בתוקף סמכותי לפי סעיף 23(ב3) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005[1] (להלן- החוק) , ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
|
הגדרות |
1. |
בתקנות אלה – |
|||
|
|
|
|
"יתרת זכאות צבורה" במועד מסוים – הכספים שנצברו לזכותו של עמית-עצמאי בחשבונו בקופת הגמל עד יום חישוב רווחי הקופה שקדם לאותו מועד; |
||
|
|
|
|
"עסק לא פעיל" – עסק של עמית-עצמאי שמתקיים לגביו אחד מאלה: |
||
|
|
|
|
|
(1) עמית עצמאי שמתקיימים לגביו כל התנאים הבאים: |
|
|
|
|
|
|
|
(א) העמית העצמאי חדל לעסוק במשלח ידו או סגר את עסקו, לפי העניין, וניתן לו אישור ממס ערך מוסף כי תיק העוסק שלו מסווג כתיק לא פעיל; |
|
|
|
|
|
|
(ב) משלח היד או העסק של העמית העצמאי לא הועבר לקרוב כהגדרתו בסעיף 76(ד) לפקודת מס הכנסה[2]; לעניין זה "העברה לקרוב" – לרבות פתיחת עסק זהה על שם קרוב. |
|
|
|
|
|
(2) עמית עצמאי שהגיע לגיל פרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004[3], ואין לו הכנסה חייבת בהפקדה. |
|
|
משיכה של עמית-עצמאי |
2. |
בכפוף לסעיף 23(ב3) לחוק, עמית-עצמאי במצב אבטלה רשאי למשוך כספים מקופת גמל לקצבה שלא בדרך של קצבה או בדרך של היוון חלק מהקצבה לסכום חד פעמי ומקופת גמל לתגמולים, אם התקיימו כל התנאים המפורטים להלן: |
|||
|
|
|
|
(1) התקיים אחד מאלה, לפי העניין: |
||
|
|
|
|
|
(א) לפי סעיף 23(ב3)(1)(א) לחוק ובכפוף לתקנה 19א לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד–1964[4], העמית-עצמאי הפקיד, לרבות הפקדה למפרע באותה שנת מס, תשלום בעד 24 חודשים רצופים לפחות או בעד 8 רבעונים רצופים לפחות, מתוך 36 החודשים שקדמו למועד המשיכה, לקופת גמל לקצבה; |
|
|
|
|
|
|
(ב) לפי סעיף 23(ב3)(1)(ב), העמית-עצמאי הפקיד, לרבות הפקדה למפרע באותה שנת מס, כעמית-עצמאי לפני המועד הקובע, תשלום בעד 24 חודשים לפחות או בעד 8 רבעונים לפחות, מתוך 48 החודשים שקדמו למועד הקובע, לקופת גמל לקצבה או לקופת גמל לתגמולים; |
|
|
|
|
|
(2) חלפו 36 חודשים ממועד המשיכה הקודמת של כספים ממרכיב חיסכון למצב אבטלה, אם הייתה משיכה כאמור; |
||
|
|
|
|
(3) סכום המשיכה מכלל קופות הגמל, בתוספת הסכומים שנמשכו ממרכיב החיסכון למצב אבטלה בקופות גמל אחרות, לא יעלה על התקרה הקבועה בסעיף 23(ב3)(1)(א)(2)(ב) או 23(ב3)(1)(ב)(2) לחוק, לפי העניין; |
||
|
|
|
|
(4) לעניין משיכה ממרכיב התגמולים לפי סעיף 23(ב3)(1)(א)(1) לחוק, לא עומדים לזכות העמית-עצמאי כספים במרכיב חיסכון למצב אבטלה בקופת גמל אחרת העולים, בתוספת הסכומים הקיימים לזכותו במרכיב חיסכון למצב אבטלה בקופת הגמל שממנה נמשכים הכספים, על התקרה הקבועה בסעיף 23(ב3)(1)(א)(1) לחוק; |
||
|
|
|
|
(5) עסקו של העמית-עצמאי הוא עסק לא פעיל; |
||
|
|
|
|
(6) העמית-עצמאי אינו מקבל קצבה מכוח יתרת הזכאות הצבורה שהוא זכאי לה; |
||
|
|
|
|
(7) העמית-עצמאי לא העביר כספים ממרכיב החיסכון למצב אבטלה לקופת גמל אחרת, ללא שהעביר את כל הכספים שבמרכיב התגמולים; |
||
|
|
|
|
(8) העמית-עצמאי לא העביר כספים ממרכיב התגמולים לקופת גמל אחרת, ללא שהעביר את כל הכספים שבמרכיב החיסכון למצב אבטלה; |
||
|
תחולה |
3. |
תקנות אלה יחולו גם על כספים שהופקדו לפני תחילתו של חוק ההתייעלות הכלכלית 2017 ו-2018. |
|||
ישראל כ"ץ
שר האוצר
__ב___ התשפ"א
(__ב_____ 2020)
(חמ 3-6087)
דברי הסבר
תקנה 2
פסקאות משנה (1) ו-(2)
לפי סעיף 23(ב3) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, עמית-עצמאי במצב אבטלה רשאי למשוך כספים מקופת גמל לקצבה שלא בדרך של קצבה או בדרך של היוון חלק מהקצבה לסכום חד-פעמי ומקופת גמל לתגמולים, אם התקיים, בין היתר, אחד מאלה:
1. העמית-עצמאי הפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה לפי הוראות פרק ב' לחוק ההתייעלות הכלכלית 2017 ו-2018, בעבור שנתיים לפחות מתוך שלוש שנות המס האחרונות שקדמו למועד המשיכה.
