תזכיר חוק

א. שם החוק המוצע

חוק בתי המשפט לענינים מינהליים (תיקון מס' 124) (בתי משפט שלום לענינים מינהליים), התש"ף-2020

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

הצעת החוק המתפרסמת בזה היא שלב נוסף בתהליך הבניית מערכת השיפוט בעניינים מינהליים, כך שתהיה מורכבת משלוש ערכאות, תהליך אשר החל בחקיקת חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן – החוק), שמכוחו הוקמו המחלקות המינהליות בבתי המשפט המחוזיים. זאת, בדומה למודל הנהוג במדינות אחרות בעולם, ובכלל זה מדינות אירופה, ובהן גרמניה וצרפת, שבהן קיימות מערכות נפרדות של בתי משפט מינהליים, בעלות שלוש ערכאות, הדנות בעתירות נגד החלטות של רשויות השלטון.

מטרתה של הצעת החוק להסמיך את בתי משפט השלום לדון בעניינים מינהליים, באותו אופן שבו דנים בתי המשפט לעניינים מינהליים שהוקמו בבית המשפט המחוזי לפי החוק. בהתאם, מוצע להסמיך את בתי משפט השלום המינהליים לדון בעניינים מינהליים בהתאם לעילות, לסמכויות ולסעדים שלפיהם דן בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (להלן - בג"צ) (סעיף 8 לחוק), ועל-פי סדרי הדין הנהוגים בבתי משפט לעניינים מינהליים, הדומים לסדרי הדין הנהוגים בבג"צ.

בחוק נקבע, בסעיף 1, כי העברת העניינים מבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ לבתי המשפט המחוזיים, תיעשה בצורה הדרגתית ומבוקרת, תוך שמירת ייחודו של המשפט המינהלי, המהותי והדיוני, כפי שעוצב וגובש בדין ובפסיקתו רבת השנים של בג"צ. העברת העניינים המינהליים שנדונו בעבר באופן בלעדי בבג"צ לבית המשפט המחוזי היוותה, כאמור, שלב ראשון בתהליך, וכבר בדברי ההסבר להצעת החוק צוין, כי לאחר העברה זו תיבחן האפשרות להקמת מחלקות מינהליות גם בבתי משפט השלום (הצ"ח 2821, התש"ס, עמ' 2, בעמ' 4).

מאז חקיקת החוק בשנת 2000, הועברו לסמכות בתי המשפט המחוזיים, בשבתם כבית משפט לעניינים מינהליים, סמכויות נרחבות בעניינים מינהליים, בעיקר עניינים שהיו נתונים בעבר רק לסמכותו של בג"צ. כמו כן, בתי משפט לעניינים מינהליים הוסמכו לדון בעניינים מינהליים נוספים במסגרת חקיקה חדשה.

כפועל יוצא מכך ומהגידול שחל במספר התיקים בעקבות העברתם לבית המשפט המחוזי, גדלה עם הזמן כמות התיקים הנידונים בבתי המשפט לעניינים מינהליים. בנוסף, חלק מהעניינים המצויים היום בסמכותם של בתי המשפט לעניינים מינהליים, מתאימים מבחינת מהותם וטיבם להידון בבית משפט שלום, ולא בבית משפט מחוזי.

מעבר לכך, כבר היום קיימת הסמכה לבתי משפט השלום לדון בעניינים מסוימים, שהם מינהליים במהותם. הקמת מחלקה מינהלית בבתי משפט השלום תאפשר לרכז גם עניינים אלה תחת סמכותה, באופן שיבהיר את מהות הדיון, אופן הדיון וסדרי הדין החלים בו.

לפיכך, ומשחלף למעלה מעשור מאז שהחלו בתי המשפט לעניינים מינהליים לפעול במסגרת בית המשפט המחוזי, מוצע להשלים את המהלך שהחל, להבניית מערכת השיפוט המינהלי במסגרת של שלוש ערכאות, ולהקים מחלקות מינהליות גם בבתי משפט השלום. חלוקת הסמכויות בין שלוש הערכאות תיעשה בהתאם לתוספות בחוק.

יצויין כי ההצעה להקמת שלוש ערכאות הועלתה כבר בספרו של פרופ' יצחק זמיר, השפיטה בעניינים מינהליים (1981) (וכן ראו יצחק זמיר הסמכות המינהלית, מהדורה שניה (2010)).

בכך למעשה, מושלמת ההתפתחות של מודל חדש לביקורת שיפוטית על מעשי השלטון, המחליף את המודל המנדטורי שנהג עד שנת 2000 ולפיו רוכזה הביקורת בעניינים מינהליים בעיקר בפני בג"צ.

יש להדגיש כי התיקון המוצע מהווה חוק מסגרת, שנועד ליצור את התשתית לפעילותם של בתי משפט השלום לעניינים מינהליים, בדומה לאופן שבו הוקמו המחלקות המינהליות בבית המשפט המחוזי, עם חקיקת החוק בשנת 2000 (ראו גם: מני מזוז "רפורמה בשיפוט המינהלי בישראל – חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, תש"ס" משפט וממשל ו(1) 233, 239 (2001)).

תכליתה העיקרית של הצעת החוק לכונן את המחלקות המינהליות בבתי משפט השלום, לקבוע את סמכויותיהן, את הדין ואת סדרי הדין שיחולו בהליכים שיתנהלו בפניהן וליצור בסיס לפעילותן. לפיכך, בשלב הראשון מוצע לנקוט בדרך של העברה הדרגתית ומתונה של סמכויות לבתי משפט השלום לעניינים מינהליים, כדי לאפשר לערכאה זו להתבסס ומתוך כוונה להרחיב את סמכויותיה עם הזמן.

בשנת 1996, מינו שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון דאז ועדה בראשות פרופ' יצחק זמיר, שופט בית המשפט העליון בדימוס, אשר ליוותה את ניסוחה של הצעת חוק בתי משפט לעניינים מינהליים ותקנות סדרי הדין שלפי החוק. משנת 2000 לאחר חקיקת החוק והתקנת התקנות לפיו, המשיכה הוועדה ללוות את יישומו של החוק. הוועדה ליוותה את ניסוחה של הצעת חוק זו ואת גיבוש רשימת העניינים שירוכזו על-פי ההצעה בבית משפט השלום לעניינים מינהליים.

הקמת המחלקות המינהליות בבתי משפט השלום, כמוצע בהצעת חוק זו, תקדם את המטרות הבאות:

1. יצירת מערכת שיפוטית של שלוש ערכאות גם בתחום המשפט המינהלי וחלוקה מושכלת של הסמכויות ביניהן - הקמת מחלקות מינהליות בבתי משפט השלום, היא צעד נוסף במסגרת יישום מסקנות הוועדה לבדיקת מבנה בתי המשפט הרגילים בישראל שמינו נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים, משנת 1997, בראשותו של שופט בית המשפט העליון תאודור אור, אשר המליצה להפוך את בית משפט השלום לערכאה ראשונה בכל הנושאים ולשנות את מבנה מערכת בתי המשפט כך שיאומץ מבנה הכולל שלוש ערכאות. כמו כן, הודגשה בדוח זה חשיבות הקמת המחלקות הייעודיות לנושאים מסוימים, ובכלל זה גם הקמת המחלקה המינהלית. הצעת החוק תביא לכך שהסמכות לדון בעניינים מינהליים בין הערכאות השונות, תהיה במתכונת דומה לזו הקיימת בעניינים אזרחיים ופליליים. כפועל יוצא מכך, בין השאר, צפוי לפחות העומס המוטל היום על בג"צ ועל בית משפט מחוזי לעניינים מינהליים, הדנים בעניינים המינהליים באופן כמעט בלעדי, ותתאפשר חלוקה מושכלת בין שלוש הערכאות. בנוסף, מהלך זה יאפשר העברת עניינים מינהליים נוספים מבית המשפט הגבוה לצדק לבית המשפט המחוזי לעניינים מינהליים, בלי להכביד יתר על המידה על ערכאה זו.

2. פיתוח מקצועיות ומומחיות - ריכוז העניינים המינהליים, לרבות אלה הנדונים כבר היום בבתי משפט השלום, במחלקה מיוחדת בבית משפט השלום ובפני שופטים מינהליים שיקבלו הכשרה בתחום זה, אמור להביא לפיתוח מקצועיות ומומחיות בתחום המשפט המינהלי. חשיבות הקמת מחלקות שיאפשרו לשופטים להתמחות בתחומים שונים הודגשה גם בדו"ח הוועדה לבדיקת המבנה והסמכויות של בתי המשפט, 1980, בראשות נשיא בית המשפט העליון דאז, השופט מ' לנדוי, שהמליצה אף היא, בין השאר, על הקמת מחלקות לעניינים מינהליים בבתי המשפט המחוזיים. כפי שהדגיש פרופ' זמיר בספרו, ריכוז השפיטה בעניינים מינהליים במחלקה ייעודית יבטיח מידה של מומחיות בענייני המינהל הציבורי, ויאפשר פיתוח של תחום המשפט המינהלי. (ראו: יצחק זמיר השפיטה בעניינים מינהליים (1981), בעמ' 183-184).

3. שמירת ייחודו של המשפט המינהלי המהותי והדיוני - ריכוז העניינים במחלקה מינהלית בבית משפט שלום והחלת הדינים החלים בבית משפט לעניינים מינהליים (הדומים לדינים החלים בבג"צ) עליהם, יביאו לכך שכלל העניינים המינהליים שבסמכות בית משפט השלום, יידונו בהתאם לכללי המשפט המינהלי ולפי סדרי דין מינהליים. בכך יודגש אופיים המיוחד של הליכים אלה וניתן יהיה להבטיח כי המחלוקות בעניינים מינהליים יזכו לבירור הולם ויעיל, בהתאם לדין המינהלי כפי שעוצב וגובש בדין ובפסיקתם של בג"צ ובתי המשפט לעניינים מינהליים.

4. שיפור הנגישות - העברת הסמכות לבתי משפט השלום תביא לשיפור הנגישות של הערכאות המינהליות לאזרחים, שכן הערכאות הנמוכות יותר הינן נגישות יותר לאזרחים, והדבר אף עשוי להוזיל את העלויות הקשורות בכך.

5. ייעול הליכים - בהמשך ליתרונות הנזכרים לעיל, ריכוז העניינים המינהליים בפני שופטים שירכשו מומחיות ומקצועיות במסגרת מחלקה בבית משפט השלום יביא גם לייעול ההליכים ויבהיר מהם סדרי הדין החלים ואופן הדיון בהליכים שהיו עד היום בסמכות בית משפט השלום, בלי שנקבעו לכך סדרי דין מיוחדים. בכך תבוא על פתרונה אי-הבהירות הקיימת היום ביחס להליכים שונים המתנהלים בבתי משפט השלום, אשר סדרי הדין והדינים המהותיים החלים עליהם אינם ברורים די צורכם.

הצעת החוק כוללת בעיקרה את תיקונים אלה:

- יוסמכו בתי משפט שלום לעניינים מינהליים, שלהם תהא הסמכות לדון בעניינים מינהליים בהתאם להוראות החוק ותקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 (להלן – תקנות סדרי הדין). לפי הצעת החוק, בכל מחוז יוסמך בית משפט שלום אחד לשמש כבית משפט שלום לעניינים מינהליים.

- מוצע כי בית משפט שלום לעניינים מינהליים ידון בעתירות מינהליות, בערעורים מינהליים ובתובענות מינהליות, כמפורט בתוספות השישית, השביעית והשמינית בהתאמה, שאותן מוצע להוסיף לחוק, וזאת, בהתאם לשיטת ההסמכה הנהוגה היום לגבי בית המשפט המחוזי לעניינים מינהליים. בשלב ראשון, מוצע לרכז בבית משפט שלום לעניינים מינהליים בעיקר עניינים מינהליים הנמצאים כבר היום בסמכות בית משפט השלום, דוגמת עיצומים כספיים. בנוסף, מוצע להעביר לסמכותו עניינים מקומיים באופיים, כגון רישוי עסקים ונושאים הנוגעים לרשויות מקומיות, עניני ארנונה וכן, מספר מצומצם של ערעורים על ועדות ערר.

- בנוסף, מוצע לערוך סדרה של תיקונים עקיפים בחוקים שבהם מופיע המונח "בית משפט לעניינים מינהליים", כדי להבהיר האם מדובר בבית משפט שלום או בבית משפט מחוזי לעניינים מינהלים. הכלל הנוהג הוא כי על עתירה ניתן להגיש ערעור בזכות. מכיוון שכך ולנוכח שינוי הליכים מערעור לעתירה, יושם הכלל גם לגבי חוקים שבהם קודם לכן נקבעה רשות ערעור בלבד, והיא הוחלפה בהליך של ערעור בזכות. בכך נקבע כלל אחיד לגבי כל החוקים שבהם נקבעה סמכות לבית משפט שלום לעניינים מינהליים.

תזכיר חוק זה הופץ לראשונה בחודש נובמבר 2010. הצעת החוק שבנדון התקבלה בקריאה ראשונה בכנסת ה-18 ביום 25.7.2012, וביום 19.3.2014 הוחל עליה דין רציפות לכנסת ה-19. הליכי חקיקתה לא קודמו גם בכנסת זו. לאור חלוף הזמן והשינויים בנוסח התזכיר, מופץ תזכיר החוק להערות הציבור בשנית.

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

לא רלוונטי.

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

נראה, כי לחוק המוצע תהא השפעה מצומצמת על התקן המנהלי. בהתאם להצעת החוק, חלק מהעתירות המנהליות שמוגשות כיום לבית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, יוגשו לבתי משפט השלום המינהליים. בשלב ראשון יוסמכו עד 6 בתי משפט שלום, כך שבית משפט השלום, שבו יושב נשיא בית משפט השלום של אותו מחוז, יוסמך לשבת כבית משפט שלום לענינים מינהליים. בהתאם להערכת מנהל בתי המשפט, למהלך זה תידרש הקצאת כח אדם שיפוטי ומנהלי, לנוכח כמויות התיקים שיועברו על פי התזכיר והעבודה השיפוטית שתידרש, ולנוכח ההערכה כי הנגישות והזמינות של בתי משפט השלום צפויים להביא להגדלת כמות ההליכים שיוגשו.

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

הצעת חוק בתי משפט לענינים מינהליים (תיקון מס' 124) (בתי משפט שלום לענינים מינהליים), התש"ף-2020

		פרק א': תיקון חוק בתי משפט לענינים מינהליים
תיקון סעיף 1	1.	בחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס–2000[1] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, במקום "בית המשפט המחוזי בשבתו" יבוא "בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום בשבתם" ואחרי "שופטים של בית המשפט המחוזי" יבוא "ובית משפט השלום".
תיקון סעיף 2	2.	בסעיף 2 לחוק העיקרי –
		(1) לפני ההגדרה "ענינים מינהליים" יבוא:
			""בית משפט לענינים מינהליים" – בית משפט שלום או בית משפט מחוזי שהוסמכו לשבת כבית משפט לענינים מינהליים לפי חוק זה;";
		(2) אחרי ההגדרה "ענינים מינהליים" יבוא:
			""ערעור מינהלי" – ערעור לפי סעיפים 5(2), 5א(א)(2) או 5ב(2);";
			"עתירה מינהלית" – עתירה לפי סעיפים 5(1), 5א(א)(1) או 5ב(1);";
		(3) אחרי ההגדרה "החלטה של רשות" יבוא:
			""תובענה מינהלית" – תובענה לפי סעיפים 5(3) או 5ב(3)."
תיקון סעיף 3	3.	בסעיף 3 לחוק העיקרי –
		(1) בסעיף קטן (א), אחרי "להלן – בית משפט" יבוא "מחוזי";
		(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
			"(א1) בית משפט שלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום ישב כבית משפט לענינים מינהליים בהתאם להוראות חוק זה (להלן – בית משפט שלום לענינים מינהליים).";
		(3) בסעיף קטן (ב), במקום הרישה עד המילים "לענין זה" יבוא "שופטי בית משפט לענינים מינהליים יהיו נשיא בית המשפט המחוזי או נשיא בית משפט השלום ושופטים אחרים של אותו בית משפט, שיקבע נשיאו, לפי הענין, על פי הנחיות שקבע נשיא בית המשפט העליון לענין זה";
		(4) בסעיף קטן (ג), אחרי "ימונה" יבוא "בכל בית משפט לענינים מינהליים".
תיקון סעיף 4	4.	בסעיף 4(א) לחוק העיקרי אחרי "נשיא בית המשפט המחוזי" יבוא "או נשיא בית משפט השלום, לפי הענין".
תיקון סעיף 5	5.	בסעיף 5 לחוק העיקרי –
		(1) בכותרת השוליים, במקום "בית המשפט" יבוא "בית משפט מחוזי לענינים מינהליים";
		(2) ברישה, אחרי "בית משפט" יבוא "מחוזי";
		(3) בפסקה (1), במקום "בענין המנוי" יבוא "בענין או לפי חיקוק המנויים", והמילים "(להלן – עתירה מינהלית)" – יימחקו;
		(4) בפסקה (2), המילים "(להלן – ערעור מינהלי)" – יימחקו;
		(5) בפסקה (3), המילים "(להלן – תובענה מינהלית)" – יימחקו;
		(6) בפסקה (4), אחרי "בית משפט" יבוא "מחוזי".
הוספת סעיף 5ב	6.	אחרי סעיף 5א לחוק העיקרי יבוא:
		"סמכות בית משפט שלום לענינים מינהליים			5ב.	בית משפט שלום לענינים מינהליים ידון באלה:
						(1) עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת השישית, בענין או לפי חיקוק המנויים בתוספת השישית, למעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה ענינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות;
						(2) ערעור המנוי בתוספת השביעית;
						(3) תובענה המנויה בתוספת השמינית;
						(4) ענין מינהלי או ענין אחר שנקבע בחוק אחר כי בית משפט שלום לענינים מינהליים ידון בו, ובכפוף להוראות אותו חוק."

תיקון סעיף 6	7.	בסעיף 6 לחוק העיקרי, בסופו יבוא "אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיא בית המשפט העליון קבע לכך".
תיקון סעיף 10	8.	בסעיף 10 לחוק העיקרי –
		(1) בסעיף קטן (א) אחרי "כרשם של בית משפט" יבוא "מחוזי", ובמקום "(להלן – הרשם)" יבוא "(להלן – רשם המחוזי)";
		(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
			"(א1) רשם של בית משפט שלום היושב כבית משפט לענינים מינהליים לפי סעיף 3(א1), יכהן גם כרשם של בית משפט שלום לענינים מינהליים (להלן – רשם השלום).";
		(3) בסעיף קטן (ב), במקום "הרשם" יבוא "רשם השלום או רשם המחוזי, לפי הענין" ובסופו יבוא "שבו הוא משמש רשם";
		(4) בסעיף קטן (ג), במקום "הרשם" יבוא "רשם השלום או רשם המחוזי, לפי הענין" ובסופו יבוא "שבו הוא משמש רשם".
תיקון סעיף 11	9.	(א) בסעיף 11 לחוק העיקרי –
			(1) האמור בו יסומן "(ב)", ובו, אחרי "בית משפט" יבוא "מחוזי";
			(2) לפני סעיף קטן (ב) יבוא:
				"(א) פסק דין של בית משפט שלום לענינים מינהליים, בעתירה מינהלית ובתובענה מינהלית, ניתן לערעור בפני בית משפט מחוזי לענינים מינהליים."
תיקון סעיף 12	10.	בסעיף 12 לחוק העיקרי –
		(1) במקום סעיף קטן (א) יבוא:
			"(א) פסק דין של בית משפט שלום לענינים מינהליים בערעור מינהלי ובערעור על החלטת רשם השלום, וכן החלטה אחרת של בית משפט שלום לענינים מינהליים, יהיו נתונים לערעור לפני בית משפט מחוזי לענינים מינהליים, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית משפט מחוזי לענינים מינהליים שנשיא בית המשפט המחוזי קבע לכך.
			(א1) פסק דין של בית משפט מחוזי לענינים מינהליים בערעור מינהלי, בערעור על פסק דין של בית משפט שלום לענינים מינהליים בעתירה מינהלית ובתובענה מינהלית ובערעור על החלטת רשם המחוזי, וכן החלטה אחרת של בית משפט מחוזי לענינים מינהליים, יהיו נתונים לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון שנשיא בית המשפט העליון קבע לכך.";
		(2) בסעיף קטן (ב), במקום הרישה יבוא "לענין סעיף זה, "החלטה אחרת" – החלטה מההחלטות המפורטות להלן, למעט החלטה של בית משפט מחוזי לענינים מינהליים בערעור על החלטה כאמור של בית משפט שלום לענינים מינהליים, ובבקשת רשות ערעור:".
תיקון התוספת הראשונה	11.	בתוספת הראשונה לחוק העיקרי –
		(1) תחת הכותרת "תוספת ראשונה" יבוא:
		"ענינים שלגביהם ניתן להגיש עתירות מינהליות לבית משפט מחוזי לענינים מינהליים";
		(2) בפרט 1 –
			(א) סעיף קטן (א) – יימחק;
			(ב) במקום סעיף קטן (ב), יבוא "ארנונות – החלטה של שר הפנים לפי פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938, והחלטה של שר האוצר לפי סעיף 5(ד) לפקודה האמורה; ולמעט –
				(1) החלטה של שר הפנים לפי סעיפים 3 ו-5א לפקודה האמורה;
				(2) החלטה בעלת תחולה ארצית הקובעת הנחיות לפי הפקודה האמורה.".
		(3) פרט 7, יימחק;
		(4) בפרט 9, במקום "עניני שירותי תיירות" יבוא "החלטה של רשות";
		(5) בפרט 13, המילים "למעט סעיף 12" – יימחקו;
		(6) בפרט 23(6), המילים "למעט לפי פרק ד' לחלק האמור" – יימחקו;
		(7) בפרט 32 –
			(א) פרטי משנה (2) עד (9) ו-(11) – יימחקו;
			(ב) בסופו יבוא:
				"(12) החלטה של רשות לפי סעיף 18 לחוק שידורי טלוויזיה מהכנסת, התשס"ד-2003.[2]";
		(8) פרט 35 – יימחק.
תיקון התוספת השניה	12.	בתוספת השניה לחוק העיקרי –
		(1) תחת הכותרת "תוספת שניה" יבוא:
		"ערעורים מינהליים בסמכות בית משפט מחוזי לענינים מינהליים";
		(2) בפרט 2, המילים "וערעור לפי סעיף 55(א1)" – יימחקו;
		(3) פרט 2א – יימחק;
		(4) פרט 7 – יימחק;
		(5) בסופה יבוא:
			"23. ערעור על החלטת ועדת ההשגות או ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה, לפי סעיף 9א(ה1) לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943[3]."
תיקון התוספת השלישית	13.	בתוספת השלישית לחוק העיקרי, תחת הכותרת "תוספת שלישית" יבוא:
		"תובענות מינהליות בסמכות בית משפט מחוזי לענינים מינהליים";
הוספת תוספת שישית, תוספת שביעית וכותרת תוספת שמינית	14.	אחרי התוספת החמישית לחוק העיקרי יבוא:
		"תוספת שישית
		ענינים שלגביהם ניתן להגיש עתירות מינהליות לבית משפט שלום לענינים מינהליים
		(סעיף 5ב(1))
		1.	ארנונות – עניני ארנונה לפי כל דין, למעט החלטות שר הפנים, שר האוצר או שניהם יחד.
		2.	רישוי עסקים –
			(1) החלטה של רשות בענין מתן או ביטול רישיון, היתר זמני, היתר מזורז או אישור לעסק טעון רישוי, לרבות קביעת תנאים, לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח–1968[4];
			(2) החלטה של רשות לפי הוראות החיקוקים המפורטים בזה:
				(א) סעיף 43(א) לפקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה)[5];
				(ב) סעיף 15(ב) לחוק הבלו על דלק, התשי"ח-1958[6] .
		3.	עיצומים כספיים וקנסות אזרחיים – החלטה של רשות לפי הוראות החיקוקים המפורטים בזה:
			(1) סעיפים 14ח עד 14טו לפקודת הבנקאות[7];
			(2) סימן ו' לפרק השני בחלק י' לפקודת מס הכנסה[8];
			(3) פרק ד' בחלק י"ד לפקודת המכרות[9];
			(4) סעיף 203א לפקודת המכס[10];
			(5) סעיפים 25א עד 25ה לחוק הבלו על דלק, התשי"ח-1958;
			(6) סעיף 10א לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ"ג-1963[11];
			(7) סעיפים 11ב עד 11ה לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970[12];
			(8) סעיף 12ד(ב) עד (י) לחוק שירותי תיירות, התשל"ו-1976[13];
			(9) פרק ט'1 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981[14];
			(10) סעיף 11א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981[15];
			(11) סעיף 50ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981[16];
			(12) סעיפים 47ב עד 47ד לחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה, התשמ"ד-1984[17];

