. הנחת היסוד של תפישה זו היא שחלק ניכר מההתנהגות העבריינית החוזרת (רצידיביזם) הוא סימפטום לבעיות עומק חברתיות, אישיות וכלכליות. בהעדר טיפול בבעיות אלה, העבריינות תחזור ותתבצע. כפועל יוצא, על פי תפישה זו, על ההתמודדות עם תופעת הפשיעה החוזרת לכלול פתרונות מערכתיים, במסגרתם יש לספק טיפול מקיף ומערכתי בשיתוף הקהילה וגורמים טיפוליים בקהילה לבעיות העומדות בבסיס ביצוע עבירות, בפיקוח בית משפט, ואין להסתפק בטיפול בסימפטום בלבד באמצעות ענישה סטנדרטית. בהתאם, המסגרת של ההליך הפלילי הקהילתי מאפשרת מציאת מענים רלוונטיים לבעיות מורכבות והפניה להליכי שיקום, תוך ליווי ופיקוח הדוקים ואינטנסיביים של בית המשפט עוד במהלכו של ניהול ההליך הפלילי.

 

את פעילותו של בית המשפט הקהילתי ואת התפישה העומדת בבסיסה יש לראות גם כחלק מההבנה שעונש הכליאה אינו מביא בהכרח להפחתת עבריינות חוזרת, וכי לכליאה השפעות שליליות בהיבטים רבים. הבנה זו באה לידי ביטוי בהמלצות הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים בראשה עמדה כבוד השופטת בדימוס דליה דורנר[1], אשר התייחסה גם להיבטים של עלויות הכליאה הגבוהות. הוועדה מצאה שענישה בקהילה הכוללת תכניות שיקום שונות, היא זולה יותר ויעילה יותר מכליאה. הוועדה המליצה בין השאר לאמץ את המודל של בתי משפט קהילתיים ולהרחיבו.

מוצע כי החוק ייקבע כהוראת שעה לחמש שנים, בין היתר משום שהתוכנית עודנה בשלבים התחלתיים באופן יחסי, והיבטים שונים בה עודם בתהליכי גיבוש ומיסוד וככל הנראה ישתנו עם התקדמותה, נוכח לקחים ולמידה מאופן יישומה. 

. 

 

עיקר 1:

הוספת סימן ח' בפרק ה'

מוצע להוסיף את סימן ח' בפרק ה' לחוק, בו תעוגן פעילותם של בתי המשפט הקהילתיים בישראל. הסימן יקבע בין היתר מהו בית משפט קהילתי, מה תכליותיו ומאפייניו, מהן סמכויותיו וכיצד יתנהל בו הדיון.

מוצע להגדיר בית משפט קהילתי כבית משפט שלום הדן בהליך פלילי המתנהל בפני שופט קהילתי ומטרתו להביא לשיקום הנאשם בשיתוף הקהילה, בפיקוח בית משפט, כתחליף למאסר בפועל. ההליך בבית המשפט הקהילתי נועד לשמש הליך פלילי חלופי, במסגרתו מפנה בית המשפט נאשמים להליכי שיקום בקהילה כתחליף לעונשי מאסר קצרים. במסגרת ההליך נבנית לנאשם תכנית שיקומית הוליסטית, על ידי שירות המבחן למבוגרים ובהובלתו, בעלת שלבים מוגדרים אותם צריך לעבור הנאשם. התוכנית לוקחת בחשבון היבטים נרחבים של חייו והיא מכוונת לפתרון הבעיות שבבסיס ביצוע העבירה על ידו. יודגש כי השופטים בבתי משפט קהילתיים דנים בעניינים פליליים מכוח סמכותם בחוק, וכי הם שופטים פליליים לכל דבר ועניין.

הסימן המוצע מעגן את תהליך העברת עניינו של נאשם לבית המשפט הקהילתי. לצורך בחינת התאמתו של הנאשם להליך הקהילתי עורך קצין מבחן לנאשם בדיקת התאמה ומגיש לבית המשפט תסקיר התאמה. מוצע לקבוע מהם התנאים שבהתקיימם יעביר בית המשפט את עניינו של הנאשם לבית המשפט הקהילתי, לאחר שעיין בתסקיר ההתאמה ומצא כי הנאשם מתאים להליך. כך למשל, על הנאשם להיות מיוצג ובגיר ועליו להכיר במעורבותו באירוע, הנדרשת בשל המשמעות המשפטית של אי ניהול הוכחות בבית המשפט הקהילתי, והמשמעות השיקומית-טיפולית של לקיחת אחריות על ידי הנאשם. תנאים נוספים הם למשל קיומו של סיכון לביצוע עבירות נוספות על ידי הנאשם אם בעיותיו לא יטופלו, וכן שצפוי לו עונש מאסר בפועל, ככל שיורשע בהליך פלילי רגיל.

לאחר שעניינו של הנאשם עבר לבית המשפט הקהילתי, יורה השופט הקהילתי על הכנת תסקיר קהילתי, שיתייחס לבעיה הקיימת ברקע ביצוע העבירה וכן לגיבוש תכנית שיקום לנאשם.

עוד מוצע לקבוע בסימן מהם המקרים שבהם יועבר דיון מבית משפט קהילתי לבית משפט שאינו קהילתי, למשל אם מצא בית המשפט כי יש לקיים דיון הוכחות או דיון בטענות מקדמיות או אם לא עמד הנאשם בתוכנית שגובשה לו.

עניין נוסף שמוצע להסדיר בסימן הוא תפקיד הרכז של בית המשפט, שהוא ייחודי לבית המשפט הקהילתי, ותפקידו בין השאר לקדם את העבודה המשותפת של בעלי התפקידים בבית המשפט הקהילתי הפועלים כצוות, ולמסד ולקיים את הקשר בין בית המשפט הקהילתי ובין הקהילה.

 

עיקר 2:

תיקון עקיף לחוק זכויות נפגעי עבירה

מוצע לקבוע שלפני העברת עניינו של נאשם לבית משפט קהילתי, יהיה זכאי נפגע עבירת מין או אלימות חמורה בגינה עומד הנאשם לדין, להשמיע את עמדתו בעניין בפני התביעה. כיום, על פי חוק זכויות נפגעי עבירה, נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שקיבל הודעה על האפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם, זכאי להביע את עמדתו בפני התביעה בעניין זה לפני שהתקבלה החלטה. החלטה על העברת עניינו של נאשם לבית המשפט הקהילתי משמעה שאם הנאשם יעמוד בהצלחה בתוכנית שתגובש לו, לא יוטל עליו מאסר בפועל, וזאת לרוב במסגרת הסדר טיעון. לפיכך, במקרים שבהם נשקלת העברת עניינו של הנאשם לבית משפט קהילתי, התביעה מגבשת עמדה עונשית משמעותית לגבי התיק כבר במועד מוקדם זה. כדי לשמר את זכותו המהותית של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה להביע עמדה בפני התביעה לפני החלטתה על הסדר טיעון עם הנאשם, נדרש שבמקרים בהם התביעה שוקלת העברה של התיק לבית המשפט הקהילתי, יוקדם מתן הזכות למועד ההעברה לבית משפט זה. כמו כן, גם בהיבט עבודתה של התביעה, חשוב שתובא בפניה עמדתו של נפגע עבירת מין או אלימות, לפני גיבוש עמדת התביעה בעניין העברת הנאשם לבית משפט קהילתי, וזאת בין היתר משום שלנפגע העבירה יש לעתים מידע חשוב שצריך להילקח בחשבון במסגרת כלל השיקולים ששוקלת התביעה.

