התיקון המוצע כולל מספר תיקוני חקיקה שתכליתם לשפר את יכולת האכיפה של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובאמצעות כך לקדם את ההגנה על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות בתחומי החיים השונים; להחיל את חובת הייצוג ההולם של אנשים עם מוגבלות משמעותית בקרב עובדי חברות ממשלתיות גדולות. בנוסף, התיקון המוצע כולל הארכה של המועדים להשלמת חובת הנגישות של משרדי הממשלה ויחידותיה.

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

אנשים עם מוגבלות: תזכיר זה צפוי להאריך את המועדים בהם תחול חובת הנגישות לגבי בניינים קיימים של משרדי הממשלה. בד בבד התזכיר צפוי לקדם את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות באמצעות הגברת הכלים למיצוי זכויותיהם ושיפור מנגנוני האכיפה של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות להגברת יישום הוראות החוק בתחום התעסוקה ובקשר לנגישות של מקום ציבורי ושירות ציבורי.

ד. עיקרי החוק המוצע

אלה עיקרי התיקונים המוצעים:

עיקר 1: תיקוני חקיקה בפרק ד', בעיקרם החלת חובה לייצוג הולם של עובדים עם מוגבלות משמעותית על חברות ממשלתיות

כיום, מפקחת הנציבות על החתירה לייצוג הולם של עובדים עם מוגבלות משמעותית בקרב מי שמוגדר בחוק כמעסיק ציבורי גדול. הגדרה זו כוללת גופים כמו הרשויות המקומיות ועוד. כעת מוצע להרחיב את התחולה של החובה לפעול להשגת ייצוג הולם של עובדים עם מוגבלות משמעותית גם על חברות ממשלתיות גדולות שאף הן נמנות בתחום הייצוג ההולם על המגזר הציבורי הרחב. הרחבת התחולה תאפשר לנציבות לפקח על פעולת החברות להשגת ייצוג הולם כאמור ובכך תניע אותן לפעול לקבלת עובדים עם מוגבלות משמעותית ולשימורם של עובדים שהפכו לעובדים עם מוגבלות משמעותית במהלך העסקתם.

עיקר 2: הסמכת הנציבות לתבוע בשמו של אדם בתביעות שעניינן הפליה בשירות או העדר נגישות בקשר למקום ציבורי ושירות ציבורי

נכון להיום, מוסמכת הנציבות לגבי כל הפרה של חוק השוויון, לתבוע בשם הנציבות, וזאת לרבות בעניינו של אדם שהסכים לכך. לגבי הפרה של הוראות החוק לפי פרק ד' שעניינו איסור הפליה בתעסוקה, מוסמכת הנציבות גם לייצג אדם ולתבוע בשמו. מניעת האפשרות של הנציבות לייצג אדם בתביעות שעניינן איסור הפליה או נגישות בקשר למקום ציבורי או שירות ציבורי, גם כאשר מדובר בשירותים ומקומות שהם באחריות של גוף ממשלתי או גוף ציבורי אחר, יוצרת חסם בנגישות לצדק של אנשים עם מוגבלות, שכן היא מחייבת את הנפגע לשכור את שירותיו של עורך דין פרטי אם הוא רוצה להיות צד לתביעה ולהגיש את התביעה בשמו. על רקע החסמים הניכרים שניצבים בפני אנשים עם מוגבלות בבואם למצות את זכויותיהם, מוצע לאפשר לנציבות אף לייצג אדם בתחומים נוספים המוסדרים בחוק השוויון (איסור הפליה ונגישות בקשר למקום ציבורי ושירות ציבורי), בדומה למה שנקבע בפרק התעסוקה.

עיקר 3: הארכת המועד להשלמת חובת ביצוע התאמות הנגישות הנדרשות במשרדי הממשלה ויחידותיה

נכון להיום, חובת הנגישות החלה על בנייני הממשלה ויחידותיה (לרבות משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר) נקבעה בחוק לסוף שנת 2019 לצד אפשרות להארכת המועד בשנה נוספת באמצעות צו של שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת עד לסוף שנת 2020. מינהל הדיור הממשלתי במשרד האוצר פועל לפי תכנית עבודה מסודרת, בסיוע מינהלת ייעודית שאמונה על ריכוז הנושא, להשלמת חובת הנגישות בכלל הבניינים הקיימים של משרדי הממשלה כאמור. בשל קשיים וחסמים שונים, ובשנה האחרונה על רקע השפעות משבר הקורונה, ועל אף מאמצים ומשאבים רבים שהשקיע מינהל הדיור הממשלתי, לא ניתן להשלים את ההנגשה בסוף שנת 2020. לאחר שהובהר כי הממשלה עומדת להשלים עד סוף שנת 2020 כ-62% מהבניינים החייבים בהנגשה, מוצע להאריך בשנה נוספת את מועד ההנגשה. כמו כן, מוצע לקבוע כי שר המשפטים יהיה רשאי להאריך את המועד בשנה אחת נוספת לאחר מכן (כך שהחובה תחול בסוף שנת 2022), אם יוכח כי בשנת 2021 הושלמה ההנגשה ב 80% מכלל הבניינים החייבים בהנגשה ושאינם מיועדים לפינוי בהתאם להסדר מיוחד שנקבע לעניין זה בסעיף 19ט(יא) לחוק. לצד זאת מוצע לקבוע מנגנוני פרסום ודיווח שיבטיחו שקיפות והמשך עבודה עד להשלמת החובה.

עיקר 4: יצירת מסלול אכיפה מנהלי (עיצומים כספיים) של הוראות מסוימות מכוח חקיקת השוויון והנגישות

נכון להיום, האכיפה של ההוראות מכוח חוק השוויון נעשית באמצעות הליך מנהלי-פלילי, הכרוך בהוצאת "צו נגישות" או "צו ייצוג הולם", לפי העניין, כאשר רק הפרת הצו מהווה הפרה פלילית שבגינה רשאית הנציבות להגיש כתב אישום, ובאשר להוראות הנגישות רשאית להגיש כתב אישום גם נגד נושאי משרה שחלה עליהם חובה לפקח ולעשות ככל שניתן למניעת ההפרה. הליך זה אינו מייצר הרתעה מספקת מול החייבים משום שבאפשרותם להתחיל בביצוע חובותיהם ברגע קבלת הצו ובכך להימנע מעבירה וסנקציה, על אף שלאורך זמן לא עמדו בחובתם החוקית. נתון זה מקשה מאוד על הטמעה רחבה של הוראות הנגישות והפעולה להשגת ייצוג הולם ולכן מוצדק יותר ויעיל יותר לאכוף אותן באמצעות מנגנון של עיצומים כספיים, שיוטלו באמצעות מנגנון סדור ומידתי כלפי החייבים, ובקשר לנגישות גם כלפי נושאי המשרה הבכירים ביותר בתאגיד או ברשות ציבורית. מדובר בהוראות רגולטוריות שהן ברובן טכניות וניתן להיווכח בנקל בקיומן או בהפרתן. על כן מוצדק יותר ויעיל יותר לאכוף אותן באמצעות עיצומים כספיים ולא להידרש לכלים פליליים.

ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים

יתוקנו סעיפים 9ב, 9ד, 13, 19מג, 19מז, 19נא 19נג, ויתווספו פרקים ח' ו-ט' לחוק הקיים.

ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה

אין

ז. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי

אין

ח. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

תזכיר חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 19)(החלת חובת ייצוג הולם על חברות ממשלתיות, שיפור מנגנוני אכיפה והארכת מועדי נגישות למשרדי הממשלה ויחידותיה), התשפ"א-2020

תיקון סעיף 9ב

בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 9ב(א), בהגדרה "מעסיק ציבורי גדול" אחרי המילים "גוף ציבורי," יבוא "וכן חברה ממשלתית וחברת בת ממשלתית כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975";

תיקון סעיף 9ג

בסעיף 9ג(א) לחוק העיקרי, בסופו יבוא: "בישיבה שקיימה לעניין זה".

תיקון סעיף 9ד

בסעיף 9ד(א) לחוק העיקרי, במקום המילים "רשימה מעודכנת של הגופים הציבוריים" יבוא "רשימה מעודכנת של המעסיקים הציבוריים הגדולים".

תיקון סעיף 13

בסעיף 13 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), אחרי "18 ", יבוא "18יג(ג) ".

תיקון סעיף 19מג

בסעיף 19מג לחוק העיקרי -

(1) בסעיף קטן (א), בהגדרה "עובד ציבור", בסופה יבוא "בהפעלת סמכויותיו לפי החוק יפעל עובד הציבור מטעם הנציב לפי הנחייתו והוראותיו ותחת פיקוחו";

(2) סעיף קטן (ז) – בטל.

תיקון סעיף 19מז

בסעיף 19מז(3) לחוק העיקרי, אחרי "שהוציא" יבוא: "ומספר העיצומים הכספיים שהוטלו לפי פרק ח'".

תיקון סעיף 19נא

בסעיף 19נא(ג)(1) לחוק העיקרי, אחרי "צו נגישות" יבוא "או הגיש כתב התחייבות והפקיד עירבון כאמור בסעיף 45".

תיקון סעיף 19נג

בסעיף 19נג לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (א), אחרי "הנציבות" יבוא ", בין בשם הנציבות ובין בשם אדם מסוים,", לפני המילה "ארגון" יבוא "בידי";

(2) בסעיף קטן (ב), אחרי "הפרת ההוראות לפי" יבוא "פרק ד', ".

תיקון סעיף 19ט

בסעיף 19ט לחוק העיקרי -

(1) אחרי סעיף קטן (ג3), יבוא :

"(ג3א)

(1) על אף האמור בסעיף קטן (ג3) ובטור ג' לפרט (1) לתוספת שלישית א', חובת הנגישות של כל הבניינים הקיימים של רשות ציבורית המנויה בפרט 1 לטור א' לתוספת שלישית א' (להלן בסעיף זה - משרדי הממשלה ויחידותיה), תחול במלואה בהתאם לחלוקה שלהלן –

(א) בניינים קיימים שחובת הנגישות לגביהם טרם הושלמה במלואה עד יום ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019) ומנויים ברשימה שיפרסם החשב הכללי במשרד האוצר בהתאם להוראות פסקה (2) – ביום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020);

(ב) בניינים קיימים שחובת הנגישות לגביהם טרם הושלמה במלואה עד יום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020) ומנויים ברשימה שיפרסם החשב הכללי במשרד האוצר בהתאם להוראות פסקה (2) – ביום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021), ובלבד ששיעור הבניינים ברשימה לעניין זה אינו עולה על ארבעים אחוזים מסך הבניינים הקיימים של משרדי הממשלה ויחידותיה שחייבים בהנגשה לפי סימן זה ואינם מיועדים לפינוי עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023) לפי סעיף קטן (יא).

(2) עד יום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020) יפרסם החשב הכללי במשרד האוצר, ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האוצר, רשימה של כל הבניינים הקיימים של משרדי הממשלה ויחידותיה בהתאם לחלוקה שבפסקה (1), ובחלק נפרד רשימה של כל הבניינים הקיימים שהושלמה לגביהם חובת הנגישות במלואה עד יום ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019); רשימה כאמור תכלול את כל הפרטים שיש לכלול בצו לפי סעיף קטן (ג2)(2), ובנוסף את הייעוד הכללי של כל בניין אלא אם גילויו אסור על פי כל דין.

(3) שר האוצר יגיש לוועדה ולנציבות, ויפרסם באתר האינטרנט של משרד האוצר, אחת לשלושה חודשים ועד למועד שבו תחול חובת הנגישות לפי הוראות סימן זה, רשימה מעודכנת של כל הבניינים הקיימים של משרדי הממשלה ויחידותיה שחלה לגביהם חובת ביצוע התאמות הנגישות לפי הוראות סימן זה, ובכלל זה בניינים שחובת הנגישות לגביהם הושלמה במלואה. ברשימה כאמור, יפורטו שם הבניין, כתובתו – למעט אם גילויו אסור על פי כל דין, והמועד שבו תושלם חובת ביצוע התאמות הנגישות במלואה;

(4) על פרסומים לפי סעיף קטן (ג3א) יחולו הוראות סעיפים 19נא ו-19מג לחוק, בשינויים המחויבים.";

(2) אחרי סעיף קטן (ג4), יבוא:

"(ג4א)

(1) על אף האמור בסעיף קטן (ג4), שר המשפטים רשאי, לבקשת שר האוצר, לאחר התייעצות עם הנציב ובאישור הוועדה, להאריך, בצו, את המועד שבו תחול חובת הנגישות במלואה לעניין בניינים קיימים כמפורט בסעיף קטן (ג3א)(1)(ב) עד יום ז' בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022), ובלבד שלפי נתונים שמסר החשב הכללי במשרד האוצר, השלימה המדינה, או שעד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021) צפויה היא להשלים, את חובת הנגישות במלואה בשמונים אחוזים לפחות מסך כל הבניינים הקיימים של משרדי הממשלה ויחידותיה שחייבים בהנגשה לפי הוראות סימן זה ושאינם מיועדים לפינוי;

(2) צו כאמור בפסקה (1) יכלול את כל הפרטים שיש לכלול בצו לפי סעיף קטן (ג2)(2), לגבי בניינים שטרם הושלמה הנגשתם, ובלבד ששיעור הבניינים הקיימים שיוארך להם המועד לא יעלה על עשרים אחוזים מסך כל הבניינים הקיימים של משרדי הממשלה ויחידותיה שחייבים בהנגשה לפי הוראות סימן זה ושאינם מיועדים לפינוי. צו כאמור יכלול בנוסף לגבי כל בניין קיים את הייעוד הכללי של הבניין אלא אם גילויו אסור על פי כל דין;

(3) בקשה של שר האוצר להארכת מועד, כאמור בפסקה (1), תובא בפני שר המשפטים לא יאוחר מיום כ"ב באלול התשפ"א (30 באוגוסט 2021);

(4) הוארך המועד כאמור בפסקה (2), יפרסם החשב הכללי במשרד האוצר עד יום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2021), ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האוצר, רשימה של כל הבניינים הקיימים שהושלמה לגביהם חובת הנגישות במלואה במהלך שנת 2021; רשימה כאמור תכלול את כל הפרטים שיש לכלול בצו לפי סעיף קטן (ג2)(2), ובנוסף את הייעוד הכללי של כל בניין אלא אם גילויו אסור על פי כל דין; על פרסום הרשימה יחולו הוראות סעיפים 19נא ו-19מג לחוק, בשינויים המחויבים."

הוספת פרקים ח' ו-ט

10.

אחרי סעיף 29 לחוק העיקרי יבוא:

"פרק ח': אמצעי אכיפה מינהליים

הגדרות

30.

בפרק זה ובתוספת השישית לחוק -

"הממונה" – מפקח נגישות ארצי בנציבות, מנהל מחלקת נגישות בנציבות, מנהל מחלקת שילוב בקהילה בנציבות או עובד בכיר אחר בנציבות שהנציב הסמיך לכך;

"חייב אחר" – חייב בביצוע התאמות נגישות שאינו חייב קטן וגוף ציבורי שהוא מעסיק ציבורי גדול לפי פרק ד' לחוק;

"חייב קטן" – חייב בביצוע התאמות נגישות שהוא אחד מאלה:

(1) יחיד;

(2) עוסק פטור כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975;

(3) מי שחייב בביצוע התאמות נגישות במקום ציבורי ששטחו הכולל הוא עד 100 מטרים רבועים, למעט רשת;

(4) מקום ציבורי המשמש יחידת אכסון, המכיל עד 7 חדרי לינה;

"רשת" – אישיות משפטית, לרבות רשות ציבורית, האחראית להספקת שירות ציבורי זהה בשני מקומות ציבוריים לפחות (להלן – סניפים), למעט סניף המופעל על ידי סוכן או זכיין שאין לו סניפים נוספים, ויש לו סימן מסחר זהה, כהגדרתו בפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972, ולרבות סימן שירות כהגדרתו שם, זהה או דומה;

סימן א': הטלת עיצום כספי

עיצום כספי

31.

הפר אדם או תאגיד חובה שחלה עליו לפי הוראה מההוראות לפי חוק זה, לפי הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבניה כהגדרתן בסעיף 19א או לפי חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה-2005, המנויה בתוספת השישית בטור א' בניגוד לחיקוק המנוי בטור ב' (להלן בפרק זה – הוראה מההוראות המנויות בתוספת השישית), רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי כמפורט בטור ג'.

הודעה על כוונת חיוב

32.

(א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם או תאגיד הפר חובה שחלה עליו לפי הוראה מההוראות המנויות בתוספת השישית, כאמור בסעיף 31 (בסימן זה - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה - הודעה על כוונת חיוב).

(ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:

(1) המעשה או המחדל (בסימן זה - המעשה), המהווה את ההפרה ומועד ביצוע ההפרה;

(2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;

(3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו בפני הממונה לפי הוראות סעיף 33, ובכלל זה היותו חייב קטן, ודבר קיומו של פטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת שקיבל או זכאי לו לפי חוק זה או לפי הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבניה;

(4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 35 וגובה התוספת.

זכות טיעון

33.

מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 32 רשאי לטעון בכתב בפני הממונה את טענותיו, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים; ראה הממונה כי מתקיימות נסיבות שמצדיקות זאת, רשאי הוא לאפשר למפר לטעון את טענותיו לפניו.

החלטת הממונה ודרישת תשלום

34.

(א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 33, ובכלל זה לעניין פטור ככל שטען המפר לעניין זה, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 36, וכן רשאי הממונה, אם מצא כי מתקיימות הנסיבות המתאימות, להמציא למפר התראה מינהלית לפי סעיף 41 או הודעה שלפיה באפשרות המפר להגיש לממונה כתב התחייבות ועירבון לפי סעיף 44;

(ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א)–

(1) להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה בכתב לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;

(2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.

(ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו;

(ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 33, בתוך התקופה האמורה באותו סעיף, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

הפרה נמשכת והפרה חוזרת

35.

(א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע בתוספת השישית לאותה הפרה החלק ה-50 שלו לכל חודש שבו נמשכה ההפרה עד למועד הפיקוח שבו התגלה לראשונה על ההפרה; לכל חודש שבו נמשכה ההפרה לאחר מועד הפיקוח, החלק ה-25 שלו לכל חודש שבו נמשכה ההפרה לאחר מועד הפיקוח, ואם לתיקון ההפרה דרוש היתר בניה החלק ה-50 לכל חודש שבו נמשכה ההפרה לאחר מועד הפיקוח;

(ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מההוראות כאמור בסעיף 31, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע;

סכומים מופחתים

36.

(א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב);

(ב) שר המשפטים רשאי, לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה, ובשיעורים שיקבע.

סכום מעודכן של העיצום הכספי

37.

(א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור בסעיף 33 – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגשה עתירה לבית משפט שלום לפי סעיף 50 ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה;

(ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים בטור ג' לתוספת השישית יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

(ג) הממונה יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הנציבות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב);

המועד לתשלום העיצום הכספי

38.

(א) המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 34;

(ב) ממונה רשאי, לבקשת מפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי ורשאי הוא להקטין את הפרשי ההצמדה והריבית.

הפרשי הצמדה וריבית

39.

לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (בפרק זה - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

גבייה

40.

סכום העיצום כספי שהוטל בהתאם להוראות פרק זה והתוספת השישית ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995.

סימן ב': התראה מינהלית

התראה מינהלית

41.

(א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות כאמור בסעיף 31, והתקיימו נסיבות שקבע הנציב, בנהלים שיפורסמו באתר הנציבות, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הממונה, במקום להמציא לו הודעה על כוונת חיוב ולהטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות סימן משנה א', להמציא לו התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה (בפרק זה – התראה מינהלית); בסעיף קטן זה, "היועץ המשפטי לממשלה" – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה;

(ב) בהתראה מינהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה ומועד ביצועה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהא צפוי לעיצום כספי גם בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור בסעיף 35, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות סעיף.

