תזכיר חוק

 

שם החוק המוצע

חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו (תיקון), התש"ף-2020.

 

 

מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

מטרתו של החוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התשע"א- 2011 (להלן – "החוק") הינה לקבוע אמות מידה לגידול, ייצור ושיווק של תוצרת חקלאית טרייה מן הצומח לשוק המקומי, בהיבטים בריאותיים, יצרניים, שיווקיים וצרכניים.

לפי סעיף 3 לחוק, ייקבעו בתקנות מכוחו שתי רמות איכות של תוצרת חקלאית טרייה: רמה בסיסית לפי "הנוהל הבסיסי" כהגדרתו בחוק (נוהל המשקף תקן מזערי לייצור ושיווק של תוצרת חקלאית צמחית), ורמה משופרת לפי "נוהל משופר", כמשמעותו בחוק. בס' 3(ג) לחוק נקבע כי שר החקלאות ופיתוח הכפר (להלן – השר) יקבע סמל לנוהל המשופר, בו ניתן יהיה לעשות שימוש רק לגבי צמחים המיוצרים ומשווקים לפי אותו נוהל.

לפי סעיף 8 לחוק, גופי בקרה פרטיים יוסמכו לבצע בקרה על תהליכי הייצור של צמחים לשם בדיקת התאמתם לתקן הקבוע בנוהל המשופר. על פי המנגנון הקבוע בחוק, יצרן המעוניין לייצר או לשווק תוצרת חקלאית בהתאם לנוהל המשופר ולסמנו בסמל המעיד עליה ככזו העומדת ברמה המשופרת, יצטרך להתקשר בהסדר בקרה עם גוף בקרה מאושר.

נמצא כי ההסדר הקבוע כיום בחוק בעניין גופי הבקרה, אינו מפרט באופן מספק את תפקידיהם וסמכויותיהם של גופים אלה, את כשירויות עובדיהם ואת דרכי עבודתם. עוד נמצא שאין בחוק הסדרה מספקת של הליך האישור של גופי הבקרה ע לפי החוק או של דרכי הפיקוח על עבודתם.

בנוסף, החוק אינו מאפשר להסתייע בגופי הבקרה לצורך ביצוע בקרה על ייצור ושיווק צמחים לפי הנוהל הבסיסי.

על כן, מטרתו העיקרית של החוק המוצע היא להסדיר את סמכויותיהם, את תפקידיהם ואת פעולתם של גופי הבקרה והעובדים הפועלים מטעמם, במטרה להביא לייעול הליכי הבקרה, הן באשר לקיום הוראות הנוהל הבסיסי והן באשר להוראות הנוהל המשופר. לעניין הנוהל הבסיסי יוסמכו גופי הבקרה ועובדיהם לבצע בקרה, ולעניין הנוהל המשופר יוסמכו גופי הבקרה ועובדיהם לבצע בקרה וכן ליתן היתרים לשימוש בסמלים המעידים על כך שהצמחים יוצרו לפי הנוהל המשופר. גופי הבקרה יבצעו את תפקידיהם כאמור, תוך ביצוע בדיקה מדגמית ובקרה תהליכית בדבר התאמתו של תהליך הייצור או השיווק של צמח לדרישות הנוהל הבסיסי או הנוהל המשופר, לפי העניין.

בנוסף, בחוק כיום אין סמכות מפורשת להתקין תקנות לעניין תיעוד פעולות, ניהול יומנים של תהליכי ייצור ושיווק ושמירת מסמכים על ידי יצרן או משווק בקשר לייצורו ושיווקו של צמח, ובכלל זה תקנות בעניין חובת הוצאת תעודות משלוח וכל מסמך אחר שיאפשר עקיבות (traceability) של התוצרת החקלאית הטרייה לאורך כל שלבי הייצור והשיווק. תיעוד ורישום של תהליכים ושמירת מסמכים שיאפשרו עקיבות כאמור הם כלים הכרחיים להשגת מטרות החוק וליישום אמות המידה הנדרשות לפיו, ועל כן נוצר צורך לתקן את החוק גם בהיבט זה.

להלן הנושאים המרכזיים הכלולים בהצעת החוק:

1. פירוט תפקידיהם של גופי הבקרה, סמכויותיהם והתנאים לאישורם, ובכלל זה חובתם להעסיק מנהל אבטחת איכות, מבקרים ודוגמים;

2. הסדרת סמכויותיהם של מבקרים ודוגמים מטעם גופי הבקרה, קביעת תנאי הכשירות הנדרשים ממנהל גוף בקרה, מנהלי אבטחת איכות, מבקרים ודוגמים כאמור וההוראות שיחולו עליהם, ובכלל זה החלת דינים עליהם כעל עובדי ציבור והחובה למנוע מצב של ניגוד עניינים בפעולותיהם;

3. התאמת ההוראות בעניין סמכות השר להתקין תקנות והוספת הוראה בעניין סמכות התקנת תקנות באשר לתיעוד, ניהול יומנים ושמירת מסמכים, שיאפשרו עקיבות בין המוצר הסופי לבין היצרן או המשווק; וכן הוראה בעניין סמכות התקנת תקנות למניעת מצב של ניגוד עניינים בעת טיפול על ידי גוף בקרה או עובדיו;

4. קביעת הוראה לפיה לשם תכנון פעולות פיקוח, בקרה, אכיפה והפעלת סמכויות לפי החוק, רשאי המנהל  להתבסס על ניתוח סיכונים, לרבות איתורם, הערכת עוצמתם ונזקם;

5. תיקון עקיף לחוק לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו, תשי"ד – 1954, המאפשר להסמיך מבקרים ומפקחים מטעם גופי בקרה לפי החוק, בסמכויות ביקורת לצורך פיקוח על יצוא תוצרת צמחית.

לפי החלטת הממשלה מס' 2118 מיום 22.10.14 בעניין הפחתת הנטל הרגולטורי, כל רגולציה חדשה טעונה ביצוע תהליך של הערכת השפעותיה טרם קידומה. ניתן לעיין בדוח להערכת השפעות רגולציה שבוצע לעניין החוק המוצע, שנושאו "תיקוני חוסרים בחוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התשע"א-2011 ("חוק הסטנדרטים")", בקישור: https://goo.gl/gbuWZB

תזכיר חוק זה הופץ לראשונה בחודש נובמבר 2017. לאור שינויים המהותיים בנוסח התזכיר אשר נדרשו בעקבות הערות שהתקבלו מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, מופץ תזכיר החוק להערות הציבור בשנית. יובהר, כי הצעת החוק תובא לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה מיד בתום המועד להעברת הערות הציבור.

 

השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

לא רלוונטי

 

השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

נראה כי לחוק המוצע יש השפעה על תקציב המדינה, והשפעה מזערית, אם בכלל, על התקן המנהלי של המשרד היוזם.

תתכן השפעה חיובית כתוצאה מהגברת יכולת הביקורת לקיום ויישום הוראות החוק ותקנותיו, וזאת באמצעות גופי בקרה. המדינה תישא בעלות השירות של גופי הבקרה בכל הנוגע ליישום הוראות הנוהל הבסיסי, בעוד שעלות השירות כאמור בכל הנוגע לנוהל המשופר תושת על מבקש השירות בדומה לנעשה בחוק להסדרת תוצרת אורגנית.

השפעה חיובית צפויה גם מהתיקון לחוק לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו, שיאפשר לבצע פעולות ביקורת על יצוא תוצרת צמחית, שכיום מבוצעות על ידי עובדי מדינה, גם באמצעות עובדי גופי בקרה שאושרו לפי החוק. הדבר יאפשר ייעול של מתן השירותים ליצואנים בתחום זה.

בשלב זה, ובהתבסס על ממצאי הדו"ח לבחינת רגולציה חדשה, השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה מוערך בסך של כ- 23,790,000 ₪ מיליון בשנה, והכל כמפורט דלהלן.

בשרשרת הייצור, לרבות נקודות מכירה, ישנם כ- 13,000 עוסקים, מתוכם כ- 8,000 מגדלים וכ- 1,750 בתי אריזה. בהנחה כי בממוצע אצל כל עוסק תתבצע ביקורת אחת בשנה (בהתאם לניתוח סיכונים, יהיו יצרנים שתיערך אצלם ביקורת בתדירות גבוהה או נמוכה יותר מפעם בשנה) נדרשות כ- 13,000 ביקורת על ידי גופי בקרה. בהנחה כי הזמן הדרוש לעריכת ביקורת הינו 1.5 שעות בממוצע, וכי עלות המעביד עבור שעת עבודה של מבקר הינה כ-220ש"ח, סך עלות הביקורות לשנה עומד על 4,290,000 ₪. כמו-כן, בהנחה כי בכל ביקורת אצל יצרן ומשווק צמחים (שאינו נקודת מכירה לציבור) ידגמו בממוצע 2 דגימות לבדיקת מעבדה (בהתבסס על מפתח דיגום שקיים כיום לפי החוק להסדרת תוצרת אורגנית), יילקחו כ - 19,500 דגימות בשנה. בהנחה כי עלות כל בדיקה הינה 1000 ₪, סך עלות כל הבדיקות בשנה הינו 19,500,000 ₪. כיוון שבעלויות אלו תישא המדינה, סך העלות הישירה המשוערת עומדת על  כ- 23,790,000 מיליון ₪ בשנה.

 

 

להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

תזכיר חוק מטעם משרד החקלאות ופיתוח הכפר:

הצעת חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו (תיקון), התש"ף-2020

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

דברי הסבר

 

 

לסעיף 1 - הוספת כותרת פרק א'

מוצע לחלק את הוראות החוק לפרקים ולקבוע בתחילתו כי פרק א' יעסוק במטרת החוק ובהגדרות של המונחים המרכזיים הכלולים בו.

