טיוטת צו
א. שם הצו המוצע
צו בתי המשפט (הוספת עניינים כלכליים), התשפ"א-2020
ב. מטרת הצו המוצע והצורך בו
הצו נועד להרחיב את העניינים המוגדרים כ"עניין כלכלי" בסעיף 42ב(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט), כך שיכללו גם הליכים פליליים שעניינם עבירות הלבנת הון או עבירות מס ששווי הרכוש המפורט בכתב האישום או שווי הרכוש שהיה מעורב בעבירות המיוחסות לנאשם בכתב האישום נאמד בסכום של 5 מיליון ש"ח לפחות, העונים על תנאי נוסף אחד לפחות הנוגע למורכבות ההליך או להיקף הדיונים שצפויים להתקיים בעניינו. זאת, לפי החלטה של פרקליט המדינה או פרקליט מחוז, להגישם "כעניין כלכלי" מנימוקים שיפורטו, ובכפוף לסמכות נשיא בית המשפט או סגנו להורות שהליך שהוגש לא יידון במחלקה הכלכלית אם מצא שאינו מתאים להיקבע כעניין כלכלי. משמעות התיקון המוצע היא, בין היתר, הרחבת סמכויות המחלקות הכלכליות בבית המשפט המחוזי תל אביב ובבית המשפט המחוזי חיפה.
ג. עיקרי הצו המוצע
מוצע להוסיף לעניינים הכלכליים המפורטים בסעיף 42ב(ב) לחוק בתי המשפט אישום לפי חוק איסור הלבנת הון או פקודת מס הכנסה או חוק מס ערך מוסף ששווי הרכוש המפורט באישום נאמד בכ-5 מיליון ₪ לפחות והעונה על אחד או יותר מהמאפיינים שנקבעו בצו (מורכבות ההליך או היקף חומרי החקירה), שפרקליט המדינה או פרקליט המחוז החליט, מנימוקים שיפורטו, להגישו כ"עניין כלכלי".
ד. השפעת הצו המוצע על החוק הקיים
הצו מרחיב את העניינים המוגדרים כ"עניין כלכלי" בסעיף 42ב(ב) לחוק בתי המשפט.
ה. השפעת הצו המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המינהלי
התיקון המוצע כרוך בתוספת תקינה למערכת בתי המשפט.
ו. נוסח הצו המוצע:
להלן נוסח הצו המוצע:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 42ב(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – החוק), בהסכמת נשיאת בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין צו זה: |
|||
|
הגדרות |
1. |
"חוק איסור הלבנת הון" – חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000; |
|||
|
|
|
"חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975; |
|||
|
|
|
"פקודת מס הכנסה" – פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961. |
|||
|
עניין כלכלי |
2. |
(א) |
מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 42ב(א) לחוק, עניין כלכלי הוא אישום העונה על התנאי המפורט בפסקה (1) אשר עונה גם על אחד או יותר מהמאפיינים המפורטים בפסקאות (2) עד (3) אם החליט פרקליט המדינה או פרקליט מחוז, מנימוקים שיפורטו, להגישו כעניין כלכלי; |
||
|
|
|
|
(1) העבירה המיוחסת לנאשם היא אחת או יותר מהעבירות הבאות אשר שווי הרכוש המפורט בכתב האישום או שווי הרכוש שהיה מעורב בעבירות המיוחסות לנאשם בכתב האישום נאמד בסכום של 5 מיליון ₪ לפחות: |
||
|
|
|
|
|