 

עיקר 3:

תיקון עקיף לחוק העונשין

מוצע לקבוע בחוק העונשין כי אם נאשם סיים בהצלחה הליך בבית משפט קהילתי, יהיה בית המשפט רשאי להקל עמו בדרכים הבאות, אם מצא כי קיים צורך ממשי בכך לשם מניעת פגיעה בשיקומו של הנאשם: ככל שנגזר עליו מאסר על תנאי בהליך קודם – בית המשפט יהיה רשאי להאריך את תקופת התנאי יותר מפעם אחת אם שוכנע כי אין סיכון לשלום הציבור בשל הארכת התנאי, ולהאריך תקופת ההתחייבות שנגזרה על הנאשם בהליך קודם או לחדשה לתקופה שלא תעלה על שנתיים.

נאשם שעמד בהצלחה בתוכנית בבית המשפט הקהילתי עבר הליך של שיקום אינטנסיבי, מעמיק וממושך, אשר נועד למנוע עבריינות חוזרת ולהפחית מסוכנות. הטלת עונש מאסר בפועל על נאשם כזה עלולה לפגוע בהליך השיקום שעבר ובהמשכו, ובסיכוייו להשתלב בחזרה בחברה. באופן דומה, תשלום ההתחייבות על ידי נאשם השרוי במצוקה כלכלית, או לחלופין נשיאת מאסר על אי מתן התחייבות לפי סעיף 74 לחוק העונשין, עלולים גם הם לפגוע בהליך השיקום של הנאשם ובסיכוייו להשתלב בחזרה בחברה.

 

ד.  השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש], התשמ"ב-1982 יתווסף סימן ח' לפרק ה', בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001 יתוקן סעיף 17 ותתוקן התוספת השנייה והשלישית לחוק, ובחוק העונשין, התשל"ז-1977 יתווסף סעיף 86ב.

 

ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המינהלי

נכון להיום פועלים שישה בתי משפט קהילתיים בדרך של תכנית ניסיונית כאמור. הצעת חוק זו מעגנת את פעילותם של בתי משפט אלה בחקיקה ראשית.

בהתאם לכך בהמשך הדרך ייבחן מתווה להוספת בתי משפט קהילתיים מעבר לשישה הקיימים היום, זאת על-מנת ליצור פריסה ארצית ושוויונית של בתי משפט אלה. מטבע הדברים פריסה כזו תיעשה באופן הדרגתי ותוך בחינת המשאבים הנדרשים לשם כך, כמו גם לשם הטמעת הפעילות הקיימת היום.

 

ו. נוסח החוק המוצע:

להלן נוסח החוק מוצע:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

תזכיר הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' והוראת שעה...) (בתי משפט קהילתיים), התשפ"א-2020

 

תוספת

1. עבירות לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952

2. עבירות שחיתות שלטונית ותאגידית

3. עבירות כלכליות ועבירות מס

4. עבירות על רקע פעילות בארגון פשיעה

5. עבירות על רקע שנאה

6. עבירות מין

7. עבירות בנשק חם

8. ייבוא וייצוא סמים

9. הדחת קטין לשימוש בסם

10. פגיעה במדיניות חוץ

11. עבירות נגד בטחון המדינה

12. עבירת גרם מוות ברשלנות

דברי הסבר

 

סעיף 196א. הגדרת בית משפט קהילתי מוצע להגדיר בית משפט קהילתי כבית משפט שלום הדן בהליך פלילי המתנהל בפני שופט קהילתי ומטרתו להביא לשיקום הנאשם בשיתוף הקהילה, בפיקוח בית משפט, כתחליף למאסר בפועל. ההליך הקהילתי מתנהל בבתי משפט שלום בלבד, הדנים בעניינים פליליים מכוח סמכותם בחוק, והשופטים בהם הם שופטים פליליים לכל דבר ועניין. ההליך בבית המשפט הקהילתי נועד לשמש הליך פלילי חלופי, במסגרתו מפנה בית המשפט נאשמים להליכי שיקום בקהילה כתחליף לעונשי מאסר קצרים. במרבית המקרים, יכלול העונש גם מרכיב של צו שירות מבחן. במסגרת ההליך נבנית לנאשם תכנית שיקומית הוליסטית, בעלת שלבים מוגדרים אותם צריך לעבור הנאשם. התוכנית לוקחת בחשבון היבטים נרחבים של חייו והיא מכוונת לפתרון הבעיות שבבסיס ביצוע העבירה על ידו. כך למשל, התוכנית עשויה לכלול השתתפות בטיפול לגמילה מסמים, הכשרה ומציאת תעסוקה, טיפול בתשלום חובות ומיצוי זכויות, השגת בטחון תזונתי, השתתפות בהליך של צדק מאחה ועוד. הפיקוח של בית המשפט על התקדמות הנאשם בתוכנית הוא הדוק ותדירות הדיונים בהליך גבוהה. צוות בית המשפט, הפועל בשיתופיות, מעורב בתוכנית ותומך בנאשם בדרכים שונות, ובכלל זה בדרכים סמכותניות, כדי לקדמו בתהליך השיקום ולהשיג את התכלית של מניעת חזרתו לעבריינות. המעטפת הקהילתית המקומית חשובה לאין שיעור בתהליך השיקום של הנאשם, במהלכו ניתן דגש בין השאר על מענים מקומיים מגוונים, טיפוליים ואחרים, פיתוח אורח חיים נורמטיבי, מעורבות בקהילה ובכלל זה השבה לקהילה בצורות שונות של התנדבות, פיתוח כישורי חיים ועוד.

ההנחה היא שתהליך שיקום אינטנסיבי וכוללני כאמור, יהווה תחליף יעיל וראוי במקרים המתאימים לעונשי מאסר בפועל שאינם ממושכים.

 

סעיף 196ב. מינוי נשיא לבתי המשפט הקהילתיים נוכח מאפייניו הייחודיים של בית המשפט הקהילתי, מוצע לקבוע כי לבתי המשפט הקהילתיים ימונה נשיא אשר ישמש כגורם שיפוטי בכיר האמון על היבטים הנוגעים לניהולם. מוצע כי נשיא בתי המשפט הקהילתיים ימונה מקרב שופטי בית משפט השלום וכי יהיה ניתן למנות לתפקיד זה אף את מי שכיהן כנשיא בתי משפט שלום. כמו כן, מוצע כי מינוי הנשיא ייעשה על ידי נשיא בית המשפט העליון בהסכמת שר המשפטים בדומה למינוי נשיא בתי המשפט לנוער וכי תקופת המינוי לא תעלה על 7 שנים.

 

סעיף 196ג. מקום מושב ואזור שיפוט מוצע לקבוע כי הסמכת בית משפט שלום לשמש כבית משפט קהילתי תיעשה בצו של שר המשפטים לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון. צו זה, המגדיר את מקום מושבו ואת אזור שיפוטו של בית המשפט הקהילתי, יקבע הלכה למעשה מי הנאשמים שיוכלו להשתתף בהליך קהילתי באותו בית משפט בהתאם למקום מגוריהם.

