טיוטת צו ביטוח נפגעי חיסון (שינוי התוספת לחוק), התשפ"א-2020.
מוצע להכליל 7 חיסונים בתוספת לחוק ביטוח נפגעי חיסון, התש"ן-1989, בהם חיסון נגד נגיף הקורונה החדש, חיסון נגד דלקת כבד נגיפית A, חיסון נגד אבעבועות רוח, חיסון נגד זיהומים פנוימוקוקיים, חיסון נגד זיהום נגיף רוטה, חיסון נגד זיהום נגיף הפפילומה, וחיסון נגד שפעת (בתרכיב מומת או בתרכיב חי מוחלש).
טיוטת תקנות מטעם משרד הבריאות:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 9 לחוק ביטוח נפגעי חיסון, התש"ן–1989[1] (להלן- החוק), בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם ועדת המומחים ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מצווה לאמור: |
|
תיקון התוספת לחוק |
1. |
בתוספת לחוק, בסופה יבוא: |
|
|
|
"(7) חיסון נגד נגיף הקורונה החדש – SARS Corona virus (Severe acute respiratory syndrome coronavirus-2; SARS-CoV-2, הידוע גם בכינוי Novel coronavirus 2019 (nCoV-2019); |
|
|
|
(8) חיסון נגד דלקת כבד A; |
|
|
|
(9) חיסון נגד אבעבועות רוח; |
|
|
|
(10) חיסון נגד זיהומים פנוימוקוקיים; |
|
|
|
(11) חיסון נגד זיהום בנגיף רוטה; |
|
|
|
(12) חיסון נגד זיהום נגיף הפפילומה (HPV); |
|
|
|
(13) חיסון נגד שפעת (בתרכיב מומת או בתרכיב חי מוחלש).". |
___ ב________ התשפ"א (___ ב________ 2020)
(חמ 3-2201)
__________________
יולי (יואל) אדלשטיין
שר הבריאות
דברי הסבר
מוצע להכליל 7 חיסונים בתוספת לחוק ביטוח נפגעי חיסון, התש"ן-1989, בהם חיסון נגד נגיף הקורונה החדש, חיסון נגד דלקת כבד נגיפית A, חיסון נגד אבעבועות רוח, חיסון נגד זיהומים פנוימוקוקיים, חיסון נגד זיהום נגיף רוטה, חיסון נגד זיהום נגיף הפפילומה, וחיסון נגד שפעת (בתרכיב מומת או בתרכיב חי מוחלש).
הוספתו של חיסון נגד נגיף הקורונה החדש:
ביום 27.1.2020 הוכרזה המחלה הנגרמת על ידי נגיף הקורונה החדש 2019 כמחלה מידבקת מסוכנת שקיימת בעטיה סכנה חמורה לבריאות הציבור, לפי סעיף 20(1) לפקודת בריאות העם, 1940. מאז התפרצות המחלה הנגרמת מנגיף הקורונה החדש מצוי העולם כולו, וישראל כחלק ממנו, בעיצומה של פנדמיה שהשלכותיה חסרות תקדים- בריאותית, כלכלית וחברתית.
נכון להיום, אין באוכלוסיית ישראל חסינות נגד המחלה. כמו כן, נכון ליום זה ועל פי נתוני משרד הבריאות, נדבקו כ- 320,000 איש בנגיף, ונפטרו למעלה מ-2,700 איש. הטיפולים התרופתיים הניתנים כיום לחולי קורונה מגוונים, אולם, לא קיימת עדיין תרופה המרפאת את החולים במחלה.
