טיוטת תקנות מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (סדרי הדין והמינהל בוועדת הערר), התשפ"א-2020

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (סדרי הדין והמינהל בוועדת הערר), התשפ"א-2020

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

ביום 16.6.2020 פורסם חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020 (להלן – החוק) אשר ביקש להעניק תמריץ כספי למעסיקים אשר יקלטו או יחזירו לעבודה עובדים אשר הוצאו משוק העבודה בתקופת התפרצות נגיף הקורונה SARS-CoV-2 ולא השתלבו מחדש בשוק העבודה. מטרת המענק היא להפחית את עלויות העסקת עובדים אלה בעבור המעסיקים ולתמרץ את המעסיקים לקלוט ולהעסיק את העובדים בחודשים הקרובים. בין השאר החוק קבע את הקמתה של ועדת ערר שתפקידה לדון בעררים על החלטות המנהל לפי סעיפים 7 ו-9 לחוק.

 

התקנות המוצעות, אשר נוסחו על-יסוד עקרונות סדר הדין המינהלי, מבקשות להסדיר את סדרי הדין בהליכים המתקיימים לפני ועדת הערר האמורה. הליכים אלה יתקיימו בעיקרם באופן מקוון.

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:


 

טיוטת תקנות מטעם משרד המשפטים:

טיוטת תקנות מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (סדרי הדין והמינהל בוועדת הערר), התשפ"א-2020

 

 

בתוקף סמכותי לפי 12(ד) לחוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

 

 

 

הגדרות

1.  

בתקנות אלה –

 

 

"אתר משרד המשפטים" – אתר האינטרנט של משרד המשפטים[1];

 

 

"ועדת ערר" – כמשמעה בסעיף 12 לחוק;

 

 

"חבר בית דין" – כהגדרתו בחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992[2];

 

 

"חוק בתי דין מינהליים" – חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992[3];

 

 

"חוק מענק לעידוד תעסוקה" – חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף קורונה החדש), התש"ף-2020[4]

 

 

"מען", לענין המצאת כתבי בי-דין – כתובת הדואר האלקטרוני לשם המצאת כתבי בי-דין ומספר הטלפון;  

 

 

"כתובת" – שם היישוב, שם הרחוב, מספר הבית ומספר המיקוד; בהיעדר שם לרחוב או מספר הבניין – סימן זיהוי אחר;

 

 

"ראש בית הדין" – כמשמעו בחוק בתי דין מינהליים.

כתב ערר

2.  

(א)  כתב ערר יוגש באמצעות טופס מקוון שיפורסם באתר משרד המשפטים.

 

 

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), ראש בית הדין או ועדת הערר רשאים לאשר הגשת כתב ערר שלא באמצעות טופס מקוון, לרבות באמצעות דואר אלקטרוני או באמצעות הגשה ידנית, אם התקיימו טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.

 

 

(ג)  כתב ערר יכלול את הפרטים הבאים –

 

 

 

(1) שם העורר, מספר זהותו, מענו וכתובתו של העסק או המשרד הרשום בגינו מתבקש המענק ובתאגיד – מספר הרישום שלו ומענו וכתובתו;

 

 

 

(2) אם העורר מיוצג – גם שם המייצג, מענו וכל פרטי ההתקשרות עמו וכן ייפוי כוח תקף;

 

 

 

(3) מספר תיק הבקשה בשירות התעסוקה;

 

 

 

(4) מספר תיק ניכויים של המעסיק;

 

 

 

(5) שמות העובדים שלגביהם מוגש הערר;

 

 

 

(6) תמצית ההחלטה שעליה עוררים;

 

 

 

(7) התאריך שבו הומצאה ההחלטה נושא הערר לעורר;

 

 

 

(8) העובדות שעליהן מסתמך העורר;

 

 

 

(9) הנימוקים שעליהם מבסס העורר את עררו;

 

 

 

(10)  רשימת מסמכים שעליהם מסתמך העורר, בציון המסמכים שאינם מצויים ברשותו;

 

 

 

(11)  הסעד המבוקש;

 

 

 

(12)  אזור מקוון למסירת הצהרה בגדרה יאומתו העובדות שבכתב הערר; 

 

 

 

(13)  אזור מקוון לבקש קיום דיון בדלתיים סגורות לפי העילות המנויות בסעיף 25(ב) לחוק בתי דין מינהליים. 