בקשה לביטול התראה מינהלית

42.

(א) נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור בסעיף 41, רשאי הוא לפנות לממונה בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה:

(1) המפר לא ביצע את ההפרה או אינו הגורם שחייב על פי דין בתיקונה;

(2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.

(ב) קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה מינהלית

43.

(א) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין סעיף 35(א), והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת בהתאם להוראות סעיף 32, בשינויים המחויבים;

(ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 35(ב), והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות סעיף 32, בשינויים המחויבים.

סימן ג': התחייבות להימנע מהפרה

הודעה על האפשרות להגשת התחייבות ועירבון

44.

היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות כאמור בסעיף 31, והתקיימו נסיבות שקבע הנציב, בנהלים שיפורסמו באתר הנציבות, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הממונה להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, הודעה שלפיה באפשרותו להגיש לממונה כתב התחייבות ועירבון לפי הוראות סימן זה, במקום שיוטל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן א'; בסעיף קטן זה, "היועץ המשפטי לממשלה" – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.

תנאי ההתחייבות וגובה העירבון

45.

(א) בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור בסעיף 31, ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה, בתוך תקופה שיקבע הממונה ושתחילתה ביום מסירת ההודעה כאמור באותו סעיף, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים (בסימן זה - תקופת ההתחייבות);

(ב) הממונה רשאי לקבוע בכתב ההתחייבות תנאים נוספים שעל המפר להתחייב ולעמוד בהם במהלך תקופת ההתחייבות במטרה להקטין את הנזק שנגרם מההפרה או למנוע את הישנותה;

(ג) בנוסף לכתב ההתחייבות יפקיד המפר בידי הממונה עירבון בסכום העיצום הכספי שהממונה היה רשאי להטיל על המפר בשל אותה הפרה, בהתחשב בקיומם של מקרים, נסיבות ושיקולים שנקבעו לפי סעיף 36(ב).

תוצאות הגשת כתב התחייבות ועירבון או אי-הגשתם

46.

הגיש המפר לממונה כתב התחייבות ועירבון לפי סימן זה, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור בסעיף 44, לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותה הפרה; לא הגיש המפר לממונה כתב התחייבות ועירבון בתוך התקופה האמורה, ימציא לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה, לפי סעיף 32.

הפרת התחייבות

47.

(א) הגיש המפר כתב התחייבות ועירבון לפי סימן זה והפר תנאי מתנאי ההתחייבות, כמפורט בפסקאות שלהלן, יחולו ההוראות המפורטות באותן פסקאות, לפי העניין:

(1) המשיך המפר, במהלך תקופת ההתחייבות, להפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, או חזר והפר את ההוראה האמורה במהלך אותה תקופה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין סעיף 35(א) או כהפרה חוזרת לעניין סעיף 35(ב), לפי העניין, ויחולו הוראות אלה:

(א) הממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 32, בשינויים המחויבים;

(ב) שלח הממונה דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 33 או שהמפר לא טען את טענותיו בפני הממונה לעניין אותה הפרה כאמור בסעיף 33, יחלט הממונה את העירבון בנוסף להטלת העיצום הכספי בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת;

(2) הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנקבעו בכתב ההתחייבות כאמור בסעיף 45(ב), יחלט הממונה את העירבון, לאחר שנתן למפר הזדמנות לטעון טענותיו, בכתב, לעניין זה.

(ב) לעניין סימן זה יראו בחילוט העירבון לפי הוראות סעיף זה, כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה שלגביה ניתן העירבון.

(ג) הופר תנאי מתנאי ההתחייבות כאמור בסעיף זה, והפר המפר פעם נוספת את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, לא יאפשר לו הממונה להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות סימן זה, בשל אותה הפרה.

השבת העירבון

48.

עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שמסר לפי סימן זה, יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הפקדתו עד יום החזרתו.

סימן ד': שונות

עיצום כספי בשל הפרה של חובה שחלה על המפר לפי הוראה מההוראות המנויות בתוספת השישית

49.

על מעשה אחד המהווה הפרה של חובה שחלה על המפר לפי הוראה מההוראות המנויות בתוספת השישית ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

עתירה, עיכוב ביצוע והחזר

50.

(א) על החלטה סופית של הממונה לפי פרק זה ניתן לעתור לבית משפט שלום; עתירה כאמור תוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה ההחלטה למפר.

(ב) אין בהגשת עתירה לבית משפט על החלטת הממונה לפי פרק זה, כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.

(ג) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי או הופקד העירבון, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א) או ערעור על החלטה בעתירה כאמור והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי או החזרת העירבון, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת או יוחזר העירבון, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו.

פרסום

51.

(א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם באתר האינטרנט של הנציבות את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:

(1) דבר הטלת העיצום הכספי;

(2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;

(3) סכום העיצום הכספי שהוטל;

(4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;

(5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;

(6) שמו של המפר - ככל שהמפר הוא תאגיד.

(ב) הוגשה עתירה לבית משפט או הוגש ערעור על החלטה בעתירה כאמור, יפרסם הממונה, בפרסום לפי סעיף קטן (א) גם את דבר הגשת העתירה או הערעור ואת תוצאותיהם.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), רשאי הממונה לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי סעיף 33, ובלבד שהממונה הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 32.

(ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.

(ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים.

(ו) שר המשפטים רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

שמירת אחריות פלילית

52.

(א) תשלום עיצום כספי, המצאת התראה מינהלית או מתן כתב התחייבות ועירבון, לפי סימן זה, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם כתוצאה מהפרת הוראה מההוראות המנויות בתוספת השישית, המהווה עבירה.

(ב) שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב או המציא לו התראה מינהלית או הודעה על האפשרות להגיש כתב התחייבות ועירבון, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.

(ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי או הפקיד עירבון, יוחזר לו הסכום ששולם או העירבון שהופקד, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום או יום הפקדת העירבון, עד יום החזרתו.

אחריות נושא משרה בכיר

53.

(א) נושא משרה בכיר חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת הפרה של חובה שחלה על החייב לפי הוראה מההוראות המנויות בתוספת השישית לחוק בידי החייב או בידי עובד; בסעיף זה "נושא משרה בכיר" – מנהל כללי או מי שעומד בראש תאגיד או רשות ציבורית.

(ב) הפר אדם או תאגיד חובה שחלה עליו לפי הוראה מההוראות המנויות בתוספת השישית, רשאי הממונה לשלוח לנושא משרה בכיר התראה ולפיה עליו לפקח על נקיטת אמצעים בידי התאגיד או הרשות הציבורית להפסקת ההפרה המפורטת בהתראה או למניעת הישנותה, בפרק הזמן הסביר הנקוב בהתראה.

(ג) לא ננקטו אמצעים כאמור בהתראה או לא תוקנה ההפרה, חזקה היא שנושא המשרה הבכיר הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), והממונה רשאי, בהתקיים נסיבות שקבע הנציב, בנהלים שיפורסמו באתר הנציבות, באישור היועץ המשפטי לממשלה, לאחר שנתן לנושא המשרה הבכיר הזדמנות לטעון טענותיו, להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של מחצית מסכום העיצום הכספי שניתן להטיל על החייב המפר בשל אותה הפרה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. בסעיף קטן זה, "היועץ המשפטי לממשלה" – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.

(ד) סעיף 35 לעניין הפרה נמשכת והפרה חוזרת לא יחולו על סעיף זה.

תיקון התוספת השישית

54.

שר המשפטים רשאי לשנות, בצו, את התוספת השישית.

"פרק ט': הסמכת מפקחים וסמכויות פיקוח

הסמכת מפקחים

(א) הנציב רשאי להסמיך מבין עובדי ציבור כהגדרתם בסעיף 19מג(א), מפקחים שיפקחו על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.

(ב) לא ימונה מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:

(1) הוא לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת הנציב לשמש מפקח;

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה הנציב;

(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה הנציב.

סמכויות פיקוח

לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה רשאי מפקח שהסמיך הנציב לפי סעיף 55 –

(א) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(ב) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995;

(ג) להיכנס בכל עת סבירה למקום ציבורי כהגדרתו בסימן ג' לפרק ה׳1 לחוק זה או למקום שבו ניתן שירות ציבורי כהגדרתו בסימן ד' לפרק ה׳1 לחוק זה, ואולם אם המקומות האמורים משמשים למגורים, לא ייכנס אליהם המפקח אלא במועד סביר שתואם עם מנהל המקום, ובהעדר מנהל כאמור, ודיירי המקום בגירים - בתיאום עם כל דיירי המקום, או על פי צו של בית משפט;

(ד) לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דוגמאות לשם בדיקה וכן להורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת.

זיהוי מפקחים

מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(2) יש בידו תעודה החתומה בידי הנציב, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יראה על פי דרישה.

הוראת מעבר לעניין הסמכת מפקחים

עובד ציבור שהוסמך לפי סעיף 55 לחוק זה, והסמכתו עמדה בתוקפה ערב יום התחילה, יראו אותו כאילו הוסמך למפקח לפי סעיף 55, אולם הוא לא יפעיל סמכות מהסמכויות הנתונות למפקח שלא היו נתונות לו לפי הסמכתו ערב יום התחילה, עד לקבלת הכשרה מתאימה בהתאם להוראות לפי סעיף 55; הנציב יפרסם הודעה ברשומות על זהותם של המפקחים כאמור."

הוספת תוספת שישית

11.

אחרי התוספת החמישית לחוק יבוא:

"תוספת שישית

(סעיף 31)

בתוספת זו -

"תקנות נגישות הכשרה מקצועית" – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי הכשרה מקצועית), התשע"ה-2014;^{^[1]}

"תקנות השכלה גבוהה" – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקומות ציבוריים קיימים שהם מוסדות להשכלה גבוהה ולשירותי השכלה גבוהה שהם נותנים), התשע"ז-2016;^{^[2]}

"תקנות התגוננות אזרחית" – תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים), התשע"ו-2016;^{^[3]}

"תקנות התכנון והבנייה" – תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970;^{^[4]}

"תקנות מוסד חינוך חדש" – תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש), התשע"ט-2018;^{^[5]}

"תקנות מוסד חינוך קיים" – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים), התשע"א-2011;[6]

"תקנות מקום שאינו בניין" – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשע"ד-2013;^{^[7]}

"תקנות נגישות אתר" - תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לאתר), התשס"ח-2008;[8]

"תקנות נגישות בניין קיים" – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע"ב-2011;[9]

"תקנות נגישות בריאות" – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם), התשע"ו-2016;[10]

"תקנות נגישות השירות" – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013;[11]

"תקנות נגישות פרטנית" – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה), התשע"ח-2018;[12]

"תקנות נגישות תחבורה ציבורית" – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס"ג-2003;[13]

"תקנות רכב השכרה ואוטובוסים" - תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות רכב השכרה ואוטובוסים), התשע"ג-2012.[14]

