תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים)(תיקון), התשפ"א–2020
פרק ד' לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991, (להלן – החוק) קובע הוראות בדבר הפקדת כספים לטובת עובד זר בקרן או בחשבון בנק. התקנות המוצעות מבקשות להסדיר את חובת הפקדת כספי פיקדון לטובת עובדים זרים גם בענפים של מוסדות הסיעוד והתעשייה בנושאים אלה: החובה של מעסיקי עובדים זרים, בענפים שונים להפקיד כספים לטובת העובדים הזרים המועסקים על ידם; סכומי הפיקדון שחובה להפקידם; הגוף שאליו יופקדו הכספים; תנאי הזכאות של העובדים הזרים לקבל את כספי הפיקדון; האפשרות לנכות מכספי הפיקדון סכומים בשיעורים שונים כאשר העובד הזר יצא מישראל לאחר תום תקופת רישיון הישיבה שלו, דרכי התשלום של כספי הפיקדון; הזכאות לכספי הפיקדון ותשלומם לאחר פטירת העובד הזר ועוד.
טיוטת תקנות מטעם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ומשרד הפנים:
|
|
|
בתוקף סמכות שר העבודה לפי סעיף 1יא(א) לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991[1] (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם שר הפנים, ובתוקף סמכות שר הפנים לפי סעיפים 1יא(ב1), (ד) ו- (ז) לחוק, בהסכמת שר האוצר לעניין סעיפים 1יא(ב1) ו-(ז) לחוק, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אנו מתקינים תקנות אלה: |
||||
|
|
|
|
||||
|
תיקון תקנה 1 |
1. |
בתקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), התשע"ו-2016 (להלן – התקנות העיקריות) בתקנה 1 – |
||||
|
|
|
(1) אחרי ההגדרה "חשבון הבנק" יבוא: |
||||
|
|
|
|
"מוסדות סיעוד- |
|||
|
|
|
|
(1) מוסד רפואי כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם[2] שהוא בית חולים שבתעודת הרישום שלו רשום שהוא רשאי להפעיל מחלקה סיעודית או מחלקה לתשושי נפש; |
|||
|
|
|
|
(2) מעון שקיבל רישיון לפי סעיף 2 לחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה – 1965[3] שמטפל בזקן תשוש כהגדרתו בתקנות הפיקוח על מעונות (תנאי המגורים וטיפול בזקנים עצמאיים ותשושים במעונות לזקנים), התשס"א -2001[4]." |
|||
|
|
|
(2) במקום ההגדרה "מעסיק" יבוא: |
||||
|
|
|
|
"מעסיק" – חברת סיעוד, מעסיק בענף הבניין, בעבודה בטכנולוגיה ייחודית, מעסיק בענף המלונאות, מעסיק בענף התעשייה או מעסיק בענף מוסדות סיעוד, לפי העניין;"; |
|||
|
|
|
(3) אחרי הגדרה "מעסיק בענף הבניין או בעבודה בטכנולוגיה ייחודית" יבוא: |
||||
|
|
|
|
"מעסיק בענף התעשייה"- מעסיק שהוא בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק, להעסקת עובד זר בענף התעשייה;
"מעסיק בענף מוסדות סיעוד"- מעסיק, שהוא בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק, להעסקת עובד זר בתפקיד כוח עזר בענף מוסדות סיעוד.". |
|||
|
|
|
(4) בהגדרת "מרכיב תגמולי המעסיק": |
||||
|
|
|
|
