טיוטת תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות) (תיקון מס'...), התשפ"א-2020

 

 

                        __________________

                                                                                  אבי ניסנקורן

                                                                                  שר המשפטים

                  התשפ"א                                          

(                  2020)

(חמ 3-88-ת1)

 

 

דברי הסבר

 

כללי: מטרתו של תיקון זה היא לשנות את האגרה הנגבית בהוצאה לפועל בתיק לביצוע פסק דין מזונות (להלן – תיק מזונות). בדומה למצב הקיים, האגרה חלה הן על תיקים המתנהלים במסלול הרגיל והן על תיקים המתנהלים במסלול מזונות, בהם משולמת גם אגרת מסלול לפי פרטים (א)(4א) ו-(א)(4ב) לתוספת.

 

האגרה הנגבית כיום בעד תיק מזונות קבועה בתוספת לתקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), התשכ"ח-1968^[5] (להלן – התקנות) בפרט (א), פרט משנה (4) הקובע כדלקמן –

 "(4)     בקשה לביצוע פסק-דין למזונות          1% מהשווי בעת התשלום".

 

מהתקנה עולה כי האגרה בבקשה לביצוע פסק דין למזונות (להלן – תיק מזונות) מתגבשת ונגבית בפועל רק כאשר מבוצע תשלום על חשבון החוב. כאשר מבוצע התשלום, מנוכה ממנו סכום בשווי 1% כאגרה בעד ניהול ההליכים בהוצאה לפועל.

מנגנון גביית האגרה בתיקי מזונות שונה מהמנגנון המקובל בהוצאה לפועל החל על תיקים אחרים הנפתחים לצורך גביית סכום קצוב. כך לדוגמה, בבקשות לביצוע שטרות, תביעות על סכום קצוב ופסקי דין שהסכום בהם קצוב, נגבית האגרה מהזוכה מיד עם פתיחת התיק והגשת בקשת הביצוע. גובה האגרה משתנה בהתאם לסוג התיק ועומד על 1% או 1.25% מהשווי של בקשת הביצוע ביום הגשתה (ראה לדוגמה פרט (א) לתוספת לתקנות, פרטי משנה (1) ו-(6)). לאחר שהאגרה שולמה על ידי הזוכה היא מתווספת לחוב, חלה על החייב ודינה לעניין הוצאה לפועל כדין החוב הפסוק (סעיף 9 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967).

גביית האגרה בתיקי מזונות  במנגנון הקבוע היום בתקנות מעוררת קשיים כמפורט להלן –

1. כאמור לעיל, להבדיל מתיקים אחרים לגביית סכום קצוב, פתיחת תיק מזונות אינה מותנית בתשלום אגרה. מאחר שאין לזוכה כל עלות בפתיחת תיק מזונות, ישנן זוכות אשר ממהרות לפתוח תיק חלף מיצוי הליכים טרום פתיחת התיק. כך למשל במקרים שבהם סכום החוב נמוך מאוד או שחלף רק זמן קצר ממועד התגבשות החוב.

2. קיים חוסר שוויון בין חייבים המשלמים את חוב המזונות באמצעות הלשכה לבין חייבים המשלמים את חובם ישירות לזוכה. בעוד שמתשלום המבוצע באמצעות הלשכה תנוכה אגרה בשיעור 1% מהסכום ששולם, מתשלום שבוצע ישירות לזוכה לא תנוכה אגרה כלל וזאת מאחר ואין חיווי בתיק המזונות על ביצוע תשלום.  מהאמור לעיל עולה, כי האגרה מוטלת באופן שאינו שוויוני ומי שנושא בה כיום הם רק חייבים המשלמים את חובם באמצעות לשכת ההוצאה לפועל. לעומת זאת, חייבים המשלמים את חובם ישירות לזוכה אינם נושאים בנטל האגרה וזאת גם אם תיק ההוצאה לפועל הפתוח נגדם פעיל ונעשות בו פעולות.

3. בשל חוסר השוויון המפורט בסעיף 2 לעיל, חייבים רבים בוחרים לשלם את חובם ישירות לזוכה ולא באמצעות ההוצאה לפועל וכך נמנעים מתשלום האגרה. במקרה זה, אם הזוכה לא יבקש הקטנה של החוב בתיק בגין התשלום, תיק ההוצאה לפועל לא יתעדכן וסכום החוב בו יהיה שגוי. בהתאם לגובה החוב השגוי, הזוכה יוכל לבקש נקיטת הליכים נגד החייב גם אם אין הצדקה לנקיטת הליכים אלה. כמו כן, בהעדר עדכון על התשלום עלולות להתגלע מחלוקות באשר לגובה החוב האמיתי וכן טענות פרעתי. 

