תוכן עניינים

תזכיר חוק. 2

א. שם החוק המוצע. 2

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו 2

ג. עיקרי החוק המוצע. 2

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים ועל החלטות מכח חוק. 3

ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה. 3

ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי 3

ז. להלן תזכיר נוסח החוק המוצע. 3

תזכיר חוק הפחתת שכר נושאי משרה (הוראת שעה), התשפ"א - 2020. 4

1.  הגדרות. 4

2.  הפחתת משכורת. 5

3.  מענק לנושא משרה שיפוטית. 5

4.  מוקבל נושא משרה. 5

5.  עובד מוקבל נושא משרה. 5

6.  תשלומי קצבה ותשלומים לקופת גמל. 5

7.  עדכון משכורת. 6

8.  עדיפות. 6

 

תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

הפחתת שכר נושאי משרה (הוראת שעה), התשפ"א – 2020.

 

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

העולם, וישראל כחלק ממנו, נמצא כעת בעיצומה של פנדמיה כתוצאה מהתפרצות והתפשטות נגיף קורונה SARS-CoV-2 הגורם למחלה COVID-19 (להלן – נגיף הקורונה החדש). נכון להיום, אין באוכלוסיית ישראל חסינות נגד המחלה, אין חיסון שבאמצעותו ניתן לצמצם את התפשטותה ואין טיפול יעיל למחלה.

מאז תחילת התפרצות המגפה ולצורך צמצום ההדבקה והתפשטות הנגיף והתמודדות עם נגיף הקורונה החדש הוטלו הגבלות שונות, בין השאר, על פתיחת מקומות עבודה ועל התייצבות של עובדים במקומות עבודתם, אשר לא אפשרו לקיים שגרת עבודה רגילה. לאור זאת, מעסיקים רבים הוציאו את עובדיהם לחופשה ללא תשלום או הודיעו על פיטוריהם. כך גם הוטלו מגבלות שונות על התנאים לפעילותם של מקומות הפתוחים לציבור, מסחר ועסקי בילוי ופנאי במטרה לצמצם את סיכון ההדבקה במקומות אלה. נוסף על כך הוטלו מגבלות על פעילותם של מקומות ועסקים שבהם מתרחשת התקהלות משמעותית ומתקיים לגביהם חשש לבריאות הציבור. המגבלות האמורות שונו בהתאם להתפשטות המחלה.

לאור המצב הכלכלי שנוצר וכחלק מהשתתפות בנטל הכלכלי המוטל על כלל הציבור בישראל, מוצע להפחית את משכורתם של נושאי משרה כמפורט בסעיף 1 בתזכיר, בשיעור של 10% וזאת במסגרת הוראת שעה עד לסוף שנת 2021.

בעקבות המצב הכלכלי שנוצר, בחודש ינואר 2021 צפויה עליה חדה בגובה השכר הממוצע, כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן - השכר הממוצע במשק), וזאת בעקבות הירידה במספר העובדים הפעילים ומכיוון שהעובדים שיצאו לחל"ת או פוטרו – השתכרו לרוב משכורות נמוכות יותר. על כן, מוצע בנוסף שלא לבצע עדכון של השכר לנושאי משרה פעילים ובהתאמה של השכר המשולם לעובדים או לנושאי משרה אחרים אשר משכורתם צמודה למשכורת של נושאי המשרה כאמור, ושל הקצבה המשולמת לנושאי משרה שפרשו וכן לעובדים או לנושאי משרה שפרשו אשר משכורתם הקובעת נקבעת לפי משכורת צמודה למשכורת של נושא משרה.