			(13) פרק ז'1 לחוק הדואר, התשמ"ו-1986[18];
			(14) סעיפים 5א עד 5יג לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח-1988[19];
			(15) סעיפים 18א עד 18ז לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ"ט-1989[20] וסעיף 3א לחוק המקרקעין (החלפת ספק גז בבית משותף), התשנ"א-1991[21];
			(16) סעיפים 14ב עד 14יד לחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993[22];
			(17) סעיפים 11 עד 17 לחוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט-1999[23];
			(18) סימן ב' בפרק הרביעי לחוק החברות, התשנ"ט-1999[24] – לענין חברה לתועלת הציבור;
			(19) פרק ה' לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000[25];
			(20) סעיפים 13 עד 19 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001), התשס"א-2001[26];
			(21) סימן ב' בפרק ט' לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001[27];
			(22) סעיפים 92 עד 103 לחוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016[28];
			(23) סימן א' בפרק ח' לחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002[29];
			(24) פרק ה' לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004[30];
			(25) סעיפים 94 (ה) עד (ז) לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016[31]; [32];
			(26) פרק ה' וסעיף 86(יא) עד (יג) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005[33];
			(27) סעיף 7 לחוק משק הדלק (איסור מכירת דלק לתחנות תדלוק מסוימות), התשס"ה-2005[34];
			(28) פרק ו' לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005[35];
			(29) סעיף 19 לחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס"ו-2006[36];
			(30) סעיפים 12 עד 14 לחוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס"ז-2007[37];
			(31) פרק ט' לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז-2007[38];
			(32) סעיף 20 לחוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008[39];
			(33) סימן ג' בפרק ח' לחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008[40];
			(34) פרק י"ב לחוק בנק ישראל, התש"ע-2010[41];
			(35) פרק י' לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע"א-2011[42];
			(36) פרק י' לחוק הטיס, התשע"א-2011[43];
			(37) פרק ח' לחוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע"א-2011[44];
			(38) סעיפים 31 עד 38 לחוק מיסוי רווחי נפט ממשאבי טבע, התשע"א-2011[45];
			(39) פרק ה' לחוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם), התשע"ב-2012[46].
		4.	כניסה למקרקעין – החלטה של רשות לפי הוראות החיקוקים המפורטים בזה:
			(1) סעיף 46(ב) לחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996[47];
			(2) סעיף 46 לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001;
			(3) סעיף 50(ג) לחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002.
		5.	רשויות מקומיות וענינים מקומיים – החלטה של רשות לפי הוראות החיקוקים המפורטים בזה:
			(1) פרק רביעי לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב-1962[48];
			(2) חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים), התשמ"ז-1987[49].
		6.	דואר – החלטה של שר התקשורת לפי סעיף 69 לחוק הדואר, התשמ"ו-1986.
		7.	תעבורה – החלטה של רשות לפי סעיפים 51 עד 54 לפקודת התעבורה[50], והחלטה של רשות לרשום נקודות או להטיל אמצעי תיקון לפי סעיף 69א לפקודה האמורה.
		8.	אגרת חופש מידע – החלטה של הממונה לפי סעיף 18(ה) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998[51].
		תוספת שביעית
		ערעורים מינהליים בסמכות בית משפט שלום לענינים מינהליים
		(סעיף 5ב(2))
		1.	ערעור לפי סעיף 55(א1) לפקודת התעבורה.
		2.	ערעור לפי סעיף 64(ג1) לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981[52].
		3.	ערעור לפי סעיף 52(ב) לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001.
		4.	ערעור לפי סעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976.
		תוספת שמינית
		תובענות מינהליות בסמכות בית משפט שלום לענינים מינהליים
		(סעיף 5ב(3))".
		1. תובענה להשבת תשלומי ארנונה שנגבו שלא כדין.
		פרק ב': תיקוני חקיקה
תיקון פקודת המשקאות המשכרים	15.	בפקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה), בסעיף 43 –
		(1) סעיף קטן (ב) – בטל;
		(2) בסעיף קטן (ג), במקום "לא הוגש הערעור" יבוא "לא הוגשה עתירה לבית משפט לענינים מינהליים", ובמקום "או הוגש" יבוא "או הוגשה";
		(3) בסעיף קטן (ד) במקום "בית משפט שלום" יבוא "בית משפט לענינים מינהליים".
תיקון פקודת הבנקאות	16.	בפקודת הבנקאות, בסעיף 14טו –
		(1) במקום כותרת השוליים יבוא "עיכוב ביצוע והחזר";
		(2) סעיף קטן (א) – בטל;
		(3) בסעיף קטן (ב), במקום "אין בהגשת הערעור כדי לעכב תשלום עיצום כספי" יבוא "אין בהגשת עתירה לבית משפט לענינים מינהליים על החלטת המפקח לפי סעיפים 14ח עד 14יד כדי לעכב את ביצוע ההחלטה";
		(4) בסעיף קטן (ג), במקום "התקבל הערעור, יוחזר העיצום הכספי" יבוא "החליט בית המשפט לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (ב) או ערעור על החלטה בעתירה כאמור, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, לפי הענין".
תיקון פקודת מס הכנסה	17.	בפקודת מס הכנסה –
		(1) בסעיף 195ה, בסעיף קטן (א), במקום "ואם הוגשה עתירה, ובית המשפט הדן בעתירה הורה על עיכוב תשלומו", יבוא "ואם הוגשה עתירה לבית משפט לענינים מינהליים או הוגש ערעור על החלטה בעתירה כאמור, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בית המשפט", ובסופו יבוא "או בערעור, לפי הענין";
		(2) בסעיף 195ט –
			(א) במקום כותרת השוליים יבוא "עיכוב ביצוע והחזר";
			(ב) בסעיף קטן (א), במקום הרישה עד המילים "תשלום העיצום הכספי" יבוא "אין בהגשת עתירה לבית משפט לענינים מינהליים על החלטת המנהל לפי סימן זה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה";
			(ג) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
				"(ב) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א) או ערעור על החלטה בעתירה כאמור, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם, יוחזר הסכום ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו."
תיקון פקודת המכרות	18.	בפקודת המכרות –
		(1) בסעיף 135(א), במקום "ובית המשפט הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי" יבוא "או הוגש ערעור על החלטה בעתירה כאמור, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט", ובמקום "ביום מתן פסק הדין בעתירה" יבוא "ביום מתן ההחלטה בעתירה או בערעור, לפי הענין";
		(2) בסעיף 139 –
			(א) במקום כותרת השוליים יבוא "עיכוב ביצוע והחזר";
			(ב) בסעיף קטן (א), במקום "על דרישה לתשלום עיצום כספי" יבוא "על החלטת הממונה" ובמקום "תשלום העיצום הכספי" יבוא "ביצוע ההחלטה";
			(ג) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
				"(ב) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א) או ערעור על החלטה בעתירה כאמור, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, לפי הענין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו."
תיקון פקודת המכס	19.	בפקודת המכס, בסעיף 203א –
		(1) בכותרת השוליים, המילים "וערעור עליו" – יימחקו;
		(2) במקום סעיף קטן (ג) יבוא:
			"(ג) הוגשה עתירה לבית משפט לענינים מינהליים על החלטת המנהל לפי סעיף זה או הוגש ערעור על החלטה בעתירה כאמור, והחליט בית המשפט, לאחר ששולם הקנס, לקבל את העתירה או הערעור כאמור ולהורות על החזרת סכום הקנס ששולם, יוחזר הסכום ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו."
תיקון פקודת התעבורה	20.	בפקודת התעבורה –
		(1) בסעיף 14ו, במקום "בית משפט" יבוא "בית המשפט המחוזי";
		(2) בסעיף 55(א1), במקום "בית המשפט" יבוא "בית משפט שלום".
תיקון פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)	21.	בפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943, בסעיף 9א, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:
		"(ה1) על החלטת ועדת ההשגות ועל החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיף זה ניתן לערער לפני בית משפט מחוזי לענינים מינהליים."
תיקון חוק הכניסה לישראל	22.	בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952[53] –
		(1) בסעיף 13כא(א), אחרי "בית משפט" יבוא "מחוזי";
		(2) בסעיף 13לא, בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) , בכל מקום, אחרי "בית משפט" יבוא "מחוזי";
		(3) בסעיף 13לב(א)(1), אחרי "בית משפט" יבוא "מחוזי".
תיקון חוק החשמל	23.	בחוק החשמל, התשי"ד-1954[54], בסעיף 8(ה), אחרי "בית משפט" יבוא "מחוזי".
תיקון חוק הבלו על דלק	24.	בחוק הבלו על דלק, התשי"ח-1958 –
		(1) בסעיף 15 –
			(א) בסעיף קטן (ב), הסיפה החל במילים "החלטת המנהל" – תימחק;
			(ב) בסעיף קטן (ג), במקום "לא הוגש ערעור" יבוא "לא הוגשה עתירה לבית משפט לענינים מינהליים", ובמקום "או הוגש" יבוא "או הוגשה";
		(2) במקום סעיף 25ד יבוא:
		"החזר עיצום כספי			25ד.	הוגשה עתירה לבית משפט לענינים מינהליים על החלטת המנהל לפי סעיפים 25א עד 25ה או הוגש ערעור על החלטה בעתירה כאמור, והחליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל את העתירה או הערעור כאמור ולהורות על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם, יוחזר הסכום ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו."
תיקון חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)	25.	בחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961[55], בסעיף 14א, אחרי "בית משפט" יבוא "מחוזי".
תיקון חוק הרשויות המקומיות (בחירות)	26.	בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965[56] –
		(1) בסעיף 20(ד), אחרי "לבית המשפט" יבוא "המחוזי", ואחרי "בית משפט" יבוא "מחוזי";
		(2) בסעיף 22(א), אחרי "בית המשפט" יבוא "המחוזי";
		(3) בסעיף 42, בסעיפים קטנים (א) ו-(ג), אחרי "בית המשפט" יבוא "המחוזי";
		(4) בסעיף 72(א), ברישה, אחרי "לבית המשפט" יבוא "המחוזי".
תיקון חוק התכנון והבניה	27.	בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965[57] –
		(1) בסעיף 198(ז), אחרי "לבית משפט" יבוא "מחוזי";
		(2) בתוספת השלישית –
			(א) בסעיף 14(ד), במקום "לבית המשפט" יבוא "לבית משפט מחוזי";
			(ב) בסעיף 16, אחרי "בית משפט" יבוא "מחוזי";
		(3) בתוספת הרביעית, בסעיף 16(ג), אחרי "בית משפט" יבוא "מחוזי".
תיקון חוק פיקוח על בתי ספר	28.	בחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969[58], בסעיף 14א, אחרי "בית משפט" יבוא "מחוזי".
תיקון חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות	29.	בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969[59], בסעיף 11(ג), אחרי "בית משפט" יבוא "מחוזי".
תיקון חוק הבחירות לכנסת	30.	בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969[60] –
		(1) בסעיף 46(ד), אחרי "בית המשפט" יבוא "המחוזי";
		(2) בסעיף 53א(א), אחרי "בית משפט" יבוא "מחוזי";
		(3) בסעיף 86 –
			(א) בסעיף קטן (ב), אחרי "לבית המשפט" יבוא "המחוזי";
			(ב) בסעיף קטן (ה), במקום "בית המשפט לענינים מינהליים" יבוא "בית המשפט המחוזי לענינים מינהליים";
			(ג) בסעיף קטן (ו), במקום "בית המשפט לענינים מינהליים" יבוא "בית המשפט המחוזי לענינים מינהליים", ובמקום "בבית המשפט לענינים מינהליים" יבוא "בבית המשפט המחוזי לענינים מינהליים".
תיקון פקודת ביטוח רכב מנועי	31.	בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970 –
		(1) בסעיף 11ב(ג), במקום "ואם הוגש ערעור, ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו" יבוא "ואם הוגשה עתירה לבית משפט לענינים מינהליים או הוגש ערעור על החלטה בעתירה כאמור ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי בית המשפט", ובמקום "ההחלטה בערעור" יבוא "ההחלטה בעתירה או בערעור, לפי הענין";
		(2) בסעיף 11ג , סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) – בטלים;
		(3) במקום סעיף 11ד יבוא:
		"החזר עיצום כספי			11ד.	החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל עתירה כאמור בסעיף 11ב(ג) או ערעור על החלטה בעתירה כאמור, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם, יוחזר הסכום ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.";
תיקון חוק החברות הממשלתיות	32.	בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975[61], בסעיף 59לא, בכל מקום, במקום "בית המשפט" יבוא "בית משפט מחוזי".
תיקון פקודת הרופאים	33.	בפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976[62], בסעיף 31 –
		(1) בסעיף קטן (ב)(3), אחרי "מבית משפט" יבוא "מחוזי";
		(2) בסעיף קטן (ג), אחרי "בית משפט" יבוא "מחוזי".
תיקון חוק שירותי תיירות	34.	בחוק שירותי תיירות, התשל"ו-1976, בסעיף 12ד –
		(1) בסעיף קטן (ו) במקום "הוגש ערעור ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו" יבוא "הוגשה עתירה לבית משפט לענינים מינהליים או הוגש ערעור על החלטה בעתירה כאמור, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט", ובמקום "ההחלטה בערעור" יבוא "ההחלטה בעתירה או בערעור, לפי הענין";
		(2) בסעיף קטן (ט) –
			(א) פסקה (1) – תימחק;
			(ב) בפסקה (2) במקום "אין בערעור כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי" יבוא "אין בהגשת עתירה לבית משפט לענינים מינהליים על החלטת הממונה לפי סעיף זה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה";
			(ג) בפסקה (3), במקום "התקבל הערעור, יוחזר סכום העיצום הכספי", יבוא "החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל עתירה כאמור בפסקה (2) או ערעור על החלטה בעתירה כאמור, והורה על החזרת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם";
			(ד) פסקה (4) – תימחק.
תיקון חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)	35.	בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976[63], בסעיף 6(ב), אחרי "בית משפט" יבוא "שלום".
תיקון חוק הפסיכולוגים	36.	בחוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977[64], בסעיף 54(ד), בהגדרה "בית משפט", במקום "בית משפט לענינים מינהליים" יבוא "בית משפט מחוזי לענינים מינהליים".
תיקון חוק העתיקות	37.	בחוק העתיקות, התשל"ח-1978[65], בסעיף 36א, אחרי "בית משפט" יבוא "מחוזי".
תיקון פקודת רופאי השיניים	38.	בפקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל"ט-1979[66], בסעיף 24 –
		(1) בסעיף קטן (א)(3), אחרי "מבית משפט" יבוא "מחוזי";
		(2) בסעיף קטן (ב), אחרי "בית משפט" יבוא "מחוזי".
תיקון חוק העמותות	39.	בחוק העמותות, התש"ם-1980[67], בסעיף 4(ג), אחרי "בית משפט" יבוא "מחוזי".
תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)	40.	בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 –
		(1) בסעיף 92ז, במקום "ואם הוגש ערעור על דרישת תשלום ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו" יבוא "ואם הוגשה עתירה לבית משפט לענינים מינהליים או הוגש ערעור על החלטה בעתירה כאמור, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המפקח או בית המשפט", ובמקום "ההחלטה בערעור" יבוא "ההחלטה בעתירה או בערעור, לפי הענין";
		(2) בסעיף 92יב –
			(א) במקום כותרת השוליים יבוא "עיכוב ביצוע והחזר";
			(ב) סעיף קטן (א) – בטל;
			(ג) בסעיף קטן (ב) במקום "אין בהגשת הערעור כדי לעכב תשלום עיצום כספי" יבוא "אין בהגשת עתירה לבית משפט לענינים מינהליים על החלטת המפקח לפי פרק זה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה";
			(ד) סעיף קטן (ב1) – בטל;
			(ה) בסעיף קטן (ג) במקום "התקבל הערעור, יוחזר העיצום הכספי" יבוא "החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (ב) או ערעור על החלטה בעתירה כאמור, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, לפי הענין";
		(3) בסעיף 92כב(ב), במקום "והוגש עליו ערעור" יבוא "והוגשה עליו עתירה לבית משפט לענינים מינהליים או הוגש ערעור על החלטה בעתירה כאמור" ובמקום "את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו" יבוא "את דבר הגשת העתירה או הערעור, לפי הענין, ואת תוצאותיהם".
תיקון פקודת הרוקחים	41.	בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981 –
		(1) בסעיף 9ב –
			(א) בסעיף קטן (א)(3), אחרי "מבית משפט" יבוא "מחוזי";
			(ב) בסעיף קטן (ב), אחרי "בית משפט" יבוא "מחוזי";
		(2) בסעיף 64(ג1), אחרי "בית משפט" יבוא "שלום".
תיקון חוק הבנקאות (רישוי)	42.	בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, בסעיף 50ב(ד), במקום "ואם הוגש ערעור ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו" יבוא "ואם הוגשה עתירה לבית משפט לענינים מינהליים על החלטת המפקח לפי סעיף זה או הוגש ערעור על החלטה בעתירה כאמור, ועוכב תשלומו של הקנס האזרחי בידי המפקח או בית המשפט", ובמקום "ההחלטה בערעור" יבוא "ההחלטה בעתירה או בערעור, לפי הענין".
תיקון חוק הרשויות המקומיות (ביוב)	43.	בחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשמ"ב-1962, בסעיף 40, סעיף קטן (ב) – בטל.
תיקון חוק בתי המשפט	44.	בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984[68], בסעיף 51(א), אחרי פסקה (5) יבוא:
		"(6) עתירה מינהלית, ערעור מינהלי, תובענה מינהלית וענין אחר, לפי סעיף 5ב לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000."
תיקון חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה	45.	בחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה, התשמ"ד-1984 –
		(1) בסעיף 47ב(ג), במקום "הוגש ערעור ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו" יבוא "הוגשה עתירה לבית משפט לענינים מינהליים או הוגש ערעור על החלטה בעתירה כאמור, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי ראש המינהל או בית המשפט", ובמקום "ההחלטה בערעור" יבוא "ההחלטה בעתירה או בערעור, לפי הענין";
		(2) בסעיף 47ד –
			(א) במקום כותרת השוליים, יבוא "עיכוב ביצוע והחזר";
			(ב) סעיף קטן (א) – בטל;
			(ג) בסעיף קטן (ב) במקום "אין בערעור כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי", יבוא "אין בהגשת עתירה לבית משפט לענינים מינהליים על החלטת ראש המינהל לפי סעיפים 47ב עד 47ג כדי לעכב את ביצוע ההחלטה";
			(ד) במקום סעיף קטן (ג) יבוא:
				"(ג) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (ב) או ערעור על החלטה בעתירה כאמור, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם, יוחזר הסכום ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.";
			(ה) סעיף קטן (ד) – בטל.
תיקון חוק שירות ביטחון	46.	בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986[69] –
		(1) בסעיף 5ב –
			(א) בסעיף קטן (א), אחרי "בית המשפט" יבוא "המחוזי";
			(ב) בסעיף קטן (ב), אחרי "בתי משפט" יבוא "מחוזיים";
		(2) בסעיף 40ה אחרי "בית משפט" יבוא "מחוזי".
תיקון חוק הדואר	47.	בחוק הדואר, התשמ"ו-1986 –
		(1) סעיף 70 – בטל;
		(2) בסעיף 109ט –
			(א) במקום כותרת השוליים יבוא "עיכוב ביצוע והחזר";
			(ב) סעיף קטן (א) – בטל;
			(ג) בסעיף קטן (ב), במקום "אין בהגשת ערעור כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי" יבוא "אין בהגשת עתירה לבית משפט לענינים מינהליים על החלטת המנהל לפי פרק זה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה";
			(ד) בסעיף קטן (ג), במקום "התקבל הערעור יוחזר סכום העיצום הכספי", יבוא "החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (ב) או ערעור על החלטה בעתירה כאמור, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם, יוחזר הסכום ששולם";
תיקון חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים)	48.	בחוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים), התשמ"ז-1987 –
		(1) בסעיף 8, הסיפה החל במילים "על הארכה" – תימחק;
		(2) סעיף 9 – בטל;
		(3) בסעיף 14, במקום "בערר כאמור בסעיף 9" יבוא "בעתירה לבית משפט לענינים מינהליים או בערעור על החלטה בעתירה כאמור";
		(4) בסעיף 18, במקום "עם תום תקופת הערר כאמור בסעיף 9, ואם הוגש ערר עליו, בתום חמישה עשר ימים" יבוא "בתום התקופה להגשת עתירה לבית משפט לענינים מינהליים, ואם הוגשה עתירה – בתום 45 ימים".
תיקון חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים	49.	בחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח-1988 –
		(1) בסעיף 5ח(א), במקום "ובית המשפט הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי" יבוא "או ערעור על החלטה בעתירה כאמור, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט", ובסופו יבוא "או בערעור, לפי הענין";
		(2) בסעיף 5יא –
			(א) במקום כותרת השוליים יבוא "עיכוב ביצוע והחזר";
			(ב) בסעיף קטן (א), במקום "על דרישה לתשלום עיצום כספי לפי חוק זה, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי" יבוא "על החלטת הממונה לפי סעיפים 5א עד 5יג כדי לעכב את ביצוע ההחלטה";
			(ג) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
				"(ב) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א) או ערעור על החלטה בעתירה כאמור, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו."
תיקון חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)	50.	בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ"ט-1989 –
		(1) בסעיף 18ד –
			(א) במקום כותרת השוליים יבוא "עיכוב ביצוע והחזר";
			(ב) סעיף קטן (א), יימחק;
			(ג) במקום סעיף קטן (ב), יבוא:
				"(א) אין בהגשת עתירה לבית משפט לענינים מינהליים על החלטת המנהל לפי סעיפים 18א עד 18ט כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או שבית המשפט הורה על כך."
			(ד) במקום סעיף קטן (ג), יבוא:
				"(ב) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות פרק זה, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א) או ערעור על החלטה בעתירה כאמור, והורה על החזרת העיצום הכספי ששולם, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו שהופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, מיום תשלומו עם יום החזרתו."
		(2) בסעיף 18ה(א), במקום הסיפה החל במילים "הוגש ערעור לבית משפט", יבוא "הוגשה עתירה לבית משפט לענינים מינהליים או הוגש ערעור על החלטה בעתירה כאמור, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה או בערעור, לפי הענין".
תיקון חוק החומרים המסוכנים	51.	בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993 –
		(1) בסעיף 14ט, במקום "ובית המשפט הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי" יבוא "או הוגש ערעור על החלטה בעתירה כאמור, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בית המשפט", ובסופו יבוא "או בערעור, לפי הענין";
		(2) בסעיף 14יב –
			(א) במקום כותרת השוליים יבוא "עיכוב ביצוע והחזר";
			(ב) בסעיף קטן (א), במקום "על דרישה לתשלום עיצום כספי לפי חוק זה, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי" יבוא "על החלטת הממונה לפי סעיפים 14ב עד 14יד כדי לעכב את ביצוע ההחלטה";
			(ג) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
				"(ב) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א) או ערעור על החלטה בעתירה כאמור, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו."
תיקון חוק העובדים הסוציאליים	52.	בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996[70], בסעיף 58(ג), בהגדרה "בית משפט", במקום "בית משפט לענינים מינהליים" יבוא "בית משפט מחוזי לענינים מינהליים".
תיקון חוק משק החשמל	53.	בחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996 –
		(1) בסעיף 48 –
			(א) במקום כותרת השוליים יבוא "עיכוב השימוש במקרקעין";
			(ב) סעיפים קטנים (א) ו-(ב) – בטלים;
			(ג) בסעיף קטן (ג), במקום "הגשת ערעור לבית המשפט" יבוא "הגשת עתירה לבית משפט לענינים מינהליים";
		(2) סעיף 49 – בטל.
תיקון חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים	54.	בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998[71], בסעיף 8(ו), אחרי "בית משפט" יבוא "מחוזי".
תיקון חוק חופש המידע	55.	בחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, בסעיף 18, במקום סעיף קטן (ה) יבוא:
		"(ה) הממונה יחליט בדבר סכום האגרה הנדרש בבקשה מסוימת או פטור מאגרה לבקשה כאמור, בהתאם להוראות לפי סעיף זה."
תיקון חוק הפיקדון על מכלי משקה	56.	בחוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט-1999 –
		(1) בסעיף 15ב, במקום "הוגש ערעור לבית משפט השלום ובית המשפט הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי" יבוא "הוגשה עתירה לבית משפט לענינים מינהליים או הוגש ערעור על החלטה בעתירה כאמור, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט", ובמקום "פסק הדין בערעור" יבוא "ההחלטה בעתירה או בערעור, לפי הענין";
		(2) בסעיף 16 –
			(א) במקום כותרת השוליים יבוא "עיכוב ביצוע והחזר";
			(ב) סעיפים קטנים (א) ו-(ב) – בטלים;
			(ג) בסעיף קטן (ג) במקום "אין בערעור כדי לעכב תשלום העיצום הכספי" יבוא "אין בהגשת עתירה לבית משפט לענינים מנהליים על החלטת הממונה לפי סעיפים 11 עד 17 כדי לעכב את ביצוע ההחלטה";