4. מאחר והחיוב באגרה מתגבש רק במועד התשלום, עד לרגע התשלום עצמו אין ביטוי בתיק לאגרה שתיגבה מהתשלום כך שלמעשה החוב המצויין בתיק אינו משקף נכונה את החוב האמיתי שעל החייב לשלם, דהיינו חוב הכולל גם את האגרה. לפיכך, חייב שישלם את החוב המצויין בתיק לא יאפס את חובו וזאת מכיוון שבמועד התשלום האגרה שתנוכה מהתשלום תיוותר כחוב בתיק.

 

בשל הקשיים האמורים מוצע לתקן את התקנות ולקבוע מנגנון חדש לגביית האגרה. בהתאם למוצע, זוכה המבקש לפתוח תיק מזונות ישלם אגרה בסך 93 ₪ כתנאי לפתיחת התיק. לאחר מכן, מדי שנה, יחוייב התיק באגרה שנתית בסך 100 ₪. האגרה השנתית תהיה במנגנון של "אגרה דחויה" היינו, הזוכה לא יחוייב בתשלום האגרה אך היא תיווסף כחוב בתיק ותיגבה מתוך תשלומים שיבצע החייב ויחולו הוראות תקנה 6 לתקנות.

המנגנון המוצע נותן מענה לעיקר הקשיים שהוצגו בנוגע למנגנון האגרה ובנוסף יש  לו יתרונות נוספים כמפורט להלן –

1. גביית אגרה בפתיחת התיק תהווה ווסת אשר ימנע את פתיחתם של תיקים שאין הצדקה לפתוח אותם בשלב שבו הם נפתחים. מאחר וכיום לא משולמת כל אגרה בפתיחת התיק, ניתן לבקש גם פתיחתם של תיקים שאין הצדקה של ממש בפתיחתם. לדוגמה חובות שחלף רק זמן קצר ממועד התשלום ויתכן שהחוב ישולם בזמן הקרוב על ידי החייב וכן תיקים בסכומי חוב נמוכים ביותר. פתיחת תיק בהוצאה לפועל תאפשר לנקוט הליכי גבייה כנגד החייב כאשר במקרים מסויימים ייתכן שהחייב היה משלם את חובו גם מבלי שייפתח התיק כנגדו. אגרה בפתיחת התיק תגרום לזוכה לשקול האם פתיחת התיק מוצדקת לנוכח גובה החוב, הזמן שחלף וההיכרות עם החייב, כמו כן האם קיים סיכוי שהחוב ישולם גם מבלי שיפתח תיק כנגד החייב. מבחינה זו, אגרת הפתיחה תסייע למנוע את פתיחתם של תיקים שאין הצדקה לפתחם. יחד עם זאת, אין בסכום המוצע כדי למנוע מהזוכה לפתוח תיק שיש הצדקה לפתחו. לשם ההשוואה, זוכה בתיק פסק דין רגיל ישלם בפתיחת התיק אגרה בשיעור של 1% מהחוב ולא פחות מ 93 ₪. גובה החוב הממוצע בפתיחת תיק מזונות עומד על סך של כ-25,000 ₪ (גובה החוב הממוצע בפתיחה בשנת 2014 עמד על סך של  26,002; בשנת 2015 על סך של 25,333 ₪), 1% מסכום זה הינו כ-250 ₪. יובהר כי גובה החוב הממוצע בפתיחה אינו מעיד על גובה החוב האמיתי שכן בכל תיקי המזונות בהם קיים חיוב חודשי בגין תשלום המזונות החודשי, החוב יגדל בחלוף החודשים. עוד יובהר, כי גם במקרה זה חלות הוראות תקנה 5 לתקנות ולפיכך זוכה שהיה פטור מתשלום אגרה בבית המשפט או בבית הדין, יהיה פטור מתשלום האגרה גם בהוצאה לפועל. האגרה תיווסף לחוב והיא תשולם על ידי החייב כמפורט בתקנה 6(א).