אחרי המילה "להפקיד" יבוא בקרן פנסיה, בתכנית חיסכון אחרת או". |
|||
|
|
2. |
במקום תקנה 2 לתקנות העיקריות יבוא: |
||||
|
|
|
"פיקדון בעד עובד זר |
2. |
(א) מעסיק בענפים המנויים בתוספת השנייה לחוק ישלם בעד כל עובד זר בעל רישיון לעבודה בענפים המנויים בתוספת השנייה לחוק שהוא מעסיק, פיקדון בסכום מרכיב הפיצויים ומרכיב תגמולי המעסיק שעליו לשלם בעד משרה מלאה לפי צווי הרחבה או הסכמים קיבוציים החלים עליו. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) על אף האמור בצו הרחבה, בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה, תשלום סכום הפיקדון כאמור בתקנה משנה (א) יהיה בעד חודש ההעסקה הראשון של העובד ואילך. |
|
החלפת תקנה 3א |
3. |
במקום תקנה 3א לתקנות העיקריות יבוא: |
||||
|
|
|
"תשלום פיקדון יחסי |
3א. |
על אף האמור בתקנות משנה 2(א)ו- 3(א), עבד עובד זר כאמור בהן רק בחלק מימי החודש, בשל אחד מן הטעמים המפורטים להלן, יהיה סכום הפיקדון שעל המעסיק לשלם בעדו בשל אותו חודש שווה למכפלת הסכום האמור בתקנות משנה האמורות, במספר ימי עבודתו של העובד הזר באותו חודש, לרבות המנוחה השבועית, חופשה שנתית, ימי מחלה וימים שאין עובדים בהם לפי דין, הסכם קיבוצי או צו הרחבה ובכלל זה ימי חג, כשהוא מחולק במספר כל הימים שבחודש האמור: |
||
|
|
|
|
|
|
|
(1) תחילת עבודה שלא בתחילת חודש; |
|
|
|
|
|
|
|
(2) סיום עבודה שלא באותו חודש; |
|
|
|
|
|
|
|
(3) חופשה ללא תשלום בשל מחלה וכן חופשה ללא תשלום בעת שהייה זמנית מחוץ לישראל אם העובד הזר הורשה מראש לחזור אל ישראל לפי חוק הכניסה לישראל."" |
|
תיקון תקנה 8 |
4. |
בתקנה 8 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא: |
||||
|
|
|
"(ה) יראו מעסיק שהפקיד לפיקדון כאמור בסעיף 1יא(ו) לחוק ובתקנות אלה, כמי שעמד בחובתו, אף אם נוכו מהעובד כספים מכספי הפיקדון כאמור בתקנה זו." |
||||
|
תיקון תקנה 14 |
5. |
בתקנה 14 לתקנות העיקריות - |
||||
|
|
|
בתקנת משנה (א)(2) אחרי המילה "שבתוספת" יבוא "הראשונה"; |
||||
|
תיקון התוספת |
6. |
בתוספת לתקנות העיקריות, בכותרת, אחרי "תוספת" יבוא "ראשונה"; |
||||
|
הוספת התוספת השנייה |
7. |
אחרי התוספת לתקנות העיקריות תבוא: |
||||
|
|
|
|
"תוספת שנייה |
|||
|
|
|
|
(סעיף 2) |
|||
|
|
|
|
(1) ענף הבניין או בעבודה בטכנולוגיה ייחודית. |
|||
|
|
|
|
(2) ענף המלונאות. |
|||
|
|
|
|
(3) ענף התעשייה. |
|||
|
|
|
|
(4) ענף מוסדות סיעוד." |
|||
|
הפקדה בפועל |
8. |
על אף האמור בתקנה 2(ב) לתקנות העיקריות כנוסחה בתקנה 2 לתקנות אלה, יעביר מעסיק בענף התעשייה ומעסיק בענף מוסדות סיעוד את כספי הפיקדון בעד התקופה שעד שלושה חודשים מיום תחילת התקנות , לחשבון הבנק כמשמעותו בתקנה 4 לתקנות העיקריות, לפי בחירתו באחת מהאפשרויות המפורטות להלן: |
||||
|
|
|
|
