תוכן עניינים
ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים
ג. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר
תזכיר חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס')(הרחבת מקורות המימון לתאגידי אשראי חוץ בנקאי), התשפ"א-2020
תזכיר חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס')(הרחבת מקורות המימון לתאגידי אשראי חוץ בנקאי), התשפ"א-2020
במסגרת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015, תוקן סעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 (להלן – חוק הבנקאות (רישוי)), באופן שמאפשר לתאגידים נותני אשראי אשר אינם תאגידים בנקאיים (להלן – תאגידי אשראי חוץ-בנקאי) להנפיק לציבור תעודות התחייבות ולעסוק במתן אשראי כאחת, כלומר, לגייס חוב למימון פעילותם באמצעות הנפקת תעודות התחייבות לציבור. תיקון זה הרחיב וגיוון את אפיקי המימון של תאגידים אלו, תרם להתפתחותם ואיפשר את הגברת התחרות בשוק האשראי.
עם זאת, גם לאחר התיקון, הסעיף מטיל על תאגידי אשראי חוץ-בנקאי מגבלות לגיוס חוב באמצעות תעודות התחייבות. נוכח זאת, על מנת להמשיך ולהגדיל את אפשרויות המימון של תאגידי אשראי חוץ-בנקאי ובכך להגביר את התחרות בשוק האשראי למשקי בית ולעסקים קטנים ובינוניים, מוצע –
א. לתקן את חוק הבנקאות (רישוי) כך שסך החוב שתאגיד אשראי חוץ-בנקאי - שסך הנכסים שלו, כפי שמופיע במאזן התאגיד המאוחד בדו"ח הכספי השנתי האחרון, עולה על חמישה מיליארד שקלים חדשים ושחלות לגביו הוראות לעניין הלימות הון ולעניין נזילות - יוכל לגייס באמצעות תעודות התחייבות יגדל לחמישה עשר מיליארד שקלים חדשים; וכן שיתאפשר לו לגייס את החוב גם באמצעות ניירות ערך שהתחייבות התאגיד לשלם למחזיק סכום כסף בגינם, היא במועד מוקדם משנה אך שאינו מוקדם ממאתיים ושבעים ימים מיום ההצעה , ואשר אינם ניתנים למימוש או להמרה לניירות ערך אחרים.
ב. לבטל את פיסקאות משנה (ב) עד (ה) בפיסקה (8) להגדרת 'מתן אשראי' שבסעיף 21(ב) לחוק הבנקאות (רישוי). בפיסקאות משנה אלו נקבעו תנאים לגיוס חוב על ידי תאגיד אשראי חוץ-בנקאי במקביל למתן אשראי. תנאים אלו מגבילים את מרחב ההתנהלות העסקית של תאגיד אשראי חוץ-בנקאי שמגייס חוב באמצעות תעודות התחייבות ועל כן מוצע לבטלן.
תזכיר חוק מטעם משרד האוצר:
|
1. |
בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981[1], בסעיף 21(ב), בהגדרה "מתן אשראי", בפסקה (8) - |
|||
|
|
|
|
(א) בפיסקת משנה (א), במקום "בפסקת משנה" יבוא "בפסקה" והמילים "בחישוב התקרה לא יבוא בחשבון הערך הנקוב של תעודות התחייבות שנפרעו, ואם נפרעו בחלקן – החלק היחסי שנפרע " – יימחקו; |
|
|
|
|
|
(ב) אחרי פיסקת משנה (א) יבוא: |
|
|
|
|
|
|
"(א1) עלה סך הנכסים של התאגיד, כפי שמופיע במאזן התאגיד המאוחד בדו"ח הכספי השנתי האחרון, על חמישה מיליארד שקלים חדשים וחלות לגבי פעילותו הוראות של מאסדר לעניין הלימות הון ולעניין נזילות, תעמוד התקרה לגבי אותו תאגיד על חמישה עשר מיליארד שקלים חדשים; לעניין תאגיד כאמור, "תעודות התחייבות" - לרבות ניירות ערך מסחריים כהגדרתם בחוק ניירות ערך, ובלבד שהתחייבות התאגיד לשלם למחזיק סכום כסף היא במועד שאינו מוקדם ממאתיים ושבעים ימים מיום ההצעה. |
|
|
|
|
|
(א2) בחישוב התקרה לא יבוא בחשבון הערך הנקוב של תעודות התחייבות שנפרעו, ואם נפרעו בחלקן – החלק היחסי שנפרע."; |
|
|
|
|
(ג) פיסקאות משנה (ב) עד (ה) – בטלות. |
|
כללי
שוק האשראי של משקי בית והעסקים הקטנים בישראל הוא שוק ריכוזי ביותר שנשלט כמעט במלואו על ידי תאגידים בנקאיים. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא מקורות המימון השונים של נותני האשראי. כך, בעוד שתאגיד בנקאי רשאי להשתמש בפיקדונות הציבור לצורך מתן אשראי, תאגיד נותן אשראי אשר אינו תאגיד בנקאי (להלן – תאגיד אשראי חוץ-בנקאי) אינו יכול לעשות כן ועליו להשתמש באפיקי מימון אחרים. הבדל זה מעניק יתרון מובנה לתאגידים הבנקאיים בתחרות עם תאגידי אשראי חוץ-בנקאי, זאת משום שהריבית אשר משולמת כיום עבור פיקדונות הציבור נמוכה משמעותית משאר מקורות המימון.