 

סעיף 196ד. מינוי שופט קהילתי מוצע לקבוע בחוק את אופן מינוי השופטים לבית המשפט הקהילתי. נשיא בית המשפט העליון ימנה שופטים לבית המשפט הקהילתי מתוך שופטי בית משפט השלום. מוצע כי השופטים שיתמנו לבית המשפט הקהילתי יהיו בעלי ידע וניסיון הנוגעים לעניין. על אף שההליך הקהילתי מתנהל כהליך פלילי לכל דבר, הוא בעל מאפיינים ייחודיים ודומיננטיות רבה ניתנת בו להליכי שיקום. על כן, קיימת חשיבות לבחירת שופטים בעלי ידע וניסיון מתאימים, כגון ידע בתחום המשפט הטיפולי, ניסיון בניהול הליכי שיקום וכיוצא באלה. עוד מוצע כי שופטים אשר ימונו לשמש כשופטים בבית המשפט הקהילתי יעברו הכשרות מתאימות בתחומים הרלוונטיים, כגון למידה אודות ייחודו של ההליך בבית המשפט הקהילתי ועבודה עם צוות בית המשפט, הכשרה בנושאי טיפול ושיקום, ובכלל זה תחומים כגון התמכרויות, עוני ובעיות נפשיות.

 

סעיף 196ה. הליך פלילי בבית משפט קהילתי  מוצע להדגיש כי ההליך הקהילתי הוא הליך פלילי המתנהל בבית משפט שלום וכלל הדינים החלים על הליכים פליליים בבתי משפט השלום יחולו גם בהליך קהילתי, ובראשם הוראות חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. נוסף על כך, יחולו הוראות ייחודיות להליך הקהילתי המנויות בסימן המוצע.

 

סעיף 196ו. והתוספת לחוק - סמכות לדון בבית משפט קהילתי מוצע לקבוע בסעיף קטן (א) כי בית משפט קהילתי ידון בעבירות אשר בסמכותו העניינית של בית משפט שלום המנויות בסעיף 51(א)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. נקודת המוצא היא כי כל העבירות המנויות בסעיף 51(א)(1) לחוק בתי המשפט מתאימות להידון בבית המשפט הקהילתי, ככל שהנאשם מתאים להליך זה מבחינת מאפייניו, ובכלל זה הבעיות העומדות ברקע ביצוע העבירה, הסכמתו להשתתף בהליך, המוטיבציה שלו וכוחותיו לשיקום ועוד.

 

עם זאת, מוצע לקבוע בסעיף קטן (ב) כי ככלל, בית המשפט הקהילתי לא ידון בעבירות המנויות בתוספת אלא מטעמים מיוחדים שירשמו. חלק מהעבירות המנויות בתוספת הן עבירות שבמרבית המקרים פרופיל הנאשמים בהן אינו תואם לפרופיל הנאשמים בהליך הקהילתי בהיבט קיומן של בעיות ברקע ביצוע העבירה שניתן לטפל בהן במסגרת בית המשפט הקהילתי. כך למשל הן עבירות שחיתות שלטונית ותאגידית, עבירות כלכליות ועבירות מס ("עבירות צווארון לבן") או עבירה של גרם מוות ברשלנות. חלק אחר מהעבירות המנויות בתוספת הן עבירות בעלות חומרה יתירה אשר ההליך הקהילתי אינו מתאים לטיפול בעניינן, כגון עבירות על רקע פעילות בארגון פשיעה, עבירות מין ועבירות נגד בטחון המדינה. הכלל, כאמור, ביחס לעבירות המנויות בתוספת הוא שהן אינן מתאימות להידון בהליך הקהילתי. עם זאת, יתכנו מקרים שבהם מאפייני הנאשמים ונסיבותיהם יהיו כאלה שניתן יהיה לשקול באופן חריג את שילובו של נאשם בעבירות אלה, בהליך הקהילתי.

הוספה וגריעה של עבירות מהתוספת תיעשה בצו של שר המשפטים.

מוצע להבהיר בסעיף קטן (ג) כי בית משפט קהילתי לא ידון בטענות מקדמיות לפי סעיף 149 לחוק ולא ינהל הוכחות. הטעם לכך הוא שההליך הקהילתי מתמקד בשיקום הנאשם, המתאפשר לאחר שהנאשם הסכים להשתתף בהליך והכיר במעורבותו באירוע. במסגרת ההליך מודה הנאשם בעבירות המיוחסות לו, לוקח אחריות על מעשיו, מכיר בבעיותיו ובצורך לטפל בהן, ומתקדם בהליך השיקום בחסות בית המשפט. יתר על כן, ניהול הוכחות וכן דיון בטענות מקדמיות אינם מתאימים להליך הקהילתי המאופיין בשיתוף פעולה בין כלל הגורמים בהליך בשונה מהליך אדברסרי רגיל בו מתנהל הדיון. הודאת הנאשם מייתרת את הצורך בניהול הוכחות. טעם נוסף הוא שבית המשפט הקהילתי עשוי להיחשף למידע אשר שופט הנדרש להכריע באשמתו של הנאשם לאחר ניהול הוכחות, אינו רשאי להיחשף אליו.

 

סעיף 196ז. תסקיר התאמה בית המשפט יהיה רשאי להורות לקצין מבחן לערוך בדיקת התאמה של הנאשם לבית משפט קהילתי, הדרושה לצורך קבלת החלטה בעניינו. היוזמה לבקשה להורות על עריכת תסקיר התאמה עשויה להיות של בית המשפט, של הצדדים או של שירות המבחן. במסגרת בדיקת ההתאמה של הנאשם שעל בסיסה נערך תסקיר ההתאמה משוחח קצין המבחן הקהילתי עם הנאשם ומציג לו את עיקרי הדרישות בהליך הקהילתי ובוחן את מוכנותו של הנאשם להיכנס לתהליך שיקום ארוך טווח בפיקוח בית משפט, על המשמעויות הכרוכות בו. תסקיר ההתאמה כולל התייחסות לנסיבות האישיות של הנאשם ולבעיות שברקע ביצוע העבירה וכן התייחסות למידת התאמתו לתהליך, למוטיבציה שלו ולכוחותיו לעבור הליך שיקום כאמור.

בהחלטתו אם לשלוח נאשם לבדיקת התאמה, ייתן בית המשפט את דעתו להתקיימות התנאים המנויים בסעיף 196ז, ככל הניתן בשלב ראשוני זה, כגון התנאי העוסק בעונש המתאים לנאשם, שכן אין תוחלת בשליחת נאשם לבדיקת התאמה אם על פני הדברים עניינו אינו מתאים לבית משפט קהילתי.

ככלל, בדיקת התאמה תיערך כל עוד לא התקיים בעניינו של הנאשם הליך לבירור האשמה (הליך ניהול ההוכחות), שכן תנאי להעברת עניינו של נאשם לבית משפט קהילתי הוא שלא התקיימו בעניינו הוכחות. עם זאת, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, ניתן יהיה להעביר את עניינו של נאשם לבית משפט קהילתי אף אם התקיים בעניינו של הנאשם הליך כאמור (ראו סעיף 196ז(ח)). על כן, מוצע לקבוע כי בית המשפט מוסמך בכל שלב של ההליך לפני מתן גזר הדין להורות לקצין מבחן על עריכת תסקיר התאמה.