באשר לקיומו של חיסון כנגד הנגיף, אין עדיין חיסון שמאושר לשימוש בישראל או ברשות רגולטורית אחרת המוכרת בישראל לצרכי רישום או שיווק תכשיר, אולם חברות רבות נמצאות בהליכי פיתוח מתקדמים של חיסון כנגד הנגיף, והצפי הוא כי ברבעון הראשון של 2021 כבר יסתיים פיתוחו של חיסון וניתן יהיה לאשר שימוש בו. מסיבה זו, חשוב להיערך מבעוד מועד לשימוש בחיסון נגד הנגיף, וזאת על מנת לאפשר לאזרחי מדינת ישראל ולמשק הישראלי לחזור אל שגרת החיים מהר ככל הניתן ולמנוע פגיעה נוספת ומתמשכת באזרחי המדינה.
בנסיבות יוצאות הדופן והחריגות המתקיימות כיום, פיתוח החיסונים מתבצע בקצב מזורז. פיתוח מהיר זה מעלה חשש בקרב רבים לאפשרות קיומן של תופעות לוואי שונות שתופענה לאחר מתן החיסון, וזאת מעבר לחששות הקיימים בקרב חלק מהאוכלוסייה ביחס לחיסונים באופן כללי. כתוצאה מכך, עלולים רבים לחשוש מקבלת החיסון, מה שיגביל משמעותית את יכולתה של מדינת ישראל להיאבק במגיפה.
הוספתו של חיסון כנגד נגיף הקורונה החדש לתוספת לחוק תסייע לדרבן ולתת ביטחון לאוכלוסייה להתחסן.
הוספתם של חיסונים נוספים:
חיסון נגד דלקת כבד A:
המחלה נגרמת על ידי נגיף הפוגע בכבד, ומועברת במזון ובמים מזוהמים, כמו גם מאדם לאדם. המחלה מתבטאת בחום, חוסר תיאבון, בחילה, הקאות וצהבת. השלכותיה עלולות להיות הרס מוחלט של הכבד ומוות. החיסון ניתן בשתי מנות לכלל ילדי ישראל במסגרת חיסוני שגרה החל משנת 1999, בגיל 18 חדשים ובגיל 24 חדשים. מאז הכללתו של החיסון בשגרת החיסונים חל ירידה משמעותית בדיווחים על חולים (מ-2,500 עד 4,000 דיווחים בשנה, ל-156 חולים בלבד לאחר הכללת החיסון בשגרת החיסונים).
חיסון נגד אבעבועות רוח:
המחלה היא מחלה נגיפית מדבקת מאוד, העוברת דרך פיזור טיפתי באוויר, במגע ישיר עם שלפוחיות ודרך השליה מהאם לעובר. מדובר במחלת ילדות שכיחה, המתבטאת בחום גבוה מלווה פריחה אופיינית. בישראל ישנן 1-2 פטירות בשנה מסיבוכי המחלה (דלקת ריאות או דלקת המוח). סיבוכים אפשריים נוספים הנובעים מהמחלה הם זיהום קשה בעור, דלקת כליות, דמם ועוד. כ-300 אנשים מאושפזים מדי שנה עקב סיבוכים אלה.
החיסון נגד אבעבועות רוח ניתן בשתי מנות- מנה ראשונה בגיל 12 חודשים, ומנה שנייה בכיתה א. החיסון ניתן במסגרת חיסוני השגרה לילידי 2007 ואילך והחל משנת הלימודים תשס"ט בכיתה א.
חיסון נגד זיהומים פנוימוקוקיים:
זיהומים אלה עוברים דרך האוויר ונגרמים על ידי החיידק פנוימוקוק שעלול לגרום לדלקת קרום המוח וזיהום הדם (אלח דם). בנוסף, החיידק גורם גם לדלקת ריאות ולדלקות אזניים. כ-20 אחוזים מן הילדים החולים בדלקת קרום המוח מתים ממחלה זו, ואחרים נותרים עם נכויות קבועות, כגון פרכוסים, שיתוק, חירשות ופיגור שכלי. החיסון מכוון נגד 13 הזנים הנפוצים ביותר בילדים בעולם, שהם גם הזנים העמידים ביותר לאנטיביוטיקה. המועדים לקבלת החיסון במסגרת חיסוני השגרה עתידים להיות- גיל חודשיים, ארבעה חודשים, ומנה שלישית (דחף) בגיף 12 חודשים.
