תוכן עניינים
ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן
ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:
טיוטת תקנות להגנת חיית הבר (תיקון), התשפ"א-2020
2. תחילה
תקנות להגנת חיית הבר (תיקון), התשפ"א - 2020
החוק להגנת חיית הבר, התשט"ו-1955 (להלן – החוק) קובע את הסמכות להתיר יבוא ויצוא חיות בר, כך שנקודת המוצא היא שסחר בחיות בר מוגנות הוא אסור אלא אם ניתן היתר לכך. סעיף 8(א)(1) לחוק, שעניינו "מסחר, החזקה והעברה של חיות בר" קובע: "לא יסחר אדם בחיית בר... אלא בהיתר סחר כללי או מיוחד". הגדרת "חיית בר" לפי החוק כוללת גם כל חלק של חיית בר, ועל כן סחר בפרוות של חיות בר טעון היתר סחר מכוח סעיף 8 לחוק.
תקנה 12ב לתקנות להגנת חיית הבר, התשט"ו-1955 (להלן - התקנות), קובעת את התנאים למתן היתרי סחר על ידי מנהל רשות הטבע והגנים. מוצע תיקון לתקנה זו, באופן שמנהל הרשות לא ייתן היתר לסחר בפרוות חיית בר או המוצר הכולל פרווה, אלא אם כן הם משמשים לצורכי דת או מסורת דתית, למחקר מדעי, לחינוך או להוראה.
טיוטת תקנות מטעם המשרד להגנת הסביבה:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 9 לחוק להגנת חיית הבר, התשט"ו-1955[1], אני מתקינה תקנות אלה: |
|
|
1. |
בתקנות להגנת חיית הבר, התשל"ו- 1976[2], בתקנה 12ב, בסופה יבוא: |
||
|
|
|
|
"(4) לא יינתן היתר לסחר בפרוות חיית בר או במוצר הכולל פרווה כאמור, אלא אם כן הפרווה או המוצר כאמור משמשים לצורכי דת או מסורת דתית, למחקר מדעי, לחינוך או להוראה; לעניין זה, "פרווה" – עור בעל חיים הכולל כסות שיער." |
|
2. |
תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן. |
||
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])
(חמ _____-3)
__________________
גילה גמליאל
השרה להגנת הסביבה
לתקנה 1
החוק להגנת חיית הבר, התשט"ו-1955 (להלן – החוק) קובע את הסמכות להתיר יבוא ויצוא חיות בר, כך שנקודת המוצא היא שסחר בחיות בר מוגנות הוא אסור אלא אם ניתן היתר לכך. סעיף 8(א)(1) לחוק, שעניינו "מסחר, החזקה והעברה של חיות בר" קובע: "לא יסחר אדם בחיית בר... אלא בהיתר סחר כללי או מיוחד". הגדרת "חיית בר" לפי החוק כוללת גם כל חלק של חיית בר, ועל כן סחר בפרוות של חיות בר טעון היתר סחר מכוח סעיף 8 לחוק. עוד יצוין כי סעיף 9 לחוק קובע, לגבי כלל הרישיונות וההיתרים מכוח החוק, שיקול דעת רחב לשר בקביעת כללים בתקנות.
תקנה 12ב לתקנות להגנת חיית הבר, התשל"ו-1976 (להלן – התקנות), קובעת כללים אלה למתן היתרים:
"לא ייתן המנהל היתר אלא בהתקיים שני אלה:
(1) ההיתר המבוקש תואם את הוראות האמנה;
(2) מנהל השירותים הווטרינריים נתן הסכמתו למתן היתר כמבוקש;
(3) אם ההיתר הוא למבקש שעיסוקו בגידול או ברבייה של חיות בר מסדרת הקופאיים (הפרימאטים) שיובאו לישראל, יינתן היתר ליצוא חיות הבר או יצוא תולדותיהן למדינה אחרת, או היתר אחר שנועד לשרת יצוא כאמור, רק אם ההיתר הוא למטרות של שמירת טבע, שיקום והצלה, או חינוך ותצוגה".
התנאים שנקבעו בתקנה 12ב הם תנאי סף למתן היתר. יצוין כי באמנת CITES - האמנה בדבר סחר בין לאומי במינים של חית בר וצמחית בר הנתונים בסכנה – הנזכרת בתקנת משנה (1), נקבע במפורש כי האמנה אינה שוללת את זכותן של המדינות לאמץ סטנדרט מחמיר יותר, עד כדי הטלת איסור מוחלט (סעיף 14(1) לאמנה).
מוצע להוסיף כלל נוסף לעניין מתן היתרים על ידי המנהל, והוא הגבלה בעניין סחר בפרוות חיית בר או במוצר הכולל פרווה כאמור. פסקה (4) המוצעת מבקשת להגביל את סמכות מנהל הרשות לתת היתר לסחר בפרוות חיית בר או במוצר הכולל פרווה כאמור, אלא אם כן הם משמשים לצורכי דת או מסורת דתית, למחקר מדעי, לחינוך או להוראה. במקרים שבהם הפרווה או המוצר הכולל פרווה נועדו לשמש למטרות האמורות, יוותר המצב המשפטי כפי שהוא כיום, וניתן יהיה לסחור בפרווה או במוצר הכולל פרווה, ובלבד שניתן לכך היתר סחרעל ידי המנהל.
לתקנה 2
מוצע כי יום תחילתו של התיקון יהיה 30 ימים מיום פרסומו. זאת על מנת לאפשר לגורמים העלולים להיות מושפעים ממנו, ובעיקר יבואנים וסוחרים בפרוות, להיערך לשינוי המצב המשפטי הקיים.
יצוין, כי לאחר בחינת השפעת הרגולציה על המפוקחים או על אינטרסים ציבוריים אחרים בהתאם להחלטת הממשלה מספר 2118 מיום 22.10.2014, ובהתאם לחוות דעתו של מנהל תחום מדיניות רגולטורית במשרד להגנת הסביבה, אישרה השרה להגנת הסביבה כי השפעת הרגולציה היא זניחה. זאת לאור הנתונים המצביעים על כך שסחר בפרוות שאינו נכלל בסייגים מתקיים בישראל בהיקף מצומצם בלבד. לאור האמור לא נדרש דוח הערכת השפעה של הרגולציה.