ההליך הקהילתי עשוי להתאים גם לנאשמים המשוחררים ממעצר בתנאים או לנאשמים במעצר אשר ניתן לשקול לשחררם לצורך שילובם בהליך הקהילתי. על כן, מוצע לקבוע כי אם הנאשם עצור, קצין המבחן יתייחס להתאמת הנאשם לבית המשפט הקהילתי במסגרת תסקיר המעצר וכן תיבחן האפשרות לשחרר את הנאשם לחלופת מעצר, תוך התייחסות לשאלת הסיכון. התייחסות להתאמת הנאשם להליך הקהילתי בתסקיר המעצר יכולה להיכלל בתסקיר המעצר כמענה לדרישת בית המשפט וכן יכולה להיכלל בתסקיר זה מיוזמתו של קצין המבחן. קצין מבחן יהיה רשאי להתייחס להתאמת הנאשם לבית משפט קהילתי גם במסגרת תסקיר לעונש.   

על פי הפרקטיקה הנוהגת בתקופת התוכנית הניסיונית, אשר סוכמה בין השותפים, ככלל, תסקיר התאמה ייערך עד שבועיים ממועד ההפניה.

 

סעיף 196ח. העברת דיון לבית משפט קהילתי שופט רשאי להעביר את עניינו של נאשם לבית משפט קהילתי, לאחר שעיין בתסקיר התאמה, אם מצא כי מתקיימים בין השאר התנאים המנויים בסעיף, אשר יפורטו להלן, וכי עניינו של הנאשם מתאים להידון בבית משפט קהילתי:

(א) הנאשם בגיר – בתי המשפט הקהילתיים מיועדים לנאשמים בגירים.

(ב) הנאשם מיוצג בידי סניגור – ההליך הקהילתי הוא הליך פלילי ייחודי. ההליך כולל באופן מובנה הודאה של הנאשם בביצוע העבירה במסגרת הסדר טיעון ואינו כולל ניהול הוכחות. ההליך הקהילתי הוא הליך אינטנסיבי המחייב השקעה רבה גם מצדו של הנאשם. סיום בהצלחה של ההליך משמעו שבית המשפט יימנע מהטלת עונש מאסר בפועל. על מנת להבטיח כי נאשם המשתתף בהליך בוחר להשתתף בו תוך הבנת כלל המשמעויות הכרוכות בו, מוצע לאפשר כניסה להליך הקהילתי רק אם הנאשם מיוצג על ידי סניגור.  

(ג) הנאשם מכיר במעורבותו באירוע, מבין את מהות ההליך, לרבות האמור בסעיף 196ו(ג), ומסכים להשתתף בו – מוצע שבטרם תתקבל החלטה על העברת נאשם לבית המשפט הקהילתי, יוודא השופט שמתקיימות הדרישות הבאות:

הנאשם מכיר במעורבותו באירוע –  הבסיס להשתתפות בהליך הקהילתי הוא הכרה של הנאשם במעורבותו באירוע. הכרה זו חשובה הן בהיבט המשפטי והן בהיבט הטיפולי-שיקומי. בהיבט המשפטי הדבר נדרש שכן הליך קהילתי אינו כולל ניהול הוכחות והוא מחייב בשלב מאוחר יותר הודאה בביצוע העבירה. בהיבט הטיפולי-שיקומי, הצלחת התהליך אפשרית אם הנאשם מכיר במעורבות מסוימת באירוע. יודגש, כי בשלב מוקדם זה אין הכוונה להודאה של הנאשם בביצוע העבירה.

הנאשם מבין את מהות ההליך ומסכים להשתתף בו –ההליך הקהילתי הוא כאמור הליך ייחודי הכולל הודאה בביצוע העבירה, אינו כולל ניהול הוכחות או דיון בטענות מקדמיות, וכרוך בהשתתפות בהליך טיפולי-שיקומי אינטנסיבי ותובעני. על השופט לוודא כי הנאשם מבין זאת ומסכים להשתתף בהליך. ההסכמה דרושה הן מההיבט המשפטי והן מההיבט הטיפולי. בהיבט הטיפולי, קיימת חשיבות בקיומה של מוטיבציה אצל הנאשם, אף אם ראשונית, להשתלב בהליך שיקום משמעותי בפיקוח בית המשפט.

(ד) קיים סיכון לביצוע עבירות נוספות על ידי הנאשם, אם הבעיות הקיימות ברקע ביצוע העבירה לא יטופלו – מטרתו של ההליך הקהילתי היא למנוע רצידיביזם (עבריינות חוזרת). הנחת היסוד בבסיס מודל הפעולה של ההליך הקהילתי היא כי ההתנהגות העבריינית החוזרת מבטאת בעיות עומק אישיות, חברתיות או כלכליות. בהתאם לכך, אם יטופלו בעיות הרקע של הנאשם הרי שיפחת הסיכון שהנאשם יבצע עבירות נוספות. ההליך הקהילתי נועד לאותם נאשמים אשר ההנחה היא כי בעיות הרקע שלהם מביאות אותם לביצוע העבירות. על כן מוצע לקבוע כי כבר בשלב שבו מתקבלת ההחלטה על העברת הדיון לבית המשפט הקהילתי יבדוק השופט את התקיימות התנאי שבסעיף זה, על מנת שבהליך ישתתפו נאשמים המתאימים לתכליותיו.

(ה) העונש המתאים לנאשם, אם לא ישתתף בתוכנית שיקום ואם יורשע, לפי הוראות סימן א1 לפרק ו' לחוק העונשין, כולל מאסר בפועל, ואינו כולל עונש שירוצה על דרך של עבודות שירות - המטרה העיקרית של ההליך הקהילתי היא צמצום עבריינות חוזרת. לצד זאת, עומדת מטרה חשובה אחרת והיא צמצום השימוש במאסרים. ההמלצה אשר עומדת בלב הדוח של הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים בראשות כב' השופטת (בדימ') דליה דורנר היא להביא לצמצום השימוש במאסרים. (להלן – הוועדה). בדוח הוועדה מנויות הסיבות לכך ובהן ההשפעה הקרימינוגנית של הכליאה והגדלת הרצידיביזם כתוצאה מכך, וכן העלויות הגבוהות של הכליאה.[5]

כחלק מהמלצות הוועדה, שמטרתן כאמור היא צמצום השימוש במאסרים, מוצע לאמץ את המודל של בתי המשפט הקהילתיים, המאפשר למנף את ההליך הפלילי במקרים המתאימים לטובת שיקומו של הנאשם תוך שימוש בעונשים שאינם כוללים מאסר.

סימן א1 לפרק ו' לחוק העונשין, תשל"ז-1977 קובע כי לאחר שבית המשפט יקבע את מתחם העונש ההולם, עליו לקבוע את העונש המתאים לנאשם. סימן א'1 מבנה את שיקול הדעת של בית המשפט בקביעת העונש המתאים.