לסעיף 2  - תיקון סעיף מטרת החוק 

עדכון והבהרה של מטרת החוק -  הבטחת ייצור ואספקה של תוצרת חקלאית טרייה העומדת בתקנים של איכות ובטיחות, והסדרת מערכת הפיקוח והבקרה (ובכלל זה נהלי הפיקוח והבקרה) המבוססת על ניהול סיכונים. כיוון שמדובר בתוצרת חקלאית המיועדת למאכל אדם, יש הכרח לקיים תהליכי איתור סיכונים, להעריך את הערכת עוצמתם ומנגד להעריך את העלויות והאמצעים לצמצום הסיכונים ולהערכת יעילותם של האמצעים שננקטו, ובהתאם להגדיר את הצעדים שיש לנקוט בהתאם לשיקולים אלה. עקרון זה הוא עיקרון מקובל בתחום חקיקת המזון ובריאות הציבור, והוא מנוי גם בין מטרותיו של חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015 (להלן- חוק המזון).

לסעיף 3 – תיקון סעיף ההגדרות

מוצע לתקן הגדרות, למחוק הגדרות או להוסיפן, כמפורט להלן:

בהגדרת "אישור" יש להפנות לסעיף 9 כולו, בהתאם לתיקון המוצע בו (ראו להלן דברי ההסבר לס' 12 להצעת החוק);

החלפת הגדרת המונח "בקרה" – מוצע להבהיר כי הפעולות שיבצעו גוף בקרה ועובדיו לפי החוק, הן פעולות של בקרה תהליכית ובדיקה מדגמית על ייצור או שיווק של צמחים בהתאם לנוהל הבסיסי או הנוהל המשופר. הגדרה דומה מופיעה לעניין מכוני בקרה בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק התכנון והבניה);  

הוספת הגדרות "בעל גוף בקרה", ו"בעל עניין", והפנייה להגדרה המקובלת לעניין "בעל עניין" בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981. ההפניה להגדרות שבחוק הבנקאות נדרשת לצורך הגדרת בעל עניין כמי שהוא בעל היקף החזקה בשיעור גבוה יחסית (יותר מ- 20%), העולה על זה הנדרש לצורך הגדרתו כבעל עניין לפי חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (להלן – חוק ניירות ערך) (יותר מ- 5%). לפי עמדת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, ההגדרה לפי חוק ניירות ערך מקובלת בהקשרי ניגוד עניינים, ואילו הגדרת "בעל עניין" לפי הרף הגבוה יותר שבחוק הבנקאות נוגעת להיבטים הכלליים בחוק, שאינם קשורים למניעת חשש לניגוד עניינים בפעילות גוף הבקרה.

הוספת הגדרת "דגימה" – נדרשת לצורך הגדרת פעולת הדגימה, שבדומה לפעולת הבקרה, אף היא תתבצע על ידי גופי הבקרה, ובהתאמה, הוספת הגדרת "דוגם" –מי שתפקידו ליטול דגימה מטעם גוף הבקרה.

החלפת הגדרת "היתר" –  מוצע להבהיר כי היתר הוא היתר שנתן גוף בקרה  - ליצרן או למשווק - לסמן בסמלים צמח שמתקיימים בו תנאי הנוהל המשופר;  

הוספת הגדרה ל"הנחיות והוראות המנהל" – לפי סעיף 11ח המוצע בס' 16 לתזכיר החוק,  המנהל יקבע הנחיות והוראות שלפיהן גופי הבקרה, מנהליהם ובעלי התפקידים מטעמם יפעילו את סמכותם. ההגדרה מפנה לסעיף זה. הוראות אלה יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד. יצוין כי הוראה דומה מופיעה בסעיף 148כג(ה) לחוק התכנון והבניה, לעניין בקרים מורשים;

הוספת ההגדרה "המשרד" –משרד החקלאות ופיתוח הכפר;

החלפת הגדרת "המנהל" – מוצע לקבוע כי המנהל יהיה מנהל השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד או סגנו, ולהחליף את ההגדרה הקיימת ליה המנהל יכול להיות כל עובד של המשרד שימונה על ידי השר. למנהל, כגורם האמון על יישום החוק, ניתנות סמכויות מקצועיות ייחודיות, ובהן קביעת הנחיות והוראות וכן מינוי מפקחים מטעם גופי הבקרה. על כן, נדרש לקבוע בחוק כי המנהל יהיה בעל תפקיד בכיר במשרד, שיהיה בעל ידע ומומחיות מתאימים.

הוספת ההגדרה "סמל נוהל משופר" וההגדרה "סמלים" – מובהר כי לעניין החוק, קיימים שני סמלים: סמל בקרה (סמל של גוף הבקרה שהמנהל אישר) וסמל נוהל משופר (סמל של נוהל שקבע השר);

תיקון הגדרת המונח "שיווק"- למען הסר ספק מוצע להוסיף להגדרה הקיימת ולהבהיר, כי "שיווק" כולל גם מכירה;

הוספת ההגדרה "שליטה"   - כהגדרתה בחוק ניירות ערך. בחוק ניירות ערך, "שליטה" מוגדרת כ"יכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסויים של אמצעי השליטה בתאגיד";

הוספת הגדרת "תקן 17065" – תקן זה הוא התקן הבינלאומי של הארגון הבינלאומי לתקינה שלפיו יידרשו גופי הבקרה לפעול.

לסעיף 4 - הוספת כותרת פרק ב'

פרק ב' יעסוק בנהלים לייצור ולשיווק צמחים.

לסעיף 5 – תיקון סעיף 3

מוצע לתקן את נוסחו של סעיף 3(א) לחוק באופן הקובע במדויק את האיסור ייצור צמח בישראל אלא בהתאם להוראות נוהל הבסיסי. יובהר כי הוראה זו כבר קיימת בחוק והתיקון המוצע בה הוא תיקון נוסח. כמו כן מוצע להוסיף את סעיף 3(א1) לחוק, לפיו לא ישווק צמח אלא אם מתקיימות בו הוראות הנוהל הבסיסי לעניין שיווק. סעיף זה נועד להבהיר כי לגבי צמח שיוצר מחוץ לישראל נדרש שיתקיימו הוראות הנוהל הבסיסי לעניין שיווק בלבד. הבהרה זו נדרשת שכן ייבוא תוצרת חקלאית צמחית מוסדר בחוק המזון, כך שעל תוצרת חקלאית טרייה מיובאת חלות ממילא ההוראות החלות על יבוא מזון. לאחר בחינת ההסדרים הקיימים בחוק המזון נמצא שאין צורך בקביעת הוראות נוספות בחוק זה בעניין יבוא של צמחים שיוצרו מחוץ לישראל.  לפיכך מוצע לקבוע כי החובה לשווק צמח רק אם מתקיימות בייצורו הוראות הנוהל הבסיסי, לא תחול על צמח שיוצר מחוץ לישראל, כך שעל תוצרת צמחית מיובאת ולגביו יחולו הוראות הנוהל הבסיסי לעניין שיווק בלבד.

בסעיף 3(ג) המוצע, מוצע תיקון נוסח הנובע מהוספה ההגדרה  "נוהל משופר".

לסעיף 6 – החלפת סעיף 4  

מוצע לתקן את סעיף 4 לחוק העיקרי שעניינו בקשה לקבלת היתר, כך שיובהר כי בקשה זו לא מוגשת למנהל אלא לגוף בקרה. ההסדר המוצע מבוסס על המתווה הקיים בחוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס"ה-2005 (להלן- החוק להסדרת תוצרת אורגנית), לפיו הגופים המבקרים את יצרני התוצרת האורגנית הם גם הגופים המאשרים את הבקשות למתן היתרים לשימוש בסמלים.

תיקון זה מוצע במטרה ליישם את תכליתו המקורית של החוק. כעולה מדברי ההסבר להצעת החוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התש"ע - 2010 (ה"ח הממשלה תש"ע מס' 511 עמ' 1098, בעמוד 1100), "ההסדר המוצע לגבי שימוש בסמל נוהל משופר, דומה להסדר הקיים בחוק להסדרת תוצרת אורגנית, שלפיו ניתן לסמן תוצרת שיוצרה לפי אותו חוק בסמלים המעידים על ייצור התוצרת וקיום הליך הבקרה על ייצורה בהתאם לאותו חוק".

בנוסף מוצע לקבוע כי דוגמא לטופס בקשה לקבלת היתר תפורסם באתר האינטרנט של המשרד (מדובר בדוגמת טופס שאינה תקנה בת פעל תחיקתי).

לסעיף 7 – החלפת סעיף 5

מוצע להחליף את סעיף 5 לחוק שעניינו "היתר לשימוש בסמל נוהל משופר" ולקבוע בו את התנאים לפיהם יתירו גופי בקרה שימוש בסמלים, ביחס לצמחים המיוצרים ומשווקים לפי הנוהל המשופר.

בתוך כך, מוצע להבהיר כי לגבי צמח שיוצר מחוץ לישראל, ניתן יהיה להתיר שימוש בסמל שהמנהל הכיר בו כתקן שניתן לתת על בסיסו היתר, ופרסם על כך הודעה באתר האינטרנט של המשרד. הסדרים דומים קיימים בסעיף 3(ב) לחוק להסדרת תוצרת אורגנית, ובסעיף 42(ב) לחוק המזון.

יצוין כי ההחלטה להודיע שתקו מקובל מסוים, ניתן לתת לפיו היתר לשימוש בסמל, נוגעת רק לשלבי הייצור מחוץ לישראל, בעוד שהוראות הנוהל המשופר יחולו בשלבי השיווק.  מטרת התיקון המוצע בעניין זה היא לאפשר את פתיחת שוק הייבוא ולהגביר את התחרות בשוק לתועלת הצרכנים, מקום שבו לדעת המנהל התקינה הבינלאומית אינה פוחתת מהוראות הנוהל המשופר לעניין אופן הייצור.