	ההוראה שהופרה	החיקוק	גובה עיצום
הוראות לעניין ייצוג הולם
(1)	לא מונה ממונה תעסוקה לאנשים עם מוגבלות	סעיף 9א לחוק	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(2)	לא פורסמה תכנית שנתית שאושרה על ידי ההנהלה	סעיף 9ג לחוק	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(3)	חסרים בתכנית רכיבים נדרשים, ובכלל זה, אין פירוט פעולות שנעשו ופעילויות מתוכננות, או אין פירוט לקחים, אין תיעוד של פנייה לגורמים העוסקים בשילובם של מועמדים עם מוגבלות משמעותית לשם איתור מועמדים, היעדר הוראות ותיעוד יישום לעניין העדפה מתקנת או לעניין ייעוד משרות, או נעדר תיעוד של תכנית קודמת	9ג לחוק	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
הוראות נגישות כלליות
(4)	לא נמסרה ידיעה או מסמך שנדרשו בידי מפקח	סעיף 56 לחוק	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(5)	הוטל תשלום על אדם עם מוגבלות בשל ביצוע התאמות נגישות	תקנה 4 לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה תקנה 4 ו-10 לתקנות הכשרה מקצועית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר– 25,000
(6)	התניית שירות בהצגת תעודות המעידות על מוגבלות	תקנה 5 לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה תקנה 10 לתקנות הכשרה מקצועית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר– 25,000
(7)	לא ניתן שירות ללא המתנה בתור לאדם זכאי לכך	תקנה 13 לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה תקנה 10(1) לתקנות הכשרה מקצועית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר– 25,000
(8)	לא בוצע עדכון נהלים רוחבי	תקנה 9 לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה תקנה 10(1) לתקנות הכשרה מקצועית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר– 25,000
(9)	לא ניתנת אפשרות להסתייע בחיית שירות	תקנה 10לתקנות נגישות השירות תקנה 10(1) לתקנות הכשרה מקצועית תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה תקנה 15 לתקנות נגישות פרטנית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר– 25,000
(10)	לא ניתנת אפשרות להסתייע במלווה מטעם האדם	תקנה 11לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה תקנה 10(1) לתקנות הכשרה מקצועית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(11)	לא בוצעה התאמה של נוהל פינוי וחילוץ	תקנה 12 לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה תקנה 10(1) לתקנות הכשרה מקצועית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר– 25,000
(12)	לא ניתן פטור מתשלום למלווה של אדם עם מוגבלות	תקנה 14 לתקנות נגישות השירות	חייב קטן – 5,000 חייב אחר– 25,000
(13)	מידות לא תקינות של מעברים פנויים בדרך בתוך בניין שהציבור עושה בהם שימוש במסגרת קבלת השירות	תקנה 15 לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה תקנה 10 לתקנות הכשרה מקצועית תקנה 5 לתקנות נגישות בריאות, פרטים 11 ו-19 לתוספת הראשונה. תקנה 7 לתקנות נגישות בריאות לעניין מרפאות סעיף 8.58 לתקנות התכנון והבניה תקנה 11 לתקנות מוסד חינוך חדש תקנה 3 לתקנות התגוננות אזרחית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(14)	שילוט חסר או לא תקין	תקנה 16, 18, 20, 25(א)(4), 44, 54(6) ו- 62 לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה תקנה10 לתקנות הכשרה מקצועית תקנה 5 לתקנות נגישות בריאות, פרט 13 לתוספת הראשונה תקנה 35 לתקנות מוסד חינוך חדש תקנה 27 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית, פרט 12 לתוספת התשיעית סעיף 8.100 לתקנות התכנון והבניה תקנה 5 לתקנות ההתגוננות האזרחית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(15)	מערכת עזר לשמיעה (קבועה או ניידת) או מקלטים – חסרים או לא תקינים	תקנה 18, 44, 51 ו- 54 לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה תקנה 10 לתקנות הכשרה מקצועית תקנה 5 לתקנות נגישות הבריאות, פרט 30 לתוספת הראשונה תקנה 7 לתקנות נגישות בריאות, פרט 15 לתוספת השנייה תקנה 27 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית, פרט 8 לתוספת התשיעית סעיף 8.225 לתקנות התכנון והבניה	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(16)	כמות לא תקינה של עמדות שירות או מודיעין נגישות	תקנה 18 ו-20 לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה תקנה 10 לתקנות הכשרה מקצועית תקנה 5 לתקנות נגישות הבריאות, פרט 30 לתוספת הראשונה תקנה 7 לתקנות נגישות בריאות, פרט 15 לתוספת השנייה	חייב קטן – 10,000 חייב אחר - 50,000
(17)	מבנה לא תקין של עמדת שירות או עמדת מודיעין	תקנה 18 ו-20 לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה תקנה 10 לתקנות הכשרה מקצועית תקנה 5 לתקנות נגישות הבריאות, פרט 30 לתוספת הראשונה תקנה 7 לתקנות נגישות בריאות, פרט 15 לתוספת השנייה סעיף 8.225 לתקנות התכנון והבניה	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(18)	מבנה או כמות לא תקינים של מדפים ושולחנות לשימוש הציבור	תקנה 19 לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה תקנה 10 לתקנות הכשרה מקצועית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(19)	מבנה לא תקין של עמדת מחשב לשימוש הציבור	תקנה 19 ו-70 לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה תקנה 10 לתקנות הכשרה מקצועית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(20)	אין חלופה חזותית לכריזה קולית	תקנה 21 לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה תקנה 10 לתקנות הכשרה מקצועית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(21)	כריזה קולית חזרה או לא תקינה	תקנה 21 ו- 22 לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה תקנה 10 לתקנות הכשרה מקצועית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(22)	מיקום לא תקין של שלט מידע אלקטרוני	תקנה 22 לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה תקנה 10(1) לתקנות הכשרה מקצועית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(23)	אין מושבים לצורך מנוחה בדרך העולה על 60 מטרים	תקנה 23 לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה תקנה 10 לתקנות הכשרה מקצועית תקנה 11 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן – 5,000 חייב אחר– 25,000
(24)	מושבים מותאמים ומקומות להמתנה או לקבלת השירות חסרים או לא תקינים	תקנה 23, 54(5), 61(7), 68(א)ו-77לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה תקנה 10 לתקנות הכשרה מקצועית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(25)	חסר אמצעי הפעלה נגיש במכונה אוטומטית למתן שירות	תקנה 25 לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה תקנה 10 לתקנות הכשרה מקצועית תקנה27 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית, פרט 11 לתוספת התשיעית תקנה 36 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(26)	אין נגישות להגעה ותמרון אל מכונה אוטומטית למתן שירות	תקנה 25 לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה תקנה 10 לתקנות הכשרה מקצועית תקנה 27 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית, פרט 11 לתוספת התשיעית תקנה 36 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן – 10,000 חייב אחר– 50,000
(27)	הנחיות ההפעלה של מכונה אוטומטית למתן שירות, ובכלל זה זמן תגובה, לא תקינות	תקנה 25 לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה תקנה 10 לתקנות הכשרה מקצועית תקנה 27 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית, פרט 11 לתוספת התשיעית תקנה 36 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן – 15,000 חייב אחר– 75,000
(28)	כמות לא תקינה של מכונות אוטומטיות למתן שירות	תקנה 25 לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה תקנה 10 לתקנות הכשרה מקצועית תקנה 27 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית, פרט 11 לתוספת התשיעית	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(29)	לא סופקו אמצעי עזר או שירותי עזר	תקנה 26, 52, 54, 82, 84 ו-85 לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה תקנה 10 לתקנות הכשרה מקצועית תקנה 14 ו-19 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית	חייב קטן – 10,000 חייב אחר - 50,000
(30)	התאמת נגישות שבוצעה אינה שמישה, אינה זמינה או אינה תקינה	תקנה 27 לתקנות נגישות השירות תקנה 6 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 10(2) לתקנות הכשרה מקצועית תקנה 8 לתקנות מקום שאינו בניין תקנה 11 לתקנות נגישות לבניין קיים תקנה 5 לתקנות מוסד חינוך קיים תקנה 8 לתקנות נגישות פרטנית תקנה 14 לתקנות נגישות בריאות תקנה 4(ד) לתקנות ההתגוננות האזרחית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(31)	לא בוצעה בדיקה תקופתית	תקנה 28 לתקנות נגישות השירות תקנה 6 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 10 לתקנות הכשרה מקצועית	חייב קטן – 10,000 חייב אחר - 50,000
(32)	לא ניתן ליווי לאדם עם מוגבלות מטעם גוף ציבורי	תקנה 30 לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה תקנה 5 לתקנות נגישות בריאות, פרט 13 לתוספת הראשונה.	חייב קטן – 5,000 חייב אחר– 25,000
(33)	לא סופקו התאמות נגישות למידע לבקשת אדם עם מוגבלות	תקנה 29, 54, 73 ו-84 לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה תקנה 10 לתקנות הכשרה מקצועית תקנה 28 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(34)	לא ניתן סיוע לצורך מילוי טפסים	תקנה 31 לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה תקנה 10 לתקנות הכשרה מקצועית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(35)	אין הקלטה מותאמת או הפניה למוקדן בתחילת מסירת המידע במערכת ניתוב שיחות	תקנה 33 לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה תקנה 10(3) לתקנות הכשרה מקצועית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(36)	לא פורסמו התאמות הנגישות	תקנה 34, 57, 61, 66,72, 73, 83 ו-86 לתקנות נגישות השירות תקנה 6 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 10 לתקנות הכשרה מקצועית תקנה 29 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר– 25,000
(37)	אתר אינטרנט או יישומון (אפליקציה) לא נגיש	תקנה 35א ו35ג לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א)(3) לתקנות השכלה גבוהה תקנה 10(4) לתקנות הכשרה מקצועית	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(38)	אין הצהרת נגישות בשירות אינטרנט	תקנה 35ה לתקנות נגישות השירות תקנה 10(4) לתקנות הכשרה מקצועית תקנה 6(א)(3) לתקנות השכלה גבוהה	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(39)	אין חלופה המאפשרת תקשורת מותאמת בכתב עם מוקד חירום טלפוני	תקנה 36 לתקנות נגישות השירות	חייב קטן – 10,000 חייב אחר - 50,000
(40)	לא סופקו התאמות הנגישות הנדרשות בחקירה	תקנה 39 לתקנות נגישות השירות	חייב קטן – 10,000 חייב אחר - 50,000
(41)	לא סופקו התאמות הנגישות הנדרשות במתקני מעצר ובשירות בתי הסוהר	תקנה 41 לתקנות נגישות השירות	חייב קטן – 10,000 חייב אחר - 50,000
(42)	לא סופקו התאמות נגישות לקהל, לעדים, לבעלי דין או לבאי כוח	תקנה 45, 46, 48, 49 ו-50 לתקנות נגישות השירות	חייב קטן – 10,000 חייב אחר - 50,000
(43)	הליך הגשת בקשה לקבלת התאמות נגישות בדיונים אינו תקני	תקנה 47 ו-50 לתקנות נגישות השירות	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(44)	לא סופקו התאמות נגישות בדיונים וישיבות של רשויות ציבוריות	תקנה 51 לתקנות נגישות השירות	חייב קטן – 10,000 חייב אחר - 50,000
(45)	לא סופק מושב מותאם בשירותי מסחר	תקנה 52 לתקנות נגישות השירות	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(46)	לא ניתן סיוע לאדם עם מוגבלות בשירותי מסחר	תקנה 52 לתקנות נגישות השירות	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(47)	לא סופק תמלול באירוע	תקנה 54 לתקנות נגישות השירות תקנה 6 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 10 לתקנות הכשרה מקצועית	חייב קטן – 10,000 חייב אחר - 50,000
(48)	אין אזור ישיבה נגיש לאנשים עם מוגבלות בניידות ומלוויהם באירוע	תקנה 54 לתקנות נגישות השירות תקנה 6 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 10 לתקנות הכשרה מקצועית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(49)	חסרה באירוע דרך נגישה המקשרת בין חניית הנכים לאזור הישיבה הנגיש, לשירותי הנכים ולמרכזי העניין	תקנה 54 לתקנות נגישות השירות תקנה 6 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 10 לתקנות הכשרה מקצועית	חייב קטן – 10,000 חייב אחר – 50,000
(50)	אין כתוביות בסרט	תקנה 56, 64(3) ו-82(א)(3) לתקנות נגישות השירות	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(51)	לא שודרו תכניות, תשדירי פרסומת, תשדירים לשירות הציבור או הודעות חירום בליווי כתוביות או בתרגום לשפת סימנים בשיעור הנדרש	סעיפים 3 עד 10 לחוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)	חייב קטן – 10,000 חייב אחר – 50,000
(52)	לא בוצעו התאמות נגישות לשירותי הספקת כרטיסים	תקנה 58 לתקנות נגישות השירות	חייב קטן – 10,000 חייב אחר – 50,000
(53)	לא בוצעו התאמות נגישות לתערוכות, למוצגים ולמידע/דברי הסבר אודותיהם	תקנה 61 לתקנות נגישות השירות	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(54)	לא בוצעו התאמות בסיורים	תקנה 64 ו-66 לתקנות נגישות השירות תקנה 10 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 13 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(55)	אין אפשרות למישוש מוצגים תלת מימדיים	תקנה 64(4) לתקנות נגישות השירות	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(56)	לא בוצעו התאמות נגישות בספריה	תקנה 68 לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה תקנה 10 לתקנות הכשרה מקצועית	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(57)	לא בוצעו התאמות נגישות לשירותי הדרכה והכשרה	תקנה 69 לתקנות נגישות השירות	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(58)	לא בוצעו התאמות נגישות בפעילויות פנאי וחוגים	תקנה 73 לתקנות נגישות השירות	חייב קטן – 10,000 חייב אחר – 50,000
(59)	אין ערכת תקשורת בשירותי רווחה	תקנה 74 לתקנות נגישות השירות	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(60)	לא בוצעו התאמות נגישות בשירותי רווחה	תקנה 75 לתקנות נגישות השירות	חייב קטן – 10,000 חייב אחר – 50,000
(61)	לא בוצעו התאמות נגישות לשירותי מגורים ולינה	תקנה 83 לתקנות נגישות השירות	חייב קטן – 10,000 חייב אחר – 50,000
(62)	לא בוצעו התאמות נגישות לשירותי ספורט ופנאי	תקנה 85 לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה תקנה 10 לתקנות הכשרה מקצועית	חייב קטן – 10,000 חייב אחר – 50,000
(63)	אין נגישות למכשירים בחדר כושר	תקנה 85(א)(3) ו-(4) לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(64)	לא סופקה נגישות חלופית למקום ציבורי או לשירות ציבורי	תקנה 86 לתקנות נגישות השירות	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(65)	לא בוצע יידוע צוות העובדים בחובות על פי החוק	תקנה 87 לתקנות נגישות השירות	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(66)	לא בוצעה הדרכה לעובדים על הפעלת מכשירי ושירותי עזר	תקנה 88 לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה תקנה 10(8) לתקנות הכשרה מקצועית תקנה 16 לתקנות נגישות פרטנית	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(67)	לא קיימת תכנית הדרכה מאושרת על ידי מורשה לנגישות השירות	תקנה 89(ב) לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה תקנה 10(8) לתקנות הכשרה מקצועית	חייב קטן – 10,000 חייב אחר – 50,000
(68)	לא בוצעה הדרכה לעובדים	תקנות 87 – 90 לתקנות נגישות השירות תקנה 16 לתקנות נגישות פרטנית תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה תקנה 10(8) לתקנות הכשרה מקצועית	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(69)	לא מונה או לא הוכשר רכז נגישות	תקנה 91 לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה תקנה 10(8) לתקנות הכשרה מקצועית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(70)	אין פרסום של פרטי רכז נגישות	תקנה 91 לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה תקנה 10(8) לתקנות הכשרה מקצועית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(71)	לא בוצעה בדיקה על ידי מורשה לנגישות השירות	תקנה 106 לתקנות נגישות השירות	חייב קטן – 10,000 חייב אחר – 50,000
(72)	החייב לא הכין תכנית פעולה כנדרש	תקנות 2(ב) ו- 2(ד) לתקנות נגישות מקום שאינו בניין תקנה 3(ג)(1) לתקנות נגישות אתר	חייב קטן – 10,000 חייב אחר – 50,000
(73)	אין אישור של מורשה נגישות לתכנית פעולה	תקנות 2(ב)(2) - 2(ד) לתקנות נגישות מקום שאינו בניין תקנה 3(ג)(1) לתקנות נגישות אתר	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(74)	אין אישור של מורשה נגישות לכך שהסתיים ביצוע תכנית הפעולה	תקנות 2(ב)(3) ו- 2(ד) לתקנות נגישות מקום שאינו בניין תקנה 3(ד) לתקנות נגישות אתר	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(75)	לא הוכנה רשימת בניינים או מקומות שאינם בניינים להנגשה	תקנה 7 ו- 8 לתקנות נגישות בניין קיים תקנה 5 לתקנות מקום שאינו בניין	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(76)	רשות מקומית לא פרסמה את רשימת אתרי המשחקים הקיימים	תקנה 11(ב) לתקנות נגישות אתר	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
הוראות מיוחדות לעניין בית תפילה
(77)	אין תשתית או מערכת עזר קבועה לשמיעה בבית תפילה שנעשה בו דרך קבע באמצעי הגברת קול	תקנה 77 לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה סעיף 8.225 לתקנות התכנון והבניה	חייב קטן – 10,000 חייב אחר – 50,000
(78)	כמות לא תקינה של ספרי תפילה בדפוס גדול בבית תפילה	תקנה 77 לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(79)	אין דרך נגישה לארון הקודש בבית כנסת	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים, פרט 2(18) לתוספת הראשונה תקנה 15 לתקנות נגישות השירות תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה סעיף 8.58 לתקנות התכנון והבניה תקנה 13 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(80)	אין דרך נגישה לבמת החזן בבית כנסת	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים, פרט 2(18) לתוספת הראשונה תקנה 15 לתקנות נגישות השירות תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה סעיף 8.58 לתקנות התכנון והבניה תקנה 13 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(81)	אין דרך נגישה לעזרת נשים בבית כנסת	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים, פרט 2(8) לתוספת הראשונה תקנה 15 לתקנות נגישות השירות תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה סעיף 8.58 ו-8.66 לתקנות התכנון והבניה תקנה 11 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
הוראות מיוחדות לעניין מקווה
(82)	לא ניתן סיוע לאדם עם מוגבלות בכניסה ויציאה מבור הטבילה במקווה	תקנה 78 לתקנות נגישות השירות	חייב קטן – 5,000 חייב אחר– 25,000
(83)	אין סימון של המסה המרבית במיתקן הרמה במקווה	תקנה 78 לתקנות נגישות השירות	חייב קטן – 5,000 חייב אחר– 25,000
(84)	אין בית אחיזה בדרך מהמקלחת עד לבור הטבילה במקווה	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים, פרט 34 לתוספת הראשונה סעיף 8.159 לתקנות התכנון והבניה	חייב קטן – 5,000 חייב אחר– 25,000
(85)	אין דרך נגישה עד לבור טבילה, מקלחת, בית שימוש ומלתחה במקווה	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים, פרט 34 לתוספת הראשונה סעיפים 8.58 ו-8.159 לתקנות התכנון והבניה	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(86)	אין הכנה להתקנת מיתקן הרמה במקווה	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים, פרט 34 לתוספת הראשונה סעיפים 8.189 לתקנות התכנון והבניה	חייב קטן – 10,000 חייב אחר – 50,000
(87)	אין מתקן הרמה במקווה טהרה	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים, פרט 34 לתוספת הראשונה תקנה 78 לתקנות נגישות השירות	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
הוראות לעניין יחידת אכסון מיוחדת
(88)	אין גישה למרפסת ביחידת אכסון מיוחדת	תקנה 41, 75 ו-80 לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה סעיף 8.186 לתקנות התכנון והבניה תקנה 34 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן – 10,000 חייב אחר – 50,000
(89)	אין גישה נגישה לרהיטים ומתקנים בתוך יחידת אכסון מיוחדת	תקנה 41, 75 ו-80 לתקנות נגישות השירות	חייב קטן – 10,000 חייב אחר – 50,000
(90)	גובה המיטה והמעבר לצד מיטה ביחידת אכסון מיוחדת לא תקינים	תקנה 41, 75 ו-80 לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה סעיף 8.186 לתקנות התכנון והבניה תקנה 34 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן – 10,000 חייב אחר – 50,000
(91)	אין מטבחון נגיש ביחידת אכסון מיוחדת	תקנה 41, 75 ו-80 לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה	חייב קטן – 10,000 חייב אחר – 50,000
(92)	אין מושב מותאם ביחידת אכסון מיוחדת	תקנה 41, 75 ו-80 לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה	חייב קטן – 10,000 חייב אחר – 50,000
(93)	אין מרחב תמרון ביחידת אכסון מיוחדת	תקנה 41, 75 ו-80 לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה סעיף 8.186 לתקנות התכנון והבניה תקנה 34 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן – 10,000 חייב אחר – 50,000
(94)	אין ערכת עזר לשמיעה בשירות הארחה	תקנה 81 לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(95)	לא סופקו התאמות הנגישות לשירות הנדרשות בשירותי הארחה	תקנה 82 לתקנות נגישות השירות	חייב קטן – 10,000 חייב אחר – 50,000
(96)	כמות לא תקינה של יחידות אכסון מיוחדות במקום ציבורי לאכסון	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים, פרט 2(30) לתוספת הראשונה תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה סעיפים 8.182, 8.183 ו-8.184 לתקנות התכנון והבניה תקנה 34 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(97)	מנעול בדלת יחידת אכסון מיוחדת	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים, פרט 2(30) לתוספת הראשונה תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה סעיפים 8.168 לתקנות התכנון והבניה	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(98)	מקלחת, אסלה וכיור בחדר רחצה של יחידת אכסון מיוחדת	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים, פרט 2(30) לתוספת הראשונה תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה סעיפים 8.187, 8.188 ו-8.190 לתקנות התכנון והבניה תקנה 34 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