2. בדומה לשאר האגרות המשולמות בהוצאה לפועל, גם האגרה המשולמת בפתיחת תיק מזונות מתווספת מיד לחוב וכך גם האגרות המתווספות לתיק מדי שנה. אשר על כן, בניגוד למצב הקיים היום, גובה החוב בתיק משוקף לצדדים בכל רגע נתון.

3.  מנגנון האגרה פשוט להבנה וקל ליישום. הוא זהה לכל תיקי המזונות ולכל הזוכים (המוסד לביטוח לאומי או זוכה שאינו המוסד) ולכל סוגי התיקים במזונות (חוב חד פעמי או חוב המתחדש באופן חודשי) והוא ידוע מראש ללא תלות בשיעור החוב. מאידך, חיוב האגרה מושפע ממשך ניהול התיק במערכת כך שבתיק שמתנהל לתקופת זמן קצרה, ומצריך משאבי מערכת קטנים יותר, תשולם אגרה נמוכה יותר ביחס לתיקים שמתנהלים לאורך שנים ומושקעים בהם משאבים רבים יותר. נוסף על האמור החיוב באגרה שנתית יתמרץ סגירת תיקים שאין בהם צורך. כיום, מאחר ואין אגרה שנתית אין תמריץ לסגירת תיקים גם אם החוב בהם מאופס במשך תקופה. חיוב שנתי באגרה יעודד סגירת תיקים שאינם פעילים.

4. כל תיקי המזונות יחוייבו באגרה האמורה וזאת בין אם החייב שילם בהוצאה לפועל ובין אם שילם ישירות לזוכה. במובן זה נטל האגרה יחול באופן שיוויוני על כל החייבים ולא רק על החייבים המשלמים בהוצאה לפועל.

5. מאחר וגם חייבים המשלמים ישירות לזוכה יחוייבו בתשלום האגרה, שוב לא יהיה תמריץ לתשלום מחוץ ללשכת ההוצאה לפועל. באופן זה ייחסך מהזוכה הצורך לדווח על תשלומים שביצע החייב ולבצע הקטנות חוב. כך גובה החוב בתיקים יהיה נכון ומעודכן בכל עת, תימנע נקיטת הליכים על בסיס חוב שגוי ויצומצמו מחלוקות ודיונים בטענות "פרעתי".

6. האגרה המוצעת נמוכה באופן משמעותי מהאגרה הקיימת היום בתיקי מזונות. 100 ש"ח  מהווים 1% מסך של 10,000. כך שכל תיקי המזונות שהחיוב השנתי בהם גבוה מ-10,000 ₪ משלמים פחות במנגנון המוצע. 10,000 ₪ לשנה הם 833 ₪ בחודש. כך שבכל תיק לגביית דמי מזונות חודשיים בסך העולה על 833 ₪ לחודש האגרה תהיה נמוכה יותר מאשר במנגנון המוצע.

 

תחולה

מוצע לקבוע סעיף תחולה אשר יקבע כדלקמן – "מבלי לגרוע מהאמור בתקנה 3ב(א) לתקנות העיקריות, על בקשה לביצוע פסק דין למזונות שהוגשה לפני יום פרסומן של תקנות אלה תחול האגרה השנתית בלבד לפי פרט משנה (א)(4)(2) לתוספת לתקנות העיקריות, כנוסחו בסעיף 1 לתקנות אלה, בהתאם למועד פתיחת תיק המזונות."

סעיף זה בא להבהיר כי בתיק מזונות שנפתח לפני תחילתן של תקנות אלה, תתווסף אגרה שנתית לפי פרט משנה (א)(4)(2) בהתאם למועד שבו נפתח תיק המזונות. היינו שאם לדוגמה תיק המזונות נפתח ב-1 בינואר של שנה מסויימת, ואין חשיבות לשנה, הרי שב-1 בינואר שיחול לאחר תחילתן של תקנות אלה, התיק יחוייב באגרה השנתית לפי פרט משנה (א)(4)(2). מיום תחילתן של תקנות אלה ועד למועד התווספות האגרה כאמור לא תחול האגרה בשיעור 1% מן התשלום. יובהר, כי זוכה שבחרה לנהל את התיק במסלול מזונות תשלם גם אגרה לפי תיקון זה וגם אגרה לפי תקנה 3ב בעד ניהול ההליך במסלול מזונות.