תזכיר חוק תזכיר חוק מטעם שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

תוכן עניינים

תזכיר חוק הביטוח הלאומי 2

שם הצעת החוק תזכיר חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס'...)(שלילת קצבה בשל מעשה טרור או בשל עבירת טרור חמורה), התשפ"א-2020

. 2

עיקרי החוק המוצע. 2

מטרות החוק המוצע והצורך בו 2

השפעת החוק המוצע על החוק הקיים. 2

השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, תקן המשרד, וההיבט המינהלי 3


 

תזכיר חוק מטעם שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

 

תזכיר חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס'...)(שלילת קצבה בשל מעשה טרור או בשל עבירת טרור חמורה), התשפ"א-2020

 

מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

תזכיר החוק המוצע נועד להבהיר ולפשט את המנגנון במסגרתו תתבצע שלילת הגמלה או הזכאות במקרים של ביצוע מעשה טרור או עבירת טרור חמורה כך שהשלילה תיעשה לאחר שבית המשפט אשר דן בעניינו של מבצע העבירה יקבע האם המדובר במעשה טרור או בעבירת טרור חמורה.

 

השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

 

תזכיר החוק המוצע יבהיר את אופן שלילת הזכאות ממי שביצע מעשה טרור או עבירת טרור חמורה לרבות אם המדובר בקטין שביצע את אותם מעשים.  

 

השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, תקן המשרד, וההיבט המינהלי

 

אין

 

להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תזכיר חוק מטעם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים:

תזכיר חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס'...)(שלילת קצבה בשל מעשה טרור או בשל עבירת טרור חמורה), התשפ"א-2020

 

 

1.  

בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995[1]

 

 

(א)   

בסעיף 1, אחרי המילים" חוק הגנת השכר" – חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958;" יבוא "חוק המאבק בטרור"- חוק בחוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016"

 

 

(ב)  

בסעיף 325(ב) (1), במקום הקטע החל במילה "שהורשע" עד המילה "טרור" יבוא "שהורשע בעבירה שהיא מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016[2]";

 

 

(ג)   

בסעיף 326 –

 

 

 

(1)  

בסעיף קטן (א), במקום "בוצע הפשע מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור" יבוא "היה הפשע עבירת טרור חמורה כהגדרתה בחוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016 (בסעיף זה – עבירת טרור חמורה) , שבוצעה";

 

 

 

 

(2)  

אחרי סעיף קטן (א) יבוא :

"(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין ביצוע או ניסיון לבצע פשע שהינו עבירת טרור חמורה:

 (1) לא הועמד לדין מבצע העבירה האמורה בשל מותו אגב ביצוע העבירה, לא תינתן הגמלה לפי הסעיפים המפורטים בסיפא לסעיף קטן (א);

 (2) המוסד רשאי לעכב את מתן הגמלה, כולה או מקצתה, לפי הסעיפים המפורטים בסיפא לסעיף קטן (א), עד למתן הכרעת הדין של הערכאה המוסמכת"

 

 

 

(3)  

בסעיף קטן (ב), במקום "אשר בוצעה מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור" יבוא  "שהנה עבירת טרור חמורה"

 

 

 

(4)  

בסעיף קטן (ג), במקום "בעבירת ביטחון חמורה כהגדרתה בחוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016 שבוצעה מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור (בסימן זה – עבירת ביטחון)" יבוא "בעבירת טרור חמורה".

תחילה ותחולה

2.  

תחילתו של חוק זה ביום פרסומו (להלן – יום התחילה) והוא יחול על פשע שהינו מעשה טרור או על פשע שהינו עבירת טרור חמורה, שבוצעו ביום התחילה ואילך.

 

דברי הסבר

 

במסגרת תיקון 120 לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין) נערך גם תיקון מס' 163 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – החוק).

 

במסגרת התיקון האמור נקבע כי ילד כהגדרתו בסעיף 238 לחוק שהורשע בעבירת ביטחון כהגדרתה בסעיף 326(ג) או בעבירה לפי סעיף 332א לחוק העונשין שבוצעה מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור, ונגזר עליו מאסר, לא ישולמו להוריו במשך הזמן שהוא במאסר, גמלאות שונות המשלמות בעדו וכן לא יובא הילד האמור במניין הילדים לעניין הוראות שונות וזאת כמובא בתיקון מס' 163 לחוק. 

 

במסגרת עתירה שהוגשה לבית המשפט העליון (בג"ץ 3390/19 עדאלה נ' הכנסת ואח') נידון התיקון האמור. במהלך הדיון בעתירה הוחלט על דעת שרת המשפטים ועל דעת שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לערוך תיקון בחוק.

 

בהתאם לתיקון המוצע, שלילת גמלאות או הזכאות תיעשה מקום בו הורשע אדם בביצוע "מעשה טרור" או "עבירת טרור חמורה" כהגדרתן בחוק המאבק בטרור, תשע"ו-2016 (להלן – חוק המאבק בטרור).

התיקון המוצע נועד להתאים את החוק למנגנון הקיים בחוק המאבק בטרור לפיו בית המשפט הדין בכתב האישום הפלילי מוסמך לקבוע כי עבירה מסוימת שביצע אדם, היא "מעשה טרור" או "עבירת טרור חמורה". 

 

תיקון החקיקה המוצע, אשר ייקבע כי שלילת הגמלאות או הזכאות תיעשה לאחר שבית המשפט קבע כי האדם הורשע במעשה טרור או בעבירת טרור חמורה, יקדם יישום פשוט ואחיד של החוק ותיאום בין שלילת הקצבה לבין חוק המאבק בטרור כך שיהא ברור מהן הנסיבות אשר בגינן תתקיים עילה לשלילת זכאות לפי החוק.

עוד מוצע כי עד למתן הכרעה של בית המשפט המוסמך, יהא רשאי המוסד לעכב את מתן  הגמלה, כולה או מקצתה. 

כן מבקשת התזכיר לקבוע כי ככל ומבצע העבירה לא הועמד לדין בשל מותו עקב ביצוע עבירת טרור חמורה, ומשכך לא יתקיים הליך משפטי בעניינו, ישלול המוסד לביטוח לאומי את הגמלאות האמורות.

 

 

 

 

 

 



[1]

[2] ס"ח התשע"ו, עמ' 898.