הוראות לעניין שירותי הסעדה
(99)	אין נגישות לדלפק למסירת אוכל בשירותי הסעדה	תקנה 84 לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(100)	אין או חסרים רכיבי ריהוט מותאמים בשירותי הסעדה (שולחנות, כסאות, דלפקים ומזנונים)	תקנה 84 לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(101)	אין תפריט מונגש	תקנה 84 לתקנות נגישות השירות	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
הוראות לעניין חניה נגישה וכניסה למקום
(102)	גובה מקום חניה נגיש לא תקין	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים, פרט 2(2) לתוספת הראשונה תקנה 2 לתקנות מקום שאינו בניין, פרט 2(א)(1) לתוספת השנייה תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 5 לתקנות נגישות בריאות, פרט 3 לתוספת הראשונה תקנה 7 לתקנות נגישות בריאות לעניין מרפאות סעיף 8.110 לתקנות התכנון והבניה תקנה 15 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן – 10,000 חייב אחר– 50,000
(103)	מידות מקום חניה נגיש, למעט גובה, לא תקינות	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים, פרט 2(2) לתוספת הראשונה תקנה 2 לתקנות מקום שאינו בניין, פרט 2(א)(1) לתוספת השנייה תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 5 לתקנות נגישות בריאות, פרט 3 לתוספת הראשונה תקנה 7 לתקנות נגישות בריאות לעניין מרפאות תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית סעיף 8.110 לתקנות התכנון והבניה תקנה 15 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(104)	מעבר ממקומות החניה הנגישים למדרכה	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים, פרט 2 לתוספת הראשונה תקנה 2 לתקנות מקום שאינו בניין, פרט 2(א)(1) לתוספת השנייה תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 5 לתקנות נגישות בריאות, פרט 2 לתוספת הראשונה תקנה 7 לתקנות נגישות בריאות לעניין מרפאות תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 3 לתקנות נגישות אתר סעיף 8.50 לתקנות התכנון והבניה תקנה 6 לתקנות התכנון והבניה	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(105)	כמות מקומות חניה נגישים	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים, פרט 2(2) לתוספת הראשונה תקנה 2 לתקנות מקום שאינו בניין, פרט 2(א)(1) לתוספת השנייה תקנה 5 לתקנות נגישות בריאות, פרט 3 לתוספת הראשונה תקנה 7 לתקנות נגישות בריאות לעניין מרפאות תקנה 4 ו-14 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 2(א) לתקנות נגישות אתר, פרט 2(ד) לתוספת הראשונה סעיף 8.110 לתקנות התכנון והבניה	חייב קטן – 10,000 חייב אחר – 50,000
(106)	שילוט לא תקין לזיהוי ותמרור מקומות חניה נגישים	תקנה 16 לתקנות נגישות השירות תקנה 6 ותקנה 35 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 10 לתקנות הכשרה מקצועית סעיף 8.100 לתקנות התכנון והבניה	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(107)	אין שילוט המציין את מגבלת הגובה החופשי למעבר כלי רכב בכניסה לחניון מקורה ובמעברים בתוך החניון	תקנה 16 לתקנות נגישות השירות להשלים הפניות מתקנות השונות	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(108)	לא מתקיימת הדרישה למספר כניסות נגישות למבנה	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים, פרט 2(4) לתוספת הראשונה תקנה 2 לתקנות מקום שאינו בניין תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 5 לתקנות נגישות בריאות, פרט 7 לתוספת הראשונה תקנה 7 לתקנות נגישות בריאות לעניין מרפאות תקנה 27 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית, פרט 1(א) ו-(ח) לתוספת התשיעית סעיף 8.55 לתקנות התכנון והבניה תקנה 10 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן – 10,000 חייב אחר – 50,000
(109)	שילוט לא תקין להכוונה מכניסה לא נגישה	תקנה 16 לתקנות נגישות השירות תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים, פרט 2(4) לתוספת הראשונה תקנה 4 ו-35 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 5 לתקנות נגישות בריאות, פרט 7 לתוספת הראשונה תקנה 7 לתקנות נגישות בריאות לעניין מרפאות תקנה 2 לתקנות מקום שאינו בניין, פרט 10 לתוספת השנייה תקנה 27 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית, פרט 1(ח) לתוספת התשיעית סעיף 8.56 לתקנות התכנון והבניה תקנה 5 לתקנות ההתגוננות האזרחית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(110)	אינטרקום לא תקין בדלת כניסה למקום	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים, פרט 2(4) לתוספת הראשונה תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 5 לתקנות נגישות בריאות, פרט 7, 17 ו-18 לתוספת הראשונה תקנה 7 לתקנות נגישות בריאות, לעניין מרפאות תקנה 27 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית, פרט 1 לתוספת התשיעית סעיף 8.62 לתקנות התכנון והבניה תקנה 11 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן – 10,000 חייב אחר – 50,000
(111)	אין דלת נגישה בכניסה לבניין	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים, פרט 2(4) לתוספת הראשונה תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 5 לתקנות נגישות בריאות, פרט 7 ופרט 18 לתוספת הראשונה תקנה 7 לתקנות נגישות בריאות, לעניין מרפאות תקנה 27 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית, פרט 1 לתוספת התשיעית סעיף 8.62 לתקנות התכנון והבניה תקנה 11 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן – 10,000 חייב אחר – 50,000
(112)	ידית וכח פתיחת דלת לא תקינות בכניסה למקום	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים, פרט 2(14) לתוספת הראשונה תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 5 לתקנות נגישות בריאות, פרט 7 ופרט 17 לתוספת הראשונה תקנה 7 לתקנות נגישות בריאות, לעניין מרפאות תקנה 27 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית, פרט 1 לתוספת התשיעית סעיף 8.62 לתקנות התכנון והבניה תקנה 11 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן – 10,000 חייב אחר – 50,000
הוראות לעניין אמצעי התגברות על הפרש גובה
(113)	לא הותקן אמצעי להתגברות על הפרש גובה מחוץ למבנה או במקום שאינו בניין	תקנה 5 לתקנות נגישות לבניין קיים תקנה 2 לתקנות מקום שאינו בניין תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 27 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית, פרט 1 לתוספת התשיעית תקנה 5 לתקנות נגישות בריאות, פרט 8 - 10 לתוספת הראשונה תקנה 7 לתקנות נגישות בריאות לעניין מרפאות סעיף 8.50 ו- 8.54 לתקנות התכנון והבניה תקנה 6 ו-7 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן –40,000 להתגברות על כל הפרש גובה מעל 3 מטר, 15,000 להתגברות נדרשת על כל הפרש גובה מ 21ס"מ עד 3 מטר, 5,000 להתגברות על כל הפרש גובה עד 20 ס"מ חייב אחר – 200,000 להתגברות על כל הפרש גובה מעל 3 מטר, 75,000 להתגברות נדרשת על כל הפרש גובה מ 21ס"מ עד 3 מטר, 25,000 להתגברות על כל הפרש גובה עד 20 ס"מ
(114)	לא הותקן אמצעי להתגברות על הפרש גובה בתוך בניין	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים, פרט 2(8) לתוספת הראשונה תקנה 2 לתקנות מקום שאינו בניין תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 5 לתקנות נגישות בריאות, פרט 9 לתוספת הראשונה תקנה 7 לתקנות נגישות בריאות לעניין מרפאות סעיפים 8.58 ו-8.60 לתקנות התכנון והבניה תקנה11 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן – 40,000 להתגברות על כל הפרש גובה מעל 3 מטר, 15,000 להתגברות נדרשת על כל הפרש גובה מ 21ס"מ עד 3 מטר, 5,000 להתגברות על כל הפרש גובה עד 20 ס"מ חייב אחר – 200,000 להתגברות על כל הפרש גובה מעל 3 מטר, 75,000 להתגברות נדרשת על כל הפרש גובה מ 21 ס"מ עד 3 מטר, 25,000 להתגברות על כל הפרש גובה עד 20 ס"מ
(115)	התגברות על הפרש גובה במיתקן תחבורה מרכזי	תקנה 27 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית, פרט 1 לתוספת התשיעית	חייב קטן – 40,000 להתגברות על כל הפרש גובה מעל 3 מטר, 15,000 להתגברות נדרשת על כל הפרש גובה מ 21ס"מ עד 3 מטר, 5,000 להתגברות על כל הפרש גובה עד 20 ס"מ חייב אחר – 200,000 להתגברות על כל הפרש גובה מעל 3 מטר, 75,000 להתגברות נדרשת על כל הפרש גובה מ 21 ס"מ עד 3 מטר, 25,000 להתגברות על כל הפרש גובה עד 20 ס"מ
(116)	התגברות על הפרש גובה עד 150 ס"מ בדרך למקלט	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים, פרט 2(35) לתוספת הראשונה תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה סעיף 8.60 לתקנות התכנון והבניה	חייב קטן – 15,000 להתגברות נדרשת על כל הפרש גובה מ 21ס"מ עד 1.5 מטר, 5,000 להתגברות על כל הפרש גובה עד 20 ס"מ חייב אחר – 75,000 להתגברות נדרשת על כל הפרש גובה מ 21 ס"מ עד 1.5 מטר, 25,000 להתגברות על כל הפרש גובה עד 20 ס"מ
(117)	אין פיר מעלית במוסד חינוך קיים	תקנה 2 לתקנות מוסד חינוך קיים	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(118)	כבש לא תקין המוביל לבמה	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים, פרט 2(18) לתוספת הראשונה תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 2 ותקנה 18(א) ו-(ג) לתקנות מקום שאינו בניין סעיף 8.65 לתקנות התכנון והבניה תקנה 13 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן – 15,000 לכל במה חייב אחר – 75,000 לכל במה
(119)	מדרגות לא תקינות המובילות לבמה	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים, פרט 2(18) לתוספת הראשונה תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 2 ותקנה 18(א) ו-(ג) לתקנות מקום שאינו בניין סעיפים 8.65 ו-8.130 לתקנות התכנון והבניה תקנה 13 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן – 15,000 לכל במה חייב אחר – 75,000 לכל במה
(120)	דרך לא נגישה לבמה	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים, פרט 2(18) לתוספת הראשונה תקנה 2 לתקנות מקום שאינו בניין תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 2 ותקנה 18(א) לתקנות מקום שאינו בניין סעיף 8.65 לתקנות התכנון והבניה תקנה 13 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(121)	מבנה לא תקין של תא מעלית	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים, פרט 2(9) לתוספת הראשונה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 2(3) לתקנות מוסד חינוך קיים תקנה 5 לתקנות נגישות בריאות, פרט 8 עד 10 לתוספת הראשונה תקנה 7 לתקנות נגישות בריאות, פרט 5 לתוספת השנייה סעיפים 8.120, 8.121 ו-8.212 לתקנות התכנון והבניה תקנה 17 לתקנות מוסד חינוך חדש תקנה 27 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית, פרט 1 לתוספת התשיעית	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(122)	לחיצים לא תקינים בתא המעלית ובתחנות עצירה	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים, פרט 2(9) לתוספת הראשונה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 5 לתקנות נגישות בריאות, פרט 8 עד 10 לתוספת הראשונה תקנה 7 לתקנות נגישות בריאות, פרט 5 לתוספת השנייה סעיפים 8.120, 8.121 ו-8.124 לתקנות התכנון והבניה תקנה 17 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(123)	אין הסבר על אופן השימוש במעלית עם פיקוד יעדים	תקנה 17 לתקנות נגישות השירות תקנה 6(א) לתקנות השכלה גבוהה תקנה 10 לתקנות הכשרה מקצועית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(124)	כריזה לא תקינה בתא מעלית	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים, פרט 2(9) לתוספת הראשונה תקנה 17 לתקנות נגישות השירות תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 5 לתקנות נגישות בריאות, פרט 8 עד 10 לתוספת הראשונה קנה 7 לתקנות נגישות בריאות, פרט 5 לתוספת השנייה תקנה 17 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(125)	זיהוי חזותי לא תקין בתא מעלית	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים, פרט 2(9) לתוספת הראשונה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 5 לתקנות נגישות בריאות, פרט 8 עד 10 לתוספת הראשונה תקנה 7 לתקנות נגישות בריאות, פרט 5 לתוספת השנייה סעיפים 8.120 ו-8.124 לתקנות התכנון והבניה תקנה 17 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(126)	מבנה לא תקין של מעלון	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים, פרט 2(10) לתוספת הראשונה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 5 לתקנות נגישות בריאות, פרט 8 עד 10 לתוספת הראשונה תקנה 7 לתקנות נגישות בריאות, פרט 6 לתוספת השנייה סעיף 8.126 לתקנות התכנון והבניה תקנה 18 לתקנות מוסד חינוך חדש תקנה 27 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית, פרט 1 לתוספת התשיעית	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(127)	בית אחיזה לא תקין במדרגות ובמעברים	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים, פרט 2(12) לתוספת הראשונה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 5 לתקנות נגישות בריאות, פרט 16, 20, 21 ו-32 לתוספת הראשונה תקנה 7 לתקנות נגישות בריאות, פרט 9ו- 16 לתוספת השנייה תקנה 2 לתקנות מקום שאינו בניין, פרט 9 בתוספת השנייה תקנה 3(ב) לתקנות נגישות אתר, פרט 2(ה) לתוספת הראשונה סעיפים 8.52, 8.65 ו-8.130 לתקנות התכנון והבניה תקנה 7, 11, 13,ו-19 לתקנות מוסד חינוך חדש תקנה 3, תקנות ההתגוננות האזרחית תקנה 27 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית, פרט 1 בתוספת התשיעית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(128)	חסימה לא תקינה של חלל מתחת למדרגות	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים, פרט 2(12) לתוספת הראשונה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 5 לתקנות נגישות בריאות, פרט 20 לתוספת הראשונה תקנה 7 לתקנות נגישות בריאות, פרט 9 לתוספת השנייה תקנה 27 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית, פרט 5 לתוספת התשיעית תקנה 2 לתקנות מקום שאינו בניין, פרט 5 לתוספת השנייה תקנה 3(ב) לתקנות נגישות אתר, פרט 2 לתוספת הראשונה סעיפים 8.52 ו-8.58 לתקנות התכנון והבניה תקנה 7, 11, ו-19 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(129)	לא בוצעו התאמות נגישות תקינות במדרגות נעות	תקנה 5 לתקנות נגישות בריאות, פרט 21 לתוספת הראשונה תקנה 27 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית, פרט 5 לתוספת התשיעית סעיף 8.131 לתקנות התכנון והבניה	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(130)	סימן אזהרה לא תקין בראש מהלך מדרגות	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים, פרט 2(12) לתוספת הראשונה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 5 לתקנות נגישות בריאות, פרט 20 ו-21 לתוספת הראשונה תקנה 7 לתקנות נגישות בריאות לעניין מרפאות תקנה 2 לתקנות מקום שאינו בניין, פרט 9 לתוספת השנייה תקנה 3(ב) לתקנות נגישות אתר, פרט 2 לתוספת הראשונה סעיף 8.130 לתקנות התכנון והבניה תקנה 19 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(131)	סימנים לא תקינים בקצוות שלחים במדרגות	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים, פרט 2(12) לתוספת הראשונה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 5 לתקנות נגישות בריאות, פרט 20 לתוספת הראשונה תקנה 7 לתקנות נגישות בריאות לעניין מרפאות תקנה 2 לתקנות מקום שאינו בניין, פרט 9 לתוספת השנייה תקנה 3(ב) לתקנות נגישות אתר, פרט 2 לתוספת הראשונה סעיף 8.130 לתקנות התכנון והבניה תקנה 19 לתקנות מוסד חינוך חדש תקנה 27 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית, פרט 5 לתוספת התשיעית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(132)	בית אחיזה לא תקין בכבש	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים, פרט 2(11) לתוספת הראשונה תקנה 2(א) ו-18(ג)(1) לתקנות מקום שאינו בניין, פרט 5(8) לתוספת השנייה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 5 לתקנות נגישות בריאות, פרט 9 לתוספת הראשונה תקנה 7 לתקנות נגישות בריאות לעניין מרפאות תקנה 3(ב) לתקנות נגישות אתר, פרט 2(ה) לתוספת הראשונה סעיפים 8.52 ו-8.58 לתקנות התכנון והבניה תקנה 7 ו-11 לתקנות מוסד חינוך חדש תקנה 27 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית, פרט 1 בתוספת התשיעית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(133)	משטחי ביניים לא תקינים בכבש	תקנה 2(א) לתקנות מקום שאינו בניין, פרט 5(8) לתוספת השנייה תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים, פרט 2(11) לתוספת הראשונה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 5 לתקנות נגישות בריאות, פרט 9 לתוספת הראשונה תקנה 7 לתקנות נגישות בריאות לעניין מרפאות תקנה 3(ב) לתקנות נגישות אתר, פרט 2(ה) לתוספת הראשונה סעיפים 8.52 ו-8.58 לתקנות התכנון והבניה תקנה 7 ו-11 לתקנות מוסד חינוך חדש תקנה 27 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית, פרט 1 בתוספת התשיעית	חייב קטן –15,000 חייב אחר –75,000
(134)	רוחב או שיפוע כבש לא תקין	תקנה 2(א) לתקנות מקום שאינו בניין, פרט 5(8) לתוספת השנייה ותקנה 18(ג)(1) תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות בניין קיים, פרט 2(11) לתוספת הראשונה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 5 לתקנות נגישות בריאות, פרט 9 לתוספת הראשונה תקנה 7 לתקנות נגישות בריאות לעניין מרפאות תקנה 3(ב) לתקנות נגישות אתר, פרט 2(ה) לתוספת הראשונה סעיפים 8.52 ו-8.58 לתקנות התכנון והבניה תקנה 7 ו-11 לתקנות מוסד חינוך חדש תקנה 27 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית, פרט 1 בתוספת התשיעית	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(135)	רכיבי הגנה לא תקינים בשולי כבש	תקנה 27 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית, פרט 1 לתוספת התשיעית תקנה 3(ב) לתקנות נגישות אתר, פרט 2(ה) לתוספת הראשונה סעיפים 8.52 ו-8.58 לתקנות התכנון והבניה תקנה 7 ו-11 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
הוראות לעניין דרך נגישה
(136)	אין דרך נגישה או אין נגישות רציפה במקום ציבורי	תקנה 2(א)(2) ו- 2(א)(3), 9(ג), 9(ד), 10(א), 12(1), 13(ב)(1), 13(ג), 14(א), 15, 16, 17, 18(א), 19 לתקנות מקום שאינו בניין תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים, פרט 2(1) לתוספת הראשונה תקנה 3(א) לתקנות נגישות אתר	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(137)	סימן מוביל או סימן מאתר לא תקין	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים, פרט 2(16) לתוספת הראשונה תקנה 2 לתקנות מקום שאינו בניין תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 27 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית, פרט 1(ג) לתוספת התשיעית תקנה 3(ב) לתקנות נגישות אתר, פרט 2 לתוספת הראשונה תקנה 5 לתקנות נגישות בריאות, פרט 13 לתוספת הראשונה תקנה 7 לתקנות נגישות בריאות, לעניין מרפאות, פרט 1(א) לתוספת השנייה סעיפים 8.70 עד 8.75 ו- 8.78 לתקנות התכנון והבניה תקנות 20, 22 ו-23 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(138)	פני דרך לא תקינים מחוץ או בתוך בניין	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים, פרט 2(5) ו-(6) לתוספת הראשונה תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 5 לתקנות נגישות בריאות, פרט 6 לתוספת הראשונה תקנה 7 לתקנות נגישות בריאות לעניין מרפאות תקנה 27 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית, פרט 1 לתוספת התשיעית סעיף 8.52 ו-8.58 לתקנות התכנון והבניה תקנה 7 ו-11 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(139)	רוחב דרך לא תקין מחוץ או בתוך בניין	תקנה 15 לתקנות נגישות השירות תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות בניין קיים, פרט 2(5) ו-(6) לתוספת הראשונה תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 5 לתקנות נגישות בריאות, פרט 11 ו- 19 לתוספת הראשונה תקנה 7 לתקנות נגישות בריאות, פרט 3 ו-8 לתוספת השנייה תקנה 27 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית, פרט 1 לתוספת התשיעית סעיף 8.52 ו-8.58 לתקנות התכנון והבניה תקנה 7 ו-11 לתקנות מוסד חינוך חדש תקנה 3, תקנות ההתגוננות האזרחית	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(140)	סימון לא תקין של דלתות, מחיצות וקירות שקופים בבניין	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים, פרט 2(19) לתוספת הראשונה תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 5 לתקנות נגישות בריאות, פרט 15 לתוספת הראשונה תקנה 7 לתקנות נגישות בריאות לעניין מרפאות תקנה 27 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית, פרט 6 לתוספת התשיעית סעיף 8.79 לתקנות התכנון והבניה תקנה 24 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(141)	סימון לא תקין של מכשולים בדרך	תקנה 2(א) לתקנות מקום שאינו בניין, פרט 5(1)(ב) לתוספת השנייה תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות בניין קיים, פרט 2(5) לתוספת הראשונה תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 5 לתקנות נגישות בריאות, פרט 12 לתוספת הראשונה תקנה 7 לתקנות נגישות בריאות לעניין מרפאות סעיפים 8.50, 8.52 ו-8.58 לתקנות התכנון והבניה תקנה 8 ו-11 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(142)	סימן אזהרה לא תקין בחלק דרך מוגבה	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות בניין קיים, פרט 2(20) לתוספת הראשונה תקנה 2(א) לתקנות מקום שאינו בניין, פרט 5(7) לתוספת השנייה תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 5 לתקנות נגישות בריאות, פרט 14 לתוספת הראשונה תקנה 7 לתקנות נגישות בריאות, לעניין מרפאות סעיף 8.65 לתקנות התכנון והבניה	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(143)	אין סימן אזהרה בראש דרך משופעת שאינה נגישה	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות בניין קיים, פרט 2(7) לתוספת הראשונה תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 7 לתקנות נגישות בריאות לעניין מרפאות תקנה 3(ב) לתקנות נגישות אתר, פרט 2 לתוספת הראשונה תקנה 21 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
