טיוטת תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד) (תיקון מס' 2), התש"ף-2020

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד) (תיקון מס' 2), התש"ף-2020

 

                                                                                    

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

מטרת התקנות לבצע תיקונים לעניין העמדת ערובה לצורך קבלת רישיון. התקנות המוצעות קובעות גובה מעודכן לערובה וכן מבצעות תיקונים לעניין אפשרות העמדת הערובה ממבטח ולא רק מתאגיד בנקאי. כן מוצע לבצע תיקון המאפשר אישור פרטני לנוסח כתב הערבות וכתב ההתחייבות כך שניתן יהיה לפעול בהתאם לנוסחים עדכניים.

 

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:


 

טיוטת תקנות מטעם משרד התקשורת:

טיוטת תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד) (תיקון מס' 2), התש"ף-2020

 

 

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 4 ו-59 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982[1], אני מתקין תקנות אלה:

תיקון כותרת סימן ב' לפרק ג'

1.  

בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד), התש"ע-2010[2] (להלן – התקנות העיקריות), בפרק ג' בכותרת סימן ב' במקום "ערבות" יבוא "ערובה". 

תיקון תקנה 18

2.  

בתקנות העיקריות, בתקנה 18 -

 

 

(1) בכותרת השוליים במקום "ערבות" יבוא "ערובה";

 

 

(2) בתקנת משנה (א) -

 

 

 

(א)  ברישה, במקום "ערבות בנקאית" יבוא "ערובה";

 

 

 

(ב) המילים "בתנאים ולפי הנוסח שבתוספת השניה" ימחקו;

 

 

 

(ג)  במקום הסיפה, החל במילים "הערבות הבנקאית, לפי הנוסח" יבוא "הערובה (להלן – כתב ההתחייבות);".

 

 

(3) אחרי תקנת משנה (א) יבוא:

 

 

"(א1) בערובה כאמור בתקנת משנה (א) יתקיימו התנאים שלהלן:

 

 

 

 

(1) הנערב הוא בעל הרישיון, והמוטב – מדינת ישראל, משרד התקשורת;

 

 

 

 

(2) הערובה היא ערבות עצמאית (אוטונומית) הניתנת למימוש לפי דרישת המוטב מבלי לטעון כל טענת הגנה שיכולה לעמוד לנערב בקשר לחיוב, בלא צורך בנימוק הדרישה או בנקיטת אמצעים כלפי הנערב;

 

 

 

 

(3) הערובה תשולם למוטב עם דרישתו הראשונה;

 

 

 

 

(4) הערובה אינה ניתנת להסבה או להעברה;

 

 

 

 

(5) תוקף הערובה יהיה לשבע שנים;

 

 

(א2) כתב הערובה יהיה לפי נוסח להנחת דעתו של המנהל ובלבד שיכלול את התנאים האמורים בתקנת משנה (א1);

 

 

 

(א3) כתב התחייבות יהיה לפי נוסח להנחת דעתו של המנהל ובו תקבע התחייבות להמצאת ערובה חלופית בסמוך לפקיעת תוקף הערובה; ההתחייבות להמצאת ערובה חלופית תהיה למועדים נוספים שלא יעלו על שבע שנים כל אחד.".

 

 

(4) בתקנת משנה (ב) -

 

 

 

(א)  ברישה, במקום "הערבות הבנקאית" יבוא "הערובה";

 

 

 

(ב) בפסקה (1), המילה "שני" תימחק;

 

 

 

(ג)  בפסקה (2), במקום "חמישה" יבוא "שני";

 

 

(5) בתקנת משנה (ג), במקום "חמישה" יבוא "שני";

 

 

(6) בתקנת משנה (ג1) במקום "הערבות הבנקאית" יבוא "הערובה";

 

 

(7) בתקנת משנה (ד) במקום "ערבות בנקאית" יבוא:

 

 

""ערובה" – ערבות מתאגיד בנקאי בעל רישיון לפי סעיפים 4(א)(1) או 4(א)(2) לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 או ממבטח בעל רישיון לפי סעיף 15(א) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 ובלבד שהם מורשים לתת ערבות.".

ביטול התוספת השניה

3.  

התוספת השניה לתקנות העיקריות – בטלה.

ביטול התוספת השלישית

4.  

התוספת השלישית לתקנות העיקריות – בטלה.

תחילה

5.  

תחילתן של תקנות אלו, ביום י"ט בתשרי התשפ"א (7 באוקטובר 2020).