על כן, מאחר שהריבית על מקורות ההון של תאגיד בנקאי נמוכה משמעותית מהריבית של מקורות הון של תאגיד אשראי חוץ-בנקאי ומאחר שהריבית שמשלם נותן האשראי עבור מקורות המימון היא הרכיב המרכזי בעלות של נותן האשראי בעת מתן אשראי, ממילא תאגיד בנקאי יכול להציע ללקוחותיו אשראי בריבית נמוכה יותר.
מענה אפשרי ליתרון המבני של תאגיד בנקאי על פני תאגיד אשראי חוץ-בנקאי הינו גיוון והרחבת אפשרויות המימון של תאגיד אשראי חוץ-בנקאי. צעד זה עשוי להוזיל את עלויות המימון של תאגיד אשראי חוץ-בנקאי ובכך, לצמצם את היתרון המבני האמור, ולהגביר את התחרות בשוק האשראי למשקי בית ועסקים קטנים, שהוא, כאמור, שוק ריכוזי מאוד.
נוכח האמור, במסגרת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015, תוקן סעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 (להלן – חוק הבנקאות (רישוי)), באופן שמאפשר לתאגיד אשראי חוץ-בנקאי להנפיק לציבור תעודות התחייבות ולעסוק במתן אשראי כאחת, כלומר, לגייס חוב באמצעות הנפקת תעודות התחייבות לציבור.
תיקון זה הרחיב וגיוון את אפיקי המימון של תאגידים אלו, תרם להתפתחותם ואיפשר את הגברת התחרות בשוק האשראי.
עם זאת, גם לאחר התיקון, הסעיף מטיל על תאגידי אשראי חוץ-בנקאי מגבלות לגיוס חוב באמצעות תעודות התחייבות.
על מנת להמשיך ולהגדיל את אפשרויות המימון של תאגידי אשראי חוץ-בנקאי ובכך להגביר את התחרות בשוק האשראי למשקי בית ועסקים קטנים, מוצע לבצע מספר תיקונים בסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), כמפורט להלן:
לסעיף 1
לפיסקה (א)
נוכח הוספת פיסקאות משנה נוספות נדרש לתקן את הגדרת 'תקרה' המופיעה בפיסקת משנה (א). בנוסף, מוצע להעביר את ההוראה לעניין חישוב התקרה לפיסקת משנה (א2) וזאת על מנת שתחול גם על פיסקת משנה (א1) המוצעת.
לפיסקה (ב)
על מנת לגוון את מקורות המימון של תאגידי אשראי חוץ-בנקאי ולאפשר גמישות בגיוס ההון מוצע לקבוע שתאגיד אשראי חוץ-בנקאי, שסך הנכסים שלו, כפי שמופיע במאזן התאגיד המאוחד בדו"ח הכספי השנתי האחרון, עולה על חמישה מיליארד שקלים חדשים ושחלות לגביו הוראות לעניין הלימות הון ולעניין נזילות, יוכל לגייס עד חמישה עשר מיליארד שקלים חדשים באמצעות תעודות התחייבות. וכן לקבוע כי תאגיד כאמור יוכל לגייס את החוב גם באמצעות ניירות ערך מסחריים כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, ובלבד שהתחייבות התאגיד לשלם למחזיק סכום כסף היא במועד שאינו מוקדם ממאתיים ושבעים ימים מיום ההצעה.