			(ד) בסעיף קטן (ד) במקום "התקבל הערעור, יוחזר העיצום הכספי" יבוא "החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (ג) או ערעור על החלטה בעתירה כאמור, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, לפי הענין";
			(ה) סעיף קטן (ה) – בטל.
תיקון חוק החברות	57.	בחוק החברות, התשנ"ט-1999 –
		(1) בסעיף 355(א), במקום "ואם הוגש ערעור ובית המשפט הדן בערעור" יבוא "ואם הוגשה עתירה לבית משפט או הוגש ערעור על החלטה בעתירה כאמור, ובית המשפט הדן בעתירה או בערעור, לפי הענין", ובמקום "ההחלטה בערעור" יבוא "ההחלטה בעתירה או בערעור, לפי הענין";
		(2) בסעיף 356(ג), במקום "הוגש ערעור על החלטת הרשם כאמור בסעיף 359" יבוא "הוגשה עתירה לבית משפט על החלטת הרשם לפי סימן זה";
		(3) במקום סעיף 359 יבוא:
		"החזר עיצום כספי			359.	הוגשה עתירה לבית משפט על החלטת הרשם לפי סימן זה הנוגעת לחברה לתועלת הציבור או הוגש ערעור על החלטה בעתירה כאמור, והחליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל את העתירה או הערעור כאמור ולהורות על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם, יוחזר הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו."
תיקון חוק זכויות התלמיד	58.	בחוק זכויות התלמיד, התשס"א-2000[72], סעיף 8 – בטל.
תיקון חוק איסור הלבנת הון	59.	בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 –
		(1) בסעיף 16(ג) במקום "הוגש ערעור ובית המשפט הדן בערעור או הממונה הורו על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי" יבוא "הוגשה עתירה לבית משפט לענינים מינהליים או הוגש ערעור על החלטה בעתירה כאמור, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הוועדה או בית המשפט", ובמקום "ההחלטה בערעור" יבוא "ההחלטה בעתירה או בערעור, לפי הענין";
		(2) בסעיף 20 –
			(א) במקום כותרת השוליים יבוא "עיכוב ביצוע והחזר";
			(ב) סעיפים קטנים (א) ו-(ב) – בטלים;
			(ג) בסעיף קטן (ג), במקום "אין בערעור כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי" יבוא "אין בהגשת עתירה לבית משפט לענינים מינהליים על החלטת הוועדה לפי פרק זה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה";
			(ד) בסעיף קטן (ד), במקום "התקבל הערעור, לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר העיצום הכספי" יבוא "החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (ג) או ערעור על החלטה בעתירה כאמור, והורה על החזרת העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, לפי הענין";
			(ה) סעיף קטן (ה) – בטל.
תיקון חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001)	60.	בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001), התשס"א-2001 –
		(1) בסעיף 14, במקום "ואם הוגש ערעור ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו" יבוא "ואם הוגשה עתירה לבית משפט לענינים מינהליים או הוגש ערעור על החלטה בעתירה כאמור, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בית המשפט", ובמקום "ההחלטה בערעור" יבוא "ההחלטה בעתירה או בערעור, לפי הענין";
		(2) בסעיף 19 –
			(א) במקום כותרת השוליים יבוא "עיכוב ביצוע והחזר";
			(ב) סעיף קטן (א) – בטל;
			(ג) בסעיף קטן (ב), במקום "אין בהגשת הערר כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי" יבוא "אין בהגשת עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים על החלטת המנהל לפי סעיפים 13 עד 18 כדי לעכב את ביצוע ההחלטה";
			(ד) בסעיף קטן (ג), במקום "התקבל הערר, יוחזר סכום העיצום הכספי" יבוא "החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (ב) או ערעור על החלטה בעתירה כאמור, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם, יוחזר הסכום ששולם";
			(ה) סעיף קטן (ד) – בטל.
תיקון חוק תאגידי מים וביוב	61.	בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 –
		(1) סעיף 47 – בטל;
		(2) בסעיף 52(ב), אחרי "לערער עליה לבית משפט השלום" יבוא "לענינים מינהליים", והסיפה החל במילים "החלטת בית משפט השלום" – תימחק;
		(3) בסעיף 132, במקום " הוגש ערעור" יבוא "הוגשה עתירה לבית משפט לענינים מינהליים או הוגש ערעור על החלטה בעתירה כאמור", ובמקום "ההחלטה בערעור" יבוא "ההחלטה בעתירה או בערעור, לפי הענין";
		(4) בסעיף 133א, בסעיף קטן (ב) –
			(א) במקום "הוגש ערעור" יבוא "הוגשה עתירה לבית משפט לענינים מינהליים או הוגש ערעור על החלטה בעתירה כאמור";
			(ב) במקום "הגשת הערעור ואת תוצאותיו" יבוא "הגשת העתירה או הערעור, לפי הענין, ואת תוצאותיהם".
		(5) בסעיף 134 –
			(א) במקום כותרת השוליים יבוא "עיכוב ביצוע והחזר";
			(ב) סעיף קטן (א) – בטל;
			(ג) בסעיף קטן (ב), במקום "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים" יבוא "אין בהגשת עתירה לבית המשפט לענינים מינהליים על החלטת הממונה לפי סימן זה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה";
			(ד) בסעיף קטן (ג), במקום "התקבל ערעור, יוחזר העיצום הכספי" יבוא "החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (ב) או ערעור על החלטה בעתירה כאמור, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם, יוחזר הסכום ששולם";
			(ה) סעיף קטן (ד) – בטל.
תיקון חוק שחרור על-תנאי ממאסר	62.	בחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001[73] –
		(1) בסעיף 25(ב), אחרי "המחוזי" יבוא "לענינים מינהליים";
		(2) בסעיף 28, אחרי "מינהלית" יבוא "לבית משפט מחוזי לענינים מינהליים".
תיקון חוק נתוני אשראי	63.	בחוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016 –
		(1) בסעיף 98, במקום המילים "הוגש ערעור לבית משפט לפי סעיף 103" יבוא "הוגשה עתירה לבית משפט לענינים מינהליים לפי סעיף 103 או הוגש ערעור על החלטה בעתירה כאמור", , ובמקום "ההחלטה בערעור" יבוא "ההחלטה בעתירה או בערעור, לפי הענין";
		(2) במקום סעיף 103 יבוא:
		"החזר עיצום כספי			103.	הוגשה עתירה לבית משפט לענינים מינהליים על החלטת הממונה לפי סעיפים 92 עד 103 או הוגש ערעור על החלטה בעתירה כאמור, והחליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל את העתירה או הערעור כאמור, ולהורות על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם, יוחזר הסכום ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, מיום תשלומו ועד יום החזרתו."
		(3)	בסעיף 104, בסעיף קטן (ב), במקום "הוגש ערעור לפי סעיף 103" יבוא "הוגשה עתירה לבית משפט לענינים מינהליים לפי סעיף 103 או הוגש ערעור על החלטה בעתירה כאמור", ובמקום "דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו" יבוא "דבר הגשת העתירה או הערעור, לפי הענין, ואת תוצאותיהם".
תיקון חוק משק הגז הטבעי	64.	בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002 –
		(1) בסעיף 28(ב)(7), במקום "לבית המשפט" יבוא "לבית משפט מחוזי";
		(2) בסעיף 51 –
			(א) במקום כותרת השוליים יבוא "עיכוב השימוש בסמכות";
			(ב) סעיפים קטנים (א) ו-(ב) – בטלים;
			(ג) בסעיף קטן (ג), במקום "הגשת ערר לבית המשפט" יבוא "הגשת עתירה לבית משפט לענינים מינהליים";
		(3) סעיף 52 – בטל;
		(4) בסעיף 78, במקום "ואם הוגש ערעור ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו" יבוא "ואם הוגשה עתירה לבית משפט לענינים מינהליים או הוגש ערעור על החלטה בעתירה כאמור, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בית המשפט" ובמקום "ההחלטה בערעור" יבוא "ההחלטה בעתירה או בערעור, לפי הענין";
		(5) בסעיף 83 –
			(א) במקום כותרת השוליים יבוא "עיכוב ביצוע והחזר";
			(ב) סעיף קטן (א) – בטל;
			(ג) בסעיף קטן (ב), במקום "אין בהגשת הערר כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי" יבוא "אין בהגשת עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים על החלטת המנהל לפי סימן זה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה";
			(ד) בסעיף קטן (ג), במקום "התקבל הערר, יוחזר סכום העיצום הכספי" יבוא "החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (ב) או ערעור על החלטה בעתירה כאמור, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם, יוחזר הסכום ששולם";
			(ה) סעיף קטן (ד) – בטל.
תיקון חוק רשות הספנות והנמלים	65.	בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004 –
		(1) בסעיף 44, במקום "ואם הוגש ערר ובית המשפט הדן בערר הורה על עיכוב תשלומו" יבוא "ואם הוגשה עתירה לבית משפט לענינים מינהליים או הוגש ערעור על החלטה בעתירה כאמור, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בית המשפט", ובמקום "ההחלטה בערר" יבוא "ההחלטה בעתירה או בערעור, לפי הענין";
		(2) בסעיף 48 –
			(א) במקום כותרת השוליים יבוא "עיכוב ביצוע והחזר";
			(ב) סעיף קטן (א) – בטל;
			(ג) בסעיף קטן (ב), במקום "אין בהגשת ערר כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי" יבוא "אין בהגשת עתירה לבית משפט לענינים מינהליים על החלטת המנהל לפי פרק זה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה";
			(ד) בסעיף קטן (ג), במקום "התקבל הערר, יוחזר סכום העיצום הכספי" יבוא "החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (ב) או ערעור על החלטה בעתירה כאמור, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם, יוחזר הסכום ששולם";
			(ה) סעיף קטן (ד) – בטל.
תיקון חוק יישום תכנית ההתנתקות	66.	בחוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005[74] –
		(1) בסעיף 75(ג), אחרי "לבית המשפט" יבוא "המחוזי";
		(2) בסעיף 137(ד), אחרי "לבית המשפט" יבוא "המחוזי".
תיקון חוק משק הדלק (איסור מכירת דלק לתחנות תדלוק מסוימות)	67.	בחוק משק הדלק (איסור מכירת דלק לתחנות תדלוק מסוימות), התשס"ה-2005, בסעיף 7 –
		(1) בסעיף קטן (ב), במקום "ואם הוגש ערעור ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו", יבוא "ואם הוגשה עתירה לבית משפט לענינים מינהליים או הוגש ערעור על החלטה בעתירה כאמור, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בית המשפט", ובמקום "ההחלטה בערעור" יבוא "ההחלטה בעתירה או בערעור, לפי הענין";
		(2) בסעיף קטן (ח), במקום הרישה עד המילים "כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי" יבוא "אין בהגשת עתירה לבית משפט לענינים מינהליים על החלטת המנהל לפי סעיף זה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה";
		(3) בסעיף קטן (ט), במקום "התקבל הערר, יוחזר סכום העיצום הכספי" יבוא "החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (ח) או ערעור על החלטה בעתירה כאמור, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם, יוחזר הסכום ששולם";
		(4) סעיף קטן (י) – בטל.
תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)	68.	בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005 –
		(1) בסעיף 36ב, במקום "ואם הוגש ערעור ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו" יבוא "ואם הוגשה עתירה לבית משפט לענינים מינהליים או הוגש ערעור על החלטה בעתירה כאמור, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי או הקנס האזרחי בידי הממונה או בית המשפט", ובמקום "ההחלטה בערעור" יבוא "ההחלטה בעתירה או בערעור, לפי הענין";
		(2) בסעיף 36ז –
			(א) במקום כותרת השוליים יבוא "עיכוב ביצוע והחזר";
			(ב) סעיף קטן (א) – בטל;
			(ג) בסעיף קטן (ב), במקום "אין בהגשת הערעור כדי לעכב תשלום עיצום כספי או קנס אזרחי" יבוא "אין בהגשת עתירה לבית משפט לענינים מינהליים על החלטת הממונה לפי פרק זה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה";
			(ד) בסעיף קטן (ג), במקום "התקבל הערעור, יוחזר העיצום הכספי או הקנס האזרחי" יבוא "החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי או הקנס האזרחי, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (ב) או ערעור על החלטה בעתירה כאמור, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי או הקנס האזרחי ששולם או על הפחתת העיצום או הקנס, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, לפי הענין".
תיקון חוק להסדרת תוצרת אורגנית	69.	בחוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס"ה-2005[75], בסעיף 10, אחרי "בית משפט" יבוא "מחוזי".
תיקון חוק המשטרה	70.	בחוק המשטרה, התשס"ו-2006[76], בסעיף 102ה(ד), במקום "בית המשפט" יבוא "בית משפט מחוזי".
תיקון חוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים)	71.	בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס"ו-2006, בסעיף 19 –
		(1) בסעיף קטן (ג), במקום "הוגש ערעור, ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו" יבוא "הוגשה עתירה לבית משפט לענינים מינהליים או ערעור על החלטה בעתירה כאמור, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בית המשפט", ובמקום "ההחלטה בערעור" יבוא "ההחלטה בעתירה או בערעור, לפי הענין";
		(2) בסעיף קטן (ו) –
			(א) פסקאות (1) ו-(2) – יימחקו;
			(ב) בפסקה (3), במקום "אין בערעור על דרישה לתשלום עיצום כספי כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי" יבוא "אין בהגשת עתירה לבית משפט לענינים מינהליים על החלטת המנהל לפי סעיף זה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה";
			(ג) בפסקה (4), במקום "התקבל הערעור על דרישה לתשלום עיצום כספי לאחר ששולם, יוחזר העיצום הכספי" יבוא "החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל עתירה כאמור בפסקה (3) או ערעור על החלטה בעתירה כאמור, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם, יוחזר הסכום ששולם";
			(ד) פסקה (5) – תימחק.
תיקון חוק לסילוק למיחזור צמיגים	72.	בחוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס"ז-2007, בסעיף 13 –
		(1) בסעיף קטן (ב), במקום "ואם הוגשה עתירה ובית המשפט הדן בעתירה הורה על עיכוב תשלומו" יבוא "ואם הוגשה עתירה לבית משפט לענינים מינהליים או הוגש ערעור על החלטה בעתירה כאמור, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט", ובסופו יבוא "או בערעור, לפי הענין";
		(2) בסעיף קטן (ד), במקום הרישה עד המילים "כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי" יבוא "אין בהגשת עתירה לבית משפט לענינים מינהליים על החלטת הממונה לפי סעיפים 12 עד 14 כדי לעכב את ביצוע ההחלטה";
		(3) בסעיף קטן (ה), במקום הרישה עד המילים "יוחזר העיצום הכספי" יבוא "החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (ב) או ערעור על החלטה בעתירה כאמור, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם, יוחזר הסכום ששולם".
תיקון חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני	73.	בחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז-2007 –
		(1) בסעיף 39 –
			(א) בסעיף קטן (ב), במקום הרישה עד המילים "כדי לעכב את תשלום הקנס האזרחי או העיצום הכספי" יבוא "אין בהגשת עתירה לבית משפט לענינים מינהליים על החלטת הרשות המוסמכת לפי פרק זה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה";
			(ב) במקום סעיף קטן (ג) יבוא:
				"(ג) החליט בית המשפט, לאחר ששולם הקנס האזרחי או העיצום הכספי, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (ב) או ערעור על החלטה בעתירה כאמור, והורה על החזרת סכום הקנס האזרחי או העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום או הקנס, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, לפי הענין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.";
		(2) בסעיף 40, במקום "ואם הוגשה עתירה, ובית המשפט הדן בעתירה הורה על עיכוב תשלומו" יבוא "ואם הוגשה עתירה לבית משפט לענינים מינהליים או הוגש ערעור על החלטה בעתירה כאמור ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי בית המשפט", ובסופו יבוא "או בערעור, לפי הענין".
תיקון חוק השתלת אברים	74.	בחוק השתלת אברים, התשס"ח-2008[77], סעיף 19 – בטל.
תיקון חוק מוסדות חינוך תרבותיים יחודיים	75.	בחוק מוסדות חינוך תרבותיים יחודיים, התשס"ח-2008[78] –
		(1) בסעיף 3(ו), במקום "בית המשפט" יבוא "בית משפט מחוזי";
		(2) בסעיף 17(ו), אחרי "בית משפט" יבוא "מחוזי".
תיקון חוק אוויר נקי	76.	בחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008 –
		(1) בסעיף 57(א), במקום "ובית המשפט הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי" יבוא "או הוגש ערעור על החלטה בעתירה כאמור, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט", ובסופו יבוא "או בערעור, לפי הענין";
		(2) בסעיף 59 –
			(א) במקום כותרת השוליים יבוא "עיכוב ביצוע והחזר";
			(ב) בסעיף קטן (א), במקום "על דרישה לתשלום עיצום כספי לפי סימן זה, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי" יבוא "על החלטת הממונה לפי סימן זה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה";
			(ג) בסעיף קטן (ב), במקום הרישה עד המילים "יוחזר העיצום הכספי" יבוא "החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א) או ערעור על החלטה בעתירה כאמור, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, לפי הענין".
תיקון חוק בנק ישראל	77.	בחוק בנק ישראל, התש"ע-2010 –
		(1) בסעיף 64(א), במקום "הוגש ערעור לבית משפט לפי סעיף 68, ובית המשפט הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי" יבוא "הוגשה עתירה לבית משפט לענינים מינהליים או הוגש ערעור על החלטה בעתירה כאמור, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הנגיד או בית המשפט", ובמקום "ההחלטה בערעור" יבוא "ההחלטה בעתירה או בערעור, לפי הענין";
		(2) בסעיף 68 –
			(א) במקום כותרת השוליים יבוא "עיכוב ביצוע והחזר";
			(ב) סעיף קטן (א) – בטל;
			(ג) בסעיף קטן (ב), במקום "אין בהגשת ערעור כדי לעכב תשלום עיצום כספי" יבוא "אין בהגשת עתירה לבית משפט לענינים מינהליים על החלטת הנגיד לפי פרק זה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה";
			(ד) בסעיף קטן (ג), במקום "התקבל הערעור, יוחזר העיצום הכספי" יבוא "החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (ב) או ערעור על החלטה בעתירה כאמור, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, לפי הענין".
תיקון חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע)	78.	בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע), התש"ע-2010[79] –
		(1) בסעיף 1, אחרי "בית המשפט" יבוא "המחוזי";
		(2) בסעיף 2, בהגדרה "בית משפט לעניינים מינהליים", אחרי "בית משפט" יבוא "מחוזי", ובמקום "כהגדרתו" יבוא "כמשמעותו";
		(3) בסעיף 12, אחרי "יהיו נתונות לבית משפט" יבוא "מחוזי";
		(4) בסעיף 13, בכל מקום אחרי "בית משפט" יבוא "מחוזי";
		(5) בסעיף 14 –
			(א) בסעיף קטן (א), במקום "בית המשפט לעניינים מינהליים" יבוא "בית המשפט המחוזי לעניינים מינהליים";
			(ב) בסעיף קטן (ב), אחרי "בתי משפט" יבוא "מחוזיים".
תיקון חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק	79.	בחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע"א-2011 –
		(1) בסעיף 64(א), במקום "הוגשה עתירה לבית המשפט ובית המשפט הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי" יבוא "הוגשה עתירה לבית משפט לענינים מינהליים או הוגש ערעור על החלטה בעתירה כאמור, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בית המשפט", ובסופו יבוא "או בערעור, לפי הענין";
		(2) בסעיף 67 –
			(א) במקום כותרת השוליים יבוא "עיכוב ביצוע והחזר";
			(ב) בסעיף קטן (א), במקום הרישה עד המילים "לפי סעיף 68" יבוא "אין בהגשת עתירה לבית משפט לענינים מינהליים על החלטת המנהל לפי פרק זה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה";
			(ג) בסעיף קטן (ב), במקום הרישה עד המילים "יוחזר העיצום הכספי" יבוא "החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א) או ערעור על החלטה בעתירה כאמור, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, לפי הענין".
תיקון חוק הטיס	80. 7	בחוק הטיס, התשע"א-2011 –
		(1) בסעיף 155(א), במקום "הוגש ערעור לבית משפט לפי סעיף 159 ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי אותו סעיף" יבוא "הוגשה עתירה לבית משפט לענינים מינהליים או הוגש ערעור על החלטה בעתירה כאמור, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בית המשפט", ובמקום "ההחלטה בערעור" יבוא "ההחלטה בעתירה או בערעור, לפי הענין";
		(2) בסעיף 159 –
			(א) במקום כותרת השוליים יבוא "עיכוב ביצוע והחזר";
			(ב) סעיף קטן (א) – בטל;
			(ג) בסעיף קטן (ב), במקום "אין בהגשת ערעור לפי סעיף זה כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי" יבוא "אין בהגשת עתירה לבית משפט לענינים מינהליים על החלטת המנהל לפי פרק זה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה";
			(ד) בסעיף קטן (ג), במקום הרישה עד המילים "יוחזר סכום העיצום הכספי" יבוא "החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (ב) או ערעור על החלטה בעתירה כאמור, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, לפי הענין";
		(3) בסעיף 160(ד), במקום "והוגש עליו ערעור" יבוא "והוגשו עליו עתירה או ערעור כאמור בסעיף 155(א)", ובמקום "הערעור ואת תוצאותיו" יבוא "העתירה או הערעור ואת תוצאותיהם".
תיקון חוק להסדרת הטיפול באריזות	81. 7	בחוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע"א-2011 –
		(1) בסעיף 40(א), במקום "הוגש ערעור על דרישת תשלום ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי סעיף 43(ג)" יבוא "הוגשה עתירה לבית משפט לענינים מינהליים או הוגש ערעור על החלטה בעתירה כאמור, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בית המשפט", ובמקום "ההחלטה בערעור" יבוא "ההחלטה בעתירה או בערעור, לפי הענין";
		(2) בסעיף 43 –
			(א) במקום כותרת השוליים יבוא "עיכוב ביצוע והחזר";
			(ב) סעיף קטן (א) – בטל;
			(ג) בסעיף קטן (ב), במקום "אין בהגשת ערעור לפי סעיף זה, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי" יבוא "אין בהגשת עתירה לבית משפט לענינים מינהליים על החלטת המנהל לפי פרק זה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה";
			(ד) בסעיף קטן (ג), במקום הרישה עד המילים "לפי הוראות פרק זה" יבוא "החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (ב) או ערעור על החלטה בעתירה כאמור, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי";
		(3) בסעיף 44(ד), במקום "והוגש עליו ערעור" יבוא "והוגשו עליו עתירה או ערעור כאמור בסעיף 40(א)", ובמקום "הערעור ואת תוצאותיו" יבוא "העתירה או הערעור ואת תוצאותיהם".
תיקון חוק מיסוי רווחי נפט	82. 8	בחוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א-2011 –
		(1) בסעיף 34(א), במקום "ואם הוגש ערעור, ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו" יבוא "ואם הוגשה עתירה לבית משפט לענינים מינהליים או הוגש ערעור על החלטה בעתירה כאמור, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בית המשפט", ובמקום "ההחלטה בערעור" יבוא "ההחלטה בעתירה או בערעור, לפי הענין";
		(2) בסעיף 37 –
			(א) במקום כותרת השוליים יבוא "עיכוב ביצוע והחזר";
			(ב) סעיף קטן (א) – בטל;
			(ג) בסעיף קטן (ב), במקום "אין בהגשת ערעור לפי סעיף זה, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי" יבוא "אין בהגשת עתירה לבית משפט לענינים מינהליים על החלטת המנהל לפי פרק זה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה";
			(ד) בסעיף קטן (ג), במקום הרישה עד המילים "יוחזר העיצום הכספי" יבוא "החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (ב) או ערעור על החלטה בעתירה כאמור, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם, יוחזר הסכום ששולם".
תיקון חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם)	83.	בחוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם), התשע"ב-2012 –
		(1) בסעיף 22(א), במקום "הוגש ערעור על דרישת תשלום לפי סעיף 26 והורה בית המשפט על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי לפי הסעיף האמור" יבוא "הוגשה עתירה לבית משפט לענינים מינהליים או הוגש ערעור על החלטה בעתירה כאמור, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הרשם או בית המשפט" ובמקום "ההחלטה בערעור" יבוא "ההחלטה בעתירה או בערעור, לפי הענין";
		(2) בסעיף 26 –
			(א) במקום כותרת השוליים יבוא "עיכוב ביצוע והחזר";
			(ב) סעיף קטן (א) – בטל;
			(ג) בסעיף קטן (ב), במקום "אין בהגשת ערעור לפי סעיף זה כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי" יבוא "אין בהגשת עתירה לבית משפט לענינים מינהליים על החלטת הרשם לפי פרק זה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה";
			(ד) במקום סעיף קטן (ג) יבוא:
				"(ג) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (ב) או ערעור על החלטה בעתירה כאמור, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, לפי הענין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו."
		פרק ג': תחילה, תחולה והוראות מעבר
תחילה	84.	תחילתו של חוק זה בתום שישה חודשים מיום פרסומו או במועד מוקדם יותר שקבע שר המשפטים בצו.
תחולה והוראות מעבר	85.	הוראות חוק זה יחולו על עתירות מינהליות, ערעורים מינהליים ותובענות מינהליות, שיוגשו ביום תחילתו של חוק זה או לאחריו.