ג. עיקרי החוק המוצע

 

עיקר 1:

מוצע לקבוע בהוראת שעה, עד לסוף שנת 2021, הפחתה בשיעור של 10% בשכרם של נושאי משרה, לרבות שרים, סגני שרים, ראש ממשלה בממשלת חילופים, שופטים, דיינים, מבקר המדינה, נגיד בנק ישראל ומשנהו וכן כל נושא משרה המנוי בסעיף 1. הפחתה כאמור לא תחול על מענק המשולם לנושא משרה שיפוטית לפי סעיף 5ב להחלטת משכורת לנושא משרה שיפוטית, התשמ"א – 1981, שהוא נושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת שמונה למשרה שיפוטית לפני יום 30 ביוני 2020. כמו כן, הפחתה כאמור לא תובא בחשבון בחישוב משכורתו של נושא משרה אחר שמשכורתו תופחת גם היא, כך שלא ייווצר כפל הפחתה.

עיקר 2:

בשל אופיה הזמני של ההפחתה, ההפחתה מהמשכורת לא תובא בחשבון בחישוב המשכורת הקובעת לתשלום קצבה המשולמת לעובד או לנושא משרה שפרשו לגמלאות. באופן זה לא תיווצר הבחנה בין מי שיפרשו בתקופת הוראת השעה לבין גמלאים שפרשו קודם לכן או יפרשו לאחר מכן.

                                                                                                                                                                      עיקר 3:

ההפחתה מהמשכורת, לא תובא בחשבון בחישוב הפרשות לקופת גמל, הפרשות מעסיק לקופת גמל, מענק עקב פרישה או מוות, וזיכוי בעד דמי ביטוח ותגמולים. היינו: הרכיבים האמורים לא ייפגעו ואף יחושבו כאילו לא הופחת השכר. בנוסף, ההפחתה לא תובא בחשבון לצורך חישוב זכויות לנפגעי עבודה והתלויים בהם מהביטוח הלאומי וכן לא תובא בחשבון לצורך חישוב תגמולים המשולמים לפי חוזה ביטוח נכות. באמצעות הוראה זו, יישמרו זכויותיהן הביטוחיות של נושאי המשרה, והכל, כאמור, בשל אופייה הזמני של ההפחתה.

עיקר 4:

בשל העיוות הנוצר בשכר הממוצע במשק כמפורט לעיל, מוצע שלא לבצע עדכון של משכורתם של נושאי משרה כאמור בשנת 2021.

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים ועל החלטות מכח חוק

שכרם של נושאי משרה נקבע על ידי הכנסת, ועדה מוועדותיה, החלטת ממשלה בהתאם לחוקים הרלוונטיים לאותו נושא משרה. השכר קבוע כעת בהחלטות הבאות:

החלטת שכר שרים וסגני שרים, התשמ"ב – 1982;

החלטת שכר חברי הכנסת, התשמ"ז – 1987;

החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, התשמ"א – 1981;

החלטת משכורת נשיא המדינה, התשמ"ב – 1982;

החלטת משכורת מבקר המדינה, התשמ"א – 1981;

החלטת ממשלה מס' 3371 מיום 26 ביוני 2011, שעניינה שכר ותנאי שירות של נגיד בנק ישראל ושל המשנה לנגיד בנק ישראל;

שכרו של המשנה לנגיד בנק ישראל נגזר משכר נגיד בנק ישראל, בשיעור של 90% מהשכר האמור, בהתאם להוראות סעיף 12(ב) לחוק בנק ישראל, התש"ע – 2010.

החלטת ממשלה מס' 2369 מיום 3 בפברואר 2017 שעניינה שכר של רב עיר שנבחר לתפקיד החל מיום 1 בינואר 2006;

לעניין ראשי רשויות וסגניהם בשכר, הסמכות לקביעת שכרם הואצלה למנכ"ל משרד הפנים ושכרם נכון להיום קבוע בחוזר מנכ"ל משרד הפנים 3/20;

הוראת השעה מתגברת למעשה על החלטות ועדות הכנסת, החלטות הממשלה וחוזר המנכ"ל לעניין שכרם של נושאי המשרה עד לסוף שנת 2021.

 

ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה

עם קבלת החוק עתידים להיחסך כ- 70 מיליון ₪ לקופת המדינה.

 

ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי

אין.

