תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס'...)(הוראות שונות), תשפ"א-2020

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

תזכיר החוק נועד לתקן את חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) תש"ף-2020 (להלן: החוק) ואת פקודת בריאות העם, 1940 בעניינים אלה:

א. העלאת הסכום המקסימלי של הקנסות שניתן לקבוע לגבי הפרת ההוראות שלהלן –

1)  הפרת איסור הפעלה של מקום ציבורי או עסקי – מסכום של 5,000 ₪ כפי שקבוע היום, ל-10,000 ₪;

2)  קיום אירועים ומסיבות בניגוד לתקנות – מסכום של 5,000 ₪ כפי שקבוע היום ל-15,000 ₪.

3)  הפרת האיסור על פתיחת מוסד חינוך – מסכום של 5,000 ₪ כפי שקבוע היום ל-25,000 ₪.

ב.  הוספת סמכות למתן צווי סגירה למוסדות המקיימים פעילות חינוך הפתוחים לתלמידים או מטופלים בניגוד לאיסור על פתיחתם.

  ג.  תיקון תקופת תוקפם של צווי הסגירה הניתנים למקום הפתוח בניגוד לאיסור על פתיחתו, כך שיהיו בתוקף כל עוד ההוראה על איסור הפתיחה שלהם עומדת בתוקפה, וכן הארכת התקופה של צו סגירה שניתן בגין הפרה חוזרת.

ד.  תיקון הגדרת עבירה מינהלית חוזרת בכל הנוגע להפרת חובת הבידוד וההגעה למקום בידוד שלא באמצעות תחבורה ציבורית, כך שהתקופה שצריכה לחלוף בין קבלת הקנס בעבירה הקודמת לבין ביצוע העבירה הנוספת תעמוד על יומיים.

ה.  תיקון הסעיפים העוסקים במידע הנמסר בחקירות אפידמיולוגיות כך שיובהר כי אין בהוראה בדבר שמירת המידע במערכות משרד הבריאות בלבד, כדי לגרוע מסמכויות המשטרה לפי כל דין לקבל מידע, אם הדבר דרוש לצורך חקירה פלילית וכי אדם שהגיע אליו מידע בחקירה אפידמיולוגית יוכל להעביר את המידע למשטרה אם סבר כי הדבר דרוש לצורך חקירה פלילית.

 

 

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

לא רלוונטי

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

אין השפעה ידועה

 

 

 

 

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

 

תזכיר חוק מטעם משרד ראש הממשלה:

תזכיר חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס'...)(הוראות שונות), תשפ"א-2020

 

דברי הסבר

כללי

העולם, וישראל כחלק ממנו, נמצא כעת בעיצומה של פנדמיה כתוצאה מהתפרצות והתפשטות הנגיף SARS-CoV-2 הגורם למחלה COVID-19 (להלן: "המחלה" או "הנגיף"). המחלה מתבטאת על פי רוב כמחלת חום חולפת המלווה בשיעול, קשיי נשימה, אובדן חוש הטעם והריח ועוד. רבים מן הנדבקים אינם מפתחים תסמינים כלל. מיעוט מבין הנדבקים יפתחו את סיבוכי המחלה אשר הינם בעיקר כשל נשימתי עם צורך בהעשרת חמצן ובהנשמה. נכון להיום, אין באוכלוסיית ישראל חסינות נגד המחלה, אין חיסון באמצעותו ניתן לצמצם את התפשטותה ואין טיפול המוכח כיעיל במניעת הידרדרות וסיבוכים של המחלה. יצוין כי הנגיף עובר מאדם עם תסמינים מזעריים או ללא תסמינים כלשהם לאנשים אחרים, ורבים מהחולים אינם מראים תסמינים או מפתחים תסמינים רק כמה ימים אחרי שכבר הדביקו אנשים נוספים. כך, כל מקרה עשוי להדביק מספר אנשים נוספים עד האבחון והכניסה לבידוד.

בישראל נכון ליום זה, נדבקו בנגיף הקורונה מעל 300 אלף אנשים ונפטרו מעל 2,200 אנשים. מספר החולים הקשה עולה על 600 אנשים.