 

 

(ד) לכתב הערר יצורפו העתק של ההחלטה מושא הערר והעתקים של כל המסמכים הנוגעים לעניין; לא צורף מסמך כאמור לכתב הערר, אף שהוא מצוי ברשות העורר, לא יסתמך עליו בעל דין בדיון בערר אלא ברשות ועדת הערר ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

 

 

(ה) ראש בית הדין רשאי להודיע על הוספת פרטים נוספים לטופס המקוון ובלבד שאין בהם כדי למנוע את אפשרות הגשת הערר; פרסום הודעה כאמור ייעשה באתר האינטרנט של משרד המשפטים. 

פגם בכתב ערר

3. כ

כתב ערר שלא התקיימה לגביו הוראה מהוראות תקנה 2, רשאית ועדת הערר שלא לקבלו, למחקו או להחזירו לעורר לשם תיקונו.

המצאה והגשת כתבי בי-דין או החלטות

4.  

(א)  דרישה שנקבעה בחוק או בתקנות אלה בדבר הגשת כתבי-בי-דין תתקיים באופן מקוון.

 

 

(ב) המצאת כתבי בי-דין או החלטות על-ידי ועדת הערר תיעשה אל כתובת דואר אלקטרוני שצוינה על-פי תקנת משנה 2(ג)(1) או 8(ב)(1), לפי העניין, ובלבד שתוצג הודעת דואר אלקטרוני מצד המקבל המאשר את קבלת המסמך; לא הוצג אישור המקבל כאמור – יראו את ההמצאה כאילו נעשה ביום העבודה שלאחרי מועד שליחתו. 

 

 

(ג)  על אף האמור בתקנת משנה (א) ו-(ב), ועדת הערר רשאית להורות כי הגשת כתבי בי-דין או החלטות תיעשה שלא באופן מקוון אלא בדרך אחרת, לרבות באמצעות דואר אלקטרוני או באמצעות הגשה ידנית, אם התקיימו טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.

 

 

(ד) המצאת כתבים בין הצדדים תיעשה באמצעות שליחת עותק סרוק של כתב בי הדין, על כל נספחיו, אל כתובת דואר אלקטרוני שצוינה על-פי תקנת משנה 2(ג)(1) או 8(ב)(1), לפי העניין, ובלבד שתוצג הודעת דואר אלקטרוני מצד המקבל המאשר את קבלת המסמך; לא הוצג אישור המקבל כאמור – יראו את ההמצאה כאילו נעשה ביום העבודה שלאחרי מועד שליחתו.

מקום השיפוט

5.  

(א)  ערר שוועדת הערר קבעה כי יש לקיימו בנוכחות הצדדים, יידון בהתאם למקום העסק העיקרי בעניינו הוגש הערר.

 

 

(ב) ועדת הערר רשאית להורות על קיום הדיון במקום אחר, אם סברה שנפלה טעות בבחירת מקום הדיון או שמאזן הנוחות מצדיק זאת.

הארכת מועד להגשת ערר

6.  

(א)  עורר המבקש להאריך מועד להגשת ערר מעבר למועד הקבוע בסעיף 11(ב) לחוק, יגיש בהקדם בקשה בצירוף הצהרה בגדרה יאומתו העובדות שביסוד בקשתו ויפרט בבקשה את טעמיו המיוחדים.

 

 

(ב) לא תינתן הארכת מועד כאמור בתקנת משנה (א) אלא לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להגיב.

 

 

(ג)  הארכת מועד להגשת ערר תינתן מטעמים מיוחדים שיירשמו.

עיון בערר

7.  

ערר יובא, בהקדם האפשרי, לעיון ועדת הערר, והיא רשאית – 

 

 

(1)  

למחוק או לדחות את הערר, כולו או מקצתו, על הסף, מיוזמתה או לבקשת המשיב, ובלבד שניתנה לעורר הזדמנות להגיב על בקשה כאמור; החלטה כאמור תינתן אם מצאה ועדת הערר שאין לה סמכות או שעל פני הדברים הערר אינו מגלה עילה להתערבות ועדת הערר, או שהוא טורדני או קנטרני;

 

 

(2)  

להחליט בבקשה להארכת מועד לפי תקנה 6;

 

 

(3)  

להורות לעורר להגיש הודעה משלימה בעניינים שהורתה עליהם או להגיש נוסח מתוקן של הערר באופן שהורתה;

 

 

(4)  

להחליט כי המשיב יגיש לוועדת הערר כתב תשובה לפי תקנה 8, לערר כולו או לענינים שהגדירה.