הוראות לעניין מתקני תברואה, מלתחות ועמדות הלבשה
(144)	כמות לא תקינה של תאי בית שימוש, תאי רחצה, מקלחות, מלתחות ועמדות הלבשה	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות בניין קיים, פרט 2(21), (24) ו-(25) לתוספת הראשונה תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 3(א)-(ג) לתקנות מוסד חינוך קיים תקנה 2 לתקנות מקום שאינו בניין, פרט 11(א) בתוספת השנייה, ופרט 2(א)(1) בתוספת השלישית תקנה 5 לתקנות נגישות בריאות, פרט 23 עד 28 לתוספת הראשונה תקנה 7 לתקנות נגישות בריאות, פרט 12 עד 14 לתוספת השנייה תקנה 3(ב) לתקנות נגישות אתר, פרט 3 לתוספת הראשונה סעיפים 8.142, 8.143, 8.147, 8.150, 8.153, 8.156 ו- 8.157 לתקנות התכנון והבניה תקנה 26 ו-31 לתקנות מוסד חינוך חדש תקנה 2 ו-4 לתקנות ההתגוננות האזרחית	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(145)	אין דרך נגישה שמובילה לבית שימוש, תאי רחצה, מקלחות, מלתחות ועמדות הלבשה	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות בניין קיים, פרט 2(1) לתוספת הראשונה תקנה 3 לתקנות מוסד חינוך קיים תקנה 5 לתקנות נגישות בריאות, פרט 2 לתוספת הראשונה תקנה 7 לתקנות נגישות בריאות, פרט 1 לתוספת השנייה תקנה 2(א) ו- 13(ב)1(ד) לתקנות מקום שאינו בניין תקנה 9 לתקנות הכשרה מקצועית תקנה 3 לתקנות נגישות אתר תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה סעיפים 8.58 ו-8.151 לתקנות התכנון והבניה תקנה 2 ו-4 לתקנות ההתגוננות האזרחית	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(146)	מידות לא תקינות של תא בית שימוש, תא רחצה, מקלחות, מלתחות ועמדות הלבשה	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות בניין קיים, פרט 2(21), (24) ו-(25) לתוספת הראשונה תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 3(ג) ו-7(ג) לתקנות מוסד חינוך קיים תקנה 5 לתקנות נגישות בריאות, פרט 23 עד 28 לתוספת הראשונה תקנה 7 לתקנות נגישות בריאות, פרט 12 עד 14 לתוספת השנייה תקנה 2 לתקנות מקום שאינו בניין, פרט 2(א), 11(א) ו- בתוספת השנייה, ופרט 2 בתוספת השלישית סעיפים 8.140, 8.141, 8.154, 8.155, 8.156, 8.157, 8.159 ו-8.213 לתקנות התכנון והבניה תקנה 27, 29 ו-31 לתקנות מוסד חינוך חדש תקנה 2 ו-4 לתקנות ההתגוננות האזרחית	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(147)	כיור וברז לא תקינים בתא בית שימוש או בתא רחצה	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות בניין קיים, פרט 2(21) ו-(24) לתוספת הראשונה תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 3(ג) לתקנות מוסד חינוך קיים תקנה 5 לתקנות נגישות בריאות, פרט 23 עד 28 לתוספת הראשונה תקנה 7 לתקנות נגישות בריאות, פרט 12 עד 14 לתוספת השנייה תקנה 2 לתקנות מקום שאינו בניין, פרט 2(א) ו-11(א) בתוספת השנייה, ופרט 2 בתוספת השלישית סעיפים 8.140, 8.141, 8.154, 8.155, 8.156, 8.157 ו- 8.159 לתקנות התכנון והבניה תקנה 27 ו-31 לתקנות מוסד חינוך חדש תקנה 2 ו-4 לתקנות ההתגוננות האזרחית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(148)	מאחזי יד לא תקינים בתא בית שימוש, תא רחצה, עמדת הלבשה, במלתחות, במקלחות	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות בניין קיים, פרט 2(22), (24) ו-(25) לתוספת הראשונה תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 3(ג) לתקנות מוסד חינוך קיים תקנה 5 לתקנות נגישות בריאות, פרט 23 עד 28 לתוספת הראשונה תקנה 7 לתקנות נגישות בריאות, פרט 12 עד 14 לתוספת השנייה תקנה 2 לתקנות מקום שאינו בניין, פרט 2(א) ו-11(א) בתוספת השנייה, ופרט 2 בתוספת השלישית סעיפים 8.140, 8.141, 8.154, 8.155, 8.156, 8.157 ו- 8.159 לתקנות התכנון והבניה תקנה 27 ו-31 לתקנות מוסד חינוך חדש תקנה 2 ו-4 לתקנות ההתגוננות האזרחית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(149)	מושב, משטף או מאחז יד לא תקין בתא מקלחת לשימוש הציבור	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות בניין קיים, פרט 2(24) לתוספת הראשונה תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 5 לתקנות נגישות בריאות, פרט 23 עד 28 לתוספת הראשונה תקנה 7 לתקנות נגישות בריאות, פרט 12 עד 14 לתוספת השנייה תקנה 2 לתקנות מקום שאינו בניין, פרט 2(א) ו-11(א) בתוספת השנייה, ופרט 2 בתוספת השלישית סעיפים 8.140, 8.141, 8.154, 8.155, 8.156, 8.157 ו- 8.159 לתקנות התכנון והבניה תקנה 27 ו-31 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(150)	מאחז יד לא תקין בצידה הפנימי של דלת תא בית שימוש, תאי רחצה, מקלחות, מלתחות ועמדות הלבשה	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות בניין קיים, פרט 2(14) לתוספת הראשונה תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 3(ג) ו-7(ג) לתקנות מוסד חינוך קיים תקנה 5 לתקנות נגישות בריאות, פרט 23 עד 28 לתוספת הראשונה תקנה 7 לתקנות נגישות בריאות, פרט 12 עד 14 לתוספת השנייה תקנה 2 לתקנות מקום שאינו בניין, פרט 2(א) ו-11(א) בתוספת השנייה, ופרט 2 בתוספת השלישית סעיפים 8.62 ו-8.187 לתקנות התכנון והבניה תקנה 27 ו-31 לתקנות מוסד חינוך חדש תקנה 2 ו-4 לתקנות ההתגוננות האזרחית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(151)	אין תמרון תקין לפני דלת תא בית שימוש, תאי רחצה, מקלחות, מלתחות ועמדות הלבשה	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות בניין קיים, פרט 2(14) ו-(21) לתוספת הראשונה תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 3(ג) לתקנות מוסד חינוך קיים תקנה 5 לתקנות נגישות בריאות, פרט 23 עד 28 לתוספת הראשונה תקנה 7 לתקנות נגישות בריאות, פרט 12 עד 14 לתוספת השנייה תקנה 2 לתקנות מקום שאינו בניין, פרט 2(א) ו-11(א) בתוספת השנייה, ופרט 2 בתוספת השלישית סעיף 8.62 לתקנות התכנון והבניה תקנה 27 ו-31 לתקנות מוסד חינוך חדש תקנה 2 ו-4 לתקנות ההתגוננות האזרחית	חייב קטן – 10,000 חייב אחר – 50,000
(152)	דלת לא תקינה של עמדת הלבשה או מקלחת לשימוש הציבור	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות בניין קיים, פרט 2(14) ו-(25) לתוספת הראשונה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 5 לתקנות נגישות בריאות, פרט 23 עד 28 לתוספת הראשונה תקנה 7 לתקנות נגישות בריאות, פרט 12 עד 14 לתוספת השנייה סעיף 8.62 לתקנות התכנון והבניה תקנה 31 לתקנות מוסד חינוך חדש תקנה 4 לתקנות ההתגוננות האזרחית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(153)	ספסל לא תקין בתוך עמדת הלבשה נגישה	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות בניין קיים, פרט 2(25) לתוספת הראשונה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 5 לתקנות נגישות בריאות, פרט 23 עד 28 לתוספת הראשונה תקנה 7 לתקנות נגישות בריאות, פרט 12 עד 14 לתוספת השנייה תקנה 2 לתקנות מקום שאינו בניין, פרט 2(א) בתוספת השנייה, ופרט 2 בתוספת השלישית סעיף 8.155 לתקנות התכנון והבניה תקנה 31 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
הוראות לעניין מקומות ציבוריים מסוימים
(154)	מאחז יד לא תקין במעבר צמוד קיר ביציע במקומות התקהלות	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות בניין קיים, פרט 2(28) לתוספת הראשונה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 2(א) לתקנות מקום שאינו בניין, פרט 2(א) לתוספת השנייה סעיף 8.130 לתקנות התכנון והבניה	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(155)	כמות מקומות ישיבה מיוחדים במקומות התקהלות	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות בניין קיים, פרט 2(28) לתוספת הראשונה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 2(א) לתקנות מקום שאינו בניין, פרט 2(א) לתוספת השנייה סעיף 8.210 לתקנות התכנון והבניה תקנה 32 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(156)	מבנה מקומות ישיבה מיוחדים במקומות התקהלות	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות בניין קיים, פרט 2(28) לתוספת הראשונה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 2(א) לתקנות מקום שאינו בניין, פרט 2(א) לתוספת השנייה סעיף 8.210 לתקנות התכנון והבניה תקנה 32 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(157)	מיקום מקומות ישיבה מיוחדים במקומות התקהלות	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות בניין קיים, פרט 2(28) לתוספת הראשונה תקנה 54 לתקנות נגישות השירות תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 2(א) לתקנות מקום שאינו בניין, פרט 2(א) לתוספת השנייה סעיף 8.210 לתקנות התכנון והבניה תקנה 32 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(158)	זווית ראיה במסך בבית הקולנוע	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות בניין קיים, פרט 2(28) לתוספת הראשונה סעיף 8.210 לתקנות התכנון והבניה תקנה 32 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(159)	נגישות לשפת בריכת שחיה	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות בניין קיים, פרט 2(32) לתוספת הראשונה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה סעיפים 8.53 ו-8.58 לתקנות התכנון והבניה תקנה 7 ו-11 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן – 15,000 לכל בריכה חייב אחר – 75,000 לכל בריכה
(160)	נגישות לתוך המים בבריכת שחיה ובפארק מים	פרט 2(32) תקנות נגישות בניין קיים תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה סעיף 8.58 לתקנות התכנון והבניה	חייב קטן – 15,000 לכל בריכה חייב אחר – 75,000 לכל בריכה
(161)	אין אפשרות שימוש במגרש ספורט, במשטח המשמש לאימונים, לתחרויות ספורט, למשחקים או לשעשועים	תקנה 2(ב(1) פרט 2(31) תקנות נגישות בניין קיים תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה סעיף 8.63 לתקנות התכנון והבניה תקנה 19 לתקנות מקום שאינו בניין	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(162)	אין דרך נגישה אל מגרש ספורט, משטח המשמש לאימונים, לתחרויות ספורט, למשחקים או לשעשועים	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות בניין קיים, פרט 2(31) לתוספת הראשונה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה סעיף 8.63 לתקנות התכנון והבניה תקנה 3 לתקנות מוסד חינוך חדש תקנה 19 לתקנות מקום שאינו בניין	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(163)	מיתקן לשתיית מים במגרש ספורט, במשטח המשמש לאימונים, לתחרויות ספורט, למשחקים או לשעשועים	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות בניין קיים, פרט 2(31) לתוספת הראשונה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה סעיף 8.224 לתקנות התכנון והבניה תקנה 30 לתקנות מוסד חינוך חדש תקנה 19 לתקנות מקום שאינו בניין	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(164)	מקומות ישיבה לצד משטחי הספורט במגרש ספורט, במשטח המשמש לאימונים, לתחרויות ספורט, למשחקים או לשעשועים	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות בניין קיים, פרט 2(31) לתוספת הראשונה תקנה 9 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית תקנה 4 לתקנות השכלה גבוהה סעיף 8.210 לתקנות התכנון והבניה תקנה 19 לתקנות מקום שאינו בניין	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(165)	מתקן לא נגיש באתר משחקים	תקנה 11 לתקנות נגישות אתר	חייב קטן – 5,000 לכל מתקן חייב אחר – 25,000 לכל מתקן
(166)	מתקן לא נגיש באתר שעשועים	תקנה 12 לתקנות נגישות אתר	חייב קטן – 10,000 לכל מתקן חייב אחר – 50,000 לכל מתקן
(167)	בוצעה הצרה של דרך קיימת בבית עלמין או בוצעה דרך ברוחב לא תקין בבית עלמין	תקנה 9(ד)(1) לתקנות מקום שאינו בניין סעיף 8.200 לתקנות התכנון והבניה	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(168)	לא בוצעו התאמות נגישות נוספות במקלט במבנה ייעודי לאנשים עם מוגבלות לפי הנחיית מורשה נגישות	תקנה 2, תקנות ההתגוננות האזרחית	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(169)	רוחב או שיפוע לא תקין של רציף לאוטובוסים	תקנה 27 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית, פרט 3(ב) לתוספת התשיעית	חייב קטן – 10,000 חייב אחר – 50,000
(170)	אין רחבת היערכות לעליה וירידה מהאוטובוס עם כיסא גלגלים	תקנה 27 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית, פרט 3(ב) לתוספת התשיעית	חייב קטן – 10,000 חייב אחר – 50,000
הוראות לעניין מקום רחצה
(171)	אין דרך נגישה אל מקום לנופש בקרבת הים	תקנה 13, תקנות מקום שאינו בניין	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(172)	אין דרך נגישה ורציפה במקום רחצה	תקנה 13, תקנות מקום שאינו בניין	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(173)	אין דרך נגישה לסככות צל בחוף ים מוכרז	תקנה 13, תקנות מקום שאינו בניין	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(174)	אין מבנה סככת צל נגישה בחוף ים מוכרז	תקנה 13, פרט 3 לתוספת השלישית, תקנות מקום שאינו בניין	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(175)	אין נגישות לקו המים בחוף ים מוכרז	תקנה 13, תקנות מקום שאינו בניין	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
הוראות לעניין שירותי השכלה והכשרה
(176)	לא מונה גורם אחראי לקביעת התאמות בשירותי השכלה גבוהה	תקנה 11 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 14 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(177)	הליך הגשת בקשה לקבלת התאמות נגישות בשירותי הכשרה מקצועית איננו תקני	תקנה 71 לתקנות נגישות השירות תקנה 15 לתקנות הכשרה מקצועית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(178)	לא בוצעו התאמות אקוסטיקה והתאמות בחדרי לימוד, אולמות ומרחבי לימוד	תקנה 7 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 33 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(179)	מבנה לא תקין של מקומות ישיבה מיוחדים במקומות הלימוד	תקנה 8 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 11 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(180)	כמות לא תקינה של מקומות ישיבה מיוחדים במקומות הלימוד	תקנה 8 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 11 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(181)	אין דרך נגישה למדשאה	תקנה 9 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 12 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית סעיף 8.52 לתקנות התכנון והבניה תקנה 7 ו-9 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(182)	אין פינת ישיבה מוצלת נגישה	תקנה 9 לתקנות השכלה גבוהה תקנה 12 לתקנות נגישות הכשרה מקצועית סעיף 8.52 לתקנות התכנון והבניה תקנה 7 ו-9 לתקנות מוסד חינוך חדש	חייב קטן – 10,000 חייב אחר – 50,000
(183)	מוסד להשכלה גבוהה לא מינה אחראי התאמות	תקנה 11 לתקנות נגישות השכלה גבוהה	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(184)	מוסד להשכלה גבוהה לא קיים מרכז תמיכה	תקנה 3 לתקנות נגישות השכלה גבוהה	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(185)	מוסד להשכלה גבוהה לא נתן לתלמיד התאמת נגישות אישית	תקנה 12 לתקנות נגישות השכלה גבוהה	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
הוראות לעניין רכב השכרה ואוטובוסים
(186)	נדרש תשלום יתר עבור השכרת רכב השכרה נגיש או אוטובוס מיוחד נגיש	תקנה 9 לתקנות נגישות רכב השכרה ואוטובוסים	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(187)	כמות רכבי השכרה פרטיים נגישים לא תקינה	תקנה 2 והתוספת הראשונה לתקנות נגישות רכב השכרה ואוטובוסים	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(188)	רכב השכרה פרטי נגיש אינו תקין	תקנה 2 ו-3 לתקנות נגישות רכב השכרה ואוטובוסים	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(189)	לא סופק רכב השכרה פרטי נגיש ותקני תוך 24 שעות ממועד הזמנתו	תקנה 4 לתקנות נגישות רכב השכרה ואוטובוסים	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(190)	כמות אוטובוסים מיוחדים נגישים לא תקינה	תקנה 5 והתוספת השנייה לתקנות נגישות רכב השכרה ואוטובוסים	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(191)	אוטובוס מיוחד נגיש אינו תקין	תקנה 6 לתקנות נגישות רכב השכרה ואוטובוסים	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(192)	אוטובוס מיוחד שאינו אוטובוס מיוחד נגיש אינו תקין	תקנה 7 לתקנות נגישות רכב השכרה ואוטובוסים	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(193)	לא סופק אוטובוס מיוחד נגיש ותקני תוך 5 ימי עבודה ממועד הזמנתו	תקנה 8 לתקנות נגישות רכב השכרה ואוטובוסים	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
הוראות לעניין תחבורה ציבורית
(194)	הופעל אוטובוס שאיננו נגיש בקו שירות עירוני	תקנה 2 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(195)	לא בוצעו התאמות הנגישות הנדרשות באוטובוס	תקנה 5 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(196)	מערכת כריזה פנימית או חיצונית באוטובוס אינה תקנית	תקנה 5 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית	חייב קטן – 5,000 לכל אוטובוס חייב אחר – 25,000 לכל אוטובוס
(197)	לא מולאו התנאים להצבת תחנת אוטובוס	תקנה 6 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית	חייב קטן – 10,000 חייב אחר – 50,000
(198)	אין תכנית הנגשה לאוטובוסים בקווי שירות עירוניים ולתחנות והמתקנים המשרתים את הקווים העירוניים	תקנה 7 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית	חייב קטן – 10,000 חייב אחר – 50,000
(199)	לא בוצעו התאמות הנגישות בתחנה אוטובוס	תקנה 7 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית	חייב קטן – 10,000 חייב אחר – 50,000
(200)	לא הועבר דיווח על ביצוע תכנית הנגשה	תקנה 7 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(201)	לא מולאו דרישות הנגישות לעניין הפעלת כלי טיס להטסת נוסעים	תקנה 8 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(202)	מבנה לא תקני של כיסא גלגלים מיוחד המיועד לשימוש בכלי טיס להטסת נוסעים	תקנה 9 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית	חייב קטן – 10,000 חייב אחר – 50,000
(203)	מבנה לא תקני של בית שימוש נגיש בכלי טיס להטסת נוסעים	תקנה 10 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית	חייב קטן – 10,000 חייב אחר – 50,000
(204)	כלי טיס חדש להטסת נוסעים איננו תקני	תקנה 11 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(205)	כמות לא תקינה של כלי טיס נגישים	תקנה 11 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(206)	לא פורסמו הנחיות לאנשי צוות של מפעיל כלי טיס להטסת נוסעים בעניין מסירת מידע או בעניין טיפול בכ"ג של נוסע	תקנה 12 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(207)	לא סופקו כתוביות בסרטים המוקרנים בכלי טיס	תקנה 13 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(208)	לא סופק סיוע לאדם עם מוגבלות	תקנה 14 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(209)	לא הוכנה תכנית להנגשת כלי שיט	תקנה 15 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית	חייב קטן – 10,000 חייב אחר – 50,000
(210)	לא מולאו דרישות הנגישות החלות על כלי שיט נגיש	תקנה 16 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(211)	אין מזח נגיש בעל מבנה תקני בנמל נוסעים	תקנה 18 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(212)	אין דרך גישה תקנית אל מזח נגיש	תקנה 17 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(213)	אין מתקן הרמה תקני או כבש תקני במזח נגיש	תקנה 1, 16 ו-18 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(214)	כמות לא תקנית של קרונות נגישים ברכבת	תקנה 20 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(215)	לא הותקן בית שימוש נגיש ותקני בקרון אחד לפחות ברכבת נוסעים	תקנה 20 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(216)	לא מולאו דרישות הנגישות בקרון/קרונוע נגיש ברכבת נוסעים	תקנה 21 ו-22 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(217)	הוזמן קרון רכבת נוסעים חדש אשר אינו עומד בדרישות הנגישות	תקנה 23 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית	חייב קטן – 15,000 חייב אחר – 75,000
(218)	לא סופק הסיוע לאדם עם מוגבלות בתחנת רכבת	תקנה 24 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(219)	לא נשמר מקום ייעודי לאדם עם מוגבלות	תקנה 25 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(220)	אין סימן אזהרה תקני לכל אורך שפת הרציף בתחנת רכבת	תקנה 27 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית, פרט 4 בתוספת התשיעית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(221)	רוחב או שיפוע לא תקין של רציף לאוטובוסים	תקנה 27 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית, פרט 3(ב) לתוספת התשיעית	חייב קטן – 10,000 חייב אחר – 50,000
(222)	סימון שפת רציף במתקן תחבורה אינו תקני	תקנה 27 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית, פרט 4 בתוספת התשיעית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(223)	אין רחבת היערכות לעליה וירידה מהאוטובוס עם כיסא גלגלים	תקנה 27 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית, פרט 3(ב) לתוספת התשיעית	חייב קטן – 10,000 חייב אחר – 50,000
(224)	לוח מידע אלקטרוני לא תקני במתקן תחבורה מרכזי	תקנה 27 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית, פרט 13 לתוספת התשיעית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(225)	אין מתקן הרמה לגישור בין הרציף לקרון בתחנת רכבת ארצית	תקנה 27 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית, פרט 9 לתוספת התשיעית	חייב קטן – 10,000 חייב אחר – 50,000
(226)	אין מתקן מעבר נוסעים (אחד לפחות) המיועד לאנשים עם מוגבלות המתניידים בכיסא גלגלים וזמין לשימושו, בכל אזור בו הוצבו מתקני מעבר נוסעים	תקנה 27 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית, פרט 10 לתוספת התשיעית	חייב קטן – 10,000 חייב אחר – 50,000
(227)	אין שלטי זיהוי תקניים המכילים את שם תחנת הרכבת וניתנים לצפייה מתוך קרונות הרכבת	תקנה 27 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית, פרט 12 לתוספת התשיעית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000
(228)	אין שלטי מידע תקניים אודות מועדי יציאה והגעה של כלי התחבורה ויעדיהם במתקן תחבורה מרכזי	תקנה 27 לתקנות נגישות תחבורה ציבורית, פרט 12 לתוספת התשיעית	חייב קטן – 5,000 חייב אחר – 25,000

