רשומות תזכיר טיוטת צו הפיקדון על מכלי משקה (דחיית מועד תחולת החוק על מכלי משקה גדולים), התשפ"א-2020

תוכן עניינים

צו הפיקדון על מכלי משקה (דחיית מועד תחולת החוק על מכלי משקה גדולים), תשפ"א-2020. 2

1.  דחיית תחולת החוק. 2

דברי הסבר. 2


 

 

 

צו הפיקדון על מכלי משקה (דחיית מועד תחולת החוק על מכלי משקה גדולים), התשפ"א-2020

 

 

בתוקף סמכותי לפי סעיף 7ה(ה) לחוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט-1999[1] (להלן- החוק), באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מצווה לאמור:

דחיית תחולת החוק

1.  

תחולת הוראות החוק על מכלי משקה גדולים, לפי סעיף 7ה(ד) לחוק, נדחית עד תום שנה מפרסומו של צו זה.

 

 

_______ב_________ התשפ"א

(_______ב___________ 2020)

______________

(חמ  3-5876)

                                       __________________

                                                                  גילה גמליאל

השרה להגנת הסביבה

 

דברי הסבר

כללי

חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט-1999 (להלן – חוק הפיקדון או החוק) מבחין בין "מכל משקה" לבין "מכל משקה גדול".

בסעיף 1 לחוק נקבע כי -

""מכל משקה" – כלי קיבול שמשווקים בו משקה, למעט חלב ומוצריו, בין שהוא מלא ובין שהוא ריק, העשוי מכל חומר, וקיבולתו היא 0.1 ליטר או יותר ופחות מ-1.5 ליטר, למעט –

(1)  שקיות;

(2)  מכלי משקה העשויים בעיקרם מנייר או מקרטון;"

"מכל משקה גדול" מוגדר ככלי קיבול בעל אותם מאפיינים למעט הקיבולת, שהיא 1.5 ליטר או יותר ועד 5 ליטר.

 

החל מסוף שנת 2001, חלה חובת גביית פיקדון ותשלום על מכלי משקה שקיבולתם מתחת ל-1.5 ליטר (להלן – מכלי משקה קטנים). החובה לגבות את הפיקדון חלה על יצרנים ויבואנים של מכלי משקה קטנים  ועל בתי עסק – ובצידה החובה להחזיר את דמי הפיקדון עבור כל מכלי המשקה הקטנים הריקים המוחזרים אליהם.

במסגרת תיקון מס' 4 לחוק הפיקדון, משנת 2010, נכללו הוראות הנוגעות לאיסוף ומיחזור של מכלי משקה גדולים, שלא באמצעות מנגנון של פיקדון. סעיף 7ה לחוק קובע כלהלן:

"7ה. (א)      יצרן ויבואן יאספו, בכל שנה, מכלי משקה גדולים ריקים בשיעור של 55 אחוזים לפחות מסך מכלי המשקה הגדולים המלאים ששיווקו באותה שנה.

... (ד)          לא הגיע איסוף מכלי המשקה הגדולים הריקים בשנה כלשהי לשיעור של 55 אחוזים מכלל מכלי המשקה הגדולים המלאים ששיווקו יצרנים ויבואנים באותה שנה, יודיע על כך השר, בהודעה שתפורסם ברשומות בתוך חודש ממועד קבלת הדוח הרבעוני האחרון לאותה שנה, כאמור בסעיף 10; הודיע השר כאמור, יחולו הוראות חוק זה גם על מכלי משקה גדולים, החל ב-1 בחודש שלאחר תום 60 ימים ממועד ההודעה (בסעיף זה – מועד התחולה), בשינויים אלה: ...

(ה)  על אף הוראות סעיף קטן (ד), הגיע איסוף מכלי המשקה הגדולים מכלל מכלי המשקה הגדולים המלאים, ששיווקו יצרנים ויבואנים בשנה כלשהי, לשיעור של 47 אחוזים אך לא הגיע לשיעור של 55 אחוזים, רשאי השר, בצו, לדחות את מועד התחולה, וכן לקבוע תנאים לתחולת הוראות החוק."