דברי הסבר

סעיף 1 מוצע לתקן את סעיף המטרה ולמנות בו גם את בית משפט השלום לעניינים מינהליים. באופן זה יובהר כי תכלית החוק להסמיך באופן הדרגתי את בית משפט המחוזי לעניינים מינהליים ואת בית משפט השלום לעניינים מינהליים לדון בעניינים מינהליים, אשר נדונו קודם לכן בבג"צ ובבתי משפט אחרים.

סעיף 2 מוצע להוסיף בסעיף ההגדרות הגדרה ל"בית משפט לעניינים מינהליים", לשם שימוש בה במסגרת הסעיפים הכלליים בחוק, האמורים לחול הן על בית משפט מחוזי לעניינים מינהליים והן על בית משפט שלום לעניינים מינהליים.

כמו כן, מוצע להוסיף הגדרות למונחים "ערעור מינהלי", "עתירה מינהלית" ו"תובענה מינהלית" - שהמשמעות שלהם קבועה היום בסעיף 5 לחוק (ראו תיקון מוצע לסעיף 5 האמור, בסעיף 5 להצעת החוק).

סעיף 3 התיקון המוצע מגדיר מהן שתי הערכאות שבהן יישב בית משפט לעניינים מינהליים – ערכאת השלום וערכאת המחוזי.

כמו כן מוצע לקבוע (בפסקה (2)) את אופן ההסמכה של בית משפט שלום לדון בעניינים מינהליים. במסגרת זו, מוצע לקבוע כי בית משפט השלום המינהלי יהיה בית המשפט המרכזי במחוז, שבו יושב נשיא בית המשפט של אותו המחוז. הכוונה היא כי בבית משפט זה ירוכזו כלל העניינים המינהליים, שהסמכות המקומית לדון בהם נתונה לאותו מחוז.

בכל אחד מבתי משפט השלום שיוסמכו, ימונו שופטים אחדים מבין שופטי בית המשפט כשופטים מינהליים, אשר יעברו הכשרה מתאימה, כדי להבטיח כי יפתחו מומחיות ומקצועיות בתחום המשפט המינהלי.

עוד מוצע לקבוע (בפסקה (3)) כי ההסדר הקבוע היום בסעיף 3(ב) לחוק, העוסק במינוי שופטי בית המשפט לעניינים מינהליים, יחול באותה המתכונת גם לגבי שופטי בית משפט השלום לעניינים מינהליים.

סעיף 4 מוצע להחיל את ההסדר הקבוע היום בסעיף 4 לחוק, שלפיו בית משפט לעניינים מינהליים ידון בשופט אחד, ואשר מאפשר לקבוע כי עניין מסוים או סוגי עניינים מסוימים יידונו בשלושה, גם על בית משפט שלום לעניינים מינהליים.

סעיף 5 מוצע לקבוע כי האמור בסעיף 5 לחוק, המגדיר את העניינים שבהם ידון בית משפט לעניינים מינהליים, יחול על בית משפט מחוזי לעניינים מינהליים.

סעיף 6 מוצע להוסיף לחוק את סעיף 5ב הקובע את סמכותו של בית משפט השלום לעניינים מינהליים, בדומה למנגנון ההסמכה הקיים היום בסעיף 5 לחוק לגבי בית המשפט המחוזי לעניינים מינהליים. בהתאם, מוצע להוסיף שלוש תוספות חדשות לחוק שבהן יפורטו סמכויות בית משפט שלום לעניינים מינהליים - התוספת השישית (שעניינה עתירות מינהליות), התוספת השביעית (שעניינה ערעורים מינהליים) והתוספת השמינית (שעניינה תובענות מינהליות).

בפסקה (1) של סעיף 5ב מוצע לקבוע כי לבית משפט שלום לעניינים מינהליים תהא סמכות לדון בעתירות נגד החלטות של גופים או רשויות המנויים בתוספת השישית, בעניינים או בחיקוקים המנויים בתוספת זו. לעניין זה מוצע לקבוע סייג זהה לסייג הקיים בסעיף 5 לחוק, שלפיו עתירות שהסעד העיקרי המבוקש בהן עניינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות, לא יהיו בסמכותו של בית משפט שלום לעניינים מינהליים, אלא בסמכותו של בג"צ.

בפסקה (2) של סעיף 5ב מוצע לקבוע כי לבית משפט שלום לעניינים מינהליים תהא סמכות לדון בערעורים המנויים בתוספת השביעית.

בפסקה (3) של סעיף 5ב מוצע לקבוע כי לבית משפט שלום לעניינים מינהליים תהא סמכות לדון בתובענות מינהליות המנויות בתוספת השמינית. בשלב זה מוצע לקבוע כי בית משפט שלום לענינים מינהליים יוסמך לדון בתובענה להשבת תשלומי ארנונה שנגבו שלא כדין. נוסף על כך, יש בקביעת התוספת משום קביעת תשתית שתאפשר בשלב מאוחר יותר לצקת בה תוכן נוסף.

בפסקה (4) של סעיף 5ב מוצע לקבוע כי לבית משפט שלום לעניינים מינהליים תהא סמכות לדון בעניינים, אשר נקבע בחוק אחר כי הוא מוסמך לדון בהם, בדומה להוראה הקיימת כיום בסעיף 5(4) לחוק, לגבי בית משפט מחוזי לעניינים מינהליים.

יש להבהיר, כי לפי החוק המוצע, יהיו מקרים שבהם בית המשפט המחוזי לעניינים מינהליים יוסמך לדון, בהתאם לתוספת הראשונה לחוק, בכלל ההחלטות המינהליות לפי חוק מסוים, בעוד שהסמכות לדון בהחלטות בנושאים ספציפיים מתוך החוק (למשל, החלטות שעניינן עיצומים כספיים) תהא נתונה לבית משפט שלום לעניינים מינהליים, בהתאם לתוספת השישית לחוק.

בפסיקה נקבע, כי משקבע המחוקק מסלול מוגדר ומצומצם לתקיפת החלטה, אין לעקוף אותו, שכן הכרה בשני ערוצים מקבילים לתקיפת החלטה עלולה להביא לסרבול ההליכים ולריבוים. לפיכך, משעה שנקבע כי עניין מסוים יהיה נתון לסמכותו של בית משפט השלום, הרי שדרך המלך היא לצעוד במסלול שאותו התווה המחוקק (ראו למשל עע"ם 4597/01 הועדה המקומית לתכנון ולבניה "שורקות" נ' מימי גרמנוב, פ"ד נז(1) 331).

הקמת ערכאה חדשה עלולה לגרור אי בהירות לעניין חלוקת הסמכויות בין בית משפט השלום לעניינים מינהליים ובין בית המשפט המחוזי לעניינים מינהליים. כך למשל, יכולה להתעורר השאלה לגבי סיווגה של עתירה התוקפת החלטה של פקיד עירייה בעניין רישוי עסקים, האם היא נתונה לבית משפט מחוזי לעניינים מינהליים, מכוח פרט 8 לתוספת הראשונה שכותרתו "רשויות מקומיות", או לבית משפט שלום לעניינים מינהליים, מכוח פרט 2 לתוספת השישית, כנוסחה המוצע, שכותרתו "רישוי עסקים".

בגיבוש הצעת החוק נמצא, כי לא ניתן להסדיר שאלות אלה מבעוד מועד ובאופן גורף באמצעות קביעת הוראות נוקשות ופסקניות בחקיקה, וכי התשובה לכך מצויה בכלים שכבר פותחו על-ידי הפסיקה. כך שככל שיתעוררו שאלות אלה, שימוש בכלים שפותחו בפסיקה לשם התמודדות עם נושא מורכב זה, בהקשרים אחרים, דוגמת חלוקת הסמכויות בין בג"צ ובית משפט לעניינים מינהליים ובין ערכאות שונות, יוכל לתת מענה הולם.

כך, למשל, ניתן לעשות שימוש בהלכת הסעד החלופי, שלפיה בג"צ לא יידרש לעניין המובא בפניו כאשר ישנה ערכאה אחרת המוסמכת לדון בדבר. הלכה זו נובעת מסעיף 15(ג) לחוק-יסוד: השפיטה, הקובע כי בג"צ מוסמך להושיט סעד למען הצדק כאשר אין ערכאה אחרת המוסמכת לדון באותו עניין. יובהר, כי כלל הסעד החלופי אין משמעותו שלילת סמכותו של בג"צ לדון בעתירה שלפניו, אלא שלבג"צ נתון שיקול הדעת להחליט האם לדון בעניין המצוי בסמכות מקבילה שלו ושל ערכאה אחרת (לעניין זה, ראו בג"צ 991/91 פסטרנק נ' שר הבינוי והשיכון, פ"ד מה(5) 50, 59 (1991) ובג"צ 6274/03 מילאד נ' מדינת ישראל, תק-על 2003(4) 1476, 1478 (2003)).

בית משפט לעניינים מינהליים עושה כבר כיום שימוש בהלכת הסעד החלופי, וכאשר עניין המובא בפניו מצוי בסמכותו של בית משפט אחר הוא אינו נדרש אליו. בהתאם, יוכל בית משפט מחוזי לעניינים מינהליים, שלא לדון בעניין שבו נקבעה סמכות מפורשת לבית משפט שלום לעניינים מינהליים. לפיכך, בדוגמא שהובאה לעיל, מכיוון שענייני רישוי עסקים נמנו במפורש בגדר סמכותו של בית משפט שלום לעניינים מינהליים, הרי שלמרות שבפרט 8 לתוספת הראשונה נמנו החלטות של רשות מקומית, הרי שהחלטות מעין אלה, ככל שהן נוגעות לרישוי עסקים, יהיו מעתה בסמכותו של בית משפט השלום. זאת משום, שהוספת פרט זה לתוספת השישית מהווה קביעה מאוחרת וספציפית היוצרת סעד חלופי של פניה לבית משפט שלום בעניינים אלה. יודגש, כי בדומה לנהוג בבג"צ, כלל הסעד החלופי אינו שולל את סמכותו של בית משפט מחוזי לעניינים מינהליים לדון בעניין הנמצא בסמכות מקבילה שלו ושל בית משפט נוסף, אלא שלבית המשפט נתון שיקול דעת להחליט האם הוא ידון באותו עניין.

החלת הלכת הסעד החלופי על כלל הערכאות המינהליות, לרבות במקרים שבהם יתעורר ספק לגבי חלוקת הסמכויות בין בית משפט השלום לעניינים מינהליים ובית משפט המחוזי לעניינים מינהליים, תשרת מספר תכליות. ראשית, היא תבטיח שהערכאה הדנה בעניין תהא הערכאה שרכשה מומחיות ומקצועיות בתחום הספציפי, בהתאם לכוונת המחוקק שהקנה לה את הסמכות לדון בנושא זה. שנית, היא תאפשר לשמור על מבנה שיפוטי היררכי בין הערכאות המינהליות השונות ולוודא שהעניינים המינהליים השונים יידונו בערכאה המינהלית הראויה על-פי סדר מסוים, באופן שיאפשר קיומו של מדרג בין הערכאות.

כפועל יוצא מתחולתה של הלכת הסעד החלופי נגזר כלל ההכרעה שלפיו, ככל שעתירה נוגעת לעניין שעשוי להיות מסווג הן בגדר פרט המנוי בתוספת הראשונה והן בגדר פרט המנוי בתוספת השישית (כמו בדוגמה שהובאה לעיל), הסמכות העניינית לגבי עתירה זו תהא נתונה לבית משפט שלום לעניינים מינהליים. זאת, הואיל והמחוקק גילה דעתו במפורש, כי עניינים המנויים בתוספת השישית יידונו על ידי בית משפט השלום לעניינים מינהליים, ועל כן אין מקום שבית משפט מחוזי לעניינים מינהליים יידרש אליהם כערכאה ראשונה.

שאלה נוספת שעלולה להתעורר בהקשר זה היא מיהו בית המשפט המוסמך לדון בעתירה התוקפת שתי החלטות, שהאחת נתונה לסמכותו של בית המשפט המחוזי לעניינים מינהליים, והאחרת נתונה לסמכותו של בית משפט שלום לעניינים מינהליים.

הפתרון לשאלות אלה עשוי להימצא ב"הלכת העיקר והטפל" שנקבעה בפסיקת בית המשפט העליון, שלפיה הסמכות לדון בעתירה תיקבע על פי "הטענה הדומיננטית בעתירה, או העילה הדומיננטית בעתירה" או אף לפי זהות המשיב הדומיננטי בעתירה (ראו בג"צ 4381/97 דוד מייזליק ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה, פתח תקווה, פ"ד נא(5) 385 (להלן: "פרשת מייזליק")). יוער, כי מבחן זה, שנקבע בפסק הדין האמור אשר ניתן קודם לחקיקת החוק, אומץ גם בפסיקה שלאחר חקיקתו (ראה בג"צ 9834/09 פלוני נ' ממשלת ישראל, דינים בית המשפט העליון 2009 (137) 153; בג"צ 8886/05 עלי סלאח סועד ואח' נ' המועצה האזורית משגב, דינים בית המשפט העליון 2005 (59) 403; בג"צ 9375/03 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' המועצה האזורית חוף הכרמל, פ"ד נח(2)97); בג"צ 2786/19 מוצטפא נ' עיריית טובאס (פורסם בנבו, 29.5.19)).

בהתאם להלכה זו, כאשר עתירה תוקפת שתי החלטות הנובעות מאותו עניין או מאותה מערכת נסיבות, ואשר ניתן לסווג אחת מהן כטפלה להחלטה האחרת, המהווה את העניין העיקרי שבו דנה העתירה, יוכל בית המשפט המוסמך לדון בעניין העיקרי בעתירה, לדון גם בעניין הטפל לו. כלומר, כאשר העניין העיקרי נמצא בסמכותו של בית משפט שלום לעניינים מינהליים, הוא יהא מוסמך לדון גם בעניין הטפל לו, אף אם זה מצוי בסמכותו של בית משפט מחוזי לעניינים מינהליים, ולהפך. לעומת זאת, כאשר עתירה תוקפת שתי החלטות שכל אחת מהן מהווה עניין העומד בפני עצמו ושאין הכרח לדון בהן ביחד, הרי שמדובר למעשה בשני עניינים עיקריים, שלא ניתן לאחדם בפני אחת מהערכאות לפי הלכת העיקר והטפל, ובמקרה זה יש להגיש שתי עתירות בהתאם לכללי הסמכות העניינית.

עוד יוער, כי לבית המשפט המוסמך לדון בעתירה מסוימת תהיה נתונה הסמכות לדון גם בעניינים האחרים המתעוררים בה, גם מכוח הוראת סעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, שעניינו סמכות נגררת. סעיף זה קובע כי בית משפט מוסמך להכריע בשאלה שהתעוררה באופן אגבי, לעניין שהובא כדין לפניו, ואשר הכרעתה דרושה לבירור אותו עניין, אף אם העניין נתון לסמכותו הייחודית של בית משפט או בית דין אחר, אך הכרעתו של בית המשפט באותה שאלה היא לצורך אותו עניין בלבד.

סעיף 7 מוצע לקבוע כי בהתאם לסעיף 6 לחוק, ההוראה הייחודית המאפשרת העברת דיון בעתירה מינהלית מבית משפט לעניינים מינהליים לבג"צ תחול הן לגבי עתירה המוגשת לבית משפט מחוזי לעניינים מינהליים והן לגבי עתירה המוגשת לבית משפט שלום לעניינים מינהליים. המשמעות היא שבשני המקרים ניתן יהיה להעביר את העתירה במישרין לבג"צ, במקרים המתאימים. לפיכך, מוצע לתקן את סעיף 6 לחוק ולקבוע כי ההחלטה בעניין העברת הדיון בעתירה מבית משפט מחוזי לעניינים מינהליים או מבית משפט שלום לעניינים מינהליים לבג"צ טעונה רשות של נשיא בית המשפט העליון או שופט של בית המשפט העליון שהנשיא קבע לכך. זאת, הואיל וראוי לאפשר לבית המשפט העליון להידרש לבקשה להעברת עניין לדיון בפניו, קודם להעברה, וכי הדבר לא יהיה נתון אך להחלטת השופט של הערכאה דלמטה.

סעיף 8 מוצע להחיל על בית משפט שלום לעניינים מינהליים את ההוראות החלות כיום על בית משפט מחוזי לעניינים מינהליים לגבי מינוי רשמים וסמכויותיהם.

סעיף 9 מוצע לקבוע כי פסק דין של בית משפט שלום לעניינים מינהליים בעתירה ובתובענה מינהלית ניתן יהיה לערעור בזכות בפני בית משפט מחוזי, ולהבהיר כי ההוראות הקבועות כיום בסעיף 11 לחוק, חלות על בית משפט מחוזי לעניינים מינהליים.

סעיף 10 סעיף 12 לחוק מסדיר כיום את נושא בקשות רשות הערעור.

סעיף קטן (א) של הסעיף האמור קובע לאמור:

"(א) פסק דין של בית משפט לעניינים מינהליים בערעור מינהלי ובערעור על החלטת הרשם, והחלטה אחרת של בית משפט לעניינים מינהליים יהיו נתונים לערעור לפני בית המשפט העליון אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון שנשיא בית המשפט העליון קבע לכך."

בעקבות הקמת המחלקה המינהלית בבית משפט השלום, מוצע להבהיר מהן סוגי ההחלטות שלגביהן ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לערכאה דלמעלה.

מוצע לקבוע כי על פסק דין של בית משפט שלום לעניינים מינהליים בערעור מינהלי ובערעור על החלטות רשם של בית משפט שלום לעניינים מינהליים וכן על החלטה אחרת של בית משפט שלום לעניינים מינהליים, ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי לעניינים מינהליים.

לגבי פסקי דין של בית משפט מחוזי לעניינים מינהליים בערעור מינהלי ובערעור על החלטה של רשם בית המשפט האמור, ולגבי החלטה אחרת של בית משפט מחוזי לעניינים מינהליים, ימשיכו לחול ההוראות שבסעיף קטן (א) המצוטט לעיל (כלומר הם יהיו נתונים לערעור לפני בית המשפט העליון אם ניתנה רשות לכך מאת שופט בית המשפט העליון שנשיא בית המשפט העליון קבע לכך). בנוסף, מוצע לקבוע כי הוראות אלה יחולו גם לעניין פסק דין של בית משפט מחוזי לעניינים מינהליים בערעור על פסק דין של בית משפט שלום לעניינים מינהליים בעתירה מינהלית ובתובענה מינהלית.

בנוסף, מוצע להבהיר כי המונח "החלטה אחרת" אינו כולל החלטה של בית המשפט המחוזי לעניינים מינהליים אשר ניתנה בבקשת רשות ערעור ובערעור על החלטה אחרת של בית משפט שלום לעניינים מינהליים. נראה שהבהרה זו נחוצה כדי לקבוע בבירור, שלא ניתן לערער ברשות פעמיים על החלטות אלה - הן על החלטת בית משפט שלום לעניינים מינהליים והן על החלטת בית משפט מחוזי לעניינים מינהליים. מטרת הוראה זו למנוע הליכים מיותרים וממושכים בעניין אשר מלכתחילה קבע לגביו המחוקק כי הערעור על ההחלטה המקורית יהא רק ברשות.

סעיף 11 מוצע לתקן את התוספת הראשונה לחוק, כדלקמן:

לפסקה (1) מוצע להוסיף כותרת לתוספת ולהבהיר כי היא עוסקת בעניינים שלגביהם ניתן להגיש עתירות מינהליות לבית משפט מחוזי לעניינים מינהליים.

לפסקה (2) מאחר שבהצעת החוק מוצע להעביר לסמכות בתי משפט שלום לענינים מינהליים את הסמכות לדון בעתירות בעניני ארנונה לפי כל דין, שהיו מנויים עד כה בפרט 1 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, מוצע למחוק את ההפנייה אליהם בפרט 1 האמור. בהתאם, יוותרו בסמכות בתי המשפט המחוזיים לענינים מינהליים החלטות של שר הפנים לפי פקודת ומסי הממשלה (פטורין), 1938 ושל שר האוצר לפי סעיף 5(ד) לפקודה האמורה ולמעט החלטה של שר הפנים לפי סעיפים 3 ו-5א וכן החלטה בעלת תחולה ארצית הקובעת הנחיות לפי הפקודה.

לפסקה (3) מכיוון שבהצעת החוק מוצע להעביר לבית משפט שלום לעניינים מינהליים את הסמכות לדון בעתירות בענייני רישוי עסקים, שהיו מנויים עד עתה בפרט 7 לתוספת הראשונה לחוק (ראו פרט 2 לתוספת השישית לחוק, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק), מוצע למחוק את ההפניה אליהם בפרט 7 לתוספת הראשונה לחוק.

לפסקה (4) מוצע להתאים את הנוסח של פרט 9, שעניינו תיירות, כך שייעשה שימוש במתכונת הנוהגת בתוספת - "החלטה של רשות".

לפסקה (5) בפרט 13, שעניינו דיור ציבורי, מוצע למחוק את ההוראה שלפיה בית משפט מחוזי לענינים מינהליים לא יהא מוסמך לדון בהחלטה לפי סעיף 12 לחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998, שכן, אין בה עוד צורך בשל ביטולו של סעיף 12 האמור.

לפסקה (6) בפרט 23(6), מוצע למחוק את ההוראה הממעטת את פרק ד' לחלק י"ד לפקודת המכרות, שעניינו עיצום כספי, מגדר העניינים המנויים בפרט 23 שעניינו איכות סביבה. בנוסח החוק כיום מופיעה ההסמכה של בית משפט לעניינים מינהליים לדון בענייני עיצום כספי בפרט 32(11) לתוספת הראשונה לחוק, ועל כן מועטה הסמכה זו מפרט 23(6) האמור. בהצעת החוק מוצע להסמיך את בית משפט שלום לענינים מינהליים לדון בהחלטות אלה (ראו פרט 3(3) לתוספת השישית, כנוסחה בסעיף 14 להצעת החוק), מוצע על כן למחוק הן את פרט 32(11) בתוספת הראשונה (ראו להלן דברי הסבר לפסקה (7) המוצעת) והן את הסייג שנקבע בפרט 23(6) לתוספת הראשונה המתייחס להחלטות בנושאים אלה. כאמור לעיל בדברי ההסבר לסעיף 6, לפי ההסדר המוצע, בית המשפט המחוזי לעניינים מינהליים יוסמך לדון, בהתאם לפרט 23(6) לתוספת הראשונה לחוק, בכל ההחלטות המינהליות לפי פקודת המכרות, בעוד שהסמכות לדון בהחלטות בעניין עיצומים כספיים לפי הפקודה האמורה, תהא נתונה לבית משפט שלום לעניינים מינהליים בהתאם לפרט 3(3) לתוספת השישית לחוק, כנוסחה המוצע. כפי שהובהר לעיל, אין צורך למעט במפורש את ההחלטות בעניין עיצומים כספיים מגדר כל ההחלטות המינהליות המנויות בפרט 23(6) לתוספת הראשונה לחוק, שכן, בהצעת החוק נקבע במפורש, בתוספת השישית לחוק, כי דרך המלך לתקיפת החלטות אלה היא באמצעות הגשת עתירה מינהלית לבית משפט שלום לעניינים מינהליים (לעניין זה, ראו גם עע"ם 4597/01 הוועדה המקומית לתכנון ובניה "שורקות" נ' מימי גרמנוב, פ"ד נז(1) 331, הנזכר לעיל).

לפסקה (6) פרט 24 לתוספת הראשונה לחוק, שכותרתו היטלי סחר, כנוסחו היום, קובע לאמור: "החלטה של רשות לפי חוק היטלי סחר, התשנ"א-1991; בפרט זה, 'החלטה' – למעט התקנת תקנות". בסעיף 5(1) לחוק נקבע כי בית משפט לעניינים מינהליים אינו מוסמך לדון בעתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה ענינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות. לפיכך, אין צורך בסיפה של פרט 24 ומוצע למחוק אותה.

לפסקה (7)

לפסקת משנה (א) לפי המדיניות שגובשה אגב הכנת הצעת החוק, הביקורת השיפוטית על החלטות בעניין עיצומים כספיים תרוכז, ככלל, בבית משפט שלום לעניינים מינהליים, בדרך של עתירה מינהלית. זאת, למעט במקרים חריגים ביותר, שיש בהם חשיבות, רגישות או מורכבות מיוחדת (למשל, כאשר הוקנה שיקול דעת רחב במיוחד לגורם המוסמך להטיל עיצום כספי, או כשיש שיקולים יוצאי דופן המצדיקים זאת), שאז הסמכות בעניין זה תהא נתונה לבית משפט המחוזי לעניינים מינהליים. השיקולים שיש להביא בחשבון במסגרת קביעת הערכאה המוסמכת לדון בהחלטות בעניין עיצומים כספיים, הם, בין השאר: כמות ההליכים הצפויה (ככל שצפויה כמות גדולה יותר של הליכים, כך ישנה יותר הצדקה להסמיך את בית משפט השלום לעניינים מינהליים לדון בנושא); סכומי העיצומים הכספיים (ככל שמדובר בסכומים גבוהים במיוחד, יתכן שיהא בכך כדי להוות שיקול רלוונטי בבחינת הערכאה המתאימה לדון בנושא); והמאטריה שבה עוסק החוק המסמיך (אם מדובר בעניין שאינו שייך לתחום המינהלי ה"טהור" יתכן שתהיה הצדקה להסמיך ערכאה אחרת, דוגמת בית הדין לעבודה או בית המשפט הכלכלי, לדון בעניין). בהתאם, מוצע להסמיך את בית משפט השלום המינהלי לדון ברוב המכריע של החיקוקים הקובעים סמכות להטיל עיצום כספי, בדרך של עתירה מינהלית (ראו פרט 3 לתוספת השישית לחוק, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק). במסגרת זו, מוצע לקבוע כי הליכים שעניינם תקיפת החלטות להטיל עיצום כספי שנדונו עד כה בדרך של ערר או ערעור לבית משפט השלום, יידונו בדרך של עתירה מינהלית בבית משפט שלום לעניינים מינהליים. מוצע כי על עתירה מינהלית, לרבות בעניינים הנוגעים לעיצומים כספיים, שתידון בבית משפט שלום לעניינים מינהליים, ניתן יהיה להגיש ערעור בזכות לבית משפט מחוזי לעניינים מינהליים (ראו סעיף 9 להצעת החוק). זאת בדומה להוראות החלות על פסק דין של בית משפט שלום, שלפיהן ניתן לערער עליו בזכות לבית משפט מחוזי (ראו סעיף 52(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). יצוין, כי במספר חוקים המקנים סמכות להטיל עיצום כספי נקבע היום, כי ניתן יהיה לערער על פסק דינו של בית משפט השלום, לבית המשפט המחוזי רק ברשות. כדי לקבוע כלל אחיד בנושא הביקורת השיפוטית על החלטות בעניין עיצומים כספיים, מוצע לתקן את כל החוקים האמורים ולהתאימם למודל שנקבע בהצעת החוק. כלומר, לגבי חוקים אלה, משמעות הצעת החוק היא החלפת ההליך של ערעור ברשות בהליך של ערעור בזכות. בנוסף, מוצע להעביר את מרבית ההסדרים הנוגעים לעיצומים כספיים, הנתונים היום לסמכות בית משפט מחוזי לעניינים מינהליים, לסמכותו של בית משפט שלום לעניינים מינהליים, ועל כן, מוצע למחוק עניינים אלה מגדר העניינים המנויים בתוספת הראשונה לחוק, ולהעבירם לתוספת השישית, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק (ראו פרטי משנה (2), (3), (15), (16), (17), (31), (32), (34) בפרט 3 לתוספת האמורה).