ככלל, ההליך הקהילתי מיועד לנאשמים שהעונש המתאים בעניינם, ללא הליך של שיקום, הוא עונש מאסר של מספר חודשים ומעלה. סיומו של ההליך הקהילתי בהצלחה מאפשר לבית המשפט שלא להטיל עונש של מאסר בפועל ובכך מושגת המטרה של צמצום המאסרים. בשל המשאבים המוגבלים של ההליך הקהילתי ועל מנת לשמור על התאמה של אוכלוסיית היעד של בתי המשפט הקהילתיים להליך, מוצע לקבוע כי אחד התנאים להעברת עניינו של נאשם לבית המשפט הקהילתי הוא שבית משפט מצא כי העונש המתאים לנאשם ללא הליך שיקום הוא עונש מאסר בפועל. בנוסף, מוצע לקבוע כי ככל שריצוי העונש המתאים יכול להיעשות בדרך של עבודות שירות וניתן להניח כי אכן הנאשם יוכל לרצות עונש כזה אם יוטל עליו, הרי שיש להעדיף הליך שאינו קהילתי. בחינה זו דרושה משום שאם העונש המתאים בעניינו של הנאשם הוא עבודות שירות, אך יש להניח כי הוא לא יימצא מתאים לנשיאת העונש בדרך זו, הוא יהיה צפוי לעונש מאסר בפועל בכלא, ולכן יתאים לבית משפט קהילתי. הוראה זו לפיה נאשם שצפוי כי ישא את עונשו בדרך של עבודות שירות, לא יתאים לבית המשפט הקהילתי, נובעת גם היא מהצורך להבטיח שהמשאבים המוקצים להליך הקהילתי יופנו לאותם נאשמים שאם לא ישתתפו בהליך הקהילתי ויורשעו, יידרשו לרצות עונש מאסר, מאחורי סורג ובריח.

(ו) התובע הודיע כי אם הנאשם יעמוד בהצלחה בתוכנית בבית המשפט הקהילתי, לא יבקש מבית המשפט, אם יורשע הנאשם, להטיל עליו עונש של מאסר בפועל.  

העמדה העונשית של התביעה מתבקשת כבר בשלב מקדמי זה, לפני קבלת החלטה בדבר העברת נאשם להליך קהילתי, כיוון שאם הנאשם יעמוד בהצלחה בהליך הקהילתי, לא ייגזר עליו עונש מאסר בפועל. עמדת התביעה לפיה גם אם יעמוד הנאשם בהצלחה בתוכנית השיקום, תעתור לעונש מאסר בפועל, בין היתר בשל חומרת העבירה ומסוכנות הנאשם, תרוקן מתוכן את ההליך הקהילתי, שכן גזירת עונש שאינו מאסר בפועל היא תוצאה מתחייבת מעמידה בהצלחה בתוכנית. עמדת התביעה מביאה לידי ביטוי את עקרון ההלימה ואת השיקולים של הגנה על שלום הציבור ובמקרים המתאימים את עמדת נפגע העבירה. שיקולים אלה נשקלים אף הם במסגרת החלטת בית המשפט אם להעביר נאשם לבית משפט קהילתי.

יתר על כן, בהינתן אופיו השיתופי והבלתי אדברסרי של ההליך, קיימת חשיבות רבה לפעולה משותפת של כלל השותפים, ובכלל זה נציגי התביעה, לקידום הנאשם בתוכנית השיקום. 

(ז) התובע לא הודיע כי קיימת מניעה להעברת הדיון בעניינו של הנאשם לבית המשפט הקהילתי מטעמים של שלום הציבור ובטחונו או בשל אישומים אחרים המתנהלים כנגד הנאשם או צפויים להתנהל נגדו; בית המשפט רשאי לקבל הסברים בעניין זה מהתובע בהעדר הנאשם וסניגורו.

קיימים מקרים שבהם נאשם נמצא מתאים להליך הקהילתי על ידי שירות המבחן למבוגרים מבחינת המאפיינים השונים והתנאים שהוגדרו כגון קיומן של בעיות העומדות ברקע ביצוע העבירה, נכונות להודות במעורבות באירוע, הסכמה להשתתף בהליך הקהילתי ועוד. עם זאת, במסגרת שיקול הדעת של התביעה ייתכנו שיקולים נוספים בעניין כניסתו של הנאשם לבית המשפט הקהילתי. כך למשל, ייתכנו מקרים שבהם מתנהלים אישומים נוספים נגד הנאשם או שצפויים להתנהל נגדו אישומים נוספים, שאינם מתאימים לבית המשפט הקהילתי או שהצטברות האישומים תביא לכך שההליך לא יתאים בשל החומרה והמסוכנות העולים מהם. בנוסף, קיימים מקרים שבהם בשל מידע מודיעיני בעניינו של הנאשם, לא יהיה מקום לשילובו בהליך. מוצע לאפשר לתובע להודיע כי קיימת מניעה להעברת עניינו של הנאשם לבית המשפט הקהילתי משיקולים אלה של שלום הציבור ובטחונו. לצד זאת, מוצע לקבוע כי בית המשפט יהיה רשאי במקרים המתאימים לקבל הסברים בנוגע להיבטים אלה במעמד צד אחד, על מנת למנוע חשיפה של חומר רגיש וסודי.

(ח) לא התקיים בעניינו של הנאשם הליך לבירור אשמה – העברת עניינו של נאשם להליך קהילתי אפשרית בכל אחד משלבי ההליך הפלילי עד לגזר הדין, והיוזמה לכך עשויה לעלות על ידי כל אחד מהגורמים השותפים לתהליך. ככלל, רצוי כי ההעברה תתבצע סמוך למתן התשובה לאישום. עם זאת, מוצע לקבוע כי  אם התקיים הליך של ניהול הוכחות לבירור אשמתו של הנאשם, ככלל עניינו לא יועבר לבית המשפט הקהילתי. כאמור, ההליך הקהילתי אינו כולל ניהול הוכחות, והוא מתאים לנאשמים הלוקחים אחריות על מעשיהם ומכירים במעורבותם בביצוע העבירה, החשובים גם בהיבט הטיפולי-שיקומי. יתר על כן, אפקטיביות השיקום עלולה להיות פחותה בשלב המאוחר שלאחר בירור האשמה, בשל חלוף זמן רב מביצוע העבירה. בנוסף, הכלל נועד למנוע מצב שבו מתבקשת העברה להליך הקהילתי בהתאם לתוצאות ניהול ההוכחות. העברה כאמור עלולה לעורר ספקות במקרים מסוימים בדבר נכונותו וכנותו של הנאשם ברצונו להיכנס לבית המשפט הקהילתי בשלב מאוחר זה. טעם נוסף לכלל הוא הרצון למנוע השקעת משאבים בניהול הוכחות שלא לצורך. עם זאת, יתכנו מקרים חריגים שבהם אמנם נוהל הליך לבירור האשמה, ועדיין הם ימצאו כמתאימים להליך הקהילתי. מוצע בסעיף 196ח(ט) להעניק לבית משפט שיקול הדעת לאפשר גם במקרים אלה להעביר את הדיון לבית המשפט הקהילתי. 