 

 

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])

(חמ _____-3)

 

__________________

יועז הנדל

שר התקשורת

 

דברי הסבר

 

בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד), התש"ע-2010 נקבעו, בין היתר, התנאים לקבלת רישיון אחוד. בתקנה 18 נקבע כי העמדת ערבות בנקאית היא תנאי לקבלת הרישיון. מוצע לתקן את ההסדר לעניין העמדת ערבות במספר היבטים– ראשית, ובהמשך לעבודה מקצועית שנעשתה במשרד התקשורת ואומצה תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד) (הוראת שעה), התש"ף-2020[3] כהוראת שעה ("הוראת השעה"), מוצע להפחית את סכומי הערבות. שנית, מוצע לקבוע כי חלף לערבות בנקאית תוגדר "ערובה" כך שזו תכלול גם ערבות מחברת ביטוח הרשאית להעניק להעמיד ערבויות כאמור וזאת בהתאם לתפישה העדכנית של אגף החשב הכללי במשרד האוצר, לפיו תתאפשר העמדת ערבויות לטובת המדינה גם מחברות ביטוח בעלות רישיון לכך. שלישית, מוצע לקבוע כי נוסח כתב הערבות עצמו יאושר בידי שר התקשורת ולא יקבע בתקנות וזאת מכיוון שקביעת הנוסחים בתקנות הובילה לחוסר אחידות וחוסר עדכניות של נוסחי הערבויות שהומצאו לטובת המשרד בעבר מכוח דרישות שונות.

תקנה 1  מוצע להחליף את המונח "ערבות בנקאית" במונח "ערובה" כך שתבטא את האפשרות לקבל ערבות ממגוון של גופים, כאמור לעיל.

תקנה 2  מוצע להפחית את גובה הערובה שיעמיד בעל רישיון שלו עד וכולל 100,000 מנויים כך שזו תעמוד על מיליון שקלים חדשים ולא על שני מיליון שקלים חדשים, בדומה לכך מוצע להפחית את הערבות שיעמיד בעל רישיון שלו למעלה מ-100,000 מנויים כך שזו תעמוד על שני מיליון שקלים חדשים. הפחתה זו תבוצע באופן קבוע בהמשך להוראת שעה שהפחיתה את הערבויות לפרק זמן של שישה חודשים.

כמו כן, מוצע להגדיר ערובה כך שתתאפשר המצאת ערבות מתאגיד בנקאי בעל רישיון לפי חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 או ממבטח בעל רישיון לפי סעיף 15(א) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 שרישיונם מאפשר להם לפעול בענף הביטוח לעניין מתן ערבויות. המבטחים הרשאים להעמיד ערבות מפורטים באתר האינטרנט של רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון - https://employersinfocmp.cma.gov.il/#/

עוד מוצע לשנות את אופן קביעת נוסח הערובה ונוסח כתב ההתחייבות. נוסחים אלה עוברים שינויים מעת לעת, בהתאם לפסיקה ובהתאם לעדכונים בנוסח כתב ערבות דומה שמפרסם אגף החשב הכללי במשרד האוצר בתקנון כלכלה ומשק (תכ"ם). מוצע כי נוסח הערובה יהיה הנוסח שיאשר המנהל, כלומר מנכ"ל משרד התקשורת, באופן פרטני ובלבד שיכללו בו הפרמטרים המרכזיים המאפיינים את כתב הערבות ומעגנים את עצמאותו כלפי משרד התקשורת. בכוונת המשרד לפרסם מעת לעת  דוגמה של הנוסח העדכני באתר האינטרנט של משרד התקשורת לשימוש בעלי הרישיונות והמבקשים. שימוש בנוסח כאמור אף יסייע ליצור אחידות בנוסח כתבי הערבויות שקבועות כיום במספר חיקוקים שונים וכן בהוראות פרטניות ברישיונות שונים.

תקנות 3 ו-4 בהמשך לאמור לעיל מוצע לבטל את הנוסחים הקבועים בתוספות.

תקנה 5  מוצע לקבוע את מועד התחילה כך שיחול מיד עם פקיעת הוראת השעה כך שיווצר רצף ביחס להסדר שנקבע בה לעניין הפחתת הערבות.

                                                            



[1] ס"ח התשמ"ב, עמ' 218; התשע"ג, עמ' 136.

[2] ק"ת התש"ע, עמ' 646; התש"ף עמ' 1768.

[3] ק"ת התש"ף, עמ' 1054.