תוכן עניינים
1. שינוי השיעור לעניין סך מסגרות האשראי ושינוי הסכומים
2. תחילה
צו להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה)(שינוי השיעור והסכומים לעניין צמצום מסגרות אשראי לפי סעיף 9(ג) לחוק)(הוראת שעה), התשפ"א-2020
ביום 31 בינואר 2017 פורסם ברשומות החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017 (להלן – החוק). במסגרת החוק תוקן חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, ונוסף בו סעיף שלפיו בנק בעל היקף פעילות רחב, קרי בנק ששווי נכסיו עולה על 20% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, לא יעסוק בתפעול הנפקה וסליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב. סעיף זה נועד להביא להפרדה בין הבנקים הגדולים לבין חברות כרטיסי האשראי שבבעלותם ולאפשר לחברות אלו להוות 'איום תחרותי' על המערכת הבנקאית בתחום האשראי הקמעונאי.
בשנת 2019 הושלמה ההפרדה בין חברת לאומי קארד בע"מ מבנק לאומי לישראל בע"מ ובשנת 2020 הושלמה ההפרדה בין חברת ישראכרט בע"מ מבנק הפועלים בע"מ.
על מנת לפנות לחברות כרטיסי האשראי המופרדות נתח שוק משמעותי שיאפשר להן לגייס בסיס לקוחות רחב, נקבע בסעיף 9(ג) לחוק, כי מתום ארבע שנים מיום התחילה ועד תום שבע שנים מיום התחילה, היינו מיום 31 בינואר 2021 עד ליום 31 בינואר 2024, סך מסגרות האשראי בכרטיס אשראי של לקוחות בנק בעל היקף פעילות רחב המנפיק כרטיסי חיוב, בכל שנה, לא יעלה על 50% מסך מסגרות האשראי בכרטיסי אשראי של לקוחות הבנק כפי שהיה בשנת 2015. לצד הוראה זו, ועל מנת למנוע פגיעה בלקוחות בעלי מסגרת אשראי נמוכה, הסעיף קובע כי בחישוב סך מסגרות האשראי כאמור, יובאו בחשבון מסגרות אשראי של לקוחות הבנק הגבוהות מ-5,000 שקלים חדשים, ולא תופחת מסגרת אשראי של לקוח לסכום נמוך מ-5,000 שקלים חדשים רק בשל האמור בסעיף. כמו כן, נקבע כי שר האוצר, בהסכמת הנגיד ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו שיעור שונה מהשיעור שנקבע לעניין סך מסגרות האשראי, סכומים שונים מהסכומים שנקבעו בסעיף והוראות לעניין ההיערכות הנדרשת מבנק לשינוי מסגרות האשראי ולעניין אופן מתן הודעה ללקוחות הבנק בדבר שינוי המסגרות כאמור.
בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, מצבם הכלכלי של משקי בית רבים הורע והכנסתם נפגעה. לכן, קיים חשש שצמצום מסגרות האשראי כנדרש לפי סעיף 9(ג) לחוק בנוסחו הנוכחי עלול לגרום לפגיעה באותם משקי בית שמצבם הכלכלי הורע ושבשל הפגיעה בהכנסתם יתקשו לגייס מסגרות אשראי חלופיות למסגרות האשראי שתצומצמנה לפי הסעיף. על מנת לאזן בין האפשרות לפגיעה במשקי בית אלה, מחד, לבין תכלית החוק מאידך, מוצע לקבוע בצו לתקופה מוגבלת של שנה - כי סך מסגרות האשראי בכרטיסי האשראי של לקוחות בנק בעל היקף פעילות רחב המנפיק כרטיסי חיוב, לא יעלה על 55% מסך מסגרות האשראי בכרטיסי האשראי של לקוחות הבנק כפי שהיה בשנת 2015 במקום 55% כקבוע היום; כי בחישוב סך מסגרות האשראי כאמור, יובאו בחשבון מסגרות אשראי של לקוחות הבנק הגבוהות מ-7,500 שקלים חדשים במקום מ-5,000 שקלים חדשים כקבוע היום, וכי לא תופחת מסגרת אשראי של לקוח לסכום נמוך מ-7,500 שקלים חדשים רק בשל האמור בסעיף זה, במקום לסכום הנמוך מ-5,000 שקלים חדשים כקבוע היום.