(ט) העברת עניינו של הנאשם לבית משפט קהילתי על אף אי התקיימות התנאים בסעיף על מנת להעביר את עניינו של נאשם לבית המשפט הקהילתי על השופט לוודא כי התנאים המנויים בסעיפים (א)-(ח) מתקיימים. מוצע לקבוע כי בית משפט יהיה רשאי להעביר את עניינו של נאשם לבית המשפט הקהילתי אף אם לא התקיים אחד מהתנאים המנויים בסעיפים (ה)-(ח). עם זאת, שיקול הדעת של בית משפט בעניין זה יהיה מצומצם ויוגבל למקרים חריגים בלבד ומטעמים מיוחדים שירשמו.

בפרט, לעמדת התביעה ביחס לשילובו של נאשם בבית משפט קהילתי יינתן משקל רב, בין השאר בשל מאפיין השיתופיות וההסכמה של ההליך הקהילתי ושל העבודה המשולבת והמתואמת של צוות בית המשפט ובכלל זה התובע, ופעילותו של בית המשפט בדרך שאינה אדברסרית. ההליך בבית המשפט הקהילתי הוא בעל מאפיינים הסכמיים, וכרוכה בו התחייבות מראש של התביעה שלא לבקש עונש מאסר בפועל, בעבירות שזהו העונש המתאים להן. על כן, רק במקרים חריגים ויוצאי דופן ומטעמים מיוחדים שיירשמו, יחליט בית המשפט כי יש להעביר את עניינו של הנאשם לבית משפט קהילתי, לאחר שהתביעה הצהירה כי אף אם יעמוד הנאשם בהצלחה בתוכנית, עמדתה היא שהעונש המתאים לנאשם הוא מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, או לאחר שהצהירה כי קיימת מניעה להעברת הנאשם לבית משפט קהילתי מטעמים של שלום הציבור ובטחונו או בשל אישומים אחרים נגדו.  

בשל המשקל הרב של עמדת התביעה בעניין כניסתו של נאשם לבית המשפט הקהילתי, ובשל המשמעות האמורה של העברת עניינו של נאשם לבית משפט קהילתי בניגוד לעמדת התביעה, מוצע לקבוע כי אם סבר בית המשפט, לאחר שעיין בתסקיר התאמה, כי יש להעביר את עניינו של הנאשם לבית משפט קהילתי על אף התנגדות תובע, יובא העניין לדיון בפני שופט קהילתי, אשר מכיר מקרוב את ההליך בבית המשפט הקהילתי ובכלל זה את חשיבותם של מאפייניו ההסכמיים והשיתופיים, והוא ידע בין השאר להעריך את סיכוייו של הנאשם להשלים בהצלחה את התוכנית. בית המשפט הקהילתי יבחן את הסוגיה בהתאם לאמות המידה הקבועות בסעיף, כלומר, יבחן אם המקרה נכנס לאותם מקרים חריגים ויוצאי דופן, המצדיקים את העברת עניינו של הנאשם חרף התנגדות התביעה, וייתן את המשקל הראוי לעמדת התביעה.

יצוין, כי השאלה אם לקבוע אפשרות לערער על החלטה בדבר העברה או אי העברה של נאשם לבית משפט קהילתי, תיבחן במסגרת המשך קידום החקיקה.

 

סעיף 196ט. העברת עניינו של נאשם לבית משפט אחר באותו מחוז הכללים להעברת עניין מבית משפט שלום אחד למשנהו באותו מחוז קבועים בסעיף 49 לחוק בתי המשפט. הסעיף המוצע נועד לקבוע הסדרים שונים מאלה שבסעיף 49: מוצע לקבוע שעל אף האמור בסעיף 49, כאשר מדובר בהפניה לבית המשפט הקהילתי, ניתן יהיה להעביר את הדיון לבית משפט אחר באותו המחוז גם אם החל הדיון. יצוין כי העברת הדיון לשופט קהילתי המכהן באותו בית משפט שלום תיעשה על ידי השופט שהפנה את הנאשם לבדיקת ההתאמה ללא צורך באישור של גורם שיפוטי בכיר יותר, אולם אם ההעברה היא לשופט קהילתי בבית משפט שלום אחר באותו מחוז, יידרש אישור נשיא בתי משפט השלום שבמחוז או של סגנו. לבסוף, על אף האמור בסעיף 49, לא תחול על עניינו של נאשם שהועבר לבית המשפט הקהילתי המגבלה של "לא יעבירנו עוד", כך שגם לאחר שהועבר הדיון מבית משפט שלום אחד לבית משפט שלום אחר שבו פועל בית משפט קהילתי, יהיה רשאי שופט בית המשפט הקהילתי להעביר את עניינו של נאשם בשנית לבית משפט אחר. האפשרות לסטות מהאמור בסעיף 49 נובעת מכך שהתכליות של סעיף 49 ככלל אינן חלות כאשר מדובר בהליך הקהילתי כגון הצורך בוויסות עומסים וכיו"ב, אולם ייתכן צורך בהעברת התיק לבית משפט שלום אחר משום ששם פועל בית משפט קהילתי ולא בבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום. העברה נוספת עשויה להידרש למשל כאשר לאחר שעניינו של הנאשם הועבר לבית משפט שבו פועל בית משפט קהילתי, ולאחר מכן התקיימו טעמים להעברת עניינו של הנאשם לבית משפט שאינו קהילתי, למשל בשל אי הצלחתו בתוכנית השיקום או לצורך ניהול הוכחות.

יובהר, כי על בקשה להעברת דיון בין בתי משפט במחוזות שונים (אשר ככלל לא צפויה להתבקש בענייננו, בהינתן שבכל מחוז פועל בית משפט קהילתי), יחולו הכללים הרגילים, הקבועים בסעיף 78 לחוק בתי המשפט.

 

סעיף 196י. תסקיר קהילתי לאחר שהועבר עניינו של נאשם לבית המשפט הקהילתי, יורה שופט בית המשפט הקהילתי על הכנת תסקיר קהילתי, אותו יערוך קצין מבחן. התסקיר יתייחס לכל מישורי החיים הרלוונטיים לביצוע עבירות על ידי הנאשם ולשיקומו, ויכלול מתווה לתכנית טיפולית-שיקומית מקיפה ופרטנית, העשויה לכלול למשל השתתפות בתוכנית גמילה, הסדר מיצוי זכויות, הכשרה, תעסוקה ועוד. תכנית השיקום בנויה מכמה שלבים, כאשר מידת האינטנסיביות של פיקוח בית המשפט הולכת ופוחתת בהתאם לשלב בתהליך השיקום שבו מצוי הנאשם. תכנית השיקום מגובשת אמנם במסגרת התסקיר הקהילתי, אך היא דינמית ועשויה להשתנות במהלך ההליך. תכנית השיקום בנויה כך שלאחר שהנאשם משלים את אחד השלבים הוא פונה לבית המשפט בבקשה לעבור לשלב הבא וזאת עד לסיום כל השלבים שהוגדרו, אחריהם ימליץ קצין המבחן בפני בית המשפט על סיום ההליך בהצלחה. קיבל בית המשפט את המלצת קצין המבחן, יקבע מועד לטיעונים לעונש ולגזר הדין.

על פי הפרקטיקה הנוהגת בתקופת התוכנית הניסיונית, אשר סוכמה בין השותפים, ככלל, תסקיר קהילתי יוגש עד 45 ימים ממועד הדיון הראשון בעניינו של הנאשם בבית המשפט הקהילתי.

 

סעיף 196יא. גילוי תסקיר התאמה ותסקיר קהילתי מוצע להחיל על התסקירים המוגשים במסגרת ההליך הקהילתי – הן תסקיר ההתאמה והן התסקיר הקהילתי – את הדינים החלים על שמירת סודיות וחסיון של תסקיר קצין מבחן, כגון אלה הקבועים בסעיף 191 לחוק ובתקנה 28 לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974. דינים אלה  רלוונטיים גם לתסקירים בהליך הקהילתי ועל כן מוצע להחיל אותם ביחס אליהם.

 

סעיף 196יב. ישיבת הכנה ההליך הקהילתי שונה מהליך פלילי רגיל במספר היבטים. אחד המאפיינים הבולטים של ההליך הקהילתי הוא אופן הפעולה השיתופי של בעלי התפקידים בהליך. בשונה מהליך פלילי רגיל בעל מאפיינים אדברסריים, בהליך הקהילתי חוברים יחד כל בעלי התפקידים הלוקחים חלק בהליך במטרה לסייע לנאשם לסיים בהצלחה את ההליך תוך עמידה בתכנית השיקום שנקבעה לו. בתחילת כל יום דיונים בבית המשפט הקהילתי מתקיימת ישיבת הכנה לקראת הדיון, בה משתתפים השופט הקהילתי, התובע, סנגורו של הנאשם, קצין המבחן, רכז בית המשפט והעובד הסוציאלי הקהילתי של התוכנית. בישיבת ההכנה דנים חברי הצוות במשותף בעניינו של הנאשם לאחר קבלת עדכון מקצין המבחן אודות התקדמות התהליך השיקומי של הנאשם שעניינו נדון באותו היום. מטרתה של ישיבת ההכנה היא לקיים חשיבה מקדימה לדיון עצמו תוך גיבוש הסכמות ומתן פתרון לבעיות ולקשיים וזאת על מנת שהדיון באולם בית המשפט הקהילתי יתאפיין בפרקטיקה שיתופית ויהיה מועיל לקידומו של הנאשם בהליך השיקומי. ישיבות ההכנה אינן בגדר דיון בבית המשפט. מוצע להבהיר שבשונה מדיון בבית המשפט, ישיבות ההכנה יתקיימו ללא נוכחות הנאשם, אך בנוכחות סניגורו, על מנת לשמר מסגרת שתאפשר לגבש הסכמות בין חברי הצוות באופן המשרת את קידום עניינו של הנאשם. מוצע גם להבהיר כי דיונים אלה יתקיימו אמנם ללא נוכחות הנאשם, אך בכפוף לכך שבית המשפט הודיע לנאשם, לרוב עם העברתו לבית המשפט הקהילתי, על כך שבתחילת ימי הדיונים יתקיימו ישיבות הכנה כאמור.

 

סעיף 196יג. העברת דיון מבית משפט קהילתי סעיף זה קובע כי עניינו של נאשם יועבר מבית המשפט הקהילתי לבית משפט שאינו קהילתי במקרים הבאים:

(1)   אם מצא השופט הקהילתי בטרם הוגש תסקיר קהילתי כי קיימים טעמים לכך שעניינו של הנאשם אינו מתאים להידון בבית המשפט הקהילתי. כך למשל, נאשם שעל אף מתן מספר הזדמנויות, נמצא כי הוא אינו מתאים לתוכנית וכי הוא אינו מסוגל לעמוד בתוכנית שגובשה לו. מוצע לקבוע ולהבהיר כי אם מצא שופט קהילתי כי אין להמשיך לדון בעניינו של הנאשם בבית המשפט הקהילתי לאחר שהוגש תסקיר קהילתי, והנאשם הודה בביצוע העבירה, יגזור השופט הקהילתי את דינו של הנאשם. השופט הקהילתי הוא שופט פלילי לכל דבר ועניין, ובשלב מתקדם זה אין הצדקה להעברת עניינו של הנאשם לשופט אחר. יתר על כן, קיימת חשיבות ומשמעות לכך שדינו של מי שלא סיים בהצלחה את התוכנית, ייגזר במסגרת בית המשפט הקהילתי, גם בהיבטי הפיקוח הסמכותני של בית המשפט כלפי הנאשמים המשתתפים בהליך. 

(2)   אם מצא השופט הקהילתי כי יש לקיים דיון בטענות מקדמיות או בניהול הוכחות. ההליך הקהילתי הוא הליך שבו לא מתנהלות הוכחות ולא מתבררות טענות מקדמיות. הדיונים בהליך הקהילתי ממוקדים בתוכנית השיקום של הנאשם ומתאפיינים בפרקטיקה שיתופית, בשונה מהליך פלילי רגיל. מכיוון שכאמור ההליך הקהילתי אינו מתאים לבירור טענות ולניהול הוכחות, עניינו של נאשם המבקש לערוך בירור בעניינים האמורים, יועבר לבית משפט שאינו קהילתי. העברת הדיון יכולה להיעשות בכל שלב בהליך.

(3)   אם הנאשם לא הודה בביצוע העבירות שבכתב האישום או בכתב האישום המתוקן בחלוף 60 ימים מיום קבלת התסקיר הקהילתי, אלא אם מתקיימים טעמים מיוחדים שלא לעשות כן. בית המשפט רשאי להאריך את המועד למתן ההודאה. ההליך הקהילתי עצמו מוקדש להתמודדות הנאשם עם בעיות הרקע שהביאו לביצוע העבירה ולכן הבסיס המשפטי והטיפולי-שיקומי להשתתפות בהליך הקהילתי הוא הכרה של הנאשם במעורבותו בביצוע העבירה, ובהמשך - הודאת הנאשם במיוחס לו. קביעת פרק הזמן של 60 ימים נועדה מצד אחד לאפשר זמן מספיק לצדדים להגיע להסדר טיעון מוסכם, ומצד שני לתחום את פרק הזמן כך שככל שלא מתגבש הסדר טיעון תוך זמן זה והנאשם אינו מודה, יועבר עניינו של הנאשם לבית משפט שאינו קהילתי. לתחימת הזמן האמורה חשיבות גם במישור הטיפולי-שיקומי.

 

מוצע לקבוע כי באותם מקרים שבהם מועבר הדיון לבית משפט שאינו קהילתי, לא יועבר פרוטוקול הדיון מההליך הקהילתי והוא לא ישמש ראיה בכל הליך משפטי אחר. תכלית ההוראה היא לאפשר דיון חופשי ואפקטיבי בבית המשפט הקהילתי, על סמך כל המידע הנוגע בדבר, מבלי שהצדדים יחששו שהמידע שמסרו במהלך ההליך הקהילתי ישמש נגדם בהליך אחר, בין אם במקרים שבהם הועבר הדיון לניהול הליך פלילי בבית משפט שאינו קהילתי ובין אם בהליך שאינו פלילי. מאותה סיבה מוצע לקבוע כי התסקירים שהועברו במסגרת ההליך הקהילתי - תסקיר ההתאמה והתסקיר הקהילתי - לא יועברו לבית משפט שאינו קהילתי. סעיף 37 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 קובע את סמכותו של בית משפט לדרוש תסקיר בכתב מקצין מבחן לצורך גזירת העונש. מוצע להבהיר כי התסקירים המוגשים במסגרת ההליך הקהילתי לא ישמשו כתסקירים לעונש.