וזה נוסחן של פסקאות (2), (4), (5), (6), (7), (8), (9) ו-(11) בפרט 32 לתוספת הראשונה לחוק, שמוצע למחקן:

"(2) החלטת ממונה לפי סעיף 12 לחוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס"ז-2007;

(4) החלטה של הרשות המוסמכת לפי פרק ט' לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז-2007;

(5) החלטה של המנהל לפי סימן ו' בפרק שני לפקודת מס הכנסה;

(6) החלטה של המנהל לפי סעיף 18א לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ"ט-1989 ולפי סעיף 3א לחוק המקרקעין (החלפת ספק גז בבית משותף), התשנ"א-1991;

(7) החלטת הממונה לפי סעיף 52 לחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008;

(8) החלטת ממונה לפי חוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח-1988;

(9) החלטת מנהל לפי חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993;

(11) החלטת הממונה לפי פרק ד' בחלק י"ד לפקודת המכרות."

לפסקת משנה (ב) בחוק שידורי טלוויזיה מהכנסת, התשס"ד-2003, נקבעה סמכות להטיל עיצום כספי, והוחלו על החלטות בעניין עיצומים כספיים לפי החוק האמור ההוראות שבחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן - חוק התקשורת), הנוגעות לעיצומים כספיים. הואיל ובהתאם למדיניות שתוארה בפסקה לעיל, נקבע כי אף לאחר התיקון המוצע, בית משפט מחוזי לעניינים מינהליים יישאר הערכאה המוסמכת לדון בהחלטות בעניין עיצומים כספיים לפי חוק התקשורת (ראו פרט משנה (1) לפרט 32 בתוספת הראשונה כנוסחה היום), הרי שראוי לקבוע הסדר זהה של ביקורת שיפוטית גם על החלטות בעניין עיצומים כספיים לפי חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת. לפיכך, מוצע לקבוע כי החלטות בעניין זה יהיו נתונות לסמכות בית משפט מחוזי לעניינים מינהליים ולהוסיף פרט משנה חדש בפרט 32 לתוספת הראשונה לחוק, שיבהיר במפורש כי הסמכות בעניין זה נתונה לבית משפט מחוזי לעניינים מינהליים.

לפסקה (8) מוצע לבטל את פרט 35 לתוספת הראשונה לחוק, שעניינו רכישה לצורכי ציבור הקובע לאמור:

"35. רכישה לצורכי ציבור - החלטה של רשות לפי סעיף 9א לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943."

הפרט האמור הוסף בחוק לתיקון פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) (מס' 3), התש"ע-2010 (ס"ח התש"ע, עמ' 346). בבחינה חוזרת נמצא, כי מן הראוי שהביקורת השיפוטית על החלטת ועדת ההשגות תעשה במתכונת של ערעור מינהלי בבית המשפט המחוזי לעניינים מינהליים ולא במסגרת עתירה מינהלית. מדובר בגוף שהוסמך ליישב סכסוכים שעניינם סכום הפיצויים בעד זכויות בקרקע. לפיכך, טיבו של הגוף ומהותו של ההליך שבפניו מובילים למסקנה כי ההליך לתקיפת החלטת ועדת ההשגות ידון בדרך של ערעור מינהלי. בהתאם, מוצע לקבוע פרט חדש בעניין זה בתוספת השניה העוסקת בערעורים מינהליים שבסמכות בית משפט מחוזי לעניינים מינהליים (ראו סעיף 12(5) להצעת החוק).

סעיף 12 מוצע לתקן את התוספת השניה לחוק, כדלקמן:

לפסקה (1) מוצע להוסיף כותרת לתוספת אשר תבהיר כי התוספת עוסקת בערעורים מינהליים שבסמכות בית משפט מחוזי לעניינים מינהליים.

לפסקה (2) מוצע להעביר את הסמכות לדון בערעור מינהלי לפי סעיף 55(א1) לפקודת התעבורה מבית משפט מחוזי לעניינים מינהליים לבית משפט שלום לעניינים מינהליים. המדובר בערעור על החלטה של רשות הרישוי לפי סעיף 51 לפקודה האמורה, בעניין פסילת רישיון מטעמי כושר נהיגה לקוי, שניתנה מטעמים של כשירות רפואית, לאחר שניתנה החלטה של ועדת ערר רפואית על החלטת הרופא המוסמך, כאמור בסעיף 55א(ב) לפקודה. הערעור מוגבל לשאלה משפטית בלבד.

החלטות רשות הרישוי ניתנות בהקשר זה לאחר החלטת ועדת הערר, שדנה בערר על החלטת הרופא המוסמך בעניין רפואי מקצועי. מכיוון שכך, נראה כי הליך של ערעור מינהלי לבית משפט שלום לעניינים מינהליים שעליו ניתן לערער ברשות לבית משפט מחוזי לעניינים מינהליים, מהווה ביקורת שיפוטית ראויה. בהתאם, מוצע להוסיף פרט בעניין זה לתוספת השביעית לחוק (ראו פרט 1 לתוספת השביעית, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק) ולמחוק את הסמכות לדון בערעור בעניין זה מפרט 2 לתוספת השניה לחוק.

לפסקה (3) מוצע להעביר את הסמכות לדון בערעור מינהלי לפי סעיף 64(ג1) לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981 (ערעור על החלטת ועדת ערר על הסדר תורנות בתי מרקחת), מבית משפט מחוזי לעניינים מינהליים לבית משפט שלום לעניינים מינהליים, זאת משום שעניינים אלה מטיבם ומהותם - עניינים מקומיים הנוגעים להסדר תורנות בית מרקחת בכל רשות - מתאימים להיות נדונים בבית משפט שלום. בהתאם, מוצע להוסיף פרט בעניין זה לתוספת השביעית לחוק (ראו פרט 2 לתוספת השביעית, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק) ולמחוק את פרט 2א מהתוספת השניה לחוק.

וזה נוסחו של פרט 2א לתוספת השניה שמוצע למחקו:

"2א. ערעור לפי סעיף 64(ג1) לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981."

לפסקה (4) מכיוון שמוצע להסמיך את בתי משפט השלום לענינים מינהליים לדון בערעורים מינהליים המוגשים על החלטות ועדת ערר הפועלת לפי סעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976, מוצע למחוק את פרט 7 לתוספת השנייה שמסמיך את בית המשפט המחוזי המינהלי לדון בערעורים מינהליים כאמור.

לפסקה (5) מוצע להוסיף לתוספת השניה לחוק פרט חדש בעקבות שינוי הליך הביקורת השיפוטית על החלטת ועדת ההשגות לפי סעיף 9א לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943 (ראו סעיף 11(8) להצעת החוק). בנוסף, מוצע בהזדמנות זו להבהיר את קיומה של זכות הערעור על החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי הסעיף האמור, באופן מפורש מעבר להפנייה הקיימת כיום בפקודה זו לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (ראו לעניין זה גם תיקון עקיף לפקודת הקרקעות המוצע בסעיף 21 להצעת החוק).

סעיף 13 מוצע להוסיף כותרת לתוספת השלישית לחוק שתבהיר כי התוספת עוסקת בתובענות מינהליות בסמכות בית משפט מחוזי לעניינים מינהליים.

סעיף 14

לתוספת השישית המוצעת מוצע להוסיף תוספת שישית לחוק שתכלול את רשימת העניינים המינהליים אשר מוצע כי יהיו נתונים לביקורת שיפוטית של בית משפט שלום לעניינים מינהליים בהליך של עתירה מינהלית, כמפורט להלן:

פרט 1 מוצע להסמיך את בתי משפט השלום לענינים מינהליים, חלף בתי המשפט המחוזיים לענינים מינהליים, לדון בהחלטות בעניני ארנונה לפי כל דין למעט החלטות שר הפנים, שר האוצר או שניהם יחד, שימשיכו להידון בבג"ץ. זאת, מתוך הבנה כי ענייני ארנונה מהווים עניינים מקומיים באופיים, אשר נכון כי יידונו בבתי משפט השלום כערכאה ראשונה. במקביל, מוצע להסמיך את בית המשפט המחוזי המינהלי לדון בהחלטה של שר הפנים לפי פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין),1938 ובהחלטה של שר האוצר לפי סעיף 5(ד) לפקודה האמורה, למעט ההחלטות המוחרגות מגדרו של פרט 1 לתוספת הראשונה (והן החלטה של שר הפנים לפי סעיפים 3 ו-5א לפקודה וכן החלטה בעלת תחולה ארצית הקובעת הנחיות לפי הפקודה), אשר ימשיכו להידון בבג"ץ.

פרט 2 מוצע למנות הוראות חוק הנוגעות לרישוי עסקים, כדלקמן:

לפרט משנה (1) מוצע להעביר את הסמכות לדון בעתירות בעניין רישוי עסקים מבית משפט מחוזי לעניינים מינהליים לבית משפט שלום לעניינים מינהליים, שכן, מדובר בעניינים מקומיים באופיים שנמצאו מתאימים להידון בערכאת השלום. בהתאם, מוצע לקבוע כי בית משפט שלום לעניינים מינהליים יוסמך לדון בעתירות נגד החלטות בענייני מתן רישיון או ביטול רישיון, היתר זמני, היתר מזורז או אישור לעסק טעון רישוי, לרבות קביעת תנאים לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן - חוק רישוי עסקים), שהסמכות לגביהן נתונה היום לבית משפט מחוזי לעניינים מינהליים (ראו פרט 7 לתוספת הראשונה לחוק בנוסחו הנוכחי). בהתאם, מוצע למחוק מפרט 7 לתוספת הראשונה לחוק, שענינו "רישוי עסקים", את העניינים לפי חוק רישוי עסקים שבית משפט שלום לעניינים מינהליים יוסמך לדון בהם לפי התוספת השישית המוצעת (ראו סעיף 11(3) להצעת החוק).

לפרט משנה (2) מוצע להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בעתירות נגד החלטות בנושא התליה, צמצום, ביטול או פסילה של רישיון לפי סעיף 15(ב) לחוק הבלו על דלק, התשי"ח-1958, ולפי סעיף 43(א) לפקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה). הואיל ומדובר בהחלטות מינהליות, מוצע לשנות את הליך הביקורת השיפוטית על החלטות אלה, מהליך של ערעור בפני בית משפט השלום להליך של עתירה מינהלית לבית משפט השלום לעניינים מינהליים (ראו לענין זה גם תיקונים עקיפים לחוקים אלה, המוצעים בסעיפים 15 ו-24 להצעת החוק). באופן זה, יובהר טיבו המינהלי של ההליך, אשר אמור להתנהל לפי העילות וסדרי הדין המינהליים. כפי שצוין לעיל, בשלב זה המטרה העיקרית של הצעת החוק היא ליצור תשתית לפעילותם של בתי משפט השלום לעניינים מינהליים, ועל כן, לעת עתה, הוחלט להסתפק בהעברה הדרגתית ומתונה של סמכויות לבתי משפט אלה, מתוך כוונה שעם הזמן, ולאחר שערכאה זו תתבסס, יועברו לסמכותה נושאים נוספים. לפיכך, בשלב זה הוחלט להסמיך את בית משפט השלום לעניינים מינהליים לדון רק בהחלטות המינהליות שהסמכות לקיים ביקורת שיפוטית עליהן נתונה כבר היום לבית משפט השלום, ולא בכלל ההחלטות המינהליות לפי החוקים האמורים. עוד יודגש, כי אין בהצעה זו כדי להוסיף ערכאות שיקיימו ביקורת שיפוטית על החלטות אלה, שכן, הן על פסק דין של בית משפט שלום בערעור והן על פסק דין של בית משפט שלום לעניינים מינהליים, ניתן לערער בזכות לבית משפט מחוזי, או בית משפט מחוזי לעניינים מינהליים, לפי העניין (ראו סעיף 52(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 וסעיף 11 לחוק, כנוסחו בסעיף 9 להצעת החוק).

פרט 3 מוצע להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בעתירות נגד החלטות הנוגעות לעיצומים כספיים ולקנסות אזרחיים לפי שורה ארוכה של חוקים, שאותם מוצע למנות בתוספת השישית לחוק. זאת, בהתאם למדיניות שגובשה כאמור לעיל, שתכליתה לרכז נושאים אלה בערכאה אחת שתוכל לצבור מומחיות בתחום זה, ולהבטיח אחידות בביקורת השיפוטית המופעלת על ההחלטות בנושא זה (ראו דברי ההסבר לסעיף 11(7)(א) להצעת החוק). בהקשר זה, יוער, כי במסגרת זו, מוצע גם לקבוע כי לבית משפט שלום לעניינים מינהליים תהיה סמכות לדון בכלל ההחלטות הנוגעות לעיצומים כספיים, ולא רק בהחלטות שעניינן דרישת תשלום העיצום הכספי, כפי שנהוג היום, וזאת, בהתאם למדיניות שתוארה, המבקשת ליצור התמקצעות בתחום זה בערכאה אחת. יצוין, כי הסמכות לדון בהליכים לפי מרבית החוקים האמורים נתונה כבר היום לבית משפט השלום (לרוב, בדרך של ערעור). בחלק מהמקרים מדובר ב"הורדת" הסמכות בעניינים אלה מבית משפט מחוזי לעניינים מינהליים לבית משפט שלום לעניינים מינהליים, ובהתאם, מוצע למחוק פרטים אלה מהתוספת הראשונה לחוק (ראו סעיף 11 לעיל). בנוסף, מוצע לתקן בתיקון עקיף את ההוראות בחוקים המסמיכים את בית משפט השלום לדון בערעורים בנושאים אלו, כדי להבטיח שיתאימו למודל המוצע לגבי הביקורת השיפוטית בעניין עיצומים כספיים (ראו לעניין זה גם תיקונים עקיפים לחוקים שבהם נקבעה סמכות בעניין עיצומים כספיים, המוצעים בסעיפים 16 עד 19, 24, 31, 34, 40, 42, 45,46, 47, 49 עד 51, 56, 57, 59 עד 61, 63 עד 65, 67, 68, 71 עד 73, 76, 77, ו-79 עד 83, להצעת החוק).

פרט 4 מוצע לקבוע כי לבית משפט שלום לעניינים מינהליים תהא הסמכות לדון בהחלטה של רשות לגבי כניסה לחצרים לשם עשיית שימוש בסמכויות על פי דין, כמפורט בהוראות החוקים הבאים: סעיף 46(ב) לחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996, סעיף 46 לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001, וסעיף 50(ג) לחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002. נושאים אלו נדונים כבר היום בבתי משפט שלום כעררים או כערעורים, ומוצע לקבוע כי הם יידונו בדרך של עתירה מינהלית לבית משפט שלום לעניינים מינהליים, הליך ההולם את טיבן ואופיין המינהלי של החלטות אלה. כך יובהר כי יש לקיים ביקורת שיפוטית על החלטות אלה, לפי העילות וסדרי הדין המינהליים (ראו לעניין זה גם תיקונים עקיפים לחוקים אלה המוצעים בסעיפים 53, 60 ו- 64 להצעת החוק, בהתאמה)).

פרט 5 מוצע להעביר לסמכותו של בית משפט שלום לעניינים מינהליים הסדרים מסוימים הנוגעים להחלטות של רשויות מקומיות או של נושאי משרה או תפקיד בהן, לפי פרק רביעי לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב-1962, וחוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים), התשמ"ז-1987. המדובר בסמכויות מינהליות, שכבר היום נתקפות בבית משפט שלום ואשר יש להן היבט צר ומקומי, ולפיכך, נמצא מקום להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בעתירות נגדן (ראו לעניין זה גם תיקונים עקיפים לחוקים אלה המוצעים בסעיפים 43 ו-48 להצעת החוק). כך יובהר כי יש לקיים ביקורת שיפוטית על החלטות אלה, לפי העילות וסדרי הדין המינהליים. לפי הצעת החוק, הסמכות לדון בעתירות נגד החלטות אחרות של רשויות מקומיות ונושאי משרה או תפקיד בהן תישאר בידי בית משפט מחוזי לעניינים מינהליים (ראו פרט 8 לתוספת הראשונה לחוק).

פרט 6 מוצע להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בעתירות נגד החלטות של שר התקשורת לפי סעיף 69 לחוק הדואר, התשמ"ו-1986 (בעניין תנאי שירות הובלה בין מוביל לחברת הדואר). נושא זה מצוי כיום בסמכות בית משפט שלום על פי חוק הדואר, הקובע כי על הליכים אלה יחול סדר דין מינהלי שיתקין שר המשפטים, ואשר לא הותקן עד היום. לפיכך, מוצע להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בהליכים אלה בדרך של עתירה מינהלית, ובהתאם, מוצע לערוך תיקון עקיף לחוק הדואר (ראו לעניין זה, תיקון עקיף לחוק האמור המוצע בסעיף 47(1) להצעת החוק).

פרט 7 מוצע להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בעתירות נגד החלטות של רשות לפי סעיפים 51 עד 54 ו-69א לפקודת התעבורה. הסמכות לדון בעתירות בנושאים אלה נתונה היום לבית משפט מחוזי לעניינים מינהליים לפי פרט 14(א) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים. המדובר בהליכים פרטניים באופיים, העוסקים בהחלטות קונקרטיות של רשות הרישוי בהתאם להסדרים מפורטים מאוד בתקנות התעבורה, והמקום הראוי לדון בתקיפתן הוא בית משפט השלום לעניינים מינהליים.

פרט 8 מוצע להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בהחלטה של הממונה בדבר תשלום אגרת חופש מידע בעניין בקשה מסוימת, לפי הוראת סעיף 18(ה) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998. נושאים אלו נדונים היום בדרך של ערעור לבית משפט השלום. מכיוון שמדובר בהחלטה מינהלית של גורם מינהלי, ראוי כי תקיפת החלטה זו תיעשה בהליך מינהלי, לפי העילות וסדרי הדין המינהליים (ראו לעניין זה, גם תיקון עקיף לחוק האמור המוצע בסעיף 55 להצעת החוק).

לתוספת השביעית המוצעת מוצע להוסיף תוספת שביעית לחוק, שתכלול את רשימת העניינים המינהליים אשר מוצע להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בהם בדרך של ערעור מינהלי. בשלב הראשון להפעלת החוק, מוצע להעביר מספר עניינים שעד היום היו בסמכותו של בית משפט מחוזי לעניינים מינהליים, כמפורט להלן:

פרט 1 מוצע להעביר את הסמכות לדון בערעור מינהלי לפי סעיף 55(א1) לפקודת התעבורה מבית משפט מחוזי לעניינים מינהליים לבית משפט שלום לעניינים מינהליים. מדובר בערעור על החלטת רשות הרישוי שניתנה מטעמים של כשירות רפואית, על יסוד החלטה של ועדה רפואית. לנוכח ההצעה להעביר את הסמכות לדון בעתירות נגד החלטות מסוימות בנושא תעבורה לבית משפט שלום לעניינים מינהליים (ראו פרט 7 לתוספת השישית לחוק כנוסחה המוצע), מוצע להעביר גם עניין זה, הנלווה אליהן, לסמכות בית משפט שלום לעניינים מינהליים (ראו לעניין זה, גם תיקון עקיף לפקודת התעבורה המוצע בסעיף 20 להצעת החוק). בהתאם, מוצע למחוק את הערעור לפי סעיף זה מפרט 2 לתוספת השניה לחוק, המסמיך היום את בית משפט מחוזי לעניינים מינהליים לדון בערעור מינהלי לפי סעיף זה (ראו סעיף 12(2) להצעת החוק).

פרט 2 מוצע להעביר את הסמכות לדון בערעור מינהלי לפי סעיף 64(ג1) לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981, מבית משפט מחוזי לעניינים מינהליים לבית משפט שלום לעניינים מינהליים. ועדת הערר המוקמת לפי הפקודה האמורה, שבה יושב נציג לשכת הבריאות המחוזית ומי שמינתה הרשות המקומית, דנה בהחלטה של רשות מקומית לגבי תורנות של בתי מרקחת בתחום שיפוטה. מכיוון שמדובר בנושא מקומי באופיו, הרי שבהתאם למדיניות הכללית בעניין זה, מוצע להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בו (ראו לעניין זה, גם תיקון עקיף לפקודה המוצע בסעיף 41 להצעת החוק). בהתאם, מוצע למחוק את פרט 2א לתוספת השניה לחוק, המסמיך היום את בית משפט מחוזי לעניינים מינהליים לדון בערעור מינהלי לפי סעיף זה (ראו סעיף 12(3) להצעת החוק).

פרט 3 מוצע להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בערעור מינהלי לפי סעיף 52(ב) לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001. ההחלטה הנתקפת בערעור היא החלטה של מי שהשר להגנת הסביבה הסמיך לדון בערר לפי סעיף 52(א) לחוק האמור. מכיוון שהחלטה זו היא החלטה של גורם מינהלי המקיים הליך מעין שיפוטי בערר, ראוי לשנות את הליך הערעור לבית משפט השלום הקבוע בחוק היום, לערעור מינהלי לבית משפט השלום לעניינים מינהליים (ראו לעניין זה, גם תיקון עקיף לחוק המוצע בסעיף 61 להצעת החוק). יודגש, כי ההצעה אינה משנה את מספר הערכאות המוסמכות לקיים ביקורת שיפוטית על החלטה זו, שכן, על החלטה בערעור מינהלי לבית משפט שלום לעניינים מינהליים ניתן יהיה, לפי ההצעה, לערער ברשות בלבד לבית משפט מחוזי לעניינים מינהליים (ראו סעיף 10 להצעת החוק).

לתוספת השמינית המוצעת מוצע להוסיף תוספת שמינית לחוק שתכלול רשימה של תובענות מינהליות שיהיו בסמכות בית משפט שלום לעניינים מינהליים. בשלב זה, מוצע לכלול בגדרי תוספת זו תובענה להשבת תשלומי ארנונה שנגבו שלא כדין. זאת, על מנת שגם תובענות להשבת תשלומים שמקורם בדרישות לתשלום ארנונה, יוכלו להתברר לפי עילות המשפט המינהלי.

סעיף 15 מוצע לתקן את סעיף 43 לפקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה), שעניינו התליית רישיון, צמצומו וביטולו, כדי להתאימו לשינוי המוצע בהצעת החוק, שלפיו הביקורת השיפוטית על החלטה לפי הסעיף האמור תיעשה בדרך של עתירה מינהלית לבית משפט שלום לעניינים מינהליים, ולא בערעור לבית משפט השלום, כפי שנקבע היום (ראו פרט 2(2) בתוספת השישית לחוק, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק). במסגרת זו, מוצע לבטל את סעיף קטן (ב) של סעיף 43 האמור הקובע לאמור:

"(ב) החלטת המנהל לפי סעיף קטן (א) ניתנת לערעור לפני בית-משפט שלום תוך חודש ימים מיום שניתנה, אך אין הערעור מעכב את ביצועה."

הסעיף הקטן האמור אינו נחוץ עוד לאור הסמכת בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בעתירות על החלטות אלה, בהתאם למנגנון ההסמכה בחוק, ונוכח החלתן של תקנות סדרי הדין על הליך זה, לרבות תקנה 42 הקובעת כי אין בהגשת עתירה מינהלית כשלעצמה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה נושא ההליך.

סעיף 16 מוצע לתקן את סעיף 14טו לפקודת הבנקאות, כדי להתאימו לשינוי המוצע בהצעת החוק, שלפיו הביקורת השיפוטית על החלטה בעניין עיצומים כספיים לפי הפקודה תיעשה בדרך של עתירה מינהלית לבית משפט שלום לעניינים מינהליים, ולא בערעור לבית משפט השלום, כפי שנקבע היום (ראו פרט 3(1) בתוספת השישית לחוק, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק). במסגרת זו, מוצע להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בעתירות נגד כלל ההחלטות המינהליות בפקודה הנוגעות לעיצומים כספיים, ולא רק בעתירות לגבי דרישת התשלום. כמו כן, מוצע לערוך בסעיף תיקונים שתכליתם להבטיח אחידות בנוסח החקיקה הנוגעת לעיצומים כספיים. עוד מוצע לבטל את הסעיף הקובע זכות ערעור לבית משפט השלום בירושלים, אשר אינו נחוץ עוד לאור הסמכת בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בעתירות על החלטות אלה, בהתאם למנגנון ההסמכה בחוק.

וזה נוסחו של סעיף 14טו(א) לפקודה, שמוצע לבטלו:

"(א) על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערער לפני בית משפט השלום בירושלים בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה הדרישה".