2. העמית-עצמאי הפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה או לקופת גמל לתגמולים כעמית-עצמאי לפני המועד הקובע בעבור שנתיים לפחות מתוך ארבע שנות המס שקדמו למועד הקובע ובהתאם לתנאים הקבועים בחוק ההתייעלות הכלכלית 2017 ו-2018, אילו היה אותו חוק חל עליו במועדי ההפקדה.
מוצע לקבוע כי על התשלומים הקבועים בחוק, כאמור לעיל להיות מופקדים בעבור 24 חודשים רצופים או בעבור 8 רבעונים רצופים, בכפוף להוראות תקנה 19א(ב) לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964, לרבות הפקדות שבוצעו למפרע באותה שנת מס. מטרתן של הוראות אלה היא לקבוע את התקופה שבשלה חייב העמית-עצמאי בהפקדה על מנת להיות זכאי למשיכת כספים שלא בדרך של קצבה מקופת גמל. עוד מוצע לקבוע 'תקופת אכשרה' של 36 חודשים, לפחות, בין משיכה למשיכה.
פסקת משנה (3)
עוד מוצע לקבוע כי במקרה שבו היו לעמית עצמאי מספר קופות, סכום המשיכה מכל הקופות יחד לא יעלה על התקרה הקבועה בסעיף 23(ב3)(1)(א)(2)(ב) או 23(ב3)(1)(ב)(2) לחוק, לפי העניין.
פסקת משנה (4)
מוצע לקבוע כי בתשלום לפי סעיף 23(ב3)(1)(א)(1) לחוק וככל שהסכומים שעומדים לרשות העמית-עצמאי במרכיב הסיוע למצב אבטלה נמוכים משלוש פעמים שכר מינימום בחודש, כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 (להלן - הסכום המינימאלי), תותנה משיכת הכספים מכספי התגמולים בכך שאין לעמית-עצמאי כספים במרכיב סיוע למצב אבטלה בקופות גמל אחרות שבתוספת הסכומים הקיימים לזכותו במרכיב חיסכון למצב אבטלה בקופת הגמל שווים או עולים על הסכום המינימאלי. מטרת סעיף זה היא למנוע מצב שבו פיזור הכספים בין קופות גמל מביא למעקף להוראות החוק ואסדרה זו ופוגע בחיסכון הפנסיוני של העמית-עצמאי.
פסקת משנה (5)
מתוך מטרה לקבל אינדיקציה שהעמית חדל לעסוק במשלח ידו או סגר את עסקו, מוצע לקבוע בפסקת משנה (5) כי משיכת כספים תהיה בכפוף לכך שעסקו של העמית לא פעיל, וזאת על מנת שהפסקות זמניות לא ייחשבו כמצב אבטלה ובהתאם לכך גם לא תתאפשר משיכת כספים ממרכיב חיסכון למצב אבטלה על ידי העמית.
פסקת משנה (6)
מוצע לקבוע, בדומה לקבוע בתקנון של קרנות הפנסיה, כי משיכת כספים תתאפשר רק במקרה שבו העמית-עצמאי אינו מקבל קצבה מכוח אותה יתרת זכאות צבורה.
פסקת משנה (7) ו-(8)
מוצע לקבוע תנאי נוסף לפיו החל מהמועד הקובע:
· העמית-עצמאי לא העביר כספים ממרכיב החיסכון למצב אבטלה לקופת גמל אחרת, ללא שהעביר את כל הכספים במרכיב התגמולים;
· העמית-עצמאי לא העביר כספים ממרכיב התגמולים לקופת גמל אחרת, ללא שהעביר את כל הכספים במרכיב החיסכון למצב אבטלה.
מטרתו של תנאי זה הוא למנוע מצב שבו פיזור הכספים בין קופות גמל מביא למעקף של הוראות החוק והאסדרה ופוגע בחיסכון הפנסיוני של העמית-עצמאי.