כתב תשובה

8.  

(א)  הורתה ועדת הערר על הגשת כתב תשובה לערר, יוגש כתב התשובה בתוך 30 ימים, אם ועדת הערר לא הורתה אחרת, זולת אם הוגשה בקשה לסילוק הערר על הסף; הוגשה ונדחתה בקשה לסילוק הערר על הסף – יימנה המועד להגשת כתב התשובה ממועד ההחלטה הדוחה את הבקשה לסילוק על הסף.

 

 

(ב) בכתב תשובה יפורטו אלה:

 

 

 

(1) מען המשיב;

 

 

 

(2) פירוט הנימוקים שבעובדה ושבחוק שעליהם מתבססת התשובה;

 

 

 

(3) עמדת המשיב באשר לסעד המבוקש בערר.

 

 

(ג)  לכתב התשובה יצורפו העתקים של כל המסמכים הנוגעים לעניין.

 

 

(ד) ביקש המשיב בכתב התשובה למחוק את הערר על הסף, כולו או מקצתו, יפרט את הטעמים לכך.

 

 

(ה) כתב תשובה יוגש לוועדת הערר, ויומצא על-ידי המשיב לעורר.

 

 

(ו)  לא הגיש משיב כתב תשובה או בקשה לסילוק על הסף, תזמן ועדת הערר במעמד הצדדים במועד שייקבע, אך לא יהיה מוקדם מ-14 ימים ממועד ההחלטה על זימון הדיון; נקבע דיון לפי סעיף זה, המשיב רשאי להגיש כתב תשובה עד שבעה ימים לפני מועד הדיון; לא הגיש המשיב כתב תשובה אף במועד זה, לא יהיה רשאי להשמיע את טענותיו בדיון בערר אלא ברשות ועדת הערר.

בירור ערר

9.  

הוגשו כתב ערר וכתב תשובה רשאית ועדת הערר –

 

 

(א)   

לדון ולהחליט על פי הטענות והראיות שהוגשו בכתב בלבד, אם מצאה שאין בכך כדי לפגוע בעשיית צדק בעניינם של הצדדים;

 

 

(ב)  

לקבוע מועד לדיון בערר; קבעה ועדת הערר כאמור, מי שהוסמך לכך מטעם ראש בית הדין או מטעם ועדת הערר ישלח לבעלי הדין הזמנות לדיון, במועד מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר משבעה ימים טרם מועד הדיון, זולת אם בנסיבות העניין קבעה ועדת הערר מועד אחר.

 

 

(ג)   

דיון כאמור בסעיף קטן (ב) יתקיים באמצעים טכנולוגיים, כאמור בתקנה 10, אלא אם כן מצא ראש בית הדין, מיוזמתו או לבקשת אחד הצדדים, שיש בכך כדי לפגוע בעשיית צדק בעניינם של הצדדים.

דיון באמצעים טכנולוגיים

10.   

(א)  דיון שנקבע כי יש לקיימו באמצעים טכנולוגיים, יתקיים בהשתתפות העורר ומייצגו אם הוא מיוצג, חברי בית הדין, המשיב או מייצגו וכל אדם אחר שהשתתפותו בדיון נדרשת, באמצעות מכשירים טכנולוגיים שמאפשרים העברת קול והעברת תמונה, בזמן אמת (בסעיף זה – דיונים באמצעים טכנולוגיים). 

 

 

(ב) דיונים באמצעים טכנולוגיים ייעשו בדרך שתבטיח כי העורר, חבר ועדת ערר, המשיב וכל אחד אחר שהשתתפותו בדיון נדרשת, ישמעו זה את זה וישמיעו את עמדתם וכן יראו זה את זה במהלך הדיון.

 

 

(ג)  היה אחד המשתתפים בישיבה אדם עם מוגבלות, יורה יושב ראש הוועדה על קיום הישיבה בדרך של היוועדות חזותית רק אם ניתן לקיימה באופן נגיש לצרכיו של האדם תוך עריכת התאמות נגישות הנדרשות בהתאם להוראות שנקבעו לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998[5], חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005[6] או לפי סימן ה' לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013[7], כנדרש בהתאם לסוג המוגבלות. 