סעיף 17 מוצע לתקן את סעיפים 195ה ו-195ט לפקודת מס הכנסה, כדי להתאימם לשינוי המוצע בהצעת החוק, שלפיו הסמכות לקיים ביקורת שיפוטית על החלטה בעניין עיצומים כספיים לפי הפקודה תעבור מבית משפט מחוזי לעניינים מינהליים לבית משפט שלום לעניינים מינהליים (ראו פרט 3(2) לתוספת השישית לחוק, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק). במסגרת זו, מוצע בין השאר, להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בעתירות נגד כלל ההחלטות המינהליות בפקודה הנוגעות לעיצומים כספיים, ולא רק בעתירות לגבי דרישת התשלום.

וזה נוסחו של סעיף 195ט(ב) לפקודת מס הכנסה שמוצע להחליפו:

"(ב) התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית, מיום תשלומו ועד יום החזרתו."

סעיף 18 מוצע לתקן את סעיפים 135 ו-139 לפקודת המכרות, כדי להתאימם לשינוי המוצע בהצעת החוק, שלפיו הסמכות לקיים ביקורת שיפוטית על החלטה בעניין עיצומים כספיים לפי הפקודה תעבור מבית משפט מחוזי לעניינים מינהליים לבית משפט שלום לעניינים מינהליים (ראו פרט 3(3) לתוספת השישית לחוק, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק). במסגרת זו, מוצע בין השאר, להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בעתירות נגד כלל ההחלטות המינהליות בפקודה הנוגעות לעיצומים כספיים, ולא רק בעתירות לגבי דרישת התשלום. בנוסף, מוצע לערוך בסעיפים אלה תיקונים שתכליתם להבטיח אחידות בנוסח החקיקה הנוגעת לעיצומים כספיים, ובכלל זה להחליף את נוסח סעיף קטן 139(ב), הקובע לאמור:

"(ב) התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו."

סעיף 19 מוצע לתקן את סעיף 203א לפקודת המכס, כדי להתאימו לשינוי המוצע בהצעת החוק, שלפיו הביקורת שיפוטית על החלטה בעניין קנס לפי הפקודה תיעשה בדרך של עתירה מינהלית לבית משפט שלום לעניינים מינהליים, ולא בערעור לבית משפט השלום, כפי שנקבע היום (ראו פרט 3(4) לתוספת השישית לחוק, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק). במסגרת זו, מוצע בין השאר, להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בעתירות נגד כלל ההחלטות המינהליות בפקודה הנוגעות לעיצומים כספיים, ולא רק בעתירות לגבי דרישת התשלום. בנוסף, מוצע לערוך בסעיפים אלה תיקונים שתכליתם להבטיח אחידות בנוסח החקיקה הנוגעת לעיצומים כספיים.

לפיכך מוצע להחליף את סעיף 203א(ג) לפקודת המכס, שזה נוסחו:

"(ג) (1) על דרישה לתשלום קנס ניתן לערער לפני בית משפט שלום בתוך שלושים ימים מהיום שהודע על הטלת הקנס.

(2) אין בהגשת הערעור כדי לעכב את תשלום הקנס, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

(3) התקבל הערעור, יוחזר סכום הקנס וייווספו עליו הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

(4) על החלטת בית משפט השלום בערעור ניתן לערער ברשות לפני בית המשפט המחוזי, שידון בערעור בדן יחיד."

סעיף 20 מוצע לתקן את פקודת התעבורה ולהבהיר כי בסעיף 14ו לפקודה האמורה, שעניינו ערעור על החלטת ועדת המוניות, בית המשפט המוסמך ימשיך להיות בית משפט מחוזי לעניינים מינהליים. נוכח הקמת בית משפט שלום לעניינים מינהליים התעורר הצורך להבהיר כי זכות הערעור בעניין זה הינה לבית משפט מחוזי לעניינים מינהליים. לגבי סעיף 55(א1) שעניינו ערעור מנהלי לעניין אישור רפואי לנהיגה, מוצע לקבוע כי בית המשפט המוסמך הוא בית משפט שלום לעניינים מינהליים, ולא בית משפט מחוזי לעניינים מינהליים כפי שנקבע היום (ראו פרט 1 לתוספת השביעית לחוק, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק).

סעיף 21 מוצע לתקן את סעיף 9א לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) 1943, ולקבוע זכות ערעור על החלטת ועדת ההשגות ועל החלטת ועדת הערר, לבית משפט מחוזי לעניינים מינהליים. התיקון המוצע משנה את ההליך הקיים על-פי הפקודה כיום, שלפיו הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת ההשגות רשאי לעתור עליה לבית משפט לעניינים מינהליים. התיקון מוצע בעקבות הערות שהתקבלו לאחר התיקון לפקודת הקרקעות בחוק לתיקון פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) (מס' 3), התש"ע-2010 (ס"ח התש"ע, עמ' 346). לאחר בחינתן הוחלט כי ראוי שהביקורת השיפוטית על החלטת ועדת ההשגות תהיה במתכונת של ערעור מינהלי לבית המשפט המחוזי לעניינים מינהליים ולא בעתירה מינהלית, שכן, מדובר בגוף שהוסמך ליישב סכסוכים שעניינם סכום הפיצויים בעד זכויות בקרקע. לפיכך, טיבו של הגוף ומהותו של ההליך שבפניו מובילים למסקנה כי ההליך לתקיפת החלטת ועדת ההשגות יידון בדרך של ערעור מינהלי.

בנוסף, מוצע לקבוע באופן מפורש בפקודה זכות ערעור לבית משפט מחוזי לעניינים מינהליים על החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיף 9א האמור. באופן זה יובהר קיומה של זכות הערעור על החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי הסעיף האמור, באופן מפורש, מעבר להפנייה הקיימת כיום בפקודה זו לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.

בהתאם לכך, מוצע לקבוע גם פרט חדש בתוספת השניה (ראה סעיף 12(5) להצעת החוק).

סעיף 22 מוצע לתקן את חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, ולהבהיר כי בסעיף 13כא(א) שעניינו ערעור על החלטת בית דין לביקורת משמורת, ובסעיף 13לא שעניינו ערעור על החלטה סופית של בית דין לעררים, בית המשפט המוסמך ימשיך להיות בית משפט מחוזי לעניינים מינהליים.

סעיף 23 מוצע לתקן את חוק החשמל, התשי"ד-1954 ולהבהיר כי בסעיף 8(ה), שענינו ערר וערעור מינהלי, בית המשפט המוסמך ימשיך להיות בית משפט מחוזי לעניינים מינהליים.

סעיף 24 מוצע לתקן את חוק הבלו על הדלק, התשי"ח-1958, כדלקמן:

בפסקה (1) מוצע לתקן את סעיף 15 לחוק האמור, שענינו רישיון לייצור, כדי להתאימו לשינוי המוצע בהצעת החוק, שלפיו הביקורת השיפוטית על החלטה לפי סעיף זה תיעשה בדרך של עתירה מינהלית לבית משפט שלום לעניינים מינהליים, ולא בערעור לבית משפט השלום, כפי שנקבע היום (ראו פרט 2(2)(ב) לתוספת השישית לחוק, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק).

בפסקה (2) מוצע להחליף את סעיף 25ד לחוק האמור, כדי להתאימו לשינוי המוצע בהצעת החוק, שלפיו הביקורת השיפוטית על החלטה בעניין עיצומים כספיים לפי חוק זה תיעשה בדרך של עתירה מינהלית לבית משפט שלום לעניינים מינהליים, ולא בערעור לבית משפט השלום, כפי שנקבע היום (ראו פרט 3(5) בתוספת השישית לחוק, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק). במסגרת זו, מוצע להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בעתירות נגד כלל ההחלטות המינהליות בחוק האמור הנוגעות לעיצומים כספיים, ולא רק בעתירות לגבי דרישת התשלום.

וזה נוסחו כיום של סעיף 25ד האמור שמוצע להחליפו:

"ערעור על עיצום כספי

25ד. (א) על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערער בפני בית משפט שלום.

(ב) הערעור יוגש בתוך שלושים ימים מיום שהודע על הטלת העיצום הכספי.

(ג) אין בערעור כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

(ד) התקבל הערעור, יוחזר סכום העיצום הכספי וייתוספו עליו הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד ליום החזרתו.

(ה) על החלטת בית משפט השלום בערעור ניתן לערער ברשות בפני בית המשפט המחוזי שידון בערעור בשופט אחד".

לעניין זה יובהר כי הוראות סעיף 25ד(ב), (ג) ו-(ה) המצוטטות לעיל אינן נחוצות עוד לאור החלתן של תקנות סדרי הדין על הליך זה, לרבות תקנה 42 הקובעת כי אין בהגשת עתירה מינהלית כשלעצמה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה נושא ההליך. בנוסף מוצע להחליף את נוסח ההוראה הקבועה היום בסעיף 25ד(ד) האמור, ולהתאימה לנוסחים בחקיקה אחרת שעניינה עיצומים כספיים.

סעיף 25 מוצע לתקן את חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961 ולהבהיר כי בסעיף 14א לחוק האמור שעניינו ערעור על החלטת ועדת הערר לפי אותו חוק, בית המשפט המוסמך ימשיך להיות בית משפט מחוזי לעניינים מינהליים.

סעיף 26 מוצע לתקן את חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965, ולהבהיר כי הסמכות הנתונה על פי חוק זה לבית משפט לעניינים מינהליים נתונה לבית משפט מחוזי לעניינים מינהליים.

סעיף 27 מוצע לתקן את חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ולהבהיר כי הסמכות הנתונה על פי חוק זה לבית משפט לעניינים מינהליים נתונה לבית משפט מחוזי לעניינים מינהליים.

סעיף 28 מוצע לתקן את חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969, ולהבהיר כי בסעיף 14א לחוק זה, שעניינו ערעור על החלטת ועדת הערר לפי החוק האמור, בית המשפט המוסמך ימשיך להיות בית משפט מחוזי לעניינים מינהליים.

סעיף 29 מוצע לתקן את חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969, ולהבהיר כי בסעיף 11(ג) לחוק זה שענינו סמכויות עזר, סדרי דין וערעור מינהלי, החלים על ועדת הערר לפי החוק האמור, בית המשפט המוסמך ימשיך להיות בית משפט מחוזי לעניינים מינהליים.

סעיף 30 מוצע לתקן את חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969 ולהבהיר שהסמכות הנתונה על פי חוק זה לבית משפט לעניינים מינהליים נתונה לבית המשפט המחוזי לעניינים מינהליים.

סעיף 31 מוצע לתקן את סעיפים 11ב, 11ג ו-11ד לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970, כדי להתאימם לשינוי המוצע בהצעת החוק, שלפיו הביקורת השיפוטית על החלטה בעניין עיצומים כספיים לפי הפקודה תיעשה בדרך של עתירה מינהלית לבית משפט שלום לעניינים מינהליים, ולא בערעור לבית משפט השלום, כפי שנקבע היום (ראו פרט 3(7) בתוספת השישית לחוק, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק). במסגרת זו, מוצע להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בעתירות נגד כלל ההחלטות המינהליות בפקודה הנוגעות לעיצומים כספיים, ולא רק בעתירות לגבי דרישת התשלום. כמו כן, מוצע לערוך בסעיף תיקונים שתכליתם להבטיח אחידות בנוסח החקיקה הנוגעת לעיצומים כספיים. במסגרת זו, מוצע למחוק את סעיפים קטנים (ב) ו- (ג) של סעיף 11ג ולהחליף את סעיף 11ד לפקודה.

וזה נוסחם כיום של סעיף 11ג(ב) ו-(ג) לפקודה וסעיף 11ד לפקודה:

"דרישת העיצום הכספי ותשלומו

11ג....

(ב) על דרישה כאמור בסעיף קטן (א) ניתן לערער לפני בית משפט שלום; אין בהגשת ערעור כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי זולת אם בית המשפט הורה אחרת.

(ג) ערעור על דרישה לתשלום עיצום כספי יוגש לבית המשפט בתוך 15 ימים מיום קבלתה".

ערעור

11ד. (א) על החלטת בית המשפט בערעור ניתן לערער ברשות, ובית המשפט ידון בערעור בשופט אחד.

(ב) התקבל ערעור, יוחזר העיצום הכספי וייתוספו עליו הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן - הפרשי הצמדה וריבית), מיום תשלומו ועד יום החזרתו.

(ג) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות סדרי דין לערעור לפי סעיף זה."

לעניין זה יובהר כי הוראות הסעיפים המצוטטות לעיל אינן נחוצות עוד לאור החלתן של תקנות סדרי הדין על הליך זה, לרבות תקנה 42 הקובעת כי אין בהגשת עתירה מינהלית כשלעצמה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה נושא ההליך. בנוסף, מוצע להחליף את נוסח ההוראה הקבועה היום בסעיף 11ד(ב) האמור, ולהתאימה לנוסחים בחקיקה אחרת שעניינה עיצומים כספיים.

סעיף 32 מוצע לתקן את חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, ולהבהיר כי בסעיף 59לא לחוק זה, שעניינו ערעור על החלטת ועדה לישוב סכסוכים בין חברות ממשלתיות בענייני תשתית, בית המשפט המוסמך ימשיך להיות בית המשפט מחוזי לעניינים מינהליים.

סעיף 33 מוצע לתקן את סעיף 13 לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976, ולהבהיר כי הסמכות הנתונה בסעיף זה לבית משפט לעניינים מינהליים, לתת צו לפי סעיף 13 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, תמשיך להיות נתונה לבית משפט מחוזי לעניינים מינהליים. הליכים אלו הקשורים לנושא הסדרת העיסוק אשר נמצא בסמכותו של בית המשפט המחוזי לעניינים מינהליים על פי פרט 21(10) לתוספת הראשונה לחוק, ועל כן מוצע להסמיכו לדון בכך.

סעיף 34 מוצע לתקן את סעיף 12ד לחוק שירותי תיירות, התשל"ו-1976, כדי להתאימו לשינוי המוצע בהצעת החוק, שלפיו הביקורת השיפוטית על החלטה בעניין עיצומים כספיים לפי החוק האמור תיעשה בדרך של עתירה מינהלית לבית משפט שלום לעניינים מינהליים, ולא בערעור לבית משפט השלום, כפי שנקבע היום (ראו פרט 3(8) בתוספת השישית לחוק, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק). במסגרת זו, מוצע להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בעתירות נגד כלל ההחלטות המינהליות בחוק האמור הנוגעות לעיצומים כספיים, ולא רק בעתירות לגבי דרישת התשלום. כמו כן, מוצע לערוך בסעיף תיקונים שתכליתם להבטיח אחידות בנוסח החקיקה הנוגעת לעיצומים כספיים. במסגרת זו, מוצע למחוק את סעיפים 12ד(ט)(1), הקובע את זכות הערעור לבית משפט שלום ואת המועדים לכך, ואת 12ד(ט)(4) לחוק, המסדיר את שאלת הערעור על החלטת בית המשפט. סעיפים קטנים אלה לא יהיו נחוצים לאור החלתן של הוראות החוק ותקנות סדרי הדין, המסדירות שאלות אלה, על עניין זה.

וזה נוסחן של פסקאות (1) ו-(4) של סעיף 12ד(ט) האמור, שמוצע למחקן:

"(ט) (1) על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערער לפני בית משפט שלום, בתוך שלושים ימים מהיום שנמסרה הדרישה לתשלום העיצום הכספי.

...

(4) על החלטת בית המשפט בערעור ניתן לערער ברשות, ובית המשפט ידון בערעור בשופט אחד".

סעיף 35 מוצע לתקן את חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976, ולהבהיר כי בית המשפט המוסמך לדון בערעור לפי סעיף 6(ב) לחוק זה, שענינו ערר על החלטת מנהל הארנונה וערעור על החלטת ועדת הערר, הוא בית משפט שלום לענינים מינהליים.

סעיף 36 מוצע לתקן את סעיף 54(ד) לחוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977, ולהבהיר כי בית המשפט המוסמך לפי סעיף זה לדון בבקשות של ועדה רפואית לכפות ציות לדרישתה כי אדם יעיד בפניה או יציג לה דבר מה, ימשיך להיות בית משפט מחוזי לעניינים מינהליים. הליכים אלו קשורים לנושא הסדרת העיסוק שנמצא בסמכותו של בית המשפט המחוזי לעניינים מינהליים על פי פרט 21(11) לתוספת הראשונה לחוק, ועל כן, מוצע להסמיכו לדון בכך.

סעיף 37 מוצע לתקן את חוק העתיקות, התשל"ח-1978, ולהבהיר כי בסעיף 36א לחוק האמור שענינו ערעור על החלטות ועדת ערר, בית המשפט המוסמך ימשיך להיות בית משפט מחוזי לעניינים מינהליים.

סעיף 38 מוצע לתקן את סעיף 24 לפקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל"ט-1979, ולהבהיר כי בית המשפט המוסמך לפי סעיף זה לדון בבקשות של ועדה רפואית לכפות ציות לדרישתה כי אדם יעיד בפניה או יציג לה דבר מה, ימשיך להיות בית משפט מחוזי לעניינים מינהליים. הליכים אלו קשורים לנושא הסדרת העיסוק אשר נמצא בסמכותו של בית המשפט המחוזי לעניינים מינהליים על פי פרט 21(12) לתוספת הראשונה לחוק ועל כן, מוצע להסמיכו לדון בכך.

סעיף 39 מוצע לתקן את חוק העמותות, התש"ם-1980, ולהבהיר כי בסעיף 4(ג) לחוק האמור, העוסק בעתירה של היועץ המשפטי לממשלה בעניין שינוי שם עמותה, בית המשפט המוסמך ימשיך להיות בית משפט מחוזי לעניינים מינהליים.

סעיף 40 מוצע לתקן את סעיפים 92ז, 92יב ו-92כב לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, כדי להתאימם לשינוי המוצע בהצעת החוק, שלפיו הביקורת השיפוטית על החלטה בעניין עיצומים כספיים לפי הפקודה תיעשה בדרך של עתירה מינהלית לבית משפט שלום לעניינים מינהליים, ולא בערעור לבית משפט השלום, כפי שנקבע היום (ראו פרט 3(9) בתוספת השישית לחוק, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק). במסגרת זו, מוצע להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בעתירות נגד כלל ההחלטות המינהליות בחוק האמור הנוגעות לעיצומים כספיים, ולא רק בעתירות לגבי דרישת התשלום. כמו כן, מוצע לערוך בסעיף תיקונים שתכליתם להבטיח אחידות בנוסח החקיקה הנוגעת לעיצומים כספיים. במסגרת זו, בין השאר, מוצע לבטל את סעיף 92יב(א) הקובע את זכות הערעור לבית משפט השלום ואת סעיף 92יב(ב1) המבהיר מהן סמכויות בית המשפט בדיון בערעור על החלטת המפקח. סעיפים אלה לא יהיו נחוצים לאחר החלת הוראות החוק על הליכים אלה.

וזה נוסחם של סעיפים קטנים (א) ו-(ב1) של סעיף 92יב האמור, שמוצע לבטלם:

"(א) על דרישת תשלום ניתן לערער לפני בית משפט השלום בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה הדרישה.

....

(ב1) הוגש ערעור על החלטת המפקח, בית המשפט רשאי לאשר את החלטת המפקח, לבטלה או לשנותה."

סעיף 41 מוצע לתקן את פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981, כדלקמן:

בפסקה (1) מוצע לתקן את סעיף 9ב לפקודה האמורה ולהבהיר כי בית המשפט המוסמך לפי סעיף זה לדון בבקשות של ועדה רפואית לכפות ציות לדרישתה כי אדם יעיד בפניה או יציג לה דבר מה, ימשיך להיות בית משפט מחוזי לעניינים מינהליים. הליכים אלו קשורים לנושא הסדרת העיסוק אשר נמצא בסמכותו של בית המשפט המחוזי לעניינים מינהליים על פי פרט 21(14) לתוספת הראשונה לחוק ועל כן מוצע להסמיכו לדון גם בכך.

בפסקה (2) מוצע לקבוע כי הערעור הקבוע בסעיף 64(ג1) לפקודה האמורה (ערעור על החלטת ועדת הערר בעניין הסדר תורנות בתי מרקחת בתחום רשות מקומית), יוגש לבית משפט שלום לעניינים מינהליים, ולא לבית משפט מחוזי לעניינים מינהליים כפי שנקבע היום (ראו פרט 2 לתוספת השביעית, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק, ודברי ההסבר לו).

סעיף 42 מוצע לתקן את סעיף 50ב(ד) לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, כדי להתאימו לשינוי המוצע בהצעת החוק, שלפיו הביקורת השיפוטית על החלטה בעניין קנס אזרחי לפי החוק האמור תיעשה בדרך של עתירה מינהלית לבית משפט שלום לעניינים מינהליים, ולא בערעור לבית משפט השלום, כפי שנקבע היום (ראו פרט 3(11) בתוספת השישית לחוק וכן בהוראות פקודת הבנקאות כנוסחה בסעיף 16 להצעת החוק, שהוחלו על עניינים אלה). במסגרת זו, מוצע להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בעתירות נגד כלל ההחלטות המינהליות בחוק האמור הנוגעות לקנס אזרחי.

סעיף 43 מוצע לתקן את סעיף 40 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשמ"ב-1982, שעניינו סמכות לדרוש ביצוע עבודות, כדי להתאימו לשינוי המוצע בהצעת החוק, שלפיו הביקורת השיפוטית על החלטה לפי סעיף זה תיעשה בדרך של עתירה מינהלית לבית משפט שלום לעניינים מינהליים, ולא בערעור לבית משפט השלום, כפי שנקבע היום (ראו פרט 5(1) לתוספת השישית לחוק, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק, ודברי ההסבר לו).

במסגרת זו, מוצע לבטל את סעיף 40)ב) לחוק האמור, הקובע לאמור:

"(ב) הרואה את עצמו נפגע על ידי דרישת ראש המועצה לפי סעיף זה, רשאי תוך המועד שנקבע לו לביצוע העבודה לבקש מבית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצא הנכס הנדון את ביטולה של הדרישה או את שינויה, ובבירור הבקשה רשאי בית המשפט להחליט כל החלטה שראש המועצה היה רשאי להחליטה לגבי הנכס הנדון לפי סעיף זה. החלטת בית המשפט המחוזי בערעור על החלטת בית משפט השלום לפי סעיף זה, תהיה סופית."

סעיף 44 מוצע לתקן את סעיף 51(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. סעיף זה קובע את סמכותו העניינית של בית משפט השלום ומוצע למנות בו את העניינים המינהליים שבהם מוצע בהצעת חוק זו להסמיך את בית משפט שלום לדון, בדומה לקבוע בסעיף 40(1) לאותו חוק בהקשר של הסמכות העניינית של בית משפט מחוזי.

סעיף 45 מוצע לתקן את סעיפים 47ב(ג) ו-47ד לחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה, התשמ"ד-1984, כדי להתאימם לשינוי המוצע בהצעת החוק, שלפיו הביקורת השיפוטית על החלטה בעניין עיצומים כספיים לפי החוק האמור תיעשה בדרך של עתירה מינהלית לבית משפט שלום לעניינים מינהליים, ולא בערעור לבית משפט השלום, כפי שנקבע היום (ראו פרט 3(12) לתוספת השישית לחוק). במסגרת זו, מוצע להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בעתירות נגד כלל ההחלטות המינהליות בחוק האמור הנוגעות לעיצומים כספיים, ולא רק בעתירות לגבי דרישת התשלום, וכן מוצע לערוך תיקונים שתכליתם להבטיח אחידות בנוסח החקיקה הנוגעת לעיצומים כספיים. במסגרת זו, בין השאר, מוצע לבטל את סעיפים 47ד(א) ו- (ד) ולהחליף את נוסח סעיף 47ד(ג).

וזה נוסחם של סעיפים קטנים (א), (ג) ו- (ד) של סעיף 47ד האמור, שמוצע לבטלם או להחליפם:

"(א) על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערער בפני בית משפט שלום, בתוך 30 ימים מהיום שנמסרה הדרישה לתשלום העיצום הכספי.

...

(ג) התקבל הערעור, לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

(ד) על החלטת בית המשפט בערעור ניתן לערער ברשות, ובית המשפט ידון בערעור בשופט אחד".

לעניין זה יובהר כי סעיפים קטנים (א) ו-(ד) המצוטטים לעיל לא יהיו נחוצים לאור ההצעה להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בעתירות על החלטות בנושאים אלה ונוכח החלת הוראות החוק על עתירות אלה.

סעיף 46 מוצע לתקן את חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, ולהבהיר כי בסעיף 5ב לחוק זה שעניינו ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה ובסעיף 40ה לחוק האמור שעניינו ערעור על החלטה של ועדה בבקשה לביטול פטור), בית המשפט המוסמך ימשיך להיות בית משפט מחוזי לעניינים מינהליים.

סעיף 47 מוצע לתקן את חוק הדואר, התשמ"ו-1986, כדלקמן:

בפסקה (1) מוצע לבטל את סעיף 70 לחוק הדואר שעניינו ערעור על החלטת השר בנושא קביעת הוראות לעניין הפעלת סמכויות החברה לפי פרק ד' לאותו חוק, כדי להתאים את החוק האמור לשינוי המוצע בהצעת החוק, שלפיו הביקורת השיפוטית על החלטה לפי סעיף זה תיעשה בדרך של עתירה מינהלית לבית משפט שלום לעניינים מינהליים, ולא בערעור לבית משפט השלום, כפי שנקבע היום (ראו פרט 6 לתוספת השישית לחוק, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק). במסגרת זו, מוצע לבטל את סעיף 70 לחוק הדואר, אשר לא יהיה נחוץ לאחר החלת הוראות החוק ותקנות סדרי הדין על החלטות לפיו.