תחילה

12.

תחילתו של חוק זה מיום פרסומו; תחילתו של סעיף 1(א) לחוק זה שנה מיום פרסומו ותחילתו של סעיף 4 לחוק זה ששה חודשים מיום פרסומו.

דברי הסבר

סעיפים 1 ו-3 – החלת חובת ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות משמעותית על חברות ממשלתיות

מוצע לתקן בסעיף 9ב(א) לחוק העיקרי את ההגדרה של "מעסיק ציבורי גדול" כך שתכלול בנוסף לגוף ציבורי, גם חברה ממשלתית וחברת בת ממשלתית, כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, על מנת שהחובה לייצוג הולם של עובדים עם מוגבלות משמעותית תחול גם על חברות ממשלתיות וחברות בת ממשלתיות המעסיקות 100 עובדים לפחות.

בשנת 2016, במסגרת תיקון מס' 15 לחוק העיקרי הוספו לפרק התעסוקה בחוק העיקרי (פרק ד') הוראות סעיפים 9א-9ז, 15א-15ב. תיקון זה הרחיב את חובת הייצוג ההולם הכללית המוסדרת בסעיף 9 לחוק, וקבע לגבי גופים ציבוריים שמעסיקים 100 עובדים לפחות, המוגדרים "מעסיקים ציבוריים גדולים" חובת ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות משמעותית, כהגדרתם בתוספת הרביעית לחוק. ההסדר קובע כי לא יראו ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות בגופים אלה, אלא אם 5% לפחות מקרב העובדים בגוף הציבורי הם עובדים מוגבלות משמעותית. מעסיק ציבורי גדול שלא עומד עמידה מלאה ביעד נדרש לפרסם תכנית שנתית לקידום העסקת עובדים עם מוגבלות משמעותית, וכן עליו למנות עובד אחראי מטעמו שיפקח ויעשה כל שניתן כדי להבטיח עמידה בחובת הפרסום. לצורך אכיפת הוראות אלה, ניתנו לנציב או לעובד הנציבות שהסמיך לעניין זה, סמכות להוציא למעסיק ציבורי גדול צו למסירת נתונים (צו מסירת מידע) וצו לנקיטת פעולות לשם קידום העסקת אנשים עם מוגבלות (צו ייצוג הולם), שהפרתם היא עבירת קנס.

ההסדר שנקבע בתיקון מס' 15 לחוק העיקרי חל על גופים ציבוריים בהתאם להגדרה של "גוף ציבורי" בסעיף 5 לחוק, כמו תאגידים ציבוריים ורשויות מקומיות. ההסדר הוחל, בהתאמות הנדרשות, על משרדים ממשלתיים גדולים באמצעות תיקון עקיף שנעשה, במסגרת תיקון מס' 15 לחוק העיקרי, לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959.

אשר לחברה ממשלתית, כדי שזו תוגדר "גוף ציבורי" לעניין הוראות החוק בכלל, על שר המשפטים, בהסכמה של שר האוצר ושל השר שנקבע לפי חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 כאחראי לענייני החברה הממשלתית הנדונה, לקבוע זאת באופן ספציפי. סמכות זו טרם הופעלה ולכן ההסדר לעניין חובת ייצוג הולם של עובדים עם מוגבלות משמעותית שנקבע בתיקון מס' 15 לחוק לא חל על חברות ממשלתיות המעסיקות 100 עובדים לפחות. זאת, על אף שבתחום הייצוג ההולם, הן חלק מהמגזר הציבורי הרחב וחלות עליהן חובות שונות בתחום זה. על מנת להחיל את ההסדר באופן רוחבי, מוצע לתקן את ההגדרה של "מעסיק ציבורי גדול" ולכלול בה גם חברה ממשלתית וחברת בת ממשלתית המעסיקות 100 עובדים לפחות. בהתאמה, על מנת לכלול גם את החברות הממשלתיות במנגנון שנקבע במסגרת תיקון מס' 15 לבדיקת עמידת המעסיקים הציבוריים הגדולים ביעד הייצוג, מוצע לתקן גם את סעיף 9ד(א) ולקבוע כי רשימה מעודכנת של הגופים הציבוריים שתועבר למוסד לביטוח לאומי, למטרת עיבוד המידע כאמור באותו סעיף, תהיה רשימה מעודכנת של המעסיקים הציבוריים הגדולים, אשר כבר כוללת בתוכה את הגופים הציבוריים הרלבנטיים לעיבוד המידע.

בנוסף, כדי לאפשר לחברות הממשלתיות זמן התארגנות, מוצע לקבוע בסעיף התחילה לחוק זה כי החלת החובה האמורה תחול שנה מיום פרסומו של תיקון החוק המוצע.

סעיף 2 – ישיבת הנהלה לאישור תכנית שנתית לקידום העסקת אנשים עם מוגבלות משמעותית

מוצע לתקן את סעיף 9ג לחוק העיקרי, ולקבוע כי האישור שנדרש בסעיף קטן (א) לתכנית שנתית לקידום העסקת עובדים עם מוגבלות משמעותית על ידי הנהלת המעסיק הציבורי הגדול, יינתן במסגרת ישיבה מיוחדת שתקיים ההנהלה לעניין זה. מטרת התיקון המוצע להבטיח שאישור התכנית יינתן לאחר דיון מסודר ומעמיק של הנהלת המעסיק הציבורי הגדול באופן שישקף את חשיבות הנושא ויבטיח כי אכן הופקו הלקחים משנים קודמות כדי להבטיח את שילובם האפקטיבי של עובדים חדשים עם מוגבלות משמעותית.

סעיף 4 – עיגון סמכות לכלול בתובענה לפי פרק ד' עילות נלוות הקשורות באופן ישיר לעילה העיקרית

מוצע לתקן את סעיף 13 לחוק העיקרי על מנת לעגן באופן מפורש את האפשרות לכלול, במסגרת תובענות שיוגשו בתחום התעסוקה לפי פרק ד' לחוק העיקרי, על ידי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, גם עילות נלוות הקשורות באופן ישיר לעילה העיקרית. צירוף עילות נלוות מתבקש לעיתים לפי ההקשר על מנת שהאדם בשמו מוגשת התובענה יוכל למצות את זכויותיו, ועל מנת שהייצוג שניתן לתובע על ידי הנציבות יהיה מיטבי. הוראה מפורשת לעניין זה קיימת כיום בסעיף 18יג(ג) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 כחלק מהסמכות שניתנה בסעיף 18יג(ב)(5) לאותו חוק לנציב אזורי בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה להגיש תביעה אזרחית, בין בשם מתלונן ובין בשם הנציבות, בבית הדין לעבודה או בבית משפט אחר המוסמך לדון בתביעה לאחר שהוגשה לו תלונה על הפרת הוראה לפי חקיקת השוויון בעבודה.

סעיף 8(1) – הסמכת הנציבות לתבוע בשמו של אדם בתביעות שעניינן הפליה בשירות או העדר נגישות בקשר למקום ציבורי ושירות ציבורי

בתחום איסור ההפליה והנגישות בקשר לשירות ציבורי ומקום ציבורי, מוסמכת הנציבות לתבוע בשמה, וזאת לרבות בעניינו של אדם שהסכים לכך (סעיף 19נג(א) לחוק שמתייחס להליך אזרחי או מינהלי שעניינו הפרת הוראות לפי פרק ה', פרק ה'1, או לפי הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבניה). ואולם, בעשותה כך פועלת הנציבות בשם המדינה, ועל כן היא כפופה למגבלות הנובעות מהיותה גוף פנים ממשלתי. לעומת זאת, מאז שנת 2016, מוסמכת הנציבות לייצג אדם ולתבוע בשמו, רק בגין הפרה של הוראות פרק ד' לחוק העיקרי, שעניינו איסור הפליה בתחום התעסוקה (סעיף 12(4) לחוק העיקרי).

לאור תכלית החוק לקדם את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות לנגישות ולשוויון, ובד בבד להקנות בידם כלים אפקטיביים למימוש זכויות אלה, ניתנה לנציבות, שהוקמה במטרה לקדם שוויון ומניעת הפליה של אנשים עם מוגבלות, סמכות להגיש תביעות כאמור. סמכות זו ניתנה מתוך הכרה בקושי של הקבוצה למצות, ככלל, את זכויותיה ולהגיש באופן עצמאי תביעות על הפליה או על פגיעה בזכויותיהם. מניעת האפשרות של הנציבות לייצג אדם בתביעות שעניינן הפליה או היעדר נגישות בקשר למקום ציבורי או שירות ציבורי, גם כאשר מדובר בשירותים ציבוריים ומקומות ציבוריים באחריות גוף ממשלתי או גוף ציבורי אחר, יוצרת חסם בנגישות לצדק של אנשים עם מוגבלות. הדבר מקשה על יכולת וטיב הטיפול בעניינם על ידי הנציבות ומאלצת אותם, על אף הקושי הקיים ממילא במיצוי זכויותיהם, לשכור את שירותיהם של עורכי דין פרטיים אם ברצונם להיות צד לתביעה ולהגיש את התביעה בשמם.

על כן, ועל רקע החסמים הניכרים שניצבים בפני אנשים עם מוגבלות בבואם למצות את זכויותיהם, מוצע לאפשר לנציבות, בנוסף לסמכותה הקיימת היום, אף לייצג אדם בתחומים נוספים המוסדרים בחוק העיקרי (תחום הנגישות ואיסור הפליה בקשר למקום ציבורי ושירות ציבורי), בדומה לסמכות שנקבעה בפרק התעסוקה. יובהר, כי בשל הממשק הצר שייווצר בין ייצוג מטעם הנציבות לבין ייצוג מטעם הסיוע המשפטי בתביעות בתחומים משיקים, מוצע כי יתואם הממשק בין הגופים.

יובהר, כי במסגרת הפעלת סמכות זו הנציבות פועלת כבאת כוחו של האדם לכל דבר ועניין, על החובות הכרוכות בכך מבחינת חובות האמון. על כן, על עורך הדין שיפעל מטעם הנציבות בייצוג האדם בתובענה לפי סעיף זה, לפעול כלפי אותו אדם בהתאם לכלל חובות הנאמנות שחב עורך דין כלפי לקוחו. בכלל זה, לא יעביר לאדם אחר מידע אשר נמסר לו על ידי האדם המיוצג על ידו או על ידי אדם שלישי לצורך או אגב ייצוגו בהליך המשפטי לפי סעיף זה, ולא יעשה שימוש במידע כאמור, אלא לצורך קיום חובותיו במסגרת הייצוג.

סעיף 8(2) – עיגון סמכות סטטוטורית לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות להגיש עמדות בהליכים משפטיים ברשות בית הדין לעבודה

מוצע לעגן באופן מפורש את סמכותה של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות להגיש עמדה בבית הדין לעבודה. זאת בהתאם לפרקטיקה הקיימת של הגשת עמדות בידי הנציבות, ברשות בית הדין. פרקטיקה זו נגזרת מההלכה שקבע בית המשפט העליון בעניין קוזלי,[15] המאפשרת להתערב ולהשמיע את דבר הנציבות בהליך כ''ידיד בית המשפט", בהיותה "גוף ציבורי – שאמנם אינו צד ישיר להליך –אך יש לו אינטרס רחב בפתרון ההליך והיכרות עם המאטריה הנדונה". התיקון המוצע יהווה התאמה לסמכות הנציבות, הקבועה בסעיף 19נג(ב) לחוק העיקרי, להגיש עמדה בהליכים משפטיים, ברשות בית משפט, בתחומים של הפליה ונגישות בקשר למקום ציבורי ושירות ציבורי. סמכות סטטוטורית מקבילה בתחום התעסוקה קיימת לגבי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, בסעיף 18ח(5) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988. על כן, מוצע לעגן את המצב הקיים כך שיובהר גם באופן סטטוטורי במסגרת החוק, כי סמכות הנציבות להשמיע את דברה בהליך אזרחי או מנהלי, בדרך שיורה בית המשפט, כאמור בסעיף 19נג(ב) לחוק, תחול גם לגבי פרק התעסוקה בחוק העיקרי (פרק ד').

סעיף 9 – הארכת מועדים להשלמת חובת הנגישות של בניינים קיימים של משרדי הממשלה

מינהל הדיור הממשלתי במשרד האוצר פועל לפי תכנית עבודה מסודרת, בסיוע מינהלת ייעודית שאמונה על ריכוז הנושא, להשלמת חובת הנגישות בכלל הבניינים הקיימים של משרדי הממשלה, לרבות יחידותיהן ויחידות הסמך שלהן, וכן בבניינים הקיימים של משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר (להלן – משרדי הממשלה ויחידותיה). בשנת 2018, בשל קשיים וחסמים שונים ועל אף מאמצים ומשאבים רבים שהשקיע מינהל הדיור הממשלתי, תוקן החוק העיקרי, במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018, והמועד להשלמת ההנגשה של כלל הבניינים האמורים הוארך כך שחובת הנגישות תחול במלואה בסוף שנת 2019 (סעיף 19ט(ג3) לחוק). במסגרת התיקון לחוק העיקרי נקבע כי 474 מבין הבניינים הקיימים יונגשו עד ליום 31.12.2018 וכלל הבניינים הקיימים יונגשו עד ליום 31.12.2019.

בנוסף, ניתנה לשר המשפטים סמכות להאריך בצו, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת (להלן – הוועדה), את המועד בשנה אחת נוספת, עד ליום 31.12.2020 (סעיף 19ט(ג4) לחוק). לקראת סוף שנת 2019 הופצה טיוטת צו כאמור להערות הציבור, ואולם באותה תקופה, מכורח הנסיבות הפוליטיות ששררו באותה עת, לא כוננו ועדות קבועות בכנסת, ולפיכך נמנעה האפשרות במשך תקופה ארוכה לאשר את הצו כנדרש. במקביל, משבר הקורונה והסגרים שהוטלו בעקבותיו יצרו במהלך שנת 2020 עיכובים בלתי צפויים בהשלמת ההנגשה של הבניינים. הנסיבות החריגות והבלתי צפויות שחלו במשק בשנה האחרונה עקב המצב הפוליטי והבריאותי לא אפשרו את השלמת ההנגשה במועד. לנוכח פרק הזמן שחלף מאז הפצת טיוטת הצו, ובהתחשב בין היתר בעיכובים בלתי צפויים שחלו כתוצאה מהתמודדות המשק עם נגיף הקורונה, מוצע להאריך את מועד ההנגשה של משרדי הממשלה ויחידותיה שטרם הושלמה הנגשתם בתיקון חקיקה בהתאם למוצע להלן.

לפי נתונים עדכניים שמסר מינהל הדיור הממשלתי במשרד האוצר, ולאחר עדכון התכנון של מתחמים מרובי מבנים, מתוך 1,334 בניינים קיימים שחייבים בהנגשה לפי סעיף 19ט לחוק ואינם מיועדים לפינוי עד סוף שנת 2023 לפי ההסדר שנקבע בסעיף 19ט(יא) לחוק, 797 בניינים כבר הונגשו נכון לסוף אוקטובר 2020 ועוד 36 בניינים צפויים להיות נגישים עד סוף שנת 2020 (ביחד 833 בניינים). כלומר, עד סוף שנת 2020 צפויים להיות נגישים כ-62% מסך הבניינים הקיימים של משרדי הממשלה ויחידותיה שחייבים בהנגשה ושאינם מיועדים לפינוי. בנוסף, ישנם 158 בניינים שעתידים להיות מפונים ועד לפינויים חייבים בהנגשה חלופית זמנית, בהתאם להסדר שנקבע בסעיף 19ט(יא) לחוק.

על כן, מוצע לקבוע כי על אף המועדים שנקבעו בסעיף קטן (ג3) והתוספת השלישית א' לחוק העיקרי, המועד להשלמת חובת הנגישות במלואה של כל הבניינים הקיימים של משרדי הממשלה ויחידותיה החייבים בהנגשה לפי הוראות סימן ג' לחוק, וטרם הונגשו במלואם, יוארך בהתאם לחלוקה הבאה:

א. בניינים קיימים שטרם הושלמה הנגשתם במלואה בסוף שנת 2019 וזו צפויה להסתיים בסוף שנת 2020 – מוצע להאריך את המועד עד לסוף שנת 2020;

ב. בניינים שטרם הושלמה הנגשתם במלואה וזו לא צפויה להסתיים בסוף שנת 2020 – לגביהם מוצע להאריך את המועד עד לסוף שנת 2021, ובלבד שהושלמה הנגשתם של 60% מסך הבניינים הקיימים החייבים בהנגשה לפי הוראות סימן ג', ושאינם מיועדים לפינוי כאמור.

מוצע לקבוע כי הארכות המועד האמורות ייעשו בהתאם לרשימה שיפרסם החשב הכללי במשרד האוצר ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האוצר עד ליום 31.12.2020. רשימה זו תכלול פירוט של כל הבניינים הקיימים בהתאם לחלוקה האמורה, ובהתאם לפירוט שיש לכלול בצו לפי סעיף 19ט(ג2)(2) לחוק העיקרי, וכן פרטים נוספים כדלקמן: שם הבניין, ייעוד כללי וכתובת (אלא אם גילויים אסור על פי כל דין), דרכי ההנגשה והתאמות הנגישות שנדרש לבצע בו והמועד לביצוען; ופירוט של התאמות נגישות חלופיות להנגשה זמנית בתקופה עד להשלמת חובת ההנגשה.

בנוסף, מוצע לקבוע כי בחלק נפרד ברשימה שיפרסם החשב הכללי במשרד האוצר ייכללו כל הבניינים הקיימים שהנגשתם הסתיימה עד לסוף 2019, שהוא המועד הקבוע היום בחוק. יובהר לעניין זה, כי לגבי בניין קיים שלא נכלל ברשימה שיפרסם החשב הכללי במשרד האוצר כאמור, של בניינים שמועד הנגשתם נדחה מעבר לשנת 2019, המועד שבו תחול חובת הנגישות במלואה לא יוארך, וייוותר במועד הקבוע בחוק עובר לתיקון זה (סוף שנת 2019).

על מנת להבטיח שקיפות כלפי ציבור האנשים עם מוגבלות והכנסת ביחס לנגישות משרדי הממשלה ויחידותיה, מוצע לקבוע כי אחת לשלושה חודשים ימשיך שר האוצר להגיש לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת ולנציבות, לצד פרסום באתר האינטרנט של משרד האוצר, רשימה מעודכנת של כל הבניינים הקיימים שחלה לגביהם חובת ביצוע התאמות הנגישות לפי הוראות סימן זה, ובכלל זה בניינים שהושלמה הנגשתם. עוד מוצע לקבוע כי פרסום הרשימות לפי הוראות הסעיף תהיה חובה שהפרתה תיחשב עוולה אזרחית לפי סעיף 19נא לחוק העיקרי, וכן הפרה של הוראות נגישות שבגינה הנציבות תהיה רשאית להפעיל אכיפה ולהוציא צו נגישות לפי סעיף 19מג לחוק העיקרי.

בנוסף, מוצע לקבוע כי שר המשפטים יהיה רשאי להאריך בצו, לבקשת שר האוצר, לאחר התייעצות עם הנציב ובאישור הוועדה, את המועד שבו תחול חובת הנגישות במלואה – לגבי בניינים קיימים שהמועד לגביהם הוארך עד סוף שנת 2021 – בשנה אחת, עד סוף שנת 2022. מוצע לקבוע כי צו כאמור יינתן בכפוף לכך שלפי נתונים שימסור החשב הכללי במשרד האוצר, המדינה השלימה במועד הגשת הבקשה או צפויה להשלים עד סוף שנת 2021 את הנגשתם של 80% מסך כל הבניינים הקיימים שחייבים בהנגשה לפי הוראות סימן זה, ושאינם מיועדים לפינוי. עוד מוצע לקבוע כי הצו יכלול, לגבי כל בניין שטרם הונגש ומבוקשת הארכה לגביו, את הפרטים שיש לכלול בצו לפי סעיף 19ט(ג2)(2) ובנוסף את הייעוד הכללי של הבניין אלא אם גילויו אסור על פי כל דין. כדי למנוע הארכת מועד נוספת ליותר מ-20% מסך הבניינים הקיימים שחייבים בהנגשה לפי הוראות סימן זה ושאינם מיועדים לפינוי, מוצע לקבוע שצו כאמור לא יכלול יותר מ-20% מסך הבניינים הקיימים האמורים. עוד מוצע לקבוע, על מנת שניתן יהיה להביא את הצו לאישור הוועדה מבעוד מועד, כי בקשת שר האוצר להארכת המועדים בצו תובא בפני שר המשפטים לא יאוחר מסוף חודש אוגוסט 2021. בנוסף, מוצע לקבוע כי עם הארכת המועד בצו, יפרסם החשב הכללי במשרד האוצר בסוף שנת 2021 רשימה נוספת שתכלול את כל הבניינים הקיימים שחובת הנגישות לגביהם הושלמה במלואה במהלך שנת 2021, וזאת על מנת לאפשר בקרה ואכיפה בהתאם להוראות החוק לגביהם.