(1) בתשלום אחד ביום ה1- לחודש שלאחר תום 3 חודשים מיום תחילת התקנות; |
|||
|
|
|
|
(2) בשלושה תשלומים שווים, בלא הצמדה, במועדים אלה:
|
|||
|
|
|
|
|
(א) ה-1 לחודש שלאחר תום 3 חודשים מיום תחילת התקנות ; |
||
|
|
|
|
|
(ב) ה-1 לחודש העוקב לחודש האמור בפסקת משנה (א); |
||
|
|
|
|
|
(ג) ה-1 לחודש העוקב לחודש האמור בפסקת משנה (ב)); |
||
___ ב________ התשפ"א (___ ב________ 2020)
(חמ _____-3)
|
___________________ |
__________________ |
|
איציק שמולי שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים |
אריה מכלוף דרעי שר הפנים |
דברי הסבר
כללי:
פרק ד' לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991, (להלן – החוק) קובע הוראות בדבר הפקדת כספים לטובת עובד זר בקרן או בחשבון בנק. התקנות המוצעות מבקשות להסדיר נושאים אלה: החובה של מעסיקי עובדים זרים, בענפים שונים להפקיד כספים לטובת העובדים הזרים המועסקים על ידם; סכומי הפיקדון שחובה להפקידם; הגוף שאליו יופקדו הכספים; תנאי הזכאות של העובדים הזרים לקבל את כספי הפיקדון; האפשרות לנכות מכספי הפיקדון סכומים בשיעורים שונים כאשר העובד הזר יצא מישראל לאחר תום תקופת רישיון הישיבה שלו, דרכי התשלום של כספי הפיקדון; הזכאות לכספי הפיקדון ותשלומם לאחר פטירת העובד הזר ועוד.
כפי שעולה מדברי ההסבר להצעת תיקון מס' 3 לחוק (הצ"ח תש"ס מס' 2824 עמ' 105) שבמסגרתו נוסף פרק זה לחוק, חובת הפקדת הכספים לטובת עובד זר, עיקרה בשתיים:
"הבטחה לעובד כי בתום עבודתו בישראל יקבל בארץ מוצאו סכום כסף אשר יאפשר לו לרכוש זכויות סוציאליות", וכן על מנת ש"כספי הפיקדון יהוו חיסכון קצר מועד, המתאים למשך שהייתו החוקית של העובד בישראל, ויהא בפרעונו המותנה ביציאתו מהארץ כדי להוות תמריץ חיובי לעובד הזר ליציאתו מישראל בתום תקופת ההיתר, ולבסוף ההפקדה לקרן גם תצמצם את הפערים בעלויות ההעסקה של עובדים זרים לעומת עובדים מקומיים".
במהלך השנים נוספו תיקונים לפרק ד' לחוק (תיקון מס' 7, 12 ו-18), וכן הותקנו תקנות עובדים זרים (פיקדון בחשבון הבנק), התשס"ח – 2008, אשר קובעות כי "הפיקדון לעובדים זרים ינוהל בידי בנק או גוף אחר אשר ייבחר בהליך תחרותי, שיתבצע בהתאם לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993", וכן הוראות לגבי ניהול הכספים ומעקב ופיקוח על הכספים שנצברו לטובת העובד הזר.
בשנת 2009 הוצא צו הרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957 (להלן- "צו ההרחבה"), אשר הרחיב את תחולתן של הוראות שבהסכם הקיבוצי הכללי 7019/2007 שבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית החדשה, על כל העובדים והמעסיקים במשק, כאשר בין יתר ההוראות שתחולתן הורחבה, נמנו הוראות לעניין חובת הביטוח הפנסיוני המקיף, לעניין תשלום לקרן או לקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים, וכן לעניין זכויות העובדים לפנסיית זקנה, נכות ושאירים.