ז. להלן תזכיר נוסח החוק המוצע

 

תזכיר חוק מטעם משרד האוצר:

תזכיר חוק הפחתת שכר נושאי משרה (הוראת שעה), התשפ"א - 2020

 

 

דברי הסבר

 

העולם, וישראל כחלק ממנו, נמצא כעת בעיצומה של פנדמיה כתוצאה מהתפרצות והתפשטות נגיף קורונה SARS-CoV-2 הגורם למחלה COVID-19 (להלן – נגיף הקורונה החדש). נכון להיום, אין באוכלוסיית ישראל חסינות נגד המחלה, אין חיסון שבאמצעותו ניתן לצמצם את התפשטותה ואין טיפול יעיל למחלה.

מאז תחילת התפרצות המגפה ולצורך צמצום ההדבקה והתפשטות הנגיף והתמודדות עם נגיף הקורונה החדש הוטלו הגבלות שונות, בין השאר, על פתיחת מקומות עבודה ועל התייצבות של עובדים במקומות עבודתם, אשר לא אפשרו לקיים שגרת עבודה רגילה. לאור זאת, מעסיקים רבים הוציאו את עובדיהם לחופשה ללא תשלום או הודיעו על פיטוריהם. כך גם הוטלו מגבלות שונות על התנאים לפעילותם של מקומות הפתוחים לציבור, מסחר ועסקי בילוי ופנאי במטרה לצמצם את סיכון ההדבקה במקומות אלה. נוסף על כך הוטלו מגבלות על פעילותם של מקומות ועסקים שבהם מתרחשת התקהלות משמעותית ומתקיים לגביהם חשש לבריאות הציבור. המגבלות האמורות שונו בהתאם להתפשטות המחלה.

לאור המצב הכלכלי שנוצר וכחלק מהשתתפות בנטל הכלכלי המוטל על כלל הציבור בישראל, מוצע להפחית את משכורתם של נושאי משרה כמפורט בסעיף 1 בתזכיר, בשיעור של 10% וזאת במסגרת הוראת שעה עד לסוף שנת 2021. כמו כן, מוצע לקבוע שעד לתום תקופת הוראת השעה כאמור, יוקפא שכרם ולא יתבצע כל עדכון הנובע משינוי אשר חל בשכר הממוצע במשק, במשכורתם של נושאי המשרה והכל כפי שיפורט להלן.

לסעיף 1:

מוצע לקבוע את נושאי המשרה המנויים בתוספת לחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט-1969, לרבות ראש הממשלה בממשלת חילופים וכן נושאי תפקידים מיוחדים מבין חברי הכנסת דוגמת ראש האופוזיציה, יו"ר הכנסת וסגניו וראשי ועדות הכנסת, כנושאי המשרה אשר לגביהם תחול ההפחתה.

כמו כן, מוצע לקבוע את הגדרת משכורת כך שתתייחס להכנסת עבודה כהגדרתה בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], שניתנה בכסף, וזאת בהתעלם מהמתנים בשווי כסף שעשויים להינתן לנושאי המשרה כאמור.

עוד מוצע לקבוע את התקופה הקובעת עד ליום 31 בדצמבר 2021.

לסעיף 2:

 מוצע להפחית את שכרם של נושאי משרה בתקופה הקובעת בשיעור של 10%, וזאת במקרה שמשכורתם אלמלא ההפחתה הייתה לפחות בסכום השווה למשכורת של חבר כנסת אלמלא ההפחתה. על מנת לבחון האם תחול ההפחתה, לא יבואו בחשבון, במסגרת השוואת המשכורות, תשלומים שאינם תשלומים חודשיים ותשלומי החזר הוצאות. יובהר , כי לגבי חלק מנושאי המשרה, קיימות מספר מדרגות שכר. לגבי נושאי משרה אלה, תחול ההפחתה על מי שנמצא, במסגרת ההשוואה האמורה, שמשכורתו לפני ההפחתה היתה לפחות בסכןם השווה למשכורת של חבר כנסת לפני ההפחתה. ואילו לגבי מי שנמצא כי משכורתו נמוכה ממשכורת חבר כנסת כאמור, לא תחול ההפחתה.