וזה נוסחו של סעיף 70 האמור:

"ערעור על החלטת השר

70. (א) הרואה עצמו נפגע מהחלטת השר לפי סעיף 69 רשאי לערער עליה בפני בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצא מקום עסקיו של המערער בישראל.

(ב) בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את החלטת השר, לדחותה או לשנותה.

(ג) בית המשפט ידון בערעור לפי סדר הדין המינהלי שהתקין שר המשפטים, ובאין סדר דין מינהלי - בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.

(ד) הגשת ערעור לבית המשפט אינה פוטרת את המערער ממילוי חובותיו על פי פרק זה."

בפסקה (2) מוצע לתקן את סעיף 109ט לחוק הדואר כדי להתאימו לשינוי המוצע בהצעת החוק, שלפיו הביקורת השיפוטית על החלטה בעניין עיצומים כספיים לפי החוק האמור תיעשה בדרך של עתירה מינהלית לבית משפט שלום לעניינים מינהליים, ולא בערעור לבית משפט השלום, כפי שנקבע היום (ראו פרט 3(13) לתוספת השישית לחוק, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק). במסגרת זו, מוצע להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בעתירות נגד כלל ההחלטות המינהליות בחוק האמור הנוגעות לעיצומים כספיים, וכן מוצע לערוך תיקונים שתכליתם להבטיח אחידות בנוסח החקיקה הנוגעת לעיצומים כספיים. מוצע על כן, בין השאר, לבטל את סעיף קטן (א) של סעיף 109ט לחוק הדואר, אשר אינו נחוץ לאחר החלת הוראות החוק ותקנות סדרי הדין על החלטות בעניין זה, וזה נוסחו:

"(א) על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערער לבית משפט השלום, בתוך 30 ימים מיום שהודע לבעל הרישיון על הטלת העיצום הכספי."

סעיף 48 מוצע לתקן את חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים), התשמ"ז-1987, כדי להתאימו לשינוי המוצע בהצעת החוק שלפיו הביקורת השיפוטית על החלטות מינהליות לפי החוק האמור תיעשה בדרך של עתירה מינהלית לבית משפט שלום לעניינים מינהליים, ולא בערעור לבית משפט השלום, כפי שנקבע היום (ראו פרט 5(2) לתוספת השישית לחוק, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק). במסגרת זו, מוצע להחליף את המונחים בחוק האמור ולבטל את סעיף 9 שבו, אשר לא יהיה נחוץ לאחר החלת הוראות החוק ותקנות סדרי הדין על החלטות לפי החוק האמור. כן מוצע לבטל את ההפניות לסעיף 9 האמור.

וזה נוסחו של סעיף 9 האמור שמוצע לבטלו:

"ערר

9. מי שרואה את עצמו נפגע על-ידי צו לשימוש ארעי רשאי, תוך שלושים ימים מיום קבלתו, לערור עליו לפני בית המשפט לעניינים מקומיים, ובאיזור בו אין בית משפט כזה מכהן, לפני בית משפט השלום, ובית המשפט רשאי לבטל את הצו או לאשר את הצו, בשינויים או בלי שינויים, הכל כפי שיקבע, ורשאי הוא לחייב את הרשות בתוצאות שגרמה לבעל המגרש, לרבות שיפוי על נזקים שהיו לו."

סעיף 49 מוצע לתקן את סעיפים 5ח ו-5יא לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח-1988, כדי להתאימם לשינוי המוצע בהצעת החוק, שלפיו הסמכות לקיים ביקורת שיפוטית על החלטה בעניין עיצומים כספיים לפי החוק האמור תעבור מבית משפט מחוזי לעניינים מינהליים לבית משפט שלום לעניינים מינהליים (ראו פרט 3(14) לתוספת השישית לחוק, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק). במסגרת זו, מוצע בין השאר, להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בעתירות נגד כלל ההחלטות המינהליות בחוק האמור הנוגעות לעיצומים כספיים, ולא רק בעתירות לגבי דרישת התשלום , וכן מוצע לערוך תיקונים שתכליתם להבטיח אחידות בנוסח החקיקה הנוגעת לעיצומים כספיים. בנוסף, מוצע להחליף ולהתאים את נוסח סעיף 5יא(ב) לחוק האמור הקובע לאמור:

"(ב) התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר ששולם עיצום כספי, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו."

סעיף 50 מוצע לתקן את סעיפים 18ד ו-18ה לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ"ט-1989, כדי להתאימם לשינוי המוצע בהצעת החוק, שלפיו הסמכות לקיים ביקורת שיפוטית על החלטה בעניין עיצומים כספיים תעבור מבית משפט מחוזי לעניינים מינהליים לבית משפט שלום לעניינים מינהליים (ראו פרט 3(15) לתוספת השישית לחוק, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק). במסגרת זו, מוצע בין השאר, להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בעתירות נגד כלל ההחלטות המינהליות בחוק האמור הנוגעות לעיצומים כספיים, ולא רק בעתירות לגבי דרישת התשלום.

סעיף 51 מוצע לתקן את סעיפים 14ט ו-14יב לחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993 כדי להתאימם לשינוי המוצע בהצעת החוק, שלפיו הסמכות לקיים ביקורת שיפוטית על החלטה בעניין עיצומים כספיים לפי החוק האמור תעבור מבית משפט מחוזי לעניינים מינהליים לבית משפט שלום לעניינים מינהליים (ראו פרט 3(16) לתוספת השישית לחוק, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק). במסגרת זו, מוצע בין השאר, להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בעתירות נגד כלל ההחלטות המינהליות בחוק האמור הנוגעות לעיצומים כספיים, ולא רק בעתירות לגבי דרישת התשלום. בנוסף, מוצע להחליף ולהתאים את נוסח סעיף 14יב(ב) לחוק האמור הקובע לאמור:

"(ב) התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר ששולם עיצום כספי, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו".

סעיף 52 מוצע לתקן את סעיף 58(ג) לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996, ולהבהיר כי בית המשפט המוסמך לפי סעיף זה לדון בבקשות של ועדה רפואית לכפות ציות לדרישתה כי אדם יעיד בפניה או יציג לה דבר מה, הוא בית משפט מחוזי לעניינים מינהליים. הליכים אלו קשורים לנושא הסדרת העיסוק אשר נמצא בסמכותו של בית המשפט המחוזי לעניינים מינהליים על פי פרט 21(20) לתוספת הראשונה לחוק, ועל כן מוצע להסמיכו לדון גם בכך.

סעיף 53 מוצע לתקן את חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996, כדי להתאימו לשינוי המוצע בהצעת החוק שלפיו הביקורת השיפוטית על החלטות מינהליות לפי החוק האמור תיעשה בדרך של עתירה מינהלית לבית משפט שלום לעניינים מינהליים, ולא בערעור לבית משפט השלום, כפי שנקבע היום (ראו פרט 4(1) לתוספת השישית לחוק). במסגרת זו, מוצע, בין השאר, לבטל את סעיפים 48(א)ו-(ב) ו-49 לחוק האמור, אשר לא יהיו נחוצים לאחר החלת הוראות החוק ותקנות סדרי הדין על החלטות לפי החוק האמור.

וזה נוסחם של סעיף 48(א) ו-(ב) וסעיף 49 שמוצע לבטלם:

"ערעור

48. (א) בעל מקרקעין הרואה עצמו נפגע ממתן הרשאה לפי פרק זה, רשאי לערער על כך לבית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, בתוך 21 ימים מהיום שנמסרה לו ההודעה.

(ב) בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את החלטת המנהל כאמור, או לבטלה, והוא רשאי לתת כל סעד שבית משפט הדן בעניין אזרחי מוסמך לתיתו.

...

סדרי הדין בערעור

49. (א) שר המשפטים רשאי לקבוע סדרי דין בערעור; באין סדרי דין - ידון בית המשפט בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.

(ב) בית המשפט הדן בערעור לא יהיה קשור בדיני ראיות למעט דיני חסינות עדים וראיות חסויות כאמור בפרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

(ג) בית המשפט הדן בערעור רשאי למנות לו יועץ מקצועי אשר יסייע לו בשאלות מקצועיות אך לא יטול חלק במתן פסק הדין.

(ד) היועץ המקצועי יהיה זכאי לשכר ולהחזר הוצאות מאת בעל הרשיון מבקש ההרשאה, בסכומים שיקבע בית המשפט."

סעיף 54 מוצע לתקן את סעיף 8(ו) לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998, שעניינו ערר על פסילת מועמד שלא מחמת אי-התאמה ביטחונית, ולהבהיר כי בית המשפט המוסמך לפי סעיף זה הוא בית משפט מחוזי לעניינים מינהליים.

סעיף 55 מוצע לתקן את סעיף 18 לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, שעניינו אגרות, כדי להתאימו לשינוי המוצע בהצעת החוק שלפיו הביקורת השיפוטית על החלטות מינהליות לפי הסעיף האמור תיעשה בדרך של עתירה מינהלית לבית משפט שלום לעניינים מינהליים, ולא בערעור לבית משפט השלום, כפי שנקבע היום (ראו פרט 8 לתוספת השישית לחוק, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק).

בהתאם, מוצע להחליף את סעיף 18(ה) לחוק האמור, כנוסחו היום, הקובע לאמור:

"(ה) על החלטת הממונה בדבר תשלום אגרה בעניין בקשה מסוימת ניתן להגיש ערעור לבית משפט שלום, באופן שייקבע בתקנות."

במקום הסעיף הקטן האמור, כנוסחו היום, מוצע לעגן את סמכות הממונה לקבוע אגרה בגין בקשה מסוימת בהתאם להוראות סעיף 18 והתקנות שנקבעו על-פיו.

סעיף 56 מוצע לתקן את סעיפים 15ב ו-16 לחוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט-1999, כדי להתאימם לשינוי המוצע בהצעת החוק, שלפיו הביקורת השיפוטית על החלטה בעניין עיצומים כספיים לפי החוק האמור תיעשה בדרך של עתירה מינהלית לבית משפט שלום לעניינים מינהליים, ולא בערעור לבית משפט השלום, כפי שנקבע היום (ראו פרט 3(17) לתוספת השישית לחוק, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק). במסגרת זו, מוצע להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בעתירות נגד כלל ההחלטות המינהליות בחוק הנוגעות לעיצומים כספיים, וכן מוצע לערוך תיקונים שתכליתם להבטיח אחידות בנוסח החקיקה הנוגעת לעיצומים כספיים. לפיכך מוצע, בין השאר, לבטל את סעיפים 16(א), (ב) ו-(ה) אשר לא יהיו נחוצים לאחר החלת הוראות החוק ותקנות סדרי הדין על החלטות בעניין זה, לפי הצעת החוק.

וזה נוסחם של סעיפים קטנים (א), (ב) ו-(ה) של סעיף 16 האמור:

"(א) על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערער בפני בית משפט שלום.

(ב) הערעור יוגש בתוך 30 ימים מהיום שהודע על הטלת העיצום הכספי.

...

(ה) על החלטת בית המשפט בערעור ניתן לערער ברשות, ובית המשפט ידון בערעור בשופט אחד."

סעיף 57 מוצע לתקן את סעיפים 355 ו- 356 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 ולהחליף את סעיף 359 שבו, כדי להתאימם לשינוי המוצע בהצעת החוק, שלפיו הביקורת השיפוטית על החלטה לפי החוק האמור בעניין עיצומים כספיים הנוגעים לחברה לתועלת הציבור תיעשה בדרך של עתירה מינהלית לבית משפט שלום לעניינים מינהליים, ולא בערעור לבית משפט השלום, כפי שנקבע היום (ראו פרט 3(18) לתוספת השישית לחוק, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק). במסגרת זו, מוצע להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בעתירות נגד כלל ההחלטות המינהליות בחוק האמור הנוגעות לעיצומים כספיים לגבי חברות לתועלת הציבור, וכן מוצע לערוך תיקונים שתכליתם להבטיח אחידות בנוסח החקיקה הנוגעת לעיצומים כספיים. יצוין, כי הביקורת השיפוטית על החלטות לפי החוק האמור בעניין עיצומים כספיים שאינן נוגעות לחברה לתועלת הציבור נעשית בדרך של עתירה מינהלית למחלקה הכלכלית בבית משפט המחוזי בתל אביב יפו (ראו סעיף 42ג(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). סעיף 355 לחוק החברות קובע הוראות לעניין עדכון סכום העיצום הכספי. בנוסף, בסעיף 359 נקבעו הוראות לעניין החזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. הוראות אלה רלוונטיות הן לעיצום כספי לגבי חברות לתועלת הציבור והן לעיצום כספי הנוגע לחברות אחרות, שהסמכות בעניינן נתונה לבית המשפט הכלכלי, כאמור. לכן, מוצע לתקן את סעיפים 355 ו-359 באופן שיבהיר כי הם חלים על עתירה מינהלית בעניין עיצום כספי בין אם היא מוגשת לבית משפט לענינים מינהליים או למחלקה הכלכלית כאמור, לפי העניין.

וזה נוסחו של סעיף 359 שמוצע להחליפו:

"ערעור

359. (א) על החלטת הרשם לפי סעיף 354 הנוגעת לחברה לתועלת הציבור ניתן לערער לבית משפט השלום, בתוך שלושים ימים מיום קבלת הדרישה.

(ב) שולם העיצום הכספי והתקבל הערעור, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

(ג) על החלטת בית המשפט בערעור ניתן לערער ברשות."

מוצע לבטל את ההוראות שבסעיפים קטנים (א) ו-(ג) של סעיף 359 האמור, שהן הוראות אלה לא יהיו נחוצות עוד לאחר החלת הוראות החוק ותקנות סדרי הדין על החלטות בעניין זה, כמוצע.

לעניין זה יצוין כי הסמכות לקיים ביקורת שיפוטית על יתר ההחלטות לפי חוק החברות שעניינן עיצומים כספיים שלא לגבי חברה לתועלת הציבור, הוקנתה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל–אביב-יפו, בהתאם להוראות סעיף 42ג לחוק בתי המשפט[נוסח משולב], התשמ"א-1984.

סעיף 58 מוצע לבטל את סעיף 8 לחוק זכויות התלמיד, התשס"א-2000, שכותרתו "עתירה", הקובע לאמור:

"8. על ההחלטה בערר ניתן לעתור לפני בית המשפט לעניינים מינהליים."

הוראה זו מיותרת מכיוון שלבית משפט מחוזי לעניינים מינהליים סמכות לדון בעתירות בנושאי חינוך, לפי פרט 3 לתוספת הראשונה לחוק.

סעיף 59 מוצע לתקן את סעיפים 16 ו-20 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, כדי להתאימם לשינוי המוצע בהצעת החוק, שלפיו הביקורת השיפוטית על החלטה לפי החוק האמור בעניין עיצומים כספיים תיעשה בדרך של עתירה מינהלית לבית משפט שלום לעניינים מינהליים, ולא בערעור לבית משפט השלום, כפי שנקבע היום (ראו פרט 3(19) לתוספת השישית לחוק). במסגרת זו, מוצע להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בעתירות נגד כלל ההחלטות המינהליות בחוק האמור הנוגעות לעיצומים כספיים, וכן מוצע לערוך תיקונים שתכליתם להבטיח אחידות בנוסח החקיקה הנוגעת לעיצומים כספיים.

בנוסף, מוצע לתקן את סעיף 16(ג) לחוק איסור הלבנת הון, כך שיובהר כי הסמכות לעכב תשלום עיצום כספי נתונה לוועדה ולא לממונה, כפי שנכתב בטעות (ראו גם סעיף 20(ג) לחוק האמור).

כמו כן, מוצע לבטל את סעיפים קטנים (א), (ב) ו-(ה) בסעיף 20 לחוק איסור הלבנת הון, אשר לא יהיו נחוצים לאחר החלת הוראות החוק ותקנות סדרי הדין על החלטות בעניין זה, כמוצע, וזה נוסחם:

"(א) על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערער בפני בית משפט שלום.

(ב) הערעור יוגש בתוך 30 ימים מהיום שנמסרה הדרישה לתשלום העיצום הכספי.

....

(ה) על החלטת בית המשפט בערעור ניתן לערער ברשות, ובית המשפט ידון בערעור בשופט אחד".

סעיף 60 מוצע לתקן את סעיפים 14 ו-19 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001), התשסא-2001, כדי להתאימם לשינוי המוצע בהצעת החוק, שלפיו הביקורת השיפוטית על החלטה לפי החוק האמור בעניין עיצומים כספיים תיעשה בדרך של עתירה מינהלית לבית משפט שלום לעניינים מינהליים, ולא בערעור לבית משפט השלום, כפי שנקבע היום (ראו פרט 3(20) לתוספת השישית לחוק). במסגרת זו, מוצע להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בעתירות נגד כלל ההחלטות המינהליות בחוק האמור הנוגעות לעיצומים כספיים וכן מוצע לערוך תיקונים שתכליתם להבטיח אחידות בנוסח החקיקה הנוגעת לעיצומים כספיים.

בנוסף, מוצע לבטל את סעיפים קטנים (א) ו-(ד) בסעיף 19 לחוק האמור, אשר לא יהיו נחוצים לאחר החלת הוראות החוק ותקנות סדרי הדין על החלטות בעניין זה, כמוצע, וזה נוסחם:

"(א) על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערור לבית משפט השלום בתוך 30 ימים מיום שהודע לחברת הדלק על הטלת העיצום הכספי.

...

(ד) על החלטת בית משפט השלום בערר ניתן לערער לבית משפט מחוזי ברשות; בית המשפט ידון בערעור בשופט אחד."

סעיף 61 מוצע לתקן את חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001, כדלקמן:

בפסקה (1) מוצע לבטל את סעיף 47 לחוק תאגידי מים וביוב הקובע לאמור:

"ערעור

47. (א) בעל המקרקעין הרואה את עצמו נפגע ממתן הרשאה לפי סימן זה, רשאי לערער על כך לבית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, בתוך 21 ימים מהיום שנמסרה לו ההודעה על ההרשאה.

(ב) הגשת ערעור לבית המשפט אין בה, כשלעצמה, כדי לעכב את השימוש בסמכות לפי ההרשאה, ואולם בית המשפט רשאי להורות על עיכוב השימוש בסמכות."

הוראות סעיף זה אינן נחוצות עוד נוכח ההצעה כי עתירות על החלטות לפי סעיף 46 לחוק תאגידי מים וביוב יידונו בדרך של עתירה מינהלית לבית משפט שלום לעניינים מינהליים ולאור החלת הוראות החוק ותקנות סדרי הדין על עתירות אלה (ראו פרט 4(2) לתוספת השישית לחוק, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק).

בפסקה (2) מוצע לקבוע כי ערעור לפי סעיף 52(ב) לחוק תאגידי מים וביוב על החלטה של הגורם שהסמיך השר להגנת הסביבה לדון בערר לפי סעיף 52(א) לחוק יידון בפני בית משפט שלום לעניינים מינהליים. זאת, בעקבות ההצעה להחליף את הליך הערעור לבית משפט השלום הקבוע בסעיף זה היום, בהליך של ערעור מינהלי לבית משפט השלום לעניינים מינהליים (ראו פרט 3 לתוספת השביעית לחוק, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק, ודברי ההסבר לו). כפועל יוצא מהשינוי האמור, יחולו על ערעור מינהלי זה הוראות החוק, לרבות ההוראות בדבר זכות הערעור, ועל כן, אין עוד צורך בסיפה של סעיף 52(ב), הקובעת כי "החלטת בית משפט השלום לפי סעיף זה, תהיה ניתנת לערעור ברשות", ולפיכך, מוצע למחוק אותה.

בפסקאות (3) עד (5) מוצע לתקן את סעיפים 132 עד 134 לחוק תאגידי מים וביוב, כדי להתאימם לשינוי המוצע בהצעת החוק, שלפיו הביקורת השיפוטית על החלטה לפי החוק האמור בעניין עיצומים כספיים תיעשה בדרך של עתירה מינהלית לבית משפט שלום לעניינים מינהליים, ולא בערעור לבית משפט השלום, כפי שנקבע היום (ראו פרט 3(21) לתוספת השישית לחוק, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק). במסגרת זו, מוצע להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בעתירות נגד כלל ההחלטות המינהליות בחוק האמור הנוגעות לעיצומים כספיים ולערוך תיקונים שתכליתם להבטיח אחידות בנוסח החקיקה הנוגעת לעיצומים כספיים. בנוסף, מוצע לבטל את סעיפים קטנים (א) ו-(ד) בסעיף 134, אשר לא יהיו נחוצים לאחר החלת הוראות החוק ותקנות סדרי הדין על החלטות בעניין זה, כמוצע, וזה נוסחם:

"(א) על דרישה כאמור בסעיף 133 ניתן לערער לבית המשפט השלום בתוך 30 ימים מקבלת הדרישה.

...

(ד) על החלטת בית המשפט בערעור ניתן לערער ברשות."

סעיף 62 מוצע לתקן את סעיפים 25(ב) ו-28 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001, שעניינם עתירות נגד ועדת שחרורים וועדת שחרורים מיוחדת, כך שיובהר כי בית המשפט המוסמך לדון בעתירה לפי סעיפים אלה הוא בית המשפט המחוזי לעניינים מינהליים.

סעיף 63 מוצע לתקן את סעיף 98 לחוק שירות נתוני אשראי, התשס"ב-2002, ולהחליף את סעיף 103 לחוק האמור כדי להתאימם לשינוי המוצע, שלפיו הביקורת השיפוטית על החלטה בעניין עיצומים כספיים לפי החוק האמור תיעשה בדרך של עתירה מינהלית לבית משפט שלום לעניינים מינהליים, ולא בערעור לבית משפט השלום, כפי שנקבע היום (ראו פרט 3(22) לתוספת השישית לחוק, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק). במסגרת זו, מוצע להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בעתירות נגד כלל ההחלטות המינהליות בחוק האמור הנוגעות לעיצומים כספיים, וכן מוצע לערוך תיקונים שתכליתם להבטיח אחידות בנוסח החקיקה הנוגעת לעיצומים כספיים.

וזה נוסחו של סעיף 103 לחוק האמור שמוצע להחליפו:

ערעור

103. (א) על החלטה סופית של הממונה לפי פרק זה ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.

(ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.

(ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות פרק זה, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.סעיפים קטנים (א) עד (ג) של סעיף 103 האמור לא יהיו נחוצים לאחר החלת הוראות החוק ותקנות סדרי הדין בעניינים אלה, כמוצע.

סעיף 64 מוצע לתקן את חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002, כדלקמן:

בפסקה (1) מוצע להבהיר כי בית המשפט המוסמך לדון בערעור לפי סעיף 28(ב)(7) לחוק משק הגז הטבעי (ערעור על החלטת ועדת ערר לפי הסעיף) הוא בית המשפט המחוזי לעניינים מינהליים (ראו פרט 11 לתוספת השניה לחוק).

בפסקאות (2) ו-(3) מוצע לתקן את סעיפים 51 ו-52 לחוק משק הגז הטבעי, כדי להתאימם לשינוי המוצע בהצעת החוק, שלפיו הביקורת השיפוטית על החלטות לפי סעיף 50(ג) לחוק (סמכות כניסה למקרקעין וביצוע פעולות בהם) תיעשה בדרך של עתירה מינהלית לבית משפט שלום לעניינים מינהליים, ולא בערעור לבית משפט השלום, כפי שנקבע היום (ראו פרט 4(3) לתוספת השישית לחוק, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק). במסגרת זו, בין השאר, מוצע לבטל את סעיפים קטנים (א) ו-(ב) בסעיף 51 ואת סעיף 52 לחוק, אשר לא יהיו נחוצים לאחר החלת הוראות החוק ותקנות סדרי הדין בעניינים אלה, כמוצע, וזה נוסחם:

"ערר

"51. (א) הרואה עצמו נפגע מהרשאת המנהל לפי סעיף 50(ג), רשאי לערור עליה לבית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, בתוך 14 ימים מהיום שבו נמסרה לו ההחלטה.

(ב) בית המשפט הדן בערר רשאי לאשר את החלטת המנהל, לבטלה, או להתנותה בתנאים, והוא רשאי לתת כל סעד שבית משפט הדן בעניין אזרחי מוסמך לתיתו.

סדרי הדין בערר

52. (א) שר המשפטים רשאי לקבוע סדרי דין בערר; באין סדרי דין ידון בית המשפט בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.

(ב) בית המשפט הדן בערר לא יהיה קשור בדיני הראיות למעט דיני חסינות עדים וראיות חסויות כאמור בפרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971."

בפסקאות (4) ו-(5) מוצע לתקן את סעיפים 78 ו-83 לחוק משק הגז הטבעי, כדי להתאימם לשינוי המוצע בהצעת החוק, שלפיו הביקורת השיפוטית על החלטה בעניין עיצומים כספיים לפי החוק האמור תיעשה בדרך של עתירה מינהלית לבית משפט שלום לעניינים מינהליים, ולא בערר או בערעור לבית משפט השלום, כפי שנקבע היום (ראו פרט 3(23) לתוספת השישית לחוק, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק). במסגרת זו, מוצע להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בעתירות נגד כלל ההחלטות המינהליות בחוק האמור הנוגעות לעיצומים כספיים וכן מוצע לערוך תיקונים שתכליתם להבטיח אחידות בנוסח החקיקה הנוגעת לעיצומים כספיים.