סעיף 1 יא (ו)(1) לחוק קובע כך: "נקבעו בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, הוראות בדבר תשלומים סוציאליים שעל המעסיק או העובד הזר לשלם לקרן פנסיה, לתכנית חיסכון אחרת, לקופת תגמולים או לתשלום פיצויי פיטורים, יעביר המעסיק לקרן או לחשבון הבנק, לפי הענין, ואליהם בלבד את התשלום הסוציאלי שהוא חב בו, והכל בשיעורים שנקבעו בהסכם הקיבוצי או בצו ההרחבה כאמור, והוראות ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה לענין זה לא יחולו;"
בהתאם לקבוע בסעיף 1יא(ו)(1) לחוק, ולאור המאפיינים של תעסוקת עובדים זרים בישראל, היוצרים קשיים בגביית הפנסיה לאחר עזיבת העובדים הזרים את המדינה, מונחים המעסיקים להפריש את כספי הפנסיה לפיקדון.
תקנות מכוח סעיף 1יא לחוק הותקנו בקשר למעסיקים בענף הבניין והטכנולוגיות הייחודיות וכן לגבי מעסיקים שהם חברות סיעוד- תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), התשע"ו-2016 (להלן- תקנות הפיקדון). בשנת 2019 בוצע תיקון לתקנות כך שהן הוחלו גם על מעסיקים בענף המלונאות. כעת, מוצע בתקנות אלה לתקן שוב את תקנות הפיקדון ולקבוע את החובה להפריש לפיקדון גם בקשר למעסיקים בענף התעשייה וענף מוסדות סיעוד (להלן- הענפים הנוספים).
להלן פירוט עיקרי התיקון המוצע-
תקנה 1
תיקון הגדרות בתקנות העיקריות, מוצע-
א. להוסיף לתקנות העיקריות הגדרה של ''מוסד סיעודי'' – מוסד רפואי כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940, שהוא בית חולים שבתעודת הרישום שלו רשום שהוא רשאי להפעיל מחלקה סיעודית או מחלקה לתשושי נפש, וכן מעון שקיבל רישיון לפי סעיף 2 לחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965, שמטפל בזקן תשוש כהגדרתו בתקנות הפיקוח על מעונות (תנאי המגורים וטיפול בזקנים עצמאיים ותשושים במעונות לזקנים) התשס"א-2001.
ב. להחליף את ההגדרה "מעסיק" בתקנות העיקריות להגדרה חדשה שתכלול גם את המעסיקים בענפים הנוספים.
ג. להוסיף הגדרות לתקנות העיקריות ל"מעסיק בענף התעשייה" ו"מעסיק בענף מוסדות הסיעוד"- מעסיקים שהם בעלי היתר להעסקת עובדים זרים לפי סעיף 1יג לחוק בענף "התעשייה" או בענף "מוסדות סיעוד", כפי שנקוב בהיתר.
ד. לתקן את ההגדרה "מרכיב תגמולי המעסיק" בתקנות העיקריות- כך שתכלול גם הפקדות שהמעסיק מפקיד בקרן פנסיה ובתכנית חיסכון אחרת, כגון קרן השתלמות.
תקנה 2
כיום תקנה 2 בתקנות העיקריות קובעת את חובת הפקדת הפיקדון בעד עובד זר בענף הבניין או בעבודה טכנולוגית ייחודית.
בעקבות החלטת ממשלה 4110 שעניינה הקצאת היתרים להעסקת עובדים זרים למקצועות ענפי התעשייה, הוחלט ששר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (להלן- שר העבודה) יתקן את התקנות העיקריות, כך שיחולו גם על מעסיקים בענף התעשייה, למעט על מעסיקים בענף התעשייה אשר מעסיקים עובדים זרים שנכנסים ויוצאים מישראל מדי יום.
כמו כן, בעקבות החלטת ממשלה מס' 183 מיום 5.7.2020 שעניינה הקצאת היתרים להעסקת עובדים זרים לענף מוסדות סיעודיים הוחלט ששר העבודה יתקן את התקנות העיקריות, כך שיחולו גם על מעסיקים בענף מוסדות סיעודיים.