בסעיף 5(ב1) המוצע, מוצע לקבוע כי החלטת גוף בקרה בעניין בקשה למתן היתר, תינתן למבקש בכתב בתוך תקופה קצובה בת עשרים ואחד ימים מיום שנמסרה לו הבקשה, וזאת על מנת לאפשר למבקש למצות את זכותו לפנות לגוף בקרה אחר, או לבצע פעולות מתקנות לצורך קבלת היתר. כמו-כן, בסעיף 5(ד) המוצע, במטרה ליצור אחידות בטיפול בבקשות על ידי גופי הבקרה השונים, מוצע לאמץ את המנגנון הקבוע בסעיף 6(ו) לחוק להסדרת תוצרת אורגנית, כך שגוף בקרה שנודע לו בדבר סירוב או ביטול היתר של מבקש בידי גוף בקרה אחר, לא ייתן היתר אלא לאחר שפנה למנהל וזה אישר לו את ביצוע ההתקשרות. 

לסעיף 8 – תיקון סעיף 6

מוצע לתקן את סעיף 6 לחוק שעניינו התליית היתר או ביטולו, כך שיובהר שהסמכויות בעניין נתונות לגוף הבקרה ולא למנהל. כאמור, מוצע ליתן לגופי בקרה את הסמכות לדון בבקשות לקבלת היתר לפי הנוהל המשופר, בדומה להסדר הקבוע בחוק להסדרת תוצרת אורגנית. כפועל יוצא מכך, תועבר לגופי הבקרה גם הסמכות להתלות היתר או לבטלו, והם יוכלו לעשות שימוש בסמכות זו ממספר טעמים: אם חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן היתר, אם ההיתר ניתן על יסוד מידע כוזב, חלקי, שגוי או מטעה; או אם בעל ההיתר או נושא משרה בתאגיד שהוא בעל היתר הפר תנאי מתנאי ההיתר, חובה, הגבלה או תנאי שנקבעו לפי החוק. ניסוח עילה זו מבוסס על ניסוח עילה דומה בסעיף 34 לחוק המזון.

לסעיף 9 – תיקון סעיף 7

מוצע לתקן את כותרת השוליים של סעיף 7 לחוק שעניינו "סימון בסמל", ולהבהיר כי מדובר בסימון בשני סמלים, כמוסבר לעיל.

לסעיף 10 – הוספת כותרת פרק ג'

מוצע להוסיף כותרת לפרק ג' לחוק שעניינו גופי הבקרה.

לסעיף 11 – הוספת סעיפים 7א ו-7ב

מוצע להוסיף את הוספת סעיף 7א שעניינו איסור על הפעלת גוף בקרה ללא אישור ובהתאם לתנאי האישור, ואת סעיף 7ב שעניינו תפקידי גוף בקרה. מובהר, כי גופי הבקרה יופעלו לפי הוראות החוק ותפקידם הינו לבצע בקרה אצל יצרנים ומשווקים על עמידה בתנאי הנוהל הבסיסי או הנוהל המשופר, ולתת היתר לשימוש בסמלים ליצרן או משווק העומד בתנאי הנוהל המשופר.

סעיף 12 – החלפת סעיף 8

מוצע להחליף את סעיף 8 לחוק ולקבוע תחתיו הוראה המפרטת מהי ההתנהלות הנדרשת מגוף הבקרה בעת ביצוע בקרה. בהוראה זו מוצע לקבוע כי על גוף בקרה לנקוט את כל האמצעים הנדרשים באופן סביר, בהתאם להנחיות והוראות המנהל, כדי לוודא עמידה בתנאי הנוהל הבסיסי או הנוהל המשופר. האמצעים הנדרשים ייקבעו בהתאם להנחיות והוראות המנהל, שיפורסמו באתר האינטרנט של המשרד (ר' דברי ההסבר לעניין סעיף 11ח(ט) המוצע, בסעיף 16 לתזכיר החוק). הוראה דומה מופיעה בסעיף 158כג(ה) לחוק התכנון והבניה, לעניין בקרים מורשים.

עוד מוצע לקבוע כי גוף בקרה לא יתיר שימוש בסמלים אם לא ביצע אתל בעל ההיתר בקרה על ייצור או שיווק צמחים לפי תנאי ההיתר, ואלא אם הייצור והשיווק נעשים לפי תנאי ההיתר. הוראה זו נוגעת רק לעמידה בדרישות הנוהל המשופר, במקום שבו יצרן או משווק ביקש וקיבל היתר לשימוש בסמלים.

לסעיף 13 – החלפת סעיף 9  

החלפת סעיף 9 לחוק שעניינו התנאים לפיהם רשאי המנהל לתת לגוף אישור להפעיל ולשמש כגוף בקרה.

מוצע לקבוע כי תנאי לאישור גוף כגוף בקרה הוא שפועל בשירותו מנהל גוף בקרה ומנהל אבטחת איכות שהם בעלי כשירויות מתאימות, וכן מבקרים ודוגמים (תנאי הכשירות שיידרשו מהם מפורטים בסעיף 11א המוצע, בס' 16 לתזכיר החוק).

בעניין זה יובהר כי ממלאי התפקידים בגופי הבקרה סווגו לארבע קבוצות, באופן דומה לזה שנקבע בתקנות להסדרת תוצרת אורגנית (גוף אישור ובקרה), התשס"ח-2008 (להלן – תקנות להסדרת תוצרת אורגנית), בהתאמות הנדרשות לחוק זה. ארבע הקבוצות הן - מנהל הגוף (מנכ"ל), מנהל אבטחת איכות מקצועי, מבקרים ודוגמים. מדרג זה נקבע במטרה לאזן בין הצורך להבטיח כשירות עיונית ומקצועית של גופי הבקרה ועובדיהם, לבין העלויות והחסמים שדרישות הכשירות כרוכות בהם. בהתאמה לארבע קבוצות אלה, נבנו ארבע דרגות של דרישות כשירות והכשרה, במטרה לאפשר גמישות מרבית ולצמצם למינימום הנדרש את העלויות הכרוכות בכך. הדרישות נבחנו הן בהיבט העלות הכלכלית הישירה שלהן והן בהיבט של הזמן הנדרש לרכישת הכשירות, והכל כמפורט בדוח לבחינת רגולציה חדשה שנכתב במסגרת בחינת הצעת החוק.       

מנהל גוף הבקרה משתייך לדרג ניהולי מובהק - מנכ"ל. לפיכך, מוצע לקבוע כי מנהל גוף בקרה נדרש להיות בעל תואר ראשון לפחות בתחומים כלליים המפורטים בסעיף, או בתחום העיסוק העיקרי של גוף הבקרה. מנהל אבטחת איכות בגוף הבקרה, לעומתו, הינו בעל התפקיד המקצועי הבכיר ביותר בגוף הבקרה, האחראי לקיום הוראות מקצועיות ומהותיות לפי הנוהל הבסיסי או הנוהל המשופר, לפי העניין, וכן להתוויית נוהלי העבודה של גוף הבקרה. לפיכך, מוצע לקבוע כי מנהל אבטחת איכות יהיה בעל תואר ראשון לפחות, ממוסד אקדמי מוכר, בתחום החקלאות והוא בעל ניסיון מקצועי של שנה לפחות בעריכת מבדקי איכות; או בעל תואר ראשון לפחות, ממוסד אקדמי מוכר באחד מתחומים אלה- סביבה, מזון, כלכלה, ניהול, משפטים או רגולציה והוא בעל ניסיון מקצועי של שנה לפחות בעריכת מבדקי איכות בתחום החקלאות; בנוסף, על מנהל אבטחת האיכות להיות בעל כשירות של מבקר לפחות (כמפורט בסעיף 11א המוצע).

עוד מוצע לקבוע כי על המבקש להיות חברה שהתאגדה בישראל שכל עיסוקה הוא הפעלה של גוף בקרה, וכי בעל גוף הבקרה, מנהלו ומי שפועל בשירותו לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הם ראויים להיות בעלי תפקידים כאמור, ולא הוגש נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן לגביו פסק דין סופי. בנוסף, מוצע לקבוע הוראה לעניין מניעת מצב תדיר של ניגוד עניינים בפעילות גוף הבקרה או בעל תפקיד בו. הסדרים מבוססים בעיקרם על המקבילים שנקבעו לעניין מכוני בקרה בסעיף 158טו לחוק התכנון והבניה.

לסעיף 14 – הוספת סעיפים 9א עד 9ד

מוצע להוסיף את סעיפים 9א עד 9ד לחוק, שעניינם  - בקשה לאישור גוף בקרה ותיק מסמכים, פטור מהגשת תיק מסמכים, תוקפם של אישורים ותנאיהם, והוראות לעניין התנהלות גוף בקרה.

לעניין בקשה לאישור גוף בקרה ותיק מסמכים לפי סעיף 9א המוצע, מוצע לאמץ את ההוראות הקבועות בחוק להסדרת תוצרת אורגנית: על המבקש לשמש גוף בקרה להגיש למנהל בקשה לאישור גוף בקרה וסמלו לפי דוגמת טופס שתפורסם האתר האינטרנט של המשרד (מדובר בדוגמת טופס שאינה מהווה תקנה בת פעל תחיקתי), ולצרף לבקשתו תיק מסמכים. בתיק המסמכים על המבקש להגיש את נוהלי העבודה שלפיהם יבצע דגימה ובקרה על ייצור או שיווק צמחים, התואמים את הקבוע בנוהל הבסיסי או הנוהל המשופר, לפי העניין; את תיאור המבנה הארגוני ומדריך איכות הממלאים אחר הוראות תקן 17065; את פרטיהם של מנהל גוף הבקרה, מנהל אבטחת האיכות בגוף הבקרה, ושל המבקרים והדוגמים, העומדים בדרישות הכשירות לפי החוק;  את תכנית ההדרכה למבקרים ולדוגמים מטעם גוף הבקרה; דוגמת היתר; דוגמת סמל הבקרה; אישור על קיומו של ביטוח אחריות מקצועית לתקופת האישור הכולל הרחבה לשם שיפוי מדינת ישראל- משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ככל שייראו אחראים למעשיו או מחדליו של גוף הבקרה; אישור רואה חשבון או עורך דין לעניין זכות חתימה בתאגיד; וכן פרטים או מסמכים נוספים שדרש המנהל לשם בדיקת עמידתו של המבקש בהוראות לפי החוק.