(א) עבירה לפי סעיפים 3 או 4 לחוק איסור הלבנת הון או הליכי תפיסה; "הליכי תפיסה" – הליכים משפטיים לפי סעיפים 21 עד 23 ו-26 לחוק איסור הלבנת הון בהם נדונות בקשות לתפיסה או לחילוט של רכוש בעניין אישום שהוחלט להגישו כעניין כלכלי או הליכי ערר על החלטת בית משפט השלום בבקשה לתפיסה של חפץ לפי סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] בעבירה לפי סעיפים 3 או 4 לחוק איסור הלבנת הון; |
|
|
|
|
|
|
(ב) עבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה; |
|
|
|
|
|
|
(ג) עבירה לפי סעיף 117(ב) לחוק מס ערך מוסף, שנעברה בנסיבות מחמירות. |
|
|
|
|
|
(2) האישום מעלה שאלות עובדתיות ומשפטיות מורכבות בעלות אופי כלכלי; |
||
|
|
|
|
(3) צפויים להתקיים בהליך דיוני הוכחות רבים לאור היקף חומרי החקירה, מספר עדי התביעה ומספר הנאשמים; |
||
|
|
|
(ב) נשיא בית המשפט או סגנו רשאי להורות שאישום שלגביו ניתנה החלטת פרקליט המדינה או פרקליט מחוז לפי סעיף קטן (א), לא יידון במחלקה הכלכלית כמשמעותה בסימן ב'1 לפרק ב' לחוק בתי המשפט, אם מצא שאינו מתאים להיקבע כעניין כלכלי. |
|||
|
תחילה |
3. |
תחילתו של צו זה ביום________ והוא יחול על הליכים שנפתחו ביום התחילה או לאחריו. |
|||
___ ב________ התשפ"א
(___ ב_______ 2020)
(חמ _____-3)
__________________
אבי ניסנקורן
שר המשפטים
דברי הסבר
בחודש מאי 2020 מונה על ידי מנהל בתי המשפט צוות לבחינת האפשרות להרחבת סמכויות המחלקה הכלכלית (להלן – "הצוות"). הצוות נדרש לבחון את פעילות המחלקה הכלכלית בבית משפט המחוזי בתל-אביב ובבית המשפט המחוזי בחיפה ולשקול הרחבה של מחלקות אלה לצורך טיפול באופן ייחודי בתיקים משפטיים נוספים שיוגדרו כלכליים. זאת, לאחר פרסום דו"ח מבקר המדינה שקבע כי על משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט, להידרש לטענות בכירי מערכת האכיפה ולהמלצה המופיעה בדו"ח ה-FATF ולשקול הקמת בתי משפט ייעודיים או הרחבת הסמכות של בתי המשפט הכלכליים לדון גם בהליכי חילוט והלבנת הון או לנקוט אפיק אחר שייתן מענה מקצועי ומהיר לשמיעת תיקים אלה.
לפי דו"ח הצוות שהוגש למנהל בתי המשפט, נכון להיום קיים "צוואר בקבוק" בכל הנוגע לטיפול בתי המשפט בתיקי פשיעה כלכלית, בין היתר, נוכח מורכבותם והיקף חומרי החקירה, דבר הגורם לעיכוב בתיקים אלה. כתוצאה מכך, מיליארדי שקלים אינם מחולטים לטובת אוצר המדינה.
לפיכך ולאור נתונים שהוצגו בפני הצוות, המליץ הצוות למנות שופטים ייעודיים למחלקות הכלכליות בבתי המשפט המחוזיים בתל אביב ובחיפה, אשר ידונו בעבירות של פשיעה כלכלית ובהליכי החילוט והתפיסה הנגזרים מהם. ההמלצה להרחיב את סמכויות המחלקות הכלכליות כמוצע בצו זה נשענת ברובה על ההצלחה הרבה המיוחסת להקמת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
הניסיון מלמד שכאשר הוקמה בבית המשפט מחלקה ייעודית כאמור, הרי שזמן בירור ההליכים התקצר באופן משמעותי ובנוסף החלטותיהם המקצועיות של שופטי המחלקה יצרו תקדימים רבים המפתחים את הדין. מטרת ההרחבה המוצעת של הגדרת "עניין כלכלי" היא לרתום את יעילות הדיון במחלקה הכלכלית גם לתחומים פליליים אלה על מנת לקדם את תכליות ההרתעה והענישה, זכויות נאשמים וכן לסייע בהסרת חסמים המונעים את חילוט הכספים הממתינים להכרעות שיפוטיות.