לנוכח נתוני התחלואה הגבוהים, שהגיעו למצב של תחלואה חריפה באמצע חודש ספטמבר, החליטה הממשלה בהחלטה מספר 376 מיום 13.9.2020, על שורת צעדים לעצירת התפשטות הנגיף, אשר עוגנו בתקנות מכוח חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן: חוק סמכויות מיוחדות). לנוכח ירידה מסוימת בהיקף ההדבקות, הוחלט על הסרה זהירה של חלק מהמגבלות, ובכלל זה פתיחת מוסדות החינוך לילדים בגילאי 0-6 וכן הסרת המגבלות על יציאה ממקום המגורים. רבות מההגבלות, לרבות מגבלות על פעילות מקומות עבודה, פתיחה לציבור של פעילות מסחר, בילוי ופנאי, ופעילות התחבורה היבשתית – נותרו על כנן בשלב זה.

תזכיר החוק נועד לתקן את חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) תש"ף-2020 ואת פקודת בריאות העם, 1940 במספר עניינים שיפורטו להלן.

ראשית, מוצע להעלות את הסכום המקסימלי של הקנסות שניתן לקבוע בגין הפרת הוראות התקנות שמכוח החוק בענייני הפעלת מקום ציבורי או עסקי שהפעלתו נאסרה; הגבלת מסיבה, כנס וטקס, לרבות טקס דתי ופתיחת מוסד המקיים פעילות חינוך לתלמידים או למטופלים שפתיחתו נאסרה. שנית, מוצע להוסיף סמכות למתן צווי סגירה למוסדות המקיימים פעילות חינוך הפתוחים לתלמידים או מטופלים בניגוד לאיסור על פתיחתם. שלישית, מוצע לתקן את תקופת תוקפם של צווי הסגירה הניתנים למקום הפתוח בניגוד לאיסור על פתיחתו, כך שיהיו בתוקף כל עוד ההוראה על איסור הפתיחה שלהם עומדת בתוקפה, וכן הארכת התקופה של צו סגירה שניתן בגין הפרה חוזרת. רביעית, מוצע לתקן את הגדרת עבירה מינהלית חוזרת בכל הנוגע להפרת חובת הבידוד והגעה לבידוד שלא באמצעות תחבורה ציבורית, כך שהתקופה שצריכה לחלוף בין קבלת הקנס בעבירה הקודמת לבין ביצוע העבירה הנוספת תעמוד על יומיים. חמישית, מוצע לתקן את הסעיפים העוסקים במידע הנמסר בחקירות אפידמיולוגיות כך שיובהר כי אין בהוראה בדבר שמירת המידע במערכות משרד הבריאות בלבד, כדי לגרוע מסמכויות המשטרה לפי כל דין לקבל מידע, אם הדבר דרוש לצורך חקירה פלילית ולקבוע כי אדם שהגיע אליו מידע בחקירה אפידמיולוגית יוכל להעביר את המידע למשטרה אם סבר כי הדבר דרוש לצורך חקירה פלילית.

 

לסעיף 1

מוצע לתקן את סעיף 24(ב)(1) ולהעלות את הסכום המירבי של הקנס המינהלי שניתן לקבוע בתקנות מכוח החוק במספר עניינים כמפורט להלן:

א. הפרת הוראות לעניין הפעלת מקום ציבורי או עסקי שהפעלתו נאסרה –

סעיף 8 לחוק סמכויות מיוחדות קובע את סמכות הממשלה להתקין תקנות להגבלת הפעילות בבתי עסק, במקומות עבודה, במקומות הפתוחים לציבור ובמתן שירותים אף שלא במסגרת בתי עסק (בסעיף זה – עסקים), כפי שמפורט שם. לפי הוראה זו נקבעו תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות), תש"ף-2020 (להלן: תקנות הגבלת פעילות). בתקנות נקבעו הוראות שעניינן איסור פתיחת מקומות ציבוריים או עסקיים, ובכלל זה מקום בילוי, מסחר, תרבות, תיירות או פנאי, בית אוכל, בריכת שחייה, שוק קמעונאי, מכון כושר וסטודיו, בית מלון, אכסניה, פנסיון או יחידת אירוח, ולמעט המקומות שפתיחתם הותרה. הקנס המירבי על הפרת הוראה זו עומד כיום על 5,000 שקלים חדשים. כדי להגביר את יעילותם של הקנסות המינהליים, ולהרתיע מפני פתיחת מקומות שחל איסור על פתיחתם, מוצע להעלות את הקנס המירבי הקבוע בחוק,  כך שיעמוד על 10,000 שקלים חדשים.

