|
|
ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן [למילוי רק בעת הפצה להערות הציבור]................................................. 2
1. תיקון תקנה 1................................................................................................................................. 3
2. תיקון תקנה 2................................................................................................................................. 3
א0ס^1013895
תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה) (הוראת שעה) (תיקון) התשפ"א-2020
מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן
הוראות סעיף 266 בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") קובעות כי המוסד ישלם דמי קבורה לגוף שעסק בקבורת המת. דמי הקבורה נועדו, בעיקרם, לכיסוי הוצאות יום הקבורה, ביום שבו נערכה לווית הנפטר ומשכך, מכסה הגמלה הוצאות כגון: הובלת הנפטר (ביום הלוויה), חפירת הקבר וכיסויו, טהרה, תכריכים וכיו"ב. תשלום דמי הקבורה אינו אמור לשמש לרכישת קרקעות או לפיתוחן ואחזקתן.
גובה דמי הקבורה נקבע בלוח אי בתקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), התשל"ו- 1976 (להלן - "התקנות") וזאת בהתאם לגודל היישוב בו הן פועלות.
בעקבות בדיקה כלכלית שנערכה ע"י גורם חיצוני בשנות ה-90, הוחלט שיש לקבוע תעריף משתנה, בהתאם לגודל הגוף המבצע את הקבורה (לפי מספר הקבורות). ואכן, באופן זה נקבע בתקנות שיעור דמי הקבורה.
ברם, במהלך השנים שחלפו מאז נערכה הבדיקה הכלכלית התגלו עיוותים שונים במערך התשלומים של דמי הקבורה, עיוותים שהובילו לכך שנגד המוסד הוצא צו על תנאי, במסגרת עתירה לבג"צ [בג"צ 10357/04 נחשולים נ. שר הרווחה, להלן: "העתירה").
בעקבות העתירה, נערכה בדיקה של יועץ כלכלי חיצוני חדש שמונה לכך על ידי המוסד [דוח חברת מרטנס-הופמן מיולי 2007, (להלן: "הדוח")], אשר העלתה כי הסכומים המשתלמים לחברות הקבורה הקטנות [קיבוצים, מושבים ומועצות] אינם מכסים את העלויות הטעונות כיסוי ומאידך, התשלומים המשתלמים לחברות הקבורה הגדולות [חברות הקבורה הפועלות בערים ובעיריות הינם גבוהים מהעלויות אותן המוסד מממן באמצעות דמי הקבורה].
ההמלצה העיקרית בדוח, אשר התקבלה ע"י המוסד, הייתה שאין מקום לשוני בהוצאות הקבורה בגין מספר הנפטרים המובאים לקבורה על ידי החברות. משכך, הומלץ לאחד את דמי הקבורה לכדי תעריף אחיד אחד בלבד, ולהחילו על כלל חברות הקבורה.
במקביל, ולאור העתירה בבג"צ, הועלו סכומי דמי הקבורה המשולמים לחברות הקבורה הקטנות בהוראת השעה וזאת עד לסיום הליכי השימוע לחברות הקבורה הגדולות שעלולות להיפגע מהמלצות החברה המייעצת, אשר הציעה קביעת תעריף אחיד.
הוראת השעה האמורה, אשר הוארכה מספר פעמים לאורך השנים ובפועל עומדת בתוקפה עוד משנת 2005, הוארכה לאחרונה בחודש מאי 2018 וזאת עד ליום 31.12.2018. ועדת העבודה ביקשה כי המוסד יערוך בדיקה עדכנית של התעריפים.
ואכן, חברת מרטנס הופמן עוסקת מזה תקופה ארוכה בבחינת התעריף העדכני, אך כפי שנמסר על ידי האגף, לאור מורכבות ההליך והבדיקה, טרם סיימה את עבודתה.
נוכח פיזורן של הכנסות ה-20, ה-21 וה-22 עמדה בתוקפה הוראת השעה שאמורה הייתה לפוג ביום 31.12.2018 בתום שלושת החודשים הראשונים לתקופת כהונתה של הכנסת הנכנסת, היינו עד ליום 16.6.20 וזאת בהתאם לסעיף 38 לחוק יסוד הכנסת.
אולם ביום 29 ביוני 2020 אישרה ועדת העבודה והרווחה את הארכת הוראת השעה של התקנות שבנדון עד ליום 1.11.20.
להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:
תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה((הוראת שעה((תיקון(, התשפ"א-2020
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 266 ו-400 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-[1]1995 (להלן- החוק(, בהתייעצות עם מועצת המוסד לפי סעיף 12 לחוק, בהתייעצות עם השר לשירותי
דת[2] ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
תיקון תקנה 1 1. בתקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה) (הוראת שעה) (תיקון), התש"ף-2020
(להלן - התקנות העיקריות), בתקנה 1, במקום "עד יום י"ד בחשוון התשפ"א (1 בנובמבר 2020)" יבוא "עד יום כ בתמוז התשפ"א (30 ביוני 2021)".
תיקון תקנה 2 2. בתקנה 2 לתקנות העיקריות במקום "לגבי השנים 2018 עד 2020" יבוא: "לגבי השנים 2018 עד 2021".
תחילה 3. תחילתן של תקנות אלה ביום ט"ו בחשוון התשפ"א (2 בנובמבר 2020).
איציק שמולי שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
הוראות סעיף 266 בחוק הביטוח הלאומי קובעות כי המוסד ישלם דמי קבורה לגוף שעסק בקבורת המת. דמי הקבורה נועדו, בעיקרם, לכיסוי הוצאות יום הקבורה, ביום שבו נערכה לווית הנפטר ומשכך, מכסה הגמלה הוצאות כגון: הובלת הנפטר (ביום הלוויה), חפירת הקבר וכיסויו, טהרה, תכריכים וכיו"ב. תשלום דמי הקבורה אינו אמור לשמש לרכישת קרקעות או לפיתוחן ואחזקתן.
גובה דמי הקבורה נקבע בתקנות הקבורה, והוא נגזר, בין היתר מגודל הישוב בו מטפלת חברת הקבורה וכן מהיקף גביית אגרות שירותים או תשלומים אחרים אותם גובה חברת הקבורה בנוסף לדמי הקבורה (מתוך רצון המחוקק לעודד את חברות הקבורה שלא לגבות תשלומים נוספים מעבר לדמי הקבורה).
תשלום דמי הקבורה הוסדר לפני כשנתיים במסגרת הוראת שעה לשם עריכת בחינה כלכלית חוזרת, בדבר התעריף העדכני, שטרם סיימה את עבודתה.
נוכח פיזורן של הכנסות ה-20, ה-21 וה-22 עמדה בתוקפה הוראת השעה עד תום שלושת החודשים הראשונים לתקופת כהונתה של הכנסת הנכנסת, היינו עד ליום 16.6.20, וזאת בהתאם לסעיף 38 לחוק יסוד הכנסת, אז הוארכה הוראת השעה באישור ועדת העבודה והרווחה עד ליום 1.11.20. ברם, נוכח מורכבות הבדיקה הכלכלית, וכן בעקבות ההתמודדות עם נגיף הקורונה שמשפיע גם על קצב העבודה לבדיקת הנושא, מתבקשת הארכת הוראת השעה וזאת עד ליום 30.6.21.