לסעיף 3:

ההפחתה לא תחול על מענק הניתן לפי סעיף 5ב להחלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, התשמ"א – 1981, קרי על מענק הניתן לשופטים בפנסיה צוברת ונגזר ממשכורתם. נוכח זמניותה של הוראת השעה, אין לפגוע במי שזכאי , בתוך תקופת ההפחתה למענק אשר אינו רלוונטי למשכורת השוטפת של נושא המשרה.

לסעיף 4:

על מנת למנוע כפל הפחתה, מוצע לקבוע כי כאשר משכורתו של נושא משרה המנוי בהגדרת נושאי המשרה בסעיף 1, צמודה או נגזרת ממשכורתו של נושא משרה אחר המופחתת בעקבות חוק זה, לא יביאו בחשבון את הפחתת שכרו של נושא המשרה אליו צמודה המשכורת של נושא המשרה לצורך חישוב משכורתו.

לסעיף 5:

ההפחתה הקבועה בסעיף 2 לא תחול על עובד, שאינו נושא משרה, ששכרו צמוד לשכרו של נושא משרה שמשכורתו הופחתה.

לסעיף 6:

ההפחתה מהמשכורת, לא תובא בחשבון בחישוב המשכורת הקובעת לתשלום קצבה המשולמת לעובד או לנושא משרה שפרשו לגמלאות, בין אם פרשו לפני או אחרי קבלת החוק. כך גם לא ייפגע השוויון בין מי שיפרשו בתקופת הוראת השעה לבין גמלאים שפרשו קודם לתקופה זו, או לאחריה.

כמו כן, ההפחתה מהמשכורת, לא תובא בחשבון בחישוב הפרשות לקופת גמל, הפרשות מעסיק לקופת גמל, מענק עקב פרישה או מוות, וזיכוי בעד דמי ביטוח ותגמולים. קרי, הרכיבים האמורים לא ייפגעו ואף יחושבו כאילו לא הופחת השכר. בנוסף, ההפחתה לא תובא בחשבון לצורך חישוב זכויות לנפגעי עבודה והתלויים בהם מהביטוח הלאומי וכן לא תובא בחשבון לצורך חישוב תגמולים המשולמים לפי חוזה ביטוח נכות. באמצעות סעיף 7 זה, יישמרו זכויותיהן הביטוחיות של נושאי המשרה, והכל, כאמור, בשל אופייה הזמני של ההפחתה.

לסעיף 7:

בעקבות משבר הקורונה, בשנה זו צפויה עליה חדה בגובה השכר הממוצע במשק, וזאת בעקבות הירידה במספר העובדים הפעילים ומכיוון שהעובדים שיצאו לחל"ת או פוטרו – השתכרו לרוב משכורות נמוכות יותר. על כן, מוצע שלא לבצע עדכון של השכר לנושאי משרה, אשר נובע משינוי שחל בשכר הממוצע במשק. יוער בהקשר זה כי עדכון השכר של רוב נושאי המשרה מתבצע לפי השינוי שחל בשכר הממוצע במשק, ובעקבות זאת מתעדכן גם השכר המשולם לעובדים או לנושאי משרה אחרים אשר משכורתם צמודה למשכורת של נושאי המשרה, וכן מתעדכנת הקצבה המשולמת לנושאי משרה הזכאים לגמלה (שכן משכורתם הקובעת צמודה לשכר של נושא משרה), וכן  הקצבה של גמלאים אשר משכורתם הקובעת נקבעת לפי משכורת צמודה למשכורת של נושא משרה. לאור כל האמור, נקבע עוד כי עדכון השכר העתידי הבא לאחר שנת 2021, יהיה ביחס לשכר הממוצע במשק שפורסם טרם תחילת שנת 2021.