 

 

(ד) לא ניתן לקיים את הישיבה באופן נגיש כאמור בתקנה משנה (ג), תתקיים הישיבה הנוגעת לאותו אדם עם מוגבלות באופן שיאפשר את השתתפותו בישיבה, ובכלל זה בנוכחותו של אותו אדם.

 

 

(ה) היה העורר מיוצג, תתאפשר שיחה חסויה בינו לבין מייצגו במהלך הדיון.

 

 

(ו)  ראש בית הדין מוסמך לקבוע הוראות לעניין האמצעי הטכנולוגי הנבחר לפי הוראות סעיף זה ולעניין אופן השימוש בו; הוראות כאמור יפורסמו באתר משרד המשפטים.

 

 

(ז)  נקבע דיון בנוכחות הצדדים לפי תקנת משנה 9(ג) סיפה, רשאי יושב ראש הוועדה, לבקשת אחד המשתתפים, להורות על השתתפותו באמצעים טכנולוגיים.

פרוטוקול

11.   

(א)  פרוטוקול הדיון ייערך באופן שתקבע ועדת הערר, לרבות על-ידי הקלטה או הקלדה.

 

 

(ב) פרוטוקול הדיון יימסר לבעלי הדין בכתב.

ההחלטה

12.   

(א)  ועדת הערר תיתן את החלטתה בהקדם האפשרי.

 

 

(ב) ועדת הערר תמציא את החלטתה לבעלי הדין במועד סמוך, ככל האפשר, למתן ההחלטה ולא יאוחר משבעה ימים מיום שניתנה.

איחוד עררים

13.   

(א)  ועדת הערר רשאית להחליט על איחוד עררים התלויים ועומדים בפניה, אם הוגשו בידי אותו עורר או שמתעוררות בהם שאלות משפטיות  או עובדתיות דומות.

 

 

(ב) ראש בית הדין רשאי להורות על איחוד עררים, בין שהחל הדיון בהם ובין שטרם החלו בהם הדיונים, לפי העילות המנויות בתקנת משנה (א), ולהורות כי יידונו בוועדת ערר שייקבע.

 

 

(ג)  החליטה ועדת הערר כאמור בתקנת משנה (א), או הורה ראש בית הדין על איחוד דיונים כאמור בתקנת משנה (ב), רשאית ועדת הערר לדון בעררים במשותף ולתת בהם החלטה אחת, ובלבד שתינתן לצדדים ההזדמנות לשוב על טענותיהם בפני ועדת הערר הנעברת.

 

___ ב________ התשפ"א

(___ ב________ 2020)

 (חמ _____-3)

 

__________________

אבי ניסנקורן

שר המשפטים

 

דברי הסבר

ביום 16.6.2020 פורסם חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020 (להלן – החוק) אשר ביקש להעניק תמריץ כספי למעסיקים אשר יקלטו או יחזירו לעבודה עובדים אשר הוצאו משוק העבודה בתקופת התפרצות נגיף הקורונה SARS-CoV-2 ולא השתלבו מחדש בשוק העבודה. מטרת המענק היא להפחית את עלויות העסקת עובדים אלה בעבור המעסיקים ולתמרץ את המעסיקים לקלוט ולהעסיק את העובדים בחודשים הקרובים. בין השאר, החוק קבע את הקמתה של ועדת ערר, שתפקידה לדון בעררים על החלטות המנהל לפי סעיפים 7 ו-9 לחוק.

 

התקנות המוצעות, אשר נוסחו על-יסוד עקרונות סדר הדין המינהלי, מבקשות להסדיר את סדרי הדין בהליכים המתקיימים לפני ועדת הערר האמורה. הליכים אלה יתקיימו בעיקרם באופן מקוון, וזאת בשים לב למגבלות הקיימות בעת הנוכחית בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, ועל מנת ליצור הליכים נגישים לציבור הרחב.