כמו-כן, מוצע לקבוע שלבקשה תצורף התחייבות בכתב שאין בעיסוקו של המבקש, של מנהלו ושל מי שפועל בשירותו דבר העלול לגרום למי מהם להימצא במצב של ניגוד עניינים. יובהר כי היעדר ניגוד העניינים הוא תנאי למתן אישור לגוף בקרה, וזאת בשל אופי הפעילות והסמכויות שמוצע להעביר לגופי הבקרה והעובדים מטעמם, והצורך להבטיח את טוהר המידות בפעולותיהם.  

מוצע להוסיף את סעיף 9ב המוצע, שעניינו פטור מהגשת תיק מסמכים, שהמנהל יהיה לתת באחד משני המקרים הבאים:

אם המבקש הוא גוף בקרה שקיבל אישור לאחר שהגיש תיק מסמכים, וטרם חלפו שש שנים מאז שניתן האישור, או אם המבקש הוא בעל אישור תקף כגוף אישור ובקרה לפי החוק להסדרת תוצרת אורגנית, ולא חלפו חמש שנים מאז שהוגש למנהל לפי החוק האמור תיק המסמכים שעל בסיסו ניתן או חודש האישור.

באשר למקרה הראשון יובהר כי המנהל יבחן את תוכן תיק המסמכים אחת לשש שנים (זאת לצד חובת גופי הבקרה לעדכן את המנהל בכל שינוי שחל בתיק המסמכים עם עשייתו של השינוי) וזאת על יסוד ההנחה כי תוכנו של תיק המסמכים אינו משתנה באופן תדיר, כך שתקופת זמן של שש שנים הינה סבירה בנסיבות העניין. באשר למקרה השני, על יסוד ההנחה כי גופי בקרה שיאושרו יבקשו לפעול הן לפי החוק והן כגופי אישור ובקרה לפי החוק להסדרת תוצרת אורגנית, ובהתחשב בכך שרוב הדרישות המוצעות לקוחות מהוראות דומות הקבועות בחוק להסדרת תוצרת אורגנית, מוצע לאפשר לפטור מבקשים שהם גופי אישור ובקרה לפי החוק להסדרת תוצרת אורגנית מהגשת תיק המסמכים או חלקו, וזאת לפי הוראות והנחיות המנהל בעניין. התקופה שנקבעה לעניין זה נגזרת מתקופת תוקפו המרבית של היתר שניתן לגוף אישור ובקרה לפי החוק להסדרת תוצרת אורגנית – חמש שנים.

בסעיף 9ג המוצע שעניינו תוקפם של אישורים ותנאיהם, מוצע לקבוע כי המנהל יקבע באישור תנאים לעניין צמחים לגביהם יהיה מוסמך גוף בקרה לבצע בקרה, את המספר המרבי של יצרנים או משווקים לגביהם מוסמך גוף הבקרה לבצע בקרה או הוראות לגבי המספר המירבי, ואת תקופת האישור ובלבד שלא תעלה על שש שנים.

ההוראה לעניין הגבלת מספר מירבי של יצרנים או משווקים או לחילופין קביעת הוראות לגבי המספר המירבי של יצרנים או משווקים לגביהם יוסמך גוף הבקרה לבצע בקרה, נועדה להתאים את תנאי האישור למשאבים העומדים לרשות גוף הבקרה ולצד זאת להבטיח גמישות של גוף הבקרה כך שבמקום מספר קבוע ומפורש מראש תיקבע דרך חישוב אחרת להגבלת מספר המבוקרים.  המגבלות לעניין סוגי הצמחים לגביהם יהיה גוף בקרה מוסמך לבצע בקרה, נחוצות בשל המגוון הקיים של תוצרת צמחית, הגוזר שונות בפעולות הבקרה הנדרשות ובאופי הבקרה הנדרשת ביחס לעוסקים שונים. בנוסף, הקביעה המוצעת של משך ההיתר המקסימאלי לשש שנים נובעת מכך שתהליך מתן האישור לגוף הוא תהלך מורכב הדורש בחינה נרחבת מצד המנהל. במהלך אותן שש השנים שבהן האישור בתוקף, נערכת בדיקה שוטפת לאורך כל תקופת האישור ביחס לעמידת גוף הבקרה בתנאי האישור שניתן לו, ובכלל כך נערך אחת לשנה מבדק למערכת האיכות של הגוף הבקרה, עמידת הגוף בדרישות תקן ISO17065, דגימת תיקי לקוחות לבחינת תהליך מתן ההיתר ובחינת הבקרה השוטפת הנעשית על היצרן או המשווק, כשירות עורכי המבדקים. כמו כן לאורך כל השנה מבוצעים מבדקים השוואתיים לצורך הערכת יכולותיו של גוף הבקרה במתן ההיתרים.

 בסעיף 9ד שעניינו הוראות לעניין התנהלות גוף בקרה, מוצע לקבוע הוראות שיבטיחו מניעת מצב של ניגוד עניינים בעבודת גוף הבקרה. מטרת ההוראות היא למנוע תמריצים הקשורים לתוצאות הביקורת שתבוצע, הן כאשר גוף הבקרה מבצע בקרה מכוח הנוהל הבסיסי מטעם המשרד, והן כאשר הוא מבצע בקרה מכוח הנוהל המשופר במסגרת התקשרות וולונטרית עם היצרן או המשווק. יצוין כי נוסח הסעיף מבוסס על הוראות סעיף 12 לחוק התקנים, התשי"ג-1953, לעניין פעילות מעבדות מאושרות. הוראה דומה קיימת בסעיף 10(ו) לחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014, וגם בסעיפים שונים הנוגעים לשכר טרחת עורכי דין. בהקשר זה יצוין הצורך לתת מענה ישיר לקיומו של חשש לניגוד עניינים הנובע מהזיקה בין היצרנים והמשווקים לגופי הבקרה, בשל ההתקשרות המסחרית ביניהם (ר' בג"ץ 4113/13 לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים נ' שר הפנים).

לסעיף 15 – תיקון סעיף 10

מוצע לעדכן את רשימת התנאים המנויים בסעיף 10 לחוק, לעניין ביטול אישור שניתן לגוף בקרה, התלייתו, הגבלתו או שינוי תנאיו. מובהר כי סמכויות אלה יוכלו להיות מופעלות גם במקרה בו האישור ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי או שניתן שלא כדין מטעם אחר; אם גוף הבקרה הפר הוראה מהוראות החוק, או גילה חוסר מקצועיות בביצוע פעולות הבקרה והדגימה באופן העלול לפגוע בפעילות הביקורת על הבטחת איכות ובטיחות ייצור ואספקה של תוצרת חקלאית טרייה מן הצומח המשמשת למאכל אדם; התקיימו במי מטעמו של גוף הבקרה עילות לביטול הסמכה לפי סעיף 11ב(ג) המוצע, העוסק בעילות לביטול הסמכתו של בעל תפקיד בגוף בקרה; או אם ניתן לגבי הגוף צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין.

בסעיף 10(ג) עוד מוצע לקבוע כי הודעה בדבר ביטול אישור, התלייתו, הגבלתו או שינוי תנאיו, תישלח לגוף הבקרה ותפורסם באתר האינטרנט של גוף הבקרה וזאת בנוסף לפרסום ההחלטה גם באתר המשרד, בהתאם לנוסח המוצע לתיקון לגבי סעיף 18 לחוק. בסעיף 10(ד) מוצע לקבוע כי במקרה שבוטל אישור, הותלה או שונה, יהיה על מנהל לתת הוראות בעניין בקשות להיתר שגוף הבקרה החל לטפל בהן לפני החלטתו, והוא יהיה רשאי להורות על העברתן לטיפול גוף בקרה אחר. הוראות דומות לעניין מכוני בקרה מופיעה בסעיף 158יז לחוק התכנון והבניה.

לסעיף 16 – הוספת סעיפים 11א עד 11יג

סעיף מרכזי זה בהצעת החוק עוסק בהסדרת סמכויותיהם ופירוט תפקידיהם של גופי הבקרה. בהוראה זו מוצע להוסיף את סעיפים 11א עד 11יג שעניינם כשירות מבקרים ודוגמים והכשרתם; הסמכת מנהל אבטחת איכות, מבקר ודוגם; סמכויות מנהל אבטחת איכות, מנהל ודוגם; זיהוי מנהל אבטחת איכות, מבקר ודוגם שהוסמכו; יידוע יצרנים ומשווקים על גופי בקרה שעובדיהם הוסמכו; ביקורת ופיקוח על גופי בקרה; מנגנון בירור תלונות על גופי בקרה; כפיפות גופי בקרה להנחיות המנהל ולהוראותיו; נוהלי עבודת גוף בקרה; החלת דינים על עובדי גוף בקרה, מניעת ניגוד עניינים בעבודת גוף בקרה; חובת ביטוח ודיווח.

לעניין סעיף 11א המוצע בעניין כשירות מבקרים ודוגמים והכשרתם, מוצע לקבוע מהם תנאי הכשירות המינימאליים של בעלי התפקידים המקצועיים בגוף הבקרה.

כפי שהוסבר לעיל, ממלאי התפקידים בגופי הבקרה סווגו לארבע קבוצות, ובהתאמה נבנו ארבע דרגות של דרישות כשירות. בסעיף 9(א)(1) המוצע בס' 13 לתזכיר החוק, מוצע לקבוע את דרישת הכשירות לשתי הקבוצות הראשונות – מנהל גוף הבקרה ומנהל אבטחת האיכות. סעיף זה עוסק בדרישות משתי הקבוצות הנותרות: מבקרים ודוגמים.