בהתאם לכך מוצע להחליף את תקנה 2 לתקנות העיקריות, כך שבתיקון המוצע היא תהפוך להוראה כוללת על חובת המעסיקים להפקיד פיקדון לעובדים זרים בענפים המנויים בתוספת השנייה, כאשר התוספת השנייה תכלול את כל הענפים בהם יש הוראה זהה לחובת הפקדת פיקדון לעובד זר- ענף הבניין או בעבודה טכנולוגית ייחודית, ענף המלונאות, ענף התעשייה וענף מוסדות הסיעוד.
כך, גם מעסיקים בענף התעשייה וענף מוסדות הסיעוד יהיו מחויבים להפריש כספים בעבור פנסיה, ופיצויי פיטורים, ובהתאם להסכמים קיבוציים וצווי הרחבה שחלים עליהם.
תקנה 3
נכון להיום, תקנה 3 לתקנות העיקריות כוללת את חובת פיקדון בעד עובד זר בענף המלונאות. מאחר שההוראה ביחס לענף המלונאות זהה להוראה ביחס לענף הבניין מוצע להוסיף את ענף המלונאות לרשימה בתוספת השנייה שמחילה את חובת הפיקדון כאמור בתקנה 2 לעיל.
כעת, מוצע להחליף תקנה זו כך שתיקבע תקנה חדשה בה נקבע מנגנון תשלום פיקדון יחסי במקרים שבהם העובד הזר עבד רק בחלק מימי החודש בשל אחת מהסיבות הבאות:
א. תחילת העבודה של העובד הזר היא לא בתחילת החודש.
ב. סיום עבודה שלא באותו חודש.
ג. חופשה ללא תשלום בשל מחלה וכן חופשה ללא תשלום בעת שהייה זמנית מחוץ לישראל אם העובד הזר הורשה מראש לחזור אל ישראל לפי חוק הכניסה לישראל.
כך שבמקרים המפורטים לעיל, יהיה סכום הפיקדון שעל המעסיק לשלם בעדו בשל אותו חודש שווה למכפלת הסכום האמור בתקנות משנה האמורות, במספר ימי עבודתו של העובד הזר באותו חודש, לרבות המנוחה השבועית, חופשה שנתית, ימי מחלה וימים שאין עובדים בהם לפי דין, הסכם קיבוצי או צו הרחבה ובכלל זה ימי חג, כשהוא מחולק במספר כל הימים שבחודש האמור
תקנה 4
הוספת תקנה משנה (ה) לתקנה 8 בתקנות העיקריות, כך להבהיר כי מעסיק שביצע את ההפקדות כאמור בתקנות אלו ייחשב כמי שעמד בחובתו, אף אם נוכו מהעובד כספים מכספי הפקדון כאמור בתקנה 8 לתקנות העיקריות.
תקנה 5
מוצע לתקן את תקנה 14(א)(2) לתקנות העיקריות כך שאחרי המילה תוספת יבוא ראשונה, לאור הוספת התוספת השנייה במסגרת תיקון זה.
תקנה 6
לאור הוספת התוספת השנייה מוצע בתקנה זו לתקן בהתאמה את התוספת, כך שתיקרא התוספת הראשונה.
תקנה 7
בתאם לתיקון האמור בתקנה 2 לעיל, מוצע להוסיף את התוספת השנייה שתכלול את הענפים שלגביהן יחולו הוראות תקנה 2: ענף הבניין או בעבודה בטכנולוגיה ייחודית, ענף המלונאות, ענף התעשייה וענף מוסדות הסיעוד.
תקנה 8
תשלום הפיקדון בהתאם לתקנה 2(ב) לתקנות כנוסחן בתקנות אלה הנה בעד חודש העסקה הראשון של העובד ואילך ומוצע לתת הן לרשות האוכלוסין וההגירה המנהלת את מנגנון הפיקדון והן למעסיקים זמן היערכות למשך 3 חודשים, כך שיתאפשר למעסיקים בענף התעשייה ובענף מוסדות סיעוד לבצע תשלום רטרואקטיבי של שלושת החודשים מיום הפרסום של התקנות ותחילתן וזאת בתשלום אחד או בשלושה תשלומים.