סעיפים 10 ו-11 – הוספת פרק ח' אמצעי אכיפה מנהליים

כללי

האכיפה הקיימת בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (להלן – החוק) נעשית באמצעות הליך מנהלי-פלילי, במנגנון דו-שלבי, הכרוך קודם בהוצאת "צו נגישות" לפי סעיף 19מג לחוק (ובדומה הוצאת "צו ייצוג הולם" לפי סעיף 15ב לחוק בתחום התעסוקה), על ידי נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות או עובד שהסמיך לכך, כאשר הפרת הצו מהווה לפי סעיף 19מח לחוק עבירה פלילית מסוג קנס שבגינה רשאי תובע מקרב עובדי הנציבות, לפי סעיף 19מט, להגיש כתב אישום.

הניסיון המקצועי שהצטבר בקרב גורמי האכיפה של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מאז עוגן המנגנון בשנת 2005, במסגרת תיקון מס' 2 לחוק העיקרי, מלמד על כך שהוא לא מייצר הרתעה מספקת מול החייבים ביישום הוראות החוק, משום שבאפשרותם להתחיל בביצוע חובותיהם ברגע קבלת הצו ובכך להימנע מעבירה וסנקציה, חרף העובדה שלא עמדו בחובתם החוקית לאורך זמן. מצב זה מקשה מאוד על הטמעה רחבה של הוראות הנגישות והפעולה להשגת ייצוג הולם אצל החייבים, ועל כן יש צורך במנגנוני אכיפה אפקטיביים יותר בהשגת ציות להוראות החוק.

בהמשך לאמור, בשנים האחרונות גובר השימוש במנגנוני אכיפה מינהליים, ובראשם הטלת עיצום כספי, ככלים חלופיים לאכיפה פלילית. יתרונה של האכיפה המינהלית, לעומת האכיפה הפלילית, טמון ביעילות הפעלתה, המאפשרת תגובה מהירה להפרה ומסייעת בכך להחזיר את המפוקח למשטר ציות. עיצום כספי יוטל בשל הפרה של הוראות שקל, פשוט וברור להיווכח בקיומן. הטלתו אינה מחייבת בירור עובדתי מורכב, ויתר על כן – אינן דורשות בירור של יסוד נפשי שאינו רלבנטי בהקשר של הוכחת הפרת ההוראות הרגולטוריות. הטלת עיצום כספי שונה מהטלת סנקציה פלילית בכך שהיא אינה מלווה בקלון החברתי שכרוך בהרשעה בפלילים. מאחר שגם הוראות לפי החוק וחוקים נוספים המטילים חובות מתחום הנגישות הן הוראות רגולטוריות שהן ברובן טכניות וניתן להיווכח בנקל בקיומן או בהפרתן, מוצדק יותר ויעיל יותר לאכוף אותן באמצעות מנגנון של עיצומים כספיים.

לכן, מוצע לקבוע כי הפרה של חלק מהוראות החוק והוראות לפי החוק, ודברי חקיקה נוספים המעגנים הוראות מתחום הנגישות, והמנויים בתוספת השישית לחוק, תגרור הטלה של עיצום כספי. זאת, לצד שימור האפשרות הקיימת להטיל סנקציה פלילית בגין הפרת צו נגישות במקרים המתאימים לכך.

סימן א': עיצום כספי

סעיפים 31-30 והתוספת השישית – הגדרות, עיצום כספי והתוספת השישית

מוצע לקבוע את סמכותו של הממונה, שהוא מפקח נגישות ארצי בנציבות, מנהל מחלקת נגישות בנציבות, מנהל מחלקת שילוב בקהילה בנציבות, או עובד בכיר אחר בנציבות שנציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הסמיך לכך, להטיל עיצום כספי בגין הפרה של חובה לפי הוראות חוק זה, הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבניה כהגדרתן בסעיף 19א לחוק, או לפי חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה-2005, המנויות בטבלה שבתוספת השישית. זאת, נוכח מקצועיותם של גורמים אלה בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והיכרותם את ההוראות האמורות המחייבות את הפועלים בתחום שעליו הם אמונים.

מוצע לקבוע כי בטור א' בטבלה לתוספת שישית תפורט מהות ההפרה, בטור ב' יפורט החיקוק הרלבנטי שמקים את החובה, ובטור ג' יפורט סכום העיצום הכספי שיוטל בשל כל הפרה לצד אותה הפרה. גובה העיצום לכל הפרה נקבע מתוך התייחסות לסדר גודל עלות ביצוע החובה שהופרה, זאת על מנת לייצר תמריץ לביצוע.

עוד מוצע לקבוע מדרג הפרה לפי חלוקה לחייבים קטנים וחייבים אחרים שאינם קטנים. במסגרת זו, מוצע להגדיר בסעיף 30 "חייב קטן" כמי שהוא אחד מאלה: יחיד, עוסק פטור לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, מי שחייב בביצוע התאמות נגישות במקום ציבורי ששטחו עד 100 מטרים רבועים ושאינו רשת. הבחנה בין סוגי חייבים לעניין גובה סכומי העיצומים נועדה להבטיח, מצד אחד, שגובה הסכום ימנע תמריץ כלכלי להפר את החוק, בשים לב גם לעלויות ביצוע ההתאמה שהופרה, ובכך לנטרל מצבים של "הפרה יעילה", ומצד שני, שגובה הסכום יהיה מידתי ויגשים את התכלית של הסנקציה המינהלית להחזיר את המפוקח למשטר ציות, מבלי לסכן את המשך פעילותו של המפר.

סעיפים 32 עד 35 – הודעה על כוונת חיוב, זכות טיעון, החלטת הממונה ודרישת תשלום

בסעיפים אלו מוצע לקבוע את אופן הפעלת הסמכות להטיל עיצום כספי. ההוראות המוצעות הן ההוראות המקובלות בהסדרי החקיקה הכוללים כבר היום סמכות זו. הוראות מפורטות אלו נועדו להבטיח זכויות בסיסיות של מפר במסגרת הליך מינהלי ראוי, הפעלה שוויונית של הסמכות ביחס למפרים ושקיפות של פעולת הרשות.

בסעיף 32, בסעיף קטן (א), מוצע לקבוע כי אם הייתה לממונה תשתית ראייתית המעידה על יסוד סביר להניח כי אדם או תאגיד הפר חובה שחלה עליו לפי הוראה מהוראות החיקוקים המפורטים בסעיף 31, ושמנויים בתוספת השישית, ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי – עליו למסור למפר הודעה על כוונתו להטיל עליו עיצום כספי (להלן – הודעה על כוונת חיוב). בסעיף קטן (ב), מוצע לקבוע, כי בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את המעשה או המחדל המהווה את ההפרה; את סכום העיצום הכספי הצפוי להיות מוטל על המפר בגין ביצוע ההפרה האמורה, כפי שמשתקפת מהתשתית הראייתית שבפני הממונה, והתקופה לשלמו; את זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 33. בכלל זה, היותו חייב קטן, ודבר קיומו של פטור שקיבל מביצוע התאמת נגישות מסוימת או זכאי לו לפי סעיף 19יג לחוק (למשל, אם קיבל פטור מנציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות או פטור מסיבות הנדסיות שאישר מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה); ואת שיעור התוספת על העיצום הכספי אם התקיימה הפרה נמשכת או חוזרת כאמור בהוראות סעיף 34 והתוספת השישית.

בסעיף 33 מוצע לעגן את זכות הטיעון של המפר בפני הממונה, כמקובל בהליך מינהלי. במסגרת זו מוצע לקבוע כי מפר יוכל לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים מהמועד שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב כאמור. כמו כן, הממונה יהיה רשאי להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים. כאמור, למפר זכות לטעון את טענותיו בכתב, אולם לממונה שמורה הזכות לאפשר למפר, בין מיוזמתו ובין לבקשת המפר, לטעון את טענותיו בעל פה לפני הממונה, אם מצא כי מתקיימות נסיבות שמצדיקות זאת.

בסעיף 34 מוצע לקבוע, בסעיף קטן (א), כי משטען המפר את טענותיו לפני הממונה לפי סעיף 33, יחליט הממונה, לאחר ששקל את טענות המפר, אם לקבל אחת מארבע החלטות: הראשונה, להטיל על המפר עיצום כספי אם לאו. השניה, אם להפחית את סכום העיצום הכספי בהתאם להוראות סעיף 36, במקרים בהם המפר הביא בפני הממונה עדות לקיום נסיבות שבשלהן יכול הממונה להפעיל את סמכותו להפחית את סכום העיצום הכספי. השלישית, להמציא למפר התראה מינהלית לפי סעיף 41, ככל שמתקיימות הנסיבות המתאימות בהתאם לנהלים שנקבעו לפי הסעיף האמור; הרביעית, להודיע למפר על האפשרות להגיש לממונה כתב התחייבות ועירבון לפי סעיף 44. בשל האפשרויות הקיימות בחוק, במקרים מסוימים, לפטור חייב באופן מלא או חלקי מביצוע התאמות נגישות מסוימות, מוצע להבהיר כי במסגרת הפעלת שיקול הדעת של הממונה בקבלת החלטתו ישקול גם טענות לעניין פטור של החייב לפי סעיף 19יג לחוק העיקרי, מביצוע התאמת הנגישות, ככל שטען טענות בעניין זה במסגרת זכות הטיעון שניתנה לו.

בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי אם החליט הממונה להטיל עיצום כספי, ימסור למפר דרישה בכתב לשלם את העיצום הכספי (להלן – דרישות תשלום), בה יציין את סכום העיצום הכספי המעודכן, התקופה לתשלומו ואת נימוקי החלטתו. אם החליט שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור הממונה למפר הודעה על כך בכתב. בסעיף קטן (ד) מוצע לקבוע שככל שהמפר בחר שלא לטעון את טענותיו בתום התקופה הקבועה בסעיף 33 או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי אותו סעיף, יראו את ההודעה הראשונית על כוונת החיוב כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

סעיף 35 – הפרה נמשכת והפרה חוזרת

מוצע לקבוע הוראות בדבר הפרה נמשכת והפרה חוזרת. בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע כי על הפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי סכום של החלק החמישים שלו לכל חודש שבו נמשכה ההפרה עד למועד הפיקוח שבו התגלתה לראשונה ההפרה. לגבי התקופה שלאחר מועד הפיקוח שבו התגלתה לראשונה ההפרה, ייווסף על העיצום הכספי החלק העשרים וחמישה של סכום העיצום לכל חודש שבו נמשכה ההפרה לאחר מועד הפיקוח. מוצע לקבוע כי אם לתיקון ההפרה דרוש היתר בניה, במקום החלק העשרים וחמישה, ייווסף על העיצום הכספי לגבי התקופה שלאחר מועד הפיקוח כאמור, החלק החמישים של סכום העיצום הכספי לכל חודש שבו נמשכה ההפרה לאחר מועד הפיקוח. זאת, על מנת להתחשב בפרק הזמן שנדרש לחייב בתקופה שלאחר הפיקוח לקבלת היתר הבניה שיאפשר לו לתקן את ההפרה.

בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע לגבי הפרה חוזרת, מאחר שהיא מבטאת את הסלמת האמצעי הננקט ביחס למפר רצידיביסט, כי יוטל על המפר, בנוסף לעיצום הכספי שהוטל, סכום נוסף השווה לעיצום הכספי. לעניין סעיף זה, מוצע להגדיר "הפרה חוזרת" כהפרת הוראה מהוראות כאמור בסעיף 31 בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה, שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

סעיף 36 – סכומים מופחתים

מאחר שההסדר המוצע מסמיך את הממונה להטיל עיצום כספי בסכום קבוע, נדרשת הסמכה של הממונה להטיל עיצום כספי בסכום נמוך מזה הקבוע בחוק. על כן, מוצע לקבוע בסעיף קטן (א) כי הממונה לא יהיה רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים המנויים בטור ג' לתוספת השישית, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב) המוצע. בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע סמכות רשות לשר המשפטים, לקבוע בתקנות, מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בתוספת השישית (להלן – תקנות הפחתה). במסגרת תקנות הפחתה אלו, רשאי השר להביא בחשבון, מקרים, נסיבות ושיקולים המעידים על כך שמדובר במפוקח המציית בדרך כלל להוראות החוק או במפוקח המשתף פעולה עם הממונה אשר נכון לנקוט לגביו אמצעים למניעת הישנות ההפרה או לתקן את הנזקים שנגרמו בשלה. כמו כן, לאור מטרת העיצום הכספי להשיב את המפוקח למשטר ציות ולא לסכן את פעילותו הכלכלית, ראוי כי במסגרת תקנות ההפחתה השר יתחשב במחזור עסקאותיו של המפר ויפחית את סכום העיצום הכספי במקרים שבהם קיים חשש להמשך פעילותו הכלכלית של החייב המפוקח.

סעיף 37 – סכום מעודכן של העיצום הכספי

בסעיף קטן (א), מוצע לקבוע כי העיצום הכספי יהיה לפי הסכום המעודכן במועד מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שבחר שלא לטעון את טענותיו לפני הממונה – כאמור בסעיף 33 – במועד מסירת ההודעה על כוונת החיוב. כמו כן, במקרים בהם הוגשה עתירה לבית משפט שלום, ובית המשפט הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי, יהיה סכום העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה. בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי סכום העיצום הכספי יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון של השנה הקודמת. עוד מוצע לקבוע כי הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 ש"ח. בסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע כי הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב) תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הנציבות.

סעיפים 38 עד 40 – המועד לתשלום העיצום הכספי, הפרשי הצמדה וריבית, וגבייה

מוצע לקבוע בסעיף 38 כי העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 34. בסעיף 39 מוצע לקבוע כי אם לא שולם העיצום הכספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, עד לתשלומו. בנוסף, בסעיף 40, מוצע לקבוע, כי סכום העיצום שהוטל ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995.

סימן ב': התראה מינהלית

סעיף 41 – התראה מינהלית

מוצע לקבוע בסעיף קטן (א) את סמכותו של הממונה להמציא למפר שהפר את ההוראות כאמור בסעיף 31 התראה מינהלית במקום הודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 32. התראה מינהלית היא כלי אכיפה מקדים להטלת עיצום כספי, המאפשר מתן הזדמנות למפר לתקן את ההפרה שביצע, ללא תשלום העיצום הכספי, למרות שהתשתית העובדתית שלפני הממונה מעידה כי הייתה הפרה של הוראות החוק. הסעיף מבנה את שיקול הדעת בהפעלת הסמכות וקובע כי מתן התראה מינהלית במקום הודעה על כוונת חיוב והטלת עיצום כספי תעשה בהתקיים נסיבות שקבע נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בנהלים שיפורסמו באתר הנציבות, באישור היועץ המשפטי לממשלה.

מוצע גם לקבוע בסעיף קטן (ב) כי בהתראה המינהלית שימציא למפר, הממונה יציין מהו המעשה המהווה את ההפרה וכן כי עליו לבקשו בהתראה להפסיק את ההפרה ולציין כי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה, הוא יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או חוזרת, וכן לציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות סעיף 42.

סעיף 42 – בקשה לביטול התראה מינהלית

מוצע לקבוע כי התראה מינהלית שהוציא הממונה למפר לפי סעיף 41 תהיה ניתנת לביטול, לבקשת המפר בתוך 30 ימים, אם המפר לא ביצע את ההפרה או אם אינו הגורם שחייב על פי דין בתיקונה, או אם המעשה המתואר בהתראה אינו מהווה הפרה. בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי החלטת הממונה בבקשה לביטול התראה מינהלית תינתן למפר בכתב בצירוף נימוקיו.

סעיף 43 – הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה מינהלית

מוצע לקבוע בסעיף קטן (א) כי אם נמסרה למפר התראה מינהלית והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נשלחה ההתראה, יראו הפרה זו כהפרה נמשכת והממונה ימסור לו הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה נמשכת. לעניין זה יובהר, כי מכיוון שבהתראה מינהלית מוותר הממונה, כאמור לעיל, על העיצום הכספי בשל ההפרה, הרי שסכום העיצום הכספי שיוטל במקרה זה הוא בשל הימשכות ההפרה, ואינו כולל את סכום העיצום הכספי בשל ההפרה הראשונית שבגינה ניתנה ההתראה. ההודעה על כוונת חיוב שימסור הממונה למפר במקרה זה תהיה כאמור בסעיף 32, בשינויים המחויבים. כך למשל, תכלול ההודעה פרטים הנוגעים להפרה הנמשכת ובין השאר נתונים לעניין התמשכות ההפרה ולעניין תקופת ההפרה (ממועד משלוח ההתראה). עוד מוצע לקבוע בסעיף קטן (ב) כי במקרה שבו נמסרה למפר התראה מינהלית והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נשלחה ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה כהפרה חוזרת והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה חוזרת, כאמור בסעיף 32, בשינויים המחויבים. כך למשל, במקרה זה תכלול ההודעה פרטים הנוגעים להפרה החוזרת ולסכום העיצום הכספי המוטל בגינה, שהוא סכום גבוה יותר.

סימן ג': התחייבות להימנע מהפרה

סעיף 44 – הודעה על האפשרות להגשת התחייבות ועירבון

הגשת כתב התחייבות הוא מנגנון נוסף המקל עם המפר ומאפשר לממונה גמישות ומידתיות בהפעלת סמכויותיו. הוא נערך בהסכמת הממונה והמפר, ומאפשר למפר לחזור למשטר ציות בלי שישלם את העיצום הכספי, אלא יפקיד כעירבון את סכום העיצום. הפעלת מנגנון ההתחייבות מותנה בנסיבות בהן קיימת תשתית ראייתית לביצועה של הפרה שניתן להטיל בשלה עיצום כספי, אך נוכח מאפייני ההפרה והמפר, ניתן להסתפק באמצעי אכיפה זה. על כן, מוצע לקבוע כי אם היה לממונה יסוד סביר להניח שהתקיימה הפרה, והתקיימו נסיבות שקבע נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, הודעה שלפיה באפשרותו להגיש לממונה כתב התחייבות ועירבון, במקום שיוטל עליו עיצום כספי.

סעיף 45 – תנאי ההתחייבות וגובה העירבון

מוצע לקבוע כי בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את ההפרה ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה מהוראות כאמור בסעיף 31, בתוך תקופה שלא תעלה על שנתיים, לפי קביעת הממונה. כמו כן עליו לעמוד בתנאים נוספים ככל שקבע הממונה בכתב ההתחייבות, במטרה לגרום להקטנת הנזק מההפרה או למניעת הישנותה. נוסף על כתב ההתחייבות, יפקיד המפר בידי הממונה עירבון בגובה העיצום הכספי שניתן היה להטיל עליו, בהתחשב בקיומם של מקרים, נסיבות ושיקולים להפחתת סכום העיצום בהתאם לתקנות ההפחתה שנקבעו לפי סעיף 36(ב).

סעיף 46 – תוצאות הגשת כתב התחייבות ועירבון או אי-הגשתם

מוצע לקבוע כי מפר שהגיש לממונה כתב התחייבות ועירבון לפי סימן ג', בתוך 30 ימים מהיום שבו הודיע לו הממונה על אפשרותו להגיש לממונה כתב התחייבות ועירבון כאמור, לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותה הפרה. אם לא הגיש המפר כתב התחייבות ועירבון כאמור, על הממונה להמציא לו הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה לפי סעיף 32.

סעיפים 48-47 – הפרת התחייבות והשבת העירבון

העירבון שהופקד מבטא את סכום העיצום הכספי שניתן היה להטיל על המפר בשל ביצוע ההפרה המקורית אלמלא נשלח לו כתב התחייבות, ובכך מבטא הטלה של עיצום כספי "על תנאי". לכן, מוצע לקבוע בסעיף 47, בסעיף קטן (א), שככל שהמפר ימשיך להפר את אותה הוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, או יבצע הפרה נוספת של אותה הוראה, יראו את ההפרה כהפרה נמשכת או חוזרת, לפי הענין. במצב זה, לאחר שהממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת או החוזרת, כאמור, וישלח דרישת תשלום, יחולט העירבון שהפקיד המפר עם כתב ההתחייבות, ובנוסף יוטל עיצום כספי בשל ההפרה הנמשכת או החוזרת, לפי הענין. חילוט העיצום הכספי ייעשה לאחר שניתנה למפר הזדמנות לטעון טענותיו כאמור בסעיף 33.

בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי גם במקרה שבו המפר הפר את אחד התנאים הנוספים שקבע הממונה בכתב ההתחייבות, יחלט הממונה את העירבון שהפקיד המפר, לאחר שנתן למפר הזדמנות לטעון טענותיו בכתב לעניין זה. עוד מוצע לקבוע, בסעיף קטן (ג), כי אם המפר לא עמד בתנאי כתב ההתחייבות שנתן בשל הפרה מסוימת, והפר פעם נוספת את ההוראה שבשלה נתן את כתב ההתחייבות, לא יתאפשר לו בעתיד להגיש כתב התחייבות נוסף בשל הפרה של אותה הוראה.

בסעיף 48 מוצע לקבוע שאם המפר עמד בכל תנאי כתב ההתחייבות, יוחזר לו העירבון שהפקיד בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, מיום הפקדתו ועד יום החזרתו.

סימן ד': שונות

סעיף 49 – עיצום כספי בשל הפרה של חובה שחלה על המפר לפי הוראה מההוראות המנויות בתוספת השישית

לעיתים מעשה אחד של המפר יכול להוות הפרה של מספר הוראות בחוקים מאסדרים שונים שגם בשל הפרתם ניתן להטיל עיצום כספי. לכן, מוצע לקבוע במפורש כי על מעשה אחד המהווה הפרה של חובה שחלה על המפר לפי מהוראה מההוראות המנויות בתוספת השישית ושל הוראה לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד. זאת, במטרה שלא להטיל סנקציה במידה העולה על הנדרש. כך למשל, מקום שבו המפר קיבל מהממונה הודעה על כוונת חיוב לגבי מעשה שבשלו שילם כבר עיצום כספי, ובלבד שאין מדובר בהפרה חוזרת, יוכל המפר לטעון במסגרת זכות הטיעון כי אין להטיל עליו עיצום כספי נוסף מכוח הוראה זו.

סעיף 50 – עתירה, עיכוב ביצוע והחזר

מוצע לקבוע את דרכי הערעור על החלטה סופית של הממונה לפי פרק זה כך שעל החלטה סופית כאמור ניתן יהיה להגיש עתירה לבית משפט שלום בתוך 45 ימים מיום שנמסרה ההחלטה למפר. עוד מוצע להבהיר כי אין בהגשת עתירה כאמור כדי לעכב ביצוע החלטה של הממונה אלא אם הסכים לכך הממונה או אם קבע זאת בית המשפט אליו הוגשה העתירה. עוד מוצע לקבוע כי אם החליט בית המשפט לקבל את העתירה שהוגשה לפי סעיף זה, לאחר ששולם העיצום הכספי, והורה על החזרת העיצום הכספי, יוחזר סכום העיצום הכספי ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, לפי הענין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו. זאת, כדי למנוע פגיעה כלכלית במפר שטענותיו נמצאו מוצדקות.

סעיף 51 - פרסום

מוצע לחייב את הממונה לפרסם את החלטותיו בדבר הטלת עיצום כספי באתר האינטרנט של הנציבות. חובת הפרסום נועדה להבטיח שקיפות ביחס להפעלת שיקול הדעת של הממונה בהטלת עיצום כספי, אשר בידיו מסורה סמכות רבת עוצמה ולהבטיח בקרה ציבורית על כך שהשימוש בסמכות זו נעשה באופן שוויוני וענייני. החובה לפרסם חלה על ההחלטות בדבר הטלת העיצומים הכספיים, סכומי העיצומים הכספיים שהוטלו והמקרים והשיעורים שבהם הם הופחתו. מידע זה יאפשר בחינה רוחבית מושכלת של הטלת העיצומים הכספיים ויאפשר למפר לדעת כי העיצום הכספי המוטל במקרה שלו תואם את המדיניות הכללית הנוגעת להפעלת הסמכות האמורה. בשל הפגיעה בפרטיות, הפרסום, ככלל, לא יכלול שמות מפרים שהם יחידים, אלא אם כן הדבר נחוץ כדי להזהיר את הציבור מפניהם ולאחר שהממונה נתן למפר הזדמנות לטעון טענותיו לעניין זה. כמו כן, מוצע להבהיר כי הממונה לא יפרסם פרטים שפרסומם נאסר לפי הוראות סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, והוא רשאי שלא לפרסם פרטים מהטעמים המנויים בסעיף 9(ב) לאותו החוק, כדוגמת מידע שהוא סוד מסחרי.

סעיף 52 – שמירת אחריות פלילית

בסעיף זה מוצע להבהיר כי אף שננקט הליך מינהלי של הטלת עיצום כספי, המצאת התראה מינהלית או מתן התחייבות ועירבון לפי חוק זה, אין בכך כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של אדם כתוצאה מהפרה של הוראה מההוראות המנויות בתוספת השישית. ואולם, מוצע להבהיר כי לא ניתן לנקוט במקביל באכיפה מינהלית ואכיפה פלילית, כך שעל הממונה להחליט באיזה מסלול הוא בוחר. על כן, אם הוגש נגד המפר כתב אישום בשל מעשה המהווה גם עבירה, לא ינקוט נגדו הממונה בהליכי אכיפה מינהלית לפי פרק זה בשל אותה עבירה. באופן דומה, אם החל הליך מנהלי כנגד המפר, לא יוגש נגדו כתב אישום אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת. מוצע להבהיר, כי אם המפר שילם עיצום כספי או הפקיד עירבון, יוחזר לו הסכום ששילם כעיצום כספי או העירבון שהפקיד, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו או הפקדתו ועד יום החזרתו.

סעיף 53 - אחריות נושא משרה בכיר

* יצוין כי סוגיה זו עודנה מצויה בליבון פנים ממשלתי.

נכון להיום, החוק העיקרי מטיל אחריות אישית במישור הפלילי על נושאי משרה בתאגיד (סעיף 19מח(ה) לחוק העיקרי), ומאפשר העמדתם לדין – הן בשל הפרת הוראות צו נגישות (מכוח סעיף 19מח(ג)) לחוק העיקרי), והן בשל הפרת חובת הפיקוח שחלה עליהם לעשות כל שניתן למניעת עבירה על ביצוע הוראות הצו בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו (סעיף 19מח(ה) לחוק העיקרי). במסגרת זו נקבע בחוק העיקרי כי אם נעברה עבירה לפי סעיף 19מח(ג) בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, קיימת חזקה שנושא המשרה הפר את חובתו. מכאן שהציפייה מנושא משרה בתאגיד לפעול ולעשות ככל שביכולתו, בתחום הסמכויות המוקנות לו, על מנת למלא אחר הוראות צו הנגישות. אחריות מקבילה קיימת בחוק העיקרי גם במישור האזרחי בסעיף 19נב. הטלת אחריות אישית על נושאי משרה בתאגיד, נועדה לתמרץ ולעודד את נושאי המשרה לנקוט באמצעים הדרושים ולהבטיח כי התאגיד יקיים את הוראות הנגישות. הטלת האחריות על נושאי המשרה מבטאת את תפיסת המחוקק כי בכל תאגיד ישנה כתובת – בעלי תפקידים האמונים על ביצוע הוראות החוק – היכולים לשאת באחריות לביצוע ליקוי או מחדל בקיום הוראות החוק, ועל כן רובצת עליהם האחריות למלא את תפקידם במגוון תחומים, ובין היתר למלא אחר הוראות החוק. תפיסה זו של אחריות אישית נועדה להבטיח את יישום החובות הקבועות בחוק.

על כן, מוצע לקבוע בסעיף 53, בדומה להוראות המקבילות במישור הפלילי והאזרחי כאמור, כי תקום אחריות לנושא משרה לפקח ולעשות כל שניתן למניעת הפרה של חובה שחלה על החייב לפי הוראה מההוראות המנויות בתוספת השישית בידי החייב או בידי עובד. ואולם, בשל המשמעות שיש בהטלת עיצום כספי על נושא משרה, מוצע להגביל הפעלת סמכות זו בכמה היבטים:

א. ניתן יהיה להטיל עיצום הכספי רק על נושאי המשרה הבכירים ביותר בתאגיד ולא על כל נושא משרה. על כן, מוצע להגדיר "נושא משרה בכיר" כמנהל כללי או מי שעומד בראש תאגיד או רשות ציבורית.

ב. סכום העיצום יהיה בגובה מחצית הסכום שניתן להטיל בגין אותה הפרה על המפר עצמו (התאגיד או הרשות הציבורית, לפי הענין).

ג. האפשרות להטיל עיצום כספי בשל הפרה נמשכת או חוזרת לא תחול על נושא משרה בכיר.

בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי אם הפר אדם או תאגיד חובה שחלה עליו לפי הוראה מההוראות המנויות בתוספת השישית, רשאי הממונה לשלוח גם לנושא המשרה הבכיר התראה על כך שעליו לפקח שהתאגיד או הרשות הציבורית תנקוט באמצעים להפסקת ההפרה המפורטת בהתראה או למניעת הישנותה, בפרק הזמן הסביר הנקוב בהתראה. בסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע חזקה, בדומה להוראות המקבילות במישור הפלילי והאזרחי, ולפיה אם לא ננקטו האמצעים שצוינו בהתראה או לא תוקנה ההפרה, קמה חזקה שנושא המשרה הבכיר הפר את חובתו לפקח. במצב זה, הממונה יהיה רשאי, לאחר שנתן לנושא המשרה הזדמנות לטעון את טענותיו, ובהתקיים נסיבות שקבע נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בנהלים באישור היועץ המשפטי לממשלה, שיפורסמו באתר הנציבות, להטיל עיצום כספי בגובה מחצית הסכום שניתן להטיל על החייב בשל אותה הפרה. זאת, אלא אם הוכיח נושא המשרה הבכיר כי עשה כל שניתן, במסגרת הסמכויות המוקנות לו, כדי למלא את חובתו. בסעיף קטן (ד) מוצע לקבוע במפורש כי הטלת עיצום כספי בגין הפרה חוזרת או נמשכת לא יחולו על נושא משרה בכיר.

סעיף 54 – תיקון התוספת השישית

מוצע לקבוע כי שר המשפטים רשאי לשנות, בצו, את התוספת השישית.

סעיפים 58-55 – הוספת פרק ט' הסמכת מפקחים וסמכויות פיקוח

מוצע להסדיר פרק לעניין הסמכת מפקחים וסמכויות פיקוח שיחולו גם על האכיפה הפלילית הקיימת של הוצאת צווי נגישות וגם על האכיפה המינהלית לפי פרק ח' שמתווספת לחוק בתיקון מוצע זה. על כן, מוצע כי סעיף 19מג(ז) לחוק העיקרי שהוא הסעיף שמסדיר נכון להיום את הסמכויות שניתנות לנציב או לעובד ציבור שהסמיך לשם ביצוע הוצאת צווי נגישות יימחק ובמקומו יוסף פרק ט'.

סעיף 55 – הסמכת מפקחים

מוצע לאפשר לנציב להסמיך מבין עובדי ציבור כהגדרתם בסעיף 19מג(א) מפקחים אשר יהיו נתונות להם הסמכויות המוצעות בפרק ט' לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה. מוצע לקבוע כי לא ימונה מפקח, כאמור, אלא אם כן התקיימו בו כל התנאים האלה: הראשון, הוא לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת הנציב לשמש מפקח. השני, המועמד לתפקיד מפקח קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה. הכשרה זו תיקבע בנהלים בידי הנציב, ותכלול הכשרה בהפעלת הסמכויות הנתונות למפקח, וכן הכשרה בנושאים מקצועיים אחרים בהתאם לצורך. השלישי, המועמד לתפקיד מפקח עומד בתנאי כשירות נוספים (למשל: השכלה, מעבר מבחני מיון, וכדומה) שאותם יקבע הנציב בנהלים.

סעיפים 56-58 – סמכויות פיקוח ואכיפה

מוצע לקבוע כי לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק, למפקח שהסמיך הנציב מבין עובדי הנציבות, יהיו נתונות הסמכויות הקבועות בפרק ט', תוך שמוצע להבחין בין שני סוגי סמכויות – סמכויות פיקוח וסמכויות אכיפה.

סמכויות פיקוח, המפורטות בסעיף 56 המוצע, נועדו לאפשר למפקח לפקח על ביצוע הוראות החוק, ובכלל זה לצורך פיקוח על ביצוע פרק ח' לעניין סמכויות אכיפה מינהליות. מוצע כי לשם ביצוע פיקוח, יהיה רשאי מפקח, בין השאר, לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג בפניו תעודה מזהה; לדרוש מידע או מסמכים מכל אדם הנוגע בדבר; ולהיכנס בכל עת סבירה למקום ציבורי כהגדרתו בסימן ג' לפרק ה'1 לחוק זה או למקום שבו ניתן שירות ציבורי כהגדרתו בסימן ד' לפרק ה'1 לחוק זה. עם זאת, מוצע כי ככל שמדובר במקומות כאמור המשמשים למגורים, ייכנס המפקח במועד סביר שתואם עם מנהל המקום ובהעדרו בתיאום עם כל דיירי המקום, או לפי צו של בית משפט.

מוצע לקבוע כי מפקח יעשה שימוש בסמכויותיו לפי חוק זה, רק אם הוא מפעילן בעת מילוי תפקידו ורק אם קיים את חובת ההזדהות הקבועה בסעיף 57 המוצע. מוצע לקבוע כי חובת ההזדהות תתקיים בהתמלא התנאים האלה: הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ויש בידו תעודה החתומה על ידי הנציב המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו.

בסעיף 58 מוצע לקבוע הוראת מעבר לעניין הסמכת מפקחים של הנציבות שכבר הוסמכו וקיבלו הכשרות קודמות עובר לתיקון על מנת שיוכלו להמשיך בתפקידם. על כן, מוצע לקבוע כי עובד ציבור שהוסמך למפקח עובר לתיקון והסמכתו עמדה בתוקפה ערב יום התחילה של התיקון המוצע לחוק זה, יראו אותו כאילו הוסמך לפי סעיף 55. ואולם, מוצע לקבוע כי עד לקבלת הכשרה מתאימה בהתאם להוראות סעיף 55, מפקח כאמור לא יוכל להפעיל סמכויות חדשות שהתווספו במסגרת התיקון המוצע ולא היו נתונות לו עובר לתיקון המוצע. מוצע לקבוע כי הנציב יפרסם הודעה ברשומות בדבר זהותם של מפקחים כאמור.

סעיף 5 – תיקון סעיף 19מג לחוק העיקרי

(1) תיקון הגדרת "עובד ציבור" בסעיף 19מג(א) לחוק

סעיף 19מג(א) לחוק העיקרי קובע כי לצורך הוצאת צו נגישות למי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי הוראות החוק או לפי הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבניה, רשאי הנציב להסמיך עובד ציבור. עובד ציבור מוגדר כעובד מדינה, עובד רשות מקומית וכן עובד רשות סטטוטורית שחל עליו דין משמעתי על פי דין. עם הוספת פרק ט', מוצע לקבוע בסעיף 55 שהנציב יהיה רשאי להסמיך עובדי ציבור למפקחים. ההגדרה הקיימת בחוק של עובד ציבור לעניין זה מתייחסת לכפיפות לדין משמעתי אך נעדרת היבט המקובל בתחום של זיקה שלטונית, אשר מטרתה להבטיח פיקוח ואכיפה אחידים של כלל הגורמים המפקחים בהתאם להנחיה של גורם אחד. על כן, מוצע לתקן את ההגדרה ולהוסיף כי בהפעלת סמכויותיו לפי החוק, יפעל עובד הציבור מטעם הנציב בהתאם להנחייתו והוראותיו, ויהיה תחת פיקוחו בביצוע סמכויות אלה.

(2) ביטול סעיף 19מג(ז) לחוק

עם הוספת פרק ט' לעניין הסמכת מפקחים וסמכויות פיקוח, מוצע כי סעיף 19מג(ז) לחוק העיקרי שהוא הסעיף שמסדיר נכון להיום את הסמכויות שניתנות לנציב או לעובד ציבור שהסמיך לשם ביצוע הוצאת צווי נגישות יבוטל, ובמקומו יוסף פרק ט'.

סעיף 6 – תיקון סעיף 19מז לחוק העיקרי לעניין דיווח שנתי לכנסת בנושא עיצומים כספיים

עם הוספת פרק ח' לחוק העיקרי בתיקון זה שיאפשר לנציבות להטיל עיצומים כספיים, מוצע לקבוע בסעיף 19מז(3) לחוק העיקרי, כי במסגרת הדיווח שנציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות נדרש למסור לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אחת לשנה, ידווח בנוסף לדיווח על מספר צווי הנגישות שהוציא גם את מספר העיצומים הכספיים שהוטלו לפי פרק ח'.

סעיף 7 – אי פסיקת פיצוי בלא הוכחת נזק לנתבע שהגיש כתב התחייבות והפקיד עירבון לפי פרק ח'

סעיף 19נא לחוק העיקרי קובע, בין היתר, כי מעשה או מחדל בניגוד להוראה לפי פרק ה'1, פרק ה' או לפי הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבניה הוא עוולה אזרחית, וכי בית המשפט רשאי לפסוק במקרים מסוימים פיצויים בשל עוולה זו, בלא הוכחת נזק. סעיף קטן (ג) מונה מספר מצבים שאם הנתבע מוכיח את התקיימותם, בית המשפט לא יפסוק פיצויים בלא הוכחת נזק. כך למשל, אם הנתבע פעל לבירור חובותיו מבעוד מועד או שהוא ממלא אחר הוראות שניתנו לו בצו נגישות בזמנים שהוקצבו לו לשם כך.

במסגרת האמצעים המנהליים שניתן לנקוט לפי פרק ח' בתיקון המוצע, קיימת אפשרות, במצבים מסוימים, שהחייב יגיש לממונה לפי פרק ח' כתב התחייבות שבו יתחייב להפסיק את הפרת ההוראה, ויפקיד עירבון בגובה העיצום הכספי שניתן היה להטיל עליו, אשר יוחזר לאחר תיקון ההפרה בפרק הזמן שנקבע לתיקונה. גם במצב זה, בתקופה שבה המפר ממלא אחר הוראות כתב ההתחייבות, אין הצדקה לפסוק נגדו פיצוי בלא הוכחת נזק. זאת, בדומה למצב שצוין לעיל שבו נתבע ממלא אחר הוראות צו נגישות שהוצא נגדו. על כן, מוצע להוסיף בסעיף 19נא(ג), בפסקה (1) לחוק העיקרי גם מקרה שבו נתבע הגיש כתב התחייבות והפקיד עירבון כאמור בסעיף 45, והוא ממלא אחר הוראותיו בלוח הזמנים הקבוע בו.

סעיף 12 – תחילה

מוצע לקבוע כי תחילתו של חוק זה, המתקן את החוק העיקרי, מיום פרסומו. יחד עם זאת, לגבי התיקון המחיל את חובת הייצוג ההולם של אנשים עם מוגבלות משמעותית על חברות ממשלתיות מוצע לקבוע כי הוא יחול שנה מיום פרסומו של התיקון המוצע, ולגבי פרק ח', לעניין אמצעי אכיפה מינהליים, מוצע לקבוע כי יחול חצי שנה מיום פרסומו של התיקון המוצע. זאת, על מנת לאפשר לחברות הממשלתיות, לחייבים ולנציבות זמן היערכות.

[2] ק"ת התשע"ג, 968, ק"ת התשע"ח, 142;

[3] ק"ת התשע"ו, 1448, התשע"ח, 2760;

[11] ק"ת התשע"ג, 968, התשע"ח, 142;

[13] ק"ת התשס"ג, 756, התשע"ו, 170;

[15] מ"ח 7929/96 קוזלי נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(1) 529, 554.

א. שם החוק המוצע

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו