תוכן עניינים
טיוטת תקנות
א. שם התקנות המוצעות
ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן
ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:
תקנות להגנת חיית הבר (הוראת שעה), התש"ף–2020
הוראת שעה
דברי הסבר
תקנות להגנת חיית הבר (הוראת שעה), התש"ף–2020
החוק להגנת חיית הבר, תשט"ו-1955 (להלן – החוק) קובע כי כל חיית בר היא מוגנת, אלא אם השר להגנת הסביבה הכריז עליה כי היא מזיק, ציד או חיית בר מטופחת. במסגרת תקנות להגנת חיית הבר, תשל"ו-1976 הוכרזו 11 מינים של חיות בר כציד, ובהם השלו והתורים. עם זאת, המינים מוכרזים כערכי טבע מוגנים במסגרת אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה-2005, כחלק מכלל העופות, כך שצידתם טעונה היתר פגיעה מכוח חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח-1998.
משמעות ההכרזה על מין מסויים כחיית ציד היא כי צידת הפרטים מהמין המוכרז אינה טעונה היתר צידה לפי מטרות מוגדרות אלא מותרת לבעלי רישיונות ציד בעונת הציד ובמגבלות הקבועות בתקנות להגנת חיית הבר, התשל"ו-1976.
נוכח המידע שהצטבר לפיו המינים "השליו הנודד" וה"תור המצוי" מצויים בסכנת הכחדה, מוצע בהוראת שעה לתקופה של שנה לגרוע את המינים מרשימת חיות הציד.
טיוטת תקנות מטעם משרד להגנת הסביבה:
|
|
|
בתוקף סמכותי[1] לפי ההגדרה "ציד" בסעיף 1 ולפי סעיף 16 לחוק להגנת חיית הבר, התשט"ו–1955[2] , אני מתקין תקנות אלה: |
|
|
1. |
בתקופה שמיום פרסומן של תקנות אלה ועד יום כ"ג באלול ה'תשפ"א (31 באוגוסט 2021), יראו כאילו בתקנה 1א לתקנות להגנת חיית הבר, התשל"ו–1976[3] - |
||
|
|
|
|
(1) המילה "שלו" - נמחקה; |
|
|
|
|
(2) במקום "תורים" נכתב "למעט תור מצוי". |
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
(חמ 524 – 3- ת4)
__________________
גילה גמליאל
השרה להגנת הסביבה
החוק להגנת חיית הבר, תשט"ו-1955 (להלן – החוק) קובע כי כל חיית בר היא מוגנת, אלא אם השר להגנת הסביבה הכריז עליה כי היא מזיק, ציד או חיית בר מטופחת. במסגרת תקנות להגנת חיית הבר, תשל"ו-1976 הוכרזו 11 מינים של חיות בר כציד, ובהם השלו והתורים. עם זאת, המינים מוכרזים כערכי טבע מוגנים במסגרת אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה-2005, כחלק מכלל העופות, כך שצידתם טעונה היתר פגיעה מכוח חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח-1998.
משמעות ההכרזה על מין מסויים כחיית ציד היא כי צידת הפרטים מהמין המוכרז אינה טעונה היתר צידה לפי מטרות מוגדרות אלא מותרת לבעלי רישיונות ציד בעונת הציד ובמגבלות הקבועות בתקנות להגנת חיית הבר, התשל"ו-1976.
ישראל היא מדינה קטנה עם צרכי פיתוח גדולים וגידול אוכלוסין מהיר. על פי דוח מצב הטבע של ישראל לשנת 2018, קצב אבדן השטחים הפתוחים בישראל הוא הגבוה ביותר מזה 20 שנה הנובע מצרכי הפיתוח, דבר הגורם להתדרדרות המגוון הביולוגי בישראל. מעבר לאבדן השטחים הפתוחים ובתי הגידול הטבעיים בישראל, הציד הוא גורם משמעותי נוסף לפגיעה במגוון הביולוגי בישראל ובעולם.
על פי העדכונים האחרונים בספר האדום של החולייתנים, 30% מבין 213 מיני העופות המקננים בישראל מוגדרים בסיכון. נתון זה נובע מתוספת של כ- 20 מינים חדשים לרשימה מאז ההערכה האחרונה שנעשתה בשנת 2002. מדינת ישראל מחויבות לשמירה על המגוון ביולוגי במסגרת חתימתה על אמנת המגוון הביולוגי (CBD) ועל אוכלוסיות ציפורים נודדות במסגרת חתימתה אמנת המינים הנודדים (CMS).
בשל הירידה הדרסטית של מיני חיות הבר בישראל, המקומיים והנודדים, ולאור משבר המגוון הביולוגי העולמי, כמו גם בשל חובתה של ישראל על פי האמנות הבינלאומיות, יש לעשות את המירב על מנת להגן על אוכלוסיות ומינים בסיכון.
ממחקר שיזמה רשות הטבע והגנים לעניין השליו הנודד, עולה כי צפיפות הקינון של מין זה בישראל נמוכה וגודל האוכלוסייה קטן ביותר. מסקנת החוקרים היא כי ככל שישנו מין מקנן בארץ, אוכלוסייתו בישראל נמצאת בסכנת הכחדה. המחקר בוצע במקביל לאיסור על שימוש במכונות שמע שנקבע במסגרת תנאי רישיונות הצייד בשתי עונות ציד רצופות על מנת לאפשר את המחקר. נוכח הממצאים, המליצה מליאת רשות הטבע והגנים לשרה להגנת הסביבה לגרוע את המין מרשימת חיות הציד מוקדם ככל האפשר. האיסור על שימוש במכונות שמע נקבע גם ברישיונות הציד לעונה הנוכחית.
כמו כן, לאור מידע מצטבר בדבר ירידה חדה, משמעותית ועקבית של אוכלוסיית המין "תור מצוי" בשני העשורים האחרונים, מוצע לאסור את הציד של מין זה במהלך עונת הציד בשנה זו. זאת, על מנת לבחון את האפשרות להתאוששות המין. הנתונים העדכניים מצביעים על ירידה של כ-50% במספרם של התורים המקננים, ובאוכלוסייה הנודדת הירידה במספרם היא משמעותית אף יותר. יצוין כי אין ירידה באוכלוסיית המין תור הצווארון, ועל כן מוצע לקבוע בהוראת שעה זו כי רק המין האמור ייחשב לחיית ציד.
ההסדר המוצע אינו מהווה רגולציה חדשה, אלא התאמה של הרגולציה הקיימת לתנאי הסביבתיים המשתנים וזאת לתקופה קצרה בת שנה, שתחולתה על פי התקנות לגבי עונת הציד שבין ספטמבר 2020 לינואר 2021, ובפועל בעונת הקינון בספטמבר. נוכח דחיפות ההסדר הנדרשת להגנה על המינים האמורים מפורסם תזכיר זה, ומניעת פגיעה בו, מפורסם תזכיר זה לתקופה של שלושה ימים.