ב. הפרת הוראות לעניין הגבלת מסיבה, כנס וטקס –

סעיף 9 לחוק סמכויות מיוחדות קובע את סמכות הממשלה להתקין תקנות להגבלת מסיבה, כנס, טקס, לרבות טקס דתי ועוד אשר בשל טיבם מתאפיינים בריבוי משתתפים או בקרבה בין בני אדם כמפורט שם. לעמדת גורמי המקצוע במשרד הבריאות, אירועים רבי משתתפים מהווים כר פורה להדבקות רחבות היקף, לנוכח מאפייניהם הכוללים אינטראקציה חברתית, אכילה משותפת (ללא מסכה) וריקודים צפופים. הניסיון שהצטבר במשרד הבריאות מלמד על כך שאירועים כאמור אכן גרמו להפצת הנגיף בקרב רבים ממשתתפי אירועים שהתקיימו בקיץ האחרון. כמו כן, קיומם של אירועים רבים למרות האיסור שחל על קיומם והקנס הקבוע בצידו, מלמדים על כך שהקנס הקבוע היום אינו מספיק כדי לייצר הרתעה שתמנע את קיום האירועים. הקנס המירבי על קיום אירוע כאמור עומד היום על 5,000 שקלים חדשים. נראה כי סכום זה אינו הולם באופן יחסי להוצאות על קיום אירוע רב משתתפים, ולכן בין היתר אין די בו כדי להרתיע מפני קיום אירועים. על כן מוצע להעלות את הקנס המקסימלי הקבוע בחוק, כך שיעמוד על 15,000 שקלים חדשים.

  ג.  פתיחת מוסד המקיים פעילות חינוך לתלמידים או למטופלים שפתיחתו נאסרה –

סעיף 10 לחוק קובע את סמכות הממשלה להתקין תקנות להגבלת הפעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך, ובין היתר הוראות בדבר איסור פתיחה של מוסדות אלו. מכוח סעיף זה נקבעו תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך), תש"ף-2020 (להלן: תקנות חינוך). התקנות קובעות כיום איסור פתיחת מוסדות המקיימים פעילות חינוך, למעט המוסדות והפעולות המפורטים שם. הקנס המרבי הקבוע החוק על הפרת הוראה בדבר סגירה כאמור, עומד על 5,000 ₪. למרות האיסור שנקבע כאמור לפעילות מוסדות חינוך, והקנס הקיים בצידו, אנו עדים להפרות רחבות של מוסדות חינוך הפתוחים לתלמידים בניגוד לאיסור על פתיחתם. נוכח הפרות אלו, וכדי להגביר את ההרתעה והיעילות של הקנסות, מוצע להעלות את הקנס המרבי על הפרה כאמור כך שיעמוד על 25,000. יצוין כי הכוונה היא לקבוע בתקנות חינוך האמורות קנסות שונים בהתאם להיקף ההפרה ועצמת הסכנה הנשקפת ממנה, כך שמוסד שפותח שעריו ומקיים פעילות לימוד ליותר תלמידים – יקבל קנס גבוה יותר ממוסדות שמקיימים פעילות חינוך למספר נמוך יחסית של תלמידים.

 

לסעיפים 2-3

מוצע לתקן את סעיפים 32א ו-32ב(א)(1) לחוק, כך שתהיה סמכות לגורם מורשה כמפורט בסעיף 32א לחוק – ראש הרשות המקומית שבתחומה נמצא המקום, קצין משטרה בדרגת סגן-ניצב ומעלה או רופא מחוזי – להוציא צווי סגירה למוסד המקיים פעילות חינוך שפתח את המוסד בניגוד לאיסור על פתיחתו. התיקון המוצע נועד לתת כלים נוספים להתמודדות עם ההפרות האמורות לעיל של מוסדות חינוך הפועלים בניגוד לאיסור על פתיחתם, כך שניתן יהיה להוציא צו סגירה למקום באופן שיאפשר סגירתו בפועל. 

כמו כן מוצע לתקן את סעיף קטן (ד) ולהוסיף את סעיף קטן (ד1), כך שכאשר ניתן צו סגירה לגבי מקום שפתיחתו אסורה, ובכלל זה מקום הפתוח לציבור, עסק או מוסד המקיים פעילות חינוך, תקופת תוקפו לא תהיה מוגבלת ל-7 ימים כפי שקבוע בסעיף קטן (ד), אלא תעמוד בתוקף כל עוד עומדת בתקפה ההוראה שלפיה חל איסור לפתוח את המקום.

בנוסף מוצע להוסיף את סעיף קטן (ה1), ולקבוע כי במקרה שבוצעה הפרה נוספת בתוך 30 ימים מתום תקופת תוקפו של צו סגירה מינהלי שניתן, יוכל הגורם המורשה ליתן צו נוסף שתקופת תוקפו לא תעלה על 14 ימים.