המבקרים מבצעים את הבקרה הלכה למעשה: הם נמצאים "בשטח" ובודקים שיצרן הצמח או המשווק עומדים בדרישות החוק והתקנות. לפיכך, מוצע לקבוע כי מבקר יהא כשיר אם מתקיים בו אחד מאלה: הינו בעל ניסיון תעסוקתי של שנה לפחות בעבודה במשק חקלאי או בהדרכה חקלאית בענפי הצומח; או שהינו בעל ניסיון תעסוקתי של שנה לפחות בביצוע פעולות ביקורת על תוצרת חקלאית בענפי הצומח; או שהינו בעל תואר ראשון לפחות, ממוסד אקדמי מוכר, בתחומי החקלאות, הסביבה או המזון. בנוסף, אם הינו בעל תעודה בדבר סיום קורס של עורכי מבדקים שהוכר על ידי המנהל; בעל תעודה בדבר סיום קורס של בטיחות מזון שהוכר על ידי המנהל, ועבר הכשרה בידי מנהל אבטחת איכות של גוף הבקרה באשר להוראות החוק והתקנות שלפיו ובאשר לנהלי העבודה של גוף הבקרה לעניין נטילת דגימה וביצוע בקרה.  

הדוגמים עוסקים בנטילת דגימות. פעולה זו הינה פעולה טכנית שאינה כרוכה בהפעלת שיקול דעת מקצועי מורכב. לפיכך, מוצע לקבוע כי דוגם יהא כשיר אם עבר הכשרה בידי מנהל אבטחת איכות של גוף הבקרה באשר להוראות החוק והתקנות שלפיו ולנהלי העבודה של גוף הבקרה לעניין נטילת דגימה.

בסעיף 11ב שעניינו הסמכת מנהל אבטחת איכות, מבקר ודוגם, מוצע לקבוע כי המנהל יסמיך את מנהל אבטחת האיכות, המבקר והדוגם, בסמכויות שלפי סעיף 11ג. כמו כן, מוצע לקבוע מהם התנאים להסמכת אדם לשמש כמנהל אבטחת איכות, מבקר או דוגם: הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת המנהל, להיות בעל תפקיד; הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה המנהל; הוא קיבל הכשרה כמפורט בסעיף 11א; הוא עומד בתנאי הכשירות המפורטים בסעיף 11א, ותנאי כשירות נוספים ככל שהורה השר; הוא לא יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים, כאמור בסעיף 9(א)(4), אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו; הוא פועל בשירות גוף הבקרה.

התנאי של היעדר ניגוד עניינים אמנם מופיע כבר בסעיף 9(א), הקובע תנאים לאישור גוף הבקרה, אולם בשל חשיבות העניין נכון לקבוע תנאי זה גם בסעיף המסדיר את הסמכת בעלי התפקידים בגוף הבקרה, כך שייבחן ביחס לכל הסמכה של בעל תפקיד ובאופן תדיר. התנאי של היות האדם פועל בשירות גוף הבקרה נועד להבטיח שלא תינתן הסמכה אלא במסגרת גוף הבקרה הספציפי בו פועל הגורם המוסמך. יובהר כי ככל שבעל תפקיד בגוף בקרה סיים את תפקידו בגוף ולאחר מכן החל לעבוד בגוף בקרה אחר, יהיה עליו לקבל הסמכה חדשה המתייחסת לגוף הבקרה שבשירותו הוא פועל באותה נקודת זמן.

עוד מוצע לקבוע בסעיף 11ב את המנגנון לביטול ההסמכה. מדובר במנגנון ביטול הסמכה מנהלי, המצוי בידי המנהל – המנהל הוא הגורם המסמיך, ובהתאם גם הגורם שמוסמך לבטל את ההסמכה, להגבילה או להתלותה. ההחלטות בעניין ההסמכה והגבלתה כרוכות בבחינה מקצועית של התנהלות בעל התפקיד בגוף הבקרה, ועל כן מוצע לתיתן בידי המנהל, באופן שיבטיח תגובה מהירה במקרה הצורך. המנגנון המוצע כולל מגוון של אמצעים שניתן להטילם, במקרה של התקיימות אחת הנסיבות ולאחר בחינת כל מקרה לגופו. המנגנון אינו כולל רק אמצעים בינאריים (מתן ההסמכה או שלילתה), אלא גם חלופות של התלייה לתקופה, התלייה עד לקיום תנאים שיורה עליהם המנהל, הגבלתה או סירוב לחדשה. כמו כן, אם מצא המנהל כין אין מקום לנקוט באמצעים אלה, רשאי הוא להתרות בבעל התפקיד כי אם תמשיך להתקיים בו עילה אחת או יותר מן העילות, תופעל סמכות המנהל לעניין ביטול או הגבלת ההסמכה. העילות להפעלת סמכות המנהל הינן: ההסמכה ניתנה לבעל התפקיד על יסוד מידע כוזב או שגוי; הוא חדל לעסוק בעיסוק נושא ההסמכה; הוא אינו מקיים את התנאים לקבלת ההסמכה, כולם או חלקם; הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות בעל תפקיד, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו; הוא הפר תנאי מתנאי ההסמכה; הוא הפר חובה או איסור שהוטלו עליו כבעל תפקיד מכוח חוק זה; הוא נהג בדרך שאינה הולמת את תפקידו; בעל התפקיד גילה חוסר מיומנות, כישורים לקויים או ידע מקצועי חסר במילוי תפקידו באופן העלול לפגוע בפעילות הביקורת על הבטחת איכות ובטיחות ייצור ואספקה של תוצרת חקלאית טרייה מן הצומח המשמשת למאכל אדם. העילה האחרונה מבוססת על עילת שלילת רישיון שקבועה בסעיף 38(א)(7) לחוק הטיס, התשע"א-2011 ומתמקדת בליקויים בתפקוד המקצועי של בעל ההסמכה.

בסעיף 11ג שעניינו סמכויות מנהל אבטחת איכות, מבקר ודוגם, מוצע לקבוע כי למנהל אבטחת איכות ולמבקר יהיו נתונות הסמכויות המנויות בסעיף 13(א) לחוק, שהן סמכות כניסה למקום שבו מייצרים או משווקים צמחים כדי לבדוק אותם ואת תהליכי ייצורם או שיווקם, למעט הסמכות להיכנס לבית מגורים; סמכות לדרוש למסור ידיעות ומסמכים שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע ההוראות לפי החוק או להקל על ביצועם; וסמכות ליטול דוגמאות של צמחים לשם ביצוע בדיקות מעבדה. כאמור, סמכויות אלה נדרשות לצורך ייעול הליכי הבקרה ולצורך השגת מטרות החוק. סמכויות אלה ניתנות למפקחים ולדוגמים הפרטיים לצור פיקוח על הנוהל הבסיסי בלבד, שכן מדובר בהוראות מחייבות ולכן ניתן להפעיל לצורך פיקוח עליהן סמכות מכוח חוק. את לעומת הוראות הנוהל המשופר, שיצרן או משווק בוחר האם לעמוד בהן לשם קבלת אישור לשימוש בסמלים. במקרה שבחר היצרן או המשווק להתקשר באופן וולונטרי עם גוף אישור ובקרה, יופעלו סמכויות עובדי הגוף מכוח הסכמה זו.

 בהוראה זו מוצע לקבוע כי לדוגמים יינתנו סמכויות כניסה (למעט לבית מגורים) ונטילת דוגמאות בלבד.

בנוסף מוצע לקבוע כי מנהל אבטחת איכות ומבקר ישתמשו ברשימת תיוג שקבע המנהל לשם ביצוע בקרה, אשר תפורסם באתר האינטרנט של המשרד. רשימת התיוג תיקבע על ידי המנהל ותאפשר פיקוח יעיל מטעם המנהל על פעילות גופי הבקרה.

מוצע לקבוע כי שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע כי סמכות מהסמכויות של מנהל אבטחת איכות, מבקר או דוגם, תותנה בתנאים שיקבע. אם קבע שר המשפטים כאמור, לא יפעיל מנהל אבטחת איכות, מבקר או דוגם את הסמכות האמורה לעניין אותו חיקוק או שיפעילה בהתאם לתנאים שנקבעו כאמור, לפי העניין. ההסדר המוצע תואם את ההסדר שבסעיף 158יח(ג) לחוק התכנון והבנייה.

בסעיף 11ד המוצע, שעניינו זיהוי מנהל אבטחת איכות, מבקר ודוגם שהוסמכו, מוצע לקבוע הוראות לעניין דרכי ההזדהות בהן ינקוט בעל תפקיד בעת שהוא משתמש בסמכויות שניתנו לו לפי החוק. נדרש כי בעל התפקיד יציג את התעודה המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו בתחילתה של כל ביקורת, ולא רק לפי דרישה. הוראות ייחודיות אלה מוצעות כיוון שמדובר בגורם פרטי המפעיל סמכויות מכוח חוק ולא בעובד ציבור.

בסעיף 11ה המוצע, שעניינו יידוע יצרנים ומשווקים על גופי בקרה שעובדיהם הוסמכו, מוצע לקבוע כי המנהל יפרסם מדי שנה ולא יאוחר מיום ה-30 בינואר של כל שנה, הודעה בדבר גופי בקרה שעובדיהם הוסמכו לפי סעיף 11ב לחוק; ההודעה תכלול את פירוט הסמכויות המוקנות לעובדי גופי הבקרה לפי החוק ופרטים על אפשרות ההשגה על החלטות גופי בקרה לפי סעיף 15 לחוק.