 

תקנה 2 – מוצע, כי כתב הערר יוגש באמצעות טופס מקוון שיפורסם באתר משרד המשפטים. במסגרת התקנה מפורטים הפרטים שיכלול הטופס המקוון, לרבות הצהרה בהתאם לנוסח שיופיע בטופס המקוון בגדרה יאומתו העובדות שבכתב הערר, וכן המסמכים שיש לצרף לכתב הערר. עוד מוצע להקנות לראש בית הדין או לוועדת הערר לאשר הגשת כתב ערר שלא באמצעות טופס מקוון, אם התקיימו טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, על מנת לאפשר לבית הדין גמישות במקרים המתאימים וכן להבטיח נגישות לאוכלוסיות שונות.

 

תקנה 3 – במסגרת תקנה זו מוצע לקבוע את סמכויות ועדת הערר, ככל שכתב הערר לא מקיים את אחד מהתנאים הקבועים בתקנה 2.

 

תקנה 4 – במסגרת תקנה זו מוצע להסדיר את אופן המצאת והגשת כתבי בי-דין, וזאת בשים לב לאמור מעלה, כי מדובר בהליכים שיתקיימו בעיקרם באופן מקוון.

 

תקנה 5 – ההסדר המוצע נועד להסדיר את מקום השיפוט, וזאת בשים לב לכך שמדובר בהליכים שיתקיימו בעיקר באופן מקוון ולרוב הדיון יתקיים באמצעים טכנולוגיים, בהתאם למוצע בתקנה 10 להלן. לפי הכלל המוצע, ככל שיהיה צורך לקיים דיון בנוכחות הצדדים, הערר יידון בהתאם למקום העסק העיקרי בעניינו הוגש הערר. לעניין זה, במקביל להתקנת תקנות אלו, מוצע לתקן את תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000[8] (להלן – תקנות בתי משפט לענינים מינהליים) ולקבוע כלל תואם בדבר ערעורים מינהליים על החלטות ועדת הערר.

 

תקנות 9-6, 12 ו-13 – ההסדר המוצע בתקנות אלו, מבוסס על עקרונות סדר הדין המינהלי ככלל, ועל תקנות בתי דין מינהליים (סדרי דין), תשנ"ב-1992 (להלן – תקנות בתי דין מינהליים)[9] ותקנות בתי משפט לענינים מינהליים בפרט, ונועד להסדיר את אופן ניהול הערר ואת סמכויותיה של ועדת הערר. יצוין, כי ההסדר המוצע בתקנה 9 מחליף את תקנה 17 לתקנות בתי דין מינהליים. בכל הנוגע לתקנה 12, מוצע לקבוע כי ההחלטה תומצא לבעלי הדין במועד סמוך, ככל האפשר, למתן ההחלטה ולא יאוחר משבעה ימים מיום שניתנה. בשים לב לדרכי ההמצאה המוצעות בתקנה 4, נראה שניתן לקבוע סד זמנים קצר יותר מ-15 יום, כפי שנקבע בתקנות בתי דין מינהליים.

 

תקנה 10 – סעיף 12(ג)(3)(ב) לחוק קובע, כי ועדת הערר רשאית לקיים דיון באמצעים טכנולוגיים, אם קבע שר המשפטים סדרי דין לעניין קיום דיון כאמור. תקנה זו מבהירה את אופן קיום הדיון באמצעים טכנולוגיים, לרבות התייחסות למצב בו אחד המשתתפים הינו אדם עם מוגבלות, וזאת בהתאם לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998. בתוך כך, מוצע שככל שהיה העורר מיוצג, תתאפשר שיחה חסויה בינו לבין מייצגו במהלך הדיון. יצוין, כי אין כוונה בהכרח לפלטפורמה טכנולוגית ייעודית, אלא לכל פתרון שיאפשר לצדדים לדבר ישירות באופן חסוי.

 

תקנה 11 – בדומה לתקנה 25 לתקנות בתי דין מינהליים, מוצע כי פרוטוקול הדיון יכול שייערך על דרך של הקלטה או הקלדה, ובלבד שפרוטוקול הדיון יימסר לבעלי הדין בכתב.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                       



[1] www.justice.gov.il.

[2] ס"ח התשנ"ב, עמ' 90.

[3] ס"ח התשנ"ב, עמ' 90.

[4] ס"ח התש"ף, עמ' 78.

[5] ס"ח התשנ"ח, עמ' 152.

[6] ס"ח התשס"ו, עמ' 42.

[7] ק"ת התשע"ג, עמ' 968.

[8] ק"ת תשס"א מס' 6070, בעמ' 171.

[9] ק"ת תשנ"ב מס' 5458, בעמ' 1302.