 

ההוראות בחוק הפיקדון בעניין מכלי משקה גדולים נכנסו לתוקפן ב- 1 לינואר 2016, לאחר שמועד התחילה נדחה במסגרת תיקון עקיף בחוק להסדרת הטיפול באריזות, תשע"א-2011 (להלן – חוק האריזות). דוח שנתי ראשון בעניין איסוף ומיחזור מכלי משקה גדולים לשנת 2016, שהיא, כאמור, השנה הראשונה לתחולתו של ההסדר על מכלי משקה גדולים, הוגש בחודש יוני 2017.

הממונה לפי חוק הפיקדון במשרד להגנת הסביבה ערך ביקורת על הדיווח לשנת 2016 של היצרנים והיבואנים של מכלי משקה לגבי איסוף ומיחזור מכלי משקה גדולים במסגרת חוק הפיקדון. לאחר בחינה מעמיקה של נתוני האיסוף של מכלי המשקה הגדולים נמצא כי איסוף מכלי המשקה הגדולים הריקים בשנת 2016 עמד על 51.46%.

החובה לגבות פיקדון עבור מכלי משקה גדולים מחייבת היערכות משקית משמעותית, והיא כוללת הקמת מנגנון כספי ייעודי לגביית הפיקדון על ידי היצרנים והיבואנים ובתי העסק, וכן להחזרת התשלומים בגינם, וכן הקמת הסדרים לאיסוף ושינוע מבתי העסק המוכרים את מכלי המשקה הגדולים, בצד שינוי בהסדרי האיסוף הקיימים ברשויות המקומיות, ובאופן שיעלה בקנה אחד עם ההסדרים הקבועים בחוק האריזות. היערכות זו אינה אפשרית באופן מעשי בתוך 60 ימים ממועד פרסום הודעה על אי עמידה ביעד איסוף, ומחייבת את דחיית התחולה של הוראות החוק.

לאחר הליך התייעצות מקיף, במסגרתו הוגשה למשרד חוות דעת כלכלית המצביעה על יתרון משקי משמעותי להחלת פיקדון על מכלי משקה גדולים, וכן נערכה סקירה השוואתית לגבי החלת פיקדון במדינות מתקדמות אחרות, נמצא כי החלת הפיקדון, תוך מתן דחייה לצורך היערכות, היא החלופה המועדפת. יצוין כי תקופת ההיערכות נקבעה גם בשים לב למצב המיוחד במשק נוכח משבר הקורונה.

במהלך תקופת ההיערכות בכוונת המשרד לקדם מספר מהלכים אשר יטייבו את יישום החוק בטווח הקצר ובטווח הארוך. חשוב להדגיש כי פעולות אלה אינן תנאי מקדים והכרחי להחלת החוק וניתן לעמוד ביעדים שנקבעו בו גם ללא פעולות אלה. הצעדים המתוכננים כוללים:

1. קידום תיקוני חקיקה על מנת להתאים את החקיקה הישראלית לזו המקובלת במדינות מתקדמות באיחוד האירופי. בכלל זה, תיבחן קביעת יעדי איסוף ומיחזור מעודכנים ושאפתניים יותר לזרמים שונים של מכלי משקה (פלסטיק, זכוכית ואלומיניום). תיקוני החקיקה עשויים לכלול מנגנון הכרה בגופי איסוף ומיחזור, ויצירת מנגנוני פיקוח ובקרה מתקדמים.

2. שיפור רמת השירות והנגישות להחזרת מכלים בפיקדון לציבור, למשל על ידי פרסום קול קורא לתמיכה בהתקנת מכונות אוטומטיות ודחסנים לאיסוף הבקבוקים באתרים ציבוריים בפריסה רחבה ככל הניתן, לרבות באזורים פריפריאליים.

3. שיפור רמת השירות לקמעונאים באמצעות קביעת סטנדרטים מחייבים לעניין תדירות איסוף מבתי עסק, באמצעות הוראת ממונה לפי סעיף 7(ג) לחוק.

 



[1] ס"ח תשנ"ט, עמ' 170; תש"ע, עמ' 330.