בסעיף 11ו המוצע, שעניינו ביקורת ופיקוח על גופי הבקרה, מבוקש להביא לידי ביטוי את עקרון אחריות הרגולטור וחובת פיקוח שלו על גופי הבקרה. האחריות ושיקול הדעת לעניין קביעת מדיניות הפיקוח והאכיפה הכללית הם בידי הרגולטור המוסמך, הוא המנהל, וגופי הבקרה נדרשים לפעול בהתאם למדיניות כללית זו. בהתאם לכך, מוצע לקבוע כי השר יבצע ביקורת ופיקוח על התקיימות התנאים למתן אישור גוף בקרה ולהסמכת עובדי הגוף, ועל פעילות הגוף ועובדיו. ההסדר המוצע תואם את ההסדר שבסעיף 158לא לחוק התכנון והבנייה לעניין פיקוח על מכוני בקרה. חלק מפעילות הפיקוח על גופי הבקרה תיעשה באמצעות הסמכת מפקחים מבין עובדי המשרד לשם ביקורת ופיקוח על פעילות גופי הבקרה, אשר בידיהם יהיו הסמכויות המוקנות בסעיף 13 לחוק, לרבות כניסה למקום בו פועל גוף בקרה. בנוסף לכך, השר יוכל להפעיל את סמכותו לעניין ביצוע ביקורת ופיקוח בדרכים נוספות, כגון דרישה מהמנהל להגשת דוחות תקופתיים, הסדרת נהלים לעדכון בדבר אירועים חריגים שיוגדרו מראש, הקמת ועדת לבחינת סוגיות המתעוררות כתוצאה מהפעלת החוק, בחינת שינויים נדרשים בהוראות החוק מעת לעת. פיקוח זה הינו כמובן בנוסף לחובות השוטפות החלות על גופי הבקרה מכוח הוראות החוק הנוספות המוצעות, שיפורטו להלן.

בסעיף 11ז מוצע לעגן את מנגנון בירור תלונות של יצרנים ומשווקים על גופי הבקרה, לעניין אופן הפעלת סמכויות הפיקוח על ידם וכל היבטי פעילות הגוף ועובדים הפועלים בשירותו. הוראה זו נדרשת לאור האינטראקציה השגרתית והמתמשכת בין גופי הבקרה הפרטיים לבין היצרנים והמשווקים. מוצע לקבוע כי המנהל ימנה ממונה על תלונות שהוא עובד מדינה, את סוגי התלונות בהן יהיה רשאי לעסוק, והוראות לעניין פרסום דרך הגשת התלונה לממונה והפעולות שרשאי הממונה לנקוט לאחר בירור התלונה. על אף שהפיקוח של גופי הבקרה הינו מחייב רק בהיבטי נוהל בסיסי, בעוד שהפיקוח מכוח הנוהל המשופר נעשה על בסיס הסכמת היצרן או המשווק, הרי שמעת שיוקם מנגנון בירור התלונות ונוכח חפיפה אפשרית מבחינה מקצועית בין היבטי פעילות הגופים בנוהל הבסיסי ובנוהל המשופר, הרי שהמנגנון המוצע יחול לגבי התנהלות גופי הבקרה ביחס לשני הנהלים. מנגנון זה יאפשר לממונה לטפל בתלונות לעסוק בהיבטים רחבים יותר מאלה שמכוחם יופעל מנגנון ביטול או הגבלת ההסמכות לפי סעיף 11ב המוצע, ויכולים לכלול למשל נושאים שרלוונטיים לפעילות הגוף כולו ולאו דווקא לעובד מסוים מקרב עובדיו. הנוסח המוצע מבוסס על מספר סעיפי מנגנון בירור תלונות הקבועים בחקיקה (סעיף 32 לה לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962; סעיף 37(2) לחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996; סעיף 56 לחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016), תוך עריכת התאמות לאופי הפעילות של גופי הבקרה מכוח חוק זה.

לפי סעיף 11ח המוצע,  המנהל יקבע את מדיניות הבקרה והפיקוח, ובכלל זאת הנחיות והוראות שלפיהן גופי הבקרה, מנהליהם ובעלי התפקידים מטעמם יפעילו את סמכותם. הוראות והנחיות אלה יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד. גם סעיף זה, בדומה לסעיף 11ו המוצע, נועד לתת ביטוי משמעותי לעקרון אחריות הרגולטור, ולהבטיח את שיקוף תמונת המצב למנהל באמצעות גופי הבקרה. שיקוף זה נעשה במגוון אמצעים המתעדים את תמונת המצב בשטח בכללותה, בין היתר באמצעות תיעוד חזותי.  מוצע כי ההוראות שיינתנו לעניין התיעוד לא יאפשרו את זיהויו של אדם, וזאת מטעמי הגנת הפרטיות. בנוסף, מוצע לקבוע כי המנהל יקבע במסגרת מדיניות הבקרה והפיקוח הוראות לעניין גיבוש חוות דעתו של גוף הבקרה ועובדים מטעמו באשר לממצאים שנאספו במהלך פעולות בקרה. כמו כן, מוצע לקבוע הוראות בעניין מתן הוראות לתיקון ליקויים שנמצאו במהלך פעולות הבקרה, בהתאם לסוג הליקוי וחומרתו ובהתאם לרשימת תיוג – גוף הבקרה יוכל לתת במסגרת הפיקוח הוראה לתיקון ליקויים, וזאת על פי הנחיות מפורטות של המנהל, אשר יגדירו מראש בין היתר לאילו סוגי הפרות ניתן לתת הוראה לתיקון ליקויים, וכל הבחנה רלבנטית נוספות. יובהר כי מתן הוראות אלה לא יגרע משיקול הדעת של הרגולטור להפעיל את סמכויותיו הנוספות לפי החוק. בנוסף, מוצע לקבוע כי המנהל יקבע מראש הוראות לעניין תדירות פעולות הבקרה.

בסעיף 11ח(א)(8) מוצע לקבוע הבחנה בין פעולות בקרה ודגימה לפי הוראות הנוהל הבסיסי לבין פעולות בקרה ודגימה לפי הוראות הנוהל המשופר. זאת ככל שגוף הבקרה מבצע פעולות בקרה אצל היצרן או המשווק לפי שני הנהלים. בסיטואציה שכזו, על גוף הבקרה לבצע הבחנה ברורה בין הפעולות שהוא מבצע לפי כל אחד מהנהלים, שכן בקרה לפי הנוהל הבסיסי נעשית מכוח סמכויות הפיקוח שבחוק אשר לפיהן יוסמכו עובדי גוף הבקרה, בעוד שבקרה לפי הנוהל המשופר נעשית מכוח התקשרות והסכמה בין היצרן או המשווק לבין גוף הבקרה. ההפרדה בין הבקרה לפי שני הנהלים תהיה הן לעניין ביצוע הבקרה והן לעניין תיעודה (למשל, סדר פעולות נפרד, צורך לתעד באופן מפורט מתי מבצעת בדיקה בהתאם לאיזה נוהל). הפרדה זו חשובה כך שגם מבחינה "תפעולית" יהיה קל יותר לאבחן את הפעולות בהן נוקט הגוף ולהפריד בין "שני הכובעים" של הגוף, מקום בו הוא מבצע בקרה לפי שני הנהלים.

יצוין כי המונח שמוצע לקבוע בסעיף 11ח(א)(2) לעניין "ממצאים שנאספו" במהלך פעולות הבקרה, מתייחס לכלל סוגי הממצאים, ולא רק להפרות או לליקויים.

עוד מוצע לקבוע בסעיף כי לא ייעשה אדם שימוש בתוצרי התיעוד ולא יעבירו לאחר, אלא לפי הוראות החוק. זאת על מנת לוודא שלא ייעשה ניצול של הסמכויות המאפשרות חשיפה למידע, שלא למטרות החוק.

בסעיף 11ט המוצע שעניינו נוהלי עבודת גוף בקרה, מוצע להגביל את גופי הבקרה לביצוע בקרה אצל יצרן או משווק אך ורק באמצעות מנהל אבטחת איכות או מבקר. כמו-כן, מוצע להגביל את גופי הבקרה לביצוע בקרה או דגימה אצל יצרן או משווק, אך ורק לפי נוהלי העבודה שאישר המנהל, ובהתאם להוראות והנחיות המנהל בעניין, וזאת כדי להוסיף ודאות ואחידות להליך הבקרה ולאפשר למבוקרים, בין אם לפי הנוהל הבסיסי ובין אם לפי הנוהל המשופר, להתכונן כראוי להליך הבקרה על בסיס דרישות ברורות וידועות. כמו כן, מוצע שגוף הבקרה לא יהא רשאי לבצע כל שינוי בתיק המסמכים, לרבות בנהלי העבודה, אלא אם קיבל את אישור המנהל לשינוי כאמור מראש ובכתב.

בסעיף 11י מוצע לקבוע החלת דינים על עובדי גוף הבקרה – כך שמנהל גוף הבקרה, מנהל אבטחת האיכות, מבקרים, דוגמים וכל עובד אחר העובד בשירות גוף הבקרה לצורך מילוי תפקידיו לפי החוק, ייחשבו כעובדי ציבור לעניין אותם דינים. דינים אלה כוללים את חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם – 1979, חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט – 1969. הוראה זו משלימה את מערך החובות המוטל על עובדים אלה, למניעת שימוש לרעה בסמכויות המוקנות להם בחוק זה, והבטחת טוהר המידות בפעולותיהם. הוראה דומה מופיעה בסעיף 158כז לחוק התכנון והבניה לעניין מכוני בקרה. 

בסעיף לא נכללו הוראות לעניין עבירות של עובדי ציבור, לפי חוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן – חוק העונשין). כיוון שעובדי גוף הבקרה הם עובדי ציבור כהגדרתם בחוק האמור, מאחר שנתונות בידיהם סמכויות פיקוח שהן סמכויות שלטוניות.

בסעיף 11יא מוצע לקבוע הסדר בעניין מניעת ניגוד עניינים בפעולותיהם של בעל גוף בקרה, מנהל גוף בקרה, מנהל אבטחת איכות, מבקר, דוגם וכל עובד אחר העובד בשירות גוף הבקרה לצורך מילוי תפקידיו לפי החוק. מטרתה של הוראה זו לקבוע כי במצב של חשש ניגוד עניינים בפעולותיהם של גורמים אלה, יפסיקו את ביצוע הפעולה וימסרו על כך דיווח. הוראה זו משלימה את יתר ההוראות שמטרתן מניעת ניגוד עניינים בפעולותיהם של גופי הבקרה ועובדיהם (סעיף 9(א)(4) וסעיף 9ד שפורטו לעיל, כנוסחם בסעיף 14 לתזכיר החוק). הוראה דומה מופיעה בסעיף 158כח לחוק התכנון והבניה לעניין מכוני בקרה. 