חיסון נגד זיהום בנגיף רוטה:
נגיף רוטה הוא הגורם הנפוץ ביותר לשלשול חמור בתינוקות וילדים קטנים בעולם. כמעט כל ילד בעולם עובר הדבקה בנגיף זה עד גיל חמש, כאשר ישנה אפשרות גם להדבקה חוזרת. הנגיף גורם לתמותה של כחצי מיליון ילדים ברחבי העולם, רובם בעולם המתפתח. בעולם המפותח מרבית התמותה נמנעת, אולם המחלה גורמת לתחלואה קשה ולאשפוזים רבים. טרם עידן החיסון נגף רוטהוירוס גרם הנגיף לכ-4,000 מקרי אשפוז בשנה בקרב ילדים עד גיל שנתיים. החיסון נכנס לשגרת חיסוני הילדות בישראל בשנת 2010 בשלוש מנות.
חיסון נגד נגיף הפפילומה (HPV):
מדי שנה חולות כ-200 נשים בסרטן צוואר הרחם בישראל, וכמאה נשים נפטרות ממחלה זו. נגיף הפפילומה (HPV) הינו הגורם העיקרי לתחלואה זו. בנוסף, נגיף זה גורם לכ-5,000 מקרים של אירועים טרום סרטניים בשנה, ואלפים רבים של פעולות כירורגיות על מנת לטפל בהם ככל המוקדם, כאשר חלק מפעולות אלה עלול להוביל לעקרות. בעולם קיימים שני תכשירים נגד נגיף זה, האחד נגד שני זנים, והשני נגד תשעה זנים.תרכיב זה, עשוי למנוע 90 אחוזים מסרטן צוואר הרחם. חיסון נגד נגיף זה נכנס לתוכנית חיסוני השגרה לבנות בבתי הספר בשנת 2013, וכעת ניתן לבנים ולבנות בכתה ח'.. החיסון ניתן ב-2 או 3 מנות לפי גיל מקבל החיסון במועד מתן המנה הראשונה
חיסון נגד שפעת:
שפעת היא מחלה נגיפית מדבקת. דרכי ההדבקה הן על ידי פיזור הגיף לסביבה בעת שיעול, עיטוש או מגע עם הפרשות מהאף וליחה, שמפיצים תרסיס של טיפות רוק מיקרוסקופיות המכיל כמות גדולה של הנגיפים. הנגיף תוקף את דרכי הנשימה, ומידת ההדבקה שלו גבוהה מאוד. המחלה מתאפיינת בחום גבוה, שיעול וקוצר נשימה ונמשך כשבוע. קיימות באוכלוסיית ישראל קבוצות נרחבות אשר בסיכון לתחלואה קשה, סיבוכי השפעת ואף תמותה, ובכללן בני 65+, אנשים עם מחלות רקע, נשים הרות ותינוקות. מוערך כי נפטרים משפעת כל שנה בין 400-1000 אנשים, כאשר רק מיעוטו מדווח למשרד הבריאות.
קיימים שני סוגים לחיסוני שפעת הרשומים בישראל- חיסון מומת וחיסון חי מוחלש. החיסון המומת ניתן בהזרקה לתוך השריר, והחיסון החי מוחלש ניתן בתרסיס לאף. מומלץ לכל האוכלוסיה מגיל 6 חודשים ומעלה לקבל חיסון נגד שפעת על בסיס שנתי לפני תחילת העונה. לחיסונים יעילות של כ-40%-60%, עם השתנות משנה לשנה. יעילות זו נמוכה מהיעילות של החיסונים למחלות אחרות, ואף על פי כן בעלת משמעות חשובה בצמצום התחלואה הקשה והתמותה משפעת.