 

לסעיף 4

תיקון סעיף 20ד לפקודת בריאות העם

סעיף 20ד לפקודת בריאות העם, 1940 קובע כי עבירה מינהלית חוזרת שעניינה העבירות הקבועות בסעיף 20ג, עונשה כפל הקנס הקבוע להפרת אותן הוראות. "עבירה מינהלית חוזרת" כהגדרתה בסעיף 2(ג) לחוק העבירות המינהליות היא עבירה מינהלית שעבר אדם בתוך שלוש שנים מיום שעבר לפני כן אותה עבירה והתקיים לגבי העבירה הקודמת אחד מאלה:

(1)        הוא שילם בשלה קנס מינהלי או הורשע בשלה;

(2)        חלפו המועדים להגשת בקשה לביטול הקנס או להודעה על בקשה להישפט והוא לא הגיש בקשות כאמור או שנדחתה בקשתו לביטול ההודעה על הטלת הקנס.

בעניין הפרת חובת בידוד או איסור הגעה לבידוד בתחבורה ציבורית, יש קושי בדרישה הקבועה בסעיף 2(ג)(2) לחוק העבירות המינהליות בדבר חלוף המועדים להגשת הבקשה לביטול או להודעה על בקשה להישפט שאורכים 30 ימים, שכן חובת הבידוד מעצם טיבה חלה לתקופה של 14 ימים לכל היותר, ולכן גם כאשר אדם מפר מספר פעמים את חובת הבידוד בתוך תקופה זו, אם לא התקיימה החלופה הראשונה של תשלום הקנס או הרשעה, לא ניתן יהיה להטיל עליו קנס כפול בשל ביצוע עבירה חוזרת. נוכח האמור, מוצע לתקן את סעיף 20ד(ג) לפקודת בריאות העם, באופן ש"עבירה מינהלית חוזרת" לעניין הפרת חובת בידוד או איסור הגעה לבידוד בתחבורה ציבורית תתקיים (כל עוד לא התקיימה החלופה הראשונה) לאחר שחלפו יומיים בלבד מיום שהומצאה לו ההודעה על הטלת הקנס המינהלי בעבירה הקודמת.

 

תיקון סעיף 20ח לפקודה

סעיף 20ח(ו) לפקודה קובע כי מידע שהתקבל במהלך חקירה אפידמיולוגית יישמר במערכות המידע של משרד הבריאות בלבד, ולא ייעשה בו שימוש אלא כדי לסייע באיתור מקום או זמן שבו שהה חולה ובאיתור מי שבא במגע קרוב עם חולה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה.

מוצע לתקן את הסעיף ולקבוע כי אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכויות המשטרה לפי כל דין לקבל מידע, אם הדבר דרוש לצורך חקירה פלילית. נקודת המוצא לגבי חקירה פלילית היא כי יש לקבל כל מידע רלוונטי לצורך בירור האמת ואכיפת הדין הפלילי, אף אם יש בכך פגיעה מסוימת בזכויות ובאינטרסים שונים, שהרי חקירה פלילית מעצם טבעה עלולה לפגוע בפרטיות ובזכויות נוספות. יצוין כי הגם שהתיקון המוצע מאפשר את השימוש במידע לצורך חקירה פלילית, יש להבחין בין אפשרות השימוש במידע לבין מדיניות השימוש בו הלכה למעשה וכאשר תעלה שאלת שימוש במידע קונקרטי, תידרש בחינה של האיזון בין האינטרסים השונים לפי נסיבות העניין.

סעיף קטן (ז) קובע כי אדם שהגיע אליו מידע לפי סעיף זה ישמרנו בסוד, לא יגלה את האמור בו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש פרט לתכלית האמורה בסעיף זה. על-פי הדין הקיים, הוראת הסודיות האמורה אינה משמשת מחסום מפני העברת מידע למשטרה בחקירה פלילית, אולם כדי למנוע ספקות פרשניים, מוצע לתקן את סעיף קטן זה, ולהשוות את נוסחו לסעיפי סודיות דומים בחקיקה, באופן שיובהר כי אדם שהגיע אליו מידע במסגרת חקירה אפידמיולוגית, יוכל להעביר את המידע אם סבר כי המידע דרוש לצורך חקירה פלילית. זאת באופן שיעגן  במפורש את האפשרות של מקבל המידע להעביר את המידע למשטרה במקרים בהם הצורך לפנות למשטרה נובע ממידע שעלה בחקירה, למשל כשעולה מהחקירה כי חולה מאומת הפר בידוד, כאשר יש חשש שנמסרו שקרים בחקירה וכו'.