בסעיף 11יב מוצע לקבוע חובת ביטוח, לפיה לא יפעיל גוף בקרה את הסמכויות הנתונות לו לפי החוק אלא אם הוא מבוטח בביטוח אחריות מקצועית מתאים.

כאמור, אחת ממטרות החוק היא לאפשר למנהל להסתייע בגופי הבקרה לצורך ביצוע בקרה לפי הנוהל הבסיסי. כמו-כן, מוצע להרחיב את הסמכויות הנתונות לגופי בקרה לפי הוראות הנוהל המשופר, כך שיוכלו לאשר בקשות להיתרים לשימוש בסמלים, וזאת בנוסף לביצוע בקרה לפי הוראות הנוהל המשופר. במצב דברים זה, יש צורך בקביעת חובת ביטוח, בדומה לחובה הקבועה בתקנה 10 לתקנות להסדרת תוצרת אורגנית, אשר יבטיח את אחריותו המקצועית של גוף הבקרה לתקופת האישור ואשר כולל הרחבה, לשם שיפוי מדינת ישראל- משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ככל שאלו ייראו אחראים למעשיו או מחדליו של גוף הבקרה. ההוראות המוצעות בסעיף נלקחו מנוסח האישור בדבר קיום ביטוחים לטובת המדינה, בו נעשה שימוש כיום..

סעיף 11יג עניינו קביעת חובות דיווח של גופי בקרה. מאחר שגופים אלה נתונים לפיקוחו של המנהל ופועלים מתוקף האישור שניתן להם על ידו, וכדי לאפשר ביקורת ופיקוח על פעילותם, מוצע לקבוע חובת דיווח על פעילותם בדומה לחובה הקבועה בסעיף 158כג לחוק התכנון והבנייה ובתקנה 12 לתקנות גוף אישור ובקרה.

מוצע לקבוע חובת דיווח בסיסית, לפיה ימסור גוף הבקרה למנהל אחת לחודש דיווח הכולל ממצאים מלאים שנאספו במהלך פעולות בקרה. בנוסף, יוטל על מנהל גוף בקרה למסור למנהל דין וחשבון שנתי על פעילות הגוף, וזאת לא יאוחר מה-31 בינואר של השנה העוקבת. על מנהל גוף הבקרה להעביר למנהל רשימה של היתרים לפי הנוהל המשופר, והודעות שנתן לעניין דחיית בקשה להיתר כאמור או לעניין התליית היתר או ביטולו. עותקי הודעות בדבר סירוב, וכן ועותקי הודעות בדבר התליית היתר או ביטולו, יימסרו למנהל בתוך 72 שעות מעת שהוציאם, וזאת כדי לאפשר למנהל לפקח על החלטות גופי הבקרה קרוב ככל שניתן למועד קבלתן. מוצע לקבוע שגופי בקרה ידווחו למנהל לאלתר בדבר חריגה של משווק או יצרן מהוראות הנוהל הבסיסי או המשופר, לפי העניין, בכל אחד מאלה- כל אימת שנעשה שימוש בסמלים בלא היתר, וכן כל אימת שהחריגה כאמור מעלה חשש לפגיעה בבריאות הציבור, לפי הנחיות והוראות המנהל בעניין, וזאת על מנת לאפשר למנהל לפעול באופן מיידי, במידה שראה לנכון, לטיפול בחריגה. הדרישה לדיווח אינה רק על עצם החריגה אלא על כלל הממצאים, בכדי שהמנהל יוכל לקבל את התמונה המלאה ככל האפשר.

בסעיף 11יג(ה) מוצע לקבוע חובת דיווח שנועדה להתמודד עם חשש לקיומו של ניגוד עניינים, מקום בו גוף בקרה מבצע על יצרן או משווק בקרה לפי הנוהל הבסיסי, ובנוסף מתקשר עימו לצורך ביצוע בקרה לפי הנוהל המשופר. מטרת חובת הדיווח, המתגבשת בעת הגשת בקשה לקבל היתר, קרי ברגע הראשון שבו מתחיל גוף הבקרה להימצא במצב זה של "כפל בקרה" על אותו יצרן או משווק, היא לאפשר למנהל ולגוף הבקרה לזהות את החשש כבר בנקודת הזמן המקדמית ועוד טרם מתן ההיתר. החובה חלה במקרה שבו גוף הבקרה מבצע בקרה לפי הנוהל הבסיסי ולאחר מכן מתבקש להתקשר בהסדר לבקרה לפי הנוהל המשופר או לפי החוק להסדרת תוצרת אורגנית. חובה זו מתגבשת גם בסיטואציה ההפוכה מבחינת זמנים שבה גוף הבקרה מבצע בקרה לפי התקשרות וולונטרית כאמור, ולאחר מכן מתחיל לבצע בקרה לפי הנוהל הבסיסי. יובהר כי בקרה לפי הנוהל הבסיסי נעשית בהתאם להוראות המנהל, וייתכן שמעת לעת (מדי מספר שנים) תתבצע החלפה של גופי הבקרה המבצעים בקרה לפי הנוהל הבסיסי אצל אותו יצרן או משווק.

 עוד מוצע לקבוע על גוף הבקרה לדווח על חשד להפרה של הוראות הנוהל הבסיסי או לאי קיום הוראות הנוהל המשופר, גם אם גוף הבקרה אינו מבצע בקרה לפי הנוהל האחר, אך נתקל בחשד זה אגב ביצוע עבודת הבקרה לפי הנוהל שעליו הוא מבצע בקרה. לאחר דיווח כאמור, מוצע לקבוע כי המנהל ינחה את גוף הבקרה הרלבנטי (כלומר, הגוף שמבצע בקרה לפי הנוהל שבהתייחס אליו התעורר חשד לאי קיום או הפרה של הוראות) כיצד לפעול.

בסעיף מוצע לקבוע כי המנהל יקבע הוראות מיוחדות לעניין בקרה ופיקוח על גוף בקרה שדיווח בהתאם להוראות הסעיף, ומכאן שהוא מבצע בקרה לפי שני הנהלים על אותו יצרן או משווק. מדובר בבקרה ופיקוח מוגברים מטעם המנהל, בשל קיומו האינהרנטי של החשש לניגוד עניינים בעת ביצוע הבקרה לפי שני הנהלים, והם יכולים לכלול מגוון אמצעים שיינקטו לאחר קבלת הדיווח: העלאת אחוז המבדקים ההשוואתית אצל גוף הבקרה על ידי המנהל וקביעת מפתח דיגום שונה שלוקח בחשבון את כמות הבקרה לפי שני הנהלים; העלאת אחוז תיקי הלקוחות הנדגמים לבדיקה אצל גוף הבקרה; החלת חובת רוטציה בין המבקרים של גוף הבקרה אצל אותו יצרן או משווק; קביעת חובות דיווח מפורטות יותר לגבי פעילות הבקרה; בדיקת הניירת (הדוחות, הביקורות וממצאי הדגימות) שעורך גוף הבקרה בעת ביצוע בקרה לפי שני הנהלים אצל אותו יצרן או משווק; קביעת "תמרורי אזהרה" לתשומת לב המנהל, בהתקיימם יוגבר מספר פעולות הפיקוח היזומות המנויות מעלה: דוגמת כמות ההפרות שמדווחות ע"י גוף הבקרה (שמבצע ביקורת כפולה) רק ביחס לעוסקים שעליהם הוא מפקח לפי נוהל הבסיס בלבד או בכמות גבוהה משמעותית מממוצע ההפרות בעבר או אצל עוסקים אחרים או על ידי גופי בקרה אחרים, או היעדר כל ממצא ביקורתי ביחס לעוסק בנוהל הבסיסי שלגביו הגוף מבצע הבקרה גם לפי הנוהל המשופר, משך זמן קצר מאוד באופן יחסי למתן היתרי לנוהל משופר ועוד. 

לסעיף 17 - הוספת כותרת פרק ד'

מוצע להוסיף את כותרת פרק ד' שעניינו פיקוח ואכיפה.

לסעיף 18 – תיקון סעיף 12

מוצע לתקן את הסעיף כך שהסמכת המפקחים על ידי השר תיעשה מקרב עובדי המשרד, ולא מקרב עובדי המדינה. בהתאם, מוצע למחוק את הסיפא של הסעיף שעסקה באפשרות של הסמכת מפקחים מקרב משרדי ממשלה נוספים, שאין בה צורך נוכח האפשרות לבצע בקרה באמצעות גופי הבקרה.  

לסעיף 19 – תיקון סעיף 13

סעיף 13 לחוק עוסק בסמכויות פיקוח ואכיפה. בסעיף 13(א)(3) לחוק קבועה סמכותם של מפקחים לפי החוק ליטול דגימות של צמחים. סמכות זו מנוסחת בצמצום ויש צורך להרחיבה ולעדכנה. הוראה בנוסח דומה מופיעה בסעיף 246(3) לחוק המזון.

לסעיף 20 – הוספת סעיף 14א

מוצע לקבוע הוראה שעניינה ניהול סיכונים לשם תכנון פעולות בקרה, פיקוח, אכיפה והפעלת סמכויות לפי החוק. כמפורט לעיל, בתחום הפיקוח על מזון יש צורך לקיים תהליכי איתור סיכונים, הערכת עוצמתם ונזקם, ומנגד לבחון את עלויות האמצעים לשיפור ואת יעילותם ובכך להגדיר את הצעדים שיש לנקוט בהתאם לשיקולים אלה. ניהול סיכונים בתחום המזון בכללותו הוא מתודולוגיה שיש לה כללים מקובלים החלים במדינות מפותחות ומעוגנים בחקיקתן של מדינות אלה. על כן, מוצע לעגן עיקרון זה בחוק ולקבוע כי המנהל רשאי לבצע ניתוח של הסיכונים הקיימים מייצור או שיווק של צמח לצרכנים, לשם תכנון תהליכי הבקרה, הפיקוח, האכיפה וההפעלה של הסמכויות לפי חוק זה, על-פי מתודולוגיה של ניהול סיכונים.

הוראות דומות מופיעות בחוק המזון ובחוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, התשע"ד–2014 (להלן- חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים).  

לסעיף 21 - הוספת כותרת פרק ה'

מוצע להוסיף את כותרת פרק ה' שעניינו עונשין והוראות אחרות

לסעיף 22 – תיקון סעיף 15

תיקון סעיף 15 לחוק שעניינו השגה על החלטת גוף בקרה, והבהרה כי ניתן להשיג על החלטות של גופי בקרה גם לפי סעיפים 5 ו-6 לחוק, בפני המנהל. כמו כן, מוצע לקבוע חובה להעביר עותק מהחלטת המנהל, בדבר השגה שהוגשה לו על החלטת גוף בקרה, גם לגוף הבקרה. מטרת התיקון היא לאפשר עדכון של גופי הבקרה בהחלטת המנהל.

לסעיף 23 – מחיקת סעיפים 16 ו-17

מוצע לבטל את מנגנון הערר הקבוע בסעיף 16 לחוק לפיו הרואה עצמו נפגע מהחלטת המנהל לעניין דחיית בקשה למתן היתר, התליית היתר או ביטולו, דחיית בקשה לאישור גוף בקרה, התליית אישור או ביטול, רשאי לערור עליה בפני ועדת ערר, כיוון שמנגנון זה לא הופעל וועדת הערר לפי החוק לא מונתה.

ההליך לתקיפת החלטת המנהל לפי החוק יהיה באמצעות עתירה מינהלית, וזאת בהתאם לקבוע בפרט 43(1) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000.

בנוסף, מוצע למחוק את סעיף 17 שהסדיר את מינוי המנהל על ידי מבין עובדי המשרד, וזאת נוכח הגדרת מנהל בסעיף ההגדרות, כמנהל השירותים להגנת הצומח במשרד או סגנו (ex officio).

לסעיף 24 – החלפת סעיף 18

מוצע להחליף את סעיף 18 לחוק שעניינו "פרסום", ולקבוע כי המנהל יפרסם באתר המשרד רשימה של אישורים שניתנו לפי החוק לגופי הבקרה, וכן הודעה על התלייתם או ביטולם; רשימה של הסמכות מפקחים מקרב גופי הבקרה שניתנו לפי החוק וכן הודעה על התלייתן או ביטולן; וכן רשימת היתרים לשימוש בסמלים שניתנו על ידי גופי הבקרה והודעה על התלייתם ועל ביטולם – הסמכות לתת היתרים מועברת בהתאם למוצע לגופי הבקרה, אולם יש חשיבות להנגשת המידע לציבור גם באתר המשרד.

מוצע גם לקבוע כי רשימת האישורים שניתנו לגופי הבקרה וגן רשימת הסמכות המפקחים מקרב גופי הבקרה, יפורסמו ברשומות.

ביחס לכל הפרסומים המתחייבים מהסעיף המוצע, מובהר להבהיר כי הפרסום כאמור אינו תנאי לתוקפם. הבהרה בנוסח דומה מופיעה בסעיף 228 לחוק המזון ובסעיף 33 לחוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים.

לסעיף 25 – תיקון סעיף 19

מוצע לתקן את סעיף 19 לחוק שעניינו עונשין. מוצע לתקן את נוסח סעיף העבירה של יצרן או משווק כך שיותאם לסעיפי התיקון המוצעים. מוצע להוסיף עבירה שעניינה הפעלת גוף בקרה ללא אישור בניגוד לסעיף 7א המוצע. הוראות אלה נדרשות להשלמת המסגרת המשפטית המוצעת לעניין אישור גופי בקרה.

לסעיף 26 – תיקון סעיף 21

תיקון סעיף 21 לחוק שעניינו ביצוע ותקנות.

מוצע להסיר מרשימת הנושאים בעניינם יהיה רשאי השר להתקין תקנות, את הסעיף המסמיך את השר להתקין תקנות בכל הנוגע לקביעת תנאים לאישור גוף בקרה והפעלתו, ובכלל זה לעניין הרשעות קודמות, דרישות השכלה וניסיון של מבקש האישור ועובדי גוף הבקרה, אישור סמלו, נוהלי עבודתו והתליית אישורו או ביטולו, שכן הוראות בעניין זה נכללות במסגרת החוק המוצע. כך, גם באשר לסעיף המסמיך את השר להתקין תקנות בכל הנוגע לדרכי הגשת בקשות.

בנוסף, מוצע להסמיך את השר לקבוע בתקנות תנאים והוראות מפורטות לעניין תיעוד פעולות, ניהול יומנים של תהליכי ייצור או שיווק בקשר לייצורו ושיווקו של צמח, הן לפי הנוהל הבסיסי והן לפי הנוהל המשופר, ובכלל זה תעודות משלוח וכל מסמך אחר שיאפשר עקיבות (traceability) בין הצמח ליצרן או למשווק. כאמור- תיקון זה הינו בעל חשיבות מרכזית בחוק המוצע, שכן התיעוד מאפשר את העקיבות היא אחר מקור הצמח דרך החוליות השונות בשרשרת הייצור והשיווק. הוראה בנוסח דומה מופיעה למשל בסעיף 36(ב)(13) לחוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, ובסעיף 136 לחוק המזון.

עוד מוצע להסמיך את השר לקבוע בתקנות את אופן הטיפול בבקשה לבצע בקרה או דגימה, שעובד בגוף בקרה, בעל תפקיד בו או מי שפועל בשירותו מצא כי הטיפול בה עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים, וכן הוראות למניעת ניגוד עניינים בפעולותיהם של גופי בקרה ובדבר העברת בקשה כאמור לטיפול גוף בקרה אחר והעברת התשלום שהתקבל לצורך הטיפול בבקשה האמורה לאותו גוף.

לסעיפים 27 ו-28 –

תיקונים עקיפים לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים ולחוק בתי דין מנהליים. בהמשך לביטול סעיף 16 לחוק שעניינו ועדת ערר וערעור לבית משפט לעניינים מנהליים על החלטת ועדת ערר, מוצע לבטל את פרט 20 בתוספת השניה לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים ואת פרט 23 בתוספת לחוק בתי דין מנהליים, המפנים להוראה זו.

לסעיפים 29 ו-30 – תיקונים עקיפים עקיף לחוק לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו

תיקונים לחוק לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו, התשי"ד – 1954 (להלן – החוק לפיקוח על יצוא), שמטרתם לאפשר הסמכה של מבקרים מטעם גופי בקרה לפי החוק, גם לצורך ביצוע פעולות לביקורת על יצוא של צמחים לפי החוק לפיקוח על יצוא. מטרת תיקון זה היא לייעל את פעולת הביקורת על יצוא תוצרת חקלאית טרייה, הכרוכה בחלקה במשימות בעלות אופי פיקוחי- שלטוני, אשר ניתן כיום לבצען באמצעות עובדי מדינה בלבד. התיקון יאפשר לבצע פעולות ביקורת הכרוכות בהפעלת סמכויות אלה, גם באמצעות מבקרים שהם עובדי גופי בקרה שאושרו לפי החוק, בכפוף להסמכתם על ידי שר החקלאות ופיתוח הכפר.

לשם כך, מוצע לתקן את סעיף 1 לחוק לפיקוח על יצוא ולהוסיף בו הגדרות של "מפקח" ושל "מבקר", ולהוסיף את סעיפים 6א עד 6ו לחוק לפיקוח על יצוא, שעניינם הסמכת מפקחים ומבקרים, תנאים להסמכת מפקחים ומבקרים, סמכויות פיקוח, סמכויות אכיפה הכוללות סמכות חקירה בלבד, וחובת הזדהות. בסעיף 6ה מוצע להחיל חובת הזדהות כמקובל ביחס למפקחים, גם על מבקרים, וזאת למעט החובה ללבוש מדים מתאימים, שתחול על מפקחים בלבד, בעת שהם מפעילים סמכויות חקירה.

ההוראות המוצעות בעניין הסמכת מפקחים, סמכויות הפיקוח והאכיפה וחובת ההזדהות מבוססות על תבניות מקובלות לחקיקה בתחום זה (למשל בפרק ט' לחוק המזון).

השינוי המוצע ביחס לתבניות אלה נוגע להסמכת מבקרים מקרב עובדי גוף בקרה: בסעיף 6ו המוצע מובהר כי ניתן להסמיך סמכויות ביקורת, גם מקרב מנהלי אבטחת איכות ומבקרים כמשמעותם בחוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התשע"א – 2011. סמכויות הביקורת הן למעשה סמכויות פיקוח מוגבלות, המבוססות על סמכויות הפיקוח הנתונות למפקחים, למעט סמכות הכניסה לבית מגורים.

לצורך השלמת ההסדרים החלים על מבקרים ומנהלי אבטחת איכות שיוסמכו כמבקרים לפי החוק לפיקוח על יצוא, מוצע לקבוע כי ההוראות המחייבות שיחולו על מנהל גוף הבקרה, מנהל אבטחת האיכות, מבקרים, דוגמים וכל עובד אחר העובד בשירות גוף הבקרה לצורך מילוי תפקידיו לפי החוק יחולו גם כאשר הם מבצעים תפקידים לפי החוק  לפיקוח על יצוא, ובכלל זה – תנאי כשירות והכשרה, ביטול והתלייה של הסמכה, מנגנון בירור תלונות, כפיפות להוראות ולהנחיות המנהל, חובה להימנע ממצב של ניגוד עניינים וחובות דיווח.