לעמדת הצוות, הרחבת סמכויות המחלקות הכלכליות תוביל לקיצור משך ההתדיינות כמו גם לפסיקות מנומקות ואחידות יותר, זאת בין השאר, לאור קיצור משך ההליכים ויעילות הדיון בהליכים שהופנו למחלקה הכלכלית מאז הקמתה.
כאמור, הצוות ממליץ כי למחלקות הכלכליות בתל אביב ובחיפה, ימונו שופטים ייעודיים אשר ידונו בתיקי פשיעה כלכלית. כמו כן, הצוות ממליץ כי השופטים הייעודיים יעברו הכשרה מקצועית מתאימה וכן הכשרה לשם ניהול תיק מורכב.
לאחר עבודה מקיפה של חברי הצוות, הומלץ להעביר לטיפול המחלקות הכלכליות, לפי החלטה של פרקליט מדינה או פרקליט מחוז, הליכים משפטיים נוספים שעניינם עבירות הלבנת הון או עבירות מס ששווי הרכוש המפורט בכתב האישום או שווי הרכוש שהיה מעורב בעבירות המיוחסות לנאשם בכתב האישום נאמד בסכום של 5 מילון ₪ לפחות אשר עונים על תנאי אחד נוסף לפחות כפי שנקבע בצו. נשיא בית המשפט או סגנו רשאים להורות שהעניין לא יידון במחלקה הכלכלית אם מצאו שאינו מתאים להיקבע כעניין כלכלי.
בעקבות המלצות הצוות, החליט שר המשפטים לאמץ את ההמלצות לעיל ובהתאם מוצע לקבוע עניינים נוספים כעניין כלכלי, מכוח סעיף 42ב(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – "חוק בתי המשפט"). העניינים הכלכליים הנוספים טעונים את הסכמת נשיא בית המשפט העליון ואישור הצו בוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
בסעיף 1 לצו זה מוצע לקבוע את ההגדרות לחוקים המוזכרים בו.
בסעיף 2(א) מוצע לקבוע כי מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 42ב(א) לחוק בתי המשפט, עניין כלכלי הוא אישום לפי התנאים המצטברים הבאים, שפרקליט המדינה או פרקליט המחוז החליט, מנימוקים שיפורטו, להגישו כעניין כלכלי:
1. האישום כולל עבירה לפי אחת או יותר מהעבירות המנויות בסעיפים 3, 4 לחוק איסור הלבנת הון[1] והליכי התפיסה והחילוט מכוחם לפי סעיפים 21, 22, 23 ו 26 לחוק זה, עבירות לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 ועבירות לפי סעיף 117(ב) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, שנעברו בנסיבות מחמירות.
2. שווי הרכוש המפורט בכתב האישום או שווי הרכוש שהיה מעורב בעבירות המיוחסות לנאשם בכתב האישום נאמד בסכום של 5 מיליון ש"ח לפחות.
3. האישום עונה על אחד או יותר מהמאפיינים הבאים: כתב האישום כולל שאלות עובדתיות ומשפטיות מורכבות או שצפויים להתקיים בהליך דיוני הוכחות רבים לאור היקף חומרי החקירה, מספר עדי התביעה ומספר הנאשמים
בסעיף 2(ב) מוצע לקבוע כי נשיא בית המשפט או סגנו רשאי להורות שההליך לא יידון במחלקה הכלכלית אם מצא שאינו מתאים להיקבע כעניין כלכלי.
סעיף 3 לצו קובע את יום תחילתו; בשלב זה יום התחילה טרם נקבע, וזה ייקבע בהמשך. כמו כן קובע סעיף זה כי צו בתי המשפט יחול על הליכים שנפתחו ביום התחילה או לאחריו.