בנוסף, מוצע לבטל את סעיפים קטנים (א) ו-(ד) של סעיף 83 לחוק האמור שלא יהיו נחוצים לאחר החלת הוראות החוק ותקנות סדרי הדין על עתירות אלה, כמוצע, וזה נוסחם:

"(א) על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערור לבית משפט השלום בתוך 30 ימים מהיום שנמסרה הדרישה לבעל הרישיון.

...

(ד) על החלטת בית המשפט בערר ניתן לערער ברשות ובית המשפט ידון בערעור בשופט אחד."

סעיף 65 מוצע לתקן את סעיפים 44 ו-48 לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004, כדי להתאימם לשינוי המוצע, שלפיו הביקורת השיפוטית על החלטה בעניין עיצומים כספיים לפי החוק האמור תיעשה בדרך של עתירה מינהלית לבית משפט שלום לעניינים מינהליים, ולא בערר לבית משפט השלום, כפי שנקבע היום (ראו פרט 3(24) לתוספת השישית לחוק, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק). במסגרת זו, מוצע להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בעתירות נגד כלל ההחלטות המינהליות בחוק האמור הנוגעות לעיצומים כספיים, וכן מוצע לערוך תיקונים שתכליתם להבטיח אחידות בנוסח החקיקה הנוגעת לעיצומים כספיים.

בנוסף, מוצע לבטל את סעיפים קטנים (א) ו-(ד) בסעיף 48 לחוק שלא יהיו נחוצים לאחר החלת הוראות החוק ותקנות סדרי הדין על עתירות אלה, כמוצע, וזה נוסחם:

"(א) על דרישה לעיצום כספי כאמור בסעיף 43 ניתן לערור לבית משפט השלום, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה הדרישה לתאגיד המוסמך.

...

(ד) על החלטת בית המשפט בערר ניתן לערער ברשות, ובית המשפט ידון בערעור בשופט אחד."

סעיף 66 מוצע לתקן את חוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005, ולהבהיר כי הסמכות לדון בעתירות נגד החלטות הוועדה המיוחדת לפי סעיפים 75(ג) ו-137(ד) לחוק האמור נתונה לבית משפט מחוזי לעניינים מינהליים.

סעיף 67 מוצע לתקן את סעיף 7 לחוק משק הדלק (איסור מכירת דלק לתחנות תדלוק מסוימות), התשס"ה-2005, כדי להתאימו לשינוי המוצע, שלפיו הביקורת השיפוטית על החלטה בעניין עיצומים כספיים לפי החוק האמור תיעשה בדרך של עתירה מינהלית לבית משפט שלום לעניינים מינהליים, ולא בערר לבית משפט השלום, כפי שנקבע היום (ראו פרט 3(27) לתוספת השישית לחוק, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק). במסגרת זו, מוצע להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בעתירות נגד כלל ההחלטות המינהליות בחוק האמור הנוגעות לעיצומים כספיים, וכן מוצע לערוך תיקונים שתכליתם להבטיח אחידות בנוסח החקיקה הנוגעת לעיצומים כספיים.

בנוסף, מוצע לבטל את סעיף 7(י) לחוק האמור, שהוראותיו לא יהיו נחוצות לאחר החלת הוראות החוק על עתירות בעניינים אלה. סעיף זה קובע כי "על החלטת בית משפט השלום בערר ניתן לערער לבית משפט מחוזי ברשות; בית המשפט ידון בערעור בשופט אחד."

סעיף 68 מוצע לתקן את סעיפים 36ב ו-36ז לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005, כדי להתאימם לשינוי המוצע, שלפיו הביקורת השיפוטית על החלטה בעניין עיצומים כספיים לפי החוק האמור תיעשה בדרך של עתירה מינהלית לבית משפט שלום לעניינים מינהליים, ולא בערעור לבית משפט השלום, כפי שנקבע היום (ראו פרט 3(28) לתוספת השישית לחוק, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק). במסגרת זו, מוצע להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בעתירות נגד כלל ההחלטות המינהליות בחוק האמור הנוגעות לעיצומים כספיים, וכן מוצע לערוך תיקונים שתכליתם להבטיח אחידות בנוסח החקיקה הנוגעת לעיצומים כספיים.

בנוסף, מוצע לבטל את סעיף 36ז(א) לחוק האמור, שהוראותיו לא יהיו נחוצות לאחר החלת הוראות החוק האמור על עתירות בעניינים אלה. סעיף זה קובע כי "על דרישה לתשלום עיצום כספי או קנס אזרחי ניתן לערער לפני בית משפט השלום בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה הדרישה."

סעיף 69 מוצע לתקן את סעיף 10 לחוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס"ה-2005, ולהבהיר כי הסמכות הנתונה לבית משפט לעניינים מינהליים לדון בערעורים על החלטת ועדת הערר לפי סעיף זה, תמשיך להיות נתונה לבית משפט מחוזי לעניינים מינהליים.

סעיף 70 מוצע לתקן את סעיף 102ה(ד) לחוק המשטרה, התשס"ו-2006, ולהבהיר כי הסמכות הנתונה לבית משפט לעניינים מינהליים לדון בערעורים לפי סעיף זה, תמשיך להיות נתונה לבית משפט מחוזי לעניינים מינהליים.

סעיף 71 מוצע לתקן את סעיף 19 לחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס"ו-2006, כדי להתאימו לשינוי המוצע, שלפיו הביקורת השיפוטית על החלטה בעניין עיצומים כספיים לפי החוק האמור תיעשה בדרך של עתירה מינהלית לבית משפט שלום לעניינים מינהליים, ולא בערעור לבית משפט השלום, כפי שנקבע היום (ראו פרט 3(29) לתוספת השישית לחוק, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק). במסגרת זו, מוצע להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בעתירות נגד כלל ההחלטות המינהליות בחוק האמור הנוגעות לעיצומים כספיים וכן מוצע לערוך תיקונים שתכליתם להבטיח אחידות בנוסח החקיקה הנוגעת לעיצומים כספיים.

בנוסף, מוצע למחוק את פסקאות (1), (2) ו-(5) בסעיף 19(ו) לחוק האמור, שהוראותיהן לא יהיו נחוצות לאחר החלת הוראות החוק על עתירות בעניינים אלה, וזה נוסחן:

"(ו) (1) על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערער לפני בית משפט השלום.

(2) ערעור על דרישה לתשלום עיצום כספי יוגש בתוך שלושים ימים מהיום שבו נמסרה הדרישה לתשלום העיצום הכספי.

...

(5) על החלטת בית המשפט בערעור על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערער ברשות לבית המשפט המחוזי, ובית המשפט ידון בערעור בשופט אחד".

סעיף 72 מוצע לתקן את סעיף 13 לחוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס"ז-2007, כדי להתאימו לשינוי המוצע בהצעת החוק, שלפיו הסמכות לקיים ביקורת שיפוטית על החלטה בעניין עיצומים כספיים לפי החוק האמור תעבור מבית משפט מחוזי לעניינים מינהליים לבית משפט שלום לעניינים מינהליים (ראו פרט 3(30) לתוספת השישית לחוק, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק). במסגרת זו, מוצע בין השאר, להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בעתירות נגד כלל ההחלטות המינהליות בחוק האמור הנוגעות לעיצומים כספיים, ולא רק בעתירות לגבי דרישת התשלום, וכן מוצע לערוך תיקונים שתכליתם להבטיח אחידות בנוסח החקיקה הנוגעת לעיצומים כספיים.

סעיף 73 מוצע לתקן את סעיפים 39 ו-40 לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז-2007, כדי להתאימם לשינוי המוצע בהצעת החוק, שלפיו הסמכות לקיים ביקורת שיפוטית על החלטה בעניין עיצומים כספיים לפי החוק האמור תעבור מבית משפט מחוזי לעניינים מינהליים לבית משפט שלום לעניינים מינהליים (ראו פרט 3(31) לתוספת השישית לחוק, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק). במסגרת זו, מוצע בין השאר, להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בעתירות נגד כלל ההחלטות המינהליות בחוק האמור הנוגעות לעיצומים כספיים, ולא רק בעתירות לגבי דרישת התשלום, וכן מוצע לערוך תיקונים שתכליתם להבטיח אחידות בנוסח החקיקה הנוגעת לעיצומים כספיים.

סעיף 74 מוצע לבטל את סעיף 19 לחוק השתלת אברים, התשס"ח-2008, שעניינו עתירה מינהלית ואשר קובע כי: "על החלטת ועדת הערכה ועל החלטת המנהל לפי פרק זה ניתן לעתור לבית משפט לעניינים מינהליים." הוראה זו אינה נחוצה נוכח העובדה שהחלטות אלה מנויות בפרט 33 לתוספת הראשונה לחוק.

סעיף 75 מוצע לתקן את חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס"ח-2008, ולהבהיר כי הסמכות הנתונה לבית משפט לעניינים מינהליים לדון בערעורים על החלטת ועדת הערר, לפי סעיף 3(ו) לחוק זה ועל החלטת ועדת הערר לרישיון לפי סעיף 17(ו) לאותו חוק, תמשיך להיות בידי בית משפט מחוזי לעניינים מינהליים.

סעיף 76 מוצע לתקן את סעיפים 57 ו-59 לחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008, כדי להתאימם לשינוי המוצע בהצעת החוק, לפיו הסמכות לקיים ביקורת שיפוטית על החלטה בעניין עיצומים כספיים לפי החוק האמור תעבור מבית משפט מחוזי לעניינים מינהליים לבית משפט שלום לעניינים מינהליים (ראו פרט 3(33) לתוספת השישית לחוק, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק). במסגרת זו, מוצע בין השאר, להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בעתירות נגד כלל ההחלטות המינהליות בחוק האמור הנוגעות לעיצומים כספיים, ולא רק בעתירות לגבי דרישת התשלום, וכן מוצע לערוך תיקונים שתכליתם להבטיח אחידות בנוסח החקיקה הנוגעת לעיצומים כספיים.

סעיף 77 מוצע לתקן את סעיפים 64 ו-68 לחוק בנק ישראל, התש"ע-2010, כדי להתאימם לשינוי המוצע בהצעת החוק, שלפיו הסמכות לקיים ביקורת שיפוטית על החלטה בעניין עיצומים כספיים לפי החוק האמור תיעשה בעתירה מינהלית לבית משפט שלום לעניינים מינהליים, ולא בערעור לבית משפט שלום, כפי שנקבע היום (ראו פרט 3(34) לתוספת השישית לחוק, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק). במסגרת זו, מוצע בין השאר, להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בעתירות נגד כלל ההחלטות המינהליות בפקודה הנוגעות לעיצומים כספיים, ולא רק בעתירות לגבי דרישת התשלום, וכן מוצע לערוך תיקונים שתכליתם להבטיח אחידות בנוסח החקיקה הנוגעת לעיצומים כספיים. בנוסף, מוצע לבטל את סעיף 68(א) לחוק האמור שהוראותיו לא יהיו נחוצות לאחר החלת הוראות החוק על עתירות בעניינים אלה, כמוצע בהצעת החוק. סעיף 68(א) קובע כי: "על דרישת תשלום ניתן לערער לפני בית משפט השלום בירושלים, בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה הדרישה".

סעיף 78 מוצע לתקן את חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לשירות קבע), התש"ע-2010, ולהבהיר כי בית משפט לעניינים מינהליים המוסמך לדון בהחלטות לפי סעיפים 1, 2, 12, 13 ו-14 לחוק זה, הוא בית משפט מחוזי לעניינים מינהליים.

סעיף 79 מוצע לתקן את סעיפים 64 ו-67 לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע"א-2011, כדי להתאימם לשינוי המוצע בהצעת החוק, שלפיו הסמכות לקיים ביקורת שיפוטית על החלטה בעניין עיצומים כספיים לפי חוק זה תעבור מבית משפט מחוזי לעניינים מינהליים לבית משפט שלום לעניינים מינהליים (ראו פרט 3(35) לתוספת השישית לחוק, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק). במסגרת זו, מוצע בין השאר, להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בעתירות נגד כלל ההחלטות המינהליות בחוק האמור הנוגעות לעיצומים כספיים, ולא רק בעתירות לגבי דרישת התשלום, וכן מוצע לערוך תיקונים שתכליתם להבטיח אחידות בנוסח החקיקה הנוגעת לעיצומים כספיים.

סעיף 80 מוצע לתקן את סעיפים 155, 159 ו-160 לחוק הטיס, התשע"א-2011, כדי להתאימם לשינוי המוצע בהצעת החוק, שלפיו הסמכות לקיים ביקורת שיפוטית על החלטה בעניין עיצומים כספיים לפי החוק האמור תיעשה בדרך של עתירה מינהלית בבית משפט שלום לעניינים מינהליים ולא בערעור לבית משפט שלום, כפי שנקבע היום (ראו פרט 3(36) לתוספת השישית לחוק, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק). במסגרת זו, מוצע בין השאר, להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בעתירות נגד כלל ההחלטות המינהליות בפקודה הנוגעות לעיצומים כספיים, ולא רק בעתירות לגבי דרישת התשלום, וכן מוצע לערוך תיקונים שתכליתם להבטיח אחידות בנוסח החקיקה הנוגעת לעיצומים כספיים. בנוסף, מוצע לבטל את סעיף 159(א) לחוק האמור, שהוראותיו לא יהיו נחוצות לאחר החלת הוראות החוק על עתירות בעניינים אלה, כמוצע בהצעת החוק. סעיף 159(א) האמור קובע כי "על דרישת תשלום ניתן לערער לפני בית משפט השלום, בתוך 30 ימים מיום מסירת הדרישה למערער."

סעיף 81 מוצע לתקן את סעיפים 40, 43 ו-44 לחוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע"א-2011, כדי להתאימם לשינוי המוצע בהצעת החוק, שלפיו הסמכות לקיים ביקורת שיפוטית על החלטה בעניין עיצומים כספיים לפי החוק האמור תיעשה בדרך של עתירה מינהלית בבית משפט שלום לעניינים מינהליים ולא בערעור לבית משפט שלום, כפי שנקבע היום (ראו פרט 3(37) לתוספת השישית לחוק, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק). במסגרת זו, מוצע בין השאר, להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בעתירות נגד כלל ההחלטות המינהליות בחוק האמור הנוגעות לעיצומים כספיים, ולא רק בעתירות לגבי דרישת התשלום, וכן מוצע לערוך תיקונים שתכליתם להבטיח אחידות בנוסח החקיקה הנוגעת לעיצומים כספיים.

בנוסף, מוצע לבטל את סעיף 43(א) לחוק האמור, שהוראותיו לא יהיו נחוצות לאחר החלת הוראות החוק על עתירות בעניינים אלה, כמוצע בהצעת החוק. סעיף 43(א) האמור קובע כי "על דרישת תשלום אפשר לערער לבית משפט השלום, בתוך 30 ימים מיום מסירת הדרישה למפר."

סעיף 82 מוצע לתקן את סעיפים 34 ו-37 לחוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א-2011, כדי להתאימם לשינוי המוצע בהצעת החוק, שלפיו הסמכות לקיים ביקורת שיפוטית על החלטה בעניין עיצומים כספיים לפי החוק האמור תיעשה בדרך של עתירה מינהלית בבית משפט שלום לעניינים מינהליים ולא בערעור לבית משפט שלום, כפי שנקבע היום (ראו פרט 3(38) לתוספת השישית לחוק, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק). במסגרת זו, מוצע בין השאר, להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בעתירות נגד כלל ההחלטות המינהליות בפקודה הנוגעות לעיצומים כספיים, ולא רק בעתירות לגבי דרישת התשלום, וכן מוצע לערוך תיקונים שתכליתם להבטיח אחידות בנוסח החקיקה הנוגעת לעיצומים כספיים. בנוסף, מוצע לבטל את סעיף 37(א) לחוק האמור, שהוראותיו לא יהיו נחוצות לאחר החלת הוראות החוק על עתירות בעניינים אלה, כמוצע בהצעת החוק. סעיף 37(א) לחוק קובע כי "על החלטת המנהל לפי פרק זה ניתן לערער לבית משפט שלום בתוך 30 ימים מיום מסירת ההחלטה".

סעיף 83 מוצע לתקן את סעיפים 22 ו-26 לחוק חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה - חובות דיווח ומרשם), התשע"ב-2012, כדי להתאימם לשינוי המוצע בהצעת החוק, שלפיו הסמכות לקיים ביקורת שיפוטית על החלטה בעניין עיצומים כספיים לפי החוק האמור תיעשה בדרך של עתירה מינהלית בבית משפט שלום לעניינים מינהליים ולא כפי שנקבע היום, בערעור על דרישת תשלום לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום שבאזור שיפוטו ניתנה החלטת הרשם להטיל על המפר עיצום כספי (ראו פרט 3(39) לתוספת השישית לחוק, כנוסחה המוצע בסעיף 14 להצעת החוק). במסגרת זו, מוצע בין השאר, להסמיך את בית משפט שלום לעניינים מינהליים לדון בעתירות נגד כלל ההחלטות המינהליות בחוק האמור הנוגעות לעיצומים כספיים, ולא רק בעתירות לגבי דרישת התשלום, וכן מוצע לערוך תיקונים שתכליתם להבטיח אחידות בנוסח החקיקה הנוגעת לעיצומים כספיים. בנוסף, מוצע לבטל את סעיף 26(א), שהוראותיו לא יהיו נחוצות לאחר החלת הוראות החוק על עתירות בעניינים אלה, כמוצע בהצעת החוק, וכן, מוצע להחליף את נוסח סעיף 26(ג).

וזה נוסחם של סעיפים קטנים (א) ו-(ג) של סעיף 26 האמור:

"(א) על דרישת תשלום ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום שבאזור שיפוטו ניתנה החלטת הרשם להטיל על המפר עיצום כספי; ערעור כאמור יוגש בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה דרישת התשלום.

...

(ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף זה, לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות פרק זה, יוחזר העיצום הכספי או כל חלק ממנו אשר הופחת בידי בית המשפט, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו."

סעיף 84 מוצע לקבוע כי תחילתו החוק המוצע תהא בתום שישה חודשים מיום פרסומו או במועד מוקדם יותר שקבע שר המשפטים בצו. השהייה זו בהחלת החוק המוצע תאפשר את הגמישות הנדרשת בהתאמת מערכת בתי המשפט והפרקליטות, משרדי הממשלה והציבור בכללותו לשינוי המוצע.

סעיף 85 מוצע לקבוע כי הוראות החוק המוצע יחולו על עתירות מינהליות, ערעורים מינהליים ותובענות מינהליות שהוגשו ביום תחילת החוק או לאחריו. הליכים שהוגשו לפני יום תחילת החוק המוצע יידונו לפי הוראות החוקים המפורטים בחוק המוצע, כנוסחם טרם תחילתו. הוראה זו דרושה כדי להבהיר כי הליכים אשר כבר הוגשו לבית המשפט, ימשיכו להיות נדונים באותו בית המשפט שאליו הוגשו ולפי סדרי הדין שחלו עליהם באותה העת אף אם מוצע בחוק המוצע כי לאחר תחילתו תועבר הסמכות לדון בעניין לערכאה אחרת. הליכים שיוגשו לאחר תחילתו החוק המוצע, יוגשו לפי הוראותיו.

[1] ס"ח התש"ס, עמ' 190; התשע"ב, עמ' 442.

[3] ע"ר 1305, תוס' 1, עמ' (ע) 32 (א) 44; ס"ח התש"ע, עמ' 346.

[4] ס"ח התשכ"ח, עמ' 204; התשע"א, עמ' 40.

[5] דמ"י, נוסח חדש 4, עמ' 74; התשנ"א, עמ' 119.

[6] ס"ח התשי"ח, עמ' 160; התשס"ח, עמ' 232.

[7] ע"ר 1134, תוס' 1, עמ' (ע) 69 (א) 85.; ס"ח התשע"ב, עמ' 210.

[8] דמ"י, נוסח חדש 6, עמ' 120; ס"ח התשע"ב, עמ' 424.

[9] חוקי א"י כרך ב', עמ' (ע) 910 (א) 938; ס"ח התשע"ב, עמ' 388; ק"ת התשנ"ט, עמ' 307.

[10] דמ"י, נוסח חדש 3, עמ' 39; ס"ח התשס"ח, עמ' 48ג.

[11] ס"ח התשכ"ג, עמ' 104; התשע"א, עמ' 902.

[12] דמ"י, נוסח חדש 15, עמ' 320; ס"ח התשע"ב, עמ' 200.

[13] ס"ח התשל"ו, עמ' 228; התשס"ו, עמ' 322.

[14] ס"ח התשמ"א, עמ' 208; התשע"א, עמ' 1120.

[15] ס"ח התשמ"א, עמ' 258; התשע"ב, עמ' 388.

[16] ס"ח התשמ"א, עמ' 232; התשע"ב, עמ' 206.

[17] ס"ח התשמ"ד, עמ' 100; התשע"א, עמ' 150.

[18] ס"ח התשמ"ו, עמ' 79; התשע"א, עמ' 143.

[19] ס"ח התשמ"ח, עמ' 118; התשע"א, עמ' 746.

[20] ס"ח התשמ"ט, עמ' 28; התשנ"ה, עמ' 340.

[21] ס"ח התשנ"א, עמ' 117; התשס"ח, עמ' 127.

[22] ס"ח התשנ"ג, עמ' 28; התשס"ח, עמ' 869.

[23] ס"ח התשנ"ט, עמ' 170; התשע"א, עמ' 782.

[24] ס"ח התשנ"ט, עמ' 189; התשע"א, עמ' 1108.

[25] ס"ח התש"ס, עמ' 293; התשע"ב, עמ' 366.

[26] ס"ח התשס"א, עמ' 227, התשס"ח, עמ' 853.

[27] ס"ח התשס"א, עמ' 454; התשס"ט, עמ' 221.

[29] ס"ח התשס"ב, עמ' 55; התשע"א, עמ' 192.

[30] ס"ח התשס"ד, עמ' 456; התשס"ט, עמ' 330.

[32] ס"ח התשס"ה, עמ' 76; התשע"ב, עמ' 375.

[33] ס"ח התשס"ה, עמ' 889; התשע"א, עמ' 1135.

[35] ס"ח התשס"ה, עמ' 918; התשע"א, עמ' 1139.

[37] ס"ח התשס"ז, עמ' 96; התשע"א, עמ' 749.

[38] ס"ח התשס"ז, עמ' 398; התשס"ח, עמ' 448.

[39] ס"ח התשס"ח, עמ' 184; התש"ע, עמ' 475.

[40] ס"ח התשס"ח, עמ' 752; התשע"ב, עמ' 450.

[42] ס"ח התשע"א, עמ' 694; התשע"א, עמ' 750.

[43] ס"ח התשע"א, עמ' 830; התשע"א, עמ' 949.

[44] ס"ח התשע"א, עמ' 278; התשע"א, עמ' 750.

[46] ס"ח התשע"ב, עמ' 238; התשע"ב, עמ' 451.

[47] ס"ח התשנ"ו, עמ' 208; התשע"ב, עמ' 278.

[48] ס"ח התשכ"ב, עמ' 96; התשס"ט, עמ' 219.

[50] דמ"י, נוסח חדש 7, עמ' 173; ס"ח התשע"ב, עמ' 454.

[51] ס"ח התשנ"ח, עמ' 226; התש"ע, עמ' 548.

[52] דמ"י, נוסח חדש 35, עמ' 694; ס"ח התשע"ב, עמ' 144.

[53] ס"ח התשי"ב, עמ' 354; התשע"ב, עמ' 203.

[54] ס"ח התשי"ד, עמ' 190; התשע"א, עמ' 791.

[55] ס"ח התשכ"א, עמ' 169; התשס"ב, עמ' 90.

[56] ס"ח התשכ"ה, עמ' 248; התשע"ב, עמ' 135.

[57] ס"ח התשכ"ה, עמ' 307; התשע"ב, עמ' 458.

[58] ס"ח התשכ"ט, עמ' 180; התשס"ה, עמ' 749.

[59] ס"ח התשכ"ט, עמ' 218; התשס"ז, עמ' 18.

[60] ס"ח התשכ"ט, עמ' 103; התשע"א, עמ' 922.

[61] ס"ח התשל"ה, עמ' 132; התשע"ב, עמ' 235.

[62] דמ"י, נוסח חדש 30, עמ' 594; ס"ח התש"ע, עמ' 485.

[63] ס"ח התשל"ו, עמ' 252; התשס"ה, עמ' 750.

[64] ס"ח התשל"ז, עמ' 158; התשע"א, עמ' 123.

[65] ס"ח התשל"ח, עמ' 76; התש"ע, עמ' 366.

[66] דמ"י, נוסח חדש 32, עמ' 614; ס"ח התשס"ה, עמ' 743.

[67] ס"ח התש"ם, עמ' 210; התשע"א, עמ' 362.

[68] ס"ח התשמ"ד, עמ' 198; התשע"ב, עמ' 774.

[69] ס"ח התשמ"ו, עמ' 107; התשע"ב, עמ' 218.

[70] ס"ח התשנ"ו, עמ' 152; התשס"ה, עמ' 744.

[71] ס"ח התשנ"ח, עמ' 348; התשס"ט, עמ' 328; ק"ת התשע"ב, עמ' 199.

[72] ס"ח התשס"א, עמ' 42; התשע"א, עמ' 980.

[73] ס"ח התשס"א, עמ' 410; התשע"ב, עמ' 390.

[74] ס"ח התשס"ה, עמ' 142; התשע"א, עמ' 1084.

[75] ס"ח התשס"ה, עמ' 474; התשס"ח, עמ' 148.

[76] ס"ח התשס"ו, עמ' 130; התשע"א, עמ' 948.