 

סעיף 196יד. רכז בית המשפט הקהילתי בבית המשפט הקהילתי פועל רכז לצדם של בעלי התפקידים בהליך הפלילי (תובע, סניגור וקצין מבחן). בעלי התפקידים השונים בהליך הקהילתי פועלים כצוות. תפקידו של הרכז הוא להוביל את תהליך העבודה השיתופי של חברי הצוות ולעודד עבודת צוות מיטבית. בנוסף, תפקידו של הרכז הוא להקים ולשמר את המעטפת החיצונית של פעילות בית המשפט הקהילתי, ובכלל זה קשרי העבודה עם הרשות המקומית וכן יצירת שיתופי פעולה עם השותפים הפוטנציאליים במשרדי הממשלה ועם ארגונים, עמותות וגורמים שונים בקהילה.

מוצע שלכל מחוז שיפוט ימונה רכז בית משפט קהילתי אחד או יותר. בסעיף מנויים תפקידיו של הרכז. הרכז ממלא תפקיד משמעותי בהליך הקהילתי בבית המשפט ומחוצה לו. הרכז פועל בתוך הסביבה המשפטית של ההליך הפלילי, ולכן מוצע לקבוע כי הרכז יהיה עורך דין. עוד מוצע לקבוע כי רכז בית המשפט הקהילתי יהיה רשאי לעיין בתסקיר ההתאמה ובתסקיר הקהילתי לצורך מילוי תפקידו, וכי יחולו עליו הוראות כל דין בעניין גילוי התסקיר.

 

תיקון עקיף לחוק זכויות נפגעי עבירה

מוצע לתקן את סעיף 17 לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001 ולקבוע שלפני העברת עניינו של נאשם לבית משפט קהילתי, יהיה זכאי נפגע עבירת מין או אלימות חמורה בגינה עומד הנאשם לדין, להשמיע את עמדתו בעניין בפני התביעה. כיום, על פי חוק זכויות נפגעי עבירה, נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שקיבל הודעה על האפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם, זכאי להביע את עמדתו בפני התביעה בעניין זה לפני שהתקבלה החלטה. החלטה של התביעה בדבר העברת עניינו של נאשם לבית המשפט הקהילתי משמעה שאם הנאשם יעמוד בהצלחה בתוכנית שתגובש לו, לא יוטל עליו מאסר בפועל, וזאת לרוב במסגרת הסדר טיעון. לפיכך, במקרים שבהם נשקלת העברת עניינו של הנאשם לבית משפט קהילתי,  התביעה מגבשת עמדה עונשית משמעותית לגבי התיק כבר במועד מוקדם זה. כדי לשמר את זכותו המהותית של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה להביע עמדה בפני התביעה לפני החלטתה על הסדר טיעון עם הנאשם, נדרש כי במקרים שבהם התביעה שוקלת העברה של התיק לבית המשפט הקהילתי, יוקדם מתן הזכות למועד ההעברה לבית משפט זה. אם לא תיקבע הוראה כאמור, המשמעות היא שעמדתו של נפגע כאמור בנוגע להגעה להסדר טיעון תישמע בשלב מאוחר בהליך, לאחר ששיקולי התביעה כבר נשקלו בעיקרם ולאחר שההליך כבר הועבר לבית המשפט הקהילתי. הבעת עמדה בשלב זה עלולה להיות מאוחרת מדי. תיקון זה מתחייב, אם כן, כדי לצקת משמעות אמיתית לעמדתו של נפגע עבירת מין או אלימות במסגרת שיקולי התביעה. לכן, ניתן לראות בתיקון זה, משום פיתוח של הזכות הקיימת להבעת עמדת נפגע עבירה לפני החלטה על הגעה להסדר טיעון עם הנאשם, והתאמתה למצבים שבהם נשקלת העברת עניינו של הנאשם לבית המשפט הקהילתי.

עוד יודגש, כי עמדתו של נפגע העבירה היא בעלת משמעות לא רק לנפגע עצמו, אלא שהיא מסייעת להרחיב את המידע ואת תמונת המצב שיש בידי התביעה, והיא מאפשרת לתביעה לקבל החלטה על בסיס כלל השיקולים הצריכים לעניין. לכן, גם בהיבט עבודתה של התביעה, ישנה חשיבות להבאת העמדה במועד המתאים, בו מתבצעת הפעלת שיקול הדעת העיקרית לגבי הדרך המתאימה לנהל את עניינו של הנאשם.

יובהר, כי אין במתן הזכות להביע עמדה לפני העברת עניינו של הנאשם לבית המשפט הקהילתי, כדי לבטל או לשנות את החובה הקיימת כיום על התביעה, לשמוע את עמדתו של נפגע זה לפני הגעה להסדר טיעון. כלומר, לגבי נפגעים אלה, תישמע עמדת הנפגע הן לפני העברת עניינו של הנאשם לבית המשפט הקהילתי, והן לפני שיגובש הסדר טיעון עמו.

מוצע כי השופט הדן בהעברת עניינו של נאשם לבית משפט קהילתי יברר אם קוימו הוראות החוק לעניין זה.

עוד מוצע לקבוע שהתובע יידע כל נפגע עבירה שביקש זאת על העברת עניינו של הנאשם לבית משפט קהילתי. יודגש כי הוראה זו תחול על כל נפגע עבירה, ללא תלות בסוג העבירה ממנה נפגע.

 

תיקון עקיף לחוק העונשין מוצע להוסיף בחוק העונשין לפני סעיף 87 את סעיף 86ב, ולפיו אם נאשם סיים בהצלחה הליך בבית משפט קהילתי, יהיה בית המשפט רשאי להקל עמו בדרכים הבאות, אם מצא כי קיים צורך ממשי בכך לשם מניעת פגיעה בשיקומו של הנאשם: ככל שנגזר עליו מאסר על תנאי בהליך קודם – בית המשפט  יהיה רשאי להאריך את תקופת התנאי יותר מפעם אחת אם שוכנע כי אין סיכון לשלום הציבור בשל הארכת התנאי, ולהאריך תקופת ההתחייבות שנגזרה על הנאשם בהליך קודם או לחדשה לתקופה שלא תעלה על שנתיים.

נאשם שעמד בהצלחה בתוכנית בבית המשפט הקהילתי עבר הליך של שיקום אינטנסיבי, מעמיק וממושך, אשר נועד למנוע עבריינות חוזרת ולהפחית מסוכנות. הטלת עונש מאסר בפועל על נאשם כזה עלולה לפגוע בהליך השיקום שעבר ובהמשכו, ובסיכוייו להשתלב בחזרה בחברה. הטלת עונש מאסר בנסיבות אלה היא בגדר זקיפת "חובות עבר" בשל התנהגות מוקדמת שלו, בטרם עבר את הליך השיקום, בעוד שכעת הוא נמצא במקום אחר מבחינת התנהגותו והשתלבותו בחברה, לאחר שעבר תהליך שינוי משמעותי. באופן דומה, תשלום ההתחייבות על ידי נאשם השרוי במצוקה כלכלית, או לחלופין נשיאת מאסר על אי מתן התחייבות לפי סעיף 74 לחוק העונשין, עלולים גם הם לפגוע בהליך השיקום של הנאשם ובסיכוייו להשתלב בחזרה בחברה.