הגדלת סכום החוב שניתן לגייס באמצעות תעודות התחייבות לחמישה עשר מיליארד שקלים חדשים וכן מתן האפשרות לגייס אותו באמצעות ניירות ערך מסחריים כהגדרתם בתזכיר, עשויים להגדיל את ההסתברות לפגיעה ביציבותם של גופים אלה בהיווצר לחץ פיננסי שבנסיבות מסוימות עלולה להשפיע לרעה גם על היציבות של גופים פיננסיים אחרים. מכיוון שנכון לעת זו, תחום האשראי החוץ-בנקאי הינו בעל נפח מסוים בשוק האשראי, לא ניתן לדעת את השלכות השינוי המוצע על יציבות שוק האשראי בישראל. בכך יש משום הצדקה לאפשר בשלב זה את גיוס החוב כאמור רק לתאגידי אשראי חוץ-בנקאי מבוססים ושניתנו לגביהם הוראות לעניין הלימות הון ונזילות.
לפיסקה (ג)
מוצע לבטל את פיסקאות 8(ב) עד 8(ה) להגדרת 'מתן אשראי' שבסעיף 21(ב) לחוק הבנקאות (רישוי). בפיסקאות אלו נקבעו תנאים לגיוס חוב על ידי תאגיד אשראי חוץ-בנקאי במקביל למתן אשראי. תנאים אלו מגבילים את מרחב ההתנהלות העסקית של תאגיד אשראי חוץ-בנקאי שמגייס חוב באמצעות תעודות התחייבות ועל כן מוצע לבטלן, כמפורט להלן:
מוצע לבטל את פיסקת משנה 8(ב) ולפיה נדרש שמקבל האשראי הוא יחיד או תאגיד שהכנסתו השנתית בשנה שקדמה למועד מתן האשראי, לא עלתה על 400 מיליון שקלים חדשים או סכום אחר שקבע שר האוצר, שכן פיסקת משנה 8(ב) בנוסחה הנוכחי, מעוררת קושי לתאגיד אשראי חוץ-בנקאי לגייס חוב באמצעות הנפקת תעודות התחייבות ובמקביל לתת אשראי גם לעסקים שהכנסתם השנתית בשנה שקדמה למועד מתן האשראי, עלתה על 400 מיליון שקלים חדשים. בכך, הפיסקה מצמצמת את מרחב ההתנהלות העסקית של תאגיד אשראי חוץ-בנקאי בשיקול הדעת העסקי שלו לאיזה לקוחות הוא יעמיד אשראי, וזאת על אף שלא זאת הייתה מטרת הפיסקה במסגרת הצעת החוק. על אף ביטול הדרישה, צפוי כי הרחבת מקורות המימון לתאגידי האשראי החוץ-בנקאי שמתאפשרת במסגרת הסעיף, תאפשר לגופים אלו להוזיל את האשראי למשקי בית לעסקים קטנים ובינוניים ולתרום לתחרות בשוק האשראי למשקי בית ולעסקים קטנים ובינוניים.
בנוסף מוצע לבטל את פיסקת משנה 8(ג) שבמסגרתה נקבע כי תעודות התחייבות שיונפקו יהיו תעודות התחייבות בדירוגBBB או Baa3 ומעלה. ביטול פיסקת המשנה האמורה נועד לאפשר לנותני האשראי החוץ-בנקאי גמישות בהנפקת תעודות התחייבות.
כן מוצע לבטל את פיסקאות משנה 8(ד) ו-8(ה) שבמסגרתן נדרש כי האשראי שיינתן אינו אשראי למטרות דיור שפרעונו מובטח על ידי אחת מהבטוחות המנויות בפיסקת משנה (ד) וכן שהוא אינו אשראי שפירעונו מובטח על ידי אחת מהבטוחות המנויות בפיסקת משנה (ה) על דירת מגורים. ביטול הפיסקאות האמורות נועד לאפשר לתאגיד האשראי החוץ-בנקאי גמישות בהקצאת האשראי הניתן על ידו ללא מגבלה על השימוש בו. בנוסף, הפיסקאות, בנוסחן הנוכחי, מעוררות קושי לתאגיד אשראי חוץ-בנקאי לגייס חוב באמצעות הנפקת תעודות התחייבות ובמקביל לתת גם אשראי למטרות דיור שפירעונו מובטח על ידי אחת מהבטוחות המנויות בפיסקת משנה (8)(ד) או לתת אשראי שפירעונו מובטח על ידי אחת מהבטוחות המנויות בפיסקת משנה (8)(ה) בכך, הפיסקאות מצמצמות את מרחב ההתנהלות העסקית של התאגיד להעמיד אשראי ללקוחות, וזאת על אף שלא זאת הייתה מטרת הפיסקה במסגרת הצעת החוק.