טיוטת צו מטעם משרד האוצר:
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 9(ג) לחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017[1] (להלן – החוק), בהסכמת הנגיד ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מצווה לאמור: |
||
|
1. |
בתקופה שמיום תחילתו של סעיף 9(ג) לחוק ועד ליום כ"ט בשבט התשפ"ב (31 בינואר 2022) יקראו את סעיף 9(ג) לחוק כך שבמקום "50%" יקראו "55%" ובכל מקום, במקום "5,000" יקראו "7,500". |
|
|
2. |
תחילתו של צו זה ביום תחילתו של סעיף 9(ג) לחוק. |
|
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])
(חמ _____-3)
__________________
ישראל כ"ץ
שר האוצר
כללי
ביום 31 בינואר 2017 פורסם ברשומות החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017 (להלן – החוק). במסגרת החוק תוקן חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, ונוסף בו סעיף שלפיו בנק בעל היקף פעילות רחב, קרי בנק ששווי נכסיו עולה על 20% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, לא יעסוק בתפעול הנפקה וסליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב. סעיף זה נועד להביא להפרדה בין הבנקים הגדולים לבין חברות כרטיסי האשראי שבבעלותם ולאפשר לחברות אלו להוות 'איום תחרותי' על המערכת הבנקאית בתחום האשראי הקמעונאי.
בשנת 2019 הושלמה ההפרדה בין חברת לאומי קארד בע"מ מבנק לאומי לישראל בע"מ ובשנת 2020 הושלמה ההפרדה בין חברת ישראכרט בע"מ מבנק הפועלים בע"מ.
על מנת לפנות לחברות כרטיסי האשראי המופרדות נתח שוק משמעותי שיאפשר להם לגייס בסיס לקוחות רחב, נקבע בסעיף 9(ג) לחוק, כי מתום ארבע שנים מיום התחילה ועד תום שבע שנים מיום התחילה, היינו מיום 31 בינואר 2021 ועד ליום 31 בינואר 2024, סך מסגרות האשראי בכרטיס אשראי של לקוחות בנק בעל היקף פעילות רחב המנפיק כרטיסי חיוב, בכל שנה, לא יעלה על 50% מסך מסגרות האשראי בכרטיסי אשראי של לקוחות הבנק כפי שהיה בשנת 2015. לצד הוראה זו, ועל מנת למנוע פגיעה בלקוחות בעלי מסגרת אשראי נמוכה, הסעיף קובע כי בחישוב סך מסגרות האשראי כאמור, יובאו בחשבון מסגרות אשראי של לקוחות הבנק הגבוהות מ-5,000 שקלים חדשים, ולא תופחת מסגרת אשראי של לקוח לסכום נמוך מ-5,000 שקלים חדשים רק בשל האמור בסעיף. כמו כן, נקבע כי שר האוצר, בהסכמת הנגיד ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו שיעור שונה מהשיעור שנקבע לעניין סך מסגרות האשראי, סכומים שונים מהסכומים שנקבעו בסעיף והוראות לעניין ההיערכות הנדרשת מבנק לשינוי מסגרות האשראי ולעניין אופן מתן הודעה ללקוחות הבנק בדבר שינוי המסגרות כאמור.
לסעיף 1
בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, מצבם הכלכלי של משקי בית רבים הורע והכנסתם נפגעה. לכן, קיים חשש שצמצום מסגרות האשראי כנדרש לפי סעיף 9(ג) בנוסחו הנוכחי עלול לגרום לפגיעה באותם משקי בית שמצבם הכלכלי הורע ושבשל הפגיעה בהכנסתם יתקשו לגייס מסגרות אשראי חלופיות למסגרות אשראי שיצומצמו מכוח הסעיף. על מנת לאזן בין הפגיעה שעלולה להתרחש למשקי בית אלו, מחד, לבין תכלית החוק מאידך, מוצע לשנות את הוראות החוק לתקופה מוגבלת של שנה אחת, כמפורט להלן -
מוצע לקבוע כי סך מסגרות האשראי בכרטיסי האשראי של לקוחות בנק בעל היקף פעילות רחב המנפיק כרטיסי חיוב בשנה זו לא יעלה על 55% מסך מסגרות האשראי בכרטיסי האשראי של לקוחות הבנק כפי שהיה בשנת 2015; כי בחישוב סך מסגרות האשראי כאמור, יובאו בחשבון מסגרות אשראי של לקוחות הבנק הגבוהות מ-7,500 שקלים חדשים בלבד וכי לא תופחת מסגרת אשראי של לקוח לסכום נמוך מ-7,500 שקלים חדשים רק בשל האמור בסעיף זה.
יובהר כי העמידה בדרישת הסעיף מחושבת באופן שנתי, וזאת ביחס לסך מסגרות האשראי שהועמדו בשנת 2015. אופן בחינה זה מאפשר גמישות בביצוע צמצום המסגרות במהלך השנה. כך, בנקים בעלי היקף פעילות רחב יוכלו לבצע את ההפחתה בהדרגה, ולדוגמה, להפחית את מסגרות האשראי במחצית הראשונה של השנה ב-40% ביחס למסגרות שהועמדו בשנת 2015, ובמחצית השנה השנייה ב- 50% ביחס למסגרות אלו. זאת, לקראת כניסת ההוראה המקורית לתוקף ב-1 בפברואר 2022.